בוא תישאר אצלנו בבית"ר, שמעון

איציק אלפסי מצטרף לצוות "דה באזר", ובתמורה דורש ששמעון גרשון יצטרף לצוות של בית"ר ירושלים. אלה הפנים החדשות שקורנפיין מבקש לתת למועדון, ואלפסי דלוק על הרעיון

באופן פרדוקסאלי היתה לי הרבה יותר סימפטיה לשמעון גרשון כשהיה שחקן הפועל תל אביב מאשר בתקופה ששיחק אצלנו בבית"ר. תמיד הערכתי את העובדה שגרשון היה משהו שונה ומרענן בנוף הכדורגל שלנו- רגיש, אינטליגנט, רהוט, ומקצוען ברמה הגבוה ביותר.

כשהיה בשורות האדומים התייחסתי אליו כמו שמתייחסים ליריב מר, ממנו חוששים אבל גם מאוד מכבדים, קצת כמו במקרה של עודד קטש או של אלכס פרגוסון. כשעבר לבית"ר חשדתי בו שעשה זאת ממניעים של כסף בלבד, וראיתי בו את המייצג המובהק של החבורה אותה כינינו "שכירי חרב", שנחתו כאן הודות למזומנים של ארקדי גאידמק.

גם אם שיחק אצלנו ארבע עונות, מעולם לא חשתי שגרשון הוא שחקן בית"ר ותמיד היה מוזר עבורי לראות אותו בצהוב שחור. אני עדיין חושב שהמעבר שלו מהפועל לבית"ר היה טעות מבחינת כל המעורבים- הפועל, בית"ר ובמיוחד גרשון עצמו.

ייאמר לזכותו, שבמשך כל התקופה אצלנו היה לויאלי למועדון בצורה יוצאת מהכלל והפגין מחויבות ראויה להערכה על המגרש. במיוחד אני זוכר לו שתמיד, גם לאחר הפסדים קשים, לא ירד מהמגרש לפני שהגיע להודות לנו על העידוד מן היציע המזרחי. וזה בניגוד לשחקנים אחרים, כולל כאלה שגדלו במועדון, שנוהגים במצבים כאלה להיבלע אל תוך מנהרת השחקנים מיד עם שריקת הסיום.

בניגוד לדמעות שהזיל באותה מסיבת עיתונאים בה הודיע על עזיבת הפועל והמעבר לבית"ר – בהן ראיתי ניסיון להסוות את העובדה שמה שעומד מאחורי המהלך הלא טבעי הוא תמורה חומרית – הדמעות שהזיל אתמול במסיבת העיתונאים, בה הודיע על פרישה מכדורגל, נגעו לליבי. קשה היה להישאר חתום לנוכח הבעת הרגשות האותנטית של האיש, שעם רקע וכישרון כמו שלו יכול להצליח בתחומים רבים, ועדיין כואב מאוד את העובדה שיותר לא יוכל לרוץ על הדשא ולבעוט בכדור.

נותר רק לאחל לגרשון המון בריאות, ולהביע תקווה שנראה אותו משתלב בתפקיד כזה או אחר בבית"ר, אולי אפילו לצדו של איציק קורנפיין. בהרבה מובנים יש דמיון רב בין השניים. כמו קורנפיין, גרשון הוא בדיוק האישיות שבית"ר ירושלים צריכה להראות כפנים החדשות שלה, ואני משוכנע שתוכל להיות לו תרומה לא מבוטלת למערכת שלנו. בהנחה שבהפועל הוא שרוף, ההפסד שלהם יכול, כמו תמיד, להיות הרווח שלנו.

 

תגובות

  • טל

    היחס התקשורתי (בהכללה כמובן, אבל זה בא לידי ביטוי ביותר מטור אחד) לפרישה של גרשון הוא מפגן צביעות מדהים.

    מענין, דווקא במקרה שלו, אחרי קריירה ארוכה ומלאה בהצלחות ותארים, העזיבה של הפועל תל אביב משיקולים כלכליים מוזכרת כסוג של כתם על הקריירה שלו. סליחה, אבל מאיזה מניעים הגיעו ורמוט, שכטר,ידין או דה סילבה להפועל?

    מישהו רואה סיכום לקריירה של שכטר שבו העזיבה של נתניה מתוארת כמעשה שלילי?

    • עפר ויקסלבאום

      גשם בדה באזר?
      כו ירבו הממטרים.
      איציק,
      כרגיל,
      רהוט, מנומק וכתוב היטב.
      תענוג.
      מצטרף לקריאתך להשאיר את שמעון בבית"ר.
      יחד עם איציק, הפנים של בית"ר תהיינה ידידותיות הרבה יותר.

    • יוסף בן עיון

      יש הבדל בין מעבר מהפועל לבית"ר (ולהיפך) לכל מעבר אחר. כשאתה ה-סמל של בית"ר או הפועל אתה יודע שתשלם ביוקר אם תחזק את היריבה שעומדת לכבוש את הכדורגל בישראל. מה היית אומר אם אוחנה היה עובר להפועל?

      • דורפן

        יוסף -אלא שאוחנה לא עבר להפועל. ולכן זה טיעון לא רלוונטי.  

  • איל

    טל צודק. הטורים נגד גרשון היו דוחים, יהירים וכאילו נכתבו מאחד היציעים הנחותים של הפועל.

    כל יום מסקרים פה מעברים מקבוצה לקבוצה, רק שגרשון נחשב לצבוע, יהיר ובוגד בגלל ששדרג את מעמדו. כל אחד מהכתבים הללו היה עושה כן אם כלי תקשורת מתחרה היה מציע לו את זה, אבל כשגרשון עזב כדי להכפיל את שכרו, ראו בזה בגידה.

    במקום להצטער עם האדם ביום כאבו, לא היססו לשלוף את הסכינים.

  • הופ

    גשם בדה באזר. כיף לראות אותך פה איציק.
    זוגתי שאלה אותי מה יש לי להגיד בעניין שמעון גרשון. אמרתי לה שאין לי שום דבר מעניין להגיד עליו, הוא משאיר אותי אדיש. ואמרתי גם שנראה לי שהאדם היחיד בארץ שהתרגש מהפרישה של שמעון גרשון הוא שמעון גרשון. כי בהפועל לא סובלים אותו, ובבית"ר לא רואים אותו כסמל מקומי, כמו רוב מי שבא בתקופת גאידמק.
    אני לא חושב שיש מה לרחם על גרשון. גרשון עשה את הבחירה שלו, בין הערכת אוהדי ת"א לכסף של בית"ר, הרוויח הרבה כסף, והפסיד את אהבת הקהל. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. או כמו שאומרים בילדות: מי שאוכל לבד, מת לבד.

  • אביאל

    איציק ברוכים הבאים ! בהחלט צריך כאן אוהד בית"ר בין הכותבים.
    אני אהבתי את גרשון מהיום שהוא הגיע לבית"ר, בשנתיים הראשונות שלו הוא הציג הגנת ברזל שאף קבוצה בליגה לא הצליחה מולה, חבל שהוא פרש כעת, עדיין היה לו מה לתרום ואני מצטרף לקריאה להשאיר אותו בבית"ר אולי, יש לי הרגשה שהוא יכול להיות מאמן טוב בעתיד.

  • הסוציולגית

    מסכימה עם יוסף בן-עיון. המעבר של גרשון הוא מעבר של סמל, אבל בהמשך לדבריו לא מדובר רק בסמל של קבוצה אחת שעובר לקבוצה אחרת, אלא גם סמל לחרדה מאוד גדולה שהייתה קיימת אז בציבור כלפי השתלטותם של בעלי הון, לרבות גאידמק, על תחומים שונים בארץ. השילוב הזה הכתים את הקריירה של גרשון.

    מסיבת העיתונאים, כפי שאמרתם, לא ממש הפריעה לאף אחד מהאוהדים, אבל כאן מתערבבים שוב שני תחומים חדשים: בידור (סלבריטאים) וספורט. נדמה שכניסתו של גרשון לענף המוזיקה, נישואים לדוגמנית מפורסמת והופעות טלוויזיוניות תרמו לכך שלמישהו היה אכפת.

  • טל

    מעבר לכך שמעבר של שחקנים בין יריבות גדולות בכדורגל שלנו, רחוק מלהיות דבר חסר תקדים (מלמילאן למשל, עבר מבית"ר למכבי וזה לא הכתים את הקריירה שלו), הזווית שרואה בזה משהו שלילי היא של אוהדי הפועל תל אביב. ועיתונאים לא אמורים לסכם קריירה של שחקן מהזווית של אוהדי הפועל תל אביב.

    • איתן בקרמן

      מספיק לדפוק את המוח עם הבלים. היריבות בין בית"ר למכבי היא לא אלפית מהיריבות בין הפועל לבית"ר.

      אתה בא לספר לנו, כמו ששאלו כאן, שמעבר של אוחנה להפועל לא היה עובר אצלך מ"זווית שלילית"?

      עד כאן הוויכוח הלגיטימי, מכאן זה כבר בלתי נסבל: אם העיתונאים כאן (אגב זאת לא מתיימרת להיות "עיתונות" במובן הקלאסי, אלה בלוגים ופוסטים אם אל שמת לב) לא מוצאים חן בעיניך, אתה לגמרי משוחרר מנוכחות באתר הזה. אגב, אתה משוחרר גם מקריאת כל עיתון - אלה גופיםן פרטיים, לא רשות השידור, והם לא חייבים לך או לי שום דבר. בכיין.

    • טל

      קשקשן ושקרן היית ונשארת.

      ראשית, היסטורית, היריבות מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים גדולה מזו שבין בית"ר להפועל. אולי זה השתנה קצת בשנים האחרונות, אבל זה בוודאי היה המצב בתקופת המעבר של מלמיליאן. אבל כנראה שזה היה בתקופה שעוד אהדת את נתניה, כך שאי אפשר להאשים אותך.

      שנית, זה שאתה לא העיפרון הכי חד בקלמר זה ידוע, אבל שיא כזה של חוסר בהבנת הנקרא הוא יוצא דופן אפילו עבורך. איפה בדיוק התייחסתי למשהו שנכתב באתר הזה? ההתייחסות הייתה לטורים שנכתבו בהארץ ובישראל היום. בבלוגים שלהם עיתונאים אוהדי הפועל יכולים מה שהם רוצים. בעיתונים ארציים אני לא מצפה לקבל סיכום קריירה מפוארת של שחקן שנאלץ לפרוש בגלל בעיות בריאותיות מזווית הצרה של שער 5.

      שלישית, אני לא אוהד בית"ר כך שמעבר של אוחנה לא היה מזיז לי.

      וכן אדון בולשביק, מותר לבקר עיתונואים בדיוק כפי שלעיתונאים מותר לבקר את שמעון הבוגד (או המאפינר).
      בקיצור, דרושה עבודה קשה וסזיפית על הבנת הנקרא. זה מביך.

      • עזי

        אם הייתי קורא הכל טל, היית רואה - בהארץ ולא רק בו - כתבה מקיפה על הפרישה של גרשון, על הקריירה שלו, על בעיות הלב והדמעות. וכן, גם טור חד, מדוייק וטוב של אביעד סגל, שהוא אמנם אוהד הפועל, אבל שיקף את דעתו ודעתם של רבים (למשל את שלי ואני אוהד מכבי), על שמעון גרשון. את תדמית הנהנתן, הלא ממש שם זין וזה שהכדורגל הוא בשבילו פרנסה ולא משהו שבא מהנשמה, גרשון הרוויח בכבוד במהלך כל הקריירה ולא רק במעבר עבור כסף.
        ושים לב לסגנון הויכוח שלך, כמה פעמים קיללת בתגובה לא ארוכה. זה לא יאה.

    • טל

      ואגב, גם אם הייתי אוהד בית"ר ומעבר של אוחנה להפועל היה מזעזע אותי, זו לא הזווית העיקרית שהייתי מצפה לקבל על הקריירה של השחקן ביום הפרישה שלו, לפני הזכיה בגביע אירופה למחזיקות, הרגעים הגדולים בנבחרת ושאר התארים שבהם הוא זכה. ובטח לא במקרה של פרישה בגלל בעיות בריאותיות שהיא רגע קשה במיוחד עבור שחקן. את הזווית הזו הייתי מצפה לקבל בפורום או בבלוגים של אוהדי בית"ר.

      יש מבין?

  • אסף

    סמלים עוברים פה את הכביש כל יום.
    הטעות היחידה של גרשון היתה שהעז לעזוב את הפועל.
    במפגן מרשים של חוסר טעם העיתונאים המתאימים החליטו לסגור איתו חשבון ביום הפרישה שלו. פשוט גועל נפש. אני מודה שאפילו מאוהדי הפועל לא ציפיתי לזה.

  • תומר חרוב

    טל, טיפשי לצפות מתקשורת ספורט שלא תהיה צבועה.מושאהסיקור שלה ואופן הסיקור נעשים באופן כזה שאין סיכוי שהיא לא תהיה צבועה, היא גם צבועה בענייני מכבי תל אביב סל וכשנוח לה היא מבקרת את מכביויורדת על תפקוד ההנהלה בכישלונות אבל חוגגת בממלכתיות את הישגיה. ככה תקשורת מתפקדת, כמובן שיש יוצאים מן הכלל אבל זו הרוח הכללית.
    דבר שני, שכטר זה לא קפטן וסמל נתנייתי והקהל של נתניה הוא לא הקהל של הפועל(לטובה ולרעה). בנתניה רגילים ששחקנים עוזבים לטובת מקום נוצץ יותר, המעבר של שלום תקווה להפועל כאב הרבה יותר(אם כי אני בספק ותמצא נתנייתי שלא מעריץ וגאה בשלום תקווה). גרשון שיחק את משחק הסמל של הפועל שנים רבות, הוא ידע את המחיר שהוא ישלם בעבור הדולרים והסכים לשלם אותו, זה לגיטימי לגמרי אבל לגיטימי לגמרי מבחינת אוהדים להזכיר לו את זה(וגם אוהדי ביתר חשו בצורה כזו- כמו שאיציק כתב כאן). אני סולד מקריאות הניאו נאצי וכדומה, אבל הגיוני לחלוטין שיהיה כעס על גרשון ואם מלמיליאן היה משחק היום בביתר ועובר להפועל(כקפטן וסמל) זה היה בדיוק אותו הדבר אל הצד השני.

    אני מאוד אוהב את האמרה שישנם שני סמלים בכדורגל הישראלי ושניהם מהפועל. שמעון גרשון מסמל כמה קל למכור את האוהדים ויוסי אבוקסיס מסמל כמה קל לקנות אותם.

    • איתן בקרמן

      תומר, המשפט האחרון הוא פשוט הברקה.

      • תומר חרוב

        לא זוכר איפה קראתי את זה כדי לתת את הקרדיט. בטח בשם המשחק או משהו כזה.

    • טל

      לא ביקרתי את הקהל של הפועל. טענתי שהתקשורת לא צריכה לסקר את הקריירה והפרישה של שמעון גרשון מהזווית של אוהדי הפועל תל אביב.

      • תומר חרוב

        טל, גם לבקש מהתקשורת לא לפעול לפי פופליזם זול שאמור לרצות אוהדים ולמכור עיתונים זה נאיבי במקצת. כמו שאמרתי, הזוית הזו לא הייתה רק של אוהדי הפועל אלא גם של ביתר ולמעשה אין אוהד בארץ שלא אמר שגרשון לא יצא תאב בצע ובוגד מהסיפור הזה, הרוב אמרו שהיו עושים אותו דבר אבל עדיין מסכימים שהמעמד שניתן לגרשון הוא כזה שהוא ראוי לו.

  • גלן

    אלוהים יודע שאם זה אותו טל מהבלוג של דורפן אז אני ממש לא בזרימה חיובית איתו אבל מגיעה לו פה התנצלות מייג'ור. ראיתי עכשיו קטע באתר של ה'ארץ' שמערב ארסיות (וכמובן בדרך דורס בבוז זמרת שלא חביבה עלי שכן צריך לפזר את הרוע לכל כיוון) ברמה שדורשת התערבות פסיכיאטרית עמוקה. למעשה היא משדרת כמאמר הביטלס שכדאי לכתוב (לפחות באתר של עיתון דיי סביר במונחים ישראלים) כל מה שאתה צריך זה שנאה.

  • גלן

    נ.ב אני לא אוהב את שמעון גרשון. אני לא אוהב 100 אחוזים מהכדורגלנים הפעילים בארץ.

  • גלן

    עזי- אני מאוכזב מאד מדבריך על הטור הזה שהוא חולני. עם ובלי קשר להפועל (הנחתי שזה אוהד הפועל אבל עד לתגובה שלך לא הייתי בטוח) הוא מגעיל וברמה של טוקבק. השרבוב של הזמרת (באמת לא הטעם שלי) הוא שפל. הוא ברמה של איש מסכן.
    אפשר לבקר ואפילו לקטול אבל זה טור דוחה. אתה רואה כזה רוע ב NYT?. רבאק, אתם ה'ארץ' או לפחות ברוח הימים של דורפן מתחזים ל,הארץ,

    • תומר חרוב

      קראתי עכשיו את הטור הזה. טור בינוני שמשקף רק טיפה קטנה מהאניגמה השמעון גרשונית. יש בו תגלית אחת לגבי איזה קמפיין של האח להחזרת גרשון להפועל וכל השאר פשוט כללי מידי. אבל לא ראיתי בו שפלות יוצאת דופן, מקסימום ביקורת קשה.
      בקשר לזמרת ששורבבה, אני דווקא חושב שיש פה דמיון. כשקרן פלס החליטה שהיא מוכרת את הדיסק שלה בסופר פארם היא לקחה בחשבון שלצד ההכנסה הכספית היא תספוג ביקורות על יושרה האומנותי- זה בדיוק הסיפור של גרשון, המחיר שאתה משלם עבור המחיר שאתה דורש. זה לדעתי הסיפור המרכזי בכל עניין שמעון גרשון.

      • גלן

        תומר- פה בטרבאק אני רואה לפעמים דיסקים של דילן (והוא באמת תאב בצע ואגב לסרוגין מחורבן אבל לפעמים איך נגיד יוצא גאון), לפעמים ספרינגסטין. לפעמים אפילו ראיין אדאמס שאני כ"כ מסמפט. אתה יודע מה? גם של חרא של זמרים יש פה בסטארבק.אם תהיה עליהם כתבה אני מתנדב לטוקבק שיסביר כמה הם מחורבנים.אתה לא אוהב אותה סבבה. אתה גם עיתונאי ספורט וגם מבקר מוזיקה (אין לי מושג) סבבה. אבל נורא קל כתוב מחורבנת ולקטול (כשכנראה פסגת הישגך זה טור בהארץ) . זה בטח נפלא במילייה הקטן אבל האמת שזה רוע. רק רוע ותוא לא. אולי זאת המדינה והמצב שעושה אנשים רעים אבל זה עצוב כי פעם זה לא היה ככה (וזה הרבה יותר גרוע מחוסר הנשמה של גרשון אבוקסיס או כל אחד אחר).

        • גלן

          בסטארבק כמובן...

          • גלן

            סטארבקס אבל המחשב לא מפסיק לבאס אותי

          • תומר חרוב

            סטארבקס זה רוע,בכלל קפה באמריקה זה רוע.......
            אני לא יודע מה אתה וטל מיתממים בצורה כזו,אפשר לחשובה שזה הטור הראשון שאתם קוראים בעיתונות הישראלית. כן, זו תרבות הסיקור של הכדורגל הישראלי, חלקם מתחנפים,חלקם וולגארים וחלקם סתם רעים. גרשון ופלס הם במודע חלק מהמשחק הזה וגם הם יודעים מה הם הולכים לקבל ומה לא. זו תמימות לבוא ולהציג תמונה של טור זניח ולהגיד שזה הרוע הישראלי בהתגלמותו כמדובר בסך הכל בנורמה בין רוע לרוע.
            כגיזר רציני הרווחת את הזכות בשימוש במושג "פעם זה לא היה ככה" אבל למעשה זה תמיד היה ככה. קישון כתב שאנו עם שניזון מהקנאה(ארץ קנאן) וזה ככה במשך שנים, היום העטיפות הן יותר וולגאריות(יש האומרים שאפשר למוצאם בסופר פארם)אבל בוא לא ניתמם כי התרבות הישראלית איבדה את התמימות ממזמן ולא טור בינוני בהארץ, שמחר ישכח, יהיה זה שיגדיר אותה.

    • טל

      אני שואל בכל הרצינות כי אני באמת לא זוכר: ביום שיוסי אבוקסיס הודיע על הפרישה גם התפרסמו טורים בנימה כזו בעיתונים ארציים?

      • תומר חרוב

        טל, אין ויכוח עלכך שהעיתונות איננה עיקבית וצבועה(ואז הם יכלו להיכנס בגיא לוזון על העניין הזה) אבל השאלה היא מה חדש פה בכל הסיפור? מתי היא כן עקבית ולא צבועה?רק כשמדובר בהפועל? ברור שלא- הרי זו העיתונות שאומרת בבוקר שחיפה לא ברמה שלליגת האלופות ובלילה שואלת למה היא לא כובשת שערים?

        • גלן

          תומר אני חושב שיש לי יתרון אחד וכנראה גם חיסרון- אני כמעט לא קורא עיתונות ספורט ישראלית מחוסר זמן. אממה, אני בחופש שמאפשר לי לגלוש כולל להארץ ולהגיב בכל הנישות בקבוצת הבלוגים הזאת. כידוע לך אני כמעט אקסלוסיבי אצל דורפן עם מעט קפיצות מהירות לכותבים הנכבדים האחרים. אפילו את עזי שאני מאד מעריך את כתיבתו אני לא מצליח לקרוא. הזמן קצר וספורט יש בשפע. אז אולי אני טועה אבל מהארץ אני מצפה ליותר. אני מנסה לחשוב אם ראיתי את המילה SHIT ליד מאמר ב NYT על מישהו כזה או אחר (נניח לברון כמקבילה של גרשון או איזה טים מקגרו מבאס...) ואין לי את זה. אני חושב שפעם גם הארץ לא היה כזה. כן, עדיין אני מצפה מהארץ ליותר.

          • יוסי מזרחי

            גלן,
            הארץ, כבר מזמן מאז ששוקן הצעיר העדיף את תפיסתו הפוליטית על עיתונות לשמה, איכותית ומדווחת ,הוא לא עיתון רציני,כפי שהיה, ואני קורא את העיתון הזה שנים רבות, באחרונה דרך האינטרנט.
            אתה מצפה ממנו ליותר, ואין לתקוה הזו שלך תוחלת.

  • גלן

    וסליחה על המחשב שמבאס בעברית...

  • טל

    זה הטור המדובר: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1189548.html

    שכל אחד ישפוט לעצמו, אם טור כזה ראוי שיתפרסם בעיתון ארצי ועוד ביום הפרישה של שחקן בגלל בעיות בריאותיות.

    ציטוט: "גרשון הוסיף את המלה "אהבה" כמעט על כל הטיותיה והבטיח להמשיך להיות חלק מחיינו, בין השאר כזמר. לא יהיה מופרך לצפות את יציאת הדיסק הבא של גרשון, שיצורף בכל קניית מוצר קוסמטיקה. כמו קרן פלס. כמוה, גרשון מוכשר, זמין תמיד ליחסי ציבור ונטול כל אלמנט שאפשר לחבר למלה "נשמה". כמוה, הוא עושה מוסיקה ממש מחורבנת".

    • יוסי מזרחי

      קראתי.
      הפוסל -במומו פוסל.

  • גיל

    אין לי מושג לגבי גרשון אבל כמות האמוציות שמוציאים פה על כדורגל ישראלי הוא ביחס הפוך לרמה במגרש.

  • אוהד ש

    אוהד ליברפול מושבע באתר הבלוגים של דורפמן....
    אכן אחרית הימים
    בהצלחה איציק

  • אסף

    במקרה של הביקורת הזו, העיתוי נותן את ההקשר.
    אפשר לרדת על גרשון מיום המעבר של ועד קץ הדורות, אבל נהוג שביום הפרישה נותנים כבוד לשחקן. בטח אם הוא היה סמל בהפועל במשך עשור, בטח ובטח אם פרש באופן כזה ( בתור אוהד מכבי אף פעם לא סימפתטי את גרשון, אבל אפילו לי מסיבת העיתונאים הזו הזיזה משהו ).
    ביום כזה מגייסים את ( מעט ) האמפתיה והאהבה שיש כלפי השחקן, ומנסים לזרום עם זה. אבל אם הדבר שהכי דחוף לכתוב עליו, דווקא ביום פרישתו, זה אוסף השמצות, כנראה שבאמת יש המון שינאה בלב של הכותבים.

  • דורפן

    טל - מכיוון שאתה שוב מרשה לעצמך לעבור לעלבונות אישיים, אני מציע שתוסיף מעכשיו את שם משפחתך לכינוי שלך. אחרת האנונימיות שלך הופכת לפחדנות.

    לא יהיה פה דיון בין אווטרים לאנשים אמיתיים שכרוך בעלבונות כאלו.

    • טל

      אחד היתרונות בשירשורי אינטרנט, הוא שניתן לראות תהליכי סיבה ומסובב. יש מעט מאד נושאים שמסוגלים להוציא ממני אמוציות בדיוני אינטרנט. דבר אחד בטוח: שמעון גרשון הוא לא אחד מהם.

      במקרה הזה התגובה שלי הייתה בהתאם לסגנון התגובה שעליה הגבתי. הכותב, נכנה אותו "איתן" למען המטרה המקודשת של השוואת כינויים, הגדיר את הדברים שלי "הבלים שאני דופק במוח", כינה אותי בכיין ולגארנד פינאלה, קרא לי לעוף מהבלוג. וזה על בסיס טענה לא נכונה ברמה העבדתית ובתשובה לתגובה שגם אם לא מסכימים עם מה שנכתב בה, בוודאי שאי אפשר לטעון שהיא לא לגטימית או שנכתבה בסגנון תוקפני או פוגעני. אני הגבתי בסגנון דומה. מה לעשות, אני לא נוצרי ולא מאמין בגישת הלחי השניה.

      זו גם הייתה התגובה הראשונה של הכותב איתן לבלוג הספצפיצי הזה, כך שמאד ברור שהמטרה הייתה לתקוף אותי ושהדברים שכתבתי היוו בסך הכל תרוץ נוח. הוא בחר שהדיון יתקיים בסגנון הזה.

  • DI

    ברוך הבא איציק. אני מקווה שעכשיו נראה פה גם קצת מליברפול.

    ואילו אמוציות מוציא כדורגל ישראלי. וואי וואי. מזל שאין פה ממש כדורגל, אחרת היה פה איזה רצח ספורטיבי.
    בעצם
    אולי
    זה לא כזה רחוק גם ככה

  • עזי

    גלן, הסייפא על הזמרת לא היה גם לטעמי אבל הוא לא החשוב. לשאלתך, אני קורא את NYT ומוצא שם לא רק רוע ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי אלא גם בורות, שקרים, חצאי אמיתות ועמדות שטופות מוח.
    לעניין גרשון, הטור היה חלק מהסיקור, לא עיקרו והוא דעתו האישית של הכותב ואני חוזר על כךה שהיא משקפת דיעה של רבים מאוהדי הכדורגל בארץ בלי קשר לקבוצה אותה הם אוהדים. צריך גם לזכור שגרשון פרש אמנם בגלל בעיות בריאות - שיהיה בריא - אבל בגיל 33, הוא בשלהיי הקריירה והוא לא השחקן שיירד לשחק בליגה א כדי להמשיך לשחק כדורגל. זה עצוב שצריך לפרוש כך, אבל זו לא טרגדיה כמו הפציעה של קטש ופרישתו בגיל 26-7 למשל.

  • אסף

    עזי, הטור הופיע בעמוד הראשון, והיה טור הדיעה היחיד בנושא. חוץ ממנו היה רק דיווח אינפורמטיבי. בוודאי שהוא דעתו האישית של הכותב, אבל כשזו הדיעה היחידה שמוצגת, מתקבל רושם לא טוב.

  • ניינר

    אני אוהד ביתר מעל ארבעים שנה. היום בו האדון גרשון חתם בביתר היה מבחינתי אחד הימים השחורים כאוהד. משהו ששקול לירידת ליגה. מאותו רגע, די הפסקתי להתעניין בביתר (דבר שלא קרה כשירדה ליגה). אני לא יכול פתאום לעודד את השחקן הכי שנוא עלי מהקבוצה הכי שנואה עלי רק בגלל שפתאום (תמורת סכום מופרך לחלוטין) הוא צהוב. אז ארבע שנים, ביתר לא ממש עניינה אותי ורגעי הנחת המעטים היו כשארקדי השפיל אותו ברבים.
    עכשיו אחרי שהלך סופסוף,אני חוזר ליציעי טדי.
    פוצ'מוי גרשון, פוצ'ימוי? בשביל מה היה בכלל צריך להביא אותו מכל השחקנים בעולם לביתר???

  • צור שפי

    לניינר - כאוהד הפועל אני מבין ומזדהה לגמרי עם התגובה שלך. אני למשל לא הייתי מסוגל לסבול את הרעיון של אבי נימני בהפועל. העזיבה של גרשון היתה לגיטימית אבל גם הכאב והטראומה שלי כאוהד מהעזיבה הזו הם לגיטימיים. זה לא נכון שסמלים עוברים את הכביש יום יום כמו שאסף כתב. היו מעט מאוד מעברים של שחקנים מזוהי מועדון במידה כזו מקבוצה לקבוצה. שחקנים לא פחות גדולים מגרשון - ראול, סקולס, גיגס, וכן - גם אוחנה, ידעו שלזיהוי שלהם עם המועדון יש ערך ומשמעות עבור קהלים גדולים. בחשיבה רציונלית אני מאחל לגרשון כל טוב (בעיקר בריאות, זה הכי חשוב) ושימשיך להצליח בכל מה שיעשה (חוץ מאימון בית"ר) אבל הצלקת בלב נשארה, אין מה לעשות.

  • איציק אלפסי

    קראתי עכשיו את הטור המדובר ב'הארץ'- אני אישית לא מצאתי בו איזשהו רוע יוצא דופן ביחס לסטנדרטים העיתונאים המקובלים (גם בעולם אגב), אם כי אני מסכים שיש בפרסום טור שכזה ביום פרישה של שחקן בנסיבות בריאותיות מעט חוסר טעם. אפשר היה להמתין עם זה בבטן עד, למשל, הפעם הבאה שהיה עניין חדשותי להתייחס לגרשון.

    לגבי תוכן דברים- לדעתי הכותב מפספס את גרשון, הפתיחות והרגישות שלו היו אותנטיים וזה שהם קיבלו ביטוי מעודן, מאופק ומחושב, בשונה ממה שבד"כ אנחנו מקשרים עם התכונות האלו, רק הופך אותם למרשימים יותר בעיני ולא מערער את האמינות שלהם כפי שנדמה לי הכותב חש.

    מה שכן, אני מקבל שהדמעות במסיבת העיתונאים ההיא בה הודיע על המעבר לבית"ר היו מיותרות ולדעתי 'זיכו' את גרשון בספקנות שבה מתייחסים כעת לדמעות במסיבת העיתונאים משלשום בה הודיע על פרישתו.

  • באבא ימים

    גרשון איננו אוחנה, אבל זה לא מופרך להשוות אותו לאבוקסיס. נכון אבוקסיס לא גדל בבית"ר אבל בתקופה שהוא היה שם הוא מיצב את עצמו כשחקן הבית האולטימטיבי. טורים דומים בדבר רדיפת הבצע, הבוגדנות וכו' של אבוקסיס הופיעו בעיתונות. ההבדל היה שזו היתה העיתונות המקומית בירושלים. ברמה הארצית זה לא היה מעניין במיוחד ויתכן שיש מה ללמוד מזה.

    • יואב

      באבא,
      מסכים לגמרי.

  • פראליה

    מדובר בטור של אוהד, כידוע לכם עיתונות הספורט נשלטת ע"י אוהדי הפועל ובשום פנים באופן אסור שטור כזה יתחזה לסיכום קריירה של שחקן ראוי שעשה משהו בכדורגל. לגבי הבמה המכובדת בו הוא מתפרסם, הבמה הרבה פחות מכובדת ורצינית כשיש שם עורך חלש ולא מודע כמו הנוכחי שמרבה להציג השגות פרטיות מוזרות שלו באופן מוגזם ולכן קל לו לאשר טורים בעיתיים מעין זה.
    ולגבי היריבות מכבי-בית"ר, מה זה? מישהו מוכן להסביר? מעבר של מלמליאן למכבי בעייתי היה בעבר בשל היותו של אורי סמל מובהק של בית"ר אבל אין בו שום דבר מיוחד בעידן של היום ובימים אלה היה דומה למעבר של זנדברג מבני-יהודה למכבי פ"ת.

  • שחר

    ספורטאי למופת והוגן,הפגין מוחיובות רבה לקבוצות בהן שיחק.
    בשיאו הייה תחנה בלתי עבירה.
    למרות שאני אוהד הפועל, אני חושב שזו צביעות לכנות שחקן שמקבל הצעה שחשבון הבנק שלו לא יכול לסרב לו כבוגד.
    מכיוון שכמעט כל אחד מאיתנו שהייה מקבל הצעת עבודה עם משכורת גבוהה בהרבה הייה מקבל אותה.
    אם ישתלב בצוות המקצועי של ביתר, זה יכולה להיות תוספת מבורכת.

  • יואב

    כאוהד מכבי אומר-גרשון מעולם לא עורר בי אמוציות כפרסונה.לא לכאן ולא לשם.תמיד חשבתי שאם הוא הפנים של הפועל והסמל שלה, אז מצבה של מכבי מצויין.
    לא חוויתי כאוהד מכבי עזיבת שחקן כה דומיננטי/סמל ליריבה מרה לכן קשה לי להיכנס לנעליהם(תומר, המשפט שלך על סמלים בהפועל מבריק ומתאר במדוייק את מה שאני חושב).מהצד זה נראה קצת מוקצן ודרמטי(שוב, רק בגלל האנמיות המסויית שגרשון תמיד שידר לי) אבל אל לי לשפוט עד שלא הייתי בנעליהם.
    אביעד סגל(כותב הטור בארץ)הוא חבר טוב ועיתונאי מוכשר. ההחלטה לשים את הטור ביום בו גרשון פורש מסיבות בריאותיות-היא החלטה של עורך.אביעד רק יכול לכתוב את אשר על ליבו.לטעמי אבוקסיס פגע "בערכים האדומים המקודשים" לא פחות מאשר גרשון עצמו.
    מעורבותו האקטיבית במשחק השרוכים, היותו סמל ביתרי וראיונות לא מחמיאים לאקסית(הפועל), הבריחה לגלקטיקוס שנבנה באשדוד שקצת היה קשה בהפועל, הרצון לתבוע אותם,מערכות היחסים עם לנדאו ולוזון. מה אומר, נסתרות דרכי האוהדים לפעמים.
    ובקשר למכבי -ביתר, בשנות השבעים שם החל הרומן שלי עם כדורגל-היריבות בין מכבי לביתר היתה גדולה לא פחות מאשר היריבות הביתרית מול הפועל.הארוע המכונן הביתרי של76 היה מול מכבי, קרב האליפות ב79והגמר של אותה שנה.משחק ההכתרה הראשון של ביתר היה מול מכבי ועוד.

    • יואב

      אגב,
      העורך הוא אוהד ביתר.

Comments are closed.