מה ז'בוטינסקי היה אומר על שחקן ערבי בבית"ר?

שחקן ערבי בבית"ר? יש להניח שלפחות זאב ז'בוטינסקי היה מקדם את זה בברכה.

.

.

.

.

.

.

.

.

***

שחקן ערבי בקבוצה בית"רית? זאב ז'בוטינסקי לא היה מתנגד לרעיון, לבטח לא הופך אותו לערך בבחינת "יהרג ובל יעבור", סביר להניח שהיה מקדם אותו בברכה.

ז'בוטינסקי היה רואה בזה ניצחון של גישת "קיר הברזל", שתכליתה לא היתה להכניע, להשפיל או למגר את הערבים, אלא להוביל אותם להשלמה עם קיום הישות היהודית בארץ ישראל.

אם אני יורד לסוף דעתו, עבור ז'בוטינסקי העובדה ששחקן ערבי מייצג את המדינה היהודית במסגרת רשמית, ועושה זאת בלב חפץ, היא המציאות אליה שאף. קל וחומר לגבי שחקן שהיה מוכן לייצג קבוצה המשתייכת לתנועת בית"ר.

זאב ז'בוטינסקי (ויקיפדיה)

ככלל, יחסו של ז'בוטינסקי על העמים היה פרגמטי ביותר. קריאתו להיות נכונים למאבק בערבים לא נבעה מאיזו שנאה קמאית או ממה שנהוג לכנות כיום "גזענות". להיפך, מתוך כבוד ואפילו הערכה אליהם. היה לו מובן שככל עם בעל גאווה הם לא יהיו נכונים לחלק עם היהודים את הארץ שהם תופסים כמולדתם, עד שייווכחו מעל לכל ספק שפשרה היא המוצא היחיד והטוב ביותר עבורם.

דווקא במחשבות של חלקים מהזרם המרכזי בציונות, כאילו ניתן יהיה לשדל את הערבים באמצעים חומריים כאלה ואחרים להניח ליהודים לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, הוא ראה זלזול בכבוד העצמי ובאינטליגנציה של הערבים.

כך כתב במאמרו המפורסם "על קיר הברזל" מ- 1923:

"עושי השלום בקרבנו מנסים לשדל אותנו, כאילו הערבים הם או טיפשים, שניתן לרמותם על-ידי ניסוח 'מרוכך' של מטרותינו האמיתיות, או שבט אוהב בצע, שיוותר לנו על בכורתו בארץ-ישראל תמורת רווחי תרבות וכלכלה. אני מסרב לחלוטין לקבל השקפה זו על ערביי ארץ-ישראל.

"ההזייה על כך שהם יסכימו מרצונם להגשמת הציונות תמורת נוחיות תרבותית או חומרית, שעתיד להביא להם המיישב היהודי, – הזייה ילדותית זו נובעת אצל "חובבי הערבים" שלנו מאיזה יחס של בוז שיסודו בדעה קדומה אל העם הערבי, מאיזו הצגת-דברים בלתי מבוססת על גזע זה, הרואה בו אספסוף רודף שלמונים, המוכן לוותר על מולדתו תמורת רשת טובה של מסילות-ברזל. הצגת דברים כזאת אין לה שום יסוד."

גם חזונו של ז'בוטינסקי לקיום משותף עם הערבים במדינת היהודית העתידית היה פרגמטי ומרחיק לכת הרבה יותר מכפי שניתן אולי לשער כיום – כך כתב ב-1940 במאמר שהתפרסם בלונדון וכותרתו "השאלה הערבית – בלי דרמטיות":

"ייתכן שכמה בני אדם מודאגים בכנות ממה שעלול לקרות לזכויותיהם של ערביי ארץ ישראל אם תיהפך הארץ למדינה יהודית. יש ביכולתו של המחבר לתת להם, לכל הפחות, מושג על מה שהיהודים עצמם מתכוונים לעשות בעניין זה כאשר יעשו לרוב וכאשר ארץ ישראל תהיה למדינה בעלת ממשל עצמאי. אפשר שבני אדם אלה יירגעו כאשר לכשייוודע להם מה דמות לחוקת ארץ ישראל העתיד לבוא חוזה לא האגף המתון, אלא דווקא האגף הציוני המכונה 'קיצוני'".

וכאן הוא ניגש לפרט את עקרונות החוקה בתחומים שונים, בין היתר:

"עקרון שיווי הזכויות בשביל כל האזרחים מכל הגזעים, האמונות, הלשונות או המעמדות יונהג בלי כל הגבלה, בכל המגזרים של חיי הציבור במדינה, בתנאי שלא יעשה דבר העלול להפריע לכל יהודי מארץ זרה לשוב למולדתו – לארץ ישראל – ולהפך על ידי כך באורח אוטומטי לאזרח ארץ ישראלי.

"בכל קבינט שבו ישמש יהודי במשרת ראש-ממשלה תוצע משרת סגן ראש-ממשלה לערבי, וכן להיפך.

"הלשון העברית והלשון הערבית תהיינה שוות בזכיותיהן ובתוקפן החוקי. שום חוק מדינה, או מנשר או פקודה; שום מטבע או שטר כסף, או בול של המדינה; שום פרסום או רישום שהופקו על חשבון המדינה, לא יהיו בעלי תוקף אלא אם כן יוצאו באורח זהה הן בעברית והן בערבית".

ביסוד הוויכוח של ז'בוטינסקי עם חיים וייצמן ואחרים בהנהגת ההסתדרות הציונית לא עמדה שאלה של 'אהבה' או 'שנאת' ערבים, אלא השאלה האם ניתן להגיע איתם להסכם על חלוקת הארץ, או כל הסדר אחר של קיום משותף, או שהעת לכך תגיע רק בזמן מאוחר יותר כאשר, כאמור, יבינו שהמציאות של נוכחות יהודית בארץ ישראל היא עובדה מוגמרת שלא ניתן לערער עליה.

תורת ז'בוטינסקי ומורשת בית"ר הודרה מהנרטיב הציוני, למי שעשה זה כנראה היה נוח להותיר את הרושם המעומעם שז'בוטינסקי היה סוג של פאשיסט – מה שלא יכול להיות רחוק יותר מהמציאות. התוצאה של זה היא פירות הבאושים הגזעניים והאנטי דמוקרטיים שאנחנו אוכלים כיום.

מצד שני, אולי זה בעצם מה שרצה להשיג מי שהדיר את המורשת הביתרי"ת, ולכן גם הצליח.

כי אם יש מישהו שחושש בסתר ליבו מהיום שבו יהיה שחקן ערבי בבית"ר, עוד יותר מהקיצוניים שבקרב אוהדי בית"ר, אלו הם הקיצוניים שבקרב שונאיה, שהמצב הנוכחי מאפשר להם להסתכל במראה בסיפוק בלתי מוסתר ולספר לעצמם שהם אינם כמו אותם "גזענים פרימיטיביים" מירושלים.

גם אם, למשל, בכל פעם שהם רואים מישהו עם כיפה שחורה וזקן מתקרב לשכונה שלהם הם נתקפים חרדה קיומית.

*

במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות ערכו בסופ"ש פרויקט מבורך ובו דירגו את עשרים השירים המזרחיים הגדולים של כל הזמנים. במקום הראשון נבחר "בדד" של זהר ארגוב – קלאסיקה ראויה לכל הדעות – אבל הבחירה שלי היא דווקא השיר שדורג במקום השלישי:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

כבר עברו השנים (שבוע כדורסל נוסטלגי) / אלעד פרננדס
המלבין פני חברו

תגובות

  • יונתן

    ״כי אם יש מישהו שחושש בסתר ליבו מהיום שבו יהיה שחקן ערבי בבית"ר עוד יותר מהקיצוניים שבקרב אוהדי בית"ר, אלו הם הקיצוניים שבקרב שונאיה, שהמצב הנוכחי מאפשר להם להסתכל במראה בסיפוק בלתי מוסתר ולספר לעצמם שהם אינם כמו אותם "גזענים פרימיטיביים" מירושלים״

    על סמך מה אתה כותב דבר כזה? היה יכול להיות פוסט מצויין בלי התקף הפרנויה הזה. אני אוהד הפועל ואשמח מאוד כשיגיע היום בו שחקן ערבי ישחק שם. לצערי אנחנו רחוקים שנות אור משם. לאף אחד אין באמת אומץ להתמודד עם הקיצונם הגזעניים והמסוכנים בקרב המזרחי.

    • באבא ימים

      הנה מקום טוב להתחיל לענות לשאלה הזו:

      http://debuzzer.com/buzz/?p=5822

      אני בדרך כלל לא שותף לדעות של איציק על "השמאל" אבל אני מוכן להסכים שלא מעט שונאי בית"ר אוהבים אותה מגעילה וגזענית.

  • הופ

    יישר כוח איציק על הפוסט המאלף והחשוב.

    עם זאת, בהמשך לתהיה של יונתן מעליי אני תוהה: מי קרא לז'בוטינסקי "פשיסט"? למה אתה חושב שיש רושם כזה?

    ייתכן שאתה צודק ותורת ז'בוטינסקי הודרה מהנרטיב הציוני - לי לא זכור שלמדתי עליו ואני לא יודע עליו ועל תורתו יותר מדי - אבל מעולם לא חשבתי שהוא היה מעין פשיסט, להיפך, הרושם שהיה לי עליו הוא של אדם מתון והומניסט (חמשת המ"מים - אחד הדברים היחידים שאני כן מכיר).

    גם המשפט הבא - "אולי זה בעצם מה שרצה להשיג מי שהדיר את המורשת הביתרי"ת" תמוה בעיני. אבל אולי זה קשור למאבקים פוליטיים טרם זמני.

    בכל אופן, מה שהבאת פה נשמע מעניין. ומעניין עוד יותר היה לדעת מה חושבים הליכודיניקים של היום על הרעיון למנות סגן ראש ממשלה ערבי בכל ממשלה. שלא לדבר על דעתם של אקוניס, לוין וחבריהם על עיקרון שיווי הזכויות. את עניין מעמדה של הערבית מיותר אפילו להזכיר.

  • איתן בקרמן

    בסוף שנת 2011 יש בישראל מועדון כדורגל בכיר שלא מקבל לשורותיו ערבים ו/או מוסלמים.

    זה משאיר, בעיני, שתי אפשרויות:

    א. זו גאווה לאומית אמיתית.
    ב. זה מופרע ומתועב וחולני.

    מיליוני המילים שנשפכו ונשפוך לא יואילו. זה או א' או ב'.

    תודה על הטקסט החשוב, אלפסי.

    • B. Goren

      בקרמן, יש אפשרות נוספת שאותה שכחת:
      ג. כל התשובות נכונות.

      מצטרף לתודות לאיציק.

  • אורי דב

    אוסיף בקשר להדרת המורשת הבית"רית. בנפרד מן השאלה אם הייתה הדרה ובאיזו מידה, אני חושב שזוהי אחריותם של נושאי המורשת והרואים עצמם כממשיכי ז'בוטינסקי להכיר את משנתו ולנסות לחיות על פיה. כך שבסופו של דבר האחריות עליהם ולא על יריביהם הפוליטיים.

    עם זאת הפוסט הוא דוגמא יפה למה שלא קורה מספיק. השם ז'בוטיסקי מפסיק להיות איזו תמונה על הקיר והופך רלוונטי עבורינו. עשה לי חשק ללמוד עוד

  • בני תבורי

    איציק,
    שאפו ענק! אין לך מושג כמה שימחת אותי בבחירת השיר "נכון להיום" שיר שהוא גם בחירה ראשונה שלי. את המנגינה הלחין אבנר גדסי, לטעמי הבלוזאי העברי הגדול ביותר יחד עם אהובה עוזרי, המילים המצוינות של שאול בן שאול והביצוע המושלם של זוהר ארגוב.

  • ארז (דא יונג)

    מה לעשות ורוב האנשים לא מכירים וגם לא יטרחו לבדוק מה היו דעותיו ותורתו של ז'בוטינסקי. רוב האנשים ניזונים מהעיתונות ומהשיח הציבורי בו מי שצועק יותר חזק - מקבל תשומת לב.

    כך שאני יכול להבין כיצד בנאדם רואה את מי שמתיימרים להיות ואף מכנים את עצמם "ממשיכי דרכו של ז'בוטינסקי" בכנסת מחוקקים סדרה הולכת ומתארכת של חוקיים פשיסטיים (ביניהם גם אחד שמטרתו לבטל את השפה הערבית כשפה רשמית ועוד) והדימוי שנוצר אצלו הוא שגם ז'בוטינסקי היה כזה.

    מצד שני, יש הרבה מן הנכון במה שאתה אומר. רבים מאלה ש"מביעים זעזוע" מהגזענות של אוהדי בית"ר קרובים הרבה, הרבה, הרבה יותר לדעות של אלה שהם מגנים, מאשר לאלה שנלחמים באמת נגד אותה גזענות.

  • איתן בקרמן

    אני ממליץ על ספר הנעורים המעולה של ז'בוטינסקי, "שמשון", שעוסק בגיבור הפלישתי (פלשתינאי...) ומשקף את התפישה שלו שיושבי העמים האחרים כאן תמיד היו ויהיו חלק מהארץ הזאת, ואת הכבוד (לפעמים ממש הערצה) שהוא רוחש להם.

    לחשוב שז'בוטינסקי היה מתנגד ששמשון ישחק בבית"ר (אחרי שנרכש משמשון תל אביב?) זה הזוי.

  • גלן

    אפשר לקבל את הרשימה המלאה של 20 הגדולים או לינק. זה מעניין מאד. אני בוחר ב,נערי שובה אליי'. זה שיר עם איזה אפקט מצמרר שעוד לא הצלחתי להבינו לעומק.

    ובתגובה לבני תבורי נדמה לי שצנעני במיטבה הינה בלוזאיסטית ברמה מאד גבוהה.

    • בני תבורי

      גלן,
      מרגול אכן מבצעת בלוז נפלאה, אבל לא יוצרת כגדסי ועוזרי.

  • גלן

    וכמובן ,ירוק בעיניים, של חיים משה חייב להכנס לחמישייה...

  • ניינר

    היום בו יהיה שחקן ערבי בביתר הוא היום בו אשוב לפקוד את יציעי טדי

  • אריאל

    אני חושב שיש הבדל עצום בין הימניים שגרו בארץ ישראל לפני קום המדינה לבין הימניים של היום. הימניים של אז, בתוך עמם הם חיו והתושבים הערביים היו שכנים שלהם, בדיוק כמו אלו היהודים. ולכן, הפתרונות שהם הציעו, גם אם לא היו מקובלים על השמאל, עדיין היו מתוך כבוד והבנה לשכן הערבי.

    הימין של היום - ובמיוחד אמור הדבר לגבי המתנחלים - לא חולק שום דבר עם הערבים. הם על הגבעות שלהם ואלו בכפרים שלהם. יש לי משפחה גדולה שגרה בשטחים, חלקם נמצאים מרחק יריקה מכפרים ערביים ועדיין - הם מעולם לא היו צריכים לדבר עם אותם תושבים, שלא לדבר על לנסות להבין אותם. ועל זה אומרים - רחוק מהעין, רחוק מהלב. כשהם לא חולקים איתך כלום, קל מאוד לעשות להם דמוניזציה, להתייחס אליהם בתור פחותי אדם ומכאן קצרה הדרך למחסומים משפילים ותג מחיר.

    הלוואי הלוואי שאלו שקוראים לעצמם ממשיכי תורת ז'בוטינסקי היו קוראים אותו איזה פעם או פעמיים ומנסים להבין שבצד השני לא גרים תתי אדם אלא אנשים כמוהם.

  • יריב

    אני חייב לציין, איציק, שפאשיזם צמח בתוך התנועה הרוויזיוניסטית עוד בשנות השלושים, ולא בגלל ההדרה של ז'בוטינסקי. אחימאיר לא אימץ את הפאשיזם בגלל שהרוויזיוניסטים היו במיעוט, לדוגמה. אגב, אני לא מכיר נסיונות לצייר את ז'בוטינסקי כגזען או כפשיסט. מה שאני מכיר הוא התייחסויות לגזענות ולאנטי-דמוקרטיות של מפא"י. אולי זה בגלל שאני צעיר...

  • תומר חרוב

    איציק, תודה על פוסט מחכים ופוקח עיניים.
    אני בטח לא בקיא בז'בוטינסקי כמוך אבל ממה שכתבת פה ההצעה שלו, עולה בהפשטה למונחים של היום, שהיא בעצם הצעה לסוג של מדינה דו לאומית, מדינה יהודית ערבית, עם שתי שפות רשמיות, ייצוג שווה בממשלה, זכויות מלאות לכולם. בעצם מה שחשוב לו זה חוק השבות.
    אז אם כך, למה לדבוק באלו שמתיימרים לייצג את תורתו ומשנתו? למה לא להתחבר לזרמים שמדברים על פתרון בעל דמיון לפתרון אותו הוא מציג?
    כמו שארז אמר, האחריות לשמירה על ערכי ז'בוטינסקי מוטלת על אלו שמחזיקים בהם או לפחות מתיימרים להחזיק בהם. לא חושב שיש מישהו שלא יסכים לדברים (לא אחד לאחד כמובן, תמיד יהיו סייגים) אבל יפסול אותם כי קוראים לזה ז'בוטינסקי.
    ועם כל הכבוד לז'בוטינסקי הוא בעצם חלק מהבעיה. לא הוא אישית אלא החלוקה הזו לזרמים שנעשית בשמו ובשם אחרים והקיבעון שהחלוקה הזו יוצרת. הרי מה איכפת לפלוני איזה צד מממש את המשנה שהוא מאמין בה או למי היא מיוחסת כל עוד היא אכן קיימת?

  • תומר חרוב

    לגבי רשימת השירים. רפרפתי עליה בעיתון והאמת שקצת התאכזבתי. הלכו יותר על הלהיטים מאשר על איכות. מעבר לכך שאני לא אוהב את החלוקה שעושים למוזיקה מזרחית ומוזיקה ישראלית, רק עשרים שירים מכל הארסנל האדיר שקיים בתרבות?
    אבל בכל זאת כל איזכור של זוהר הוא סיבה למסיבה.
    השיר שאני הייתי בוחר למקום הראשון:
    http://www.youtube.com/watch?v=U9EpmrOyP-E
    שיר הכדורגל האהוב עלי של זוהר
    http://www.youtube.com/watch?v=ao-BOWItGSA
    וסתם שיר שאני אוהב:
    http://www.youtube.com/watch?v=XVaA2b86hV0&feature=related

  • אסף THE KOP

    המחשבה שבבית"ר י-ם יושבים מנהלים, בעלים, בעלי תפקידים שהם שונאי ערבים וגזעניים היא מטופשת, שקרית וגובלת בהוצאת דיבה.

    המחשבה שלבית"ר י-ם יש מדיניות של אי החתמת שחקן ערבי היא זדונית.

    אם כך, למה בבית"ר י-ם לא משחקים ערבים ?

    הבעיה של בית"ר היא הכניעה לטרור. יודע כל בעל תפקיד כי אם יחתים שחקן ערבי, הוא עשוי למצוא את עצמו קרבן לפשע שנאה מצד קיצוני הימין, המתחזים לאוהדי בית"ר.

    בית"ר -י-ם הוא לא מועדון גזען, הוא מועדון שנכנע לטרור, וזה חמור עיני פי כמה.

    נ.ב.
    בהקשר פוליטי - הבעיה של ישראל היא שרעיון חומת הברזל טרם חילחל למוחם של יריבינו.

    • אסף THE KOP

      חוץ מזה, השיר המזרחי האהוב עלי ביותר הוא זה (אפילו שהוא חדש יחסית, זו בעיני איכות מעולם אחר):

      http://www.youtube.com/watch?v=jJhPpVipu78

    • בני תבורי

      אני תומך באמירה של אסף כי לא מדיניות היא שמונעת החתמת שחקן ערבי בבית"ר, אלא כניעה ללחץ של מיעוט אלים.

  • גיל

    איציק, תודה על דברים חכמים ורלוונטיים מתמיד.
    שתי הערות/הירהורים:
    - לא סתם ה"סזון הגדול" ב-1944-1945 כוון כנגד האצ"ל בלבד ולא כנגד הלח"י. אמנם הלח"י היה הארגון הקרוב ביותר לפשיזם מבין תנועת המרי (הררי מילים נכתבו כבר על קשרי הארגון עם מדינות ה"ציר"), אך כארגון זניח בגודלו וקיצוני בדעותיו (מספיק לראות איך התפתחו אידיאולוגית נתן ילין מור מחד גיסא וישראל אלדד מאידך גיסא) הוא מעולם לא היווה איום אמיתי על הנהגת הישוב ומפלגות השמאל. האצ"ל לאומת זאת, בפרט בהנהגתו של מנחם בגין היווה איום אמיתי על מפא"י והציג אלטרנטיבה פוליטית אמיתית בראיית "המדינה שבדרך". צביעת את האצ"ל (ואח"כ "חירות") בצבעי הפשיזם שירתה נאמנה את המטרות הפוליטיות של מפא"י ובן-גוריון. השחרתו של ז'בוטינסקי- כמייסד, מנהיג ואידאולוג התנועה שימשה בהקשר זה מטרה פוליטית ראויה בעיני בן-גוריון וראשי תנועת העבודה.

    - כמי ש"בילה" ביציעי ימק"א וטדי ב-35 השנים האחרונות, מסכים לחלוטין עם קביעתו של אסף כי רוב רובם של שוכני היציעים בטדי כמו גם הנהלת בית"ר אינם גזענים ואין להם כל בעיה עם שחקן ערבי במדים הצהובים שחורים. העובדה שעד היום לא הגיע שחקן שכזה לבית"ר איננה אלא כניעה למיעוט רעשני ולעיתים אלים. תמיד ניתן למצוא סיבות מדוע "אין זה הזמן המתאים". אף פעם אין "זמן מתאים" - פשוט צריך אומץ ונחישות. העובדה שביציעי טדי אין היום שירים גזעניים לא הגיע "יש מאין" ואינה מעידה על שינוי אידיאולוגי שעבר על "לה פאמיליה". זוהי תוצאה של נחישות ומאבק עיקש של רבים ביציע כנגד התופעה המגונה הזו. רק בדרך הזו יגיע גם שחקן ערבי לבית"ר.

    • ברק

      אולי די עם השקר הזה שאין שירים גזעניים ביציע?
      כאוהד ביתר בעל מנוי, שהחמיץ רק משחק ״בית״ אחד העונה, אני יכול להגיד שיש גם יש שירים גזעניים ביציע.
      אלא אם ״טועמה מחבל״, ו ״שונא את הערבים״ זה לא גזעני...

      מה שכן זה פחות בולט ונפוץ מבעבר, אבל עדיין מביש כמובן

  • באבא ימים

    השיר המזרחי האהוב עלי ביותר הוא "צלצולי פעמונים". אם כבר הוזכרה מרגול, אז בעיני אהובה עוזרי היא בילי הולידי הישראלית.

  • באבא ימים

    ראיתי שבני הקדים אותי.

    • בני תבורי

      ...ומסכים איתך לגבי אהובה עוזרי.

  • Amir A

    למה יש לי את ההרגשה שאם ז'בוטינסקי היה קם מקברו היום וכותב טור בעיתון המביא את תורתו, מרבית הטוקבקים היו בסגנון של "חתיכת סמולאני מסריח, אוהב ערבים"? שלא לדבר על כל מיני חברי כנסת שהיו מציעים לאסור עליו להביע את משנתו שחותרת תחת המדינה היהודית-ישראלית?

    • אנונימוס

      האמת שזה ספציפית בעיניי לא בלתי סביר בפני עצמו. לגיטימי לחלוטין לחשוב שמשהו שנכתב לפני כמעט מאה הוא לא נכון ולא רלבנטי למציאות העכשווית.
      אפילו אם כתב אותו אדם מוערך מאד בזמנו

    • Amir A

      אין כאן שאלה של נכון או לא נכון. יש כאן אמירה לגבי התזוזה של השיח החברתי בכללותו. כל אלו שחושבים שבידם הכח לקבוע אם משהו "נכון" או "לא נכון" הם מסוכנים בעיני.

  • דורפן

    אני רק להגיד שזה נכון וטוב ויפה, אבל ז'בוטינסקי לא חי היום. מה היה עונה לו ברל כצנלסון ומה חושב הרמב"ן על הסוגיה אלו בדיוק העניינים שתוקעים אותנו

  • MOBY

    ברל כצנלסון ויוסף טרומפלדור (ובן גוריון) היו נתפשים היום כלאומנים ימניים תומכי טרנספר (גנדי....).
    כפי שהשומר החדש משום מה נתפס כתנועה ימנית (ואין לי מושג למה).
    אבל דורפן צודק מה זה משנה?
    הפרח בגני כשיר שהעביר לי את הלילות הקרים כשהייתי בן 20.
    וגם אני תומך בתשובה ד של כניעה לפאשיסטים מסוכנים המונעים את החתמת השחקן. אבל מי יכול להיות היום מועמד? למעט גדיר שכבר שוחחנו עליו?

    • גיל

      מובי אתה רציני? ליגת העל 2011, בית״ר 2011 ופרט לגדיר אתה לא מוצא שחקן ערבי מתאים לעלות לירושלים? כך כמעט כל קבוצה בליגה ותמצא לפחות שחקן ערבי אחד שיתאים. ראדי? לאלה (דרוזי - בריב תמידי עם טביב וחבריו)? מוגרבי? והרשימה עוד ארוכה. רק החלטה ואומץ.

    • MOBY

      גיל
      אתה שוכח שאותו שחקן יצטרך גם קילומטרים של אופי ווינריות.
      היות ואני חיפאית.
      רק גאדיר לא יראה אף אחד ממטר (כזה הוא).

  • ויכסלפיש

    אני חושב שאף ערבי שפוי לא ירצה לשחק בבית"ר ולשמוע קללות ואיומים ולכן ההפרדה נוחה לשני הצדדים, חסרות קבוצות בארץ? ההנהלה תוכל לשנות הרגלים אולי בעוד 10 שנים

    לגבי השיר המזרחי,פעם הייתי עונה "הפרח בגני" אבל היום אציין עוד ארבעה: עכשיו התור שלך/שלומי שבת, חושב עליה/עידן יניב אם ננעלו/עפרה חזה וצלצולי פעמונים/אהובה עוזרי

  • ברק

    כאדם ימני בכל רמ"ח אבריו, ראשית אני רוצה לציין שחובה על כל אדם להוקיע פגיעה בחפים מפשע (למרות שזה לא יעזור ויקראו לי...). שנית, לי באופן אישי אין בעיה לקבל שחקן ערבי, צ'רקסי או פולני...

    אין לי בעיה לקבל שחקן שחום עור, אדום עור, צהוב עור או לבנבן כמוני..

    בכלל, אני חושב שמי שרואה בתיאור פיזיולוגי של אדם או במוצאו גנאי, מעלה או האשמה מלבד היותו אדם שנברא בצל האל הוא ראוי להוקעה.

    באותה מידה, אני רואה בכל אדם שקם על עמי, מתנגד לעמי, לא רואה בארצי זכות קיום ליהודי אוייב רע ומר, ולא משנה לי אם הוא ערבי, נוצרי, KKK או יהודי.

    מי קם להשמיד את מדינת ישראל? זה נתון לאינטרפטציה ודי לחכימא!

    נ.ב לפני כשנתיים-שלוש היה מועמד לבית"ר שחקן מוסלמי, צעיר וכישרוני מאפריקה, בשם מוחמד צ'יטה, אני דגלתי בהבאתו ולא ראיתי בו שום איום על המדינה, מעניין למה!?

  • אפריים

    פוסט מרתק.
    באסה שזה לא ישנה כלום בטווח הנראה לעין.

Comments are closed.