קופה אמריקה (7): חייל בודד

סרחיו באטיסטה נפל בפח שכמעט כל אחד היה נופל בו כששיבץ את מסי בעמדה של מס' 10 – אבל החיים זה עסק מורכב ולא מאוד רציונאלי.

In כללי

נדב יעקובי סיפר בתחילת השידור משהו שעשה לי צביטה קטנה בלב – בעוד שחקני ארגנטינה בילו את סוף השבוע האחרון בבתיהם עם המשפחות, נשאר ליונל מסי לבד במתקן האימונים של הנבחרת.

זה הזכיר לי חייל בודד שנשאר בבסיס כשכולם יוצאים הביתה כי אין לו לאן ללכת.

בלא מעט מובנים מסי הוא זר בארגנטינה – הוא עזב את המדינה בגיל צעיר ואת השנים המשמעותיות והמעצבות בחייו, מבחינה אישית ומקצועית, העביר בארץ אחרת.

זה לא רק שהמחויבות שלו לנבחרת עומדת בשל כך למבחן כל פעם מחדש, זה גם שעבורו הנבחרת היא לא ממש בית ומסי, את זה קל לקלוט משפת הגוף שלו, הוא בחור שאוהב להרגיש בבית במקום בו הוא נמצא – על המגרש או מחוצה לו.

מה שדווקא היה משמח זה לגלות שסרחיו באטיסטה קורא את הבלוג ושעה לעצתנו להחזיר את מסי לעמדה שלו בברצלונה בצד ימין, אותה הוא מכיר ואוהב. לשם כך הוא התאים מחדש את כל המערך של הנבחרת וביצע כמה ציוותים לא אורגניים – למשל: אגווארו הימני באגף שמאל ודי-מאריה כאמצעי בשלישיית הקישור ההתקפי.

השינויים האלה הצליחו בעיקר כי אגווארו, בשונה ממסי, הוא שחקן שמסוגל להתאים את עצמו לסיטואציה גם כשהיא לא נוחה לו (אולי בגלל זה הוא החזיק מעמד עד עכשיו באתלטיקו מדריד). הפעם לשם שינוי ארגנטינה גם שיחקה את ה- 4:2:3:1 כמו שצריך: עם שני שחקני כנף שנכנסים לאמצע ומס' 9 טבעי מקדימה.

היתרון הכי גדול של הציוות של מסי באגף ימין הוא בכלל פסיכולוגי, לא מקצועי (ולכן זה לא מפתיע שמי שעלה על זה ראשון הוא פפ גווארדיולה) – למיקום של השחקנים במערך יש משמעות מוגבלת מרגע שהשופט שורק וכולם מתחילים לזוז, אבל היא מאוד משמעותית מבחינה אחת: השחקן אחראי למה שמתרחש בעמדת המוצא שלו על המגרש.

כשעמדת המוצא של מסי היא באמצע, נופלת עליו אחריות שאיתה באופיו קשה לו להתמודד – הוא למעשה האחראי על כל משחק ההתקפה של הקבוצה. לעומת זאת, באגף ימין האחריות שלו קטנה יותר ומתוחמת והוא גם יכול להעלם מדי פעם לאיזה שנ"צ קטן בלי לדאוג שהסורים יעלו על הגדרות.

במחצית השנייה, כשהמערכים התפרקו והכול זרם, כבר ראינו אותו רוב הזמן באמצע מחלק מסירות אומן.

לא תמיד יש מתאם בין התפקיד שמצופה ממישהו למלא על סמך כישוריו לבין תכונות האופי שלו. החוכמה של מנהל אנשים טוב היא לחלק את התפקידים במערכת בצורה כזו שיתאימו לא רק ליכולות המקצועיות של אותו בעל תפקיד, אלא גם למבנה האישיות שלו.

סרחיו באטיסטה נפל בפח שכמעט כל אחד היה נופל בו כששיבץ את מסי בעמדה של מס' 10 – הפרעוש הרי נראה הקנדידט המושלם לתפקיד. אבל החיים זה עסק מורכב ולא מאוד רציונאלי ושאפו לבאטיסטה שעלה על זה כבר אחרי שני משחקים.

אגב, אם ארגנטינה היתה עושה הכנה ראויה לטורניר, שכוללת יותר ממשחק אימון אחד ונגד יריבות קצת מאתגרות מאלבניה, הוא אולי היה עולה על זה אפילו קודם וחוסך מאיתנו את הסאגה המכוערת שהתרחשה בשבוע האחרון סביב האיש הקטן והחביב – שלא רק ארגנטינה זקוקה לו, אלא כל מי שאוהב כדורגל.

*

והנה קליפ יפה של ליונל הצעיר לצלילי All These Things that Iv'e Done (Iv'e got soul but I'm not a soldier הנהדר של הקילרז:

31 Comments

יובל 12 ביולי 2011

ותודה למצלמות הוידאו שלראשונה באמת אנחנו יכולים לצפות בהתפתחות סופרסטאר מגילאי הגן עד היום

תומאס נוימן 12 ביולי 2011

ותודה לאיציק על השיר הנפלא, החד פעמי, של הקילרז. ואני מסכים לחלוטין גם עם הניתוח. מסי הוא לא ריקלמה. הוא פשוט לא סוג כזה של שחקן. ולכן קשה גם להשוות עם מראדונה, שכן היה סוג כזה של שחקן. השבוע "רצחו" אותו, ולא בצדק.

אופיר 12 ביולי 2011

דורפן סיכם את זה יפה: מסי ארגנטינאי כמו שנטלי פורטמן ישראלית.

צור שפי 12 ביולי 2011

אבל פורטמן לא בנבחרת…

B. Goren 12 ביולי 2011

אני מעדיף אותה על הנבחרת.

איציק אלפסי 12 ביולי 2011

יציאה אדירה של דורפן!
צריך לזכור בהקשר הזה שנטלי פורטמן (הרשלג) היא לא רק ישראלית – היא ירושלמית. ואוסיף בצנעה שלכבוד הוא לי שנולדנו באותה מחלקת יולדות בהדסה…

צור שפי 12 ביולי 2011

נו, אז היא עברה מעיר האלוהים לעיר המלאכים.

תומר חרוב 12 ביולי 2011

טוב שהיא לא נולדה בנתניה ועברה לשיקאגו, בכלל היית עושה מזה מטעמים.

בן .א. 12 ביולי 2011

אני לא חושב שבאטיסטה הציב אתמול את מסי מימין. הוא נתן לו את החופש מאחורי החלוץ ומסי פשוט הגיע באופן טבעי יותר ימינה, זה לא שלא ראינו אותו עושה דברים בצד שמאל של ההתקפה. מה שהיה שונה אתמול לדעתי זה שארגנטינה שיחקו יותר על אגפים מה שנתן למסי יותר חופש באמצע. אין ספק שזה היה משחק גדול של מסי, באמת משחק גדול, אבל אחרי הכל זו הייתה רק קוסטה ריקה עד 23.

נקווה שאתמול השתחרר קצת הלחץ של ארגנטינה ושמכאן והלאה יתנו רק כזה כדורגל.

ראויים לציון גם האוהדים של ארגנטינה שבסביבות הדקה ה-70 הביעו מחאתם על הנעת הכדור הסתמית של נבחרתם והבהירו להם שהם רוצים לראות אותם מתקיפים ולא מניעים כדור בציניות כמו ספרד.

איציק אלפסי 12 ביולי 2011

זה היה במחצית השנייה, אחרי שארגנטינה כבר הובילה והלחץ ירד. אבל עמדת המוצא שלו היתה בימין ומשם הוא נכנס לאמצע – לא הפוך.
פספסתי את הטרוניות של אוהדי ארגנטינה שאתה מזכיר, ייתכן והיה מדובר במחאה על משהו אחר. לעניות דעתי בארגנטינה דווקא נהנים מאוד מכדורגל יפה גם אם הוא לא תמיד הכי תכליתי בעולם.

ארז (דא יונג) 12 ביולי 2011

איציק, נדב יעקבי ידוע כמי שאוהב להקצין דברים (אני מתכוון לכך שכל פעם שקבוצה עוברת את החצי, הדציבלים שלו עוברים את המאה), אבל מסי לא נשאר כי הוא חייל בודד, אלא כדי להראות מחוייבות ורצינות, שסוקרה בחיוב בעיתונות. יש לבנאדם מספיק משפחה, חברים ומלחכי פנכה בארגנטינה כדי שהוא לא ירגיש לבד, בלי עין הרע.

ולגבי המשחק של אתמול – מסי שיחק מצוין, אבל תרשה לי להיות משבית השמחה ולציין שמדובר בנבחרת האולימפית של קוסטה ריקה, אז צריך לקחת דברים, לפחות בינתיים, בפרופורציות.

ארז (דא יונג) 12 ביולי 2011

(סליחה, בן השבית שמחה לפני :))

בן .א. 12 ביולי 2011

תקשורת ישראלית, ותקשורת הספורט בפרט, ידועה כאחת שאוהבת להוציא דברים בפרופורציות (במיוחד נדב יעקבי ובמיוחד כשזה קשור למסי). בכל מקרה, הדבר החיובי שאני אקח מהמשחק הזה זה שארגנטינה שיחקה טוב מאוד , גם אם זה רק מול האולימפית של קוסטה ריקה. הרי אחרי הכל, האחרונה ניצחה את בוליביה, אותה נבחרת שארגנטינה נראתה מולה רע מאוד.

איציק אלפסי 12 ביולי 2011

ברור לי שמספיק אנשים היו שמחים לארח את מסי לשבת… למען ההגינות צריך לומר שגם נדב יעקבי הציג את הדברים בהקשר אותו ציינת ומי שהקצין את זה זה אני – זאת כדי להמחיש מטפאורית את הזרות המסוימת של מסי בארגנטינה, בנבחרת ובכלל.

סופרפלי 12 ביולי 2011

שיר עצום של הקילרס.

ניק 12 ביולי 2011

"היתרון הכי גדול של הציוות של מסי באגף ימין הוא בכלל פסיכולוגי, לא מקצועי (ולכן זה לא מפתיע שמי שעלה על זה ראשון הוא פפ גווארדיולה)".. אני לא מבין את המשפט הזה…מסי עד עונה שעברה היה כל חייו שחקן אגף בצד ימין, ושיחק שם עוד הרבה לפני שפפ הגיע. פפ היה זה שהעביר אותו(בחוכמתו) לאמצע…
ולגבי ארגנטינה, אז הטעות הכי גדולה של באטיסטה, לפחות עד אתמול(לא ראיתי את המשחק אמש) שהוא רצה לגרום למסי להרגיש כמה שיותר טוב בזה שהוא כביכול שם אותו באמצע כמו בברצלונה אבל שכח 2 דברים:
1-בנגה, גגו וחבריהם האפורים הם לא צאבי ואינייסטה
2-גם אם מסי היה נפלא, לא היה לו עם מי לשחק במצב הזה כי כל שאר ההתקפה לא תפקדה; טבס ולאבסי נתקעו באגפים, שאלה לא עמדות המפתח שלהם ובאמצע לא היה אף אחד כי מסי הלך כל הזמן אחורה לנהל את המשחק כי מאחוריו היו אלה מסעיף 1…

אה וכן לערוץ הספורט יש נטייה "קלה" להחצין בכל הקשור לברצלונה ולמסי

red sox 12 ביולי 2011

מה זאת אומרת "שאפו לבאטיסטה שעלה על זה כבר אחרי שני משחקים"?? מה, מאמן שמקבל את הנבחרת הוא טבולה ראסה שלא ראה משחק מימיו ומתחיל מאפס?
היו לו כמה שנים טובות (כל הקדנציה של מראדונה ובעצם כל תקופת גווארדיולה בבארסה) כדי להבין את מה שאני ועוד המון אנשים אומרים כבר שנים: אם במשך 4 שנים אף אחד לא מצליח לעצור את מסי על קו ימין, רק מטומטם ייתן לו לשחק במקום אחר. כשהשחקן הטוב בעולם הוא בלתי עציר בעמדה מסויימת, מבחינה מתמטית יש רק אפשרות אחת שתתקבל אם תציב אותו בעמדה אחרת: תפוקה פחותה מזו שהוא נותן בתיפקוד הרגיל שלו.
בטיסטה שבוי בקונספציה של "השחקן הטוב ביותר שלך חייב לשחק באמצע כדי להשפיע על המשחק כמה שיותר", בדיוק כמו מראדונה לפניו. המדהים הוא שיש להם משהו כמו 60 משחקים בשנה כדי להבין את ההיפך, ואיכשהו על פעם מחדש כשהנבחרת מתכנסת הם מחליטים שמה שטוב לאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה לא מספיק טוב בשבילם.

כאוהד ארגנטינה מושבע לא נותר לי אלא לקוות שהמשחק הלילה היה תחילתה של הארה בשביל צ'צ'ו בטיסטה.

red sox 12 ביולי 2011

רק תוספת קטנה –
יש נבחרות שנאלצות להזיז את הכוכב מעמדתו הטבעית בגלל ששאר הסגל שעומד לרשות המאמן לא מתאים כדי לשחק בשיטה שמתאימה תיפקוד הטבעי של הכוכב. אבל לארגנטינה יש הרכב שחקנים קלאסי כדי לשחק את ה 4-4-2 הישן והטוב עם מסי בימין, די מריה בשמאל, שני קשרים אחוריים (מסצ'ראנו+קמביאסו/באנגה/גאגו) ושני חלוצים מבין טבס/היגואין/אגוארו.

אז למה לנסות בכוח לשחק עם מסי באמצע/די מריה מימין/מסי חלוץ חוד (WTF?!)/באנגה באגף ועוד כל מיני אלתורים?
איך אמר פעם אהוד ברק, כשעוד היה גנרל טוב ולא פוליטיקאי גרוע: "מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה".

איציק אלפסי 13 ביולי 2011

עכשיו הבנתי מאיפה המ"מ שלי בטירונות לקח את המשפט הזה!

yoffer 12 ביולי 2011

יופי של פוסט, ועוד יותר יופי של קליפ! פעם הראשונה זה הרבה זמן שנהנתי מקליפ של מסי. בתור בן גילו אני עוקב אחריו, ומחכה לראות מה עוד הוא יתן, עד לאן עוד הוא יגיע. כל ניתוחי האופי, וההשוואות המוגזמות מוקדמות מדי לטעמי. קריירה של שחקן שופטים בסופה ולא באמצע שלה, בנתיים בואו פשוט נהנה מכישרון עצום שכנראה ישמח אותנו עוד שנים רבות!

תומר חרוב 12 ביולי 2011

וואו איזה קליפ אדיר. כשהוא היה קטן יותר הוא חגג בצורה מרשימה יותר, זה בטוח.
האמת שאני לא מת על מסי(או יותר נכון לא אוהב את ההשתפכות עליו) אבל ראיתי את המחצית הראשונה והפעם דווקא ממש רציתי שיצליח, ככה פתאום, בלי הסבר. אולי כי פתאום הוא נראה פגיע(ולא בגלל שהוא קטן).

תומר חרוב 12 ביולי 2011

נראה לי שגלן היה מכנה את זה, תסמונת פדרר.

איציק אלפסי 13 ביולי 2011

אין ספק שכאשר קשה לו והוא צריך להתמודד עם דברים ולהראות אופי הוא נראה פתאום יותר אנושי וקל יותר להתחבר אליו ברמה הרגשית.

אריאל 12 ביולי 2011

אז מה אתה אומר, שווה להביא את אגווארו לאנפילד בשביל 30 מיליון יורו?

amit pros 12 ביולי 2011

כן.גם בשביל 32

איציק אלפסי 13 ביולי 2011

היית מביא את אגווארו בכל סכום ובכל יום בשבוע – אם הדיבורים האלה רציניים אז 30-32 מיליון זה מציאה שצירך לחטוף מיד.

איברה 12 ביולי 2011

נפל האסימון!
מסי מזכיר לי את ז'ראר דפרדייה, רק נמוך…

טל 12 ביולי 2011

מרגש !!!
איזה קליפ נוסטלגי ומדהים ..
איציק אני חייב לתקן אותך במעט ..
הציוות של מסי באגף ימין הוא פסיכולוגי גם לפני שהשופט שורק ..
הרי איזה מאמן בור יתקע שחקן פנומן .. ( אם לרגע נתפוס את הראש על הצבתו של סטיבי ג'י באגף ימין תחת ראפא.. השם ישמור וירחם)
להגביל שחקן ברמתו של מסי אפילו באופן פסיכולוגי זה לתת לעצמך כדור ברגל.
מסי היה נתון תחת לחץ אדיר, ולדעתי הלחץ עדיין לא השתחרר. קוסטה ריקה היא נבחרת חלשה שנכנעה ללחץ המנטאלי שבכלל הופעל על שחקני ארגנטינה.
מבחינתי השלבים הבאים הם חובת ההוכחה.
בוא נראה אם יהיה לנו דה זה וו בעניין ..

אמנון 12 ביולי 2011

אמנם מסי גדל בברצלונה באווירה שונה לחלוטין מזו הקיימת בארגנטינה, אבל יש לו מחוייבות מלאה לנבחרת הארגנטינית. הוא שיחק בגביע העולם לנוער וזכה בו. הוא שיחק באולימפיאדה בסין, למרות שברצלונה לא רצתה שישחק. הוא מגיע לכל משחק של הנבחרת בין אם זה משחק ידידות או רשמי (מוקדמות גביע העולם הקודם, שם הוא לא הצליח-נזכור את התבוסה בבוליביה). וזה שהוא לא מצליח בנבחרת ארגנטינה כמו בקבוצה שלו זה כלל לא עקב חוסר רצון או זרות.

אי אפשר להשוות משחקים בקבוצה באירופה למשחקים בנבחרת בדרום אמריקה. זה סגנון אחר, תנאים אחרים, קהל ואוירה אחרים, מגרשים וקהל אחרים. בקיצור, הכל שונה. בטורניר הנוכחי ובמוקדמות המונדיאל ראו שהוא לא מצליח לחלוטין לעשות את מה שהוא עושה בברצלונה. פשוט לא יתנו לו בין אם בביצוע עבירות עליו ובין אם ע"י סגירה של כמה שחקנים וכו' (ראינו את זה לדוגמה במשחק נגד בוליביה בקופה הנוכחי).

בנוסף, לא ניתן לאמץ את הסגנון של ברצלונה בנבחרת. שם זה מוטמע החל מגיל הילדים והנוער בעוד שבנבחרות כל אחד בא ממקום וסגנון אחרים. הם צריכים לשחק בסגנון המסורתי שלהם.

דנידין 13 ביולי 2011

מול אורוגואי כבר לא יעזור כלום, נבחרת בלי מאמן ולחץ מטורף מהיציעים ונגמר הסיפור.

Comments closed