בית"ר ירושלים – אפליה במדיניות תעסוקה והפרת תקנוני ההתאחדות, פיפ"א ואופ"א

 רפעת (ג'ימי) טורק                                   […]

 רפעת (ג'ימי) טורק                                                

 

 

      

 

‏15 ביוני 2015

 

לכבוד

הגב' מירי רגב, שרת התרבות והספורט

ד"ר אורי שפר, ראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט

מר עופר עיני, יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל

עו"ד אפרים ברק, יועמ"ש ההתאחדות לכדורגל בישראל

עו"ד אלי אברבנאל,המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים

עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה

כב' השופטת (בדימוס) הגב' עדנה בקנשטיין, יו"ר המועצה למניעת אלימות בספורט

 

בדואר רשום

ג.א.נ.,

 

הנדון: בית"ר ירושלים – אפליה במדיניות תעסוקה והפרת תקנוני ההתאחדות, פיפ"א ואופ"א

מבוא

1.                  על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (העדכניים ליום 21.4.15) – שיעור האוכלוסייה הערבית בישראל עומד על כ-20.7% מסך כל התושבים. בהתאם לנתונים שפורסמו בתקשורת, ועל-פי בדיקה עצמאית שערכתי, שיעור השחקנים הערבים בקרב קבוצות ליגת העל הוא כמעט זהה וכך גם שיעור הייצוג שלהם בנבחרת ישראל (תוך שינויים מעת לעת). כמו כן, למעט קבוצה בודדת, בכל סגלי קבוצות ליגת העל בכדורגל לעונת המשחקים האחרונה, היה רשום לפחות שחקן ערבי אחד. העתקי הפירסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופירסומים המתייחסים לשיעור השחקנים הערבים בליגת העל ובנבחרת ישראל, מצורפים ומסומנים בהתאמה "1" ו- "2".

2.                  על אף ששיעור הערבים בירושלים הוא כמעט כפול משיעורם באוכלוסייה הכללית (בהתאם לנתונים שפורסמו בשנת 2015 על-ידי המכון לחקר ישראל, כ-37% מתושבי ירושלים הם ערבים), הקבוצה היחידה שהסגל שלה אינו כולל שחקן ערבי, היא בית"ר ירושלים. העתק החלק הרלבנטי מתוך השנתון הסטטיסטי לירושלים לשנת 2015, של מכון ירושלים לחקר ישראל, מצורף ומסומן "3".

3.                  מאז שנות ה- 70, אז החלו שחקנים ערבים להשתלב במספרים משמעותיים בקבוצות הבכירות, לא נכלל בסגל הקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים ולו שחקן ערבי אחד. מדובר בנתונים שאינם מקריים, שכן, כפי שיוצג להלן, קבוצת בית"ר ירושלים היא מועדון שמציג לאורך השנים, והכוונה בעיקר לשנים האחרונות שבהן כבר לא ניתן לטעון לכך שמספר השחקנים הערבים בליגה הוא נמוך, מדיניות מפלה נגד שחקנים מוסלמים בכלל ושחקנים ערבים בפרט.

4.                  מבדיקה באתר ההתאחדות לכדורגל, עולה כי בכל אחת מ-9 השנים האחרונות, בית"ר ירושלים הורשעה לפחות פעם אחת בעבירה של השמעת קריאות גזעניות ביציעי הקבוצה (לא מן הנמנע כי הרצף הנ"ל של הרשעות הקבוצה בעבירה זו הוא ארוך יותר, אולם אתר האינטרנט של ההתאחדות לכדורגל מספק נתונים רק עבור התקופה של 9 השנים האחרונות), וכי היא חתומה על מעל ל-30% מסך ההרשעות של קבוצות בליגת העל בגין העבירה הנ"ל. העתקי נתוני ההרשעות בעבירה הנ"ל, מתוך אתר ההתאחדות, וטבלה המעידה על שיעור ההרשעות של בית"ר ירושלים ביחס לשאר קבוצות ליגת העל, מצורפים ומסומנים בהתאמה "4" ו- "5".

5.                  כפי שיפורט להלן, הימנעותה של בית"ר ירושלים מלצרף שחקן ערבי לקבוצה ואי מאבקה בגילויי הגזענות בקרב קהל אוהדיה, נובעים ממדיניות שהיא, לדעתי, מכוונת של המועדון. מדיניות שהיא, לדעתי, תולדה של כניעה לדרישת הגרעין הקשה של ארגון האוהדים "לה פמיליה".

6.                  על אף שהמדיניות הנ"ל מנוגדת לחוקי מדינת ישראל, לתקנוני ההתאחדות לכדורגל, לקוד הבסיס של משרד התרבות והספורט ולערכי המדינה, ועל אף הצהרותיה בעבר של ההתאחדות לכדורגל בישראל ("ההתאחדות"), בדבר חשיבות נושא המאבק בגזענות, ההתאחדות כשלה לאורך השנים בטיפול בתופעת הגזענות בבית"ר ירושלים, נמנעה מלבצע את הצעדים הנדרשים לשם עקירתה מן היסוד ואינה מיישמת את הוראותיהן החד משמעיות של התאחדויות הכדורגל האירופית והעולמית ("אופ"א" ו-"פיפ"א", בהתאמה) בנושא זה.

7.                  אי הטיפול של הרשויות בישראל ובראשן ההתאחדות בתופעת הגזענות בבית"ר ירושלים, מובילה להתגברות מדאיגה של תופעה זו ביציעיה של בית"ר ירושלים, ומעבר לפגיעה ברגשות מוסלמים ו/או ערבים בישראל וברחבי העולם, היא בראש ובראשונה מובילה לפגיעה אנושה בערך הדו-קיום ובמרקם החברה במדינת ישראל.

8.                  על רקע האמור לעיל אני פונה אליכם במכתבי זה בדרישה כי תפעלו באופן בלתי מתפשר נגד גילויי הגזענות בכדורגל הישראלי, בכלל זאת תפעלו באופן מיידי למיצוי הדין נגד בית"ר ירושלים בהתאם להוראות החוק ותקנוני ההתאחדות, אופ"א ופיפ"א, כמפורט להלן.

9.                  אבקש לציין כי הגם שלאחרונה התקבלה החלטה בקונגרס פיפ"א, בדבר הקמת ועדה בינלאומית, עליה יוטל, בין היתר, לבחון את מצב הגזענות בכדורגל הישראלי, ועל אף היעדר הטיפול בנושא הגזענות בבית"ר ירושלים מצדן של הרשויות בישראל ובראשן ההתאחדות – בחרתי, בשלב זה, להפנות את פנייתי זו אליכם ולא להעבירה במקביל לגורמים הרלבנטיים בפיפ"א ובאופ"א. זאת, מנת לאפשר טיפול מיידי ויעיל בנושאים המפורטים במכתבי זה, עוד בטרם הקמת הועדה הנ"ל. יחד עם זאת, אבהיר – ככל שאתרשם כי הטיפול בפנייתי אינו מקיף וממצה, אאלץ לפנות גם אל הגופים הבינלאומיים.

10.               כמי שהיה השחקן הערבי הראשון בנבחרת ישראל, שיחק בעבר שנים לא מעטות בליגה הראשונה בישראל ובנבחרת ישראל, ייצג את המדינה במסגרת אולימפיאדת מונטריאול (1976), וכספורטאי ופעיל חברתי ערבי אזרח ישראל שהנושא חשוב לו מאוד, מצאתי לנכון לפנות אליכם במכתב זה. מובן כי לצורך ניסוחו של מכתב זה נעזרתי במשפטנים אשר נרתמו לעניין, ונשמח לעמוד לרשותכם לצורך כל הבהרה בנושא.   

רקע עובדתי

11.               בית"ר ירושלים היא אחד המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי. הקבוצה זכתה בשש אליפויות, ובשבעה גביעים. קהל האוהדים של הקבוצה הוא רחב ביותר ומגיע מכל רחבי ישראל. הגרעין הקשה של אוהדי הקבוצה מובל על-ידי ארגון ששמו "לה פמיליה", ארגון בלתי פורמלי, אך כזה שהמועדון משתף עימו פעולה, הכולל אוהדים רבים, ומתנגד לצירוף שחקנים מוסלמים או ערבים למועדון ("לה פמיליה").

12.               בשל לחץ האוהדים, בעיקר, נמנעת בית"ר ירושלים מלהחתים שחקן ערבי, בעוד שבקבוצות אחרות שיעור השחקנים הערבים עולה בהתמדה לאורך השנים. כאמור לעיל, בית"ר ירושלים היא המועדון היחיד בישראל שסגל הקבוצה הבוגרת שלו מעולם לא כלל שחקן ערבי.

13.               בעליה הקודם של בית"ר ירושלים, מר ארקדי גאידמק, הכיר בקיומה של תופעת הגזענות בקבוצה ובהשפעתו המזיקה של ארגון לה פמיליה, ועל מנת לנסות להתמודד עמן, הודיע ביום 26.1.13 על צירוף שני שחקני רכש מוסלמים מצ'צ'ניה לסגל הקבוצה (מר זאור סדאייב ומר ג'יבריל קדאייב):

"זה צעד שרצינו לעשות בבית"ר הרבה שנים, וזה התאפשר עכשיו גם בגלל המצב הכלכלי של הקבוצה והצורך שלה בסיוע בשחקני חיזוק. כמובן המטרה היא גם לעשות סוף לכל נושא הגזענות, שפוגע בבית"ר לאורך השנים, ולא להיכנע לקומץ קטן וקיצוני".

העתקי פירסומים בתקשורת בנושא העברת השחקנים הנ"ל מצורפים ומסומנים "6".

14.               צירופם של שני השחקנים המוסלמים הוביל למחאה גזענית קשה ואלימה מצד חלק לא מבוטל מאוהדי הקבוצה, ובראש ובראשונה חברי לה פמיליה (גילויי האלימות מצד האוהדים כללו, בין היתר, יידוי אבנים, כתובות נאצה נגד השחקנים המוסלמים ואף הצתה של חלק ממתחם האימונים של הקבוצה). העתקי דוגמאות לפרסומים בתקשורת בנושא זה מצורפים ומסומנים "7".

15.               מחאת האוהדים הקשה, כוונה הן כלפי שני השחקנים המוסלמים, והן נגד בעלי הקבוצה דאז, מר גאידמק ונגד כל גורם בקבוצה אשר העז להביע תמיכה בהבאת שני השחקנים ו/או לצאת נגד הקריאות הגזעניות של הקהל, כולל מנכ"ל הקבוצה דאז ושוער העבר שלה, מר יצחק (איציק) קורנפיין.

16.               חלק קטן מהאחראים לאותה מחאה אלימה, נעצר על-ידי רשויות החוק והורשע על-ידי בתי המשפט בישראל, אשר בשורת פסקי דין, גינו את תופעת הגזענות בקרב אוהדי בית"ר ירושלים וקראו לביעורה:

"כפי שנאמר לאחרונה מפי כב' השופט הנדל בבש"פ 1869/13 יעקב בן אברהם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 18.4.13), שעסק בצו הרחקה שהוצא כלפי אוהד של קבוצת בית"ר ירושלים לפי חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008: "אכן, לדאבוננו, בתקופה האחרונה מקבלות משמעות חדשה ושלילית מילותיו של המשורר "גם כשהלך לכדורגל, הוא לא חיפש לו רק ניצחון" (משירו של עלי מוהר ז"ל – "אמרו לו"). יש הבוחרים לבטא את קשת הרגשות שמעורר משחק הכדורגל בביטויים של אלימות פיזית ומילולית על רקע גזעני. ישנן קבוצות אוהדים ה"מאחלות" שואה לאוהדי היריבה, שמנגד מגדפים בכינויי "מחבל" שחקן יריב ממוצא ערבי. יש השרים בגנות בעלים של קבוצה ששלח יד בנפשו, וישנם אוהדים מסויימים הדורשים כי קבוצתם תישאר "טהורה" לעד – לאמור – ללא שחקנים מוסלמים. לא למותר לציין כי אלימות מילולית סופה באלימות פיזית (או לכל הפחות, נוצר חשד להגעה ליעד הבא), וזאת במיוחד כשמקור השנאה הוא על רקע גזעני-לאומני"" (ת.פ. (ירושלים) 52691-02-13 מדינת ישראל נ' אביתר יוסף (10.11.2013)).

העתקי פסקי-דין לדוגמא, אשר יש בהם כדי להעיד על חומרת המחאה של אוהדי בית"ר ירושלים והיקפה הרחב, מצורפים ומסומנים "8".

17.               בקיץ 2013, לאחר תקופה של כחצי שנה בלבד של שהות בישראל, עזבו שני השחקנים המוסלמים את הקבוצה. זמן קצר לאחר עזיבת שני השחקנים המוסלמים הועברה הבעלות בקבוצה מידיו של מר גאידמק לידיו של הבעלים הנוכחי, מר אלי טביב, ויחד עמה, הוסרה מעל הפרק היוזמה לשילוב שחקנים מוסלמים או ערבים בבית"ר ירושלים.

18.               זמן קצר לאחר רכישת הקבוצה על-ידי מר טביב, "התיישרה" הקבוצה עם כל דרישות לה פמיליה – ההנהלה החדשה של הקבוצה התבטאה נגד המהלך של הבאת שני השחקנים המוסלמים, ומנכ"ל הקבוצה, מר קורנפיין, קפטן הקבוצה, מר אריאל הרוש ומספר שחקנים נוספים אשר יצאו נגד הקריאות הגזעניות של הקהל כלפי השחקנים המוסלמים, הועזבו. המחאה הגזענית והאלימה של לה פמיליה רשמה ניצחון והביאה את המועדון לחזור למדיניותו הישנה, אי צירוף שחקנים מוסלמים ו/או ערבים לקבוצה. העתקי פירסומים בתקשורת בנושא זה, מצורפים ומסומנים "9".

19.               מאז רכישת הקבוצה על-ידי מר טביב, ניתן לזהות הסלמה בגילויי הגזענות והאלימות בקרב אוהדי הקבוצה, כאשר בשנת 2015 בלבד הורשעה הקבוצה במספר חסר תקדים של 13 עבירות בגין התנהגות אוהדיה, ובכלל זאת ב- 4 הרשעות בעבירה של השמעת קריאות גזעניות.

20.                ארגון לה פמיליה, שהנהלת הקבוצה בתקופתו של מר גאידמק התנערה ממנו ופעלה על מנת להקטין את השפעתו ביציעי הקבוצה, זוכה עתה לשיתוף פעולה מצד הנהלת המועדון. על-פי פירסומים בתקשורת, ההנהלה העמידה לרשותו חדר באיצטדיון טדי, ובעלי הקבוצה, מר טביב, מאמן הקבוצה, עד לאחרונה, מר גיא לוי וחלק משחקני הקבוצה אף הביעו תמיכה בארגון זה ובחבריו. העתקי פרסומים בנושא מצורפים ומסומנים "10".

21.               לאור העליה בכוחו של ארגון לה פמיליה והשתלטות תפיסותיו הגזעניות בקרב אוהדי בית"ר ירושלים, קיימת מגמת עזיבה של חלק מאוהדי הקבוצה אשר מתנגדים לדרכו של לה פמיליה. כבוד נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, אשר שימש בעבר כיו"ר בית"ר ירושלים ונחשב לאוהד מושבע של הקבוצה במשך שנים רבות, התבטא בנושא זה במסגרת ראיון שהעניק לכבוד יום העצמאות לפני כשנה:

"הקבוצה אינה אותה קבוצה כלל. יש כל מיני משפחות חדשות ששולטות בבית"ר היום".

משפחות?

"לה פמיליות למיניהן. הגזענות שלהן בלתי נסבלת. כואב לי שבית"ר פנתה למחוזות שלעולם לא היו מוכרים לזאב ז'בוטינסקי".

העתק הפירסום הכולל את הראיון עם כבוד נשיא המדינה, מר ריבלין, מצורף ומסומן "11".

22.               כחלק מאותה מגמה, אף הוקמה קבוצה חדשה, בשם בית"ר נורדיה ירושלים, על-ידי אוהדים ותיקים של בית"ר ירושלים אשר התייאשו מהשתלטות לה פמיליה ועמדותיו הגזעניות על בית"ר ירושלים. העתקי פירסומים בנושא זה מצורפים ומסומנים "12".

 

מדיניות בית"ר ירושלים בדבר אי צירוף שחקנים מוסלמים ו/או ערבים לקבוצה

23.               כאמור לעיל, על אף שכ-37% מתושבי ירושלים וכ-20.7% מתושבי ישראל הם ערבים, ועל אף ששיעור הייצוג של שחקנים ערבים בליגת העל ובנבחרת ישראל הוא כמעט זהה לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל – בית"ר ירושלים היא הקבוצה היחידה בליגת העל בישראל אשר שחקן ערבי מעולם לא נכלל בסגל הקבוצה הבוגרת שלה – מדובר בנתון חריג, שהוא בבחינת "הדבר מדבר בעד עצמו" ואשר מצביע באופן חד משמעי על מדיניות מפלה של המועדון בצירוף שחקנים ערבים לקבוצה (ר' בג"ץ 240/98 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות, פ"ד נב(5) 167).

24.               כמו כן, כפי שניתן להיווכח מהתבטאויות של מנהלים ומאמנים בקבוצה, מדיניותה של בית"ר ירושלים בדבר אי צירוף שחקנים מוסלמים ו/או ערבים לקבוצה היא מדיניות מכוונת של המועדון, אשר נכנע באופן מוחלט לדרישותיו של ארגון לה פמיליה בנושא זה:

דברי מאמן הקבוצה בעונת 2011-2012, מר יובל נעים:

" 'גדיר [מוחמד גדיר, שחקן ערבי אשר שיחק במספר קבוצות בליגת העל, בהצטיינות – ר.ט.] שחקן מצוין', הוא מדגיש, 'יש לו יכולות מוכחות ואני לא מכיר מאמן שלא היה רוצה שחקן כמוהו. אבל בנוגע לבית”ר יש עוד כמה דברים לפני כן. לפי רוח המועדון בית”ר עדיין לא בשלה לקבל לשורותיה שחקן ערבי, ואני מקבל את רוח המועדון' ".

(מספר חודשים  לאחר מכן, נאלץ מר נעים להתפטר וסיפק הסבר בנושא: "כשהפסדנו לשתי קבוצות מהמגזר, הבנתי שזה יותר מדי").

דברי מאמן הקבוצה בשנת 2012, מר אלי כהן:

"אני לא מבין את האוהדים שלא רוצים לראות שחקן מוסלמי בבית"ר. יש מיליארד מוסלמים בעולם וצריך לדעת לחיות איתם. יש הבדל וזה שונה בין מוסלמי אירופי למוסלמי ערבי ופה יש לאוהדים בעיה עם ערבים שחיים במזרח התיכון, אני בכלל לא ידעתי שהשחקנים מוסלמים. אני מבין את הבעייתיות של הנושא ואני מקווה שבעזרת הדירקטוריון יעשו את מה שצריך".

דברי מאמן הקבוצה בשנת 2014, מר מנחם קורצקי:

"כשנשאל על שחקן ערבי בבית"ר, ענה: '… אני לא הולך נגד הקהל שלי. אם יהיה שחקן שיתאים לבית"ר, ואם זה יהיה בהסכמה ובהבנה עם האוהדים…' ".

דברי מאמן הקבוצה בשנת 2015, מר גיא לוי:

"במהלך הראיון נשאל לוי, האם היה כמאמן מצרף שחקן ערבי לבית"ר ירושלים וענה: 'אני לא חושב שזה הזמן הנכון, זה היה יוצר מתיחויות וגורם לנזקים הרבה יותר גדולים. זה ממש לא הזמן, אני גם לא אמצא אף שחקן מהמגזר הערבי שירצה לבוא. גם אם היה שחקן שמתאים לי מבחינה מקצועית, לא הייתי מביא אותו כי זה היה יוצר מתיחויות מיותרות. היה נגרם נזק לכולם' ".

 

דברי בעלי הקבוצה כיום, מר אלי טביב:

"על השאלה אם יהיה בבית"ר שחקן ערבי אמר הבעלים: 'עוד לא היה שחקן ערבי שרצה לשחק בבית"ר ירושלים' ".

דברי נציג הבעלים בהנהלת הקבוצה בשנת 2013, מר חיים רביבו:

"אנחנו נביא שחקנים שישרתו את בית"ר במטרה לבנות קבוצה אטרקטיבית. המטרה שלנו לא תהיה להביא שחקן ערבי ולהתגרות בקהל, זה לא יהיה הדבר הנכון לעשות. בכל מקרה, חלק מהעליהום עליו מוצדק. נבקש מהאוהדים להיות מאופקים, כי בגלל התופעות הללו קשה לצרף ספונסרים".

העתקי הכתבות הכוללות את הציטוטים הנ"ל, מצורפים ומסומנים "13".

25.               כפי שעולה מההתבטאויות הנ"ל, בחירתה של הנהלת הקבוצה לנקוט במדיניות מפלה ולהימנע מלצרף שחקנים מוסלמים בכלל או ערבים בפרט, נובעת מרצונה לרצות את הקהל של הקבוצה ו/או לכל הפחות, להימנע מחיכוך עמו, בדגש על חלקיו הקיצוניים ובכלל זה חברי ארגון לה פמיליה.

הדין והפסיקה של הערכאות השונות

26.               אין צורך להכביר במילים אודות חשיבותו ומשמעותו הרבה של ערך השוויון בחברה בישראל. הזכות לשוויון הוזכרה עוד במסגרת הכרזת העצמאות ("מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין") והיא אף עוגנה כזכות יסוד במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

27.               בית המשפט העליון עמד בעבר על ההשפלה העמוקה הכרוכה באפליה מטעמי דת, גזע או מין:

"סגירת מקצוע או תפקיד בפני אדם מחמת מינו, גזעו או כיוצא באלה, משדרת מסר כי הקבוצה שעמה הוא נמנה היא נחותה, ובכך נוצרת לבנות הקבוצה ולבניה תדמית נמוכה. כך מתהווה מעגל קסמים המנציח את ההפליה. התדמית הנמוכה, שיסודה בשונות הביולוגית או הגזעית, גורמת להפליה, וההפליה מאששת את הסטריאוטיפים המשפילים בדבר נחיתות המופלה. על-כן, היסוד המרכזי בהפליה מחמת מין, גזע או הפליה דומה הוא השפלת הקורבן." (בג"ץ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94).

28.               המחוקק אף קבע, בסעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ("חוק העונשין") כי פירסום במטרה להסית לגזענות, מהווה עבירה פלילית, שדינה מאסר של 5 שנים:

144א – "גזענות" – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;

144ב – "(א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה  בו אמת או לא".

29.               סעיף 15 לחוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008, קובע איסור ספציפי על השמעת התבטאויות גזעניות במסגרת אירועי ספורט:

"המתבטא התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, דינו – מאסר שנתיים; בחוק זה, "התבטאות גזענית" – קריאה של מילים, צלילים או נהמות, וכן התבטאות חזותית, על ידי אדם, לבדו, יחד עם אחר או במקהלה, שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי-אתני".

30.               חלק בלתי מבוטל מאוהדי בית"ר ירושלים נוהגים לקרוא קריאות גזעניות המכוונות כלפי שחקנים ממוצא מוסלמי וערבי ולהניף במשחקיה של הקבוצה דגלים ושלטי ענק הכוללים סיסמאות גזעניות כגון "בית"ר טהורה לעד"; "כהנא צדק"; "בלי ערבים" ועוד. כתוצאה מהתנהגות זו, כאמור לעיל, בית"ר ירושלים מורשעת מדי שנה על-ידי בית הדין של ההתאחדות בעבירה של השמעת קריאות גזעניות ביציעי הקבוצה, כאשר רק במחצית הראשונה של שנת 2015, צברה הקבוצה 4 הרשעות בעבירה הנ"ל. העתקים לדוגמא של תמונות השלטים הנ"ל מצורפים ומסומנים "14".

31.               במצב דברים זה ולאור חשיבותו הברורה של הנושא, היה מצופה מבית"ר ירושלים לנהל מאבק עיקש נגד נגע הגזענות בקרב קהל האוהדים של הקבוצה – ואולם, לא זו בלבד שהקבוצה אינה מנהלת מאבק של ממש נגד אוהדיה הקיצוניים, בראשות חברי ארגון לה פמיליה, מנהלי הקבוצה ובעלי התפקידים בה, באמצעות התבטאויותיהם שפורטו לעיל, מספקים רוח גבית להתנהגות הגזענית של אוהדי הקבוצה והגידול במספר הרשעותיה של הקבוצה בעבירה של השמעת קריאות גזעניות – מהווה ראיה טובה לכך.

32.               מעבר לכך, מדיניותה המכוונת של בית"ר ירושלים בדבר אי צירוף שחקנים ערבים לקבוצה מהווה לדעתי הפרה של סעיף 2(א) לחוק חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 ("חוק שוויון הזדמנויות"), הקובע כדלקמן:

"לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:

קבלה לעבודה;

…".

33.               סעיפים  15 (א) ו-16 לחוק שווין הזדמנויות אף קובעים כי כל העובר על הוראת סעיף 2 הנ"ל, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וכי ככל שהעבירה על חוק שוויון הזדמנויות בוצעה על-ידי חבר בני אדם, רואים כאחראי לה כל שותף או פקיד אחראי של אותו חבר וניתן להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה.

34.               בית"ר ירושלים מפלה את ציבור הכדורגלנים המוסלמים בכלל וציבור הכדורגלנים הערבים בפרט, בכך שגורמים מטעמה מצהירים (כמפורט לעיל) באופן מפורש כי אין בכוונת בית"ר ירושלים לצרף לסגל שחקניה שחקן מוסלמי בכלל ושחקן ערבי בפרט. מדיניות זו מבוצעת באופן מכוון על-ידי בעלי המועדון והנהלתו.

35.               מדיניותה הנ"ל של בית"ר ירושלים והתבטאויות מנהליה, אף עומדות לדעתי בניגוד לכללי האתיקה של הספורט בישראל, כפי שנקבעו בקוד הבסיס להגינות והתנהגות ספורטיבית אשר פורסם על-ידי משרד התרבות והספורט ("קוד הבסיס"):

35.1.          סעיף 2.4 לקוד הבסיס מתייחס ל"שוויון אפשרויות ואיסור אפליה" וקובע כי "העיסוק בספורט הוא זכות יסוד המגיעה לכל אדם. יש לנהוג בשוויון כלפי העוסקים בספורט בהתאם לדרגתם ורמתם, ללא הבדל דת, מין, גזע, מוצא או מגבלה גופנית ולהימנע מכל צורה של אפליה".

35.2.          סעיף 5 לקוד הבסיס קובע כי "בעל עניין בעולם הספורט מייצג לא רק את עצמו כי אם גם את הקבוצה, הענף והמדינה. על-כן עליו לתת דוגמא אישית מכובדת ולהקפיד על התנהגות הולמת וראויה כספורטאי או נושא תפקיד, כאדם וכאזרח מדינת ישראל".

35.3.          סעיף 13 לחלק השני של קוד הבסיס, תחת הכותרת "מאמנים", קובע כי "מאמן יימנע מביטויים אשר עלולים לעודד גזענות ואפליה".

35.4.          סעיף 4 לחלק השני של קוד הבסיס, תחת הכותרת "מנהלים וחברי ועד", קובע כי "מנהל וחבר ועד מנהל מחויבים לנהוג באופן שוויוני ולהימנע מאפליה".

35.5.          קוד הבסיס קובע כי על מאמנים, מנהלים וחברי ועד לתת דוגמא אישית להטמעת הקוד האתי של גוף ספורט (ר' סעיף 16 תחת הכותרת "מאמנים" וסעיף 10 תחת הכותרת מנהלים וחברי ועד, בחלק השני של קוד הבסיס).

36.               כאמור לעיל, בעלי הקבוצה, מנהליה ומאמנים בבית"ר ירושלים הצהירו כולם כי אין בכוונת בית"ר ירושלים לצרף לקבוצה שחקנים מוסלמים בכלל וערבים בפרט ובכך לדעתי הפרו את חובתם לנהוג בשוויון ולהימנע מכל צורה של אפליה כלפי העוסקים בספורט.

37.               מדיניותה של בית"ר ירושלים אף מנוגדת לדעתי לסעיף 2א(ה) לחוקת התאחדות הקובעת כי "קיים איסור על כל פעילות שיש בה אפליה על רקע גזע, צבע עור, שפה, דת או מוצא אתני" ולסעיף 19י (1) לתקנון המשמעת של ההתאחדות האוסר על כל בעלי התפקידים בקבוצה (לרבות שחקנים, מאמנים וכל ממלאי תפקיד בקבוצה ו/או מטעמה) להשמיע "התבטאות בעל-פה ו/או בכתב ו/או תנועת גוף כלפי פרט ו/או כלפי ציבור, הנושאים אופי גזעני או על רקע גזעני, בכל מקום ובכל מועד".

38.               מדיניותה המפלה של בית"ר ירושלים, היא לדעתי גם הפרה של הוראות תכנית 10 הנקודות של אופ"א בנושא גזענות ("תכנית 10 הנקודות") המהווה חלק בלתי נפרד מתקנות אופ"א לבטיחות ולביטחון (UEFA Safety and Security Regulations), בדגש על תקנה 9 המטילה חובה בדבר אימוץ מדיניות של שוויון הזדמנויות בהעסקה ומתן שירותים:

"Adopt an equal opportunities policy in relation to employment and service provision".

39.               בהקשר זה יצוין כי מדיניותה של בית"ר ירושלים והימנעותה מאימוץ תכנית 10 הנקודות של אופ"א אף מנוגדת לדעתי לתקנה 8ג (6) לתקנון רישוי מועדונים, פיקוח ובקרה פיננסית של ההתאחדות ("תקנון הרישוי") (תקנון זה מסדיר את נושא הרישוי המתיר לקבוצות הישראליות להתחרות במפעלים של אופ"א), הקובעת כדלקמן:

"מבקש הרישיון חייב להתוות ולקיים מדיניות שתתמודד עם גזענות ואפליה בכדורגל – מדיניות שעולה בקנה אחד עם תכנית 10 הנקודות של אופ"א לבטיחות ולביטחון Uefa Safety and Security Regulations)).

40.               הגם שתקנה 8ג(6) לתקנון הרישוי, אינה נכללת בגדר הסעיפים הראשיים או המשניים כהגדרתם ברישא לתקנה 8 לתקנון הנ"ל, בסיפא של תקנה 8 הנ"ל נקבע כי "תנאי לקבלת רישיון או להחזקתו הינו עמידה בכל אחת מחמשת קטגוריות הרישוי שלהלן: משפטית, פיננסית, ספורט, תשתיות, כוח אדם ומנהלה".

41.               הואיל ותקנה 8ג(6) לתקנון הרישוי מהווה חלק בלתי נפרד מהוראות קטגוריית הרישוי "ספורט" (תקנה 8 ג' לתקנון הרישוי), והואיל ולא יכולה להיות מחלוקת, לגישתי, כי מדיניותה של בית"ר ירושלים בדבר אי צירופם של שחקנים מוסלמים בכלל ושחקנים ערבים בפרט מהווה הפרה של סעיף 9 לתכנית 10 הנקודות, הרי שבית"ר ירושלים אינה עומדת בתנאים להחזקת רישיון להתחרות במפעלים של אופ"א.

42.               מדיניותה של בית"ר ירושלים אף מנוגדת לדעתי לסעיף 23 לקוד האתי של פיפ"א, הקובע כדלקמן:

"Persons bound by this Code may not offend the dignity or integrity of a country, private person or group of people through contemptuous, discriminatory or denigratory words or actions on account of race, skin colour, ethnic, national or social origin, gender, language, religion, political opinion or any other opinion, wealth, birth or any other status, sexual orientation or any other reason".

43.               לא יכולה להיות כל מחלוקת כי מדיניותה של בית"ר ירושלים והתבטאויות בעלי התפקידים בקבוצה, כפי שפורטו לעיל, מובילות לפגיעה בשחקנים מוסלמים וערבים ברחבי העולם המופלים לרעה על-ידי הקבוצה רק מחמת דתם ומוצאם.

44.               יצוין כי סעיף 23 לקוד האתי של פיפ"א אף מחייב את ההתאחדות, שכן סעיף 2א(ב) לחוקת ההתאחדות קובע כי "כל ההוראות שבחוקה ובתקנוני פיפ"א ואופ"א, כפי שהיו בתוקף מפעם לפעם והמתייחסות להתאחדויות לאומיות, והחלטות גופי פיפ"א ואופ"א והמוסדות השיפוטיים, יחייבו את ההתאחדות ונציגיה לכל דבר ועניין".

45.               כמו כן, הואיל וסעיף 2א(ד) לחוקת ההתאחדות קובע כי "ההתאחדות בפעילותה תפעל ליישום ושמירה על חוקת פיפ"א ותקנוניה, לרבות הקוד האתי של פיפ"א" – על ההתאחדות מוטלת החובה לפעול באופן מיידי ובלתי מתפשר לשם שינוי מדיניותה המפלה של בית"ר ירושלים.

כשלון הרשויות בישראל ובראשן ההתאחדות בטיפול בתופעת הגזענות בבית"ר ירושלים

46.               תופעת הגזענות בקרב אוהדיה של בית"ר ירושלים ומדיניות הקבוצה בדבר אי צירוף שחקנים מוסלמים וערבים לקבוצה אשר תוארו לעיל, אינן חדשות ומוכרות מזה שנים רבות לכל אוהד ספורט בישראל ואף להתאחדות לכדורגל.

47.               על אף שההתאחדות מודעת לתופעת הגזענות בקרב אוהדי בית"ר ירושלים ומדיניות המפלה של הקבוצה בדבר אי צירוף שחקנים מוסלמים ו/או ערבים, והגם שכפי שתואר לעיל, מדיניות זו עומדת לגישתי בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו; מהווה הפרה של חוק שוויון הזדמנויות; מנוגדת לקוד הבסיס שפרסם משרד ספורט; מנוגדת לחוקת ההתאחדות לכדורגל; מנוגדת לתקנון המשמעת ולתקנון הרישוי של ההתאחדות ומנוגדת לקוד האתי של פיפ"א ולתכנית 10 הנקודות של אופ"א למאבק בגזענות – ההתאחדות כשלה לאורך השנים בטיפול בתופעת הגזענות בבית"ר ירושלים, נמנעה מלבצע את הצעדים הנדרשים לשם עקירתה מן היסוד ואינה מיישמת את הוראות תקנוניה שלה, כמו גם את הוראותיהן החד משמעיות של אופ"א ופיפ"א בנושא זה.

48.               ההתאחדות, כמו גם רשויות אחרות, מטעמים השמורים עמן, אינן פועלות למיצוי הדין נגד בית"ר ירושלים לנוכח הפרת חוק שוויון הזדמנויות. ההתאחדות אף אינה ממצה את הדין עם הקבוצה במישור המשמעתי, קרי העמדה לדין של הקבוצה לנוכח מדיניותה המפלה המנוגדת לחוקת ההתאחדות ולתקנון המשמעת ואף נמנעת מלשלול את רישיונה להתחרות במפעלים של אופ"א, כמתחייב מתקנון הרישוי של ההתאחדות.

49.               בעקבות פניות מצד ארגונים שונים, בין היתר "המטה למאבק בגזענות", "מרכז מוסאוה" ו-"ארגוני שותפות שראקה", במהלך השנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות ראשוניים מצד הרשויות בישראל לפעול נגד תופעת הגזענות בבית"ר ירושלים ואולם הניסיונות הנ"ל פסקו, מיד לאחר שלב שליחת מכתבי התראה ראשוניים בנושא.

50.               כך לדוגמא, ביום 15.7.13 פנה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד אלי אברבנאל, במכתב להתאחדות בבקשה שתבחן את ההיבטים המשמעתיים של התבטאויות גורמים בבית"ר ירושלים בנוגע לאי שילובם של שחקנים ממוצא ערבי ו/או מוסלמי בקבוצה – הרקע לפנייה הנ"ל היו ראיונות בתקשורת של נציג הבעלים בהנהלת בית"ר ירושלים, באותה עת, מר חיים רביבו, במסגרתם ציין כי בסגל הקבוצה לא ייכלל שחקן ערבי, זאת מאחר ששילובם בקבוצה מהווה כדבריו מעשה של "התגרות" בקהל אוהדיה של הקבוצה (ר' נספח "13" לעיל).

51.               במכתבו הנ"ל, ציין עו"ד אברבנאל כי "אם דברים אלה אכן משקפים את מדיניותה של הקבוצה, הרי שאין להשלים עמם" וכי "פסילת אדם מטעם של השתייכות לדת, לאום, גזע וכד' אינה מתקבלת על הדעת בחברה מתוקנת. במיוחד מקוממים הדברים, כשהם נוגעים לתחום הספורט, הזוכה מטבעו לחשיפה תקשורתית רחבה ושערכו החינוכי רב. ככל הידוע לנו תופעה שכזו אינה מאפיינת את הכדורגל הישראלי, שהרי במרבית הקבוצות משולבים, זה שנים, שחקנים יהודים וערבים, אלה לצד אלה, ללא אבחנה".

52.               עוד ציין עו"ד אברבנאל במכתבו כי במקביל לבחינת ההיבטים האזרחיים והפליליים של התבטאויות מר רביבו, הוא פונה אל ההתאחדות "על דעתו של פרקליט המדינה, בבקשה לבחון את ההיבט המשמעתי של התבטאויות אלה ושל מדיניות אי הכללת שחקנים מחמת מוצאם והשתייכותם הלאומית והדתית, ככל שהיא נוהגת בקבוצה, וכן לבחינת כל דרך אחרת, שיש בידי ההתאחדות לכדורגל בישראל לנקוט, כנגד מדיניות פסולה שכזו – אם אכן קיימת".

53.               העתק מכתבו של עו"ד אברבנאל מצורף ומסומן "15".

54.               כמו כן, למכתבו של עו"ד אברבנאל, צורף מכתב אשר נשלח אל בית"ר ירושלים על-ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אשר דרשה לקבל הסברים מבית"ר ירושלים אודות התבטאויותיו של מר רביבו אשר מהוות הפרה, לכאורה, של חוק שוויון הזדמנויות.

55.               ביום 15.4.15 שלחה נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ("הנציבה") מכתב נוסף אל בית"ר ירושלים בעקבות התבטאות של מאמן הקבוצה, מר גיא לוי, בראיון לאתר ynet מיום 13.4.15, במסגרתה ציין כי "אני גם לא אמצא אף שחקן מהמגזר הערבי שירצה לבוא גם אם היה שחקן שמתאים לי מבחינה מקצועית, לא הייתי מביא אותו כי זה היה יוצר מתיחויות מיותרות". במכתבה ציינה הנציבה, כי "בעקבות פנייתה הקודמת של הנציבות כונסה מסיבת עיתונאים ביום 31.7.13 ע"י הקבוצה, בה הוצהר כי הקבוצה קוראת לאוהדיה להילחם בגזענות וכי אם יימצא שחקן ערבי מתאים, הוא יגויס. כאמור, דבריו של מאמן הקבוצה שנאמרו לאחרונה, מעידים על כך שדרכה של הקבוצה עומדת בניגוד מוחלט להצהרתה במסיבת העיתונאים מיום 31.7.13 וכי לכאורה מתקיימת מדיניות של אפליה בקבלה בעבודה על רקע לאום ודת". העתק המכתב הנ"ל, מצורף ומסומן "16".

56.               בית"ר ירושלים, הגיבה למכתבה הנ"ל של הנציבה, במכתב מיום 21.4.15 מאת בא-כוחה, במסגרתו טענה, בין היתר, כי דבריו של מאמן הקבוצה, מר גיא לוי, אינם מייצגים את מדיניות המועדון; כי מדובר במאמן שמועסק בקבוצה זמן קצר וכלל לא היה מעורב בהחלטה האם לצרף לקבוצה שחקן ערבי וכי הגורם היחיד שבסמכותו לקבוע את מדיניות המועדון, הוא הבעלים של הקבוצה, מר אלי טביב.

57.               כמו כן, בית"ר ירושלים ציטטה במסגרת מכתבה הנ"ל את הודעתו לתקשורת של בעלי הקבוצה, מר אלי טביב, אשר פורסמה יום קודם למועד שליחת המכתב הנ"ל, במסגרתה טען כי הוא מאס בכל ההכפשות נגד המועדון בדבר מדיניותו הגזענית; כי כבעלים בעבר של קבוצת הפועל כפר-סבא והפועל תל-אביב, שיחקו בקבוצותיו שחקנים בני לאומים שונים, לרבות שחקנים מוסלמים; כי לאחרונה בית"ר ירושלים כמעט והחתימה שחקן ממוצא מוסלמי בשם לנרי קהינדה, אך החתמה זו סוכלה לאור פערים כספיים וכי ככל שהקבוצה תרצה להחתים שחקן שיתאים לה מבחינה מקצועית, "גם אם יהיה ערבי/מוסלמי/ דרוזי וכו' והשחקן יסכים להגיע לבית"ר ירושלים, הוא יוחתם ללא קשר לדבר פרט לצרכים מקצועיים".

58.               לצד האמור לעיל, בית"ר ירושלים טענה במכתבה כי היא אינה נוהגת במדיניות מפלה נגד שחקנים מוסלמים ו/או ערבים והראיה לכך היא שבמועדון משחקים 6 שחקנים ערבים במחלקות הילדים והנוער וכי בעבר אף שיחקו בקבוצה הבוגרת של המועדון שחקנים מוסלמים. כמו כן, בית"ר ירושלים טענה כי היא מנהלת "מלחמת חורמה נגד תופעת האלימות והגזענות שלמרבה הצער, פושה בקרב חלק מאוהדיה".

59.               העתק מכתבה של בית"ר ירושלים, מצורף (ללא נספחים) ומסומן "17".

60.               כפי שיפורט להלן, לדעתי טענותיה הנ"ל של בית"ר ירושלים אינן נכונות ו/או לכל הפחות מהוות ניסיון היתממות שיש לדחותו על הסף.

61.               באשר לטענה לפיה דברי מאמן הקבוצה אינם משקפים את מדיניות המועדון – הרי שלא ניתן לקבלה, הן הואיל ודבריו של המאמן מר גיא לוי עולים בקנה אחד עם התבטאויות המאמנים הקודמים של הקבוצה, כמו גם התבטאויות של גורמים בכירים נוספים בקבוצה (כפי שפורט לעיל). מעבר לכך, הואיל וכפי שצוין לעיל, בבית"ר ירושלים מעולם לא שיחק שחקן ערבי, הרי שנראה כי דברי המאמן, מר גיא לוי, הם שמשקפים את מדיניות הקבוצה ולא ההודעה לתקשורת מיום 20.4.15, של בעלי הקבוצה, מר אלי טביב, אשר באה לאוויר העולם לאור מכתבה של הנציבה מיום 15.4.15 והאיום בנקיטת הליכים משפטיים כלפי בית"ר ירושלים.

62.               הטענה לפיה בקבוצות אחרות בהן מר טביב שימש כבעלים, שיחקו שחקנים מוסלמים וערבים, אינה רלבנטית לענייננו שכן לא עניינו האישי של מר טביב עומד על הפרק, אלא שאלת האפליה במדיניות ההעסקה של בית"ר ירושלים.

63.               באשר לטענה לפיה שחקני נוער וילדים ערבים משחקים בבית"ר ירושלים – מעבר לכך שמספר שחקני הנוער והילדים הערבים בקבוצה הוא מזערי, הרי שגם הנתון הנ"ל מתאפשר הודות לכך שהחלקים הגזענים בקרב אוהדי בית"ר ירושלים אינם נחשפים לשחקנים אלו – עובדה זו מאפשרת לבית"ר ירושלים ליהנות משני העולמות, מצד אחד לא להתמודד עם מחאה מקרב קהל האוהדים ומצד שני לעשות בשחקנים הנ"ל שימוש כ"עלה תאנה", המוכיח כביכול כי בית"ר ירושלים אינה מנהלת מדיניות מפלה בהעסקה. מכל מקום, שחקני הנוער והילדים של המועדון נמצאים בקבוצה "על זמן שאול", שכן בהגיעם לגיל הבוגרים, בית"ר ירושלים נפרדת מהם ושולחת אותם לדרך חדשה בקבוצה אחרת.

64.               באשר לטענה לפיה השחקן לנרי קהינדה לא הוחתם בשל מחלוקת כספית – הרי שלטענת השחקן הנ"ל, הוא לא הוחתם בקבוצה בשל גזענות האוהדים:

"בבית"ר פירסמו הודעה רשמית לפיה 'לנרי קהינדה לא יחתום בבית"ר, לא בגלל היותו מוסלמי, אלא בגלל שיקולים מקצועיים נטו'. לכולם היה ברור – מרגע שנודע לאוהדי בית"ר על מוצאו של החלוץ הניגרי, הניסיונות להביא אותו ייתקלו בחומות שיהיה בלתי אפשרי להזיז. 'האוהדים של בית"ר לא אוהבים מוסלמים שם, הבנתי את זה, אבל זה לא צריך להיות ככה', אמר קהינדה, 'אם יציעו לי לשחק שם? אני לא חושב שאני ארצה, ואני לא חושב שזה יקרה. כדורגל מתחיל ונגמר באוהדים ובמקרה הזה, האוהדים של בית"ר הם חלק מהעניין והמשחק' " (העתק הפירסום הכולל את הראיון עם השחקן הנ"ל, מצורף ומסומן "18").

65.               בדומה למר קהינדה, גם עם השחקן הערבי מר עבאס סואן, אשר היה בעבר שחקן בולט בליגת העל ואף שיחק בהצלחה בנבחרת ישראל, נוהלו מגעים להעברתו לבית"ר ירושלים, אשר סוכלו לאור עמדתם הגזענית של אוהדי הקבוצה:

" 'ארקדי גאידמק, ניסה להביא שחקן ערבי לבית"ר ירושלים וזה הייתי אני'. כך מגלה לראשונה עבאס סואן בראיון לערוץ הספורט לקראת המשחק מחר בטדי בין בית"ר לבני סכנין. 'הוא ישב איתי ועם מאזן גנאים (יו"ר סכנין באותה התקופה) והמהלך כמעט נסגר', סיפר סואן, 'אני אמרתי שאם המהלך ייצא לפועל אני בעד, אם זו תהיה סיבה להרגעת האלימות והגזענות. רק שלושתנו הכרנו את הסיפור הזה. אחר כך עשו אוהדי בית"ר כנס בנושא שחקן ערבי (ללא קשר לסואן) והיו נחרצים נגד הבאת ערבי לבית"ר. בסופו של דבר ההעברה שלי לא יצאה לפועל'. כשהוא חוזר לניסיון להעביר אותו לבית"ר, ברור לסואן שהיום לא היה עושה זאת בשום אופן:  'זה קרה לפני שלוש שנים, בשנה השניה של גאידמק בבית"ר. אם עכשיו לוקחים את הראש שלי לזמן ההוא אז אני לא עובר. אבל בזמנו בהחלט הייתי מוכן לעבור. גם סכנין הייתה מרוויחה מזה הרבה מאוד כסף ואני הייתי עושה משהו בעניין הדו קיום והרבה צדדים היו מרוויחים מזה. ניסיתי להוציא את זה לפועל, כולם ניסינו, אבל אחרי כל השנים האלו אין שינוי והמצב הולך ונהיה רק יותר גרוע' ".

העתק הראיון עם מר עבאס סואן מתוך אתר ערוץ הספורט, מצורף ומסומן "19".

66.               באשר לטענה לפיה בעבר שיחקו בבית"ר ירושלים מספר שחקנים מוסלמים, הרי שבכל הנוגע לשני השחקנים מצ'צ'ניה ששיחקו בקבוצה בשנת 2013, כפי שפורט לעיל, השניים צורפו לקבוצה על-ידי הבעלים הקודם שלה, מר ארקדי גאידמאק, צירופם הוביל למחאה גזענית ואלימה מצד אוהדיה הקיצוניים של הקבוצה ולאחר עזיבתם, כמו גם עזיבתו של מר גאידמאק והעברת הקבוצה לידיו של מר טביב, חזרה בית"ר ירושלים למדיניותה משכבר הימים, בדבר אי צירוף שחקנים מוסלמים ו/או ערבים. כמו כן, כאמור לעיל, כל השחקנים ו/או הגורמים במועדון אשר העזו להביע תמיכה בשני השחקנים המוסלמים על רקע מחאת הקהל, הועזבו מהקבוצה לאחר הגעתו של מר טביב. פרט לשני שחקנים אלה, שיחקו בקבוצה, למיטב ידיעתי, עוד שלושה שחקנים מוסלמים – האחד, מר גורם אג'וייב, שחקן מטג'יקיסטן אשר שיחק בקבוצה במחצית השנייה של עונת 1989-90 ולהערכתי רוב אוהדי הקבוצה לא ידעו שהוא מוסלמי; השני, מר ויקטור פאצ'ה, שחקן אלבני אשר שיחק בקבוצה בעונת 1999-2000, שחקן זה לא זוהה כמוסלמי ולהערכתי רוב אוהדי הקבוצה סברו כי הוא נוצרי; והשלישי – מר אברהים נדאללה, אשר החזיק מעמד בקבוצה כמספר שבועות בלבד (בעונת 2004-2005). שחקנים ערבים לא שיחקו בקבוצה מעולם.

67.               באשר לטענה למלחמת חורמה שמנהל המועדון, הרי שמדובר לכל היותר בהצהרות מהפה אל החוץ – מועדון המנהל מלחמת חורמה בגזענות היה נוקט בעונשים משמעתיים או לכל הפחות מבקר גורמים בכירים מתוכו המתבטאים באופן גזעני והיה מתנער ו/או לכל הפחות לא מביע תמיכה מוצהרת בארגון האוהדים לה פמיליה.

68.               כמו כן, כפי שניתן להיווכח מעיון בהחלטת בית הדין המשמעתי של ההתאחדות מיום 28.1.15, בתיק 91532 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' בית"ר ירושלים, הקבוצה אינה מבצעת פעולות משמעותיות המוכיחות מאבק בלתי מתפשר נגד אוהדיה הגזענים והאלימים:

"גם אם אקבל את טענות הקבוצה באשר לפעולות החיוביות/חינוכיות בהן היא נוקטת, ודאי שאין בכך די. אני מקבל שפעולות כאמור בקרב בני נוער כעולה ממסמך נ/5 יש בהן תרומה חינוכית לטווח הארוך, אך הייתי מצפה לשמוע גם על פעולות רציניות שיוכיחו מאבק בלתי מתפשר באותו "קומץ?" אוהדים גזעניים ואלימים. לצערי, לא הובאו בפני ראיות ממשיות לפעולות כאלה (תלונות במשטרה; תביעות אזרחיות; סנקציות במינויים/ כרטיסים וכיוצ"ב)… בנסיבות אלה, אם סבורה הנאשמת שהקבל שלה הוא בבחינת "שור מועד" הייתי מצפה שדווקא היא תדאג לשלב בתוך יציעי אוהדיה, ועל חשבונה, כוחות סדר, אבטחה חקירות ובילוש ואז היא תהיה עצמאית בזיהוי אותם אוהדים ובנקיטת פעולות מיידיות נגדם. אמצעים כאלה לא הוצגו בפני. ועוד אוסיף. מאחר שהוגש לי מטעם הקבוצה דף מאחד מאתרי האינטרנט, הרשיתי לעצמי להיכנס לאתר האינטרנט של המועדון. לצערי לא מצאתי שם – ודאי לא בצורה בולטת ומודגשת – רמז למאבק באוהדים הגזענים והמתפרעים, וכך גם לא מצאתי קריאה לאוהדים הטובים (ואני מניח שהם רבים) לסייע לקבוצה בזיהוי ואיתור אותם אוהדים שהתפרעו במשחק זה או במשחקים קודמים". התוצאה היא שלא שוכנעתי שהקבוצה נוקטת באותן פעולות הכריות – הגם שאינן נעימות – מול אותו חלק של קבל אוהדיה האלים וגזען".

69.               כמו כן, ככל שהמועדון מבצע מפעם לפעם פעולות נגד אוהדים שנתפסו לאחר שביצעו פעולות אלימות, הרי שמדובר בפעולות נקודתיות ומעטות שהמועדון החל לבצע רק לאחרונה. האופן המוגבל בו מבוצעות הפעולות הנ"ל, מעיד כי מטרתן הוא להפיס את דעת בתי הדין המשמעתיים של ההתאחדות ולהימנע מהטלת קנסות, ולא לנהל מאבק של ממש באוהדיה הגזעניים והאלימים של הקבוצה.

70.               ראיה נוספת לכך שהצהרותיה של בית"ר ירושלים באשר למלחמת החורמה שהיא מנהלת נגד גילויי גזענות ואלימות, היא הצהרה ריקה מתוכן שכל מטרתה להסיט את הביקורת נגד הקבוצה ולהגן עליה מפני עונשים וקנסות – היא נוכחותם של נציגי הקבוצה הבכירים ביותר, בהם הבעלים, מר טביב, מאמן הקבוצה עד לפני זמן קצר, מר גיא לוי, וחלק משחקני הקבוצה, בארועים שאורגנו על-ידי לה פמיליה (במהלך חג סוכות וחג פסח האחרונים). בכל אחד משני הארועים הנ"ל קוים טורניר קט-רגל. טורניר זה התקיים בסמוך למקום בו שהו אותם נציגים (מדובר במתחם קטן יחסית). גם בטורניר זה נצפו גילויי גזענות נגד ערבים – כך לדוגמא, משחק באחד משני הטורנירים הפגיש את הקבוצות "החוליגנים מהבירה" עם קבוצת "מוות לערבים". מדי המשחק של חלק מהאוהדים, כללו את הסמל של תנועת "כך". (כידוע, בג"ץ מנע את התמודדותה של תנועת "כך" בבחירות לכנסת ה-12, לאור המצע הגזעני שלה ובשנת 1994 היא אף הוצאה אל מחוץ לחוק). העתקי תמונות שצולמו באירועים הנ"ל, מצורפים ומסומנים "20". אני מניח כי נציגי הקבוצה לא היו מודעים לדברים בעת התרחשותם. אולם, כיום, בדעבד, הדברים ידועים. חלק גדול מתמונות אלה, יובהר, מופיעות בדף הפייסבוק של ארגון לה פמיליה עצמו. למרות זאת הכניעה לתכתיביו של הארגון נמשכת.

71.               לא זו בלבד שמר טביב לא גינה את גילויי הגזענות החמורים בטורניר הנ"ל, שנערך כחלק מאורע שבו הוא נכח (וגם אם לא הבחין בכך – התמונות פורסמו לאחר מכן), בעצם נוכחותו באירוע זה וצילומיו עם חברי לה פמיליה, הוא למעשה הביע הזדהות עם הארגון ומסריו – כל זאת במקביל להצהרותיו בתקשורת בדבר גינוי האלימות והגזענות וחברותו בועדה למניעת אלימות וגזענות שהקימה מינהלת ליגת העל בכדורגל.

72.               ואולם למרות האמור לעיל, נראה כי הרשויות בישראל בוחרות לקבל את הסבריה של בית"ר ירושלים ולהימנע מלנקוט נגדה בצעדים משפטיים. כתחליף לפעולות אכיפה משמעותיות אשר אפשר ויביאו לשינוי אמיתי במדיניות המועדון, בוחרת ההתאחדות שלא לפעול נגד מדיניות המועדון ותחת זאת מסתפקת בהעמדתה לדין של הקבוצה רק בגין התנהגות קהל אוהדיה, בין היתר, בעבירה של השמעת קריאות גזעניות.

73.               בנוסף, מעיון בהחלטות בית הדין של ההתאחדות בכתבי האישום נגד בית"ר ירושלים בשנת 2015, בעבירה של השמעת קריאות גזעניות על-ידי קהל אוהדיה, עולה כי על אף חומרת העבירה הנ"ל ועל אף ריבוי הפעמים בו הועמדה הקבוצה לדין בגין עבירה זו (כאמור לעיל, בית"ר ירושלים מורשעת בעבירה זו לעיתים מזומנות, כאשר במחצית הראשונה של שנת 2015 בלבד, הקבוצה הורשעה בעבירה זו 4 פעמים) – לא זו בלבד שבתי הדין המשמעתיים של ההתאחדות נמנעים באופן שיטתי מלמצות עם הקבוצה את מלוא חומרת הדין, הם אף בוחרים להקל בעונשה של הקבוצה באופן החורג מסמכותם.

74.               תקנה 22 יא לתקנון המשמעת, קובעת את מתחם הענישה בעבירות של התנהגות אוהדים:

"1. הרשיע בית הדין קבוצה בעבירה של התנהגות אוהדים לפי הסעיפים 20 (יא), יג), (יד), ו-(טו) לתקנון זה, יטיל עליה את העונשים הבאים:

            ג. בגין כל הרשעה נוספת (שלישית ואילך) באותה עבירה מהעבירות המנויות לעיל, באותה עונה – הפחתת 2 נקודות ליגה ממאזן נקודותיה וקנס בסכום שלא יפחת משלישו הסך הנקוד בס"ק א' לעיל.

  1. כל העונשים המפורטים בסעיפים 1 לעיל יהיו בפועל ולא על תנאי.
  2. על אף האמור בס"ק 2 לעיל, במקרה של הרשעה לפי סעיף 20 טו2(ג) ו/או (ד) רשאי בית הדין לחרוג מעונשי החובה שנקבעו ולהטיל על הקבוצה הנאשמת עונש אחר לרבות קנס, אם סבר, מנימוקים שיירשמו, כי הנסיבות אינן מצדיקות הפעלת ענישה כאמור בסעיף 22 (יא)1(1)."

75.               מבחינה של החלטות בתי-הדין של ההתאחדות בעניינה של בית"ר ירושלים עולה כי במחצית הראשונה של שנת 2015 בלבד, הורשעה הקבוצה בביצוע של 13 עבירות התנהגות אוהדים, לפי תקנות 20(יא), (יג), (יד) ו-(טו), לפי הפירוט כדלקמן:

75.1.          הרשעה בודדת בעבירה של התפרצות אוהדים לשדה המשחק, לפי תקנה 20(יא) לתקנון המשמעת.

75.2.          4 הרשעות בעבירה של השמעת קריאות גזעניות, לפי תקנה 20(יג) לתקנון המשמעת.

75.3.          הרשעה בודדת בעבירה של פגיעה על-ידי אוהדים, לפי תקנה 20(יד) לתקנון המשמעת.

75.4.          7 הרשעות בעבירה של התפרעות אוהדים, לפי תקנה 20(טו) לתקנון המשמעת.

העתק פירוט הרשעותיה של בית"ר ירושלים לשנת 2015 (בעבירות של התנהגות אוהדים), מתוך אתר ההתאחדות, מצורף ומסומן "21".

76.               הנה כי כן, החל מהרשעתה השלישית של בית"ר ירושלים בעבירות שפורטו לעיל (המנויות בתקנה 22יא(1) לתקנון המשמעת), היה על בתי הדין להפחית ממאזנה 2 נקודות ליגה, במסגרת כל הרשעה נוספת של הקבוצה. בהקשר זה יצוין כי בעוד שבתי הדין היו רשאים לחרוג מעונשי החובה הנ"ל, מטעמים שיירשמו, בכל הנוגע להרשעותיה של בית"ר ירושלים בעבירה של התפרעות אוהדים (תקנה 20 (טו) לתקנון המשמעת), בתי הדין אינם רשאים להפחית מהעונש הנ"ל בגין הרשעה שלישית ואילך ביתר העבירות שפורטו לעיל.

77.               בהקשר זה אף נקבע בהחלטת בית הדין העליון של ההתאחדות מיום 1.3.15, בעניינה של בית"ר ירושלים כי לבית הדין אין כל סמכות להפחית מעונשי החובה המפורטים בתקנון המשמעת:

"בשולי הדברים אציין עוד, כי עונש חובה המוטל בתקנון, כשמו כן הוא. אין כלל שיקול דעת לסטות הימנו. התקנון מחייב במקרה זה הפחתת נקודות ויש לפעול לפיו. אין זה ברור כלל מהו המקור המשפטי המאפשר כלל ועיקר חריגה מכך".

78.               לאור האמור לעיל, והואיל ובית"ר ירושלים צברה בשנת 2015 שש הרשעות בעבירות שלגביהן אין לבתי הדין סמכות להפחית מהעונש הקבוע בתקנון המשמעת, הרי שבחישוב פשוט, לו בתי הדין היו פועלים בהתאם לסמכותם, בית"ר ירושלים הייתה נענשת, לכל הפחות, בהפחתה של 8 נקודות ליגה ממאזנה בשנת 2015.

79.               ואולם למרות האמור לעיל,  בתי הדין של ההתאחדות הפחיתו בפועל 2 נקודות ליגה בלבד ממאזנה של בית"ר ירושלים בשנת 2015, ובמסגרת פסק דין מיום 18.5.15, בערעור שהגישה בית"ר ירושלים לבית הדין העליון של ההתאחדות, אף הוחזרה למאזנה נקודת ליגה אחת.

80.               מן האמור לעיל עולה המסקנה כי החלטות בתי הדין למשמעת, כמו גם החלטות בית הדין העליון של ההתאחדות, מתאפיינות בהיעדר אכיפה מספקת בכל הנוגע לעבירות התנהגות אוהדים בכלל ובעבירות של השמעת קריאות גזעניות בפרט.

81.               תת האכיפה הנ"ל באה לידי ביטוי במסגרת פסק-דינו של בית הדין העליון של ההתאחדות מיום 18.5.15, שם ציין בית הדין העליון באופן מפורש כי הוראות תקנון המשמעת לעניין הטלת עונשי חובה, בין היתר בעבירה של השמעת קריאות גזעניות, כלל אינן מיושמות בפועל, לא על-ידי תובע ההתאחדות, לא על-ידי בתי הדין המשמעתיים ולא על-ידי בית הדין העליון של ההתאחדות:

"לא נעלמו מעינינו הוראות התקנון לעניין הצורך בהטלת עונשי חובה ("עונשי מינימום") בעבירה זו, כמו גם בעבירות נוספות הנוגעות להתפרעות אוהדים כמפורט בסעיף 22יא 1 לתקנון המשמעת. יחד עם זאת, הן מבדיקת פסקי דין שניתנו בעניין והן לאור הצהרות תובע התאחדות בדיון שלפנינו, התברר כי בפועל, הוראות אלו כמעט ואינן מיושמות בפועל, לא על ידי תובע ההתאחדות, לא על ידי בתי הדין המשמעתיים ולא על ידי בית דין זה – לעיתים לאור העובדה כי לא מוגשים ערעורים בעניין, ולא נטענות טענות הנוגעות להטלת עונשי המינימום."

העתק פסק הדין הנ"ל,  מצורף ומסומן "22".

82.               הנה כי כן, בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל בישראל מודה בפה מלא, כי המערכת המשפטית של ההתאחדות, לרבות בית הדין העליון שלה ומוסדותיה, אינם מיישמים בפועל את הוראות תקנון המשמעת, בכל הנוגע לענישה בגין ביצוע עבירה של השמעת קריאות גזעניות על-ידי קהל אוהדים – בנסיבות המתוארות, אין זה מפתיע כי קיימת מגמת הקצנה בביטויי הגזענות ביציעי הכדורגל בישראל, ובראש ובראשונה ביציעיה של בית"ר ירושלים (כאמור לעיל, קבוצה זו אחראית למספר ההרשעות הגבוה ביותר מבין קבוצות ליגת העל בישראל בעבירה של השמעת קריאות גזעניות על-ידי קהל האוהדים ושיעור הרשעותיה עומד על מעל ל-30% מסך ההרשעות של כל קבוצות ליגת העל ביחד, למרות שהיא אחת מ- 14 קבוצות באותה ליגה).

83.               עוד יצוין כי בעוד שדעת הרוב בפסק הדין הנ"ל, אשר הורתה על החזרת נקודת ליגה לבית"ר ירושלים, מנוסחת באופן לקוני ביותר, אינה כוללת הנמקה של ממש ומשתרעת על פני עמוד בודד – דעת המיעוט בפסק הדין הנ"ל, נוסחה באופן רציני ומקיף וכוללת נימוקים משפטיים כבדי משקל לגביהם אין כל התייחסות מצד דעת הרוב במסגרת פסק הדין (דעת המיעוט באותו פסק דין נכתבה על-ידי פרופסור מיגל דויטש, פרופסור מוערך ובעל שם למשפטים, אשר בעבר אף הוזכר כמועמד למשרת שיפוט בבית המשפט העליון):

"לאחר כתיבת חוות דעתי עיינתי בחוות הדעת של חבריי הנכבדים להרכב, עו"ד אסף הדסי ועו"ד אמל פלאח. אוסיף מספר הערות קצרות, בתגובה לעמדת חבריי: ראשית, איני סבור כי הוראות התקנון בעניין עונש-חובה טעונות הבהרה כלשהי. אין כל ספק כי עסקינן בעונש-חובה. הסעיף התקנוני מגדיר במפורש את העונש כעונש חובה, ואינו מאפשר סטייה הימנו (ראה סעיף 5 לחוות דעתי לעיל). לשם החלתו של עונש זה אין צורך בתיקוני חקיקה. יש רק לבצע את הנורמה החקוקה. שנית, לא מוכר לי מקרה שבו בית הדין העליון התבקש על-ידי התובע, במסגרת ערעור של התביעה, להפעיל עונש מסוים הקבוע בתקנון, בהיותו עונש חובה, ובית הדין העליון דחה בקשה מעין זו בקביעה שניתן להימנע מהפעלתו למרות היותו עונש-חובה. לא נקבע בעבר כי עונש-חובה בתקנון מותיר בידי ביה"ד שיקול דעת. שלישית, התחשבות במצב בטבלה, ובמיוחד כשקיימת ענישת-חובה, עלולה להוות "מדרון חלקלק" שיהיה בו כדי לפגוע קשות במדיניות הענישה ובהחלה העקבית והרציונלית שלה. לעולם קיימת פגיעה כלשהי בקבוצה המורשעת כתוצאה מהטלת עונש. לעולם הדבר עלול להשפיע על הישגיה הספורטיביים, בעבר או בעתיד. דיני המשמעת הם חלק מן המסגרת הספורטיבית המחייבת ומגדירים את "גבולות המשחק". גם הימנעות מענישה, כשראוי להעניש, עלולה לעוות את התוצאה הספורטיבית. כך, למשל, הדבר יתמרץ קהל אוהדים למעשי התפרעות וקריאות גזעניות שיטילו אימה על הקבוצה היריבה ויחלישו את איכות משחקה. ועוד: כיצד ייקבע אופן ההתחשבות במצב בטבלה? אימתי תהיה ההשפעה של הענישה על המצב בטבלה רלוונטית ואימתי לא תהא כך? רביעית, רק לאחרונה קבע בי"ד זה כי עונשי-חובה אינם בגדר המלצה. ההשפעה של דעת הרוב של חבריי בענייננו על יציבותו של התקדים השיפוטי בביה"ד עלולה להיות מרחיקתלכת. אין זה רצוי כי ההלכה תשתנה חיש-קל בהתאם להרכב הדן בסוגיה. חמישית, חוששני כי הקביעה בדעת הרוב שלפיה עסקינן באזהרה אחרונה לא יהיה בה משום הנפקות. ההשפעה האמיתית על התנהלות הקבוצות והאוהדים היא במעשים ולא בדיבורים. אם בעבירה הרביעית השנה בענייני גזענות, ובעבירה מס' 17 בעונה זו לא מופעל עונש-חובה, אימתי הוא כן יופעל? מדוע תסבור קבוצה המבצעת עבירה כי לא תזכה ליחס סלחני גם בעתיד? כשלעצמי, איני רואה לעצמי רשות לנהוג בניגוד להוראות הברורות של התקנון ואף איני רואה הצדקה עניינית לכך, בנסיבות העניין".

 

 

סיכום

84.               תופעת הגזענות בקרב אוהדיה של בית"ר ירושלים ומדיניות הקבוצה בדבר אי צירוף שחקנים מוסלמים וערבים לקבוצה אשר תוארו לעיל הן ללא ספק אחד מהביטויים הבולטים והחמורים ביותר לגילויי גזענות בספורט בישראל.

85.               על אף האמור לעיל, והגם שהחקיקה בישראל בנושא גזענות, כמו גם תקנוני ההתאחדות ותקנוני פיפ"א ואופ"א, אשר פורטו לעיל, מגדירים את האיסורים והדרישות ומסדירים את נושא הענישה בכל הנוגע לגילויי גזענות בתחום הכדורגל בישראל – כפי שפורט לעיל, הרשויות בישראל ובראשן ההתאחדות לכדורגל בוחרות שלא לפעול למיצוי הדין נגד בית"ר ירושלים וכל שנעשה בנושא הוא כתיבת מכתבים לקבוצה והעמדתה לדין, מפעם לפעם, בעבירות של התנהגות אוהדים בלבד (כאמור לעיל, בתי הדין המשמעתיים של ההתאחדות, נוקטים אף הם מדיניות מקלה ובוחרים שלא להטיל על בית"ר ירושלים את עונשי החובה הקבועים בתקנון ההתאחדות).

86.               במחדלי הרשויות בישראל ובראשן ההתאחדות אשר תוארו לעיל, הן חוטאות לדעתי לתפקידן ותורמות להתגברות המדאיגה של תופעת גילויי הגזענות ביציעיה של בית"ר ירושלים.

87.               לאור כל האמור לעיל, אני פונה אליכם על מנת שתפעלו, באופן מיידי, למיצוי הדין כלפי בית"ר ירושלים, בהתאם להוראות החוק ותקנוני ההתאחדויות אשר פורטו לעיל – בתוך כך נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה מתבקשת לפעול להעמדתם לדין של הגורמים הרלבנטיים בקבוצה, בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות כאמור לעיל וההתאחדות מתבקשת לפעול לשלילת רישיונה של הקבוצה מלהתחרות במפעלים של אופ"א.

88.               על מנת לאפשר לי לשקול את המשך צעדיי בנושא, ככל שיהיה בכך צורך, אבקש לקבל את התייחסותכם למכתבי זה, בתוך 30 יום לכל המאוחר, ובתוך כך לקבל פירוט באשר לפעולות אשר בכוונתכם לנקוט, אם בכלל, לטובת טיפול בנושאים שפורטו במכתבי.

 

בכבוד רב ובברכה,

רפעת (ג'ימי) טורק

 

 

 

 

תגובות

  • www.divephotoguide.com

    Fantastic blog! Do you have any recommendations for aspiring writers?
    I'm hoping to start my own site soon but I'm a little lost on everything.

    Would you advise starting with a free platform like Wordpress or go for a paid option? There
    are so many choices out there that I'm totally confused ..
    Any recommendations? Appreciate it! http://www.divephotoguide.com/user/Mmroliya

Comments are closed.