Losing My Religion (אייאקס ו"הבעיה" היהודית)

באייאקס אולי מצטערים על כך שזהות היהודית דבקה בהם והיו מעוניינים לשכתב את ההיסטוריה כדי להתמודד עם התופעות הנגזרות מכך, אבל הניסיון הזה עשוי להתברר עבורם, כפי שמלמדת אותה היסטוריה, כדבר שרק יעודד ויעצים את אותן תופעות.

In כללי

לפני שאגש לנושא הפוסט שתי הערות ברשותכם בעניין הערב המרגש של אליצור רמלה אמש בצרפת:

1. אני מודה שבסיום המשחק עמדה לי לחלוחית בקצה העין כשראיתי את בנות רמלה חוגגות. קשה היה להישאר אדיש למראה השמחה התמימה, הטהורה, של הבנות האלה שבחרו בקריירה שעבור אישה דורשת, יש להניח, הקרבה לא מועטה והתמודדות לא פשוטה מכמה בחינות (דורפן הביא אספקט אחד שלה אתמול כמו שרק הוא יודע), ורגעים כמו אלו אמש הם, מן הסתם, פיצוי נדיר על כך שמעטות מהן זוכות לו.

2. נגעלתי מההתנהגות של האוהדים הצרפתים בסיום ששרקו בוז צורם לשחקניות שחגגו עם דגל ישראל על הפרקט. הבנו, אתם שונאים את ישראל ורואים בה תמצית הרוע בעולם, אבל מה לעזאזל אתם רוצים מהבנות האלה? מה, שי דורון ולני סלווין שולחות מטוסים להפציץ בעזה או מתעמרות בפלסטינים במחסומים?! אי אפשר לשים רגע את הפוליטיקה בצד ולתת כבוד מינימאלי לספורטאיות שהשיגו כרגע הישג ספורטיבי מרשים, גם אם זה על חשבון הקבוצה שלכם? השנאה שלכם עד כדי כך מעוורת?! ואחרי זה אומרים שבישראל אין תרבות ספורט.

ועכשיו לנושא הפוסט:

בשבוע שעבר התעוררה סערה בהולנד אחרי שברשת פורסם סרטון ובו נראים שניים משחקני קבוצת דן-האג כשהם חוגגים את ניצחונם על אייאקס כמה שעות קודם לכן תוך ניצוח על מקהלה בפאב המקומי השרה "אנחנו הולכים לצוד יהודים".

תגובתו לעניין של היו"ר היהודי של אייאקס, אורי קרונל, הייתה הזויה, שלא לומר מקוממת: הוא החליט להסיר את דגלי ישראל מהאמסטרדם ארינה ולפנות לאוהדי הקבוצה בדרישה לחדול מלזהות את עצמם בכינויים המסורתי- "היהודים".

במאמר מוסגר חייבים להודות שמדובר בדרך יצירתית למדי להתמודד עם גזענות שלא ברור איך לא חשבו עליה קודם? על אותו משקל, למשל, אפשר לבקש משחקנים שחורים לעלות לשחק עם מסיכות לבנות. אלא שאם לחזור לאייאקס, אזי זה לא חדש שהמועדון ההולנדי מנסה למחוק את "הכתם" היהודי מהזהות שלו:

ב- 2005, לדוגמא, אמר נשיא המועדון דאז, ג'ון ג'אקי, בראיון לסאנדיי טיימס הלונדוני באופן גלוי כי "אייאקס מוצגת כמועדון יהודי וחלק מהאוהדים שלנו מכנים את עצמם "יהודים", אולם אנו מעוניינים לטשטש את התדמית הזו ונעשה זאת בכל דרך אפשרית".

בדומה לכך, סיימון קופר בספרו המעולה "אייאקס, הולנד והמלחמה" מספר על הקשיים שנתקל מצד המועדון כשניסה להתחקות אחרי שורשיו היהודיים:

"אין שום דבר שיעניין אותך" היסו אותו הגורמים הרשמיים באייאקס, וכשעימת אותם עם העובדה שבשנים שלפני המלחמה הייתה אייאקס הקבוצה הפופולארית בקרב הקהילה היהודית הגדולה של העיר וביציעים תועדה באותן שנים נוכחות יהודית מוגברת, קיבל את ההסבר המקורי לפיו "היהודים אוהבים דברים טובים, לכן הם נהגו ללכת למשחקיה של אייאקס".

כאשר התעניין אצל האוצר הראשי של ארכיון המועדון, וים סחופארט, מדוע לא מונצח זכר חברי המועדון ושחקניו היהודים שנרצחו בשואה (בניהם, הקיצוני הימני אדי האמיל ששיחק 125 משחקים עבור אייאקס לפני שנשלח לאושוויץ), נענה כי "זה יהיה כואב מדי לקרובי המשפחה שנותרו בחיים" ו-"איננו נוהגים לחטט בעבר"- גישה לא רגילה מצד מנהל ארכיון, כפי שהעיר בצדק קופר.

הנטייה של ההולנדים לטמון את ראשם בחול אל מול סוגיה מטרידה לא הפתיעה את קופר. בחלק אחר של ספרו הוא מנפץ את המיתוס לפיו ההולנדים היו העם שעזר הכי הרבה ליהודים בזמן השואה.

בעזרת מסמכים ועדויות שונות קופר חושף תמונה לפיה נטיית הלב של ההולנדים בזמן המלחמה הייתה להתעלם מ"הבעיה" היהודית, וגם אם לא סייעו לנאצים באופן פעיל כמו במקומות אחרים, נקטו בגישה של "לא ראינו לא שמענו".

קופר מצטט את ההיסטוריון ההולנדי, האנס בלום, שטען כבר בשנות השבעים, ימים בהם המיתוס לפיו ההולנדים בזמן המלחמה היו 'goed' (טובים) היה בשיאו, כי "מרבית ההולנדים מעולם לא עשו בחירות מוסריות גדולות, הם פשוט המשיכו בחייהם ובשלב מאוחר יותר של המלחמה, כאשר הכיבוש הגרמני נעשה אכזרי יותר ויותר, התמקדה דאגתם העיקרית בשאלה כיצד לגרום לעצמם נזק מועט ככל האפשר. הם הסתגרו במעגלים משפחתיים קטנים ולמשל, הלכו לקולנוע ולא התעסקו בשאלה לאן נעלמו שכניהם היהודים". כך יוצא שהולנד הייתה למעשה המדינה בה הושמד האחוז הגבוה ביותר של הקהילה היהודית המקומית חוץ מפולין.

על רקע העובדות האלה האלה הניסיון התורן של אייאקס להתמודד עם תופעות אנטישמיות בעזרת מחיקת הזהות היהודית של הקבוצה אינו מפתיע. אפשר לראות בכך ביטוי נוסף לנטייה המסורתית של ההולנדים לפתור בעיות בצורה של התעלמות וטאטוא מתחת לשטיח. למרות זאת, מעניין מאוד עדיין שמי שמוביל כיום מטעם המועדון, וביתר שאת, הוא יהודי בעצמו.

אלא שגם ניסיון של יהודים "להיפטר" מזהותם היהודית, איננו חדשה גדולה. היו"ר היהודי הנוכחי של אייאקס, אורי קרונל, הולך כאן בדרכם של דמויות יהודיות היסטוריות מפורסמות מעט יותר כמו, למשל, קרל מרקס ופרנץ קפקא.

במאמר שפורסם לפני מספר שנים בכתב העת "ארץ אחרת" עמד העיתונאי והסופר היהודי-צרפתי לוראן כהן על סוגיית השנאה העצמית של שני האישים המפורסמים האלה.

למעשה, קרל מרקס, נצר לשושלת רבנים, היה אחד האנטישמיים הגדולים בהיסטוריה ומי שהניח את התשתית האידיאולוגית לרדיפת היהודים של המשטרים הפשיסטיים-קומניסטיים באירופה במאה ה-20.

במאמרו "על שאלת היהודים" כותב מרקס:

"לא נחפש את סוד היהודי בדתו, אך נחפש את סוד הדת ביהודי הריאלי. מהו הרקע החילוני של היהדות? הצורך הפרקטי והתועלת האישית… מהו יסוד הדת היהודית? הצורך הפרקטי והאגואיזם. המונותיאיזם של היהודי הוא למעשה הפוליתיאיזם של הצורך המתפשט, פוליתיאיזם אשר הופך אפילו את בתי-השימוש לאובייקט של התורה האלוהית… הכסף הוא האל הקנאי של ישראל. שום אליל אחר לא יכול לשכון בצדו… המסחר הנו אלוהיו האמיתי של היהודי. אלוהיו הוא רק מסחר עלוב… אפילו היחסים בין גבר לאשה הופכים לדבר מסחרי! האשה הופכת לאובייקט סחר. אזרחותו העלובה של היהודי היא אזרחותו של איש עסקים, של אנשי ממון. תורתו נטולת יסוד ותבונתו של היהודי היא קריקטורה דתית של המוסר… ביום שהחברה תצליח להוקיע את המהות האמפירית של היהדות, ביום שיחוסלו תנאי הסחר, דמות היהודי לא תיתכן עוד".

כמו אצל מרקס, גם אצל קפקא אפשר למצוא מוטיבים אנטישמיים מובהקים. במאמרו מציין כהן כי בספרו של קפקא "מכתבים אל מילנה" ישנו קטע אחד שניתן להגדירו כטירוף היטלראי, עשרות שנים לפני תאי הגזים הנוראים:

"יש לי לעתים דחף לדחוס אותם (את היהודים), למשל, לתוך מגירת השידה וללחוץ בחוזקה ולהמתין, לפתוח אותה מעט כדי לבדוק אם הם נחנקו כולם, ואם לא, לסגור שוב את המגירה, וכך עד שהדבר יתגשם".

חשוב לציין, עם זאת, שבניגוד למרקס, שהיה אוטו-אנטישמי מובהק, ומהגרועים שבהם, ההתמודדות של קפקא עם זהותו היהודית היתה מורכבת יותר- אל מול ביטויים של אוטו-אנטישמיות, כפי שצוטטו לעיל, עמד גם ניסיון נואש, ואף מרגש במידה מסוימת, של קפקא להתחבר בכל זאת לשורשיו היהודיים: הוא למד יידיש, שילב בכתיבתו המאוחרת מוטיבים הלקוחים מעולם התוכן של החסידות ואגדות חז"ל ואחרי הצהרת בלפור ב- 1917 אף גילה עניין בציונות.

אלא שגם קפקא בעצמו מסכם בערוב ימיו את הניסיון הזה ככישלון: "זה כמו לרדוף אחרי חלום, כיצד ניתן למצוא בחוץ את מה שהיה צריך לבוא מבפנים?" במאמרו מציין כהן כי שנתיים לפני מותו, בינואר 1922, הוא רושם ביומנו: "ללא אבות, ללא נישואים, ללא צאצאים, אך עם תשוקה עזה לאבות, לנישואים, לצאצאים. כולם, אבות, נישואים וצאצאים מושיטים לי יד, אך ממרחק רב מדי עבורי".

הניסיון, אם כך, של קפקא להתחבר לזהותו היהודית היה כנראה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, ולא יכול היה לסגור פער של חיים שלמים בניתוק מהזהות הזו. ניתוק, אגב, שייתכן מאוד ולא היה באשמתו של קפקא, אלא תוצאה של החברה היהודית המתבוללת לתוכה נולד.

לא קל להיות יהודי, יש שרואים בכך זכות וגאווה ויש כאלה שרואים בכך סוג של עונש שרירותי ועול שהיו רוצים לפרוק אותו. כך או כך, ההיסטוריה מלמדת שזהות זה לא משהו שאפשר למחוק גם אם משפשפים חזק במים וחומר ניקוי (אפילו לא Ajax). זאת ועוד, ההיסטוריה הפרטית של העם היהודי מלמדת ש, באופן טראגי אולי, ככל שהניסיון הזה היה חזק יותר כך הוא עורר רדיפה גדולה יותר של כאלה שביקשו "להזכיר" ליהודי את יהדותו.

עפ"י מחקרו של קופר, הזהות היהודית של אייאקס דבקה בה משום שאמסטרדם שלפני המלחמה היתה עיר שאחד מכל חמש תושביה היה יהודי, והיהודים, שאהבו כדורגל, ובמיוחד את אייאקס, הפגינו נוכחות גבוה ביציעים.

אז באייאקס אולי מצטערים על כך והיו מעוניינים לשכתב את ההיסטוריה כדי להתמודד עם התופעות הנגזרות ממנה, אבל הניסיון הזה עשוי להתברר עבורם, כפי שמלמדת אותה היסטוריה, ככזה שרק יעודד ויעצים את אותן תופעות.

*

והנה אנוק, זמרת הולנדית שהפציעה בשנות ה-90' בסערה לעולם הפופ, הותירה שני אלבומים מצוינים ונעלמה כלעומת שבאה, בגרסת כיסוי משובחת למדי ל, כמה מתאים.. "Losing My Religion" הקלאסי של REM:

27 Comments

דוד מירושלים 25 במרץ 2011

יפה איציק.
אם אני לא טועה, כבר אופ"א ביקשה כבר לפני כמה שנים מאוהדי אייאקס לא לעשות תצוגות עם דגלי ישראל במשחקי ליגת האלופות.

ועמדה לך בקצה העין 'לחלוחית' אתמול ולא 'לכלוכית'.

איציק אלפסי 25 במרץ 2011

תודה על התיקון דוד. מסתבר שגם אחרי שלוש וארבע הגהות עדיין יכולות להישאר פדיחות כאלה בטקסט…

בעז 25 במרץ 2011

אתה עוד נותן הנחה להתנהגות ההולנדית בזמן המלחמה. הם די הצליחו לטשטש את שיתוף הפעולה של רבים באוכלוסיה המקומית בגרוש היהודים.

לדוגמא לפועלי הרכבות הבלגים הייתה מחלת שיחכה קשה והם במקרים רבים שחכו לנעול מבחוץ את קרונות הרכבת.

אבל אצל ההולנדים הסדר עמד מעל לכל.

בבלגיה עמד אחוז ההשמדה של הקהילה המקומית על כ50% בהולנד על כ 90%.

איציק אלפסי 25 במרץ 2011

אמת, וקופר מביא בספרו דוגמאות נוספות של מדינות שבהן התנגדות של האוכלוסייה המקומית לגרוש היהודים, או לפחות אי שיתוף פעולה עם הגרמנים בעניין, הובילו להצלתה של חלק גדול מהקהילה היהודית המקומית- בראש ובראשונה- דנמרק, וגם: נורווגיה, בולגריה, ואפילו איטליה.

ירון 25 במרץ 2011

אלפסי, אין לי בעיה עם שריקות הבוז של הקהל המקומי. הקבוצה שלהם הפסידה גמר גביע בבית שלהם וחוגגים להם מול הפנים. לא כיף בכלל. אני ממש לא חושב שהיה פה משהו אנטי ישראלי. סתפ פריקת תסכול שהייתה מתרחשת גם מול קבוצה איטלקית או רוסית.
יצא לי לטייל לפני מספר שנים עם בחור מהולנד, חמד של בן אדם ואוהד פיינורד. ערב אחד, אחרי בירה-שתיים, שאלתי אותו מה הקטע של השירים שלהם נגד יהודים ולזרוק אותם לתאי הגזים. הוא השיב שהוא יודע שזה שיר מגעיל בלשון המעטה אבל הוא שר את זה כנגד היריבה הגדולה שלו, אייקס, שמזוהה עם יהודים. בעינייו השיר הזה הוא לגיטימי אם הוא מצליח לעלוב באוהדי הקבוצה היריבה. אני לא חושב שהוא באמת הבין את המשמעות של השיר הזה ואיך השיר הזה התגלגל ליציעים של פיינורד.

עוז 25 במרץ 2011

זו בדיוק הנקודה. לא קראתי עדיין את הספר של סיימון קופר, אבל בעיני ההולנדי הממוצע 'יודן' הוא הכינוי של אוהדי אייאקס וככזה אפשר להשתמש בו באסוציאציות חיוביות ושליליות. כמובן שהגבול נחצה לפעמים עם הקנטות עם אסוציאציות מהשואה ואז הקונטקסט משתנה, אבל אם הייתם יושבים עם אותם וויט-טראש שמרכיבים את יציעי השרופים באמסטרדם וקוראים את קריאות היהודים שלהם לא הייתם מזדהים איתם יותר מאשר עם אוהדי אדו שקוראים לזיין את היהודים.

עצמות עצלות 25 במרץ 2011

ירון, זה לא אומר שזה נכון. זה כמו להצדיק אוהד בית"ר (אני אחד כזה) ששר בגנות ערבים או מוסלמים. זו בעייה של חינוך שאסור לחברה לקבל, אולי אפשר להבין מאיפה זה מגיע (בעיקר בורות) אבל אי אפשר להתעלם או "להבין".

סימנטוב 26 במרץ 2011

עצמות עצלות כל מילה בסלע

ברק 25 במרץ 2011

אלפסי, אהבתי את כפל הלשון עם Ajax, כבר שנים הבקבוקון מציץ עליי בחדר השרותים, ואני תוהה על קנקנו-תרתי משמע.

לענייננו, כל פוסט שאתה מעלה פה, וגם אם הוא לא קשור ליהדות, איך שהוא מגיע להשמצת הדת היהודית, ואני תוהה איך עם שחלקו נגעל מעצמו, מהמסורת שלו, משורשיו-יכול שלא לתהות על אנטישמיות של הגויים.

ניכר, שמאז "תקופת ההשכלה", אותו מיעוט עושה תחרות בינו לבין עצמו, מי מצליח יותר לבזות את הדת, שם שמיים והמסורת. כל זאת ברוח ה"אינטלקטואל" לכאורה, שהרי זה נוגד כל לוגיקה בסיסית.

הנאצים ידעו גם הם את מה שאמרת בקשר לניסיון טשטוש הזהות שלא תצליח, ומוזר שהם קלעו לנפש אותם אנשים. אני מבין למה שנאה ליהודי עם פיאות יכולה להתרחש, חייזר מוזר שכזה באמצע בני-אנוש "נורמטיבים" מתקדמים, היא לא טבעית, דוחה ומעוותת. מה שאני לא מבין זה מדוע יהודי שניסה להמיר דתו, להתכחש למסורתו, לגרד כל זכר של יהדות מבשרו, בדיוק כמו שחלק מצומצם בעם עושה היום, אותו יהודי עם חזות "כלל עולמית" "ככל הגויים", יהודי שכבר לא לובש שטריימל, מנענע לולב כמו בטקס אפריקאי פרמיטיבי ומניח רצועות עור מוזרות על הראש בטקס פגני, ועוד מעז לשנורר את כספי העולם, אותו יהודי היה עדיין יהודי בעניים של היטלר ושות'?

אולי הגיע הזמן, שבמקום לברוח מעצמנו, נתחיל לחבק את מי שאנחנו!!!

שבת שלום!!!

זנדר 25 במרץ 2011

איציק ידידי,
אני חושש, שכיוונת את הרובה גבוה מדי. אולי ניכנס פעם לדיון על נושא האנטישמיות אצל היהודים, שהוא מעניין במיוחד בגלל שהיהודים האנטישמיים הם אנטישמיים "קלאסיים" כלומר דמות היהודי אצלם היא חדגוונית ומייצגת את השנוא עליהם. אצל מרקס זה, למשל, דמות הסוחר הקפיטליסטי חסר המצפון.
אבל מפה ללכת ולקחת את לוראן כהן כבר סמכא? זה הרי זן נוסף של פרובוקטורים יהודים שנהנים לרקוד על הדם ולעורר מהומות כשהם "מנפצים מיתוסים" או "מדברים על נושאים שהם טאבו". לייחס לציטוט של קפקא משהו "היטלראי" כשקפקא בסך הכל זועם על כמה יהודים שהציקו לו, זה הרבה יותר מהגזמה פראית. ולומר שמרקס הניח את הבסיס האידיאולוגי לאנטישמיות של המשטרים הקומוניסטיים -והפשיסטיים? במאה העשרים, זה כל כך מופרך ומרתיח – זה לתת איזושהיא הנחה לאנטישמיים הנוראיים בהסטוריה ולומר שיש מי שהוביל אותם לכך. לא ולא, הם הגיעו לשם לבד על בסיס האנטישמיות הפושה באירופה, בעיקר מאז ימי מרטין לותר, בצירוף שנאת היהודים של הכנסייה האורתודוקסית, בצירוף שנאת הזרים של הרוסים, בצירוף השיגעטו הלאומני האנטי פולני ולכן אנטי יהודי של גייסות חמלניצקי – ויש עוד הרבה. וכולם לפני מרקס, והשפיעו הרבה יותר ממנו.
עכשיו, שמה שנוגע לאייאקס, אתה חוטא בהשוואה נוראית. אתה כותב "על אותו משקל, למשל, אפשר לבקש משחקנים שחורים לעלות לשחק עם מסיכות לבנות". וזו טעות בהשוואה. כי הבקשה היא לא מיהודים להסתתר או להעלים זהותם, אלא מלא יהודים להפסיק לקרוא לעצמם בכינוי יהודים שלא מתוך אהבת משה. ובדיוק משום שהכינוי הזה לאוהדי אייאקס יוצר תופעות כמו זו של שחקני ואוהדי דן האג. ששונאים יהודים בגלל אייאקס, בלי לחשוב.
תשמע, ביקרתי כבר מספר פעמים אצל הF SIDE, האולטראס של אייאקס. הייתי בפאב שלהם לפני ואחרי משחקים ידיברתי איתם. דוגרי -הם לא אוהבי ישראל. ולא אוהגי יהודים. עבורם זו מקריות שהיהודים המקוריים והישראלים האמיתיים נושאים את אותם סמלים. הם שמחים במידה מסויימת לראות ישראלים עם מגיני דוד, כי הם דומים לאוהדי אייאקס אמיתיים… אני לא תומך בדרישה המיותרת וחסרת התוחלת – אבל אין בה אף נימה של אנטישמיות.
ההתנגדות של אייאקסהיא עסקית בעיקרה, ואסור לשכוח שקורונל הוא קודם כל איש עסקים, והוא כנראה אוהד אייאקס לפני שהוא יהודי. שזה עניינו בלבד. הקשר של אייאקס ליהודים, ודורפן כתב על זה כמדומני פעם, הוא בעיקר מאז סוף המלחמה כשאנשי עסקים יהודיים לקחו על עצמם את החזרתו של המועדון לפעילות. האם האוהדים קראו לעצמם מאז "היהודים" כאות הערכה, או שזו תגובה על התגרות של אוהדים יריבים שכמובן לא שמחו על הכסף שמחזיק את אייאקס בתקופה סמי מקצוענית בכדורגל ההולנדי, זו אותה שאלה כמו הביצה והתרנגולת. רק שבמקרה זה שתי האופציות די מסריחות.

צור שפי 25 במרץ 2011

לפני כ-30 שנה לקחתי באוניברסיטה קורס של החוקר דן מכמן (יליד הולנד אם אני זוכר נכון) על שואת יהדות מולדתו ומאז כבר ידעתי שהאגדה על כך שההולנדים אוהבים יהודים היא רק אגדה ושבפועל, כמו שכבר נכתב כאן, הושמדו 90 אחוז מיהודיה, בדיוק אותו אחוז כמו בפולין, מדינה שבעיני ישראלים ויהודים רבים היא התגלמות הסטריאוטיפ האנטישמי.

לכן, כאשר שנים לא מעטות לאחר מכן קראתי את ספרו של קופר, הוא לא חידש לי לגבי התנהגות ההולנדים בשואה אבל כן הוסיף פרטים שהתיישבו עם התמונה שכבר הכרתי.

ולנושא העכשווי: תגובת יו"ר אייאקס מקוממת ומרתיחה כמו גם התגובות הדומות בעבר שמנסות "לפתור" את הבעיה באמצעות בריחה מהתמודדות.

יחד עם זה חייבים להיות הגונים ולהגיד שבענף הכדורגל מקובלים דו קרבות מילוליים בין מחנות אוהדים ומאוד קשה להחיל עליהם כללים מחמירים של תקינות פוליטית. זו אמירה שאין לי מושג איך לתרגם אותה לפיתרון מעשי אבל ברור לי שבהקשר של משחק כדורגל בין אייאקס ויריבה מזדמנת, קריאות נגד "היהודים" אינן משקפות בהכרח עמדות אנטישמיות.

זנדר 25 במרץ 2011

צור שפי, את דן מיכמן ראיינתי פעם לסרט על תולדות היהודים – והוא אכן יליד הולנד. ועבורו ה"יהדות" של אוהדי אייאקס לא פחות מקוממת. אלה אותם הולנדים שהיו עבדים נרצעים של הנאצים, שהיום קוראים לעצמם בסטייל "סופר-יודן" ונהנים להיות אח כמה שונים ומיוחדים.
עד כמה שאני אוהג את אייאקס בזכות הכדורגל, וגם בזכות החיבור היהודי, עדיף לי: לא מדבשו ולא מעוקצו!

צור שפי 25 במרץ 2011

זנדר – השאלה היא מה עושים. הרי הרבה מחנות אוהדים מנסים לייצר לעצמם איזה שונות וזה חלק מהקסם שמסביב למשחק. ברור שהזיהוי היהודי של אוהדי אייאקס לא בא מאהבת ציון אבל זה משהו אותנטי עם יותר מגרעין היסטורי של אחיזה במציאות ושהולך עם הקבוצה לאורך שנים. אתה לא יכול למחוק דבר כזה בהחלטה מלמעלה.
ועוד דבר – ה"סופר יודן" של היום לא היו עבדים של הנאצים, אולי הוריהם או סביהם היו.

יואב 25 במרץ 2011

קפקא התרועע עם אנשי תיאטרון יהודים ואף חבר לראש הלהקה(שמנתה שישה שחקנים)יצחק לוי שהפך לחבר קרוב(שעוררו בו סקרנות למרות לגלוגי אביו לנושא היהודי) וביקש להתוודע לספרות האיידיש ולהיסטוריה של בני עמו.
אגב,המנהג הדתי היחיד שנשמר בבית משפחת קפקא היה סדר פסח.
הוא אף פלירטט עם רעיון העליה לארץ ישראל(הוגו הרמן חברו,עשה זאת בזמן אמת)וכתביו המקוריים הגיעו לראשונה לישראל, לשם נסע מקס ברוד, חברו הטוב.
אני לא חושב שפרנץ קפקא הוא הדוגמה המובהקת לשינאה עצמית יהודית.
הליגלוג, ההתבדלות וחוסר העניין של ילדותו התחלף בסקרנות, עניין, שאלות והתמודדות.

דובינסקי 25 במרץ 2011

איציק,

בהתחלה ההחלטה נראתה לי מקוממת. משהו כמו כניעה לטרור ולאנטישמיות.
כאוהד איאקס הייתי מזועזע מהתגובה ואז בדקתי את הסיפור עם חברה מהוועד האולימפי ההולנדי.

הקהילה היהודית באמסטרדם כבר כמה שנים דורשת מאיאקס לנתק את התדמית היהודית בגלל הקריאות האנטישמיות של אוהדי הקבוצה היריבה. כבר תקופה ארוכה שיש הרבה פחות דגלי ישראל באמסטרדם ארנה בגלל הסיפור הזה. חלק גדול מחברי הקהילה היהודית באמסטרדם הפסיקו ללכת למשחקים כי נמאס להם מהאנטישמיות, מהקריאות לתאי הגזים ומההצדעות הייל היטלר.

בשבוע הבא ייערך במוזיאון היהודי באמסטרדם סימפוזיון בהשתתפות נשיא איאקס וסיימון קופר בנושא.

האם ההתאחדות ההולנדית היתה צריכה לעשות יותר למיגור האנטישמיות? בוודאי. אבל ההחלטה של איאקס נבעה מדרישה של הקהילה היהודית באמסטרדם ומיהודים שלאו דווקא אוהדים כדורגל.

צור שפי 26 במרץ 2011

בעינה עומדת השאלה האם ביטול הזיהוי היהודי של אייאקס היא התשובה הנכונה לקריאות האנטישמיות. נניח שמחר מישהו יעמוד ויקרא קריאות אנטישמיות ליד בית כנסת. מה תעשה, תסגור אותו?

דובינסקי 26 במרץ 2011

אני לא חושב שלבטל את הזהות היהודית של איאקס זה הפתרון. אבל אני יכול להבין קהילה יהודית שרוצה חיים שלווים ולא אכפת לה מכדורגל וכל שבוע נאלצת להחשף לגילויי אנטישמיות.

זה קצת שונה מסגירת בית כנסת, כי בית כנסת במהותו אמור לשרת את הקהילה היהודית שרוצה לשמור על צביון יהודי. פגיעה בבית כנסת היא התרסה שמכוונת כלפי הקהילה היהודית. איאקס אמורה לשרת את אוהדי ובעלי איאקס. התרסה כלפי איאקס היא התרסה כלפי איאקס, שהקהילה היהודית נפגעת ממנה על הדרך.

צור שפי 26 במרץ 2011

אתה צודק, ההשוואה שלי לא היתה מוצלחת, ועדיין אני לא מרגיש בנוח עם הכיוון אליו הלכו היהודים – אלה שבקהילה כמו גם אלה שבהנהלת אייאקס.

דביר 26 במרץ 2011

פוסט מעניין ועמוק. שאפו!

בעניין רמלה… מה הבעיה בשריקות בוז לקבוצה שחוגגת לך באמצע המגרש? האם זאת לא תרבות ספורט? אני לא חושב שאם מכבי מפסידים את גביע אירופה אצלהם בבית הם נשארים למחוא כפיים…

ולעניין המרכזי!
לפני 3 שנים נסעתי לראות את המשחק בין אייקס ופיינורד. הבטיחו לי דגלי ישראל מול דגלי אשף, תעמולה ישאלית מול תעמולה נאצית ועוד..

בפועל אייקס שרו יודן יודן, אחרי שהם סיימו לשיר את שירי בוב מארלי ולעשן מכל הבא ליד הם הוסיפו הבה נגילה פעמיים. ותו לא.
ארגון האולטרס של אייקאס לא הסכימו להצטלם איתי.
ארגון אולטראס קטן יותר המכונה ואק 410 מצוי בחברות עם ארגון השחקן ה12 של מכבי תל אביב ועשרות מהם הגיעו לתמוך בפריס בתחילת השנה במשחק נגד פ.ס.ז'.

גם סיימון קופר לא מצליח לחלוטין לענות על השאלה מה הקשר ביננו לבין אייקס. הוא מעלה השערות שאת רובן מפריך.
והאמת אני לא מאשים אותו. במוזאון ששאלתי את העובדים קיהלתי תשובות כמו- ישראל ואייקס נוסדו באותו היום.
לא נגענו בנקודה מאוד מעניינת. ישראל נוסדה ב48. רק אז יש דגל ישראל. כלומר, אוהדי אייקס העמיקו! את הקשר היהודי הרבה אחרי השואה. מעניין לראות תמונות לפני תחילת הדגלים…

ועוד פרט מעניין. מסביב לאמסטרדם ארינה מוכרים יותר דגלי ישראל מדגלי אייקס.
לעניות דעתי- אני מאמין שהאנטישמיות כלפי אייקס היא נגד אייקס ולא כנגד היהודים. אני מקבל את דבריו של קופר אך באותה נשימה מוקסם מהדרך של אוהדי אייקס.
היהודים באמסטרדם הם חלק בלתי נפרד מהעיר וגם במוזיאון מאדאם טוסו הם מוצגים בחדר ההיסטוריה של אמסטרדם.
ומי שצריך הוכחה נוספת שיסע לסטאד וילודרום של מארסיי בו בכל משחק מנפים כל דגלי העולם הערבי. אחרי שתחזרו מכינוס הליגה הערבית תודו שלפחות יש לנו את אייקס!
אולי פשוט לא נכון לבחון את אייקס בעיניים היהודית? מי יותר דתי? מי יותר יהודי? … בכל זאת הם אמסטדאמים מעושנים ולא סבתות פולניות!

דביר 26 במרץ 2011

עוד קבוצה שכזו היא קראקוביה מקרקוב. האולטראס שלהם נקרא ז'יד גאנג ויש להם ברית עם האולטראס של אייקס. העניין הוא שלא מכבר הצטרף ליריבה האנטישמית שלהם שחקן בשם… מאור מליקסון! דפק להם את כל היריבות!!! מה יעשו אוהדי ויסלה קראקוב בדרבי???

טל 12 26 במרץ 2011

כל הכבוד לרמלה.צפיתי במשחק הראשון ולצערי בשני לא היתה לי אפשרות.

מה שנשמע לי קצת מוזר במשחק,שהמאמן מבקש לשמור אישית הוא אומר:עכשיוladies אתן משחקות הגנה man to man. נראה לי שבכדורסל נשים יש לומר woman to woman לא?

אני חושב שמרקס והרדוקציה שלו – איך שהוא קושר כל דעה אומנה וכו לנושא הכלכלי מעמדי,קשורה לתפיסת המציאות שלו- לאנטי שלו לבורגנים קפיטליסטים ללא הבדל דת,מין וכו

איציק אלפסי 27 במרץ 2011

חברים, תודה על ההרחבות והתוספות המעניינות לפוסט.
אני רוצה להוסיף לדיון כמה מילים על דמות יהודית היסטורית מעניינת נוספת- זיגמונד פרויד.
לפרויד אולי לא ניתן לייחס שנאה עצמית יהודית קלאסית, אבל הוא בהחלט היה ממבקריה החריפים של הדת היהודית והקדיש את מיטב שנותיו לאו דווקא לחקר הלא-מודע האנושי, כמו שמקובל לחשוב, אלא לניפוץ מיתוסים יהודיים ודתיים באופן כללי (בין השאר עסק שנים בכתיבת חיבור – "משה והדת המונותאיסטית" – שתכליתו הוכחה מדעית, לכאורה, שמשה רבינו לא היה יהודי וש, פחות או יותר, אין דבר כזה בכלל היסטורית "עם יהודי").
פרויד סגד לרציונליות ולמדע, הוא התאמץ בכל כוחו להציג את הפסיכואנליזה כמדע למרות ש, למורת רוחו הגדולה, גם אז, ו-וודאי כיום, לא קיבלו אותה ככזו (מה שלא מוריד כהוא זה מחשיבותה העצומה לקידום ההבנה של האדם את המניעים שמאחורי ההרגשה וההתנהגות שלו). ככזה הוא ראה בדת בכלל, ובדתו שלו בפרט, את אויבתו הגדולה ביותר משום שהיא המייצגת הגדולה של הא-רציונליות.
עבור פרויד, כמו עבור משכילים יהודים אחרים במהלך ההיסטוריה, הדת היתה משהו מגביל ומדכא שקושר אותם לעבר ממנו הם מנסים להתנתק. פרויד מאוד לא אהב (אפרופו אייאקס) את העובדה שהפסיכואנליזה הוצגה כ"מדע יהודי" ולכן טיפח מאוד את קרל יונג- נוצרי אדוק- בתקווה שיהיה ממשיכו וישחרר את הפסיכואנליזה מ"כבליה" היהודים. לימים נטש יונג את פרויד והקים דיסצפלינה משלו- מה שעורר מאוד את חמתו של פרויד שראה בכך בגידה אישית.
פרויד מת בגלות אחרי שהנאצים כבשו את אוסטריה והחלו להתנכל לו ולמשפחתו והוא נאלץ לברוח לאנגליה. הוא נזכר בדפי ההיסטוריה: א. כיהודי ו-ב. כמי שייסד דיסצפלינה לא מדעית.

אריאל 27 במרץ 2011

אני חושב, איציק, שכל ניסיון לשפוט את מה שאתה קורא שנאה עצמית, ממרחק של יותר ממאה שנה הוא בזבוז זמן. אנחנו לא מדברים על היהודים של היום אלא על קהילה מבודדת בתוך עצמה שעוסקת במלאכות מאוד ספציפיות ומסוגרת בסוג החוקים שלה. כשאתה גדל בכזה מקום, ברור שתהיה לך ביקורת מאוד גדולה עליו ואתה תזהה עם היהדות גם את בצע הכסף, את הבדלנות וכו'.
ועל זה אמרו חז"ל בצורה קולעת – אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו

איציק אלפסי 27 במרץ 2011

אמת, אבל בצורה כזו או אחרת התופעה קיימת גם כיום.

ברק 27 במרץ 2011

אפשר להזכיר עוד פילוסופים, ואנשי מדע כאלה ואחרים, אבל הכל החל בעיקר מברוך שפינוזה, לכן אם כבר מציינים, רצוי לתת גם אותו כמשל.

הינה שיחה קצרצרה בין פילוסוף לרב אורי שרקי, הרב מימנו אני מחכים יותר מכל.

אין פה שום ניסיון להחזיר בתשובה, סתם שיחה אינטלקטואלית, והייתי שמח להציג אותה לפניך איציק, ולפני כל מי שחפץ:

http://www.orot.tv/Article.aspx?id=327

נ.ב אני מקווה שמי שיצפה בסרט, ישים לב לגישתו הסלחנית של הרב כלפי שפינוזה, וזאת חרף משנתו האנטי-אורטודוקסית. לעניות דעתי, זה העיקר.

ברק 28 במרץ 2011

ד"א איציק, אני רמזתי לך על הרב-רבי יצחק אלפסי, חשבתי שתבין את הרמז במאמר הקודם, קח קישור קטן:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%99

איציק אלפסי 28 במרץ 2011

ברק, דבר ראשון תודה על הקישור לשיחה של הרב שרקי, אני מבטיח לצפות בה בהזדמנות הראשונה.
לגבי הרי"ף- וודאי שאני מכיר!

Comments closed