לוזרים

מחאת הדיור - לבכות על זה שאחרים משחקים יותר טוב ממני את המשחק שאני המצאתי זה לוזריות של אנגלים.

In כללי

בימים אלה מחפשים זוגתי שתחיה ואנוכי דירה צנועה להשכרה כדי להתחיל את חיינו המשותפים. אני מניח שעבור רבים מהקוראים כאן, גם אלו שנמצאים בשלב אחר בחייהם, תחושת התסכול המלווה את התהליך אינה זרה – דירות קטנות ומוזנחות במחירים מופקעים, יחידות דיור שאינן אלא מרתפים חשוכים המשווקים ע"י בעלי בתים תאווי בצע כ-"דירות גן" מפנקות ופנטהאוזים עם "נוף קסום" המתבררים כדירות חדר עמוסות טחב ורטיבות בקומה העליונה של בניין ללא מעלית.

לכאורה מאבק הדיור הוא המאבק שלי, הוא נועד לזעוק את כאבי, אבל למה אני לא מצליח להתחבר אליו?

ניסיתי להסביר זאת לאחותי הגדולה והאהובה עלי עד מאוד – סטודנטית לעבודה סוציאלית שמשכירה עם בעלה הטרי דירה צרה במחיר תקרה ברמת-גן – בדיון הסוער שקיימנו בנושא בערב שבת אצל ההורים.

יש משהו באנרגיה שנושבת משם שמקשה עלי, אמרתי לה. "הסנטימנט האדום" כיניתי זאת. הסנטימנט הזה שתכליתו היא להיות "אנטי" – אנטי הממשלה, אנטי המערכת, אנטי כל דבר. אנטי שמגיע מתחושות של מרמור ותסכול, שהמקור שלהן לאו דווקא קשור לתכלית המאבק.

לא שהממשלה, כל ממשלה, חסינה מביקורת. להיפך. אבל יש ביקורת עם תכלית – שבאה ממקום שרוצה לעשות טוב, לשפר ולייעל. ויש ביקורת שתכליתה רק להוציא זעם ותסכול, וסופה, כך מלמדת ההיסטוריה, אחד משניים – או אנרכיה או פתרון המצוקה הנפשית בהתמסרות לאידיאולוגיה ומנהיג קיצוניים.

פתחתי הבוקר את העיתון כדי לקרוא את הדיווחים מההפגנה האמש. רציתי לראות שאני טועה, שבכל זאת מישהו עמד שם והציע פיתרון מעשי, הסביר לאיזה כיוון זה הולך ומה המחיר שהוא מוכן לשלם עבור האלטרנטיבה שהוא מציע – לא עוד דמגוגיה זולה וסיסמאות נבובות.

ואז נתקלתי בשורה הבאה בטור של רענן שקד ב-"ידיעות אחרונות":

"לרחובות אתמול זרמו בעיקר אנשים מסוימים מאוד: גיל ממוצע 30, דוברי אינטליגנטית שוטפת ('אחת שתיים שלוש ארבע, רוצים דיור בר השגה' – נראה את אוהדי בית"ר מבטאים את זה)".

והבנתי. הבנתי את הכול.

הבנתי שהמחאה הזו איננה על מחירי הדיור.

הבנתי שהמחאה הזו היא בעצם ביטוי לצורך של אותם אנשים למצוא לעצמם את זהותם שאבדה.

ולכן גם, עם מה שאמרה דפני ליף מארגנת המחאה דווקא מאוד הסכמתי:

"בחיים לא חשבתי שבזה שאני אוותר על הדירה שלי אני אמצא את הבית".

זה נכון מאוד.

כי לשכבה הזו, ובואו נקרא לה בשמה – השכבה הבורגנית – קרה משהו בעשרים שנה האחרונות: היא איבדה את הזהות שלה. היא הופרטה מערכיה, הפכה למנוכרת וזרה בתוך עצמה ולא מצאה עוד רעיון אחד להאמין בו ושבשבילו היא מוכנה להילחם.

ועכשיו היא מתעוררת, מוצאת לעצמה פתאום זהות חדשה, רעיון ששווה להילחם עליו (בלי מרכאות) – היא פתאום מגלה שוב את התחושה המשכרת של להאמין במשהו ביחד.

אבל יש בעיה אחת – שמאחורי הסיסמאות ושכרון הכוח מסתתרת מעט מאוד אידיאולוגיה ועוד פחות מזה עקרונות.

כי בשביל עקרונות צריך לשלם מחיר – ומהו המחיר שאותם מוחים מוכנים לשלם בעבור העקרונות שלהם?

האם הם מוכנים לעבור לפריפריה, לצאת מפצע הלחץ התל-אביבי ולעבור לדימונה, ירוחם, או שדרות? האם הם מוכנים לנטוש את השאיפות לקריירה, מעמד וחיים נוחים בעבור מה שהם מאמינים בו?

אשאל זאת כך – עשר שנים מהיום  – היכן סביר יותר שיהיו אותם מנהיגי מחאה האוהלים של היום – פועלים במפעל חקלאי שיתופי בנגב או בגליל, או זעיר בורגנים שנוסעים כל בוקר בג'יפ 4X4 לעבודה במשרד ממוזג ומתכננים את החופשה הבאה שלהם באירופה?

יש בחברה הישראלית שכבות אידיאולוגיות. כאלה שאכן מוכנות להקריב, אפילו את היקר מכל, עבור העקרונות בהם הם מאמינות. אפשר להסכים או להתווכח איתם, אבל אי אפשר שלא להעריך אותם.

אני מדבר על אותם אלה שלא ראיתם אתמול בתל-אביב:

החרדים, שמוכנים לחיות בצמצום חומרי ואף בסגפנות כדי לדבוק באמונתם.

והמתנחלים, שמוכנים להסתכן בחייהם בשביל מה שהם מאמינים בו.

במפתיע או שלא, מדובר בחברות שמגשימות את כל אותם ערכים שיושב האוהלים בשדרות רוטשילד קוראים להם – אחווה, ערבות הדדית ושיתופיות.

אם יש כיום בחברה הישראלית דבר שמתקרב להיות אלטרנטיבה למודל הקפיטלסטי הבורגני הוא נמצא אצלם – הישובים ביהודה ושומרון והקהילות החרדיות על גמחיה"ם הם הדבר הקרוב ביותר שאפשר למצוא בזמננו לחיים קהילתיים.

אז זה מאוד מרגש להסתובב בחולצות עם דיוקן של צ'ה גווארה או קארל מרקס ליד "אנשים כמוני" ולהרגיש שאני נלחם עבור ערכים נעלים. אבל אותם אנשים שצועקים נגד הממשלה הם הראשונים שאחראים למצבם.

כי לשיטה הקפיטליסטית ואורח החיים הבורגני אותו ייבאו מהמערב יש מחיר – מבחינה כלכלית המחיר הוא פערים בלתי פרופורציונאליים בין שכבה עשירה צרה לבין מעמד ביניים גדול שמתאמץ בציפורניים לשמור איתה על קשר עין – ע"ע כדורגל המועדונים (1). והמחיר השני הוא איבוד תחושת הזהות והשייכות – ע"ע כדורגל המועדונים (2).

יש לה גם יתרונות – עליה באיכות החיים (כן, גם לאותה שכבה – שישוו את רמת חייהם לזו של הוריהם או ההורים של הוריהם), חשיפה לעולם ומגוון רחב יותר של אפשרויות. בארה"ב מבינים את זה – יודעים שאלו כללי המשחק ומי שמפסיד, מפסיד בכבוד ולא מתלונן.

אבל פה רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גם להרגיש את אחוות מדוכאי כל העולם וגם לגור בעיר הגדולה, לבלות בפיק-אפ בארים וללמוד תקשורת ושיווק.

אם יש להם אלטרנטיבה, אדרבה ואדרבה – שיקומו ויציעו אותה. יאמרו מה המחיר שהם מוכנים לשלם עליה (וזה יהיה ירידה באיכות החיים), ייחצנ"ו במסירות את יתרונותיה ונוכל כולנו להחליט האם יתרונותיה גדולים על חסרונותיה או שמא להיפך.

אבל סתם לבכות על זה שאחרים משחקים יותר טוב ממני את המשחק שאני המצאתי זה לוזריות של אנגלים.

*

התעטפתי בעצב למשמע הידיעה על מותה של איימי וויינהאוס.

למרות שהסגנון המוזיקלי שלה מעולם לא היה כוס התה שלי, אהבתי מאוד את השירים שלה – הקול המיוחד, האנרגיה והרגש העצום שהשקיעה במוזיקה שעשתה כבשו אותי. היה במוזיקה הזאת משהו מאוד מאוד חי ועמוס טלטלה רגשית, ששיקף את אישיותו של מי שייצר אותה.

אפשר לומר שגם מי שלא אוהב סול וג'אז אהב את איימי וויינהאוס כמו שגם מי שלא אהב מוזיקה מזרחית אהב את זוהר ארגוב.

כמה חבל ששוב אנו מגלים את הטרגדיה שבמתאם בין כישרון אומנותי יוצא דופן לנפש קרועה. למרבה הצער אלו הם החיים ויש מאחורי זה רציונל פסיכולוגי – הכאב הוא הרגש החזק ביותר ורגש הוא מאגר היצירתיות הגדול ביותר.

עברי לידר כתב את השורה האלמותית: "ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב".

גם בתור מעריץ של איימי וויינהאוס הייתי מוותר על כל רגעי העונג שגרמה לי ביצירתה עבור חיים שלווים ושלמים עבורה.

אבל הבחירות האלה לא נתונת בידינו.

*

השיר האהוב עלי של איימי וויינהאוס הוא 'ולארי'.

שיר (שכנראה כתבה על עצמה – כמו בעצם רוב השירים שלה) המספר על נערה פרועה שהולכת לאיבוד בחיים ומישהי, חברתה הקרובה או בעצם היא עצמה, המתגעגעת אליה – לשמחת החיים והתמימות שאפיינו אותה פעם.

.We'll miss your style of hair, and the way you liked to dress

נוחי בשלום, איימי. לפחות כעת.

*

Well, sometimes I go out by myself
And I look across the water
And I think of all the things, what you're doing
And in my head I paint a picture

Cause since I've come on home'
Well, my body's been a mess
And I've missed your ginger hair
And the way you like to dress

Won't you come on over
Stop makin' a fool out of me
?Why don't you come on over Valerie

Did you have to go to jail
Put your house on up for sale
?Did you get a good lawyer

Hope you didn't catch a tan
Hope you find the right man
Who'll fix it for you

Are you shopping anywhere
Changed the color of your hair
?Are you busy

And did you have to pay that fine
You was dodging all the time
?Are you still busy

Since I've come on home
Well, my body's been a mess
And I've missed your ginger hair
And the way you like to dress

Won't you come on over
Stop makin' a fool out of me

?Why don't you come on over Valerie

Amy Winehouse – Valerie

 

*

"דה באזר" בפייסבוק

*

102 Comments

אזי 24 ביולי 2011

קודם כל ואלרי הוא קאבר ולא שיר שלה במקור.
אבל נעזוב את הזוטות, יותר מדי זמרים גדולים מתים בגיל 27 מסמים… מישהו צריך לבדוק את זה. אני בן עשרים ושבע, זה אומר שאני כבר אהיה כוכב?

בקשר למחאה, עם כמה שזאת המחאה שלי (זוג צעיר שמחפש לקנות דירה), אני לא מסכים לא איתה ולא עם המארגנים שלה.
הבעיה היא שהמיצג של המחאה הזאת הם התל אביבים ולא כל שאר המוחים.
ועל מה התל אביבים מוחים? שהם רוצים ללכת ללמוד מקצועות בשביל הנפש ולגור במרכז העולם?
כמה מאותם מפגינים לומדים משחק או תקשורת חזותית? לעומת כמה מתוכם לומדים מחשבים או אלטרוניקה או אפילו הוראה?
באחד הפוסטים האחרים, אחת המפגינות ציינה שבסוף המחאה כולם הולכים לטוני וספה. כשאני קומה בטוני וספה ארוחת צהריים לי ולאישתי אני יוצא עם 90 שקל. אפילו פיצה האט יותר זולה. עם תוספות.
אני שוכר דירת 3 חדרים עם חניה בהרצליה ב4000 שקל. יש לי בתי קפה ופאבים במרחק הליכה. כשאני רוצה גלידה בשבת אני נכנס לאוטו. אם המחירים יעלו אני אעבור להוד השרון או פתח תקווה.
אי אפשר להתלונן כשלא מצליחים לגור במקום הכי יקר בארץ.
זה קצת כמו שברק יתלונן אם יעלו לו את הועד בבניין.

יש לי חבר שגר בדירת שני חדרים באבן גבירול, לא מוחא, טוב לו, הוא רק התעצבן שהשירים שהוא שמע מתחת לחלון הם 'לא לעבוד לעולם' ו'שיר לשלום'

המחאה הזאת הכי צודקת שיש, אופי המוחים הופך אותה ללא רלוונטית

אפריים 24 ביולי 2011

אני שוקל יציאה במחאה מסודרת ואנרכיסטית כאחד נגד כניסתה של איימי ווינהאוס למועדון ה-27 המפואר.
עם כל הכבוד, אי אפשר לומר אותה באותה נשימה יחד עם הנדריקס, מוריסון, ג'ופלין וקוביין.
אם הייתה באמת כזאת מיוחדת, היא הייתה יכולה לחכות קצת ולהרוג את עצמה בגיל 28.
ושלא יהיה ספק- זה עדיין אצוב ומתקשר לפוסט המשובח של זנדר מאתמול.

matipool 24 ביולי 2011

אזי – תרשה לי לגדוע לך את החלום על הוד השרון . דירת 4 חדרים מתחילה היום במיליון וחצי ( לא כולל כל מה שאתה צריך להוסיף מסביב ) והמגמה היא רק בכיוון למעלה .
תעשה סיבוב באזור של כיכר מגדיאל לכיוון הרכבת ותראה כמה מגדלים שם בשלבי הקמה שונים ( בעיקר תחילת בנייה ) ע"י מיטב היזמים והקבלנים בארץ שידרשו תשלום הולם לרצונם .
עוד 3 שנים יהיה בלתי אפשרי לגמרי לצאת מהאזור בכלל לכיוון ת"א ( רק ע"י רכבת שגם כך , בקושי עומדת בעומס הבוקר של קו הוד השרון – ת"א ) והכביש החדש המתוכנן לקשר משם לכביש החוף ואיילון לא יפתור לדעתי את הבעיה .
באם המושבות בפ"ת עוד אפשר להשיג במחיר יותר נורמלי , אבל גם שם המחירים יעלו .

אזי 24 ביולי 2011

Matipool
אתה לא צריך לדקלם לי מחירים ובעיות, אני יודע אותם בע”פ
גם אמרתי שהמחאה היא הכי צודקת שיש
אבל אופי המוחים מוציא ממנה את העוקץ.

לדעתי אגב, הבעייה היא לא במחירי הדיור אלא בדרכי התחבורה המחורבנות

dice 24 ביולי 2011

יפה אמרת.
כנראה שאי אפשר לתקן את זה שהמדינה שלנו נמצאת תכל'ס בין חדרה לגדרה. בודדים כמו ורטהיימר אולי עוד מנסים ואולי עוד יצליחו (בעידוד ממשלתי כלשהו) להשאיר בחיים את הפריפריה האמיתית, אבל תכל'ס, בשביל הבורגנות אין אופציה כזאת.
הדרך היחידה היא להגדיל את הרדיוס של "שעה נסיעה מתל אביב". בדיק כמו מה שתחנת הרכבת בפרדס-חנה ובנימינה עשתה . בדיוק כמו שאפשר להגיע מלוד לעזריאלי ב12 דקות.
פי 2 יותר רכבות בקו שבין הוד השרון לתל אביב (שלמרות שהוא נוסע באופן בזיוני דרך ראש העין, עדיין ה38 דקות שלו הן הדרך הכי מהירה להגיע לעזריאלי). וכמובן – שיפור התחבורה הציבורית בתוך תל אביב.

martzianno 24 ביולי 2011

ומה עם סתם אנשים שמשלמים מיסים (והרבה) ומצפים שהכסף שהם עובדים קשה מאוד בעבורו, יופנה לחינוך, לתשתיות, לאקדמיה ולעוד אפיקים שמדינה נורמאלית אמורה להשקיע בהם?
משכורת שאתה חי ממנה ולא משועבד אליה.
לא אידאולוגיה – פשוט חיים.

martzianno 24 ביולי 2011

ולגבי וויינהאוס – עם כל הצער זה כנראה הצעד הכי טוב שעשתה לקריירה שלה בשלוש שנים האחרונות. עכשיו ייצאו עוד שניים שלושה דיסקים שלה, מהקלטות שנמצאו לפתע. מישהו יגזור קופון.

אריאל 24 ביולי 2011

אני לא חושב שהקבוצה הזאת איבדה את הזהות שלה – היא קמה בבוקר והיא גילתה שהיא איבדה את המדינה שלה. היא משרתת בצבא – אבל רק היא. היא נותנת 70% ממה שהיא מרוויחה למדינה – אבל רק היא. היא הולכת למילואים כדי לשמור על האנשים האלו עם האידאולוגיה – אבל רק היא.
יש עשרות קבוצות לחץ בכנסת – ואף אחת לא דואגת למעמד הבינוני, זה שנותן הכי הרבה למדינה, גם מבחינת מיסים וגם מבחינת צמיחה וגם בהגנה עליה. לכולם (כולל לכל אותם "אידאולוגים" שמנית להלן) דואגים, רק אותם לוקחים כמובן מאליו.
ואז כשהם מתלוננים אז קוראים להם בכיינים ואומרים שאין להם אידאולוגיה. כאילו שבשביל להיות מסוגל לקנות בית במדינה שלך (ולא רק בתל אביב, אלא גם ברחובות ונס ציונה ונתניה) אתה חייב שתהיה לך אידיאולוגיה

אוהד 24 ביולי 2011

כל הביקורת שלך על המחאה היא מגוחכת. אתה מדבר פה על ה"סנטימנט האדום" ועל הצורך להיות אנטי.
זה חלק מהדנא הישראלי רק להתלונן,ופה באים אנשים ובמקום רק להתלונן מתחילים לעשות משהו.אתה ישנת כבר באוהל ברחוב השבוע? הגעת להפגנה?
לכל אחד שאין כוח לקום מהספה יש תירוץ- המחאה שמאלנית מדי או לא ממוקדת או כל שטות אחרת. אבל זה הכל כיסוי שזה שאתה עצלן ולא מזיז אצבע עבור מאבק צודק!!! איזה תלונות יש לך גם נגד חמאת הרופאים והעובדות הסוציאליות? אם היית מגיע אתמול היית רואה שבאו אנשים מכל המדינה ולא רק מתל אביב. לא יודע אם בדקת אבל גם מחירי הדיור לא בתל אביב גבוהים, נסה להתרחק דרומה- חולון יקר, בראשון יקר, נס ציונה-יקר, וגם ברחובות יקר. מה לעשות שרוב המשרות נמצאות אזור תל אביב.
"אם אי פעם יחפשו הגדרה לדמגוגיה זולה ימצאו אותה בפסקה הבאה:
אשאל זאת כך – עשר שנים מהיום – היכן סביר יותר שיהיו אותם מנהיגי מחאה האוהלים של היום – פועלים במפעל חקלאי שיתופי בנגב או בגליל, או זעיר בורגנים שנוסעים כל בוקר בג'יפ 4X4 לעבודה במשרד ממוזג ומתכננים את החופשה הבאה שלהם באירופה?"

למה לכל הרוחות שאנשים יעברו למפעל חקלאי משותף? לא יודע אם בדקת לאחרונה אבל רוב החקלאים מתקשים להתקיים. למה שאנשים עם שאיפות ומקצועות יעברו פתאום למשק בצפון.

בכלל אדון אלפסי, בדקת כמה היצע עבודה יש באותם מקומות? עזוב את ירוחם.גם בבאר שבע, עיר הבירה של הנגב, קשה למצוא משרות בתחומים רבים. תאמין לי שלא מעט סטודנטים היו נשארים בב"ש עוד כמה שנים לפחות אם היו יכולים למצוא שם עבודה

אזי 24 ביולי 2011

המחירים בחולון וראשון יקרים, ברחובות ונס ציונה פחות, אבל עדיין יקרים. השאלה היא כמה מתוך המוחים יסכימו ש”מחירי השכירות בחולון יחתכו בחצי” הוא פתרון לגיטימי. ההרגשה היא שהרוב לא יסכים

עדי,ניו יורק 24 ביולי 2011

מסכים איתך 100%, נראה כי הפופוליזם משחית כל חלקה טובה בישראל.

איתן בקרמן 24 ביולי 2011

אריאל, כמה מדויק.

איציק, כל ה"הפרד ומשול" הזה נכשל מהרגע הראשון. זה חסר סיכוי.

יש למפגינים אידיאולוגיה – רצינית מאוד, עמוקה מאוד, אבל אולי נשגבת ממי שחייב תלות קיומית באיזו תורת דעות סגורה, כמו החרדים או המתנחלים שאתה כה משבח.

אפילו בתנ"ך לא כתוב שאתה חייב לבוא עם סט דרישות מוכן מראש ועליו לצאת מו"מ. למעשה זה כתוב בתנ"ך של כללי המשחק הישנים. דרוש עשר, קבל חמש. נוריד לך מזה שלושה מס.

בחזרה לאידיאולוגיה – קוראים לה חיים נורמלים. מושג שקצת קשה להפנמה אצל קבוצות רעיוניות קיצוניות. תתעורר, האידאולוגיות הגדולות של המאה ה-20 התמוטטו כשיטה רעיונית ופרקטית. פוליטית – ימין ושמאל. כלכלית – קומוניזם. מה נשאר? כלכלית – קפיטליסטית (כלכלי).

בכל מקום בעולם, כולל בירת הקפיטליזם ארה"ב, או במדינות שעבר מקומוניזם לקפיטליזם, מסתבר בהדרגה שהפתרון לכל בני האדם היא הסוציאל דמוקרטיה, מדינת הרווחה המשלבת את היעילות עם האנושיות (בסוף זה אותו דבר)

זה עידן של מתינות יחסית, של אנושיות יחסית, זאת המהפכה. הוכח מראש, מחירי הקוטג', שהיא יכולה להיות ממוקדת עשר אגורות.

זה לא זה, איציק. זה מה שנקרא אצלכם באקדמיה "שינוי פרדיגמות". בחינה מחדש של הנחות יסוד וכללי משחק. למשל הצעת ההנחה שעצם החיים בישראל, הקשים מהגדרתם, מצמצמת את זכותכם לדרוש מאיתנו לחיות בהתנחלות או לסבול קשיים-מרצון אחרים כדי להצדיק את זה שמגיע לאנשים עתיד בדמות זכות מינימלית כאפשרות מגורים.

המהפכה האזרחית, שמאחדת את כ-ל השכבות (גם אם מהטקסט של רענן שקד בא להקיא), כבר בלתי הפיכה. משהו גדול קורה. אל תעודד את הרעננים (תרתי משמע?) לעשות את הפירוד הזה. זה מקרה נדיר של הסכמה כלל-ישראלית, הגיע הזמן שזרמים בימין יפסיקו לפצל ולפלג, כשהם נאחזים ברעננים למיניהם.

מעניין איך מי שכל כך דואגים ל"עם" מתנגדים למהפכה הכי עממית ואזרחית שהיתה כאן.

איציק אלפסי 24 ביולי 2011

איתן, רק לשם הרקורד: אני מאמין גדול בסוציאל-דמוקרטיה, רק ש:
אף אחד עדיין לא הצליח להסביר לי איך זה יכול לעבוד בשוק העולמי שבו מדינה שמייקרת מסים למשקיעים כדי לתמוך בחלשים מאבדת אותם ואז אולי המחירים מסובסדים, אבל גם במחירים המסובסדים האלה אי אפשר לקנות כי אין עבודה – ולכן:
ברור לי שלמדיניות סוציאל-דמוקרטית יש מחיר ברמת החיים ואני אישית מוכן לשלם אותו – מה לגבי האנשים במחאה הנוכחית? הרי עצם הרעיון סותר את מטרת המחאה שלהם שהיא העלאת רמת החיים.

matipool 24 ביולי 2011

איציק – טור מצוין גם אם אני לא מסכים לחלקו . אהבתי את האבחנה בין 2 סוגי הביקורת .
ביום שישי בערב כשראינו בחדשות את הכתבה על המחאה , אשתי השוותה אותם לפסטיבלים למינהם ( יאללה כולם ביחד , מוסיקה וכו' ) . אני דווקא חושב שהפעם זה יותר רציני מזה ואולי יצא משהו מהמחאה למרות שבמקביל אני גם מבין ומקבל את האבחנה שלך ( ביקורת שתכליתה הוצאת תסכול וזעם וכו' ) לגבי חלק מהמוחים .
לא חושב שצריך להשליך מהטור של רענן שקד על כל המוחים . יכול להיות שהמוחים ברוטשילד הם אכן כאלו אבל בטוח שהמוחים בפריפריה הם מסוג אחר .
ואי אפשר לסיים בלי להזכיר את הילד עם החולצה האדומה . מדהים !

B. Goren 24 ביולי 2011

איציק, אני לא אוהב מוזיקה מזרחית וגם לא את זוהר ארגוב. הגיספניה שהשתלטה על המוזיקה גורמת לי להתגרד. אבל זה ממש אוף טופיק.

איתן בקרמן 24 ביולי 2011

בנצי,זה באמת נראה לך מחוץ לנושא? גם זה שנתת לזה שם של מחלה-שיגעון? גם ההגדרה של השתלטות? גם הדימוי (או לא) המאוד לא נוח של להתגרד? הספקת יפה בשלושה משפטים קצרים.

בסופו של דבר המשפט על המוסיקה הוא היחיד שהתייחסת אליו, זה רק מקרי?

אין ספק שאתה מחזק בגישה הזאת את הטענה המרכזית של איציק (שאני לא מסכים לה), שבהגדרה שלי מתכנסת למילים "מהפכה אשכנזית".

B. Goren 24 ביולי 2011

איתן,
כתבתי שזה אוף טופיק כי בכל זאת נראה לי שעיקר הפוסט של איציק עוסק במחאת הדיור ולא במוזיקה. אני אוסיף עוד משהו כדי להבהיר את עמדתי. אני רואה בגיספניה (בעייני זו תופעה ולא שם של מחלה) סוג של תת תרבות וברור לי שבכל תרבות יש גם תת תרבות. השאלה היא באיזה מינון והאם התת תרבות צריכה להשתלט על התרבות. לצערי זה המצב אליו הגענו. אשמח לקרוא את דעתך בנושא הזה.

דרך אגב, העובדה שאני לא אוהב את השירה של זוהר ארגוב ממש לא אומרת שאני מכניס אותו תחת אותה מטריה. סתם ענין של טעם.

B. Goren 24 ביולי 2011

עכשיו לעניין הדיור: אני בהחלט בעד שתקום כאן ממשלה שתדאג לא רק לכך שנשאר בחיים אלא גם לאיכות החיים וכתבתי את זה בתגובה לפוסטים אחרים שעסקו במחאת הדיור. צריך לאחד את מחאת הקוטג' עם מחאת הדלק, המורים, הרופאים, העו"סים והנכים. מי שאשם במצב במדינה זו לא רק ממשלת נתניהו אלא גם כמה ממשלות קודמות שע"פ מיטב זכרוני הונהגו ע"י קדימה והעבודה. שמעתי מבני שהיה אמש בהפגנה שהיה מי שניסה לזיין לו את המח וסיפר שכספי הדיור המוזל הולכים לשטחים. אני בהחלט בעד פינויים אך כדאי שמי שמסית ידע שברגע ש-200 אלף איש מהשטחים יכנסו לתחומי הקו הירוק ויחפשו דיור, המחירים יעלו (הצע וביקוש). כדאי שנשאיר את המחאה בתחום החברתי עממי ולא ננכס אותה לשמאל כמו שכמה מיקיריו מנסים.

יש?

עפר ויקסלבאום 24 ביולי 2011

איציק ידידי,
יום טוב ושבוע טוב.
עם הפיסקה על איימי ויינהאוס אני מזדהה.
עם השאר-הרבה פחות.
אותם אנשים שמוחים על עליית מחירי הדיור הם , גם, אתה ואני.
זוגתך מחיפה, אם אינני טועה. השכירות בחיפה עלתה בכ-30% בארבע השנים האחרונות.
בירושלים, עירך, ובת"א- עירי לשעבר, עלתה השכירות בצורה חריפה אף יותר.
האנשים אינם זועקים את זעקתם לשם הזעקה עצמה.
רחוק מזה.
הם רוצים לגור במרכז התרבות-בילוי-פנאי הגדול בארץ, והם אינם מוכנים לשתוק יותר על תופעות שתיארת בתחילת דבריך.
המחאה אולי מבולבלת מעט, ללא משנה סדורה, אבל זה, בעיניי, גם חלק מהקסם שלה.
אנשים שיוצאים וזועקים, כמו פיטר פינץ' ב"רשת שידור" הנפלא: " אני כועס ואיני יכול לשאת זאת יותר ".
אולי אין כתובת יחידה לזעקתם כי האמרת מחירי הדירה מקורה במחדל של כמה גופים: מנהל מקרקעי ישראל הרקוב, המנוון והמושחת, מפעל ההתנחלויות הבזבזני, לובי של צשרד הבטחון והתעשיות הבטחוניות, שרי שיכון, שרי אוצר, וראשי ממשלה בעבר ובהווה, ועוד.
הערה באשר לחרדים ולמתנחלים:
החרדים, תמורת " חיים קהילתיים " לכאורה, מוצצים את לדשה של המדינה, נהנים מתמיכה, תשלומי העברה, ותרומות. לא בלונדון, לא בניו יורק, ולא בשום מקום אחר בעולם הם אינם עובדים ומקבלים תשלומי העברה מהממשלה.
כמו נגן מחונן או ספורטאי מצטיין,
צריך להגדיר אחוז מסוים של עילויים בקרבם, ש"תורתם אומנותם ".
כל השאר- שיבחרו בהגיעם לגיל חופה, האם הם בוחרים לשרת בצבא או בשירות לאומי, ובא לציון גואל.
אשר למתנחלים,
ובכן, ללא תיקצוב נדיב ופזרני שקיבלו מממשלות ישראל לאורך השנים
( מדברים על סכום של מאה מיליארד דולר. מאה מיליארד דולר!)ייתכן שמצבם של אלו שישנים בשד' רוטשילד על מזרן בשבועיים האחרונים
( חלקם ודאי שמרו, שומרים וישמרו על המתנחלים ה"יקרים "- תרתי משמע- בשירות המילואים שלהם )היה טוב יותר, ואולי לא היו צריכים לצאת לרחוב.

רועי ילין 24 ביולי 2011

אתה רציני?

דווקא שני המגזרים שמהווים את הנטל הכי גדול על המגזר הציבורי אתה מרומם ומשבח בתור מודל לדוגמא? לשיוויון?

החבר'ה האלה במשך שנים מקבלים תקציבי ענק מהקופה הציבורית בתרוץ של קידוש השם ותו לא! אני רוצה לראות משפחה בחברון או קריית ארבע ממנת את עלויות האבטחה השנתיות שהיא כופה על הקופה הציבורית או משפחה חרדית בת עשר נפשות שלא מקבלת קצבאות ילדים וכו'..

כאשר אתה כלי לחץ פוליטי וידך חומסת את הקופה הציבורית מידי יום ומידי תקציב אז קל מאוד להיות קהילתי,דוגמא מהעבר: הקיבוצים. כאשר נס ליחם בעיני השלטון והוא נתן להם להסתדר בכוחות עמצם חלקם קרסו וחלקם התייעלו על מנת לשרוד אבל כולם עברו שינוי קיצוני.

אני רוצה לראות מה יקרה למתנחלים ולחרדים אם תהיה כאן ממשלה שתהיה מספיק אמיצה לתגמל על פי תרומה לחברה (ולא שירות ביחידה קרבית על מנת להגן ההתנחלות שלך לא נחשב בעיני וגם לא לשבת בכולל כל היום ולהתפלל למען שלום ישראל) ולא רק בגלל ש"בתורה כתוב"..

פולדש 24 ביולי 2011

גם לי לא ברורה ההסתכלות הזו. המתנחלים והחרזים הם אחת הסיבות העיקריות לרוב התחלואים הכלכליים של המדינה. מיליארדים על גבי מיליארדים נשפכים על ההתנחלויות (מאז שממשלות השמאל שלחו אותם לשם – כן, אני מכיר את הטענה הזו, לא ברור לי איך היא סותרת את העובדה שהצגתי לפני הסוגריים) ועל החרדים (משנות התשעים ואילך). ריבוי ילדים, מגורים במקומות שדורשים אבטחה צמודה ומהודקת, "עבודה" בכולל.

dice 24 ביולי 2011

אחת הטענות המצחיקות. ואנשים שגרים בתל אביב לא עולים מיסים? לא מאבטחים אותם? לא שופכים עליהם טריליונים בתשתיות תחבורתיות, תבותיות וכו'? וחדשות בשבילך, הם משרתים ביחידה קרבית כדי להגן גם עלייך. הם אלה שממלאים עכשיו את בתי הקברות (ורוסים, דרוזים ואתיופים. כל הקורבנות של עופרת יצוקה למשל. בלי קריית ארבע אתה חושב שקו 5 בתל אביב היה כל כך בטוח כמו שהוא היום?

IDO 24 ביולי 2011

איציק אתה מסתכל על הקנקן ולא על התוכן!!

החיים בישראל לא צודקים מבחינה כלכלית.

כיוון שחייתי במספר מקומות אני יכול להשוות.
בעוד שבישראל עבדתי 55 שעות בשבוע והקדשתי 50% מהנטו לדיור עוד 15% לחשבונות ו 35% בשביל לאכול ולחסוך, ביום שעברתי ההכנסה אומנם ירדה בחצי (עולה חדש) אבל העוגה השתנתה
ל: 25% מהנטו לשכר דירה ו 35 שעות עבודה בשבוע.

הנה לך משהו ששווה להלחם עליו!

איציק אלפסי 24 ביולי 2011

יכול מאוד להיות – אבל נגד מי? ומה האלטרנטיבה? אפשר להביא דוגמאות מאירופה, אבל מצד שני הכלכלה האירופית קורסת עכשיו ומי שמחזיק מעמד זה רק המדינות החזקות והעשירות (גרמניה וצרפת, אפילו בריטניה מתחילה ליפול). לממשלה בישראל, שהיא שוק קטן מאוד במונחים של הכלכלה הגלובלית, יש מרווח תמרון מאוד מצומצם להתערבות בשוק הפרטי.

איציק אלפסי 24 ביולי 2011

חברים, המתנחלים הם לא בעיה – תרדו מהם. אפשר להתווכח על זה מבחינה פוליטית – וזה וויכוח ראוי ולגיטימי – אבל מרגע שממשלות ישראל החליטו ליישב אזרחים במקומות האלה, יש להגן עליהם ולספק להם את התשתיות הנדרשות. צריך להוריד בפניהם את הכובע על כך שהם גרים שם כשרובם הגדול עובד בתל-אביב ובשאר ערי המרכז – לעתים מרחק שעה יותר בנסיעה מסוכנת מהבית.
אם כבר אז להפך – אם יפנו אותם לתוך תחומי הקו הירוק הבעיה תכפיל את עצמה בריבוע עם עוד כמה מאות אלפי אנשים שצריך למצוא להם פתרונות דיור.

פולדש 24 ביולי 2011

כמה מאות אלפי אנשים? נראה לי שהנתון הזה קצת מופרך, בעיקר אם יוצאים מנקודת ההנחה (שהפכה להיות די קונצנזוס), שמעלה אדומים ואריאל לא יוחזרו במסגרת חילופי שטחים. ולגבי הדירות – אם מדובר באוכלוסיה כל כך ערכית, שיישבו את הגליל או את הנגב. בינתיים הם יושבים באיזורים יותר נוחים (מבחינת הגעה לעבודה בירושלים, תל אביב או מודיעין).

אני מסכים שברגע שהוחלט ליישב אותם (ע"י ממשלות השמאל) בשטחים, צריך להגן עליהם. זה לא סותר את העובדה שאפשר (וצריך) לפעול להוצאתם משם. זה שממשלות בראשות גולדה, רבין, שמיר או בגין עשו טעויות, לא אומר שאסור לתקן אותן.

אני ממש לא מבין למה אני צריך להוריד את הכובע בפניהם על כך שהם גרים בשטחים ועובדים בתל אביב. אם הם מאמינים שהשטחים לא יוחזרו, אז הם הרוויחו בתים יפים, באיזורים יפים, במחיר זול ועם תחושת ביטחון אישי לא-רעה (וגם אלוהים שומר עליהם, אז בכלל). הסיבה שרוב האנשים לא יעברו למקומות האלו (מעבר לאידיאולוגיה), היא שהם חושבים שהערך של הדירות עשוי לצנוח לאפס במידה והן יוחזרו, שהם יצטרכו לעקור את חייהם פעם נוספת בעוד מספר שנים לא-רב, שהם לא רוצים לחיות בסביבה שתגדל את הילדים שלהם להיות יותר מיליטנטים ולאומנים.

dice 24 ביולי 2011

תספר את זה למשפחת פוגל, על תחושת הבטחון הלא רעה. ולמה שאותם 50 מסוממים שיושבים ברוטשילד, שנלחמים עבור הערכים שלנו לא ילכו ליישב את הנגב והגליל במקום להפגין על מחירי השכירות בבניינים שליד טוני וספה?

שודד 25 ביולי 2011

בגלל שכמותך המדינה הגיעה למצבה העגום. שהיה לך לבריאות איציק, אני קורא את התורים שלך קבוע, נכון שאתה יודע להתבטא יותר יפה.. נו לא כולם למדו לתואר. אבל התוכן אוי ואווי הרי אתה כל הזמן מהלל את מה שקרה למדינת ישראל ב15 שנה האחרונות (מאז רצח ראש הממשלה ע"י מתנחל!) – התחזקות הימין הקיצוני כשהמדינה מובלת באף ע"י מיעוט של מתנחלים גזעניים – ונוער הגבעות.
אז זהו, שאם כל הכבוד… יש גם ישראל אחרת, ישראל השפויה והטובה- אנשים נטולי אידאולוגיה, סתם כאלו שחפצים לחיות… היא מרימה את הראש עכשיו ומתעוררת – אז אפשר להבין לגמרי את הפחד שלך, מהכיוון שאליו זה הולך – התנגשות.
הציבור אמנם שפוי וחי את חייו בשקט אבל יש גבול כמה אפשר לסחוט אותו כנראה שלאנשים הנורמאלים נמאס סוף סוף להיות פראיירים לחיות בקושי ואף בעוני ולשלם את המחיר על הקיצוניות שלכם

אם אתה מחפש דירה, למה לא תלך מעבר לקו הירוק… ותקבל אותה בחינם מהממשלה!

גלן 24 ביולי 2011

ם אני איני מבין את הטור הזה. לוזר בעיני זה מי שבכל מסגרת (חיים פרטיים, עבודה, מדינה). מחפש את השלילי:
למשל- לחפש את ההידן אג'נדה כל הזמן. לחפש תמיד את הנקודה ש "ההוא, האינטרסים שלו זה רק כי הוא מהשמאל/ימין/אוהד של היונייטד/הפועל תל אביב וכו'". בזוטות- כל דבר שדורפן אומר וקשור ליונייטד נבחן תוך שנייה לגופה של יונייטד ולא גופו של עניין.
אז כנראה יש פה בעיה אמיתית שאתה מזדהה איתה. ולכן יפיפות הנפש שלך (איציק) במובן השלילי היא באמת היא סוג של לוזריות.

זה שונה אם כמובן אתה לא מסכים עם האישיו אבל אתה נראה לי שכן.

אני לא תמים וקורא כמוך שיש גופים לא מעטים מצד אחד. אבל הלהט שם הוא אמיתי והוא כנראה נכון ואם תשאיר אותם לבד. אז עוד 5 שנים שתהיה ממשלה שאתה פחות אוהב ותבוא עם החברה שלך בלבד ותתמה איפה "אוהדי הפועל".

ייתכן שהמחאה תחילה עם כל מיני אנשים שאתה לא אוהב. סו ואט? מויטנאם יצאו בגלל הסטודנטים שרובם יכלו לא לשרת. אם הנושא חשוב לך עד מאד אז תבלע את מעט הבחילה שלך ותצטרף בנושא הזה למי שעושה משהו בנידון. אם איכשהו המחירים סביב המאבק הזה יירדו (לא נראה לי, זה עדיין עם של 'כוכב נולד' ואדישות), לא נראה לי שתבקש לשלם את השכ"ד של קיץ 2011 במקום איזה דיור בר-השגה.

גלן 24 ביולי 2011

ובהחלט העניין של המתנחלים והחרדים הוא המשפט הכי הזוי שכתבת פה. במחשבה שנייה הוא גם מניפס לוזרי.

וואלה מה ששלוש אפס מהאל מוציא ממך….

גלן 24 ביולי 2011

מיפסט מניפסט, מילה שכנראה חוזרת לזארגון

גלן 24 ביולי 2011

ומאחר וחיממת אותי החלטתי שאתה צודק ויש לי הגדרה חשדה ללוזר:
1. מי ששומר על המנחלים שמחרפים את נפשם. וזה עוד לפני הפוליטיקה ו 80 מיליארד הדולרים שהלכו לשם ואפילו לפי מר נתניהו חלק גדול מהם ילך לאיבוד תוך זמן מה.
2. מי שמשלם את החשבון לחרדים שחיים בצניעות בזכות הביטוח הלאומי שהוא משלם. אז אולי אתה צודק בבחירת הלוזרים.
וכמובן ליברפול – לא נראה שישתנה כל כך מהר.
לוז

איציק אלפסי 24 ביולי 2011

אני מבקש ממך לא לקחת את הדיון החשוב הזה למקום אישי (קל וחומר כשאתה בכלל לא מכיר אותי).
לעניין עצמו: צריך להפריד את השאלה הפוליטית מהשאלה הכלכלית והשאלה הערכית – מבחינה פוליטית, יש מקום להתווכח ואת דעתי שצריך לפנות חלק גדול מההתנחלויות כבר הבעתי לא פעם.
מבחינה כלכלית – מדובר באנשים שגרים בפריפריה, הם עושים מה שאלה שמפגינים בת"א לא מוכנים לעשות. בכך הם מקטינים את השוק באזור המרכז ומפזרים אותו לאזורים אחרים – לא רק בתחום הדיור, גם בתחומים אחרים. אם גם הם היו מצטופפים בת"א רבתי המחירים היו עוד יותר יקרים.
מבחינה ערכית – הם עומדים מאחורי הערכים שלהם ומוכנים לשלם עליהם מחיר. שוב, אפשר לא להסכים, אבל צריך לדעת להעריך.

matipool 24 ביולי 2011

גלן – למרות שזה ממש אוף טופיק ( אבל זה עדיין בית תוכן לספורט ) , שמח שהתוצאה של ליברפול אתמול גורמת לך להכריז עליה כלוזרית וכו' . מקווה שאוהדי יונייטד רבים יצטרפו אליך .
הרכב נסיוני לגמרי במחצית הראשונה עם הרבה שחקנים צעירים שספגו 2 שערים , הרכב קצת יותר טוב בשנייה . זה הכל . בשביל זה יש משחקי אימון ( נזכיר רק שריינה , אגר , סקרטל , מיירלאש , ג'רארד , ג'ונסון וסוארז לא שיחקו בכלל . אדם , הנדרסון , דאונינג , קארול וקויט שיחקו רק במחצית השנייה ) .

גלן 24 ביולי 2011

מטיפול- אני אוהד של סיטי. ליברפול סתם היה בגלל העיתוי. אם לא אליפות כחולה אז כבר עדיף תשע עשרה שלכם רק שאיציק לא ישמע למה הוא עיצבן אותי בפוסט הזה עד מאד (וכבר נרגעתי).

גיא וינטרוב 25 ביולי 2011

ליברפול?? עכשיו אתה חוצה קווים אדומים, תרתי משמע.

אמיר 24 ביולי 2011

יש משהו אולי בדברים שלך… ועדיין כל אותם אנשים עם אידאולוגיות ש"מוכנים להקריב" את החיים הבורגנים לטובת הקהילה שלהם, הם אותם אנשים שלא עושים צבא בארצנו לא עובדים לפעמים ומקבלים הטבות שאנחנו נחלום לקבל גם עוד 20 שנה בגלל שהם יולדים 7 ילדים בממוצע בלי לחשוב בכלל על ילדיהם, ואלו אותם אנשים שפורעים את החוק ביהודה ושומרון בלי לשים על המשטרה…
אנחנו אנשי מעמד הביניים לא מבקשים לגור בת"א או לקנות דירה ברוטשילד, אנחנו מבקשים לחיות בכבוד. כמו ברוב מדינות המערב, שם אפשר לקנות בית ורכב במחיר סביר מחוץ לעיר הגדולה וגם לעבוד שם או לפחות להגיע לשם בזמן נורמלי (ולא בשעה וחצי אם הרכבת עובדת או מי יודע כמה זמן אם לא…).
לא יכול להיות שזוג שמרוויח שתי משכורות יפות ומכובדות בהייטק הישראלית לא מצליח לקנות בית עד גיל 40+ ולא יכול לחסוך לעצמו ולילדיו כסף, ומנגד זוג חרדים שלא עובד ולא עושה מילואים מקבל כסף מהמדינה ומכספי המיסים שלנו כי הוא החליט להוליד 7 ילדים!!

B. Goren 24 ביולי 2011

איתן,
כתבתי שזה אוף טופיק כי בכל זאת נראה לי שעיקר הפוסט של איציק עוסק במחאת הדיור ולא במוזיקה. אני אוסיף עוד משהו כדי להבהיר את עמדתי. אני רואה בגיספניה (בעייני זו תופעה ולא שם של מחלה) סוג של תת תרבות וברור לי שבכל תרבות יש גם תת תרבות. השאלה היא באיזה מינון והאם התת תרבות צריכה להשתלט על התרבות. לצערי זה המצב אליו הגענו. אשמח לקרוא את דעתך בנושא הזה.

דרך אגב, העובדה שאני לא אוהב את השירה של זוהר ארגוב ממש לא אומרת שאני מכניס אותו תחת אותה מטריה. סתם ענין של טעם.

dice 24 ביולי 2011

שנייה, והזוג חרדים שלא עובד ולא מילואים כן יכול לחסוך לעצמו? לילדים? לקנות בית עד גיל 40? ותגיד לי, יש לך מושג כמה כסף הם מקבלים מהמדינה שאתה כל כך מקנא בהם? וכמה כסף אגב אתה וזוגתך מקבלים מהמדינה?

הקומיש 24 ביולי 2011

אני קורא לזה דור המגיע לי".
מגיע לי חנייה חינם מגיע לי דירה בתא מגיע לי יותר מזה שלידי העיקר לא לצאת פראייר.כל מי שאומר שבחול יותר קל לחיות שיזכור שכשהוא השכיר דירה בלונדון ניו יורק או פאריס זה לא היה בדיוק בלב העיר….
רק בישראל "מגיע לי"דירה בלב העיר..
גילןי נאות -אני בן 28 גר ברוטשילד עם זוגתי ואני משלם 3500 שח בחודשמחיר הוגן לגמרי בשביל לחיות בטבור העירוני..
אני גם יליד העיר ובעליו הגאה של בניין ביפו אותו קניתי בגיל 22עם אחי שיפמתי בידיים במשך 4שנים והיום אני משכיר שם ששדירות ולא מרוויח ממנו שקל בגלל סטנלי והריבית.ביום שאוהדי הפועל יחליטו בשבילי בכמה מותר לי להשכיר אני חוזר ללונדון.

אביעד 24 ביולי 2011

קומיש יקר, אני לא יכול לומר לך כמה כואב לי לקרוא תגובות כמו שלך. אני עובד למחייתי, מרוויח לא רע ובכ"ז האפשרות לקנות דירה רחוקה ממני כמרחק ת"א מלונדון.
אני לא רוצה דירה בת"א. לא חייב דירה במרכז.
אני רוצה לגור במקום בו הדירה תהיה במחיר סביר (רצוי גם יפה אבל זה תלוי בי בעיקר) ושאוכל להרשות לעצמי לקנות אותה. אני לא מחפש נדבות או טובות מאף אחד. אני עובד למחייתי ומשקיע די הרבה שעות, עשיתי צבא, עושה מילואים, תורם לנזקקים (מכספי ומזמני) ומשלם מיסים. בתמורה לזה אני כרגע בקושי גומר את החודש וזה כשכרגע אין לי משכנתא ואין לי ילדים.
צר לי מאוד שאתה כל כך מזלזל בי. צר לי מאוד שאתה חושב שאני מפונק וחלק מדור ה"מגיע לי". כי מה שאני רוצה זה לא הרבה. אני רוצה להתקיים בכבוד ואני רוצה שיקשיבו לי. לא נראה לי שאלו דרישות חצופות במיוחד.

revolution 24 ביולי 2011

מעניין כמה ההורים שלך שמו כדי שאתה ואחיך תהיו הבעלים הגאים של דירה ביפו.
ועוד קורא לי "דור המגיע לי". חצוף.

אורי 25 ביולי 2011

תגיד, כמה מטרים אתה מקבל בשביל 3500 ברוטשילד…? כי או שבאמת מצאת מציאה שהרב לא יכולים באמת למצוא, או שלקחת חורבה ושיפצת כמו שעשית ביפו (ושוב, לרב האנשים אין את היכולות האלה) או שאתם גרים בסוג של כוך, כי מה לעשות שבת"א של היום במחיר הזה כמעט בלתי אפשרי למצוא דירה בגודל סביר :(

אבל סחטיין על הראיה העתידית בגיל 22, צר לי על הריבית, אבל אני בטוח שבעתיד עוד תראה משם לא מעט שקלים

MOBY 24 ביולי 2011

איציק יפה מאוד.
לידיעתך היתה הצעה לפתרון (ערוץ 10 אם אינני טועה) להפוך את התחנה המרכזית הישנה למגורים לסטודנטים. רק נשכחו התושבים האמיתיים של המתחם (ולאן הם יעברו….) והאם הם יעברו…. וכיצד יראה ה"פינוי" של משכנות עבריני השהות?
ברעיון אחד, בחור שחתום על כל העצומות למען החזרת השטחים, ולמען אי גרושם של עברייני העבודה.
פתר את בעיית הדיור בפינוי בכוח של העבדים המסכנים של המאה ה-21.

גלן 24 ביולי 2011

ומעבר מה זה לא למקום אישי? אתה מספר על עצמך ואשתך שמחפשים דירה ואתה מבקש ממני לא להיות אישי? ניחא.
לגבי הפוליטיקה- זה אתה התחלת עם המתנחלים והחרדים, לא אנחנו. פשוט כתבת את זה בטקסט שלך. אם אתה רוצה שנתייחס למה שכתבת אז לא נראה לי שצריך לעצור באיזושהי נקודה.

וגם אני לא נגעתי עדיין בעניין הפוליטי ואני מסכים שהוא מהותי- הטרגדיה של ההתנחליות כבר ברורה אבל כלנו (ימין ושמאל), פשוט כלנו אשמים בה ולא אף פוליטיקאי. וזה לא טרגדיה של אידיאולוגיה כזאת או אחרת אלא של תוצאה בשטח אחרי 44 שנים.
ובטרגדיה הזאת אני מכליל את כלם פשוט בגלל התכונה העדיין נהדרת בארץ שהיא דמוקרטיה והרוב בחר בממשלות שהשקיעו שם. הטראגי זה שהרוב הזה באמת בגד בממשלה שלו ולא עבר לגור שם והשאיר שם כמה מאות אלפים בלבד. וככה מיליארדים הלכו על כבישים תמוהיים במקום עוד 2 נתיבים באיילון. זה יהפוך לקומי אפילו לפי נתניהו ובמדינה שהוא מוכן לתת להם .

אביעד 24 ביולי 2011

איציק, הדוברת הראשונה אתמול במחאה הייתה קרן עזוז, עובדת סוציאלית מקריית שמונה. והיא אמרה משפט מאוד מדויק. אנא תסלח לי אם הציטוט אינו מדויק "בעלי ואני עברנו לקררית שמונה כי שרי הממשלה הבטיחו לנו שיוקר המחיה בפריפריה נמוך מאשר במרכז. רק מה, הם שכחו לומר לנו שגם המשכורות בפריפריה נמוכות יותר בהרבה וזה אם בכלל יש עבודה".
איציק, אני עובד 12 שעות ביום, 60 שעות בשבוע. עשיתי 3 שנים בצבא, אני עושה מילואים מתי שרק קוראים לי. אני תורם מזמני הפנוי ומכספי לנזקקים. חלק נכבד מהמשכורת שלי הולך למיסים. אחרי כל זה, הסיכוי שלי לקנות דירה בטווח שנקרא גדרה-חדרה באמצעים הכלכליים שעומדים לרשותי שואף לאפס. אני כמובן יכול לצאת מהטווח הזה ולמצוא דירות זולות יותר שעוד 4-5 שנים יתאימו לאמצעים הכלכליים שעומדים לרשותי, אבל ברגע שאצא מהטווח הזה או שאצטרך למצוא עבודה באותו איזור, מה שיפחית משמעותית את היכולת הכלכלית שלי וירחיק ממני (שוב) את הדירה "הנכספת" או שאוכל לבלות כמה שעות טובות מזמני בנסיעה לעבודתי המכניסה ובמקרה כזה אצטרך לזנוח את הרעיון הנשגב של לגדל את ילדיי בעצמי. 12 שעות עבודה + 4 שעות נסיעה הלוך ושוב + 6 שעות שינה והופ, יש לי שעתיים עם הילדים. בהנחה שהם לא נרדמו כשהגעתי הביתה.
אז איציק, אתה יכול להסכים עם המחאה, אתה יכול לא להסכים איתה. רק בבקשה, אל תגיד לי שאני אשם. זה קצת נמאס לי. לא כ"כ בא לי גם לסחוב את המדינה וגם לשמוע שאני הבעיה שלה.

פולדש 24 ביולי 2011

אביעד, פשוט ומדוייק.

B. Goren 24 ביולי 2011

אביעד, אני חושב שהסיפור שלך מייצג נאמנה רבים מהמוחים. יישר כח.

dice 24 ביולי 2011

מדויק לחלוטין. גם אני אהיה באותו מקום , גם חברי נמצאים שם כבר היום. הויכוח באשכול הזה הוא מי אשם בעניין/איך לפתור את זה.
מקריאה חוזרת של הטור הזה, לא ראיתי שאיציק מאשים אותך (ואותנו) במצב…

אביעד 24 ביולי 2011

dice – ציטוט מהטור – "אבל אותם אנשים שצועקים נגד הממשלה הם הראשונים שאחראים למצבם".

בני תבורי 24 ביולי 2011

אביעד, מצויין!

גלן 24 ביולי 2011

יפה.אביעד- נפלא ומדוייק.
גילוי נאות אגב אני בעל דירה במרכז ת"א. בשהויות באמריקה אני משכיר אותה סביב 4000 ש"ח למשפחה חביבה (זוג+ילד) וגם אצלם אני קולט את הקושי לשלם את הסכום הזה. הערך שלה אגב לפי המקילים נכון להיום 6500 ש"ח לחודש והמחמירים מעל 8000. החזיר לעניות דעתי מעלה גרא וזה מגעיל! ברור שהיום לא הייתי יכול לקנות דירה כזאת. הקלות בה דיור הפך להיות למשימה בילתי אפשרית (בלי אבא/אמא) היא לא נתפסת.

וזה דווקא אחד המיקרים (קומיש) ש"מגיע לי" לא תופס כי אפשר להשוות מה היה אפשר להשיג פעם, לא לפני הרבה זמן.

dice 24 ביולי 2011

איציק, טור טוב שנותן פרספקטיבה טובה על הנושא. מזכיר את הטורים של סג"ל. שכוייח.

יונתן מתניני הלילה של רמה"ג 24 ביולי 2011

בדקת כמה משקיעים בהתנחלויות בהן גרים כל כך הרבה אנשים שמקריבים לטענתך..
אני לא אכליל כמו שאתה עשית, אבל רק אומר לך שבשירותי השונים בשטחים היו הרבה מתנחלים שלא היו יותר ממשפרי דיור המקבלים כספים בדרך זו או אחרת מהמדינה (והיו בהמות.. לא שזה קשור), וגם חברים שלך שגרים שם לא כולם ממש כח יצרני.

סופרפלי 24 ביולי 2011

בקשר לואלרי, במקור הוא שיר של הזוטונס –
http://www.youtube.com/watch?v=L3xpmfJp0Xc

הקומיש 24 ביולי 2011

ההורים שמו חמישים אלף את השאר עשיתי בעבודה קשה במקום לשבת על החוף בגואה כמו שאר חבריי

אביעד 24 ביולי 2011

אני מעולם לא נסעתי לגואה או לדרום אמריקה (הייתי שבועיים במרכז אמריקה, נחשב?).
אני עובד ברציפות מגיל 17 עד היום (גיל 30). למדתי באוניברסיטה והשגתי תואר, שילמתי על רוב התואר בעצמי (עם קצת עזרה מההורים), גרתי בבית בתקופת הלימודים בשביל לחסוך כסף. מגיל 27 אני עובד במקצוע בו למדתי. אני מרוויח יותר מהשכר הממוצע במשק, השכר שלי גבוה יחסית לרוב חבריי. עובד 12 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. לא יצא לי כמעט לעבוד בסופ"שים, אבל זה לא נדיר במקצוע שלי. מהרגע שיצאתי מבית ההורים, חיפשתי אך ורק דירות שאוכל לעמוד במחיר שלהן ובמקביל לחסוך קצת. גרתי בחורבות, גרתי עם שותפים. וויתרתי על רכב. כיום, אני נמצא במצב בו בקצב הנוכחי של חיסכון, אוכל להגיע להון העצמי לרכישת דירת 4 חדרים במעגל השלישי של המרכז, עוד 30+ שנים ועוד לא הגענו למשכנתא. אם אני יוצא מהמעגל השלישי הזה, אני יכול לבחור בין וויתור על עבודה הנוכחית והמכניסה שלי לטובת עבודה דומה ב 70% מהשכר הנוכחי (מה שלמעשה לא יאפשר לי לקנות דירה גם מחוץ למעגל השלישי) או וויתור על גידול ילדיי בעצמי ועל כל סוג של חיים עד שאצא לפנסיה.
אני מברך אותך שהיתה לך הראיה בגיל 22 להשקיע בנכס לעתיד בזמן בו המחירים כנראה היו סבירים יותר. אני פשוט תוהה מאיפה אתה מוצא את החוצפה לקרוא לי "דור המגיע לי" ולהאשים אותי שהתבטלתי כשאתה עבדת קשה.

גלן 24 ביולי 2011

אביעד- יש דבר אחד שאתה צריך להבין מהשבוע הזה. נגמר עם האפולוגטיקה. מספיק להתנצל. זה הזמן של האחרים להתנצל. לא שלך.

amit pros 24 ביולי 2011

אלפסי,
מעולם לא הסכמתי איתך פחות מאשר הפעם…
אתה לא צודק בחלק גדול מאוד של דבריך.
נתחיל מההתחלה…
גיל ממוצע 30
נכון,זו בדיוק הבעיה,הדור שלגביו כל המערכת הסוציאלית שאיפינה בעבר את מדינת ישראל לא קיימת כלפיו.כל המערכות כאן מתפרקות,החינוך שהילדים שלנו -רובם הגדול -יקבל הוא איום ונורא,המשטרה חסרת עונים,שלא לדבר על הרפואה שהולכת וקורסת,ועל המערכת מסביב למשל עובדים סוציאליים,שזרקו להם כמה מאות שקלים וסתמו להם את הפה,כאילו שרק הדלק לבד לא אכל להם את התוספת…
אז נכון,
מי רצית שילך למחות ?הדור המבוגר יותר, שעדיין נהנה מתנאים פנסיוניים ומקביעות?
מי שמוחא הוא מי שעובד קשה ולא מצליח לגמור את החודש.באמצע 2010 היה סקר של הלמ"ס שבו משפחה ממוצעת הוציאה בערך 2200 שקל יותר משהכניסה.בינתיים השנה המצב הידרדר עוד יותר.
עכשיו בוא ניקח את הרעיון המרכזי ובוא נשלח את כל הצעירים שסיימו הנדסה,וכלכלה לירוחם לעבוד בשכר מינימום במפעלים.
למעשה ההצעה הזו מאוד מעניינת כי היא תשים חותם סופי על הפיכת ישראל למדינת עולם שלישי,שבו יהיו רק עשירים מאוד ורק עניים מאוד.ואגב,אתה יודע כמה כסף מדינת ישראל תפסיד במסים מרעיון כזה?כמה התל"ג ירד?מי יממן את הצבא?ואז אתה מביא כדוגמא את החרדים,-אני לא רוצה להיכנס לעניין המתנחלים,כי הוא לעולם יעורר ויכוח פוליטי,והמחאה הזו היא ממש לא פוליטית,אתה יכול להצביע למי שאתה רוצה מחנין זועבי ועד לבן ארי,ועדיין לא תצליח לקנות בית של 4 חדרים בגוש דן היום,
חרדים-אם כולם יעברו לירוחם ,מי בדיוק יממן את החרדים?הרי הסיבה שהחרדים יכולים לחיות איכשהוא כקהילה זה כי המעמד הביניים מממן אותם.תפגע בממד הביניים,שלח אותו לעבודה בשכר מינימום,והרגת את הקהילתיות המלאכותית של החרדים.
אני מניח שאנחנו חיים באותה הארץ ובאותו המקום,ואצלי מסביב המצב הרבה יותר קרוב למצב שאותו אביעד תיאר בצורה נכונה כלכך,העניין היום הוא לא לקנות דירה,העניין היום הוא בכלל להגיע למצב שלא תיזרק מבנק….
לוזרים?
יקומו אותם לוזרים וילכו מכאן,או יסרבו לשרת בצבא,ואז נראה מי הלוזרים…

אביעד 24 ביולי 2011

עמית – לייק, +1, מה שתרצה. מסכים איתך לחלוטין!

אריק 24 ביולי 2011

יש ה-מ-ו-ן בעיות עם מה שכתבת. נתחיל בזה שהמגזרים שאתה מהלל ומשבח הם גורם משמעותי לבעיות הקיום במדינה הזאת. בנוסף אם כל הצעירים יעזבו את תל אביב היא תאבד את כל הקסם. ואני כמי שגר בפרובניציה יכול לומר לך ככה: א. אין פה עבודה!!! ב. אין פה שאר רוח. החברים שלי הסופרים והבמאים עדיין בתל אביב ועם עובדי ההיטק המעטים שגרים מסביבי ומביאים את הילדים לגן איתי אין לי שפה משותפת. וניסיתי באמת. מ-ש-ע-מ-ם. ועדיין הטור של רענן שקד היה מחריד ומתנשא (כן, תגיד שגם אני, אבל אם הייתי כותב לעמוד השני אצל נוני הייתי מחפש מכנה משותף רחב יותר). אני באמת חושב שהמחאה צודקת אבל גם יודע שהיא חסרת סיכוי. התשואה על השכרת דירות בתל אביב היא מהנמוכות בארץ וגם אם מחיר הבתים יירד (והוא כנראה לא יירד) מחיר השכירות ישאר. הבעיה לדעתי היא לא בשכירות אלא בתנאי העבודה והמיסוי הגבוה שאנחנו משלמים לא מעט בכדי שהמגזרים שאתה כל כך אוהב יוכלו לחיות על ח-ש-ב-ו-נ-נ-ו בקהילות. ועוד מעט כשהחרם יתהדק בגלל אהוביך שבזים לבני עמים אחרים, המצב יהיה קשה יותר. ושוב הייתי שמח שהמאבק היה יוצא ממקום אחר ולא מרוטשילד ןעל זה אנחנו מסכימים.

דודו 24 ביולי 2011

כמו כמעט בכל דבר הדברים מעט יותר מורכבים משחור ולבן.

1. המחירים בת"א הם תולדה של המפלצת שנקראת מדינת ת"א.
כי מרגע שאזור קטן שתה את כל שכבת הניהול, את כל המשרות הבכירות את רוב ההשקעות של המדינה שלא לדבר על החשיפה התקשורתית.
אני מוכן להמר על המון כסף שאין לי שאם מקימים מאהל מחאה בגן הראשונים בבאר שבע אין לזה שום סיכוי להגיע לעמוד 10 בעיתון שלא לדבר על כותרות כל העיתונים וניידות שידור שםותחות מהדורת חדשות.
עשו לעיתונאים מחאה מתחת לבית, ליד הבית קפה החביב עליהם. קלאסה.

2. אם אני שר האוצר אני מסתובב עם מפה של שטחים בדימונה,ירוחם,נתיבות ואופקים, עובר בשדרות רוטשליד ומציע ב 50 אלף ש"ח שטח בכדי שיקימו עליו צמוד קרקע ובלבד שיתחייבו לגור במקום 10 שנים. פעם קראו לזה מענק מקום. יש לי מן תחושה כזו שהוא מפזר את ההפגנה מהר יותר מגדוד יס"ם.
מצד שני? אם אני שר האוצר אני מציע את זה קודם בבאר שבע,דימונה,אופקים וירוחם ומייצר מצב שבו הכלל הכ"כ בסיסי של היצע וביקוש פועל ובמילים אחרות : בית נאה בבאר שבע היה עולה200 אלף ש"ח כמו לפני עשור. ושירותים עם הכנה לניאגרה בת"א היתה עולה 2 מליון ש"ח ושכל אחד יבחר איפה הוא רוצה לגור.

כי בניגוד למרכז הרווי בפריפריה אין שום הצדקה לעליית המחירים.
אוכלוסית הנגב לא צמחה למרבית הצער, מיטב הבנים רוצים להרוויח יותר ולא בונים על קריירה במפעלי הכימיה אז הם נוסעים תלאביבה.

3. אין סיבה לעלייה פרט לכל מיני "משקיעים" מת"א שמגיעים וקונים עשרות בתים כי זה אפיק הכנסה יותר טוב מהבורסה ובכך יוצרים מחנק של דירות לרכישה.
לפני כחודשיים פרסמתי את הבית שלי בבאר שבע למכירה, התקשרו עלי 30 איש. 28 מהם קשורים ל"משקיעים" מת"א. לשמחתי מכרתי אותו לזוג מבאר שבע. לצערי במחיר גבוה יחסית (בטח ביחס לת"א). לצערי כיוון שרק ככה הייתי יכול לקנות בית אחר.
בנגב יש שטח? תשחררו בבקשה, כי בעוד עשור הוא יהפוך להיות עוד ועוד "ישובים בלתי מוכרים" . אבל לך תספר את זה לפקידי האוצר.
המשותף להם ולרוב המפגינים מרוטשילד זה שאת הנגב הם רואים במקרה הטוב בדרך לאילת.

גלעד בלום 24 ביולי 2011

א.חבל על איימי וויינהאוס,בתור חתייאר שתקוע על אלילי ילדותו של שנות ה-70-80 היא מהיחידות שכן התחברתי אליה מהדור החדש(גם נירוונה וקייק).

ב.בנוגע לנושא הפוסט-בתור אחד שחי בניו יורק כבר 11 שנה אין לי ממש זכות דיבור אבל אומר זאת:בניו יורק(ואני מניח שבלא מעט ערים גדולות) המצב לא ממש שונה,מנהטן הופכת עם הזמן לאי של המעמד הבינוני/עליון,בעלי הדירות חוגגים והשכונות המסורתיות משתנות,פחות אמנים,סטודנטים וצעירים,יותר בורגנים,אנשי וול סטריט,נובורישים והייטקטיסטים.

הצעירים עוברים לברוקלין או קווינס,אם המגמה תימשך בעוד כמה שנים מנהטן תהפוך לעיר של עשירים בלבד.

ההבדל הוא שבניו יורק התחבורה הציבורית מעולה וניתן לגור בברוקלין או בכל פריפריה אחרת ולעבוד בניו יורק סיטי בלי שום בעיה,מליונים עושים זאת כל בוקר,באמריקה שעה פלוס במכונית או ברכבת זה מאד מקובל,זה המחיר של איכות חיים ובית עם גינה.

מישהו פה כתב באחת התגובות שאם המעמד הבינוני יעזוב או יפסיק לשלם מיסים ולעשות צבא אז הלוזרים האמיתיים יהיו המתנחלים והחרדים.יש לי חדשות-זה כבר קורה,קוראים לזה נדידת המוחות אם אני לא טועה.כבר שנים שיש נדידה של אנשים משכבת האוכלוסיה הזאת אל מחוץ לישראל,זה עצוב עבור המדינה אבל עבור האנשים שעוזבים מדובר בד'כ בשיפור באיכות החיים ובשקט הנפשי.

הסיפור האישי שלי הוא בדיוק כזה.אחרי שפרשתי מטניס ניסיתי את מזלי כמאמן בישראל,קיבלתי ג'וב טוב,אמרו לי שאני מאמן בכיר והייתי פופולרי,עבדתי כל היום והיו לי המון תלמידים.אלא מאי,בסוף החודש התברר לי שאני מוציא יותר ממה שאני מרוויח למרות שהמשכורת שלי היתה מכובדת בקנה מידה ישראלי(כמעט פי שניים מהשכר הממוצע).הבנתי שתוך כמה שנים כאלו כל החסכונות שלי מ-13 שנות קריירה בסבב הטניס יירדו לטמיון ואצטרך לחזור לגור אצל ההורים,זה היה מייאש,אז עליתי על מטוס לניו יורק לנסות את מזלי.

היום ,11 שנים מאוחר יותר יש לי עסק ואני מנהל אקדמיה לטניס,אני עדיין בקושי מסיים את החודש אבל זה בגלל שרמת החיים שלי גבוהה ושאני בוחר לשלוח את הבן לבי'ס פרטי.אבל אני בפלוס קטן בבנק ואפילו חוסך לפנסיה,יש לי שקט נפשי ומעמד מקצועי מכובד,אף אחד לא נכנס לי לחיים והכי חשוב-אני מרוויח בכבוד את השכר שהשוק החפשי חושב שמגיע לי.בישראל בחיים לא הייתי מגיע לזה,אני בקשר עם אנשים מהתחום שלי ,הבכירים ביותר והם לא מתקרבים לרמת הכנסה סבירה,רובם עוסקים בחלטורות כדי לגמור את החודש.המחיר-געגועים למולדת,למשפחה ולאוכל המזרח תיכוני,חשיפה מסוכנת לענפי ספורט מוזרים כמו בייסבול ופוטבול.הפתרון-ביקור מולדת פעמיים בשנה.

פתרון לטווח ארוך-לחיות את החלום האמריקאי עוד כמה שנים,לחסוך קצת כסף ולחזור לישראל כפנסיונר וליהנות מהדברים הטובים בישראל שעדיין נותרו.

דבר אחד למדתי-להיות חלק משוק העבודה בישראל זה סיוט מתמשך אלא אם כן נולדת למשפחה מיוחסת ואמידה או שיש לך יכולות הישרדות וקומבינה גבוהות,פשוט אין מקום לכולם,על הסיבות ניתן להתווכח כל היום-כל אחד והדיעה הפוליטית שלו.

Amir A 24 ביולי 2011

מקריאת כל התגובות כאן וגם קריאת אתרי חדשות מישראל בתקופה האחרונה אני תוהה אם מדינת ישראל לא הגיעה לקיצה? אז יהיו עוד 50-60 שנה של קיום משותף על בסיס אנרציה אבל עושה רושם שהסיפור שאותו ניסו לכתוב מקימי המדינה הסתיים בכישלון. בתור אחד שחי בארה"ב שגם היא מדינת מהגרים אני תוהה למה הסיפור הצליח כאן אבל נכשל בישראל.

פולדש 24 ביולי 2011

"מדינת מהגרים" זו הגדרה מאוד רחבה. ישראל ייחודית באופי ההגירה (על בסיס דת/לאום) במשכה הקצר (עשרות שנים לעומת מאות שנים) ובכך שהאויב שלה לא חוסל לחלוטין עם הגיעה לאיזור, ואף התחזק (והאינדיאנים חיים בשמורות…).

אני חושב ש-50-60 שנה זו הערכה מאוד אופטימית, לפחות אם אנחנו מניחים שאתה מדבר על רמת חיים שווה (וטובה יותר, בהתבסס על שיפורים טכנולוגיים שעתידים להיכנס לשימוש) ואופי משטר דומה. אני מאוד סקפטי לגבי האפשרות שקואליציית פנאטים-לאומנים ופנאטים-דתיים לא תירקם בעשורים הקרובים. בעצם, היא כבר בפעולה, פשוט על אש קטנה.

ניר 24 ביולי 2011

את המושג "מדינת תל אביב" טבע ארנון סופר, כשהכוונה היא שהמדינה מרכזת את כל ההשקעות שלה בתל אביב – לדוגמה, כשהקריה היא בת"א אז כל הפעילות הכלכלית מסביב לה (מסעדות, דירות וכו) נשארת גם היא בתל אביב. ראש עירית חיפה, יונה יהב, כתב על זה לא מזמן:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4043524,00.html

כשסופר פרסם את המאמר שלו (אפשר להוריד אותו ברשת) השכירות בת"א היתה לפני הזינוק, והתקשורת הריחה איזה אקדמאי מהפרובינציה הרחוקה, שעה נסיעה מהבראסרי, שחשוד גם בנטיה קלה לימין, ובהתאם הגיבה בהתעלמות או זלזול. עברו חמש שנים, והנה התהליך מגיע לכל אחד הביתה: בגלל שהכל מרוכז בת"א, או שאתה גר שם ומשלם שכירות לא הגיונית, או שאתה הולך לפריפריה ומרוויח פחות, אם בכלל.

פתרון אפשרי (חלקי): להכריח את המדינה בחוק לבנות מוסדות מדינה במרחק מינימלי מסוים מת"א. זה אולי גם יגרום לה לגרור את הרכבת למאה ה 21.

פולדש 24 ביולי 2011

הפתרון החלקי שהצעת הוא כמובן האידיאלי והנכון. הבעיה היחידה היא שבמילא רוב מוסדות המדינה לא מצויים בתל אביב, אלא בירושלים, שאותה חשוב למדינה לחזק מאלף ואחת סיבות (לגיטימיות יותר ופחות, בהתאם לעמדתך הפוליטית/חברתית).

הצעד היחידי שנעשה בנושא, עיר הבה"דים, הוא ממש לא מספיק. נראה אם יהיה לזה המשך.

רענני 24 ביולי 2011

על אף שאני כבר בעל דירה(אם לא מחשיבים משכנתא..) אני מאוד מזדהה עם המחאה. ברמה האישית כואב לי לראות חברים טובים אנשים משכילים חרוצים ויצרנים בטח לא אנשי "מגיע לי" שפשוט לא מצליחים לקנות דירה אלא אם כן ימשכנו את עצמם לדעת.
הבעיה שלי עם חלק מהתגובות פה היא הפניית אצבע מאמשימה כלפי המתנחלים. לא יודע אם זה מדגם מייצג או לא, אבל יוצא לפגוש מתנחלים בשתי הזדמנויות בעבודה (חברת היי טק) או במילואים וכל מתנחל שפגשתי כמעט בלי יוצא מן הכלל היה אדם עובד חרוץ יצרני ותורם
ברור לי שגם בקבוצה הזו ישנם פחות טובים וישנם נוער הגבעות אבל משום מה, לא נראה לי שהם אותם אלה שיש להאשים במצוקת הדיור.
גם הכסף שהולך על התנחלויות נראה לי בעיה קטנה יותר מאשר ש90% מההון במדינת ישראל מרוכז בידי חמש משפחות.
אגב לטעמי הפתרון לדיור קשור פחות במספר הדירות שיבנו אלא יותר ויותר בתחבורה ציבורית ואפשרויות גישה קלות מן הפריפריה למרכז
אם לאדם שגר בגן יבנה לוקח שעתיים להגיע להרצליה אז לא פלא שכולם רוצים לגור בתל אביב

גלן 25 ביולי 2011

זה קשקוש להתעלם מההתנחלויות. כך מאיזה צד שאתה רוצה של המפה הפוליטית את ההתנחלויות בגוש קטיף. כמה כסף לבנות, כמה כסף לשמור (לפחות ראיתי שם במילואים את אוחנה מסבסב את האוסטרלים) ובסוף לאן זה הלך? קח את המינימום שהממשלה הנוכחית מוכנה לתת (והיא תתן יותר במוקדם או מאוחר)- את כל הכבישים ההזויים, את כל התשתית ותגלה שהחיים הם יותר מחמש משפחות. בזבוז משווע במיליארדים גדולים.
אבל הצדק חייב להיאמר- זה כל הממשלות הנבחרות במשטר דמוקרטי.לא המתנחלים לבד אלא כולנו אשמים.

דורפן 24 ביולי 2011

אלפסי – יש עוד דבר שמשותף לחרדים ולמתנחלים – הם קיבלו בדרך כלל דיור מהמדינה. המתנחלים מסכנים את חייהם – אבל המדינה מוציאה משאבים על הגנתם. החרדים חיים בצמצום – אבל עדיין רבים מהם על חשבון משלם המסים. אז אין פה הקבלה מלאה.

אבל מה שכן – הם כן נשכרים מעקשנותם האידיאולוגית במדינה בה הפרגמטיות היא חולשה.

ניר 25 ביולי 2011

להיפך, הם יוצאים נשכרים כי הם היחידים שפרגמטים. הם יודעים מה הם רוצים: כך וכך תקציב לישיבות, אישורי בניה וכו', והם פועלים בתוך המערכת הקיימת כדי להשיג את זה. (כשהם מפגינים זה תופס כותרות, אבל ההפגנות הן סימן לחולשה. הן כמעט אף פעם לא מצליחות לשנות משהו)

תשווה את זה לאנשים בדיונים כאן שמסרבים אפילו לדון במה הם בעצם רוצים, כמעט נעלבים מעצם השאלה.

תומר חרוב 25 ביולי 2011

ניר, אנשים לא יגידו "אנחנו רוצים כך וכך וכך" מכמה סיבות.
הראשונה היא שבניגוד לחרדים, כללי המשחק מובנים לנו. אין פה ניסיון סחיטה כדוגמת "תסגרו את החניון או שנשרוף את העיר", המחאה היא דמוקרטית והצפייה היא שהפיתרון יהיה דמוקרטי. כלומר, יחוקקו חוקים, תתגבש מדיניות לטווח ארוך וקצר, תהיה מוכנות מצד השלטון לשנות פאזה וסדרי עדיפויות. זה סחטני להפגין עם רשימת דרישות.
מעבר לכך, יש רצון לשנות מדיניות כוללת, מדיניות שבה מעמד הביניים הוא הראשון בתור החובות והאחרון בתור הזכויות, מי שרואה את המחאה הזו כמחאה על דיור בלבד מחטיא לגמרי את המטרה ואת הלך הרוח. לדעתי מה שצריך לקרות זה שהשלטון יפול, לא בגלל שהשלטוו הזה גרוע מקודמיו אלא בשביל שידע כל שילטון שגם העם יכול להפיל ממשלה ולא רק הפוליטיקאים.
זה נכון שהחרדים פעולים ומשיגים את מה שהם רוצים מתוך הערכת הקיימת אבל זו ההוכחה לכך שהמערכת דפוקה, לא הקבוצות שלא פועלות בצורה הזו.

כסיפוביץ 24 ביולי 2011

כאחד שנולד וגר בפריפרייה, רכש השכלה בתל אביב וניסה שוב לחזור לפריפרייה, לא יודע לאיזה צד במאבק אני מזדהה.
מצד אחד מצב הדירות כאן במרכז והשכירות מחפיר.
החזירות של בעלי הדירות, קבלנים ומי לא ,חייבת להעצר בדרך כלשהי.
אני אב לאחד והשניה אוטוטו בדרך. לאישתי ולי אין חסכונות.
אישתי עובדת בחינוך ואני לא דוקטור לפילוסופיה גרעינית.
כל המציאות הזו הזויה לחולטין בזה שאין לנו דרך,גם עם נרצה, להתחיל לחשוב בכיוון של דירה.
הייתי עובר מחר חזרה לצפון אבל שם המדינה לא הזיזה כלום ב-25 שנים האחרונות.
אז הצליחו להרחיב את צומת המוביל. יופי. וגם זה ללא הועיל כי מספר הרכבים על הכביש אסטרונומי.
אני מכיר אנשים בגליל שמתים לחיות שם אבל בהעדר רכבת מעפולה או קריית שמונה כבר פאקינג 30 שנה אז איך רוצים להוריד את הנדK"ן במרכז?

מצד שני לא מעט מפגינים הם אותם אלו שתורמים הכי הרבה למצב.
ע"י צריכה מטורפת של קוט'ג.
ע"י שריפה מיותרת של דלק וחשמל.
ע"י העמסת סלים בסופר כאילו באמת האטום בדרך לכאן.
אז אני כן מסכים לגבי אורח החיים הבורגני והשלכתו הישירה על המצב ומצד שני אותו מעמד בורגני חי בתוך בועה של כלום על גבי שום דבר ומנוהל ע"י חבורה של מושחתים מאוסים.
וזה עוד בלי מילה על השטות שכתב אדון שקד על החרדים והמתנחלים…
תענוג להיות ישראלי

כסיפוביץ 24 ביולי 2011

הנדK"ן זה נחמד אבל הכיוון היה נדל"ן

תמיר 25 ביולי 2011

תגובה ראויה ונהדרת, רק תיקון קטן.

יש לי לא מעט חברים שהם דוקטורים לפיזיקה גרעינית,

או לאופטיקה,

או לגבישים וננו חומרים,

המצב שם ממש ממש לא הרבה יותר טוב. תחשוב על זה ככה – השקעת עכשיו קרוב ל-15 שנים רק בהשכלה הגבוהה שלך ויצאת לשוק העבודה בגיל 35 (במקרה הטוב) בשביל להרוויח משכורות שלבטח לא יעזרו לך לרכוש דירה במרכז.

לדעתי זו אחת הרעות החולות השקטות שגלעד הזכיר כאן למעלה אבל אף אחד כמעט ולא מדבר עליה – האנשים האלו פשוט קמים ועוזבים את המדינה אחד אחד.

טל 12 24 ביולי 2011

איציק,מאבקים שכאלו הובילו בעבר לקיצוניות מימין ומשמאל.באופן אישי קצת מפחיד אותי ה"נטיל מצור" על משכן הכנסת.אכן,תופעת ההמון יכולה להיות מה שהיתה בעבר, אבל אולי היא לא?כך או כך, הפתרון הדמוקרטי מחייב חלקים החברה לחבור יחד,להפגין ולשנות את סדר היום.לנסות.

הבעייה שלהם שהם אומרים – זה לא פוליטי.זה כן פוליטי.פוליטי זה לא רק מלחמה ושלום,כן שטחים לא שטחים וכו,אלא גם חברה וכלכלה.

אם אתה בעצם מקבל את המצב בו הכלכלה היא נתון.למדינה אין הרבה יכולת לשנות משהו במדיניות.אם אכן זו הדעה שלך,אז אתה צודק,לדעתי.זה המצב כיום. היכולת של המדינה לקבל החלטות כלכליות משמעותיות – שיש להן משמעות קולקטיבית,כמעט אינה קיימת יותר.זו המגמה. ואני שואל,מה קורה עם הדמוקרטיה ? מי הריבון?

ערן קאלימי 25 ביולי 2011

אני מניח שעבור אנשים מסויימים אני יכול לחלטר כסוג של פוסטר בוי של המחאה הזו בעיני המזלזלים בה, המתנגדים לה, וה"אני סה"כ בעד, אבל הדרך והאופי מפריעים לי" שכנגדה.

שמאלני שנשוי לשמאלנית, אני קולנוען לא הכי מצליח שבעולם (די כושל כרגע למען האמת), אתם יודעים כזה שלמד לופט גשעפט במקום להיות יצרני. ומת לגור בתל אביב, ואם אפשר בדירה אותה שכרתי כשלמדתי במזא"ה פינת יהודה הלוי. שני ילדים, שתי משכורות (משכורת וחצי קבועה, ועוד מן הגורן והיקב כפרילנס כזה). אני מלמד בתל אביב, רוב עבודות העריכה שלי מתבצעות שם, את הלקוחות שלי אני משיג ופוגש שם. חוץ מעניין הסמים אני די סטיגמתי.
אז תנו לומר משהו, מי שיעז לאמר לי שזו מחאה של מפונקים שנאבקים על מנת שיוכלו לגור ליד הקנטינה יכול למצוץ לי. אני לא גר בתל אביב, והשלמתי עם זה שכנראה לא אגור בה, אני גר במושב ליד ירושלים, בשכירות כמובן, בבית שקטן על משפחה עם שני ילדים, והיום לקח לי לחזור אליו מהעבודה שעתיים וחצי. או בעברית פאקינג שעתיים וחצי. באחת עשרה וחצי בלילה רק נכנסתי הביתה. ואני חושב על לעבור, אז בדקנו את איזור המרכז, ככה קצת להקל עלי בהתניידות, אז או שממש יקר שם, גם אם זה לא רוטשילד, או שאין לי באמת אפשרות תחבורה הגיונית, אפילו מבת ים לצורך העניין. הפריפריה היא אופציה, גם כן, אבל אני רוצה נגישות לתל אביב, מה שבעצם משאיר לי, אפקטיבית, את פרדס חנה-כרכור, ואולי חדרה. נחשו מה? גם שם יקר לנו מאד (שוב, שני בני הזוג עובדים!) אחד החלומות שלי הוא לחזור לעכו, בה גדלתי, וללמד שם קולנוע, בעכו אנחנו יכולים לממן שכירות (בקושי אגב) ואולי אפילו לקנות (כמובן, עם עזרה מההורים), אבל צעד כזה הוא מכת מוות לקריירה המתחילה שלי, הביקוש לעורכי קולנוע בעכו, נהריה, לוחמי הגטאות וכפר מסריק אינו גדול במיוחד. תחנת הרכבת בעכו היא מקום כזה לא נגיש במיוחד, מה שמחייב 20 דקות לפחות בתוך העיר עוד לפני שהתחלתי נסיעה לתל אביב, שבתורה לוקחת את הזמן שלה.
בגלל שאני אדם סמי חרוץ ודי מחושב כלכלית בחו"ל הייתי פעמיים בחיי, לתקופה מצטברת של 5 שבועות (פעמיים זה היה כמתנה, אני לא יכול לממן חו"ל). בעצם, הייתי גם שנתיים וחצי בלבנון, ומשהו כמו כמה חודשים בשטחים, אבל הערך הטיולי היה די נמוך עבורי.
מותרות? יש לי אייפוד. וזהו. לא טלוויזיה, לא כבלים, לא פלאפון מתוחכם, לולא הייתי חיב את זה לעבודה סביר להניח שגם אינטרנט מהיר לא היה לי. חוגים לילדים זה מותרות?
אז מה היה לנו? עובד, אישה עובדת, לא מפחד לגור בפריפריה, לא טיילתי בגואה כששאר בני דורי עבדו, לא עשיתי כסף כשבני כיתתי מתו בלבנון (אני כן חיב להודות שעשיתי כסף כשגיסי נהרג בלבנון, עבדתי בסופר לפני הגיוס שלי, אז אני מניח שאני כן סוג של משתמט), חי קצת כסגפן.
עכשיו, מי הבן זונה שיטען שאני מפונק ושאני בן לדור המגיע לי? ואגב, כן, מגיע לי! מגיע לי שאוכל לגמור את החודש אם יותר מ-250 ש"ח אחרי הוצאות, ומגיע לי! לגור במקום שלא יהרוג את האפשרות שלי לעבוד במה שאני טוב בו ואוהב, ואם לא ממש במקום הזה, אז במקום נגיש לו. ולא אכפת לי שכירות או משכנתא, אבל שלא יחנוק אותי. מגיע לי.

כסיפוביץ 25 ביולי 2011

קאלימי
האם זו תסמונת יוצאי קמרה אובסקורה?
אני מתחבר עם כל מילה שכתבת

ערן קאלימי 25 ביולי 2011

blup,
אם אתה רציני אז אתה קצת אידיוט. אם אתה לא רציני, וזה היה בהומור אז אני קצת אידיוט.
תרבות ואמנות הם שני אספקטים קצת קריטים בחברה השואפת להיות מתוקנת. על שאר הטענה עמית ענה יפה.

כסיפוביץ,
מסתבר שכן. אנחנו מכירים?

איציק אלפסי 25 ביולי 2011

blup – רק למקרה שאתה חדש פה אני באופן חריג אסביר למה התגובה שלך נמחקה – התנסחות פוגענית ברמה האישית לא מקובלת בדיונים כאן.

matipool 25 ביולי 2011

קאלימי – +1 . הכאבת לי על הבוקר וליבי איתך .
בנוגע לנגישות לתל אביב – כפר סבא הפכה להיות אחת הערים שהכי קל מהן להגיע למקומות בת"א בזכות 2 תחנות רכבת ( אחת מהן נקראת תחנת הוד השרון אבל היא הרבה יותר קרובה לכפ"ס ) . בזכות העובדה הנ"ל , ויתרתי לפני 5 שנים ( עוד בתקופה שגרתי בהוד השרון ) על רכב אחד בבית וחסכנו ים של כסף מהחזקת רכב אחד בלבד .
שכירות של דירת 4 חדרים סבירה פלוס באזור שלנו היא בסביבות 4,500 ש"ח .
וכן , מגיע לך לגמור את החודש בכבוד וגם עם איזה פלוס סביר . הבעיה שבשביל זה צריכה היום משפחה עם 2 ילדים משהו כמו 20,000 ש"ח בחודש .

ערן קאלימי 25 ביולי 2011

וואללה, שכחתי מכפר סבא, זה בערך כמו פ"ח-כרכור/חדרה מבחינת מחירים. שוב, קצת חונק.
נו שוין.

כסיפוביץ 25 ביולי 2011

קאלימי
אותו מחזור אך לא אותה מגמה…
אני ממדוכאי המגמה לאנימציה

ערן קאלימי 25 ביולי 2011

אז תשמח לשמוע שגילת חזרה לקמרה :)

כסיפוביץ 25 ביולי 2011

עשית לי את היום :-)

צור שפי 25 ביולי 2011

הדיור, המתמחים, הקוטג', התחבורה הציבורית המקרטעת, התשתיות המחורבנות – כל אלה ועוד הם חלק ממשהו יותר גדול – מדיניות מתמשכת של ממשלות ישראל לאורך שנים (הנוכחית היא לא הכי גרועה) להעדיף ריכוז הון בידי מעטים/מקורבים ולהתנער מאחריות על שכבות רחבות בחברה, במיוחד ממעמד הביניים. קחו כל אמת מידה ניתנת לכימות – מספר הרופאים/האחיות/המיטות בבתי חולים לאלף תושבים, כמה משכורות צריך כדי לקנות רכב/דירה, הג'יני (מדד אי השיוויון בהכנסות) ועוד ועוד ותראו שאנחנו במצב גרוע מזה שבו היינו לפני 20 שנים וזה במקביל להדרדרות הנמשכת ברמתו של החינוך הממלכתי. מבחינתי המחאה היא על כל אלה וגם אם היא לא תמיד הכי רהוטה והכי מפוקסת הרי שלפסול אותה באופן גורף ולטעון שהכל נובע מ"מגיע לי" זו או היתממות או ציניות.

amit pros 25 ביולי 2011

blup
אני מתנצל בשם ערן אבל אני אנסה לענות לך בשמו.
אם אני מבין אותך נכון
אתה קורא לאדם,שהוא ואישתו שניהם עובדים
פרזיט
ורץ לשלוח אותו ללמוד הנדסה
בוא ניקח את הגישה שלך קדימה,ונשלח את כולם ללמוד הנדסה.מה לדעתך יקרה?
נכון
היות ויהיו הרבה יותר מהנדסים ממה שצריך,המשכורת שלהם תרד,ואז יהיה לך קשה לבוא בטענות….

בנוסף
לא הבנתי מה בדיוק מגיע לו ,ומה בדיוק הוא דורש
הוא טוען
ואני מסכים איתו ב100 אחוז
שראוי במדינת ישראל שמשפחה בה שני בני הזוג עובדים,תצליח לגמור את החודש,ולמעשה המצב בישראל מדרדר למציאות הפוכה שבה יותר ויותר משפחות כאלה נגררות למעגל העוני.
לסיכום,התגובה שלך לא רק שלא נכונה כלכלית,אלא גם די מכוערת

גלן 25 ביולי 2011

קאלימי- מילים כדורבנות. וכמו שאמרתי לאביעד-לא להתנצל!
ואיכשהו מנצסטר סיטי משחקת היום פעמיים. בבואנוס איירס היא ניצחה את סטוק 3:0 ובלא תיקו ופנדלים.שוב הבקהאם הזה…

תומר חרוב 25 ביולי 2011

גלן, אם לא נתנצל יגידו שחס וחלילה ראינו מונדיאל בזמן שאחרים חסכו לבניינים ביפו.

ערן קאלימי 25 ביולי 2011

התנצלתי? מה פתאום, אפילו השמתשתי במילים הלא מתנצלות מגיע לי.
אבל אם לא הובנתי אז סליחה מעומק ליבי, אני מתנצל זה לא יקרה עוד פעם, מצטער.

איציק אלפסי 25 ביולי 2011

נו באמת…

דורי גיל 25 ביולי 2011

אין ספק שההתנחלויות ביהודה ושומרון הם אלטרנטיבה לקפיטליזם – בזמן שהניו ליברליזם שחט וקיצץ את מדינה הרווחה, מפעל ההתנחלות שימר את עצמו כבועה סקנדינבית על חשבון שאר האזרחים במדינה ועוד כמה מיליון פלסטינים.

ולגבי השכבה הבורגנית – בורגנות היא מילה מצרפתית שפירושה עירוניים. השם הפך לכינוי כאשר מרקס בניתוח שלו של החברה הקפיטליסטית תיאר את החברה כחברה מעמדית בה מעמד בעלי ההון, הבורגנות כפי שכינה אותו, הם המעמד השליט. אם כך, הבורגנות היא המעמד של אלו המחזיקים באמצעי הייצור: מפעלים, חברות, מכרות וכן הלאה. החבר'ה שם ברוטשילד, אפשר לומר עליהם הרבה דברים, שהם אשכנזים מדי; שהם מגיעים מרקע של מעמד בינוני; שהמחאה שלהם עדיין ראשונית; אבל דבר אחד הם בטוח לא, הם לא מגיעים משום שכבה בורגנית. אלא אם כן אתה רוצה לשכתב את המושג.

דורי גיל 25 ביולי 2011

ורק כדי להדגים את הפסקה הראשונה שלי – הדירות ביו"ש מסובסדות בצורה מחליאה. בהתנחלות עופרים אפשר למצוא דירת גן להשכרה, בת חמישה חדרים ומרחב של 120 מ"ר ועוד 300 מ"ר של גינה, עם מזגן, מחסן, ומרפסת. כל זה, תמורת 3,200 ₪ בחודש בלבד.
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/wp-content/uploads/2011/07/House_ofarim.jpg

איציק אלפסי 25 ביולי 2011

למה סבסוד של דירות ביו"ש הוא מחליא וסבסוד של דירות בירוחם או ציפורי הוא מדיניות חברתית ראויה להערכה?

כסיפוביץ 25 ביולי 2011

איציק
סבסוד דירות ביו"ש הוא עדיין סבסוד דירות שלא בשטח מדינת ישראל אלא בשטחים כבושים.
לצערי כך גם בגולן אבל כאן מסתתר הפרדוקס הגדול שהתושבים בגולן לא זוכים לאותן הטבות כמו יושבי פלסטין

אביעד 25 ביולי 2011

איציק – כי סבסוד דירות ביו"ש נועד לבצר את מעמדה של המדינה באיזורים מסוימים שדי ברור שחלקם אם לא רובם יועברו לריבונות אחרת בשלב כלשהו ולי אישית לא ברור כ"כ מה הרווח לתושבי המדינה כולם הכתוצאה מהביצור הזה. סבסוד דירות בירוחם הוא בכדי לפתח איזורים שיישארו בריבונות המדינה ופיתוחם אמור להועיל לכל תושבי המדינה.

נגבי מצוי 25 ביולי 2011

טוב, אז אחרי שנאמר כל מה שנאמר, גם אני אגיב:
א. רענן שקד הוא אידיוט. רק נוציא את זה מהמערכת.

ב.איימי ויינהאוס, כבודה במקומה מונח, ואכן הייתה צליל מרענן לאוזניי בעולם שכולו ג'סטינים ופרצים למיניהם, לא יכולה להיאמר בנשימה אחת עם גדולי הבלוז והרוק. פשוט לא.

ג. החרדים – ועכשיו ברצינות: אם לי היו משלמים על דירה וילדים, הייתי יותר משמח לחמם את המושב של הישיבה ולקרוא כל היום ספר. מאיפה שלא נסובב את זה: לא ייתכן מנקודת מבט הגיונית, מדינה שבה לא מגזר שלם לא עובד. זה פשוט לא עובד!!! מצד שני, אם אני הייתי שמח לעשות את זה, והם, כך מתברר, שמחים לחיות ככה – אז כנראה שאנחנו המטומטמים שמרשים להם.

ד: ההשקעה בתשתיות ביו"ש היא נטולת כל פרופורציה בהחלט.

ה. לכל היורדים שטוענים שאיכות החיים באירופה ובארה"ב גבוהה מישראל, הרי לכם הסבר קצר: אתם חיים על כסף( וזמן ) שאול. לכל מדינה קפיטליסטית באשר היא יש מדינה שלמה מאחוריה(או כמה) שעובדת בשבילה, וזה לא יכול להימשך לנצח. האומה האמריקאית הגדולה נמצאת בגירעון כל כך גדול, עד כדי כך שאי אפשר להגיד את המספר הזה באף שפה. כי אין מילה כזאת. נראה מה יקרה לגדרות הלבנים ולבתי הספר הפרטיים אם סין תדרוש תשלום של רבע מהחוב שארה"ב חבה לה.

ו. עד כמה שזה נשמע מגוחך אולי לחלק מהאנשים, ואני אומר מראש שאני לא כלכלן גדול, שוק חופשי וחופש כלכלי מוחלט הביאנו עד הלום. אז אולי חלאס?

ז. זה לא אמור להיות בית תוכן ספורט?

איציק אלפסי 26 ביולי 2011

ג. זה לא כל-כך פשוט להיות תלמיד ישיבה כמו שזה נדמה. לימודי הגמרא הם מאתגרים וקשים מאוד. מעבר לכך, תלמידי הישיבה אמנם נהנים מהקצבות המדינה אולם אלו זעומות מאוד ביחס לצרכיהם (ואני ממש לא חושב שהם צריכים להתנצל על כך שיש להם משפחות ברוכות ילדים) וחלקם הגדול חי בצמצום ואפילו בעוני.
מה שכן, העובדה שמדובר במגזר גדול שלא משתתף בכוח העבודה באופן מלא היא עיוות שדורש תיקון יצירתי וזה משהו שגם חלק גדול מאותם תלמידי ישיבה תומך בו כיום.

ו. בעולם כיום, שוק חופשי, על כל מגרעותיו (והן לא מעטות), הוא האפשרות היחידה לשגשוג כלכלי – זו לא בחירה, זה הכרח שגם אם תעלה בישראל ממשלת שמאל קיצונית לא תהיה לה ברירה אלא ליישר איתו קו. האופציות האחרות, וודאי למדינה קטנה עם שוק מצומצם כמו ישראל, הם רמת חיים של מדינת עולם שלישי.
שוב, מה שכן, איזון צריך להיות גם כאן והממשלה צריכה למלא את תפקידה כרגולטור שמווסת ככל האפשר בין האכזריות המובנית של השוק החופשי לבין זכויותיהם הבסיסיות של האזרחים להתקיים בכבוד.

ז. זהו בית תוכן לספורט שכמדיניות מערכתית נוגע מדי פעם גם בנושאים אקטואליים אחרים.

אבנר 26 ביולי 2011

איציק, אני מסכים עם לא מעט מהנקודות שלך אבל לא אחזור עליהן.
אשמח אם תתן התייחסות לתוכנית של ראש הממשלה שמוצגת עכשיו בטלוויזיה, ואולי גם לתגובה הילדותית של יושבי האוהלים ברוטשילד:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4100170,00.html

נגבי מצוי 26 ביולי 2011

גם לימודי ההנדסה/כלכלה או אפילו קולנוע/תיאטרון הם לא פשוטים, ובוגרי המקצועות האלה מקבלים מהמדינה שטרונגול בפיתה.
ותסלח לי, אבל מי שלא עובד – כנראה שיחיה בצמצום ואפילו בעוני. לא עליהם אני מרחם.
ואני שמח שאתה מסכים איתי בעניין של העבודה. למרות שלא צריך יותר מזוג עיניים ושכל ישר בשביל זה…

Comments closed