מימונה. להיות מרוקאי

אני לא אוהב את המימונה, אבל אני מאוד אוהב להיות מרוקאי. ומאוד גאה.

In כללי

אני לא אוהב את המימונה, המוני ורועש מדי. אני גם לא אוהב מופלטה ולא מבין מה כולם עושים רעש מחתיכת בצק מטוגנת. גם על קוסקוס וממולאים אני לא ממש מת.

אבל אני מאוד אוהב להיות מרוקאי. ומאוד גאה.

מה זה בשבילי להיות מרוקאי? כאמור, לא ממש מימונה ומופלטה. בשביל להיות מרוקאי זה קודם כל סט שלם של ערכים וסדר עדיפויות בחיים- משפחה, דבר ראשון. חום, לדעת לחבק, פיזית ומנטלית, לקבל ולהכניס כל אחד הביתה ואל חדרי הלב. להית שמח. לתת כבוד, להורים, למבוגרים ממני, לכל מי שלימד אותי משהו בחיים.

בתרבות המערבית הערך העצמי של אדם תלוי ב- מה יש לו. בתרבות שאני גדלתי בה, התרבות המרוקאית כפי שאני מבין אותה, הערך של אדם תלוי ב- למה הוא שייך.

לחשוב במרוקאית זה לחשוב מופשט. אחד הדברים שהיו קשים לי מאוד בשנים הראשונות באקדמיה זה המעבר מחשיבה מופשטת-לרוחב, לחשיבה אנליטית- לאורך- חשיבה שבה דבר אחד מוביל לשני בצורה הגיונית. בחשיבה שגדלתי עליה דברים מתקשרים אחד לשני בצורה אסוציאטיבית וקשה פעמים רבות להסביר איך הם בדיוק מתקשרים. או שמבינים את זה או שלא, ואם לא אין טעם בכלל לנסות ולהסביר.

לאהוב במרוקאית זה לתת. רק לתת. מבלי חשבון מה אקבל בחזרה ומבלי רצון או ציפייה בכלל לקבל משהו בחזרה. מניסיון, זה כיף גדול ולמעשה הקבלה הכי גדולה שיש.

יש דברים שאני לא אוהב במרוקאיות (חוץ ממופלטה) – הרגשנות (להבדיל מהרגישות), הנטייה לצאת מפרופורציות, ההמוניות וחוסר הכבוד לפרטי. ועדיין, מעולם לא חשתי רגשי נחיתות מול עדות אחרת. להיפך, תמיד הרגשתי בר מזל שנולדתי למשפחה מרוקאית וקשה לי היה מאוד לדמיין עצמי אחרת.

כשגדלתי הופתעתי לגלות שאני אמור להיות מקופח. בתפיסה התמימה שלי כילד מי שאמורים היו להרגיש מקופחים הם דווקא כל השאר שלא זכו להיות מרוקאים. בעיני מקופח הוא רק אחד שחש עצמו כזה. יכול אמנם להיות שבשלבים מסוימים בחיים אם היו קוראים אלפסילביץ' היו נפתחות לי יותר דלתות אבל גם כך הסתדרתי לא רע אני חושב.

חוצמזה שהמרוקאיות שלי עזרה לי מאוד להצליח בתחום אותו בחרתי. החום והרגישות שספגתי בתרבות שבה גדלתי תרמו הרבה להצלחתי במקצוע שדורש את התכונות האלה- פסיכולוגיה.

החיים זה כמו שולחן בלאק-ג'ק- אתה מקבל חבילה של קלפים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות. החכמה זה לדעת לנצל את היד שלך מה שיותר טוב.

לכן גם מעצבן אותי כשכל מיני סוכני קיפוח מדברים בשמי ומנסים לנכס את היחס המחפיר, שלימים גילתי שכן קיבלו הוריהם של הורי כשהגיעו לארץ בשנות החמישים, לאג'נדות הפוליטיות הפרטיות שלהם.

במיוחד משעשעים אותי אלה המנסים להעלות את המרוקאים על עגלת הפוסט-ציונות- זוהי בורות והתנשאות. אין יותר ציונים מהמרוקאים שעלו לארץ מתוך תחושת שליחות אמיתית ואולי במובן הזה הם הם הציונים האמיתיים. בנוסף לכך ש, כאמור, להיות מרוקאי זה להיות שייך ומי שמנסה להפריד מרוקאי מהמסגרות אליהן הוא מרגיש שייך הוא יודע עליו מעט מאוד.

*

אני רוצה לסיים בשיר של הלהקה האהובה עלי, להקה שעושה מוזיקה מאוד מערבית בדרך מאוד מרוקאית- כנסיית השכל.

אולי בהשפעת מוצאם המרוקאי של חברי הלהקה אפשר למצוא בטקסטים שלהם, שמוגשים בדרך מוזיקלית מאד מערבית כאמור, את כל המאפיינים המרוקאים הנפלאים של חום, רגישות ותפיסה אסוציאטיבית של המציאות. בעיני גם השם של הלהקה- 'כנסיית השכל'- הוא קריצה לאדיקות המוגזמת, הדתית למעשה, שבה מתייחסים בתרבות המערבית לחשיבה הרציונאלית.

השיר שלפניכם הוא, עד כמה שידוע לי, השיר היחידי שלהם במרוקאית. במקרה או שלא הוא גם אחד השירים האהובים עלי מתוך הרפרטואר העשיר ויוצא הדופן של הלהקה המופלאה הזו.

תרבחו ותסעדו!

32 Comments

ברק 25 באפריל 2011

איציק, קודם כל תודה על מה שרשמת בבית"ר.נט.

כמחווה, קבל:
http://www.youtube.com/watch?v=JR4y1RCYqdo&feature=related

***********************************

בקשר לפוסט, לא מדובר רק במרוקאים, אלא בספרדים בכלל, אבל יש לך כמה הכללות גורפות. להניח שכל בני עדות המזרח בכלל, והמרוקאים בפרט, כנרמז בפוט, קיבלו דרך של רכישת החלטות ע"י אסוציציה ולא לוגיקה, עושה עוול חמור לבני העדה.

אני מגיע ממשפחה מאוד רציונאלית, ריאלית ולוגית. הדודים של האבא שלי עלו מעירק, שם הם למדו באוניברסיטאות מתקדמות, שם הם פרחו בעיקר בתחום המתמטיקה, אחד האחים היה מצטיין וכבש בתחרות בנ"ל את המקום השני במתמטיקה, בתחילת שנות ה-40. מס' בני משפחה הגיעו ארצה, ולמרות המצב של בני עדות המזרח, הם התעלו והיו לרואי חשבון כבר בתחילת שנות החמישים. אבי בעל תואר אקדמאי במתמטיקה, ושלושה מאחיי מהנדסים, להפתעתי גם הם סיפרו על שושלת ענפה של אנשים שהגיעו מתוניס, לוב ואירן וכולם עסקו בצורה זאת או אחרת במקצועות ראלים גם בעבר. נכון, זה לא מעיד כלום על הכלל, אבל איזה כלל אחיד יש לכולם!?

המשפחה של אישתי מרוקאים גאים מרבאט וקזבלנקה, ובתוך כל ה-12 אחים, מצאתי יותר נטיות רציונאלייות, מאשר אסוציאטיביות, כך ובמיוחד כאשר אני מפרש את תחומי העיסוק שבחרו להם בחיים.

בפן הדתי, ידוע שכאשר הייתה מחלוקת קשה בין מקורות, לרוב רבנים ספרדים קבעו הלכות ופרשו מחלוקות בצורה מאוד ריאלית, ושכלתנית, וזאת לעומת חכמי אשכנז שנעזרו במעין תירוץ המחלוקת בצורה אסוציאטיבית, זה אמנם לא מעיד על הכלל, אבל זה בהחלט שופך אור על המקור בו הם גדלו.

אם אתה שואל ועונה על השאלה "מה זה מרוקאי בשבילי?", אני מקבל שבשבילך זה אפשרי, אבל להקיש שזאת המרוקאיות של כולם, זה לא פייר. יודע מה, גם את זה אני לא מקבל…זה לא עניין של מרוקאי, זה עניין של איציק אלפסי, בלי איציק המרוקאי.

תרבחו ותסעדו!!!

איציק אלפסי 26 באפריל 2011

ברק,
חשוב לי להדגיש שזו באמת החוויה שלי ו-וודאי שיש אחרות. מעבר לכך, לא באתי לטעון שלמרוקאים אין יכולת לחשיבה אנליטית ורציונלית, אם לא כך איך הייתי מסיים שלושה תארים באוניברסיטה- שניים מהם באוניברסיטה אירופאית?
ומעבר לכך, וזה יותר חשוב מבחינתי- חשיבה אסוציאטיבית היא לא פחותה בעיני כהוא זה מחשיבה אנליטית- אם כבר אז להפך. יש לה יכולת לקלוט דברים שבהיגיון מסודר לא תמיד אפשר ומסבירים לא פעם טוב יותר את המציאות.

ברק 26 באפריל 2011

סך הכל לא רציתי לקטלג את המרוקאים (בני עדות המזרח), וברור שכל צורת חשיבה, ואפילו דמיון(ז'ול ורן דמיין וההסטוריה ביצעה) מפרים את האדם והתרבות, וחשבוים להתפתחותה.

הרב שלי יליד אלג'יר, התחנך בצרפת וחושב שזה חיוני לקרוא ספרים כמו "הנסיך הקטן" ו"הארי פוטר".

גם באקדמיה ישנם "מדעי הרוח", ואפילו אומנות, ואלה אינם מסתדרים תמיד עם מחשבה אנליטית, ולפעמים בדיוק להיפך, חיוני לצאת "מחוץ למסגרת" על מנת להבין נפש משורר או אמן. אתה צודק שאין במחשבה אסוציאטיבית שום פסול, פשוט להגיד שקבוצה מסוגלת שונה מנטאלית/תרבותית/מחשבתית מקבוצת אחרת זה לא נכון.

איציק אלפסי 26 באפריל 2011

ברק, אני כן חושב שלרקע גאוגרפי, חברתי, פוליטי, או בקיצור- תרבות- יש השפעה על אופיו של האדם. זה הרי תחום העיסוק שלי- פסיכולוגיה חברתית: הצורה שבה הרקע הסביבתי משפיע על הפסיכולוגיה של הפרט (ולהפך- כיצד הפסיכולוגיה של הפרט משפיעה על תהליכים חברתיים). זה כמובן לא סותר שיש השפעות אחרות- כמו ההיסטוריה הפרטית של האדם, החוויות האישיות שלו, המשפחה בה גדול ותכונות מולדות- וודאי שיש. יש אלף ואחד גורמים שמשפיעים על מאפייני האישיות של הפרט (בגלל זה פסיכולוגיה בעיני היא התחום הכי מרתק)- במקרה הנוכחי בחרתי להתמקד באחד מהם- זה התרבותי, כאמור.

ברק 26 באפריל 2011

כן, אתה צודק שיש מקום להכניס גם את התרבות כמעצבת, אולם העניין הוא שזה התחיל ללכת לאיבוד כבר בדור הראשון, ובטח בדור השני ובשלישי(אנחנו) אין שום הבדל כמעט. השאלה היא על מה התרבות השפיעה, ומבחינה אינטלקטואלית אני לא חושב שיש יכולת מוגבלת, חסרה או מהכיוון השני מפותחת יותר, רק בגלל שגדלת בחברה מסויימת.

בנוסף, גם בין בני אותו הדור הראשון היו בתחילת הדרך אנשים עם נטיות מחשבתיות מסוגים שונים. בכל תרבות יש את הכלכלנים שלה, את המתמטיקאים שלה ואת הגורו ואיש הרוח מנגד. לדעתי גם המינון זהה, רק שיש תרבות מפגרת ותרבות מתפתחת.

קח כלכלן שסחר בעיזים בארץ אפריקאית נידחת, תן לו כלים, כסף ומשאבים, והוא יהפוך לסטנלי פישר מחוייט וידבר על מדד המעו"ף, קח אשכנזי יקי, שלח אותו להודו, דבר לא שכיח בעולם שלנו, והוא יתחיל לחשוב תוך זמן קצר, בצורה מופשטת לחלוטין, תאמין לי שגם החלק האסוציאטיבי במוחו יתן דרור בצורה מוחצנת הרבה יותר.

פשוט שאתה מעלה טענה שכזאת, זה יכול להתפרש אצל חלק מהקוראים, כאילו למרוקאי יש משהו חסר תרבותית, שמעמיד אותו בנקודת מוצא נחותה מאחרים "לחשוב במרוקאית זה לחשוב מופשט…". העניין שציינת את המילה "לי" אותה אני מקבל שרבוב עניין ה"מרוקאי" לא מקובל עליי. אני פשוט מכיר אנשים רבים בני העדה (תרשה לי להגיד גם ספרדים), שחושבים בדיוק הפוך.

אפילו בצורת החשיבה הסינית המפורסמת(בכוונה אני לא אקביל הפעם ליהדות), בארצות המזרח הרחוק, שם שיא החיים המופשטים והחשיבה המופשטת, הטיפוסים מחולקים לחמישה: עץ, אדמה, רוח, מים ואש.
כך למשל:
אש-טיפוס חם, אימפולסיבי, חיי ברגש ולפי הרגש.
אדמה-טיפוס עם הרגליים על הקרקע. רוצה הוכחות. מתקשה להאמין ברוחני ומיסטי, רציונאלי נטו.
אם בארצות עם שיא החשיבה המופשטת עמדו על ההבדלים בין האנשים כפרטים, וקיבלו את זה שיש אנשים בעלי דפוסי חשיבה שונים, הרי שזה סימן שהם חיו בכל ונמצאו בכל תרבות.

איציק אלפסי 26 באפריל 2011

ברק, אתה, אם כך, בעצם מסכים איתי בקשר להשפעה התרבותית (הדוגמא על היקי בהודו מצויינת). אני לא חושב שניתן להבין באיזושהי דרך מהדברים שלי שההבדל התרבותי הוא משהו מולד- זה כשלעצמו אוקסימורון- תרבות זה הרי משהו נרכש.
ושוב, חשוב לי להדגיש- זה הבדל- לא עליונות או נחיתות. לכל תרבות, כמו לכל אדם, יש היתרונות והחסרונות שלה.

ניר 25 באפריל 2011

הקטע של החשיבה האסוציאטיבית מול אנליטית מענין. לי זה מזכיר מאד את הרוח של המשפחה של אשתי לעומת המשפחה שלי (למרות שהמשפחה שלה לא מרוקאית..) לקח לנו שנים להבין אחד את השניה בקטע הזה, ואני חושב ששנינו רואים טוב יותר את המציאות כתוצאה.

אבל כמה מהאנשים הכי אנליטיים שאני מכיר הם מרוקאים. בניגוד לסטראוטיפ (שהאנשים שמנסים לגייס את המרוקאים לפוסט ציונות הם מגדולי המפיצים שלו היום) יש לא מעט מרוקאים היטקיסטים, מדענים, טייסים ואנשי עסקים. הם לא פחות אנליטים מעמיתיהם מעדות אחרות.

יו 26 באפריל 2011

הייתי נשוי למרוקאית 7 שנים. לא מספיק זמן כדי להבין זה את זו.

אחוול 25 באפריל 2011

ווויקיפדיה אומרת:
"שם הלהקה, "כנסיית השכל", לקוח מספרו של רוברט מ. פירסיג "זן ואומנות אחזקת האופנוע", שם, אגב נסיון להבחין בין מאפיינים גשמיים ומאפיינים שכליים של מוסדות האקדמיים, כינה פירסיג את המוסדות האקדמיים בשם "כנסיות השכל""

דניאל 26 באפריל 2011

יפה איציק.
לא הכרתי את הגרסה הזאת של קאנה ווחדה. לדעתי זה השיר הכי טוב מהאלבום הצהוב שלהם. גרסת האולפן לדעתי טובה יותר מהגרסה שהבאת, כי היא יותר רוקיסטית: http://www.youtube.com/watch?v=YVhi8qaxAnk

איציק אלפסי 26 באפריל 2011

האלבום "הצהוב" הוא בכלל לדעתי האלבום הכי טוב שלהם. תודה על הגרסה המצויינת הזו- הבאתי את הגרסה שבפוסט בגלל שיש בוידאו תרגום לעברית של המילים.

יונתן 26 באפריל 2011

פוסט יפה מעניין.

חג שמח

שבי כהן 26 באפריל 2011

איציק,

לפתיח שלך – בעיני, המימונה לא עושה טוב לעדה שלך. אני מאד מקווה שההתרפסות הזו (בעיקר תקשורת ופוליטיקאים), העלייה לרגל לבתים שעושים בהם עוגיות ומגישים תה, כאילו שמדובר בעלייה לבית מקדש, שאני רק יכול לנסות לנחש ממה היא נובעת (פחד? אינטרסים? בטח שלא כבוד לבני העדה), תקבל פרופורציות מתאימות. חגיגה? תפדלו. בכיף. למה לא? כמו בכל עדה (תימאניאדה, פארסיאדה, סהרנה, פסטיבל יידיש, סיגד וכו'), בלי לעשות מהמופלטה איזה חג לאומי שמקביל ליום העצמאות.

לגבי הפוסט ציונות – מאד תמים מצדך לחשוב שאם ההורים שלך עלו מציונות נטו, אז כולם עלו בגלל ציונות. יש ויש. היום אנחנו יודעים שאפילו בני העליות הראשונות, "הציונים הראשונים", לא עלו כולם מציונות נטו, אלא רבים עשו זאת מצרכים חומריים בלבד.

איציק אלפסי 26 באפריל 2011

שבי, את האמת? גם אני לא מת על הפסטיבל הזה (לא הייתי במימונה כבר שנים) וכשאני רואה בטלוויזיה את הפוליטיקאים והמופלטות זה די מביך אותי. במקור זה חג מאוד יפה, לא יודע איך נוצר הקשר בינו לבין הפוליטיקאים. אני אגיד לך יותר מזה- הסיקור בתקשורת נראה לי קצת כמו התיירים שבאו לבקר איזה שבט אפריקאי נידח ומתפעלים מהמנהגים "המגניבים" של הילידים. אני לא בטוח שזו הכוונה, אבל כך זה יוצא.

לגבי הפוסט-ציונות- אתה צודק.

ברק 26 באפריל 2011

מהות החג הייתה שונה בעליל. חבל שהפכו דבר כ"כ יפה, שהיה של העם, לדבר שהעם, אליו היה מכוון, סולד מימנו.

י. פולני 26 באפריל 2011

ואף מילה על ה"כבוד" המרוקאי? על הפטריאכליות? על האלימות? על האגו המרוקאי אדוני הפסיכולוג? כמו לעשות כתבה על פולניות ולא לציין את קרירות רגשית והתחזבנות נצחית. נו באמת.

איציק אלפסי 26 באפריל 2011

זה היה בציניות או ברצינות?

ברק 26 באפריל 2011

גם אני לא הבנתי איציק, אבל זה היה בדיוק העניין שחשבתי שפוסט כזה יכול לעורר.

איציק אלפסי 27 באפריל 2011

ברק,
לא הייתי מתרגש מהתגובה הזו, לדעתי היא סתם באה לעורר פרובוקציה. אני משוכנע שרוב הקוראים הבינו את הדברים כמו שהסברתי לגבי החלק של ההשפעה התרבותית על האישיות. ובכל מקרה, גם אם יש כאלה שמנסים לקחת את מה שאני כותב למקומות האלה הם לא ימנעו ממני להמשיך ולהתעסק בנושא הזה מכיוון שלדעתי הוא לא רק מעניין, אלא גם חשוב להבנת מכלול הגורמים המשפיעים על תכונות האדם.

אלעד 27 באפריל 2011

אמנם הדרך שבה הוא בחר להביע את זה היתה קצת מוגזמת, אבל אתה חייב להודות שיש משהו בדבריו.. בתור מרוקאי אני בהחלט מסוגל להצביע על כל אחד מהמאפיינים שמנה אחינו האשכנזי כאן למעלה-לכל עדה חסרונות משלה, ואף אחד לא מושלם..
פוסט מדהים אגב. נהניתי.

י. פולני 27 באפריל 2011

זה היה ברצינות גמורה, וההיתממות שלך רק מחזקת את שאלתי.

י. פולני 27 באפריל 2011

התעלמות מופגנת מה"ערביות" ומהברבריות (בשני סגולים) שטמונים בתרבות הזאת, עצם זה שאתה לא מודע להיבט הזה של ה"תרבות" היודו-מרוקנית, או אם אתה מודע ופשוט לא מודה?

ברק 27 באפריל 2011

ראשית, הברבריות המקורית מקורה באירופה ידידי(קלטים, גרמנאנים וכו'). מוזר שאתה משווה בין התכונות האלה לתכונות מזרח אירופאיות, עוד מלא…מערב אירופה של היום, טומי לפיד היה צ'חצ'ח בעניו טומרקין(לא סתם הזכרתי אותם), וגם זה פרדוקס, כי ה"ברברים" היו נתפשים בדיוק כך בעיני שאר העולם, ורק 200 שנה קודם(טומרקין צריך ללמוד).

במובן שהברבריות משתמעת היום: ההבדל בין הברבריות שהגיעה מארצות ערב לאירופאית היא מאלגנטיות לכאורה בו בוצעו מעשה הזוועה. מהקולוניאליזם הצרפתי והאנגלי ודרך גרמניה, וגם זה רק ב-100-200 שנה האחרונות-זמן זניח במונחים היסטורים, שהרי לפני כן הם היו נחותים מכל הבחינות לעומת שאר העולם (כולל אפריקה, אסיה ואמריקה).

איציק אלפסי 27 באפריל 2011

פולני,
אם נראה לך שאני מתבייש או מרגיש צורך להתנצל על החלק הערבי בשורשים שלי אתה טועה בגדול חביבי. אני מאוד גאה בו, על יתרונותיו וחסרונותיו, וכבר כיניתי את עצמי כאן בעבר יהודי-ערבי.

ניר 27 באפריל 2011

ברק, הוא מדבר על ברברים בסגול, לא בפתח:

http://en.wikipedia.org/wiki/Berber_people

ברק 27 באפריל 2011

תודה על התיקון, אבל עדיין הוא מדבר על מונח מסויים והכוונה שלו היא לצייר תמונה של "צ'חצ'ח","שלוח" בהכללה על כל יוצאי צפון אפריקה, ואין זה כך. בפולין של היום יש מקוששי עצים בורים, בדיוק כמו באותם כפרים נידחים במרוקו או טוניס (הערים הגדולות שונות בתכלית).

אוכלוסיות פרמיטיביות ונחשלות יש בכל מקום, לא לחינם החוואים בדרום ארה"ב נחשבים לבורים, בדיוק כמו אנשים שהגיעו מכפרים נידחים ברוסיה ואוקראינה. אני לא מוצא את פולין וכל מזרח אירופה שונה מבחינת ההתפתחות. נכון, ישנן מדינות שונות, מפותחות יותר ופחות, לכל תרבות יש פולקלור ומטען רגשי, עדיין לדבר בכזאת התנשאות…

הגמל לא רואה את דבשתו.

י. פולני 27 באפריל 2011

כמובן שלא ציפיתי מאדוני להתבייש או להתנצל על שום דבר. דבר כזה לא יעלה על הדעת מפיו של גבר מרוקאי בוגר. מה שכן במסגרת שבוע הגאווה המרוקאי שאנחנו לוקחים בו חלק בעל כורחנו הייתי מצפה לקצת יותר גילוי נאות של הצדדים הפחות יפים של התרבות המדהימה והצבעונית הזאת (כן אני ציני) אחרת ראוי שתפרסם מאמר כזה בבטאון העדה

איציק אלפסי 27 באפריל 2011

אם היית פונה בצורה מכובדת היית מקבל גם תשובות לעניין כמו האחרים כאן.

אלון 27 באפריל 2011

אלפסי, אתה כותב שגדלת בבית חם ואוהב וקיבלת לדבריך סט שלם של ערכים וסדרי עדיפויות שהפכו אותך לאדם טוב יותר. האם לדעתך כל יוצאי מרוקו מעניקים את אותו הדבר לבני משפחתם? האם כל בני גילך שגדלו לעולי מרוקו קיבלו את אותם ערכים? האם זאת המרוקאיות האמיתית או זאת המרוקאיות כמו שמשפחת אלפסי רואה אותה?
האם כל מי שאומר כפרה, נשמה וצובת בלחי הוא בהכרח חם יותר ואוהב יותר ממי שלא?

לי קצת יש בעיה עם הכללות עדתיות אם הם טובות ובעיקר אם הם רעות.

סתם שאלה, אני מכיר לא מעט ישראלים ואני לא מצליח להבין למה היחידים שמערבים עדתיות בשיחות הם יוצאי צפון אפריקה.

איציק אלפסי 27 באפריל 2011

אלון,
התשובות לשאלות שלך הן חד משמעית לא- לא כולם כך, לא אצל כולם זה כך וכו'.
אני נתקל בשאלות מהסוג הזה הרבה כשאני מדבר על השפעות תרבותיות. בניתוחים מהסוג הזה אין כוונה להכליל ולומר 'כולם כאלה'. הכוונה היא להתייחס לאותו חלק בשונות הבינאישית שהוא תוצאה של ההשפעה התרבותית- והשפעה כזו, אני מניח שגם אתה תסכים שקיימת.
מעבר לכך, וכבר כתבתי את זה בתשובה לברק (תגובה מס' 1), ישנם עוד אלף ואחת גורמים שמשפיעים על האישיות. כמו למשל- תכונות מולדות, הורים, נסיבות חיים וכו'. כשאני מדבר על ההשפעה התרבותית אני מתייחס להשפעה של הגורם הספציפי הזה שנקרא תרבות.
עכשיו, אצל אנשים מסוימים ההשפעה הזו גדולה יותר ואצל אנשים אחרים פחות. ולכן אנחנו גם רואים גם שונות בינאישית גדולה בקרב אנשים מאותה תרבות, כמו שרואים שונות בין אחים שגדלו באותה משפחה- ועדיין, יש איזה גרעין, חלק מסויים משותף, שהוא דומה ונובע מהחוויה המשותפת שלהם.

לגבי שאלתך השנייה- אני מודה שלא חשבתי על זה אף פעם ואין לי תשובה טובה עבורך.

י.פולני 27 באפריל 2011

איציק היקר צר לי אך אתה משרת את הפרובוקציה שלי בכך שאתה ממהר להיעלב מסגנוני. בכל מקרה זו בחירה שלך. רציתי רק להאיר את עיניך שבעת התמודדות אמיתית עם מי שאתה ועם מי שחושבים שאתה, צריך גם להתמודד עם הצדדים האפלים, ולא לרוץ בעליזות מתודלקת מופלטת אל עבר הסטראוטיפים המנחמים והנוחים. כבר שמענו מליון פעמים: אתם אנשים חמים. יש לכם אינטילגנציה רגשית מדהימה. ווטאבר.
אתה מתנער מהפוליטיקה אבל נדמה כי אף עדה לא ערבבה בגסות ואלימות כזאת את מוצאה ואת ביסוסם כנבחרי ציבור (כן אני מדבר על שס).
מוטב תענה לעצמך ולנו בכנות ותוך חקירה אמיתית וכואבת: מי הם המרוקאים, היהודים המרוקאים שהגיעו ארצה, מה הם עשו מאז ואיזו דוקטרינה הם סוכנים שלה (ואני מניח שכל אדם הוא סוכן של דוקטרינה כלשהי, במודע או כמובן שלא במודע).
באמת שהשתדלתי לא להיות גועלי הפעם

איציק אלפסי 28 באפריל 2011

כן התייחסתי גם לצדדים השליליים ("יש דברים שאני לא אוהב במרוקאיות – הרגשנות, הנטייה לצאת מפרופורציות, ההמוניות וחוסר הכבוד לפרטי"). מעבר לכך, אני לא רואה מקום להתנצל על זה שהטון הכללי של הטקסט הוא חיובי ומפרגן. זהו טקסט אישי סובייקטיבי בלי שום יומרה אובייקטיבית – אתה ואחרים בהחלט מוזמנים להוסיף נקודות מבט אחרות פחות מחמיאות.

לגבי ש"ס, עיין: http://geshemalfasi.com/archives/825

Comments closed