כדורגל ארוטי

הכדורגל הספרדי הנוכחי הוא מעין חזרה לימים בהם מין היה ארוטיקה ולא פורנוגרפיה.

הזכייה של נבחרת ספרד באליפות אירופה עד גיל 21 היא סממן נוסף של תור הזהב הספרדי בכדורגל. התחייה של הכדורגל הספרדי היא תופעה מרתקת, בייחוד בזכות הדרך בה היא מתרחשת.

הטיקי-טאקה, שהיא בעצם הגרסה העדכנית של הטוטאל-פוטבול או ה- Pass & Move, איננה המצאה ספרדית חדשה (כפי שהאיר את עיננו דורפן) – הולנד שיחקה את הכדורגל הזה בשנות ה- 70', הנבחרת הגדולה של פלה ושות' במקסיקו 70' היתה בנויה על אותם עקרונות. ביל שאנקלי, כבר בתחילת שנות השישים, בנה את ליברפול הגדולה שלו על סמך עיקרון טקטי מרכזי אחד: "תמסרו את הכדור לשחקן הכי קרוב אליכם בחולצה אדומה".

אז איך ומדוע גילתה ספרד לפתע את "האור" – שהרי שחקניה הטכניים שיוועו מאז מעולם לשיטת משחק שכזו – ויותר מכך: למה הסגנון הזה, שיעילותו מוכחת בימים אלה מעבר לכל ספק ע"י ברצלונה והנבחרות הספרדיות, נעלם כמעט כליל מהכדורגל במשך למעלה מדור?

יש לכך מטבע הדברים סיבות רבות ומגוונות, אולם נדמה לי שבשביל להתחקות לפחות אחרי אחת מהן יש לחזור כמעט שלושים שנה לאחור אל, כמה אירוני, ספרד עצמה.

המונדיאל בספרד ב- 82' נחקק בתודעה הקולקטיבית של שלוש אומות כסוג של טראומה – האחת –ישראל – בגלל שנערך במקביל למלחמת לבנון (כפי שהונצח בסרטו הנפלא של ערן ריקליס "גמר גביע"), השתיים אחרות – ברזיל וצרפת – מסיבות שונות לגמרי ומעט יותר רלוונטיות.

הגמר הקלאסי של מונדיאל 82' אמור היה להיות בין ברזיל של זיקו וסוקראטס לצרפת של פלאטיני. על ברזיל 82' אומרים שזו היתה אולי הנבחרת הברזילאית הגדולה ביותר, יותר אפילו מזו של מקסיקו 70' וכמעט בוודאות יותר מאלו של 1994 ו- 2002 שזכו בגביע. צרפת של אותו טורניר סימנה את תור הזהב של הכדורגל הצרפתי שהתבסס על חוליית קישור טכנית מעולה (הטריו: פלאטיני-ז'ירס-טיגאנה) ומשחק התקפי שווה עין. במובנים רבים היתה זו בעצם ספרד של אותם ימים.

גם ברזיל וגם צרפת הודחו מאותו מונדיאל בצורה טראומתית – ברזיל הפסידה במשחק המכריע בשלב הבתים של רבע-הגמר 3:2 לאיטליה של פאולו רוסי באחד המשחקים המפורסמים בתולדות גביע העולם. צרפת הפסידה בפנדלים לנבחרת גרמנית אלימה אחרי שכבר הובילה 3:1 בהארכה, במה שנחשב לאחת הטרגדיות הספורטיביות הגדולות של הכדורגל.

הכישלונות האלה, של שמי שהיו הנציגות המובהקות דאז של משחק המסירה ותנועה, השפיעו בצורה משמעותית, לפחות על ההיסטוריה של גביע העולם, בכמעט שלושים השנים הבאות.

במהלך השנים האלה נטשה ברזיל את מה שכונה ה"סמבה פוטבול" (לימים ה"ז'וגו בוניטו"), ואחרי כישלונות נוספים ב- 86' ו- 90', בנתה נבחרת אירופאית לכל עניין ודבר שזכתה לבסוף בגביע בארה"ב ב- 94'.

צרפת מיצתה את הדור של פלאטיני ושות' בהמשך שנות ה- 80', ואף קצרה הצלחה עם הזכייה הביתית באליפות אירופה ב- 84'. אבל אחרי הכישלון באליפות אירופה בשבדיה ב- 92' ומוקדמות מונדיאל 94' עם נבחרת טכנית שהתבססה על שחקנים צרפתיים מסורתיים כמו פאפן, קנטונה וז'ינולה – שינתה לקראת המונדיאל שאירחה ב- 98' את הסגנון שלה ובנתה נבחרת שהתבססה על העליונות הפיזית של צאצאי המהגרים השחורים.

מלבד ארגנטינה של 1986, שבגלל הדומיננטיות הבלתי משוחזרת של מראדונה היתה תופעה יוצאת דופן שקשה למקם בקונטקסט היסטורי, כל הנבחרות שזכו במונדיאלים מאז אותו כישלון של ברזיל וצרפת ב- 82' היו נבחרות שהתבססו בראש ובראשונה על כדורגל יעיל עם דגש פיזי-הגנתי: גרמניה 90', ברזיל 94', צרפת 98', ברזיל 2002 (כאן אולי יש מקום לסייג מעט, כי לנבחרת הזו היתה שלישייה התקפית נהדרת בדמות: רונאלדו-ריבאלדו-רונאלדיניו) ואיטליה 2006. ספרד 2010 היתה הראשונה, מאז אותו טורניר בספרד 82', שהחזירה עטרה ליושנה.

אפשר להסתכל על זה גם מההיבט הכלכלי-חברתי: הבום הכלכלי הגדול של הכדורגל, שהחל בשנות השמונים וצבר תאוצה בשנות התשעים והאלפיים, הביא איתו סגנון משחק ששיקף השקפה כלכלית המבוססת על עקרונות של יעילות ותועלתנות.

אם יש ביקורת על הסגנון הספרדי הנוכחי היא עוסקת בשאלה היעילות שלו. ביקורת מסוג זה מקורה בהנחה שתכליתו של סגנון משחק באשר הוא לספק תוצאות – הנעת הכדור האינסופית לפעמים, עושה רושם של בזבוז זמן במקום חתירה לעבר כיבוש המטרה.

אלא שהשליטה המוחלטת שהשיגה בזמן קצר ספרד על הכדורגל העולמי בזכות הדרך הזו מראה, שכמו בסקס, משחק מקדים ארוך דווקא מוביל לאורגזמה.

אם תרצו, הכדורגל הספרדי הנוכחי הוא מעין חזרה לימים בהם מין היה ארוטיקה ולא פורנוגרפיה.

וסקס היה עדיין סקסי.

דה באזר בפייסבוק

תגובות

  • פולדש

    היה שווה שהם יזכו בטורניר הזה רק בשביל שתשים את השיר האגדי הזה.

  • אביעד

    אלפסי, לא הבנתי כ"כ למה ספרד 2010 היא פחות פיזית-הגנתית מברזיל 2002 או צרפת 98'.
    ספרד 2010 היא לא בדיוק ברצלונה. היא הרבה יותר פיזית מברצלונה (שים לב להרכבים - אלונסו במקום מסי, ראמוס במקום אלבס כשיתר 3 השינויים לא משנים דבר בפיזיות) והרבה פחות יעילה התקפית. השימוש בהנעת הכדור בנבחרת ספרד היה בראש ובראשונה בכדי לא לספוג.
    ספרד זכתה בצדק מוחלט במונדיאל, אבל הטיעון שנבחרת שכבשה 4 שערים ב-4 משחקים בנוקאאוט ו-8 שערים ב-7 משחקים בטורניר "החזירה עטרה ליושנה" בכל הנוגע לכדורגל התקפי, הוא טיעון מאוד מאוד חלש.

    • איציק אלפסי

      להגיד שהנעת הכדור של ספרד תכליתה לא לספוג זה כמו להגיד בכדורסל ששחקן זורק לשלוש כי יוכל לרדת מהר יותר להגנה. נכון שכאשר הכדור ברגל שלך הסיכוי לספוג שער יורד פלאים, אבל אני די משוכנע שזה הדבר האחרון שנמצא במעיינם של צ'אבי ואנייסטה.
      אני מכיר את הטיעון לגבי מס' השערים שכבשה נבחרת ספרד במונדיאל עוד מהדיונים האינסופיים בנושא בקיץ הקודם - נכון שהדעת נותנת שכמות שערים היא מדד לכדורגל התקפי, אבל גם הסטטיסטיקה הזו, כמו הרבה אחרות בכדורגל, יכולה להטעות. אין לי נתונים מדויקים, אבל אני מניח שבכל מה שקשור לניסיונות הבקעה המספרים עושים קצת יותר צדק עם המציאות.
      בכל אופן, כדורגל הוא לא מדע והשיפוט לגביו הוא סובייקטיבי. מאז שאני רואה כדורגל קבוצות שבאו להתגונן נשארו מאחור ונתנו ליריבה להחזיק רוב הזמן בכדור וקבוצות שבאו להתקיף החזיקו בכדור כמה שיותר זמן וכמה שיותר קרוב לשער היריבה. אי לכך דעתי נותנת שהכדורגל של ספרד הוא כדורגל התקפי, מי שדעתו נותנת אחרת זו כמובן זכותו, אבל הדרך בה אנו רואים כדורגל ומפרשים את מה שאנו רואים היא שונה.

  • אלפי

    כתבה לעניין! אני מסכים לדעתך

  • B. Goren

    מעולם לא שמחתי כל כך לאידה של נבחרת גרמנית שהפסידה כמו ששמחתי בגמר 1982. הסיבה העיקרית לכך היא התקיפה האלימה ממש של טוני שומאכר את פטריק בטיסטון בחצי הגמר. רק אלוהים יודע איך לא נשלף כאן כרטיס אדום כהה ואיך המשיך שומאכר בשלוות נפש לעצור את בעיטות ה-11 של הצרפתים לאחר 120 דקות.

    http://www.youtube.com/watch?v=3byTNRoxujo

    • B. Goren

      והנה הדרמה במלואה:

      http://www.youtube.com/watch?v=bka-sSgADwE&feature=related

      דרך אגב: משחק חצי הגמר הגדול ביותר נערך 12 שנים קודם לכן במקסיקו. באותו משחק נצחה איטליה (עם לואיג'י ריבה ועם ריברה) את גרמניה בתוצאה 4:3 לאחר 120 ד' כאשר בתום 90 ד' היתה התוצאה 1:1 .

    • צור שפי

      זה לא היה צריך להיות כרטיס אדום אלא מעצר מיידי בעוון תקיפה אלימה והליכים משפטיים בהמשך. הניצחון של איטליה (נבחרת שאני בד"כ לא אוהב) עשה צדק במקרה ההוא, מה גם שבמידה ויש מגיע בכדורגל אז אחרי ההדחה של ברזיל הגיע לאיטליה לזכות למרות שאישית הייתי אז בעד צרפת.

  • תומר חרוב

    נראה לי שהלבשת בכוח את התיאוריה של הטראומה של 82 (כרגיל, איטליה אשמה בכל הרוע בכדורגל העולמי). ברזיל שיחקה כפי ששיחקה ב94 בגלל שרוב שחקניה כבר שיחקו באירופה. לצרפת לדעתי הייתה נבחרת נהדרת ב98 (שרק ב2000 התפוצצה עם כל הכישרון שלה) שהיה בה הרבה מעבר לעליונות הפיזית של המהגרים, זו הייתה נבחרת(הכוונה בעיקר ל2000) התקפית עם כדורגל נהדר.
    אני גם מסכים עם אביעד במאה אחוז. הססטיסטיקה שצריכה להיבדק היא לא נסיונות הבקעה, אלא נסיונות הבקעה לאחר השער הראשון. ספרד לא ניסתה לכבוש אחרי שהובילה, היא תיסכלה את היריב(בצורה מאוד יעילה) ושיכללה את הטקטיקה של "ללכת לקרן" כשהיא פורסת את זה על פני כל המגרש. אפשר להתעלם מכמויות השערים, אבל למה? איטליה של 2006 נבחרת שכובשת כפול שערים מספרד ומשכנעת הרבה יותר והיא נחשבת להגנתית לעומת ספרד שהצילה את הכדורגל ההתקפי? וזה כשבמונדיאל האחרון הכדורגל היה קצת יותר פתוח מאשר ב2006, וזה כשבעצם כמעט כל משחק בשלב הנוקאאוט היה מרתק ודרמטי ורק המשחקים של ספרד גרמו לי להתלהב מתוכנית הלילה של צופית גרנט...האם לספרד יש את המשחק הבלתי נשכח שלה מהמונדיאל הזה כמו שלאיטליה יש את גרמניה בחצי הגמר, כמו שלצרפת 98 יש את קרואטיה, לברזיל 94 היה את הולנד?
    לא. זו נבחרת משעממת שבאמצעות יחסי ציבור טובים וההקבלה לקבוצה הנהדרת שיש בברצלונה מצליחה לטשטש את העובדה שלא הצליחה לתת משחק אחד לפנתיאון ממונדיאל שהיה מושלם אלמלא הנבחרת המשעממת הזו הייתה זוכה בו.

    • קורא

      אם תראה את הכדורגל במיוחד במחצית השנייה מול גרמניה בחצי תוכל להשוות אותו לזה של איטליה. משחק שיא של צ'אבי ואינייסטה שבסוף נגמר בגול בקרן

  • תומר חרוב

    אגב, זה מדהים איך כל אוהדי הכדורגל הם אותו דבר...מגיע חודש יוני וכל מה שיש להם בראש זה מונדיאלים.

  • אביעד

    איציק, למה אתה משוכנע ש"אי ספיגת שער" זה הדבר האחרון שהיה בראש מעייניהם של צ'אבי ואינייסטה? וגם אם כן, מה עם בוסקטס או צ'אבי אלונסו?
    השאלה היא שלי היא זו: נעזוב שניה בצד את שאלת רמת המשחק ונתמקד בגישה - האם ספרד 2010 היא ברת השוואה לצרפת וברזיל 82' מבחינת הגישה ההתקפית? האם היא התקפית יותר מברזיל 94'? צרפת 98'? ברזיל 2002? לטעמי התשובה לכל השאלות הללו היא לא מהדהד.
    זו פשוט נטיה אנושית לבלבל בין ברצלונה מודל 2010/11 לספרד 2010 בגלל כוח האדם הדומה. רק שהשינויים הקטנים עושים את כל ההבדל: ראמוס במקום אלבס. אין ספק במוחי שראמוס הרבה פחות טוב התקפית מאלבס במשחק של הנעת כדור (ודי ברור כמה אלבס קריטי למשחק ההתקפה של ברצלונה)
    השינוי השני והיותר קריטי הוא צ'אבי אלונסו במקום מסי. זה שינוי שזועק פיזיות ושמירה על הכדור. דל בוסקה הרי יכל בקלות לשלב במקום אלונסו את פברגאס (יותר טכני ומאיים על השער) או דויד סילבה. הבחירה באלונסו היא בחירה מודעת שמצביעה על גישה מסויימת.

  • דורפן

    הערה שמאלנית. המונדיאל הזה היה טראומטי גם ללבנון... אולי אפילו קצת יותר.

  • אמנון

    נושא מעניין שדורפן כבר התייחס אליו בעקבות פטירתו של אנצו ביארזוט (מצטער - אני לא מצליח לעשות קישור).
    אני רוצה להעיר על הלבשת תיאוריות של התפתחות המשחק בעולם כתוצאה ממשחק או טורניר בודד. איך ניתן לדעת על צורת התפתחות הכדורגל גם אם נניח ברזיל או צרפת היו זוכות במונדיאל 82? הנתון הוא משחק מבוקר וטקטי שהשתלט על העולם במשך כמעט 2 עשורים , וההסבר הקל והזמין ביותר הוא ההפסדים של צרפת וברזיל על המגרש במונדיאל 82.
    אולי זה נכון - לעולם לא ניתן לדעת מה היה קורה אילו , אבל לא רק שזה לא ניתן להוכחה - אני חושב שזה מוטעה. הרי אותה צרפת זכתה שנתיים מאוחר יותר ביורו והמונדיאל שבא אחריו היה נהדר עם זכייה של שחקן על, והיורו הבא גם כן היה נהדר עם זכייה של הולנד שלא לדבר על מילאן הגדולה מיד אחר כך. מה שקרה הוא ששתי נבחרות התקפיות ומוכשרות כשלו במשחק בודד כתוצאה מחוסר מזל/נאיביות/נחיתות בעמדה קריטית(שוער וסקורר)/נחיתות מנטלית/יהירות? - ניתן לבחור. המסקנה - סה"כ בכל זאת יש בכדורגל המושג של השפיץ של הנעל וקבוצות נחותות מצליחות לנצח קבוצות טובות יותר. מה חדש?

  • שלו

    אני מוכן לקחת על עצמי מספר חוקים כדי שיוכל להתקיים דיון,
    למשל שהקבוצה האלופה היא הכי טובה עד שמשהיא תיקח ממנה את אותו תואר.
    בגלל זה ברצלונה היא הכי טובה באירופה.
    בגלל זה יונייטד הכי טובה באנגליה.
    בגלל זה מילאן הכי טובה באיטליה.
    היום נבחרת ספרד הכי טובה בעולם ובזכות.
    אבל, וכן האבל הגדול, לקרוא לשעמומון שהיא העבירה אותנו בקיץ רומנטיקה, סליחה ארוטיקה, זה לעשות שקר בנפשנו.
    משנת 1982 יש רק נבחרת אחת שראויה להשוואה לזאת הספרדית מהמונדיאל האחרון (מבין האלופות) והיא גרמניה של 1990.
    להשוואת את נבחרת ספרד 2010 לברצלונה זה מעבר לציניות.
    1982 - אני לא יודע איך לדרג את האלופות מאותו מונדיאל בספרד, אבל הנבחרת האיטלקית מאותו משחק מול ברזיל הייתה הטובה החזקה והאיכותית בכל תחום על המגרש.
    היא הדיחה את אלופת העולם המכהנת (ארגנטינה), את אלופת העולם הקודמת והטוענת לתואר (גרמניה), היא ניצחה את אלופת העולם לפני (ברזיל) במשחק שנכנס לפנתאון (הייתי בפנתאון מצד שמאל בכניסה יש את המשחק :) ). וכן היא הדיחה את פולין שהייתה גם נבחרת נהדרת.
    וכן משחק היה הצגה.
    1986 - הייתה הצגה תכלית של אדם אחד, מופע אומנות, שלבד יותר טוב ואטרקטיבי מכל נבחרת ספרד (ועדיין יותר גדול ממסי).
    1998 - משחק הגמר היה אולי הכי חד צדדי בהיסטוריה המודרנית של הכדורגל, בטח בתקופה שאתה כותב (מ 82'), משחק שהיה במעמד צד אחד בלבד והצד השני היה ברזיל (ואני אוהד ברזיל).
    2002 - אולי הפעם האחרונה שברזיל שיחקה במונדיאל ולא נבחרת מתחזה לה. בטח שהייתה יותר יפה מאלופת העולם של 1994 ויותר עם אופי מסגנית אלופת העולם של 1998. אבל בתור אלופת עולם שיחקה הרבה יותר כדורגל מספרד האחרונה.
    2006 - גם פה איטליה הדיחה את גרמניה המדהימה ואת צרפת.
    ספרד 2010 אלופה ראויה, אבל מבין האלופות היא לא יכולה לטעון לאטרקטיביות, בטח לא לארוטיקה.
    אבל אני נשוי מה אני מבין בארוטיקה.

    • צור שפי

      שלו, אם נאמץ את הנחות היסוד שלך יהיה פה נורא משעמם. במילים אחרות: את זהות המנצחת במבחן התוצאה יכול לתת לי גם רובוט, עבור הערך המוסף אנחנו צריכים כותבים ומגיבים כמו שיש כאן. having said that - אני דווקא די מסכים עם הסקירה ההיסטורית שלך חוץ מאשר לגבי 2006. איטליה עלתה שם לרבע הגמר בזכות גניבת משחק ושערוריית שיפוט מול אוסטרליה. היא שיחקה כדורגל מחורבן ולא התקרבה אפילו לרמתן של גרמניה וצרפת שאותן הדיחה בצירוף מקרים לא מוצלח. הלכלוך של מאטראצי בגמר מסמל את דרך הניצחון האיטלקי במונדיאל ההוא.

    • צור שפי

      נ.ב. וכמובן שאיטליה 2006 ראויה הרבה יותר להשוואה עם מונדיאל 1990 מאשר ספרד 2010.

    • תומר חרוב

      צור, איטליה לא גנבה שום משחק. היו שתי טעויות שיפוט במשחק הזה, אחת הלכה לטובתה של איטליה ואחת הלכה לרעתה(הרחקתו של מטראצי). בגלל המעמד שיש לאיטליה גנבל הרשמי של הכדורגל, טעות אחת שהולכת לטובתה במונדיאל שלם נחשבת לגניבת מונדיאל.
      אתה אומר שהיא הדיחה את גרמניה בצירוף מקרים, שטויות. היה משחק שקול ומהנה מאוד, אחד הטובים בתולדות הגביע העולמי שיכל ללכת לשני הכיוונים עד לחצי השני של ההארכה. אז איטליה החלה לקחת סיכונים, ליפי עשה חילופים התקפיים והנבחרת הטובה יותר כבשה ועלתה בצדק.
      בכל מבחן שאתה שם את איטליה 06 מול ספרד 10 איטליה מנצחת: ההתקפה שלה הייתה טובה יותר, היא לא ספגה שער שדה אחד מרגל היריב והיא הייתה שותפה למשחקים גדולים, דרמטיים ומרגשים הרבה יותר. ההבדל הוא שאיטליה לא צריכה להתיימר להיות משהו שהיא לא, לא מעניין אותה ז'וגו בוניטו ועוד כל מיני דברים שספרד(או אוהדיה בישראל) היו רוצים שהיא תהיה אבל היא פשוט לא.

    • שלו

      נגד אוסטרליה היה במקרה הרע טעות שיפוט חמורה, נכון שגם השדרן האיטלקי אומר בשידור החוזר שזה לא פנדל, אבל בראייה ראשונה הוא כן חושב שהייתה עבירה.
      דרך-אגב זה היה פנדל שהעלה את איטליה לא כזה שהציל אותה ובהחלט סביר שהיא הייתה מנצחת גם בהארכה.
      עדיין נגד גרמניה היא שיחקה לא רע וניצחה בהארכה בצדק.
      אני לא מגן על הנבחרת האיטלקית, גם לא ממש אכפת לי ממנה.
      אבל להציג את נבחרת ספרד 2010, כמאור הגדול זה נראה לי קצת מוגזם.
      הנחות היסוד שלי הן שבספורט למנצח מגיע לפחות העניין הזה שאם ניצח הוא הכי טוב.
      נכון שהנבחרת שהותירה את הרושם הכי גדול הייתה ברזיל של ספרד 82.

    • צור שפי

      אני אסביר את עצמי גם לתומר וגם לשלו: כשאני אומר "צירוף מקרים" אני מתכוון שאיטליה תפסה משחק טוב מאוד מול גרמניה, משחק שלא איפיין את הכדורגל שלה בטורניר ההוא. אני מחזיק בדעתי שהניצחון על אוסטרליה היה שוד, פנדל שגוי בדקה ה-90 הוא מתנה הרבה יותר גדולה מהרחקה. לגבי "מה היה קורה אם" כל אחד יכול לצייר את התסריט שלו.
      ונקודה שניה, אני אכן מסמפט את ספרד של השנים האחרונות אבל בשום מקום לא העמדתי אותה בשורה אחת עם האלופות הגדולות. רק טענתי (ואני ממשיך לטעון) שאיטליה 2006 היתה פחות ראויה ממנה.

    • דורפן

      שלו - לדעתך על כך שספרד לא מרגשת, בנגוד לברצלונה, אני די שותף. אבל אתה עושה עוול עצום לגרמניה-90. זו סתם סטיגמה. נבחרת התקפית ויוזמת שהבקיעה הרבה שערים יפים. שיחקה משחקים גדולים מאד - יוגוסלביה, הולנד, אנגליה. ועבר מסלול קשה לגביע.

  • ויינר

    אני עדיין משוכנע שברזיל הייתה זוכה לולא חוותה התמוטטות עצבים קולקטיבית במשך 45 דקות.

  • אריק

    לפני שנה ראיתי סרטים ישנים את ברזיל של מונדיאל 82. אני זוכר את המשחק מול איטליה כי הלב שלי נשבר, אבל בדיעבד כשראיתי את הנבחרת הזאת במימד הזמן- היא שיחקה כדורגל די בינוני

    • שלו

      בינוני זה הממוצע של התקפה מעולה והגנה אפס?

    • שלו

      עד היום לדעתי אין שחקנים ברמה של הרבעייה:
      אדר, פלקאו, סוקרטס וזיקו.
      בפנטזי ליג אצלי הם תמיד יהיו בהרכב.

    • סימנטוב

      המשפט האחרון הסביר לי למה אני אוהב את הכדורגל הספרדי :) אחלה פוסט
      אריק פיסיולוגית הם לא חסונים וזריזים כמו השחקנים של ימינו קשה להשוות. ד'א אני מאוד נהנה מאליפות העולם במקסיקו (U17) מכל הסיבות הנ'ל, משחק פחות מלוטש, טעויות, בוסר וכד'

  • נמו

    כתבה מעולה. תודה.

  • סם בלאק

    צ"ל: שובה עין

  • ברק

    עלה פה נושא טעויות השיפוט במונדיאל ולדעתי הוא אף יותר חשוב ממה שהתייחסו אליו עד עכשיו:

    השיא מבחינתי הוא מונדיאל 2002. מבחינתי קשה להגיד שהשתכנעתי שברזיל היתה באותו טורניר הקבוצה הטובה ביותר אחרי ששתי מועמדות - איטליה ונדמה לי שהשנייה היא ספרד - טואטאו בעזרת טעויות שיפוט מחרידות לטובת דרום קוריאה ואילו ברזיל עצמה חמקה מפיגור מוקם נגד בלגיה אחרי ששער בלגי נפסל על לא עוול בכפם.

    העובדה שהאלופה ב-2006 נעזרה בשיפוט כבר הוזכרה

    השער של ספרד בגמר היה צריך להיפסל - אי אפשר להעניש מגן על כך שהמשיך להגן במצב נבדל בכך ששוללים ממנו את הנבדל - מגינים יסמכו יותר על נבדל ויהיו יותר מצבים במשחק שיהיו קשים לשיפוט ויזמינו שערוריות (ועדיין הגיע לספרד לנצח את הולנד בגמר).

    היתה עוד טעות אחת שעזרה לקבוצה לזכות במונדיאל, טעות קטנה... קטנטנה... אבל אני לא אזכיר אותה כי למראדונה בטוח שהגיע לזכות במונדיאל

    • כסיפוביץ

      טעויות שיפוט הן חסרות משמעות כי הן מתבססות על הטיעון "מה היה אם".
      רק הסבתא יכולה להשתתף בדיון כזה אבל היא על גלגלים בדרך למונדיאל הבא.

  • אופיר

    צרפת 98 וברזיל 02 היו כל כך הרבה יותר טובות ומלהיבות מספרד של המונדיאל האחרון, שזה אפילו לא מצחיק מה שכתבת כאן.

    הרי לכם מאמר טיפוסי במדעי החברה: מעלים היפותיזה ומיד משחררים לאויר.

  • כסיפוביץ

    אני רואה מונדיאלים 25 שנה ולא היתה אלופה משעממת כמו ספרד 2010.
    היא אמנם ראויה לתואר אבל לחלוטין לא הציגה את הכדורגל הטוב ביותר בטורניר.
    היתה אחת כזאת וקראו לה גרמניה

  • תולדות האמנות בעידן הריאליטי (בשבח הספרדים) | בטענת נבדל. דברים שרואים מי-ם

    [...] יש בסגנון המשחק הזה משהו שמזכיר את מלחמות השוורים, שבהן על המטאדור להתיש את השור מבלי להיפגע עד לשעת הכושר שבו ננעצת בו החרב בפתאומיות. יש בו מאמנות החיזור הלטינית, האיטית, המרמזת, המגרה שבונה את שיא הרגש והתשוקה אט אט. בעבר כיניתי את הכדורגל של נבחרת ספרד כדורגל ארוטי. [...]

Comments are closed.