מאבק בנגע הגזענות בספורט – בקשה לתיקון אמות המידה לחלוקת סכומי תמיכה

    רפעת (ג'ימי) טורק                                 […]

    רפעת (ג'ימי) טורק                                              

 

 

       

 

 

‏15 ביוני 2015

 

לכבוד

הגב' מירי רגב, שרת התרבות והספורט

מר ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים

מר עודד טירה, יו"ר המועצה הלאומית לספורט

מר צחי פישביין, יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט

כב' השופטת (בדימוס) הגב' עדנה בקנשטיין, יו"ר המועצה למניעת אלימות בספורט

 

בדואר רשום

 

ג.א.נ.,

 

הנדון: מאבק בנגע הגזענות בספורט – בקשה לתיקון אמות המידה לחלוקת סכומי תמיכה

למועדוני הספורט בישראל

כמי ששיחק בעבר שנים לא מעטות בליגה הראשונה בישראל ובנבחרת ישראל, וכספורטאי ערבי אזרח ישראל שהנושא חשוב לו מאוד, מצאתי לנכון לפנות אליכם במכתב זה. מובן כי לצורך ניסוחו של מכתב זה נעזרתי במשפטנים אשר נרתמו לעניין, ונשמח לעמוד לרשותכם לצורך כל הבהרה בנושא:

1.                  אין צורך להכביר במלים אודות חשיבותו העליונה של ערך השוויון במדינת ישראל ובכלל זאת המאבק בנגע הגזענות – הזכות לשוויון הוזכרה עוד במסגרת הכרזת העצמאות ("מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין") והיא אף עוגנה כזכות יסוד במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

2.                  המחוקק הכיר בחשיבות המאבק בנגע הגזענות, בין היתר בתחום הספורט וקבע בסעיף 15 לחוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008, איסור ספציפי על השמעת התבטאויות גזעניות במסגרת אירועי ספורט:

"המתבטא התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, דינו – מאסר שנתיים; בחוק זה, "התבטאות גזענית" – קריאה של מילים, צלילים או נהמות, וכן התבטאות חזותית, על ידי אדם, לבדו, יחד עם אחר או במקהלה, שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי-אתני".

3.                  כמו כן, משרד הספורט אף חרט על דגלו את המאבק בגזענות והצהיר בעבר פעמים רבות כי הוא רואה חשיבות עליונה בשמירה על ערכי השוויון ואיסור האפליה בספורט.

4.                  כחלק בלתי נפרד מהאמור לעיל, במסגרת כללי האתיקה של הספורט בישראל, כפי שנקבעו בקוד הבסיס להגינות והתנהגות ספורטיבית אשר פורסם על-ידי משרד התרבות והספורט ("קוד הבסיס"), נקבע כדלקמן:

4.1.             סעיף 2.4 לקוד הבסיס מתייחס ל"שוויון אפשרויות ואיסור אפליה" וקובע כי "העיסוק בספורט הוא זכות יסוד המגיעה לכל אדם. יש לנהוג בשוויון כלפי העוסקים בספורט בהתאם לדרגתם ורמתם, ללא הבדל דת, מין, גזע, מוצא או מגבלה גופנית ולהימנע מכל צורה של אפליה".

4.2.             סעיף 13 לחלק השני של קוד הבסיס, תחת הכותרת "מאמנים", קובע כי "מאמן יימנע מביטויים אשר עלולים לעודד גזענות ואפליה".

4.3.             סעיף 4 לחלק השני של קוד הבסיס, תחת הכותרת "מנהלים וחברי ועד", קובע כי "מנהל וחבר ועד מנהל מחויבים לנהוג באופן שוויוני ולהימנע מאפליה".

5.                  בכל הנוגע לענף הכדורגל אף נקבע בתקנוני ההתאחדות לכדורגל בישראל כי "קיים איסור על כל פעילות שיש בה אפליה על רקע גזע, צבע עור, שפה, דת או מוצא אתני" (סעיף 2א(ה) לחוקת ההתאחדות) ונקבע איסור על כל בעלי התפקידים בקבוצה (לרבות שחקנים, מאמנים וכל ממלאי תפקיד בקבוצה ו/או מטעמה) על השמעת "התבטאות בעל-פה ו/או בכתב ו/או תנועת גוף כלפי פרט ו/או כלפי ציבור, הנושאים אופי גזעני או על רקע גזעני, בכל מקום ובכל מועד" (סעיף 19י (1) לתקנון המשמעת של ההתאחדות).

6.                  ואולם, על אף כל האמור לעיל, בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמת עלייה בהיקף תופעת הגזענות בספורט בישראל, והנציגה הבולטת בנושא זה היא קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים. לצד גילויי הגזענות הנפוצים בקרב חלק לא מבוטל מקהל אוהדיה ובראשם חברי ארגון האוהדים "לה פמיליה", נוהגת במדיניות של אפליה שהיא לדעתי מכוונת, הבאה לידי ביטוי בהימנעותה של הקבוצה מלצרף לשורותיה שחקנים מוסלמים בכלל וערבים בפרט (בכל הנוגע לתופעת הגזענות בבית"ר ירושלים, ר' פירוט והרחבה במסגרת מכתבי מהיום, אשר העתקו מצורף (למען הנוחות – ללא נספחיו) ומסומן "1").

7.                  הגם שגילויי גזענות מנוגדים לערכי מדינת ישראל ולחוקיה וכמו כן, מנוגדים לתקנונים השונים של התאחדויות הספורט ולקוד הבסיס של משרד התרבות והספורט – הרשויות בישראל, לרבות ההתאחדות לכדורגל, כשלו לאורך השנים בטיפול בתופעת הגזענות בספורט בישראל ובתופעת הגזענות בבית"ר ירושלים בפרט, ונמנעות מלבצע את הצעדים הנדרשים לשם עקירתה מן היסוד (ר' הרחבה בנושא זה במסגרת מכתבי – נספח "1" לעיל).

8.                  בהימנעותן של הרשויות בישראל מנקיטה בצעדים משמעותיים לטיפול בנושא הגזענות בספורט, הן חוטאות לדעתי לתפקידן ותורמות לדעתי להתגברות המדאיגה של תופעת גילויי הגזענות בספורט בכלל וביציעיה של בית"ר ירושלים בפרט, ולפגיעה אנושה בערך הדו קיום ובמרקם החברה במדינת ישראל.

9.                  לא זו בלבד שהרשויות בישראל אינן פועלות למיצוי הדין עם אגודת בית"ר ירושלים אשר מנהיגה מדיניות מפלה (כאמור לעיל, בעניינה של בית"ר ירושלים מדובר במדיניות שעניינה באי צירוף שחקנים מוסלמים ו/או ערבים לשורות הקבוצה), בית"ר ירושלים אף זוכה להקצבה ולתמיכה משמעותית של כספי ציבור המוענקים לה מאת, או באמצעות, משרד הספורט, המועצה להסדר ההימורים בספורט ועיריית ירושלים – לעמדתי אין לכך כל הצדקה.

10.               לאור האמור לעיל ועל מנת לתמרץ את אגודות הספורט לקיים מדיניות שתשלול גילויי גזענות – אני סבור כי מן הראוי כי משרד הספורט, עיריית ירושלים וכל גוף ציבורי אחר, יפעלו להפחתה ו/או שלילה של תקציבים ציבוריים מאגודות ספורט אשר נמצא שהן מפרות את הוראות קוד הבסיס של משרד התרבות והספורט אשר צויינו בסעיפים 4.1 – 4.3 לעיל – את הכספים שיתפנו, ניתן יהיה לנתב לביצוע פעולות שונות לטובת מאבק בנגע הגזענות.

11.               בהקשר זה יצוין כי סעיף 17 י'(3) לחוק הספורט, תשמ"ח-1988, מתייחס לנושא המאבק בגזענות וקובע כי אמות המידה שעל המועצה הלאומית לספורט לקבוע, יתייחסו בין היתר ל"תמיכה בפעילויות שמטרתן מניעת אלימות וגזענות בספורט".

12.               לאור האמור לעיל, אני קורא למשרד הספורט, לעיריית ירושלים, למועצה הלאומית לספורט ולמועצה להסדר ההימורים בספורט, לפעול לשינוי אמות המידה לחלוקת תמיכות המועצה להסדר ההימורים בספורט, אשר פורסמו ביום 2.6.14, ולשינוי כל אמות מידה אחרות שמכוחן מחולקים כספים לאגודות ספורט, בהתאם לעקרון שהוצע לעיל – קרי, באופן שתתווסף להן הוראה המאפשרת שלילה ו/או הפחתה של כספי התמיכה באגודות ספורט אשר נמצא לגביהן כי הן פועלות באופן המפר את הוראות קוד הבסיס שצויינו בסעיפים 4.1 – 4.3 לעיל.

13.               בכל הנוגע לדרך היישום של ההצעה הנ"ל – אני מציע כי משרד הספורט יקים מנגנון שיאפשר בדיקה של תלונות לגבי אגודות ספורט אשר לכאורה ביצעו הפרה כאמור לעיל. התלונות הנ"ל ינותבו לגוף מעין שיפוטי שימונה על-ידי משרד הספורט ואשר יהיה אחראי על הכרעה בהן – ככל שתלונה שהוגשה, תימצא כמוצדקת – לגוף המעין שיפוטי הנ"ל תהיה מסורה הסמכות להנחות את המועצה להסדר ההימורים בספורט להפחית ו/או לשלול מסכום התמיכה של אגודת הספורט שנמצאה כמפרה.

14.               בראשות הגוף המעין שיפוטי הנ"ל ניתן להעמיד לדוגמא את יו"ר המועצה למניעת אלימות בספורט, אשר מתאימה להכריע בתלונות בנושא זה – הן מתוקף תפקידה והן לאור ניסיונה השיפוטי (סעיף 22א'(1) לחוק איסור אלימות בספורט, קובע כי יו"ר המועצה למניעת אלימות בספורט יהיה שופט בדימוס).

15.               אבקש לקבל את התייחסותכם לפנייתי זו, בתוך 30 יום לכל המאוחר, על מנת לאפשר לי לשקול את המשך צעדיי בנושא, ככל שיהיה בכך צורך.

 

בכבוד רב ובברכה,

רפעת (ג'ימי) טורק

העתקים:

הגב' אורלי פרומן, מנכ"ל משרד התרבות והספורט

מר אורי שפר, ר' מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט

חברי המועצה הלאומית לספורט