טניס. נשים

בנשיות יש כוח עצום, באופן די מוזר נדמה לפעמים שזה סוד שרק גברים יודעים.

אחרי טניס אני עוקב בעיקר מגראנד סלאם לגראנד סלאם, מה שמאפשר לזהות תופעה מרתקת: בעוד אצל הגברים אתה מוצא כמעט תמיד את אותם שמות, אצל הנשים אפשר לזהות שינויים תכופים – הדירוג משתנה משמעותית כמעט מדי טורניר, שחקניות שלא הכרתי ניצבות פתאום בצמרת הדירוג ואלו שהיו שם עד לפני כמה חודשים נעלמו כלא היו (דינארה סאפינה ויילנה ינקוביץ' הן הדוגמאות הטריות).

התופעה של ילדות פלא ש"נשרפו" בגיל מוקדם יחסית ולקחו הפסקה של מספר שנים מהמשחק, או אפילו פרשו, היא לא חדשה – בשנות התשעים היה את המקרה המפורסם של ג'ניפר קאפריאטי, בעשור הקודם מרטינה הינגיס ובנוכחי קים קלייסטרס וג'סטין הנין. תופעות כמו שטאפי גראף או מרטינה נברטילובה, ששהו בצמרת העולמית לאורך שנים ארוכות והמשיכו בקריירה תחרותית גם מעבר לגיל שלושים, הולכות והופכות נדירות. גם האחיות וויליאמס, אולי השחקניות הכי יציבות בצמרת סבב הנשים לאורך זמן בדור האחרון, עושות זאת תוך שהן נוטלות פסקי זמן ארוכים, בין מכורח בין מבחירה, במהלך הקריירה.

עבור אישה צעירה, ואנחנו ממש מדברים פה על ילדות בגילאי העשרה הרבה פעמים, החיים בסבב קשים מאוד – להסתובב כל השנה בעולם, להתעורר כל שבוע בעיר זרה אחרת כשהיחידים שמלווים אותה הם הצוות המקצועי, בלי אפשרות לנהל חיי חברה או זוגיות נורמלית ובלי תמיכה רגשית. זה היה קשה לכל בחורה בגיל הזה, קל וחומר לספורטאית מקצוענית עם כל הלחץ שכרוך בדבר. אין לי אלא להעריץ את הילדות האלה על מה שהן עוברות. ומאותה סיבה בדיוק שחר פאר היא לדעתי אחת הספורטאיות המובילות של ישראל כיום, אם לא המובילה שבהן.

נשים וגברים שווים אבל לא זהים. אורח החיים שנדרש משחקן טניס ברמות הגבוהות של הסבב מתאים יותר לאופיים של גברים מאשר של נשים. בעוד הגבר מסוגל להסתגל לחיים כ-"זאב בודד" עבור הנשים, וודאי הצעירות, הנושא של סביבה רגשית תומכת הוא משמעותי יותר.

טניס הוא אחד הענפים היחידים שבו ישנו שוויון כמעט מוחלט בפופולאריות של משחק הנשים והגברים. אחת הבעיות של הפמיניזם זה שהוא מנסה לשנות סדרי עולם ולהפוך נשים לגברים במקום להעצים את הנשיות. הרגישות הנשית היא בעיני ביטוי לעוצמה, ובמקום להבליט זאת הפמיניזם מאמץ את השיח הגברי שמתייחס לרגישות כחולשה ומנסה לשכנע נשים שהן "חזקות" במובן ה"גברי" – כסף, השפעה, מעמד וכו'.

התועלת שתצמח לטניסאיות בסבב הנשים מהגבלת מספר התחרויות בשנה, הקפאת הדירוג במהלך הריון (כמו שהציע דורפן) והעלאת גיל הכניסה לסבב הבוגרות, תהיה גדולה הרבה יותר מהשוואת סך הפרסים לזה המקובל בסבב הגברים.

בנשיות יש כוח עצום, באופן די מוזר נדמה לפעמים שזה סוד שרק גברים יודעים. אולי בגלל זה הם נותנים יד לכל אותם תהליכים שתכליתם, למעשה, להחליש את הנשים ע"י הפיכתם דומות יותר ויותר לגברים.

תגובות

  • גיל שלי

    מחכים לתשובה של מיכל, אני מקווה שכבר לקחת שומרי ראש.

  • אלעד ב.א.

    מקסים...כמה נכון הקשר הזה בין התכונות הנשיות והגבריות לבין מה שמתבטא על המגרש ומחוצה לו...

  • ברגר

    נצחון לשחר פאר בסיבוב ראשון בזוגות נשים.

    שחר פאר וקארה בלאק ניצחו את שרה ברוול ומלאני סאות 3-6,3-6

  • איברה

    אמירות כמו "הבעיה של הפמיניזם היא..." בעצמם משקפות אימה סמויה מהדבר-המבהיל-הזה-שנקרא-"פמיניזם" משום שהם מנסות "לגמד" ולשמור אותו באיזושהי מסגרת נסבלת מבחינת האומר וכך להכיל את ה"אִיוּם". יעני, אם אני אגיד לכם שהפמיניזם הוא כך וכך, וכמובן שזו תהיה הצגה רדודה/חלקית/מגחיכה, אז תאלצו להסכים גם עם הביקורת שלי.מ.ש.ל.
    מה לעשות שפמיניזמים יש הרבה, שונים ומנוגדים. זה עולם מאוד מורכב שברובו הגדול אינו תואם את התבנית שהצמדת לו ולכן ה"בעייתיות" הנובעת ממנו לדבריך אינה בעיה בכלל.
    אמממה... עכשיו צריך סיבה אחרת להתנגד לפמיניזם.

    חבל, אם תעשה עבודה רצינית תגלה (לא עלינו) שאולי גם אתה פמיניסט קטן...

    • מיכל

      תודה:) תגובה מצויינת.

      לכבוד הוא לי להיות מוזכרת בטוקבק הראשון. :)

      אני בעיקר חושבת שנשיות וגבריות הן קטגוריות תרבותיות מאוד מאוד נזילות.

      הפמיניזם מזמן הפסיק לנסות להידמות לגברים, זה פמיניזם ליברלי, זה לא עובד.

      מדהים כל פעם מחדש איך אין לאנשים מושג מה זה פמיניזם, וכל כך מפחדים מזה.
      פמיניזם זאת התנועה לשחרור הדמוקרטיה מהפטריארכיה, מאבק של שוויון חברתי לכל המגדרים.

    • איציק אלפסי

      איברה, אני לא פמניסט קטן, אני פמניסט גדול - אבל כמו שאני מבין פמניזם, לא כמו שהוא מצטייר לפי המטרות שהוא מסמן לעצמו.
      מעבר לכך, אני מסכים שיש בעיה של הגדרות ולכן לא הייתי נתפס אליהם גם אם השתמשתי בהם בטקסט לצורך בהירות. הייתי מעדיף להתייחס לתוכן הדברים ולפיו צריכה להיות העצמה של הנשיות ולא ניסיון לטשטש את ההבדלים הקיימים בין נשים לגברים (שטוב שהם קיימים, כי שניהם הכרחיים ומשלימים נהדר אחד את השני).

  • מיכל

    אה כן, בקשר לכתבה- המון זמן לא קראתי טקסט אחד עם כל כך הרבה סטריאוטיפים שראוי שייעלמו מן העולם...

    פשוט כי אני חושבת שלהגיד שלגברים יותר פשוט להיות לבד, ובודדים וכו' זה פוגע בגברים ומדיר אותם מאפשרות להביע רגשות ולהיות בעלי זכות להשתמש ברגשות להתמודד עם העולם, וחווית שהם עוברים.

    קיצר, חדל בינאריות מגדרית.

    • עדי

      עבדתי פעם בעבודה שעיקרה נסיעות בלתי מתוכננות מראש לחו"ל לתקופות משתנות. הבחורים בצוות שהכירו בחורות בארץ "זכו" שאלה תחכנה להם, גם פרקי זמן ארוכים או תסכמנה לוותר על מגוון עיסוקים, משרות, לימודים כדי להצטרף אל הבחורים, וזאת די מהר ממועד ההיכרות. הבחורות? רובנו הכמעט מוחלט לא עבר את מחסום הדייט הראשון. בחורים לא רצו להתחייב למישהי שתצפה מהם לחכות, ושלא תהיה בסביבה ימים ארוכים באופן קבוע, או לוותר מעצמם לפני היכרות מעמיקה, הבעיה הייתה שלנו- שלא יכולנו להציע זמן היכרות שכזה. הקיצר- רציתי להגיד שיש הבדלים, ויש לנשים התמודדויות שונות מגברים (לא לכולן, לא כל הזמן, לא בהכללה) אבל יש, ולו רק אם יוקפא הדרוג למשך חופשת הלידה...

    • איציק אלפסי

      מיכל,
      אני לא חושב שנשיות וגבריות הן קטגוריות תרבותיות - יש הבדל טבעי בין נשיות לגבריות ואלו הם שתי כוחות שקיימים בעולם באופן מובנה ולכל אחד היתרונות שלו.
      יש גברים רגישים (אני הראשון שבהם) וזה שלטענתי גבר מבחינה פסיכולוגית יכול (בהכללה, ברור שיש נשים מסוימות יכולות יותר מגברים מסוימים) להסתדר ללא תמיכה חברתית לאורך זמן ארוך יותר לא סותר את זה.
      לא סגור למה התכוונת ב"בינאריות מגדרית" אבל אני חוזר על טענתי שההבדלים בין גברים ונשים הם חיוניים לשני המינים ומאפשרים להם להשלים היטב אחד את השנייה - לא הייתי רוצה לחיות בעולם חד-מיני.
      אגב, נשיות לא קיימת רק אצל נשים וגבריות לא רק אצל גברים, גם לגברים יש צד נשי ('אנימה' במושגים פסיכואנליטיים) וגם לנשים יש צד גברי (אנימוס) - אישיות שלמה, של אישה או גבר, צריכה להכיל את שני הצדדים האלה ולדעת לחיות איתם בשלום.

      עדי,
      אני יכול להביא לך מעצמי את הדוגמא ההפוכה - חייתי ארבע שנים בחו"ל וכשהייתי מגיע לחופשות בארץ יצא לי להכיר מישהי פעם או פעמיים ודווקא הן אלו שעזבו אותי מעט אחרי שחזרתי לשם. מצד שני, יש לי חברים שחיכו חודשים ארוכים למישהי שיצאו איתה כשנסעה לטיול ארוך בחו"ל וכד'.
      אני חושב שבכל מה שקשור לנושאים האלה שני המינים נוטים לחשוב שהם הצד הנפגע יותר ובהרבה מובנים זה טבעי - אדם קרוב אצל עצמו.

    • איתן בקרמן

      זה לא בינארי, אבל זאת המציאות מיכל. את לא מציעה, נניח, שנשים וגברים ישחקו טניס זה מול זו. אבל אני מסכים איתך: יותר טבעי לי היה להפוך לאישה ישראלית מאשר לגבר סיני נניח..

    • עדי

      איציק- מסכימה, הרעיון היה שלדעתי יש הבדלים בין נשים וגברים ולא צריך לגהץ אותם, מין הוא לא רק מגדר ולא רק קטגוריה תרבותית- ההבדל הוא יותר מכל פיזיולוגי, בנוסף יש הבדלים נוספים שצריך לתת עליהם את הדעת. צריך להיות מאבק לשוויון. שוויון זה לא שכולם נלחצים לאותה תבנית וההבדלים מטשטשים, אלא שיש שויון הזדמנויות, שויון משאבים, וכו.

    • איציק אלפסי

      בהחלט, עדי. זה בעצם מה שבאתי לומר.

  • תתרגלו. ואולי כבר התרגלתם (מיכל אנגל) | BUZZ

    [...] החודשים עד שאיציק אלפסי פירסם כאן טור תחת הכותרת טניס. נשים. הטור היה מרתק לטעמי, חלק מהטענות קיבלתי וחלקן דחיתי, [...]

Comments are closed.