למה ליבך כמו קרח? / אבישי סלע

לא ייאמן איך חיים חפר ניסח, במדויק, את יחסיו של אוהד עם קבוצתו בכל העולם. מיד עליתי על האירוניה. "זה כאילו נכתב על ביתר, השיר הזה" אמרתי לאמא.

פוסט אורח מאת אבישי סלע – מתוך הבלוג אופסייד סטורי

ביום חמישי האחרון חזרתי מ(עוד) יום מתיש בעבודה. אימי היקרה ישבה לצידי ושמה ברקע את "שלל שיריו" של גידי גוב. הגיטרות של הלהקה (האם אלה היו דיכנה והתנינים?) ניסרו את הרקע. "הולך אני ברחובוווווווווות! נושא תפילתי אל השמייייייים! איפה אאאאת!" ואז עלו השורות. סמליות כמו שאף אחד לא היה יכול לדמיין.

"אמא שלי אומרת לי / שאת בכלל לא בשבילי/ שיש סיבה לדאגה / ושאני כמו משוגע / אז אני אומר לה כך / אצלי הראש כבר מסובך / היא לי בת עין, היא אישון / היא לא נותנת לי לישון…"

לא ייאמן איך חיים חפר ניסח, במדויק, את יחסיו של אוהד עם קבוצתו בכל העולם. מיד עליתי על האירוניה. "זה כאילו נכתב על בית"ר, השיר הזה" אמרתי לאמא. היא חייכה והמשיכה לנסוע. כמה שהיא יודעת. איך כל פעם, כשאספתי את שאריות ליבי מהרצפה אחרי עוד הפסד מתסכל של אהובתי, היא אמרה לי בדיוק את זה: אולי תפסיק לאהוד אותם, מה זה נותן לך, בשביל מה כל הכאבים האלה. ורק אני, כמו גידי בשיר הנצחי הזה, עונה לה: עזבי, את לא מבינה. זה יותר גדול ממני. אצלי הראש כבר מסובך. היא חייכה, ואני נשארתי עם המשפטים האלה, שהידהדו מתוך כאבי כשאלון יפת שרק לסיום לפני כמה שעות.

עם השנים אתה מפתח מנגנוני חיסון. בעיקר זה הדברים האחרים שנכנסים לך לחיים. כשאתה עובד, למשל, משהו בסדר העדיפויות בכל זאת משתנה. או ככה לפחות אתה חושב. אתה חושב שהתבגרת, שאתה מפויס יותר, פחות כועס, פחות דכאוני. שזה כולה רק ספורט ("אז נפסיד", אתה אומר לעצמך, "מה כבר יקרה?") אבל אז שוב אתה יושב, פעם ביציע ופעם בבית, מפתח ציפיות, חולם על איזה שער ניצחון יפה או רגע מאושר, ושוב מתאכזב, וכועס, ושוקע בעצבות נצחית. עד השבוע הבא.

אני לא אדם שנוהג לנבל את הפה, אבל אלוהים עדי שבמשחק הערב זה קפץ ממני כמה פעמים. היה משהו מעליב בדרך שבה השחקנים התייחסו למשחק הזה. אי אפשר לבוא בטענות לרוני לוי; הוא ניסה לעשות את מה שהוא חשב לנכון. לא הפסיק ללכת על התקפה, נתן אמון בכישרון של השחקנים שלו והלך איתם. שלושת החילופים שלו – עזריאל, בן-לולו וגל לוי – היו חילופים עם מחשבה התקפית, רצון ליצור ולנצח. אלא שהשחקנים שלו כנראה חלשים מדי לקבוצה הזאת. חלשים מדי לליגה הזאת, יהיה מי שיאמר.

מה, לעזאזל, קרה להם? מה במגרש השכונתי של דוחא הטיל עליהם כזו אימה שהם לא היו מסוגלים לתפקד? מה קרה לברוכיאן? עזריאל? עידן טל? חבורת שחקנים שגם היום היא מהמוכשרות בליגה. מה קרה לסמואל יבואה, כבר הפסקתי לשאול. אין ספק שמדובר בתרגיל העוקץ הכי מתוחכם, אולי מאז ההחתמה של קולאוטי במכבי ת"א. מוצר חסר צריכה (קופמן קורא לזה "בובל", כשהב' השנייה מבוטאת כ-V), שמגיע לקבוצה שמחפשת ניצוצות רק על סמך רקורד. שניהם באו עם הרבה ציפיות, בשניהם הושקע לא מעט כסף ושניהם הותירו את האוהדים פעורי עיניים ומאוכזבים. ההבדל היחיד ביניהם הוא שקולאוטי בדוחא הבקיע צמד והביא את הניצחון לאיוונירים במו רגליו. יבואה לא הוציא מהלך אחד ראוי לשמו, למעט החמצה דקה אחרי שער היתרון של סכנין.

אבל האם ההתמקדות שלי ביבואה היא ניסיון למצוא שעיר לעזאזל? האם, אולי, מדובר במשהו אפילו יותר גדול ממנו? צריך להודות שמשחק ההתקפה הבית"רי, שפעם פיאר את שמנו והפך אותנו לקבוצה מפוארת, נראה היום כמו לעג לרש. להלן העובדות: בית"ר פאקינג ירושלים הבקיעה העונה 24 שערי ליגה ב-22 משחקים. חצי מהכמות של פ.צ. עג'מי, עם משחק חסר. פחות מאשדוד (עם חלוץ וחצי), פחות מהפועל חיפה (עם חלוץ אחד), פחות מהפועל פ"ת (שהחלוץ היחיד ששווה משהו אצלם משחק עכשיו בבלגיה). שליש מהשערים הללו הובקעו ע"י ילד מוכשר בשם חן עזריאל (ששישה מתוך שמונת שעריו הובקעו בטווח של שלושה שבועות). יתר החלוצים שנרשמו השנה בסגל של בית"ר (יבואה, בן-לולו, איילי) כבשו – ביחד – 3 שערים.

וזה לא רק סטטיסטיקה. כל ילד שראה היום את המשחק יכול לראות שמשהו לא דופק. שבית"ר לא מחברת שני פאסים. שכל ניסיון לתקוף נעצר, בקלות מכעיסה, ע"י הבלמים הלא-משהו-בכלל של בני סכנין. צריך לשבח את הקבוצה של דראפיץ'. הם הוכיחו שמקומם ראוי בליגה שלנו. בהיעדר שחקנים שיכולים לייצר איזשהו משחק הולם, השחקנים שלו השלימו את החסר עם משחק מחויב, אמיץ, בלתי מתפשר. בדיוק כל מה שלא היה בבית"ר הערב. הטעות של הרוש יכולה לקרות, אבל היה בה משהו סמלי. אם היינו יוצאים מדוחא עם 0:0, היה בכך סוג של עוול. לא היתה מגיעה לנו חצי נקודה בערב כל כך חלש.

זה לא היה משחק כדורגל טוב. נדמה שבין כל היריבויות הגדולות של הכדורגל הישראלי, היריבות בין בית"ר לסכנין היא זו שיש בה את המתאם הנמוך ביותר בין רמת המתח של מחנות האוהדים לבין איכות הכדורגל על המגרש. כשהשחקנים – גם של בית"ר וגם של סכנין – עסוקים בלשחק כחיילים על לוח השחמט של האוהדים ולרצות אותם בפרובוקציות ופרובוקציות שכנגד (עידן טל וחאלד חלאילה), הם די שוכחים את הסיבה שבגללה הם על המגרש: לשחק כדורגל.

על משקל המשפט המפורסם של ד"ר סמואל ג'ונסון, נדמה שבמקרה הזה הלאומנות היא מפלטו האחרון של חסר הכישרון. ועל משקל הבדיחה המפורסמת על הגאורגי והמרוקאי, נדמה שחלק מהשחקנים ויתרו על כדורגל והלכו ישר על מכות.

תגובות

  • איציק אלפסי

    אבישי,
    כתיבה ממש מרגשת. היטבת לתאר את ההרגשה של כל אוהד כדורגל באשר הוא ובמיוחד את זו שלנו אוהדי בית"ר.
    לא ראיתי את המשחק הערב אבל זה זמן רב מחלחלת אצלי התחושה שמה שאנחנו רואים מהקבוצה זה בדיוק מה שהשחקנים האלה שווים. עצוב לי מאוד להודות בזה, אבל- ברוכיאן, בן-שושן, עזריאל ושות' הם לא יותר משחקנים בינוניים שאם היו משחקים בקבוצה אחרת שלא קוראים לה בית"ר י-ם היו מתייחסים אליהם בדיוק כך- כאל שחקנים בינוניים.
    זה לא המאמן ולא השיטה, ואפילו לא הגישה של השחקנים, שאני כן מאמין שהם רוצים למרות איך שזה נראה. הגיע הזמן שנפנים- לבית"ר יש סגל של קבוצת תחתית, הטבלה לא משקרת.

    • ברק

      איציק, מה אשמים שי חדד וסטיבן כהן שהם לא משחקים? מה הם אשמים שגל לוי, שחקן ספסל מתחתית הטבלה מועדף לפניהם?

      מה אשמים אבירם ועמית, שהם משחקים עם פחות 2 שחקנים בגלל הצבתם של גונזלס ובמיוחד יבואה בהרכב?

      חן עזריאל(12 שערים בכל המסגרות ו-2 בישולים) ואבירם(4 שערים ו-4 בישולים שחצי מהזמן לא שיחק) סיפקו את המספרים, מישאלוב וטל לא!!!

      עדיין לא שיחקנו משחק אחד עם הרכב ראוי, ובטח לא סידרה שתגבש הרכב. מי שמשקר אלו יבואה, גונזלס, מישאלוב ועידן טל, לא שחקני הבית.

      בנוסף, עד שהיו חיזוקים ראויים כמו ערן לוי וטרטיאק הם לא הגיעו, וכך נכוונו פעמיים-חדד נמחק ו"כוכבים" משחקים לפניהם.

    • אסטריקס

      הטבלה לא משקרת,
      אבל לפעמים היא מגזימה

  • תומר חרוב

    אני יודע שאתם מתים עליו אבל אני במקום בית"ר זורק את אבירם ברוכיאן או לפחות מספסל אותו. הבנאדם לא פוגע כבר שנתיים, אפאטי ובכלל נראה כאילו הוא אומלל שהכריחו אותו לשחק כדורגל. בינתיים נשאר ממנו רק השם וזכרונות של יכולת טובה, יהיה טוב גם בשבילו וגם בשביל ביתר אם היא תשחרר אותו ותבנה על מישהו אחר את המשחק שלה.

    • יוסי מזרחי

      דברי טעם.

  • איתן בקרמן

    התגובה של ברק נפסלה. "דה באזר" לא מקבל תגובות שטוענות כי כל הישראלים הערבים הם שונאים, בוגדים, אוכלי חינם וקוראים להשמדת ישראל. כך גם לגבי קבוצות אוכלוסיה אחרות. זכותך להגיב ככה - באתר אחר.

    • ברק

      מה לעשות שכל הקהל של סכנין קרא "אללה ואכבר" בדיוק בשניה שהונף הדגל.

      תמשיכו לעצום עיניים.

    • בית"רי בדם

      כל קבוצות אחרות? גם אוהדי בית"ר? גם הימין? גם דתיים?

      שקר וכזב!!!

      אתם אפילו מעודדים תגובות שכאלה.

      • איתן בקרמן

        כל תגובה שתגיד שצריך לזרוק מהארץ את אוהדי בית"ר, הימין, הדתיים, אוכלי הצ'יפס, כחולי העין, צהובי הזקן - תיפסל. אצלנו לא זורקים קהילות מהארץ. קשה לך עם זה? יש אתרים אחרים.

        • בית"רי בדם

          אז למה "זרקו" מתנחלים מהבית ואף שמאלן לא צייץ?

          • מאשקה

            בית"רי בדם, לטובתך והרגשה הטובה שלך,
            יש מספיק אתרים באינטרנט להביע בהם דעות פולטיות קיצוניות מימין ומשמאל וגם מהמרכז.
            יש מספיק ידיעות של חדשות באתרים כמו ynet, walla, nrg ושם בטוקבקים אתה יכול להשמיץ, לקלל כמה שאתה רוצה.
            אז למה "זרקו" מתנחלים מהבית ואף שמאלן לא צייץ ?
            כי אתר זה לא עוסק בדברים האלה.

            • בית"רי בדם

              מאשקה-כשאוהדי בית"ר הביעו דעות ימניות הם נחשבו פה כפשיסטים, ולא רק שחלקם צעקו "מוות לערבים", אלא פשוט שנגררו לשטיפת המוח האינוספית של השמאל-דפדפי כמה פוסטים אחורה.

              לחיילי צה"ל קראו רוצחים, ולמדינה "רוצחת" וכו'

              אני אף פעם לא צעקתי "מוות לערבים", ואני לא זקוק לצל"ש משמאלן על זה, אבל למה אף אתר ספורט לא הזדעק שאוהדי סכנין הרימו דגל פלסטין, וצעקו ביחד ובמקהלה "אללה ואכבר" שעלה דגל ישראל ליציע? זה לא היה סתם "אללה ואכבר", זאת היתה קריאה מתוזמנת, כקריאות השאהידים נגד הדגל, בדיוק בשניה שהונף.

              תגידי שוב, אין לזה קשר לספורט? גם לאין סוף שטיפות מוח שכל אוהדי בית"ר צועקים "מוות לערבים" אין קשר לספורט. רק שפה אתם בוחרים להתלהם על מה שנוח.

              גם ספורטיבית זה לא שוויוני, אנחנו מקבלים רדיוסים על כל ציוץ של ילד בן 10, בני סכנין ששרו כולם במקהלה נגד המדינה לא תקבל אפילו תזכור קטן בעיתון, ולמה? פשוט פוחדים מהם!!!

            • יואב

              מאשקה,
              כל אחד והצרות שלו.

  • moby

    זהו אלפסי?
    מאז שאתה ד"ר אתה מאציל סמכויות? יש לך דברים יותר חשובים לעשות? קבלת מענקי מחקר אולי? (ברוח טובה)
    לעניננו
    עידן טל הוא אובר רייטד ברמה היסטרית עוד בחיפה הוא לא עשה יותר מדי ולמזלו הוא הצליח להתחבא לצד שחקנים יותר מוכשרים ממנו. בבית"ר אולי אין לו את יכולת ההסתתרות הזו. וכשהמרכז פתוח קשה לשחק. בנושא רוני לוי... לבית"ר מגיע מאמן טוב יותר עם שיטה ויכולת, לטעמי לרוני לוי אין את זה.

  • חיים לוי

    משטרת המחשבות השמאלנית היא המשטר הפשיסטי דיקטטורי אמיתי, ולמרות האירוניה בכל מה שהם מאשימים את אנשי הימין הם אשמים בעצמם.

    לא קראתי מה רשם ברק, אבל את קריאות ה"אללה ואכבר" לעבר הדגל שמעתי היטב. כל הקהל כמקהלה אחת אמר: אני נגד הדגל ומה שהוא מייצג-מדינת ישראל-היא מדינת היהודים. זאת עובדה, לא המצאה והכל מוסרט ומתועד. יש ש"ח של המשחק, לכל המעוניין.

    אם היה מדובר בחרדים, ואפילו אם הם קומץ קטן כמו "נתורי קרתא"(גם הם נגד המשטר הציוני), היו מכללים באשם את כל החרדים וכתבות שלמות נשפכות על העניין, אז מדוע לא מציינים זאת? משום שזה כלי לניגוח הדת.

    מספיק שעשרה בית"רים יצעקו "מוות לערבים" יאשימו פה את כל הקהל. מישהו פה יצנזר? גם תגובות גנאי ורמיזות על מנת המשכל של יושבי טדלא אחת שמעתי פה שחיילי צה"ל רוצחים, את זה אף אחד לא צנזר.
    י לא יצונזרו, וגם אם הן בהכללה. צביעות במיטבה.

    אתמול עם הקריאות "אללה ואכבר" לעבר הדגל הרגשתי קבס וחלחלה. גועל נפש צרוף. מגנים על הצועקים ומסתירים את זה? בושה!!!

    לא אחת שמעתי פה שחיילי צה"ל רוצחים, אפילו פה באתר, את זה אף אחד לא צנזר.

    • איתן בקרמן

      זה קל מאוד, חיים ידידי. הכל מתחיל ומסתיים במשפט "לא קראתי מה רשם ברק".

  • מאשקה

    אלפסי, אתה חושב שלהיות אוהדת אדומה עובדת האדמה של הפועל ירושלים בכדורסל זה אחרת ?
    אותו התיסכול כל פעם, וגם אחרי המאמץ שלי להגיע מביתי בדרום לירושלים.
    ככה זה, אפשר להחליף בית, עבודה, בעל או אישה, וקבוצה אי אפשר להחליף.
    מהסבל והכאב על הפסדים, מגיעים תמיד רגעי אושר עליאי אחרי ניצחונות, ואת זה יודע כל אוהד ספורט של קבוצה לבד מאוהדי מכבי ת"א בכדורסל.
    תתנחם בחיק אוהדים אדומים מירושלים : )

  • ניינר

    ברק, המשפט שלך "ערן לוי הוא חיזוק ראוי לביתר" מגלם את כל הבעייה של ביתר. פעם שחקן כזה לא היה מוזמן אפילו לאימון. היום הוא שחקן חיזוק ראוי...לאן הדרדרנו

    • ברק

      ניינר-מה לעשות, ערן לוי מספק מספרים. נכון, אם הייתי לוקח סגל אולטמטיבי ערן לא היה בבית"ר, אבל השאלה מי עולה יחסית במחיר סביר ויכול למשוך את שחקני הבית קדימה. שחקנים כמו טרטיאק וערן לוי יכולים. גונזלס ויבואה לא יכולים.

Comments are closed.