כחול-לבן על הגובה

דניאל פרנקל היא בחורה צעירה יפהפייה ואינטליגנטית שיכלה להצליח כנראה בכל תחום אליו הייתה פונה בצורה הרבה יותר מתגמלת מאשר בהפיכה לאתלטית מקצוענית. הבחירה שלה בכל זאת להיות אחת כזו גורמת לי להוריד בפניה את הכובע ולהתרגש עד מאוד מההישג הנאה שלה.

בשקט בשקט עבר סוף-שבוע מוצלח מאוד על הספורט הישראלי.

זה התחיל ביום חמישי עם ההעפלה של בנות אליצור רמלה לגמר היורוקאפ והמשיך בשישבת עם הניצחון החלק והיפה של נבחרת הדיוויס על פולין וההעפלה של דניאל פרנקל לגמר אליפות אירופה בקפיצה לגובה תוך שהיא קובעת שיא ישראלי חדש (1.94 מ').

לזה אני מצרף גם את גמר גביע המדינה הנהדר בכדוריד מיום חמישי. אמנם לא הישג בזירה הבינלאומית, אבל אירוע נפלא כשלעצמו שהראה שאפשר להביא קהל ולעורר עניין גם בענף שהוא לא אחד משניים-שלושה הפופולאריים ביותר. וזה, כידוע, סימן מובהק של תרבות ספורט מתוקנת.

*

את ההישגים האלה ניתן לחלק לשניים-

לחלק הראשון שייכים ההישגים אותם ניתן לשייך למסורת.

לישראל אין מסורת בהרבה ענפים, אבל באלה שיש המסורת הזו פחות או יותר נשמרת לאורך שנים ארוכות.

כדורסל הוא אחד הענפים בהם יש לנו מסורת. ההצלחה של אליצור רמלה היא חלק מהמסורת הזו, כמו ההשתתפות הקבועה של נבחרת ישראל באליפות אירופה (רק פעמיים מאז קום המדינה נעדרה ישראל מהטורניר), הזכיות של מכבי ת"א בגביע אירופה, של הפועל ירושלים בגביע יול"ב וההעפלה של בנות א.ס. רמה"ש לגמר גביע רונקטי ב-1999.

גם אליצור רמלה הוא מועדון שלא נבנה ביום אחד. הוא נמצא בצמרת הכדורסל הישראלי כבר מאמצע שנות ה-90'. זכורה לי היטב האליפות הראשונה שלהן בעונת 1995/96, אחרי ניצחון בסדרת פליי-אוף מרתקת על אליצור חולון שעוד הייתה אז המכבי ת"א של כדורסל הנשים, במיוחד המשחק הרביעי והמכריע באותה סדרה שנערך באולם הישן ברמלה- משחק בו נפצעה בצורה קשה כמה דקות לסיום הרכזת והכוכבת הגדולה של הרמלאיות באותו ערב- לירון קופילוב, ובסיום, בסצנה מרגשת במיוחד, חזרה למגרש כשהיא נשענת על כתפי חברותיה כדי לחגוג איתן את הזכייה ההיסטורית.

בכדוריד, ראשון-לציון עיר שינה מנומנמת בימים כתיקונם, הופכת להר-געש בכל פעם שמתרגש עליה דרבי. אני די משוכנע שגם אם מחר יקום איזה אוליגרך ויחליט לבנות שמה קבוצת גלאקטיקוס בכדורגל או סל הוא לא יצליח לגרום לילדים לנטוש את הכדוריד. ככה זה כשיש לך משהו להזדהות איתו ויריבות שנבנית על-פני שנים.

גם בטניס, כן טניס, ישראל הא מדינה עם מסורת מכובדת. מאז שנות השמונים אנו מחזיקים, פחות או יותר בקביעות, שחקן או שחקנית (לעתים אף שניים) בחמישים-מאה ראשונים/ות בעולם (גליקשטיין, מנסדורף, בלום, פאר, סלע). שזה הישג לא מבוטל למדינה קטנה כמו ישראל, בייחוד ביחס למשאבים שהיא מקצה לספורט. שלא לדבר על נבחרת הדיוויס, שתמיד איכשהו מפלרטט עם הבית העליון ומדי פעם אף נמנית עליו.

אל תזלזלו בערכה של מסורת. נכון שלכאורה אין קשר סיבתי ישיר בין הצלחה לבין כך שספורטאים מאותה מדינה ממנה את/ה מגיע/ה היו בעבר במעמד דומה והצליחו. אבל התחושה הזו, שמישהו/י שהגיע/ה מאותו מקום כמוך כן הצליח/ה לעשות את זה כבר פעם, נותנת לא מעט ביטחון.

*

לעומת זאת, ההישג של דניאל פרנקל נמצא בקבוצת השנייה- הישגים המנותקים מההקשר הכללי ומושגים בזכות כישרון, ובעיקר- התמדה, הקרבה ועבודה קשה של יחידי סגולה.

זכינו ויש לנו הזדמנות כאן בדה באזר להיחשף מקרוב לדוגמא כזו בבלוג של החותר האולימפי רועי ילין.

יש לי הערכה, שלא לומר הערצה, לאותם אלה כמו דניאל ורועי שבוחרים להפוך לספורטאים מקצוענים בענפים כמו אתלטיקה וחתירה בהם לישראל אין מסורת של הישגים. מדובר ב"תורה לשמה" ממש- אהבת ספורט טהורה.

דניאל פרנקל היא בחורה צעירה יפהפייה ואינטליגנטית שיכלה להצליח כנראה בכל תחום אליו הייתה פונה בצורה הרבה יותר מתגמלת מאשר בהפיכה לאתלטית מקצוענית. הבחירה שלה בכל זאת להיות אחת כזו גורמת לי להוריד בפניה את הכובע ולהתרגש עד מאוד מההישג הנאה שלה.

*

והנה ביצוע נדיר של מיכה שטרית (שכתב את המילים) ועמיר בניון לשיר שמספר, אם תרצו, את הסיפור של כל ספורטאי ישראלי. בעצם, של כל ישראלי.

תגובות

  • גיא זהר

    אכן הישג מרגש והתקדמות מתמדת של דניאל. גם באתלטיקה, במיוחד בקפיצות, יש סוג של מסורת עם שחרמורוב-רוט, קרסנוב, ואברבוך אפילו שחלקם יבוא. לצערנו, אצלנו מלכת הספורט בהרבה רגעים נראית כמו לכלוכית. חבל.

  • דובינסקי

    דניאל בחורה מקסימה שגם רוקדת ומדגמנת. אבל היא לא נולדה יש מאין.
    בעקבות הכשלון הקולוסאלי של האתלטיקה הישראלית בבייג'ין, הוחלט בוועד האולימפי (דרך היחידה לספורט הישגי) שענף הקפיצות באתלטיקה ייבחר לאחד מששת המקצועות המועדפים שמתוגמלים בהתאם (יחד עם ג'ודו, שייט, התעמלות אומנותית, שחיה וטקוואנדו אם אני לא טועה). אלכס אברבוך, שפרש במכביה האחרונה, אחראי מקצועית על כל העסק ובגלל זה אפשר למצוא שם גם את דימה קרויטר וג'יליאן שוורץ.

    דניאל בהחלט הצלחה ובכלל בחורה מתוקה מאוד. אגב, שימו לב לתנועות הרובוטריק שהיא עושה לפני הקפיצה. זה מאוד משעשע.

  • סופרפלי

    היא ממש יפה.

  • איציק אלפסי

    דניאל באמת בחורה מקסימה, שמעתי אותה כמה פעמים מדברת והיא עשתה עלי המון רושם.
    אני חושב שזאת ההוכחה שכשמשקיעים בספורט בצורה רצינית (וזה המקום לומר גם מילה טובה לשרת הספורט לימור לבנת שלקחה במיוחד את הנושא של ספורט הנשים לתשומת ליבה) ועובדים נכון עם הספורטאים מגיעים לתוצאות. ישראל, ואמרו את זה אנשים חכמים ומבינים ממני כבר מזמן, צריכה להשקיע במס' מצומצם של ענפי ספורט בצורה רצינית ויסודית ולפתח בהם מסורת של הישגיות, במקום סתם להתפזר לכל מיני כיוונים בתקווה "לדוג" משהו.

  • D! במולדת

    אוי אני טועה אבל בקפיצות לסוגיהם דווקא יש וג של מסורת. זה אמנם יוצא ממשולשת ועובר בעיקר במוט אבל זוהי סוג של מסורת.
    ה"ייבוא" הזה שאתה קורא לו - הוא חבורה של אנשים שאני כמעט אף פעם לא מבין כי תמיד נראה לי (ואני לא מבין בזה אז מאד יכול להיות שאני טועה) שהם יכלו לקבל תנאים טובים יותר במקומות אחרים בלי שחלקים גדולים בתקשורת ובציבור יכאו עליהם כשהם נכשלים ויגידו שהם לא שייכים כשהם מצליחים (אלא אם הם עולים על הפודיום - אז כולם מגיעים).
    כמו הזרים הראשונים בכדורגל שהביאו איתם מהו אחר (ועד היום מביאים איתם הרבה זרים בעונה הראשונה שלהם) ואולי כן נתנו ערך מוסף ככה ה"ייבוא" הזה בונה פה מסורת גם אם היא שייכת, באופן כמעט בלבדי, לאתלטים.

  • דודיק

    איציק, כדי להעמיד דברים על דיוקם, לקפיצה לגובה לנשים דווקא יש מסורת לא מבוטלת בארץ, שראשיתה באהובה קראוס קריביצקי (אליפות משחקי אסיה ב-1954), המשך במיכל למדני, אורית אברמוביץ (אליפות משחקי אסיה ב-1974), רות זלוצ'נקו וגבי רוזן. גם הגברים לא פיגרו בהרבה לאורך השנים, ודי אם נזכיר את גדעון הרמט, איתי מרגלית, קונסטנטין מטוסביץ (מקום חמישי במשחקי סידני- ההישג הישראלי הטוב ביותר באתלטיקה האולימפית), ניקי פאלי ודימה קרויטר. יצויין כי רוב השמות שצוינו הם ילידי הארץ, שניים גדלו, חונכו וטופחו בארץ, ורק אחד (מטוסביץ) נכנס לקטגוריה של "יבוא".

  • ירון

    אי אפשר להסביר למישהו שהוא לא ראשלצי מה זה כדוריד. אי אפשר להסביר את התחושה. אני כבר לא גר בעיר בערך 13-14 שנה, אבל כשיש דרבי אני שש לקרב. בשיעורי ספורט בבית ספר יסודי בראשון של פעם המורים היו מלמדים אותנו יסודות של כדוריד. במקום לקבל כדורגל היינו מקבלים כדוריד ומתרגלים "תפירה" ומסירה לפיבוט. ואת המוצלחים היו לוקחים לבתי הספר לכדוריד. מזרח העיר למכבי, מערב להפועל. חברים שלי היום לא מבינים מה אני מוצא במשחק הזה, זה פשוט לדבר לקיר. כשהיה דרבי של נוער או נערים או אפילו ילדים האולם היה מפוצץ. מפוצץ! ימים לפני המשחק כולם היו מדברים על הדרבי. לנצח דרבי כדוריד בראשון זו הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם. אני מסוגל לדקלם עד היום שחקני הרכב של מכבי שאני בספק אם בכלל זוכרים את השמות. עדי כנען, יוסי סמאט, אודי סלע, יואב דרוקר (שוטר ימין ענק!) מישה יוסיפוביץ שהייתה לו חנות אופטיקה במדרחוב, חיים מובשוביץ המנוח, יוסי אוסלנדר שהיה פקח בעיריית ראשון, אמיר פופקו שאחד מרגעי השיא של ילדותי היה לפגוש אותו במכולת של הדוד שלו.
    לא היה ולא יהיה אולם כמו מגרש הפחים מול היקב.

  • איציק אלפסי

    D! ודודיק, נדמה לי שהובנתי לא נכון כשכתבתי "לדוג"- לא התכוונתי לייבוא ספורטאים ממדינות זרות אלא לפיזור המשאבים בצורה לא מושכלת בין הענפים, גם במקומות בהם אין סיכוי ממשי להגיע להישגים- כמו דייג שמשליך את החכה שלו במקום שבו בכלל אין דגים.

    ירון,
    תודה על התוספת החשובה לדברים שכתבי בפוסט לגבי הכדוריד בראשון. לזה בדיוק התכוונתי שכתבתי על מסורת של ספורט שמתפתחת לאורך שנים.

  • moby

    איציק מפריע לי לראות רשימה של אייקוני הטניס. בלי איזכור של קיסרית הטניס, שנשאה על גבה את הטניס הנשיא לשיאים חדשים גם את נבחרת ישראל.
    אנה שמסנובה.
    האישה שמשחקה היה כלכך ישראלי והתנהלותה לא. ללא כתבי חצר ללא תמיכה. משחק משחק, מכה מכה, כאילו זה העולם כולו.
    ראה איך נעלמת ונאלמת לה תהילת עולם כבר שכחנו את הקופץ לגובה ניקי פאלי. זו הבעיה העיקרית שלנו בהתנהלות הספורט. אחד ויחיד ואין אחר מלבדו. כאילו שאי אפשר לקדם שניים (ענבר ופרידמן, שייטי ה-470 [שלצערי שכחתי את שם שני הזוגות אז לא אזכירם], פרנקל ופורמן ועוד ועוד).

    • איציק אלפסי

      צודק, ותודה שהעלית על נס את אנה סמאשנובה שבהחלט ראויה להיכלל ברשימה.

  • matipool

    ההתקדמות של דניאל פרנקל מרשימה מאד . חבל שהיא נמוכה בהרבה מהמתחרות שלה , דבר שכמעט מחסל לה את הסיכוי להתמודד ממש בצמרת .
    וכמובן , כמיטב המסורת של הקופצות לגובה - היא נראית מצוין ( גם מעין פורמן שכרגע לא בכושר והייתה הכוכבת עד שהגיעה פרנקל ) וגם נחמדה מאד .

  • פראליה

    אני בטוח שמרבית תושבי ראשל"צ היו קונים בשתי ידיים את ההגדרה שלך כ"עיר שינה מנומנמת"..

    • איציק אלפסי

      לא ממש הבנתי.. למה? בלי לפגוע אבל זו לא עיר שנראה לי קורה בה יותר מדי חוץ מהכדוריד.

    • פראליה

      איציק, ראשון אחת מערי הפשע והרשע הבולטות בגוש-דן, כל ההורים שאני מכיר עושים את המקסימום לעוף משם.

    • איציק אלפסי

      לא ידעתי את זה ולפי מחירי הנדל"ן בעיר אני לא היחידי..

    • פראליה

      הנדל"ו עף בכל הרדיוס וחוץ מזה, אתה יודע מי משלם הכי יקר..

  • ויכסלפיש

    ירון, אורלי פרומן מנכ"לית משרד הספורט קשורה למשפחת פופקו מהכדוריד?

    לגבי ג'יליאן שוורץ: מראיון איתה הבנתי שכדאי לה לייצג את ישראל, מכבי ת"א תומכת בה וגם הוועד האולימפי. אמרה לי שבארה"ב היא תלויה בעיקר בגיוס ספונסרים כי אין שם אגודות ולכן זה קשה, מה עוד שהיא בת 31.

  • דורפן

    ושכחת את סמשנובה בטניס. יותר שנים מכל אלו בצמרת

    • OR-N

      בדיוק מה שאני באתי לכתוב.מאוד צרם לי לראות את זה.גם בשיאה לא החשיבו אותה "משלנו", ובתור עולה מרוסיה זה הפריעה לי עוד אז, אז בטח שעכשיו.

    • איציק אלפסי

      צודקים והתנצלתי על כך בתגובה למובי (הודעה #9).
      בלי או עם קשר- אנה שירתה בצבא, ייצגה את ישראל ועשתה למען המדינה הרבה יותר מרוב הצברים/יות שאני מכיר.

  • מיכל

    אני לא שותפה לפרגון הזה ללימור לבנת.

    כמו כן, מסורת ספורט אין כאן. יש כאן הצלחה למרות, ולא בגלל, או בזכות או בעזרת....

    למרות ששמים את כל המכשולים האפשריים יש כאלו המצליחים.

    פרנקל ראויה לכבוד אדיר, גם בלי קשר ליופי שלה....

    אם אני הייתי אומרת על שחקן שהוא חתיך הורס הייתם אומרים לי איזה בחורה אני, מה אני מבינה בכדורגל...הו המסרים הכפולים....

    בכל מקרה המון בהצלחה לפרנקל. שתתן להם בראש:)

    • איציק אלפסי

      מיכל, את יכולה בכיף לכתוב על איזה שחקן חתיך שאת רוצה ואני מבטיח לך שזה לא יעלה או יוריד שום דבר מההתייחסות לניתוח המקצועי שתציעי. אני האחרון שיגיד משהו על זה שנשים לא מבינות בספורט. אחותי היא אחת המבינות הגדולות שאני מכיר והיא רק דוגמה אחת מיני רבות של נשים שהיה לי העונג גדול להחכים מהם בנושא.

Comments are closed.