כבר עברו השנים (שבוע כדורסל נוסטלגי) / אלעד פרננדס

ניצחון ביד-אליהו, ביקור של ציבונה - להפועל ירושלים היה שבוע שעורר הרבה זיכרונות.

פוסט אורח מאת: אלעד פרננדס

21 שנים עברו חלפו להם מאז ניצחון הליגה האחרון של הפועל בנוקיה (יד-אליהו לשעבר).

קבוצה שרוצה להיות אלטרנטיבה למכבי לא יכולה לחכות 21 שנה. בכלל, בעשור האחרון ההפרש הממוצע שהפועל חוטפת ממכבי בנוקיה נע סביב ה-20 נק'. נראה לכם שריאל מדריד תתיימר לתת פייט לברסה ותחטוף 4-5 חתיכות בקאמפ-נואו על בסיס קבוע?!

לפחות התגובות אחרי הניצחון היו מאופקות ושקולות עם מיטב הקלישאות: "המשחק ביום שלישי באירופה הרבה יותר חשוב, מדובר בעוד משחק ליגה, יש לנו עוד מה לשפר" וכו'.

ועכשיו למשחק: כמו שטענתי בטור הקודם, ההגנה אצל קטש היא בראש סדר העדיפויות. לעצור את מכבי בביתה על 64 נק' זה הישג. כן אני יודע שהם היו אחרי שלושה משחקים, ובכל זאת…

בכלל קטש ניהל בצורה מצוינת את המשחק: הציוות של רנדל על אוחיון היה פנטסטי, הדאבל-אפ על סופו עבד לא רע, וניצול מקסימלי של החולשות ההגנתיות של מכבי: אליהו, לנגפורד, וסמית.

הדבר החשוב ביותר שהפועל הרוויחה מהמשחק זה הציוות של רנדל כמספר שלוש. נכון, תהיה בעיה בהתקפה כיוון שלרנדל יש יד גרועה מטווח השלוש אבל היתרונות הם רבים: קו אחורי גבוה עם אוריינטצה הגנתית, חכמת משחק, אתלטיות והרבה דברים טובים שקשה להסביר במילים. הפועל הרוויחה את רנדל כמספר שלוש.

23 נקודות קלע יובל נעימי ביום א' והשתיק לא מעט ממבקריו. אך יותר מהנקודות אהבתי את ניהול המשחק שלו: שלט בקצב, זיהה מיסמאצ'ים של חבריו לקבוצה ודאג שהכדור יגיע אליהם, וכמו שחקן גדול (הזכיר לי את אריאל מקדונלד) ידע לתקוע סל חשוב בדיוק שנראה שמכבי חוזרים.

את השפעות הספסול שלו  בסוף המשחק נראה בהמשך העונה. כי מה בעצם קטש אומר לנעימי: דפקת אחלה משחק אבל בסוף זה הכל מסתכם בהגנה. ועד שלא תשפר את ההגנה שלך אני אמשיך להחליף אותך בגוני ולא מעניין שאתה לוהט כמו פלטה בשבת. נעימי זרק לקטש כמה מילים אבל מיד התעשת והמשיך לעודד את חבריו מהספסל. התבגר קצת הילד.

*

ציבונה זה שם שתמיד מעורר בי אי נחת בלשון המעטה… יותר מדי זכרונות ילדות של פטרוביץ' תופר את מכבי, שרף משתולל על הקווים, ושימון כמו תמיד עם הפרצוף תשעה באב.

דראזן פטרוביץ'. אוי, כמה ששנאתי אותו. ועוד יותר, פחדתי ממנו. בקיצור, רציתי להיות כמוהו.

עם הקליעה, עם הקלאסה, עם זה שהכל נראה שבא לו בקלות. יותר מדי בקלות. בשבריר שניה הוא היה דופק לך ג'אמפ על הראש. בשבריר שנייה נגמרו לו החיים.

לפני 26 שנה ציבונה ופטרוביץ' קרקסו את ריאל מדריד בגמר גביע האלופות. שנה אח"כ הגיע תורה של ז'לגריס וסאבוניס לחטוף על הראש. אח"כ באה עוד זכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע, עוד איזה גמר גביע קוראץ' וזהו. את ההמשך אתם בטח מכירים – מלחמת אזרחים, גלובליזציה, כל אירופאי מעל 2 מטר נבחר בדראפט וכו'. תם עידן בכדורסל העולמי.

ביום שלישי במלחה התרוצצו כמה קרואטים + שלושה אמריקאים על הפרקט במלחה. ביציאה שמעתי איזה נער אומר לחבר שלו  ש-"ציבונה האלה הם  קבוצה פח".

צודק. אבל יש דברים יותר נשגבים מהאמת. ויש דברים שאני לא מעז להעלות על דל שפתיי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

חידון מספר 264. כמה כמעטים טרגיים
סופ"ש הדרבים הגדול!

17 Comments

MOBY 25 בנובמבר 2011

כל מילה בונבון.

אזי 25 בנובמבר 2011

דווקא הניצחון של ירושלים על מכבי הראה כמה הליגה הזאת בדיחה ואף אחד לא מצפה ממנה לשום דבר.
כל הפרשנויות על המשחק התחילו ב”מכבי עייפה מאוד והמון שחקנים פצועים” ואז המשיכו בתשבוחות לקטש ונעימי שידעו לקחת את הניצחון.
אם מכבי עייפה וחבולה, ה'אלטרנטיבה' שלה, לא צריכה להתלהב כשהיא מנצחת.

פרננדס 25 בנובמבר 2011

היא צריכה להתלהב אם מדובר בקבוצה קטנה בלי יומרות.
אם הקבוצה מכוונת גבוהה ולהוות אלטרנטיבה היא צריכה לנצח 2-3 בעשור בנוקיה+ 2-3 אליפויות. ואז היא לא תתלהב מניצחון בנוקיה או תיכנס למרה שחורה מפסד במלחה

איתן בקרמן 25 בנובמבר 2011

אהבתי, במיוחד את ההתיחסות לרנדל ואת הקטע על ציבונה. פח, אה.

פרננדס 25 בנובמבר 2011

זאת "התרומה" של קופמן לשיח הספורט בישראל

מאשקה 25 בנובמבר 2011

ובשבוע ירושלמי כדורסלי אדום שכזה, ירדו על שדותיי 89 מ"מ גשם.
שמחה כפולה, כפולה ומכופלת.

roei034 25 בנובמבר 2011

אפרופו רנדל מספר שלוש- מה דעתכם על אליהו – מסים מתפרצות אדיר- כמספר שלוש? דייויד בלאט ניסה את בלו -שזה תפקידו המקורי- כשלוש. יוזז אליהו למספר שלוש ויהפוך לקרילנקו הבא מיד! בכלל לדעתי יש צדק לדעתי בטענתך שאחד המפתחות לניצחון ירושלים היה הציוות של רנדל כשלוש וגם כשומר על אוחיון.
נ"ב גלי עטרי?

MOBY 25 בנובמבר 2011

אם רק היה קולע 2 שלשות למשחק (באחוזים סבירים).

פרננדס 25 בנובמבר 2011

מובי, אם הוא היה קולע 2 שלשות למשחק אני חושב שהוא לא היה משחק בליגה הישראלית…

roei034 25 בנובמבר 2011

אם היו מגדלים את אליהו לשלוש אז הוא היה משפר תקליעה מבחוץ כי בתכלס אם חושבים על זה אין לו משחק עם הגב לסל. פה בארץ רואים גבוה ישר פנימה…אני זוכר גם שכספי שיחק פה בנוער הוא היה משחק בפנים .

איציק אלפסי 26 בנובמבר 2011

גלי עטרי זה אני.
אין ספק שמי שמכיר ואוהב את הגרסאות המקוריות יכול להזדעזע מכמה מהקאוורים בפרויקט הזה, אבל אם שומרים על ראש פתוח זה דווקא נחמד לשמוע את השירים האלה בפרשנות אחרת. גם אם זה כמעט באף אחד מהביצועים לא מתקרב לרמה של המקור, או מציע פרשנות מרגשת יותר.

roei034 25 בנובמבר 2011

http://www.youtube.com/watch?v=nZ4e6n7aHUI
ירון ברלד עושה את קופמן.

צ'אבי 25 בנובמבר 2011

כתבה מצויינת, כתובה בשפה של האוהדים ולא של עיתונאי מרוחק שמנסה להפציץ במילים גבוהות.
נותן הרגשה שאתה בקהל

יובל 25 בנובמבר 2011

רק הערה אחת, דוין סמית' הוא הכל חוץ מחולשה הגנתית. מדובר באחד מהשחקנים הקשוחים שדרכו על מגרשי הכדורסל בישראל, וריבאונדר הגנתי בחסד

פרננדס 26 בנובמבר 2011

מסכים רק לגבי הריבאונדר

ויס 26 בנובמבר 2011

אלעד, אתה תותח!!!

גלעד 27 בנובמבר 2011

ניתוח נבון ומקצועי של המשחק בצירוף ניגון על זכרונות הילדות שלנו – פשוט תענוג של מאמר!

Comments closed