קופה אמריקה (9): האירופיזציה של הכדורגל הדרום אמריקאי

יותר משערים, חסרה עד עכשיו בקופה שמחת החיים הדרום אמריקאית.

In כללי

הלילה האחרון הוסיף מעט סומק ללחיים של שלב בתים חיוור למדי. אבל גם אחרי שבר ענן פתאומי של 12 שערים בשני משחקים המספרים עדיין מאכזבים: 37 שערים ב- 18 משחקים – ממוצע של טיפ טיפונת יותר משני שערים למשחק. רק לשם השוואה: בשני הטורנירים האחרונים ב- 2004 ו- 2007 עמד הממוצע על 3.3 שערים למשחק.

אבל יותר משערים, חסרה לי עד עכשיו בקופה שמחת החיים הדרום אמריקאית כפי שהיא מתבטאת על המגרש – העקבים, הפדלדות והסומבררוס.

הגלובליזציה גורמת להאחדה והכללה – לכאורה היא מאפשרת לכל אחד להיחשף למה שקורה בכל פינה בעולם ולבחור את מה שמתאים לו. למעשה מה שקורה הוא שכולם, מתוך רצון להידמות למה שנראה להם מוצלח או מתוך התיישרות הכרחית עם כוחות השוק, הופכים דומים יותר כפרטים האחד לשני וככלל לתרבות הדומיננטית.

תרבות הכדורגל האירופאית מושתתת, כמו כמעט כל תחום אחר בתרבות המערבית, על האתוס הפרוטסטנטי המקדש את היעילות.

את הקופה הקודמת ראיתי באנגליה ואני זוכר איך בעוד אני הייתי מתמוגג בלילות מהטריקים והשטיקים של השחקנים הדרום אמריקאים, השדרים האנגלים היו מעקמים את פרצופם (היה אפשר לקלוט את זה גם רק מהטון) בתמיהה וזלזול.

השחקנים הדרום אמריקאים יוצאים כיום לאירופה בגילאים צעירים מאי פעם, חלקם אפילו בגילאי נוער. מעבר לכך, גם המאמנים חשופים הרבה יותר לשיטות המשחק והאימון הנהוגות באירופה.

ואכן, הרמה הטקטית באופן כללי עלתה וזה מתבטא גם בצמצום הפערים בין הנבחרות. אבל הצבע דהה.

ככה זה כשכבר לא ממש מקובל להסתלבט, עם כדור או בלעדיו, וכשמתייחסים לכדורגל כמו לעבודה במפעל היי-טק ולא כמו לבילוי על החוף – האווירה מרגשת כמו הפסקת צהריים במשרד.

*

והנה שני קטעים של הומברטו סואזו הצ'ילאני הנפלא (אחיו התאום של ערן לוי) מתוך משחק רבע הגמר בין צ'ילה לברזיל בקופה הקודם – הראשון היה בטח גורם לשדר אנגלי להתאבד בשידור, מהשני, כפי שתוכלו לראות, אפילו שדר סיני התלהב:

26 Comments

B. Goren 14 ביולי 2011

איציק, בהחלט היה שווה לא לישון הלילה. ודרך אגב: כמה הפסקות צהריים במשרד דווקא זכורות לי לטובה…
:-)

דוד מירושלים 14 ביולי 2011

מסכים.
אבל למה תמונה של נבחרת שבדיה בראש הפוסט?
בגלל הפרוטסטנטיות והיעילות?

rondi 14 ביולי 2011

מאיפה הבאת שבדיה? מהשם של כותב הספר???

איציק אלפסי 14 ביולי 2011

זה נראה כמו שבדיה באמת. בכל אופן, התמונה בגלל השם והכותרת של הספר שהזכירו לי כל מיני ספרי הדרכה להצלחה בעסקים.

rondi 14 ביולי 2011

אתה צודק.

שניר 14 ביולי 2011

בפוסט של לוינטל טרם הסבירו לי , לכן אציק לך אלפסי.

אני מסתכל על רבעי הגמר ולא מבין מה קורה.

http://www.clarin.com/copa-america/fixture

איפה ההיגיון ?
ההיגיון שלי אומר ששתי הראשונות "המוצלחות" ביותר אמורות לקבל את 2 הנבחרות שסיימו מקום שלישי , עדיפות שלא מהבית שלהן. אין שום היגיון שברזיל תזכה לקבל את פרגוואי , גם הראשונה הפחות טובה וגם מאותו הבית.
ואותו היגיון אומר לי שהראשונה השלישית , הפחות מוצלחת , תזכה לקבל את המקום השני הפחות מוצלח שלא מהבית שלה.
בקיצור היינו צריכים לראות קולומביה-פרו , צ'ילה-פרגאווי , ברזיל-אורוגוואיי (אותו נקודות כמו ארגנטינה אבל יחס שערים נחות) וארגנטינהֹ-ונצואלה.

מישהו מוכן להסביר לי את הקטע הזה ?

איציק אלפסי 14 ביולי 2011

ידידי היקר, אתה באמת מחפש היגיון בכדורגל דרום-אמריקאי? אתה יודע, למשל, שעד הקופה של 1989 הזוכה מהטורניר הקודם היתה עולה אוטומטית לחצי הגמר?

צור שפי 14 ביולי 2011

תוסיף את זה לרשימה המתארכת של נזקי הגלובליזציה. ואין שום אור בקצה המנהרה.

ארז (דא יונג) 14 ביולי 2011

האתוס הפרוטסטנטי לא ממש רלוונטי לצרפת, איבריה, איטליה, יוון, תורכיה, מזרח אירופה והבלקן ועוד לא מעט איזורים באירופה

איציק אלפסי 14 ביולי 2011

הוא כן וגם לישראל. אין לזה קשר לדת – כל הרעיון של הקפיטליזם מבוסס על האתוס הזה.

ארז (דא יונג) 14 ביולי 2011

אני מסכים איתך בעניין הקפיטליזם, אבל האם באמת הקפיטליזם מופיע באותה צורה בארה"ב או אנגליה של שנות השמונים ובאיטליה, ספרד ויוון? אני חייב לחלוק על דעתך בעניין.

שלא לדבר על ישראל, שיכולה להיות ההפך הגמור מכך. אם באמריקה לעבוד קשה ולהצליח זה תמצית החלום האמריקאי, הרי שאצלנו לעבוד קשה זה עניין לפרייארים ומי שמצא הכי הרבה קיצורי דרך הוא זה שיוערך יותר.

איציק אלפסי 14 ביולי 2011

בוודאי שיש שונות בגרסאות השונות של הקפיטליזם, אבל כולם נתונים תחת השפעתו ברמה כזו או אחרת. יותר מזה – גם אין לו בעצם שום אלטרנטיבה רצינית כיום.

ישראל (כרגיל) היא מקרה מיוחד – אימצנו את הרעיון שהצלחה חומרית היא מדד להצלחה בחיים, אבל זה נכון שאנחנו פחות מתחברים לחלק של העבודה הקשה שאמור להוביל ולהצדיק מוסרית את אותה הצלחה.

צור שפי 14 ביולי 2011

אולי אני טועה אבל התחושה שלי היא שבהשוואה ליוון, ספרד, צרפת, איטליה, פורטוגל ומן הסתם עוד כמה מדינות אצלנו עובדים גם יותר הרבה וגם יותר קשה.

אריאל 14 ביולי 2011

בדיוק כתבתי פוסט על זה אתמול – אני לא חושב שזה קשור לאירופוזציה אלא יותר לכסף הגדול. הכסף בכדורגל היום כל כך גדול ששחקנים כבר לא נמדדים בשום דבר אחר מאשר כמות הכסף שהם עושים לבעלים שלהם. כשאתה הופך לפועל כל טיפת דמיון נלקחת ממך ואתה נהיה "יעיל". בשנים האחרונות הכסף הגדול הגיע גם לשחקנים הדרום אמריקאים, שמגיעים לאירופה בגיל צעיר ולומדים ליישר קו עם כולם.
מה שכן, לא הבנתי את הקשר של הפרוטסטניות ליעילות. מה הקשר בין השניים בדיוק? ומה שלא פחות חשוב, מה יהיה על בית"ר עכשיו שהיא נרכשה על ידי שני אמריקאיים חביבים שרוצים להחזירה למוטב?

איציק אלפסי 14 ביולי 2011

אריאל,
הניתוח שלך מרתק ומדויק בעיני. מי שדיבר על הקשר בין הפרוטסטנטיות לקפיטליזם היה הסוציולוג מקס וובר. זו תורה שלמה, בתור התחלה הייתי ממליץ על ויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Protestant_work_ethic
ממש בגדול זה אומר שעפ"י האתוס הפרוטסטנטי הצלחה חומרית מהווה ביטוי לגאולה אישית וזה מתאים לשיטה הקפיטליסטית שמבוססת על כך שהאדם ישאף לצבור כמה שיותר נכסים חומריים – הן כפועל והן כיצרן/משווק.

בית"ר תזכה להתייחסות נפרדת ונרחבת ממש בקרוב.

איברה 14 ביולי 2011

הקשר בין פרוטסטנטיות לקפיטליזם הוא שזרמים יסודיים בפרוטסנטיות של המאה ה-17 המציאו את הקפיטליזם. אחת הביקורות הקשות ביותר והמוצדקות של הפרוטנסטיות על הקתוליות היתה על העושר העצום והמוחצן של הכנסיה. למעשה, בהכללה, ברבות השנים ככל שהכנסיה הפכה לעשירה יותר היא הפכה למוסרית פחות – הכסף בא לה, לפחות בעיני המבקרים, מניצול החלשים והעניים ולכן לא היתה הצדקה לרכוש הרב ולעושר שפקידי הכנסיה חיו בו. מצד שני, כפילות הפנים, הצביעות שהקתוליות הלכה והפכה אותה לחלק מזהותה כמובן הקשתה על ההמון להזדהות עם משרתי הכנסיה. הצביעות הזו באה בראש ובראשונה לידי ביטוי בכך שהם הטיפו (על פי הברית החדשה והנצרות הקדומה) לחיי עוני, שפלות וענוה וחיו לצד הטפות אלו בפאר ראוותני ואכזרי.
האלטרנטיבה הפרוטסטנטית (שזו הכללה כמובן, כל זרם לגופו), היתה – חיי עמל, פרנסה בכבוד שהם אלו שיביאו לגאולה ולא הצהרות פומפוזיות באזניו של פקיד שמקבל תמורת זה את לחמו. בקצרה – האידיאל הדתי עבר מטקסיות מוחצנת לשגרתיות נורמלית וברוכה. אני רוצה להסתייג מההצגה של אלפסי את הענין – מלכתחילה הפרוטסטנטיות לא ראתה בהצלחה הכלכלית, "לעשות את זה בגדול" גאולה. להפך – הגאולה היא בחיי צנע בכבוד. העבודה היא המקור לפרנסה, שמספקת את היום יום. הקפיטליזם בגלגולו החילוני והמודרני הפך את ההצלחה הכלכלית לשאיפה העומדת בפני עצמה.
דוגמה בולטת לכך -היא הקלוויניסטים. אצלם יעילות היא ממש האידיאל האלוהי. חריצות שאלוהים לא ברא (אפילו לא אלוהים יפני), הסתפקות במועט וכך החזקה בהון – הקפיטל. כל זה לצורך תחזוקתו של יציר הבריאה, האדם, באמצעות הכלים שאלוהים נתן לו.
זה למה פרוטסטנטיות היא המקור לחשיבה תכליתית על העולם. במקורה, זו חשיבה שהצילה את העולם האירופאי מצפרני השחיתות הכנסייתית. בעצם הוציאה אותו (בעיני הסטוריונים פרוטסטנטיים…) מחשכת ימי הבינים אל העת החדשה.

מה נהיה עם הקפיטל הזה, אלוהים ישמרנו…

אריאל 15 ביולי 2011

איציק, החזרתי לך תשובה במייל, אבל המייל של וואלה לא תמיד עובד, אז לא יודע אם קיבלת אותה. בכל מקרה – אם אתה מעוניין, זה בסדר גמור

איציק אלפסי 15 ביולי 2011

אריאל, קיבלתי וחזרתי אליך.

הופ 14 ביולי 2011

1. פוסט מעניין ובכלל סחתיין על המעקב הצמוד אחרי הקופה אמריקה, זה בטח לא קל לקום (או להישאר ער) בשעות כאלו והניתוחים שלך מהנים ומעניינים.
2. לימדת אותי משהו חדש לגבי הקשר בין פרוטסטנטיות ליעילות, ואני הולך לחפש על זה חומר עכשיו. אתה יכול להרחיב?
3. ואי אפשר בלי מזל טוב על הרכישה! נשמע שנפלתם על חבר'ה טובים שאולי גם יעזרו לכם להילחם בצדדים הפחות נעימים של בית"ר ולהחזיר אתכם לימים יפים יותר. שיהיה בהצלחה.

הופ 14 ביולי 2011

עוד אני כותב ואתה מפנה להרחבה בנושא… תודה.

in Ainge we trust 15 ביולי 2011

איציק קודם כל אני מאוד נהנה לקרוא אותך. אנחנו גם נידמה לי חולקים אהדה לאותן קבוצות.
לגבי פרוטסנטיות, כניראה שיש בזה משהו.. יצא לי לשמוע פה מבחור ברזילאי שטוען שחלק לא קטן מהמהפכה ועליית מעמד הביניים בברזיל בשנים האחרונות זה הפריחה של הכנסיה הפרוטס' על חשבון הקתולית. אנשים הלכו לכנסיות בימי ראשון ושמעו שהם can make it אם יעבדו מספיק קשה, זה נכנס לתודעה שלהם ועבד (לפחות חלקית).

איציק אלפסי 15 ביולי 2011

תודה רבה.
מה שאתה כותב לגבי ברזיל מאוד מרתק ומתקשר לי לפריחה של המדינה הזו בשנים האחרונות שהולכת להגיע לשיא בשנים הקרובות עם אירוח המונדיאל והאולימפיאדה.

בן .א. 15 ביולי 2011

ברור שהאירופיזציהגלובליזציה מוציאה הרבה מאוד מהרומנטיקה השייכת לקופה אמריקה. ככל שהנבחרות הדרום אמריקאיות יתבססו יותר על שחקני הליגות המקומיות כך הקופה תהיה הרבה יותר קופה אמריקה ולא קופה אירופה כמו שאנחנו מקבלים בטורניר הנוכחי. בתור אחד שרואה הרבה מאוד משחקים מדרום אמריקה, אני יכול לספר שהמשחקים הרבה יותר פתוחים ומהנים באירופה וכך גם הליגות. כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה ביום נתון וקשה לחזות מי הן הקבוצות אשר יזכו באליפות.

איציק אלפסי 15 ביולי 2011

תמיד רציתי לעקוב יותר אחרי הליגות הדרום אמריקאיות ובדיוק מהסיבות האלה – בעיני הליגה הארגנטינאית, למשל, היא ליגה מרתקת ומלהיבה אפילו יותר מהליגות האירופאיות הגדולות. לצערי גם אני נכנע לכוחות השוק וכמו כולם חשוף הרבה יותר לכדורגל באירופה.

בן .א. 15 ביולי 2011

מן הסתם כולנו חשופים יותר לכדורגל האירופי, אבל דווקא בשנים האחרונות יש שידורים של הברזילאית והארגנטינאית. אני אישית מאוד נהנה לראות את הליגה הארגנטינאית עם יהודה ארם, שמאוד מוסיף לשידור. ועוד שאלה מעניינת היא איך בזמנים שבהם הערוצים מתחרים על כל שידור זוטר, עוד לא קם הערוץ שישדר את הקופה ליברטדורס ?

איציק אלפסי 15 ביולי 2011

אם אינני טועה זה שודר בעונות הקודמות האחרונות בצ'רלטון ובאמת הופתעתי שזה לא שודר בשום מקום העונה – חבל, דווקא העונה היה סיפור יפה כששתי קבוצות גדולות עם עבר ומסורת כמו סאנטוס ופנארול הגיעו לגמר.

Comments closed