בדרכי (לפי "מעשה בחכם ובתם" / רבי נחמן מברסלב)

אם הצלחתי לעשות זאת, ולו במעט, להפוך "חכם" ולהישאר תם, אז אני מקבל, במלוא הענווה, את התואר המקדם את שמי החל מאתמול.

דבר ראשון, אני חייב…

אני, איציק אלפסי מבית-שמש, דפקתי הקופה!!!

*

קצת פרופורציות:

אבא שלי, שזה האיש הכי חכם שאני מכיר, זה שלמדתי ממנו הכי הרבה והדוקטוראט הזה שייך לו יותר מאשר לי, היה צריך לעזוב את ביה"ס בכיתה י"א כדי לצאת לעבוד ולעזור להורים שלו לפרנס תשעה ילדים.

אחד הסיפורים הכי מעוררי השראה ששמעתי ממנו היה על היום בו הגיע לוועדת הקבלה במכללת בית-ברל:

אבא, שחלם על קריירה צבאית שנגדעה כשנפצע במלחמת יום-כיפור, השתחרר מהצבא אחרי תהליך שיקום ארוך ונפלט לאזרחות בלי שום נקודת פתיחה. הוא ניגש ליחידה להכוונה מקצועית באגף השיקום של משרד הביטחון, שם זיהה מי שזיהה את האינטליגנציה הרגשית יוצאת הדופן שלו והמליץ לו לנסות ללמוד הוראה.

אבא, ניגש להירשם ללימודים במכללת בית-ברל והגיע לוועדת הקבלה.

"אתה מאוד נחמד מר אלפסי" אמרו לו שם, "אבל על סמך מה נקבל אותך?".

אבא אמר תודה וניגש לצאת מהחדר. אפילו לעבודה הישנה במפעל מנועי בית-שמש לא יכל לחזור, כעת, במצבו הפיזי לאחר הפציעה.

ואז, כשכבר עמד על סף הדלת, הסתובב, חזר, וביקש לומר משהו:

"אני יודע שאין לי את התעודות הנדרשות אבל אני מבטיח לכם שאם תתנו לי הזדמנות אני אעשה הכול כדי להוכיח לכם שלא טעיתם".

סוף דבר ואבא התקבל ללימודים, השלים את שהתבקש ולימים הפך לסגן מנהל בית-ספר תיכון, חתן פרס החינוך של רשת אורט ומחנך דגול של דורות של תלמידים.

*

הדבר הכי קשה במסע הזה היה ללמוד צורת חשיבה חדשה.

קיבלתי בבית שלי דברים שערכם לא יכול להימדד בכלל, אבל זה לא שגדלתי על ניטשה וגתה.

מושגים כמו חשיבה לוגית, הבניית טיעון, ניתוח אנליטי היו זרים ומוזרים לי.

מרוקאית זו לא שפה לטעון בה טיעון. זו שפה להעביר בה רגש. כשאתה לא מסכים עם מישהו אתה עושה לו פרצוף, תנועת נפנוף עם היד ופולט "ש'יר, ש'יר..". בתרגום חופשי – "עשה לי טובה.." או "אל תתפלסף עלי".

*

אחד מסיפורי המעשיות החביבים עלי של ר' נחמן מברסלב הוא "מעשה בחכם ותם":

"מעשה. שני בעלי בתים היו בעיר אחת והיו גדולים בעשירות. והיו להם שני בנים, אחד מהם בר הבנה והאחד היה תם. לימים התחילו השני בעלי בתים הנ"ל לירד. וירדו מטה מטה עד שאבדו הכל ונעשו אביונים, ולא נשאר להם כי אם הבתים שלהם. והבנים התחילו להתגדל. אמרו האבות הנ"ל להבנים: אין בידינו לשלם עבורכם להחזיק אתכם, עשו לכם מה שתעשו. הלך התם ולמד מלאכת רצען (סנדלר), והחכם שהיה בר הבנה לא היה רצונו לעסק במלאכה פשוטה כזו וישב בדעתו שילך בעולם ויסתכל מה לעשות"

הלך החכם בעולם, הכיר אנשים, למד מלאכה אומנות ופילוסופיה:

"ונעשה דאקטיר גדול ופילוסוף וחכם בכל החכמות. אחר כך התחיל העולם להיות בעיניו כלא, כי מחמת חכמתו, שהיה אמן גדול כזה, וחכם ודאקטיר כזה, היה כל אחד מבני העולם בעיניו כלא."

ואילו התם:

"למד מלאכת רצענות ונשא אשה והיה מתפרנס מן המלאכה. והיה רק מלא שמחה וחדווה תמיד. כשהיה גומר המנעל היה לוקח המנעל בידו, והיה משבח אותו מאד, והיה מתענג מאד ממנו. והיה אומר: אשתי, כמה יפה ונפלא המנעל הזה; כמה מתוק המנעל הזה; כמה מנעל של דבש וצוקיר (סוכר) המנעל הזה. והיתה שואלת אותו: אם כן, מפני מה שארי רצענים נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים, ואתה לוקח רק חצי טאליר (היינו זהוב וחצי). השיב לה: מה לי בזה; זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי."

חלפו הימים והחכם, שהפך ל"דאקטיר גדול" חזר לבקר בעיר הולדתו:

"ורץ התם לקראתו בשמחה גדולה. והחכם הנ"ל, גם כל העולם היה בעיניו כלא כנ"ל. מכל שכן איש כזה, שנדמה למשוגע. אך אף על פי כן, מחמת אהבת נעורים הגדולה שהיה ביניהם, היה מקרבו, ונסע עמו לתוך העיר. והשני בעלי בתים הנ"ל, אביהם של אלו השני בנים, מתו בתוך אותו הזמן, שהיה החכם משוטט במדינות, ונשארו הבתים שלהם.

" והתם, שהיה במקומו, נכנס לבית אביו וירשו. והחכם, שהיה במדינות, לא היה מי לקבל הבית, ונעשה כלה ואבוד בית החכם ולא נשאר ממנו כלום, ולא היה להחכם מקום לכנס בו בבואו. ונסע לתוך אכסניא אחת, והיה לו שם יסורים, כי לא היתה האכסניא כרצונו.

" וגם בענין הדאקטיריי היה לו יסורים. כשהיה בא לחולה, והיה נותן לו רפואה, שהיה יודע בברור, שאם ילך לו להחולה לחיים, בודאי מחיב בברור להתרפאות מזה, כי היא רפואה נפלאה מאד. ואחר כך מת החולה. והיו אומרים העולם שמת על ידו, והיה לו יסורים גדולים מזה. וכן לפעמים נתן רפואה לחולה ונתרפא, והיו אומרים העולם: מקרה הוא. והיה מלא יסורים תמיד.

" וכן היה צריך למלבוש. וקרא החיט, ויגע עמו, עד שלמדו לעשות המלבוש כרצונו, כמו שהיה יודע, וכון החיט, ועשה המלבוש כרצונו, רק כנף אחד (שקורין "לעפיל") שגה בו, ולא כונו יפה, והיה מצטער מאד, כי היה יודע בעצמו, אף שבכאן הוא יפה, כי אינם מבינים על זה, אבל אם הייתי בשפאניא עם הלעפיל הזה, הייתי לשחוק והייתי נדמה כמו "יתיר" (אדם שעושים ממנו ליצנות). וכן היה מלא יסורים תמיד."

כעת מגיעה תפנית בעלילה – "ובלילה ההוא נדדה שנת המלך" (ואין "מלך" אלא מלכו של עולם):

"פעם אחת בא המלך על הסקאסקי, ומצא שהיו כתובין שם אלו השני בנים, זה בשם חכם, וזה בשם תם, והיה בעיניו לפלא, שאלו השנים מכנים בשם "חכם" ו"תם", ונתישב המלך לשלח חכם אחד אל החכם, ותם אל התם. ונסעו השלוחים ובאו לשם, ונתנו האגרות להם.

"והתם, תכף שהגיע לו האגרת, אמר להתם השליח שהביאו: הלא איני יודע מה כתוב בו, קרא אותו לפני! השיב לו: אני אספר לך בעל פה מה שכתוב בו, שהמלך רוצה שתבוא אליו. שאל תכף: רק בלי ליצנות. השיב לו: בודאי אמת, בלי ליצנות. ונתמלא שמחה תכף ורץ ואמר לאשתו: אשתי, המלך שלח בשבילי. ושאלה אותו: על מה ולמה. ולא היה לו פנאי להשיבה כלל, ותכף נזדרז בשמחה, והלך ונסע עם השליח תכף.

בתוך כך נשלחו מסירות על הגאבירניר (מושל) שהוא עושה עולות, והעבירו המלך. ונתיעץ המלך שטוב שיהיה גאבירניר איש תם, שהתם ינהג המדינה באמת וישר, מחמת שאינו יודע חכמות והמצאות, וכן עשו, ועמדו על השערים, ותכף בעברו שם, עכבו אותו, ואמרו לו שהוא נעשה גאבירניר. ושאל ואמר: רק בלי ליצנות. השיבו לו: בודאי בלי שום ליצנות.

"ונעשה התם תכף גאבירניר בתקף ועז. ועתה, שנתרומם מזלו, ומזל מחכים, ובא לו קצת הבנה, אף על פי כן לא השתמש כלל בחכמתו, רק נהג בתמימותו כבראשונה, והנהיג את המדינה בתמימות באמת ובישר, ועולה לא נמצאה בו. ועל הנהגת המדינה אין צריכין שכל גדול וחכמות, רק על פי הישר בתמימות. כשבאו לפניו שנים לדין היה אומר: אתה זכאי ואתה חייב, כפי תמימותו באמת, בלי שום ערמה ומרמה.

"וכן נהג הכל באמת, והיו אוהבים אותו המדינה מאד. והנה עתה כבר בא על חכמתו. ואף על פי כן, אף על פי שכבר היה יודע חכמות, לא היה משתמש עם החכמות כלל, רק נהג הכל בתמימותו כבראשונה. אחר כך שלח המלך שיבוא זה התם הגאבירניר אליו, ונסע אליו, ודבר המלך עם התם בתחלה מהנהגת המדינה, והוטב בעיני המלך מאד מאד, כי ראה שהוא מתנהג בישר ואמת גדול, בלי שום עולה ומרמה.

"אחר כך התחיל המלך לדבר חכמות ולשונות, והשיבו התם כראוי, והוטב בעיני המלך זאת ביותר ויותר, ואמר: אני רואה שהוא חכם כזה, ואף על פי כן הוא מתנהג בתמימות כזה, וייטב בעיני המלך מאד מאד, ומנה המלך אותו שיהיה מיניסטיר (שר) על כל המיניסטריש (השרים)."

גם חכם קיבל את ההזמנה לבוא אל המלך, אבל הוא עדיין "חושב על זה":

"והחכם הנ"ל, כשבא אליו האגרת מהמלך כנ"ל, ענה ואמר: מה זאת, שהמלך כזה ישלח אחרי עבור שפל ברך כמוני; ומה אני, שהמלך ישלח אחרי, הלא מלך כזה, שיש לו ממשלה וגדלה כזו, ואני שפל ונבזה כנגד מלך גדול ונורא כזה, ואיך יתישב זאת בדעת, שמלך כזה ישלח עבור שפל כמוני."

סוף דבר, החכם והתם נפגשים שוב:

"ונתגלגל הדבר, והיו הולכים וסובבים, עד שבאו אל העיר, שדר בה המיניסטיר הנ"ל שהוא התם, חברו של החכם הנ"ל, ושם באותה העיר, היה בעל שם אמתי, והיה חשוב מאד, כי עשה דברים נפלאים. והודיעו להמיניסטיר, שאיש אחד צריך אליו, וצוה שיכנס. ובא אותו החכם לפני המיניסטיר, ותכף בבואו הכירו המינסטיר, שזהו החכם חברו כנ"ל, והחכם לא הכירו, מחמת שהיה בגדלה כזו.

"ותכף התחיל המיניסטיר ודבר אליו: ראה תמימותי למה שהביא אותי לגדלה כזו, ואל מה חכמתך הביאה אותך? ענה החכם ואמר: מאחר שאתה הוא חברי התם, מזה נספר אחר כך. לעת עתה תן לי משפט על שהכו אותי. שאלו: למה. השיבו: בשביל שדברתי על הבעל שם, שהוא שקר ומרמה גדולה. ענה התם המיניסטיר ואמר: עדין אתה אוחז בחכמות שלך. ראה, אתה אמרת שאתה יכול לבוא על שלי בקל, ואני לא אוכל לבוא על שלך. ראה שאני כבר באתי על שלך כנ"ל, ואתה עדין לא באת על שלי; ואני רואה, שזה קשה יותר שאתה תבוא על תמימות שלי.

"ואף על פי כן, מחמת שהיה מכיר בו מכבר בגדולתו, ציווה לתת לו בגדים להלבישו, ובקשו שיאכל עמו."

*

על פי הפשט מדובר בסיפור על שני בנים שונים – החכם והתם. אבל אני רוצה להציע פרשנות שונה: החכם והתם חד הם.

מה שר' נחמן בא ללמד אותנו זה שחכמה כל אחד יכול לקנות, אבל התמימות היא מעלה שקשה הרבה יותר להשיגה.

והכי קשה זה לשמור אותה גם אחרי שקנית את החכמה.

החכם והתם אינם שני אנשים, אלא איש אחד – חכם שהוא גם תם. שזו המעלה הגדולה ביותר שר' נחמן מלמד לשאוף אליה.

כי החכמה, ללא התמימות, יש בה כוח הרסני.

*

כך כותב פרופ' יהודה איזנברג בפירושו "למעשה בחכם ובתם": "הכוח ההרסני של הפילוסוף אינו בא לידי ביטוי רק ביחסו אל העולם הסובב אותו. התם היה מסוגל לרשת את בית אביו (= לקבל את מסורת אבותיו) והפילוסוף ששוטט בעולם 'לא היה מי לקבל את הבית'. הפילוסוף הורס גם את ביתו שלו: כאשר הוא חוזר לביתו הוא מגלה כי "נעשה כלה ואבוד בית החכם ולא נשאר ממנו כלום".

הפילוסופיה אינה מציבה פתרונות ואינה בונה, כוחה בהרס. לאחר שהפילוסוף בז לסובבים אותו הוא מתחיל לפגוע בגופו הוא. בהמשך הסיפור הולכים החכם וחברו לשוטט בעולם. השניים הסכימו שאין בעולם מלך כלל והם הולכים לאמת את הנחתם זו. 'וכך היו הולכים ונוסעים עד שכלה מה שבידם, והתחילו למכור סוס אחד, ואחר כך את השני, עד שמכרו את כולם והוכרחו ללכת ברגל'. הפילוסוף, שתחילה בז לעולם, סופו שהוא מכלה את עצמו.

וזו גם הסיבה לכך שהמלך (וכאמור, אין "מלך" אלא מלכו של עולם) הפקיד את השלטון בידיו של התם ולא של החכם.

כי כמו שכותב פרופ' איזנברג "כוחו ההרסני של החכם מסוכן לו עצמו, ומסוכן כאשר החכם מקבל שלטון על אחרים. רק התמים מסוגל לשלוט בעצמו ולא לבזבז את אוצרותיהם של אחרים".

*

מוצ"ש אחד, אחרי ערב קשה במיוחד ביציע המזרחי, שהבליט עבורי מאוד את הדיסוננס, לכאורה, שבו אני חי, אמרתי לידידי כאח לי דוד מירושלים:

"אתה מבין מה זה, אחרי כל זה אני מחר יישב באוניברסיטה ואתעסק בתיאוריות ברומו של עולם".

"שום דיסוננס ,איציק", ענה לי דוד. "תביא מעט מהיציע המזרחי לאוניברסיטה ומעט מהאוניברסיטה ליציע המזרחי.

אם הצלחתי לעשות זאת, ולו במעט, להפוך "חכם" ולהישאר תם, אז אני מקבל, במלוא הענווה, את התואר המקדם את שמי החל מאתמול.

And now the end is near
And so I face the final curtain
My friend I'll say it clear
I'll state my case of which I'm certain

I've lived a life that's full
I traveled each and every highway
And more, much more than this
I did it my way

תגובות

  • ארז (דא יונג)

    מברוק אלפסי.
    עוד תואר לארון התארים העמוס של דה באזר :)

  • ר.שטנאי

    מזל טוב !!!

  • matipool

    איציק או דוקטור אלפסי - מזל טוב !
    אולי תלך לחגוג עם סמי בן טובים במסעדת דגים . יש שם אחלה ברבוניות ..
    כמו שכבר כתבתי לך לא פעם - היחסים והאהבה במשפחה שלך הם מודל לשאוף אליו .

  • גיסנו

    מברוק עליך איציק!
    יאללה תחזור שנפתח גם פה שמפניה :)

  • moby

    ברכות
    עוד טוען חדש לשם ד"ר.א.
    זה יכול להפוך לשיח מעניין מאוד בין ד"ר.א אחד לשני.

  • תומר חרוב

    וואלה, לבד? כל הכבוד!
    מזל טוב דוקטור, שמח מאוד בשבילך. תמשיך להצליח בכל מה שאתה עושה.

  • זאב אברהמי

    דוקטור אלפסי. כן יירבו

  • אביאל

    מזל טוב איציק ! תמשיך להצליח !

    בקשר למשפט "הפילוסופיה אינה מציבה פתרונות ואינה בונה, כוחה בהרס.", אני כמעט בטוח שההיסטוריה מראה לנו בדיוק את ההפך.

  • מיכל

    מברוק אחד ענקי:)

  • יוסי מזרחי

    ד"ר אלפסי, אוהד בית"ר ירושלים (בין שאר המעלות), מברוק והרבה בריאות והצלחה.

  • דוד מירושלים

    מברוכ, ידידי היקר!

  • בני תבורי

    What's up Doc?
    מברוכ מכל הלב.

  • אלעד

    מזל טוב! ובהצלחה ברה-אורגניזציה של הקהל הביתרי

  • old timer

    בני הקדים אותי...

    אתה מדבר על ביתך המרוקאי ואני חושב על זה ששנינו ביחד הם חלום של אמא פולניה. מברוק (שכוייח)!

  • מאשקה

    ברכות חמות לך אלפסי
    אין עוד מלבדך !!!
    http://www.youtube.com/watch?v=gKxMzc6Rig4

  • ד"ר א.

    בעקבות מובי, שׂמתי לב ששנינו לא רק ד"ר א., אלא ד"ר א.א.
    וגם אצלי במשפחה אנשי חינוך (למכביר, אם כי סגן מנהל דומני שעוד לא היה לנו).
    וגם אני אהדתי את בית"ר בנעורי.
    אולי בכלל אנחנו אותו אדם, ועד עכשיו לא שׂמנו לב?

    חוץ מזה, אני מוריד בפניך את הכיפה השקופה על האבחנה:
    "מרוקאית זו לא שפה לטעון בה טיעון. זו שפה להעביר בה רגש."
    (לא שאני יודע מרוקאית, אבל זו עדיין אבחנה יפהפיה).

  • אופיר המקורי

    איציק,

    ברכות לבביות, בקרוב (פלוס מינוס) אצלנו אני מקווה.
    מאוד התחברתי לסיפור על אביך (הוריי חקלאים ומעולם לא סיימו תיכון) ולמה המחשבות האלה צפות עכשיו. גם בחירת הסיפור של רבי נחמן היתה מענינת ובמקום. אני מתרשם שיש בך משניהם.

    יישר כוח!

  • מנחם לס

    אחת המגרעות (או המעלות?) שיש לי בדה באזר היא שמלבד רונן, אני לא מכיר אף אחד. לא יודע את עבר כותבי הבלוגים, בני כמה הם, מה מקור הכנסתם העכשווי, והיכן עסקו בעבר. אז איציק, CONGRATULATIONS על הדוקטורט שלך אם כי החמצתי כנראה היכן כתבת זאת. אז סתם מתוך סקרנות, במה הדוקטורט שלך, והאם אתה שייך לעולם האקדמאי כעיסוק?

  • גמל (סתם גמל)

    מרוקאית זו לא שפה לטעון בה טיעון. זו שפה להעביר בה רגש- זה הניסוח הכי מדויק לאין ספור ארוחות שבת וחג אצל הסבתא

  • יאיר אלון

    הבנאדם שכתב את זה באמת יושב ביציע המזרחי בטדי?!

    :-)

  • matipool

    גם לבית"ר . פרופסור ריבקינד המהולל מהדסה עין כרם שהציל ממוות ודאי אח של חברה שלנו ( סיפור שסופר בו רבות בתקשורת לפני מס' שנים על חייל שנורה ולמעשה כבר הוכרז כמת ) .

  • אזי

    נורא עצוב לי מה שהמדינה הזאת הפכה אותי
    בהתחלה ישר חשבתי שהמלך קידם את התם כדי שיהיה יס מן שלו וכי הוא מספיק טיפש לא להפיל אותו בהמשך

    אחד חשבתי שזה קורה שטמבלים עולים לשילטון אבל באיזשהו שלב הם מתחילים להבין מה זה פוליטיקה ולא יכול להיות שהוא לא התחיל לעשות ספינים פוליטיים כדי להיות מלך בעצמו...

  • שבי כהן

    מזל טוב דוקטור!

  • באבא ימים

    ריבקינד למיטב זכרוני הוא גם זה שהציל את חייו של מני לוי.

  • הופ

    מברוכ איציק, סליחה, ד"ר אלפסי!
    הסיפור יפה ומעשיר, אם כי כפילוסוף חובב אני מוכרח להגן על בני מיני ולהעיר שללא הרס אין בניה מחדש, וגם לנו ההורסים יש תפקיד חשוב בעולם, וזאת בנוסף למודעות הבלתי נמנעת לעובדה הפשוטה, החותכת ש(לפעמים באמת) אין לנו לאן ללכת.
    (ואני רוצה להאמין שגם אני על יומרותיי הפילוסופיות הנני תם במידה רבה, ובעצם כולנו לפעמים חכמים ולפעמים תמימים, לפעמים בונים ולפעמים הורסים, ורק מנסים לכוון עצמנו כך שלא נהרוס מה שנועד להיבנות, ושלא נבנה על מה שדינו להיהרס).
    מאחל לך להמשיך לבנות ולהיבנות!

  • דורפן

    מזל טוב. גם האקדמיה וגם היציע המזרחי זה שטויות. תתרכז בדה באזר!

  • Amir A

    מזל טוב. אם אני לא טועה זה בהיסטוריה? אם כן - זה גם יפה שזה קורה בשבוע כזה שבו מיכאל הר-סגור סוגר את הפרק שלו.

  • ברק

    יישר כח צדיק!!!

    מזל טוב וכל הכבוד!!!

  • איציק אלפסי

    חברים,
    תודה רבה מכל הלב על הברכות והאיחולים, ריגשתם אותי מאוד.
    למי ששאל (החבר'ה מגשם באלפסי כבר מכירים, אבל בשביל החדשים):
    את הדוקטורט עשיתי באוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה בארבע השנים האחרונות.
    הדוקטורט הוא בפסיכולוגיה ועוסק בתיאורית ההתקשרות- עליה אפשר לקרוא באופן כללי כאן: http://bit.ly/ih2MMj
    מי שקצת יותר בעניין יכול לחפש בספרית המוסד האקדמי הקרוב למקום מגוריו מאמר שפרסמתי יחד קולגות מהאונ' בסאות' ומבוסס על חלקים מהדוקטורט: http://bit.ly/fn1bdy

Comments are closed.