רגעים מעטים אחרי עלות השחר

לינדה, לינדה, יא לינדה פיצוטי,המקורבת לבעלים החדש ג'ון הנרי

עכשיו תגידו, במידה רבה של צדק, שאני בלוגר של ניצחונות. אבל האמת שלא כתבתי על ליברפול מאז תחילת העונה כי פשוט לא היה לי מה. שום תובנה חד משמעית לא הצלחתי לגבש מפתיחת העונה האיומה שלנו.

חכמה קטנה להגיד את זה עכשיו, אבל גם במשחקים הראשונים דווקא ראיתי ניצוצות של כדורגל, הייתי מסוגל להבין מה הודג'סון מנסה לעשות. אבל כשלא הגיעו תוצאות זה נעלם. ליברפול לא דמתה לשום דבר ונוצר מומנטום שלילי. ומומנטום זה הרבה בחיים (ובכדורגל).

באיחור אופייני משהו נדמה שתרבות המותגים הגיעה גם לעיר הפועלים שהיא ליברפול. לא הצלחתי להבין את הטענה ש"הודג'סון לא שם גדול בשביל ליברפול", כאילו בשביל מותג כמו ליברפול צריך גם מאמן שהוא מותג.

אז הודג'סון איננו מותג, אבל בהחלט הגיעה לו הזדמנות הוגנת.

ושום דבר מזה הוא לא קיבל בחודשים הראשונים שלו באנפילד. האוהדים כאבו עדיין את הפרידה מאהוב נפשם, המאמן הקודם, ולאף אחד שהיה מגיע במקומו לא היה סיכוי אצלם (אולי חוץ מאגדה מקומית בסדר גודל של קני דלגליש), מאבק הבעלות על המועדון נע כמטוטלת בין מחוזות הגועל והביזאר, ונוסף על כל הצרות גם השחקנים נראו כאילו הראש שלהם במקום אחר לגמרי – ג'רארד הסתובב עדיין עם פרצוף ט' באב וטורס חזר מהמונדיאל בכושר של י"ז בתמוז.

אבל עכשיו זה מתחיל לקבל צורה. למרות פתיחת העונה המזעזעת, ביום בהיר אפשר לראות מהמזח את הגדה השנייה של המרסי.

עדיין רחוק מלהיות ברור לאיזה כיוון הולכת העונה הנוכחית של ליברפול, אבל עם הבעלים החדש (שכמו שאפשר לראות בתמונה למעלה, טביעת עיין בהחלט יש לו), התחייה של סטיבי ג'י ואל-ניניו והמחויבות המחודשת שהשחקנים גילו לאורך תשעים דקות – יתכן שמה שחווינו בחודשים האחרונים היה בבחינת "הכי חשוך לפני עלות השחר".

*

פיל ג'קסון במלחה

שמח וטוב לב יצאתי אחרי המשחק באנפילד לביקור הראשון שלי במלחה העונה. את החיוך שהיה לי כשראיתי את עודד קטש בגודל טבעי על הקווים שלנו שום תוצאה לא הייתה יכולה למחוק.

פחות עקבתי אחרי המשחק כי בעיקר התמקדתי בעודד. וזו הייתה חוויה.

נכון שאני משוחד לגבי הבחור אבל באמת שאי אפשר שלא להתפעל מההתנהלות המרשימה שלו. הדרך בה הוא מתקשר עם השחקנים במבט, חצי מילה וחיבוק בדיוק מתי שצריך. אומן של אנשים.

בלי צעקות בלי התלהמויות. בהתנהלות שקטה ובטוחה שיכולה אולי להטעות ולהתפרש כאדישה אצל מי שלא מבין. כמו שקורה לי לפעמים כשאני צופה בהתנהלות של פיל ג'קסון על ספסל הלייקרס, ורק כשבהתקפה הראשונה אחרי פסק הזמן, כשהכול דופק כמו כמו שעון שוויצרי, אני מבין שלא צריך להגיד הרבה בשביל לומר המון.

כדאי ליובל נעימי ללכת עם הראש של עודד. עודד אלוף בללטש כישרון מהסוג שיש לנעימי, שיכול לקחת דוגמא מצויינת מהמקרה של גל מקל. בפעם האחרונה שראיתי את מקל זה היה במדי מכבי תל-אביב בגמר גביע ווינר של העונה שעברה. הוא היה נראה כמו פצצת כישרון, אבל אחת לא מלוטשת, שעושה לעתים יותר בלגאן מתועלת. לפיני גרשון באותו ערב לא הייתה הסבלנות אליו ובשלב מסוים הוא העיף אותו לספסל תוך שטיפה משפילה.

אתמול, בייחוד במחצית השנייה, מקל היה נראה כמו שחקן שהתבגר בכמה שנים טובות במשחק ובהתנהלות שלו, היה תענוג לראות את קבלת ההחלטות ואת לקיחת האחריות שלו.

וכל זה אחרי פחות משנה עם עודד.

מצד שני, למה אני הולך רחוק? גם יובל נעימי כבר נראה במשחק הזה כמו שחקן הרבה יותר שלם ומבוגר.

וכל זה אחרי פחות מחודשיים עם עודד.

*

הבלוג של איציק אלפסי

אננס, קוקוס, יד קמוצה
סיכום שבוע 9 (הגודל לא קובע)

17 Comments

jamie 9 בנובמבר 2010

ועדיין- 3 מתוך 4 הניצחונות שלנו היו אחרי תצוגות כדורגל עלובות.

איציק אלפסי 9 בנובמבר 2010

נכון, אבל כדי לצאת ממומנטום שלילי אתה צריך בדיוק את הנצחונות 'המגעילים' האלה.

מאשקה 9 בנובמבר 2010

האהבה שהעניקו אוהדי הפועל ירושלים ( ואני בתוכם…. ) ליובל נעימי לפני המשחק, במהלך המשחק – בשירה, קריאות עידוד ושלטים, היא זו שנתנה לו את הכוחות לשחק טוב, אפילו שהוא קם מהספסל.
אחרי המשחק הוא אמר לי שהאהדה הזו החזירה אותו לקבוצה, כי הוא היה שפוף בשבועות האחרונים. ( הוריו לא נכחו במשחק : ) )
אוהדים המעודדים שחקן ולא רק מקללים או שרים שירי נאצה לקבוצה היריבה, יכולים להוסיף רבות לשחקן לא רק לאווירה טובה.
גל מקל אולי כישרון בהתקפה, הגנה הוא לא יודע מה זה.

moby 9 בנובמבר 2010

צודקת אבל גם נעימי לא יודע וקטש הוא לא בדיוק המאמן ללמד הגנה. שילך לבלאט את חסין אולי שם ילמד הגנה מהי ויתפתח כשחקן.

יואב 9 בנובמבר 2010

קטש-אחרון הגיבורים הצהובים שלי משני הענפים.ולא נראה חדש באופק.

אסף 10 בנובמבר 2010

האוהדים כאבו את פיטורי בניטז? נראה לי ש 90% דווקא שמחו להיפטר מעונשו של זה

איציק אלפסי 10 בנובמבר 2010

להיפך, אוהדי הקבוצה באנגליה ובמיוחד בליברפול העריצו ועדיין מעריצים את בניטז וראו בפיטוריו עוד סוג של קנוניה של הבעלים הקודמים.

בלינדר 10 בנובמבר 2010

אלפסי – אני חושב שמדובר בסינדרום שטוקהולם.

אני אישית כמעט עשיתי במכנסיים מרוב אושר שבניטז פוטר. הוא לא מאמן של שחקנים ואני חושב שזה מה שליברפול צריכה.

איציק אלפסי 11 בנובמבר 2010

כמוני כמוך. אהבתי את ההקבלה לסינדרום שטוקהולם.. אני מודה שמעולם לא הבנתי את ההערצה העיוורת הזו לבניטז, אבל זו עובדה, חייתי באנגליה בתקופה שהוא אימן והייתי לא מעט פעמים באנפילד וזה מה שהלך בעיר.

גיא זהר 10 בנובמבר 2010

בעיני בניטס אחד משורה של מאמנים שלמרות הצ'מפיונס המרגש בגד באתוס של ליוורפול עם כדורגל הגנתי. נכון שהכלים שלו היו מוגבלים אבל עדיין רכש כושל. אליפות הרי לא היינו קרובים לקחת חוץ מעונה את אז לפחות לשחק יפה. צריך לבנות את הקבוצה הזו מחדש.

Lecia Licavoli 26 בינואר 2011

Its not easy to find something of value on the internet. Fortunately your article proved to be different and really helpful. I hope you" keep up the good work.

ogloszenia praca 26 בינואר 2011

I dont really agree with you. Anyway will keep looking

hydrogen cars 27 בינואר 2011

I have not checked in here for some time because I thought it was getting boring, but the last few posts are great quality so I guess I’ll add you back to my daily bloglist.You deserve it friend :)

Rosa Blasi 24 בפברואר 2011

Keep working ,great job!

Watch Game of Thrones Online 16 באפריל 2011

There s no doubt that you developed a truly positive post, still quite a few might not unquestionably conform with you. I'm pretty impressed with your self-confidence. You happen to be exceedingly candid and sincere with your knowledge and feedback. Greetings from Barbados! Good articles like this induce our minds to work efficiently.

games 1 באוקטובר 2011

big truck games, 18 wheeler games, truck games, truck adventure

robotniczy katalog 17 בנובמבר 2011

Wow, formidable blog layout! How extensive have you been blogging for? you made blogging look easy. The comprehensive look of your site is weighty, license to by oneself the content!

Comments closed