חיה, נושמת ואפילו בועטת

אחרי הקיץ הטראומתי שבית"ר עברה היא היתה צריכה מישהו כמו יובל נעים.

אני שמח שהתחושה הטובה שלי לגבי המינוי של יובל נעים קיבלה אישוש. בסופ"ש עוד נעשה ניסיון במקומונים הירושלמיים להדביק לו תדמית של מוטיבטור ("שייע פיינגבואם משופר") ותו לא, אבל מי שראה את הקבוצות שאימן עד כה יודע שמדובר במאמן שיודע להעמיד קבוצה על המגרש.

ולא שיש משהו רע במוטיבטור. בשורה התחתונה, אחרי הקיץ הטראומתי שבית"ר עברה היא בהחלט היתה צריכה מישהו שידע לנסוך ביטחון בשחקנים. ויש לבית"ר, גם בסגל הנוכחי, שחקנים עם לא מעט כדורגל ברגליים.

הציוות של עמית בן-שושן כחלוץ יחיד היה נראה על פניו בעייתי, אבל כבר בשער הראשון אפשר היה לראות את האיכויות של השחקן הזה (שגם אני מסכים שבאות לידי ביטוי לעתים רחוקות מדי) – נחישות גדולה ויכולת טכנית לא מבוטלת.

לאבירם ברוכיאן נגמרו התירוצים. ירצה או לא, זוהי הקבוצה שלו. במחצית הראשונה אפשר היה לראות אותו מגיע לקבל את הכדור ולהניע את המשחק, בשנייה הוא שוב נעלם ויובל נעים יצטרך למצוא את הדרך להיכנס לו לראש ולגרום לו להפוך למשהו שמנוגד אמנם לאופי שלו, אבל המציאות דורשת ממנו למרות זאת – מנהיג.

שני המצטיינים לעניות דעתי היו אלי דסה כמגן שמאלי וסטיבן כהן בקישור. את שי חדד הייתי רוצה לראות יותר מעורב במשחק, קובי מויאל הוא פיטבול אמיתי, אבל לא יכול להחזיק לבד את הקישור האחורי, ומתן בראשי במחצית ששיחק הראה שידידנו ברק ידע על מה הוא מדבר כשחזר שוב ושוב בדיונים כאן בעונה שעברה על הקריאה לתת לו הזמנות. אריאל הרוש הוא שוער העתיד של ישראל, אבל הוא חייב להיגמל מהטעויות הקבועות אלה דוידוביץ' כמו זו בשער של סולליך.

עוד יהיו ימים קשים העונה, אבל אחרי הקיץ שעברנו כיף לחזור ולהתעסק בכדורגל ובטח שכיף לחייך.

*

בגלל שנפל על המשחק של בית"ר לא ראיתי את המשחק של ליברפול, אבל כן הספקתי לתפוס במחצית ראיון עם לוקאס לייבה.

אני חייב לומר שהאיש מדבר כמו שהוא משחק – צפוי, שבלוני ומשעמם.

גם שפת הגוף שלו משדרת קרירות והעדר חיוניות. מכל בחינה שהיא מדובר כנראה בברזילאי הכי לא ברזילאי שאי פעם נתקלתי בו.

מעבר לכך, מהתקציר אפשר היה להבחין שלואיס סוארז היה כרגיל מעורב בכל המהלכים המרכזיים ושליברפול אכן נראית העונה כיחידה מגובשת שכל אחד בה מכיר את התפקיד שלו.

אפילו הנדרסון, ששבוע שעבר, אפרופו לוקאס, "זיכיתי" אותו בעלבון הכי גדול בלקסיקון של הבלוג והשוויתי אותו ל"ברזילאי", כבש שער יפה (איך הוא היה חוץ מזה?).

אחרי עונה מזוויעה וקיץ מסויט שתי הקבוצות שלי ניצחו באותה תוצאה יפה של 3:1.

אכן, החיים הם גלגל, שהעיקר זה להישאר עליו ולא ליפול כי בסוף איכשהו, מתישהו, חוזרים למעלה. ולו לשעה קלה ומתוקה.

שיהיה שבוע טוב ושקט, שהדבר היחיד שיעסיק אותנו בו הוא כדורגל והסושיות ברחביה.

המדריך למטייל באירופה / חלק ראשון: שאלקה (29.9)
ליגת שוקי ההון: בנק אוף אמריקה

6 Comments

amit pros 27 באוגוסט 2011

ברכות לביתר.
הנדרסון היה מצוין,ואפילו הראה שהוא יודע לשחק בנגיעה אחת בכדור.לוקאס ודאונינג היו טובים מאוד גם.צ'ארלי אדם בישל והבקיע תוך דקה,ולסוארז הגיעו לפחות שני פנדלים של מיליון אחוז,ועוד לפחות שלוש עבירות ברורות ליד הרחבה שהשופט לא שרק.

ברק 28 באוגוסט 2011

שבוע מצויין,
ראשית אני חייב לציין שלא צפיתי במשחק במלואו מפאת כבוד השבת, אולם אני מאושר על התוצאה והדרך.

חשוב להדגיש, יש לנו נטיה לצאת מפרופורציה בכדורגל הישראלי בכלל ובבית"ר בפרט. המנה-דיפרסיה היא חלק מהמהות של המשחק, הקהל והתקשורת, לכן אני מבקש להישאר רגועים, ולא לצפות ליותר מידי ובטח לא להסיק-שני משחקים קשים ממתינים לנו בפינה, האחד נגד ב"ש-קבוצה שהאכילה אותנו מרורים פעמים רבות בחוץ, מאז ה-5:2 המיתולוגי, והשני נגד הפועל-כל מילה מיותרת.

באותו עניין, שני השערים של עמית היו לתפארת, אולם אני חושש שזה עדיין לא התפקיד שלו, והם חלק מהממוצע השנתי שלו. אם השנה הוא יכבוש מעט יותר, זה רק משום שאין לו ברירה וגם בגלל היותו בתפקיד קדמי יותר, אבל עדיין ברור כי חלוץ של ממש מחוייב המציאות, ואני הייתי רוצה לראות את אליחן ומלכה הצעיר משתלבים.

הראשון בנוי לתפארת, עושה תנועה נכונה וזקוק רק לניסיון וקצת עבודה, כדי להפוך לתואם דודו ביטון, השני מזכיר את ברק יצחקי הצנום, של ראשית ימיו בבית"ר: מהיר, תזזיתי ובלתי צפוי.

אני מאושר על שיתופו של בראשי, ומקווה שפציעתו לא חמורה, אולם זה קצת טרגי ששחקן בנוי לתלפיות, עם הבנת משחק מעולה, ונתונים להיות אחד הבלמים הטובים בארץ נרקב עד גיל 24, רק משום שאיבדנו את הנשמה לכסף. זה למעשה סיפורם של מרבית דור הדאבל, שבניהול תקין, היו צריכים להיות כבר עם 4-5 שנות ניסיון: שי ניסים, קוזוקין, דימקו(הבלם של עכו ששוחרר בחינם), ריקן, אביתר וכל שאר החברים שעדיין לא קיבלו הזדמנות של ממש. חלקם לא קיבלו דקות משחק, האחרים שותפו רק במצבי לחץ, שהקבוצה הייתה מפורקת ותוך כדי שינוי תפקודם: ריקן ואביתר קשרים, את זה כולם שכחו ומשום מה, שופטים אותם על תפקודם כמגנים, גם אם עשו בעמדה זאת עבודה מצויינת.

הדבר החשוב מכל, היו רק שני מאמנים בבית"ר שבאו, הביטו לשחקנים הצעירים בעיניים ואמרו "אתם יכולים, אתם שווים ואין תירוצים", הראשון זה ראובן עטר השני…טוב, זה עדיין מוקדם, אבל אם ימשיך כך, אז יובל נעים. אם כך הדבר, אני חושב שההחתמה שלו הייתה "בול".

במשחקים הבאים יחסר לנו בלם טבעי, ובפנינו יש שתי אפשרויות: לאלתר עם קשר כמו אייבנדר או קובי כבלמים או להכניס בלם נוסף מהנוער. אני מקווה שילכו על האופציה השניה(קוזוקין כנראה עוד פצוע). יש לנו שני בלמים נפלאים, האחד שחקן הנבחרת הצעירה בהווה-טל כחילה-הבן של…והשני רפאל לוריא, שאני לא יודע מה מצבו כרגע, אבל מדובר בלוחם אמיתי, שאת סיפורו נידבתי כאן בעבר:

http://www.nrg.co.il/online/71/ART2/238/333.html

כאשר משבשים את המערך, מפסידים למעשה שני שחקנים: האחד בתפקידו המקורי, והשני בתפקיד המיועד. עדיף שהשחקן המאולתר יישאר בתפקידו ויבנו על שחקן שיודע את התפקיד, גם אם הוא חסר ניסיון, ובפרט שהוא בעל פוטנציאל אדיר. הנזק הכללי יהיה קטן יותר, גם אם הקבוצה נחלשת בשני המקרים, במקה הראשון היא נחלשת הרבה יותר, ולפעמים עד כדי איבוד המערך המקורי והדרך, וזה יוצר כאוס שלם.

לסיכום: אני לא יודע מה ילד יום, אבל השמחה על 12 הנועזים-שחקני הבית ששותפו היום מרנין לי את הלב הרבה יותר משכירי חרב, שגם אם הביאו לי תארים, עקרו לי את הנשמה.

שבוע טוב!!!

טל 12 28 באוגוסט 2011

עושה רושם שהשחקנים,אצל יובל נעים, משחקים כדורגל שמח,משוחרר וגם מסודר.גם בהפועל פ"ת הוא עשה עבודה טובה.

חל שיפור במשחקה של ליברפול.בעיקר במחצית השניה.התקציר אכן משקף- סוארז היה מעל כולם.נראה שקני חיפש את החיבור ההתקפי הטוב ביותר והפעם קארול לא פתח בהרכב.כולם היו מאד ניידים וזה נראה טוב.

אריאל 28 באוגוסט 2011

לוקאס הפתיע אותי לטובה. הוא לא עושה יותר מדי דברים בצד ההתקפי אבל בצד ההגנתי הוא מאוד יעיל והציל כמה התקפות מסוכנות. אני אציע תיאוריה שכל עוד מסצ'ארנו שיחק לידו הוא עשה את העבודה של ניקוי מאחורה ומכיוון שללוקאס אין מה להציע בהתקפה, הוא היה למעשה מיותר. ברגע שמסצ'רנו עזב, לוקאס הוא היחיד שאחראי בקישור על חיסול התקפות ובזה הוא עושה עבודה סבירה. לא הייתי בוחר בו להיות הקשר הפותח של נבחרת ברזיל – דונגה הוא לא – אבל יש לו יכולת מסוימת.
ואני אומר את זה כאחד שירד על לוקאס פעם אחר פעם.
חוץ מזה, לראות את השמחה של קני אחרי גול, זה פשוט מדבק. אני יכול להבין למה הקבוצה משחקת יותר טוב איתו מהסיבה הפשוטה שהשחקנים פשוט רוצים לרצות אותו

מאשקה 28 באוגוסט 2011

איציק, שמחה בשבילך – קצת נחת !

איציק אלפסי 28 באוגוסט 2011

תודה מאשקה!

Comments closed