אדיוס אמיגו

כשלפני שלוש וחצי שנים הגיע אלינו אחרי שעזב את המועדון בו גדל, מועדון שגם בו ראו האוהדים בטורס את הבן המועדף והרעיפו עליו אהבה ללא תנאי, אף אחד מאותם אלה ששרפו אמש את חולצתו לא חשב לקרוא לו בוגד.

אין בליבי דבר וחצי דבר על פרננדו טורס. יתרה מזאת, מגוחכת בעיני תגובת אוהדי ליברפול ששרפו אמש את חולצתו וקראו לו בוגד. כשלפני שלוש וחצי שנים הגיע אלינו אחרי שעזב את המועדון בו גדל, מועדון שגם בו ראו האוהדים בטורס את הבן המועדף והרעיפו עליו אהבה ללא תנאי, אף אחד מאותם אלה ששרפו אמש את חולצתו לא חשב לקרוא לו בוגד.

טורס העיד בעצמו שרצה לעזוב בקיץ. הוא שוכנע להישאר, כנראה, אחרי שהובטח לו שבקרוב יתחלפו הבעלים בליברפול. וזה אכן קרה, אלא שהבעלים החדשים לא היו מהסוג שטורס חשב עליו מן הסתם – שוגר דדיס נוסח רומן אברמוביץ' או השייח'ים מהמפרץ שיקנו מכל הבא ליד ויבנו לידו קבוצת גאלקטיקוס, וטורס הבין שהעתיד נמצא במקום אחר.

אנו, אוהדי הכדורגל, חיים כיום בדיסוננס. מצד אחד אנו רואים כיצד הפך המשחק עסק כלכלי גרידא, חסר פרופורציות, קר ומנוכר. מצד שני אנחנו עדיין מושקעים בו רגשית בעוצמה המזכירה אהבה רומנטית.

מצד אחד אנו מצפים שכמו שאהובתנו לא תעזוב אותנו לטובת גבר עשיר וחתיך יותר, כך גם שחקני הקבוצה שלנו ישמרו לנו אמונים בכל תנאי. מצד שני אנו מפצירים בבעלי הקבוצות שלנו לפתוח את הארנק ולפתות בכסף שחקנים של קבוצות אחרות לעשות לאוהדיהם בדיוק מה שאנו חוששים כל-כך שיעשו לנו.

קבוצות כדורגל הפכו למותגים ושחקני כדורגל הם כיום שכירים שמנסים למקסם את הקריירה שלהם במונחים של כסף ותהילה תוך חבירה למותגים המובילים. אין סנטימנטים ואין מחויבות משני הצדדים. כמו שכל אחד מאיתנו לא יהסס לעזוב את מעסיקו לטובת עבודה מכניסה יותר עם אפשרות קידום ריאלית יותר, כך גם שחקני הכדורגל, ואל לנו לבוא בשום טרוניה עליהם. זה העולם בו אנו חיים ואלו חוקיו.

בהקשר הרחב יותר, מה שליברפול צריכה לעשות כבר זמן מה זה למצב מחדש את המותג שלה, שערכו נמצא בירידה מתמדת, כמותג על בכדורגל האנגלי האירופאי. התנאים לכך לא פשוטים. לליברפול יש בעלים, שכפי שנוכחנו לדעת בחלון ההעברות הנוכחי מוכנים להוציא לא מעט כסף, אבל הם גם, בניגוד לאלו של מנצ'סטר סיטי וצ'לסי, מונעים משיקולים כלכליים (במאמר מוסגר אומר שבראייה לטווח רחוק – טוב שכך).

בתנאים האלה האופציה הטובה ביותר מבחינת ליברפול להתקדם היא למקסם את האמצעים העומדים לרשותה. היינו, לרכוש שחקנים ששווי השוק הנוכחי שלהם נמוך מהשווי של התועלת המקצועית העתידית שאפשר להפיק מהם (אנדי קרול הוא כנראה דוגמא רעה לכך, לואיז סוארז הוא כנראה דוגמא טובה). מה שעוד ליברפול צריכה זה מנג'ר שיוכל ליצור קבוצה שתעלה על סך החלקים המרכיבים אותה.

אם נסתכל לרגע על הפרמייר-ליג נוכל לקבל שתי דוגמאות בולטות לכך- מנצ'סטר יונייטד וארסנל. אז אלכס פרגוסון יש רק אחד אבל את המאמן הצרפתי הדי אלמוני שהיה ארסן וונגר כשהגיע באוקטובר 96' להייבורי אפשר וצריך לנסות כרגע לאתר.

הבעלים החדשים של ליברפול אכן הצהירו מהרגע הראשון שארסנל היא מודל החיקוי שלהם. אם ישכילו למצוא את האנשים הנכונים שיבנו באנפילד פרויקט דומה לזה שבנה ארסן וונגר בצפון-לונדון לא בטוח אולי שנסיים בקרוב את בצורת האליפויות הארוכה שלנו, אבל וודאי שנוכל לחזור להנות ולהתגאות בקבוצה שלנו.

וזה, במציאות הנוכחית בכדורגל העולמי והאנגלי בפרט, שווה, לעניות דעתי, לא פחות מאליפות.

***

הכדורגל הישראלי רשם בשבוע שעבר הישג יוצא דופן עת נבחרה ישראל לארח את אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21 בקיץ 2013. אלא שבמקום לשמוח ולברך על ההישג התקשורת הישראלית, באופן די צורם, מצליחה להפוך גם אותו ככלי לניגוח יו"ר ההתאחדות.

זה נכון שאבי לוזון עשה לא מעט טעויות מאז נבחרת ליו"ר ההתאחדות (ליגת ה-16, הקיזוז, וכנראה גם מינוי פרננדז למאמן הנבחרת הם המרכזיים שבהם), זה גם מאוד נכון שיש משהו מרגיז בהתנהלות שלו כשנדמה שהוא לא סופר אף אחד, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו – את העובדה שהוא כן מנסה להזיז דברים, לעשות ולשנות.

היורו שישראל נבחרת לארח הוא לא אירוע פרטי של אבי לוזון, הוא לא הולך לארח אותו בגינה הפרטית שלו. זוהי הזדמנות נהדרת עבור ישראל להציג את כלפי חוץ את היותה מדינה מערבית מתקדמת – משהו שהוא חדשות די גדולות להרבה אנשים בעולם, שעם כל ההסתלבטות על הקמפיין של משרד ההסברה, אכן חושבים שיש כאן רק מלחמות ואנשים על גמלים.

יצא לי לבקר ביורו הצעירות שאירחה הולנד ב- 2007 ואני בהחלט יכול להעיד שמדובר באירוע שאופ"א והמדינה המארחת לוקחים מאוד ברצינות. הערים בהם התקיימו המשחקים לבשו חג, הארגון היה ברמה של יורו בוגרים ואפילו מונדיאל, ולפחות בקרב האוהדים המקומיים הוא תפס את מרכז תשומת הלב.

אז נכון שהפוליטיקה של לוזון יכולה לפעמים להרגיז מאוד, אבל כשהיא מגויסת לטובת עניין ראוי וחשוב צריך גם לדעת לפרגן.

***

נסיים עם טורס.

גם להיפרד צריך לדעת. הנה קליפ פרידה מרגש לצלילי הבלדה, כשמה כן היא, האלמותית של אוונאסנס – 'My Immortal':

פוליטיקה של זהויות
תשעים דקות של כנות

תגובות

  • אריאל

    איזה שחקן, יא אללה. אחד הבודדים שמסוגל להכניס גול מרבע מצב. אין לי כלום עליו, בעיקר עצוב לי

  • הופ

    מסכים עם הכל לגבי טורס, אבל -
    היום בו אוהדי קבוצה יקבלו בהבנה ובלי כעס והרגשת בגידה את עזיבתו של השחקן האהוב עליהם, הוא היום בו נוכל לסגור את הכדורגל.
    הכל היום זה כבר כסף והחלטות עסקיות רציונליות, אבל על האוהדים, לפחות עליהם, מוטל לשמר את הפן הרגשי של המשחק הזה.
    (ומסכים גם לגבי לוזון)

    • בני תבורי

      הופ,
      שתהיה לי בריא, בעוד אני מנסה למצוא ניסוח מתאים, הקדמת אותי. להיות אוהד כדורגל פירושו לחיות על יד הפרופורציות ולא בתוכן גם אם פירוש הדבר הוא להפוך מאוהב לשונא. אני למשל לא הייתי שורף חולצה, אבל ממש לא אהיה עצוב לשמוע שטורס החליק באמבטיה נניח ושבר אצבע...
      אגב, לא אתפלא אם יסתבר יום אחד שהצלם הביא את החולצה ומצא כמה דבילים שישרפו אותה עבור תמונה טובה.

    • הופ

      יש מצב :)

  • ברק

    אתחיל בביחות הדעת:
    לא מזמן צפיתי בקטע מסרט, באותו הסרט הוצג אדם מסויים כאנטיפת שונא בריות. כשהלך לרופא השיניים וגילה כי מוצאו מרוסיה, הוא צעק לעברו "קומוניסט מסריח", וחזר על פניני החכמה שוב ושוב.

    הרופא כמובן נעלב, וביקש את סליחתו, אותו אדם ענה לו: "מה, אתה מעדיף חזיר-קפיטליסט?"

    אמנם הקומוניזם כבר לא רלוונטי, אך החזירות הקפיטליסטית גם היא בעוכרנו, לא רק שיש אלפיון עליון ו-99.9% שורדים, גם הכדורגל הפך לכזה, במיוחד באנגליה-ארץ שחיה כדורגל.

    אם ווסטהם, טוטנהם וליברפול מתקשות לקחת אליפות ולהתמודד כשוות נגד הצמרת הגבוהה(הבלחה רגעית לא מעידה על הכלל), הרי שמשהו נפגם בערך הספורט הבסיסי והתחרותיות.

    הפתרון: כדי לא להגיע למצב של סכומים דמיוניים, כסף מסנוור וטמטום חושים שמוביל לכדורגל טכני בלי רומנטיקה, צריך להגביל את מס' הזרים, ולהכריח כל קבוצה לשתף מינימום מוסכם של שחקני בית, גם בישראל.

    כאוהד בית"ר, לפני עידן גידמאק, ודווקא בעידן גאידמק, ניסיתי להשפיע על הלך הרוח בקבוצה, ואפילו התגייסתי לבצע תפקיד מסויים במחלקת הנוער, וזאת מתוך תרומה אידיאולוגית לשחקני הבית.

    לתארים שלקחנו בשנים האחרונות היה ריח ומגע של מתכת קרה, אני רוצה להחזיר את הרומנטיקה, הנשמה, גם אם הכסף הגדול יחזור.

    שני זרים בליגת העל, ואילוץ כל קבוצה לשתף 6-7 שחקני בית יחזירו לנו קרבות נוסח: ארמלי-מלמיליאן, נמני-אוחנה. זוכרים?

    איציק, מצחיק שההסטוריה חוזרת, והדרך שבה פעם מכרו בעלי חיים, לצורך העניין-שור, חוזרת על עצמה, והיום באותה דרך מוכרים לנו שור אנושי.

  • אופיר המקורי

    טורס, כשזרח למשך פרק זמן קצר, היה לא פחות ממדהים. עכשיו, אחרי כל הפציעות, מונדיאל עלוב ומצב רוח שפוף, הייתי מתייג אותו כסוס מת, ולמען האמת לא ראיתי הרבה חלוצים שמשקמים את עצמם בהצלחה.

    תמורת הסכום המופרך שצ'לסי הציעו ליברפול היתה חייבת למכור אותו. מה שהם עשו עם הכסף זו השערוריה האמיתית.

    אגב, ליברפול קנתה את הארוגוואי הלא נכון: אדינסון קבאני לא רואה את סוארז ממטר!

  • matipool

    איציק - לא הייתי מנסח "תגובת אוהדי ליברפול ששרפו .." . זה לא כל האוהדים ואפילו לא "הגרעין הקשה" . להבנתי - כולה כמה צעירים משועממים .
    לא אהבתי את התיזמון של טורס . למה לחכות עד יומיים לפני סוף חלון ההעברות ואז להכניס את כל המערכת ללחץ וסחרור ?
    להפתעתי - לקחתי את זה יחסית בקלות . אולי בגלל שבכלל בכל היחס לקבוצה נכנסתי לפרופרציות בשנה האחרונה .
    כמו שכתבו לפני - המחיר על קארול הוא שערוריה אבל היו חייבים להביא מחליף לטורס וגם להבהיר עמדה מסוימת בהקשר למועדון . כנראה שהוא היה האופציה הכי טובה שהם יכלו להביא .

  • גיל שלי

    אם מייקל לוריא יצליח בליבפול כמו שהצליח עם הרד סוקס, יש סיכוי שליברפול יזכו באליפות עוד בימי חייך. ניהול כלכלי שפוי הוא בסופו של יום תנאי להצלחה. קיצורי דרך יובילו להצלחות רגעיות אם יש מזל, ולנזק חמור בהמשך, ואני חושב שצ'לסי תהווה דוגמה נפלאה לכך. כאשר המנהלים מרגישים שכסף הוא לא שיקול, הם נוטים פשוט לעשות יותר שטויות

  • אופיר המקורי

    גיל, 35 מיליון סיבות עולות לי לראש למה ההתנהלות הכלכלית שלו בליברפול לא מדהימה.

  • צור שפי

    למרות שגדלתי בתקופת הערוץ היחיד ו-45 הדקות השבועיות של "משחק השבוע" (ותודה ניצחית לחבורת "לול") משום מה אין לי קבוצה אחת באנגליה, הסנטימנט שלי מתחלק בין שתים - ליברפול וטוטנהאם. מה שלא פחות משונה הוא שאין לי קבוצה שנואה. מי שהכי מתקרבת לתואר המחייב הזה היא צ'לסי בגלל הנובורישיות שהיא מקרינה (מנצ'סטר סיטי היא לא מתחרה כי נובוריש שלא זוכה בכלום הוא סתם פראייר). אחרי רוח השפיות שנחה על המועדון הכחול בשנתיים האחרונות, המעבר של טורס, בגלל הסכום ובגלל נמל המוצא (הכפול - אני אוהד אתלטיקו), שוב מפיח אש בגחלת התעוב הישנה לקבוצה מפולהאם רואד אבל זו לא הרבה יותר מגחלת.

    ובאשר לאלכס פרגוסון - הרא"ב זצוק"ל (רבנו אדם ברוך זכר צדיק וקדוש לברכה) היה כותב משהו כמו:גם אלכס פרגוסון לא המציא את עצמו ביום אחד ועבד שנים הרבה כדי להיהפך מאלכס פרגוסון ל"אלכס פרגוסון".

    • הופ

      לייק על המשפט האחרון.
      (למרות שהוא היה אומר יותר משהו כמו: יקירתי, לא תמיד הייתי אדם ברוך*).

      *ומה שנחמד זה שכמו הרבה משפטים שלו, גם המשפט הזה היה נכון ביותר ממובן אחד.

  • דורפן

    ברק - הבעיה היא ששחקני הבית לא מחוייבים מהשחקנים הזרים. הרבה פעמים ברזילאי יכול להגיע לקבוצה כמו בית"ר ולהודות לאלוהים שיש לו פרנסה בזכות האוהדים האלו, ושחקן הבית חושב שהוא איזה מלך מקומי עם זכות טאבו על ההרכב. אנדי קארול, ווין רוני, פרנק לאמפרד... כולם שחקני בית... לא של הקבוצות בהם הם היום.

    • ברק

      לכן לא רשמתי לאו מוחלט, ואמרתי שצריך להגביל. בנוסף, אם שחקן שמגיע מבחוץ מחזק את הקבוצה, משפר אותה ונותן לה ערך מוסף, גם שחקני הבית מצליחים, אבל זה לא אומר שצריך למכור את הנשמה לשטן...

  • אריגיא

    אני מסכים על האמירות הכלליות על שחקני כדורגל, מקום תעסוקה, אין לויאליות וכו'. אבל יש מקרים מעטים של שחקנים שכן יוצרים קשר מיוחד עם המועדון בו הם נמצאים. מי שהיה קרוב למועדון בצורה זו או אחרת ראה שטורס הוא לא עוד שחקן, אפילו לא עוד שחקן טוב ואהוב. היו הרבה מיתרים שהוא ידע לפרוט עליהם כדי לצבור מעמד, ביחד עם יכולתו הפנומנלית בשתי העונות הראשונות. בקליפ היפה שמצורף פה רואים גול נגד בלקבורן, שבעקבותיו טורס מצביע לשמיים. המשחק הזה התקיים בשבוע של 20 שנה להילסבורו, וטורס ידע בדיוק מה הוא עושה. היו עוד המון מחוות כאלה לאורך הזמן, שמי שעושה אותם יוצר ציפיות, ובבוא היום רואה את החולצה שלו נשרפת (לי יותר חורה שזו קודם כל חולצה של הקבוצה, עם כל הכבוד לטורס). גובה הלהבות משתווה לעומת האהבה. אף אחד לא שרף חולצות של בניון, למרות שגם הוא היה שחקן אהוב בליברפול, משום שהוא כבר שנים יודע להתחמק מהג'סטות האלה, נשאר נאמן לעצמו ועושה את העבודה כמה שהוא יכול.

    לגבי היום שאחרי, במקום ליברפול הייתי שומר את ה-35 מיליון טוב טוב בבנק, וסוגר שלוש עסקאות לקיץ (בחלוקה גסה של 15 מיליון, 10 מיליון, 10 מיליון). אני חושב שזה הרבה יותר נכון ושקול. ומישהו פה זרק את הטיפ האמיתי - אל תיגעו לי בקבאני. יכול להיות שהוא מצעיד את נאפולי לליגת האלופות...

    • תומר חרוב

      שניהם טובים, ואת קאבאני בכושרו הנוכחי ליברפול לא הייתה מוציאה מנאפולי גם במחיר כפול מסוארז.

  • moby

    טורס הוא שחקן טוב מדי מכדי להתבזבז בליברפול של השנה וכנראה שנה הבאה. נראה לי שסגנון המשחק של דגליש ישתנה והוא חושב שטורס פחות מתאים לו. אני מעריך שתמורת סכום עצום טורס היה נשאר. כל מה שנותר הוא להגיד תודה ובהצלחה.
    ‏*‏**
    לוזון הראה שוב שהוא עושה מה שהוא אומר. נכון לא תמיד זה יוצא מושלם אבל הקו הוא מאוד ברור.
    אני אוהב את החלטת ה- 16 זה מביא קבוצות כמו נתניה ואשדוד להשקיע בצעירים.נכון זה גם מביא תופעות כמו ר"ג. הקיזוז הסיבה לאובדן האליפות שלנו, ואולי היה צריך לקרוא לזה פלייאוף עם הכפלת הניקוד (2 נק' לתיקו).
    מאמן זר, החתמת הבן דוד (קצת לא מריח טוב) אבל אבי אמר שלדעתו מגיע לו. ולא תהיה לו בעיה למנותו הרבה לפני שזה נעשה.
    גם את הטורניר הגדול הוא אמר שיביא אמר ועשה.

  • אביאל

    ברק - גם איציק היה כותב על אליפויות קרות בתקופת גאידמק, אני עדיין מעדיף אליפות עם 11 לא שחקני בית מאשר להראות כמו בית"ר היום עם 11 שחקני בית.

    שחקני בית זה אמצעי, בהחלט אני ישמח לקחת אליפות עם 11 שחקני בית, אבל במציאות זה קורה מקסימום בברצלונה ופעם ביונייטד, לא תמצא את זה כמעט בכדורגל של היום, מה גם שהאקדמיות פשוט קונות או לוקחות את השחקן אליהם בגיל צעיר מאוד אחרי שהוא עבר כבר כמה וכמה סקואטים, כמו מסי, פדרו, גיגס ולא חסרות דוגמאות.

    • ברק

      אביאל-אף אחד לא אמר "רק" שחקני בית, אבל בהחלט אפשר לגדל בעיר שגודלה וגודל הפריפריה שלה הוא למעלה ממליון איש(גם מבשרת, מעלה אדומים וכו'), קבוצה שתספק הרבה יותר שחקני בית. אפשר להשקיע הרבה יותר בנוער, בתשתיות ובמאמנים. נכון להיום, בית"ר לא הפיקה אפילו 10% מהיכולת של מחלקת הנוער שלה.

      גם יבוא שחקנים כמו ברק וורד בעבר, ואליחן ודסה בהווה, זה מתכון לא רע בכלל.

      תזכור גם באיזו ליגה מדובר, אנחנו לא מתמודדים עם מנצ'סטר וברצלונה, ועם כל הקבוצות לקבוצות הצמרת כאן, הן לא מאיימות על חלום שכזה.

      עכשיו בית"ר בתקופה של בניה וחישול וזה קשה. אתה שופט לפי השבת האחרונה-והתקופה האחרונה, אני בהחלט רואה גם בקבוצה הנוכחית 7-8 שחקנים צעירים, שיוכלו להצעיד אותנו גם לאליפויות (אם לא ימכרו לשחר): חן, דסה, אייבנדר, הרוש, קובי, חדד, ריקן-כולם לגיטימים.

      מה שכן, זה לא יהיה בין רגע, והם זקוקים לתהליך של התחשלות, שאת פרותיו נראה רק בעוד שנתיים.

      סבלנות, תזכור איפה היו הפועל שהחלו את אותו התהליך.

      דבר נוסף, אם החוק יהיה שוויוני לכל קבוצות הליגה, ההתמודדות תהיה בין קבוצות דומות, ואת ההבדל יעשו רק 4-5 שחקני חוץ, ובמקום 15 שחקנים בינוניים, יביאו 4-5 שחקנים כמו בוטאנג, לרואה ואלברמן.

    • יוסי מזרחי

      אביאל, אתה טועה.
      11 שחקני הביית שאתה רואה היום,הם, עם טיפול נכון וחיזוקים מתאימים, האלופה של עוד שנתיים שלוש.
      ואז זה יהיה מתוק כמו אותה אליפות שבאה עם ילדים כמו אורי, דני נוימן,דדו ז"ל,אלי אוחנה ועוד אחרים.

  • אביאל

    צור שפי - אתה צריך לעבוד קצת על ההגדרות שלך, נובו-ריש לפי ויקיפדיה : הוא כינוי, שנאמר לרוב בנימת לגלוג וגנאי, לבעל הון טרי שאיננו מורגל בנימוסים המקובלים בחברה האריסטוקרטית. בהתאם לכך, הוא נוהג להפגין בראוותנות את עושרו בכל הזדמנות. הכינוי הופיע בזמן המהפכה התעשייתית שבה נוצרה שכבה חדשה של אנשים שבדרך כלל לא היו משכילים, ועושרם נצבר במהירות ולא נבע מנכסים שעברו בירושה.

    עכשיו בין זה לאיך שצ'לסי מתנהגת ? האם צ'לסי קנתה שחקנים "סתם" כדי להראות שיש לה כסף, או שהם הביאו אליפויות ותארים ?!זה כבר נשמע כל כך פתטי להגיד שצ'לסי נובורישים, פעם עוד הייתי מבין, זה נבע מפחד מסוים, אבל זה גם חיזק מאוד את יונייטד והעלה אותה שלב, לפחות בעניין האירופי.

    צ'לסי כבר שלוש-ארבע שנים צריכה עוד חלוץ ליד דרוגבה, ניסו את שבצ'נקו ולא כל כך הסתדר, אנלקה הוא בסך הכל בסדר אבל לעיתים קרובות נעלם לגמרי, הביאו את טורס, חלוץ מוכח באנגליה ובאירופה, אחד שישידרג כל קבוצה ויהפוך את החוד שלה למרשים הרבה יותר, אז מה כאן הבעיה ? איפה הנובו-רישיות כאן ?

    • צור שפי

      אביאל, אני מודה בהכנעה שלא הלכתי לאנציקלופדיה לפני שכתבתי "נובורישים". מבחינתי מדובר, בתרגום אחד לאחד מצרפתית, בכסף חדש שרוצה (וגם מצליח) להביא השגים מידיים באמצעות שפיכת כמויות ענק ממנו ולא באמצעות בנייה ארוכת טווח. כתבתי שבשנתיים האחרונות נחה על המועדון רוח של שפיות ואתה ענית שכבר שלוש-ארבע שנים שהם צריכים חלוץ נוסף ככה שמבחינתי הויכוח הוא על שנה-שנתיים. אם אתה חושב שזה פתטי זכותך, אבל זה ודאי לא נובע מפחד. מה יש לי לפחד? אני לא מושקע, לא כספית ולא ריגשית, אני לא אוהד פנטי של אף קבוצה באנגליה. פשוט, הזיכרון שלי לא נמחק לגמרי ותחושת התיעוב האינסטינקטיבית שהתעוררה אצלי לגבי אברמוביץ לפני כמה שנים עוד לא התעמעמה לגמרי (רק קצת).

    • צור שפי

      אביאל - עוד משהו, אני מוכן גם להודות שאם אלכס פרגוסון היה מוציא סכום זהה על טורס זה לא היה מעורר אצלי את הנוגדנים שעוררה ההעברה לצ'לסי. פשוט - לפרגוסון יש רקע, היסטוריה ומסורת מסויימים ובצ'לסי אין דבר מכל זה. כסף הוא אף פעם לא רק כסף, יש גם הקשרים.

  • אביאל

    ברק - אני בהחלט מסכים שיש צורך בפיתוח של נוער, במיוחד בליגה לא רווחית כמו שלנו. בכל מקרה, אני עדיין לא אוהב לשמוע על שחקני בית ולצאת מושפל שבת אחרי שבת, אני מעדיף לנצח, כי אחרי הכל זה מה שחשוב בכדורגל לדעתי.

    ברור שאני שמח לראות שחקני בית או כאלו שהגיעו בגיל צעיר, אבל כמו שכתבתי זה אמצעי ולא מטרה בכדורגל.

    בקשר לסגל הנוכחי, זה תמיד כייף להיות קצת רומנטי ולהסתכל על כל כשרון צעיר כעל שחקן רציני, לצערנו זה לא ככה וכנראה גם לא יהיה בבית"ר, כי גם אם זה ילך טוב, תמיד משהו יקלקל את זה.

    • ברק

      אביאל, היום צפיתי בשער נוסף של סרגיי טרטיאק, שנבחן אצלנו, במדי נתניה(לזר כזה אני שש, ובמינון). עוד צביטה קטנה ותחושת החמצה נרשמה אצלי.

      יש משהו במה שאתה אומר על הכישרון המולד שלנו לקלקל ולהרוס, ולכן רשמתי סייג, אם איציק ימכור את דסה או חן תמורת עוד "כישרונות" כמו איליי וראובן סופנו רע ומר, אבל אני בכל זאת רוצה להישאר אופטימי, משום שמרה שחורה לא הולידה טוב מעולם. תקווה היא הדרך!!!

      החיים הם לא שחור ולבן, זרים מרובים, גלקטיקוס, שחקני בית, שום דבר לא ערובה לכלום, אבך כמו שאמרתי, אם כבר חלום אז רצוי שיותאם למשאלות נפשי.

      "אין דבר העומד בפני הרצון", ויאללה בית"ר!!!

  • חיים לוי

    ברק ואביאל, תרשו לי להתערב. לעניות דעתי, יש הבדל בין קבוצה שנבנת לאורך שנים, ומצרפת כל שנה 2-3 שחקני בית, מחזקת בשחקן זר זה או אחר, וקונה טאלנט כחול-לבן, כזה שעדיין צעיר ומבטיח, לבין קבוצה שקונה שחקנים "בשלים" בני 27-28 בכמויות, וזאת למרות שהם כרגע בשיאם.

    לכאורה, הקבוצה הראשונה היא החלשה מבין השתיים, אולם למעשה מדובר לרוב בקבוצה שאולי לא תתמודד מיידית על כל התארים, אך לאורך זמן "תתבשל במיץ של עצמה", ותפיק תאום וכדורגל טובים בהרבה.

    הקבוצה השניה אולי תגנוב תואר זה או אחר, אבל תרושש את ארנק המזומנים, ותגרום בהכרח לקבוצה עליות וירידות ביכולת המקצועית לאורך השנים.

    זה בדיוק ההבדל בין יעקב שחר והניהול המצויין והמקצועי שלו, שמשאיר את מכבי חיפה בצמרת שנים, לבין הניהול של בית"ר ומכבי ת"א. מסתבר שלהביא 15 שחקנים כמו יואב זיו, זה פחות רצוי מלהביא את ורד, גולסה, אזולאי וכו'

    העניין זה לא רק "שחקני בית" מול "שחקני חוץ", אלא גיל השחקנים שאתה מביא כמדיניות (בחיפה רובם המוחלט צעירים כישרוניים שלא עוברים את גיל 24-מתברר שהם טובים וכדאיים כלכלית ומקצועית מכל היואב זיוים של מכבי ).

    הפועל ת"א של השנים האחרונות, מתחילה להזכיר את שחר בהתנהלותה, ועוד ניתן לומר ששחר של לפני 6-7 שנים נהג גם אחרת, אולם משום שאז הפרופורציות לא יצאו מגבולות ההגיון הפיננסי, עד כדי כך, וגם שחקן ממזרח אירופה העניה, עלה מעט כסף יחסית לתועלת. היום שחקן ב-100 אלף דולר לא שווה שחקן ממוצע בליגת העל, ורק אחד לכמה עשרות יוצא שחקן "משדרג". עדיף להשקיע בצעירים מבית ומחוץ. הפיתרון זה מחלקת נוער וסקאוטינג רציני.
    שפיות.

  • אדם (צ'לסי)

    לי קשה עם ההעברות האלה של שחקנים מוכחים מקבוצות גדולות בסכומים גדולים. זה גורם לי להרגיש ריאל מדריד וזה לא נוח.
    בעצם, בינואר הזה, אפילו ריאל יותר אנושית = הייתי מעדיף שהיו מביאים לשיקום את אדבאיור מאשר שייקנו ב-50 מיליון פאונד את היאכטה החדשה מליברפול.

    יותר שחקנים מלוקומוטיב, פיינורד, ספרטה פראג, ווסטהאם ומארסיי בשבילי, בבקשה.

    (למעט אולי ברבטוב) אני מעריך את ההתנהלות של פרגוסון בשוק ההעברות.

  • יוסי מזרחי

    באשר לסקוטי החביב.
    אם נכונה הידיעה שהוא מביא את הנדרסון בסוף העונה, זה יהיה חיזוק במקום המתאים ועם שחקן שעוד ניתן לעצב ולהתאים אותו לפאזל.
    מצד שני אני לא רואה את פרגוסון קונה את טורס בחמישים מליון וזה בלי לגרוע מטורס מאומה. פשוט ענין של תפיסת עולם.
    זו אולי תמצית ההבדל בין השכירים שעובדים כרגע אצל אברמוביץ לבין סבא אלכס. הוא מוצא ילד מקסיקני שאף אחד לא שמע עליו, ושתוך שנתיים יתן לו תוצרת בכמה סידרי גודל מעבר לטורס (ואני משתמש בטורס כדוגמא בלבד בלי לפגוע או לגרוע).
    אותו כנ"ל במשוואה של סמולינג מול דיויד לואיז ויש עוד.
    על הדרך, הוא גם יקח ארבע אליפויות מכל שש שנים נתונות,אבל זה רק בונוס מהצד.

  • טל 12

    תודה לטורס,אבל מקרייג ג'ונסטון יש לי זכרונות יותר טובים.

  • תשעים דקות של כנות | בטענת נבדל

    [...] שהציע הנרי למצב של ליברפול הזכיר את הניתוח שהצעתי כאן רק בשבוע שעבר, לפיו המותג של ליברפול נמצא מאז הקמת [...]

Comments are closed.