עכשיו סתיו (המהפך החברתי של מאור מליקסון)

כל הקיץ דיברנו על "צדק חברתי" ו"ערבות הדדית" וכשמישהו בא ומוותר על תועלת אישית בגלל שהוא חש שייכות לקהילה שלו אנו רואים בו קונפורמיסט ארכאי?!

cc license By boellstiftung

אז כמו שחשבתי שראוי שיהיה במקרה הנוכחי, הלב כן גבר בסופו של דבר על השכל.

רק שעכשיו לא ברורה לי הביקורת על מאור מצד אלו שרואים בהחלטה שלו לא לייצג את פולין לבסוף קונפורמיות ארכאית.

כל הקיץ דיברנו על "צדק חברתי" ו"ערבות הדדית" וכעת, כשמישהו בא ומוותר על תועלת אישית בגלל שהוא חש שייכות לקהילה שלו, אנחנו מתייחסים אליו כפראייר, מסכן, או כזה שמחזיק בערכים מיושנים?

ירדו כמה טיפות, אז זהו, נגמר הקיץ והתחיל רשמית הסתיו?!

*

ואם כבר עסקינן בצדק חברתי וצדק בכלל – יותר ממילה טובה לעו"ד עמנואל סלע, חבר ביה"ד המשמעתי של ההתאחדות, שהעניש את קבוצת הנוער של הפועל ת"א בעקבות הקריאות  "שתהיה שואה למכבי" ו- "ניאו-נאצים" שהושמעו ע"י אוהדיה לעבר שחקני קבוצת הנוער של מכבי ת"א בדרבי שנערך בין השתיים לפני שבועיים.

כמו שכתב נכוחה עו"ד סלע בהחלטתו: "התבטאויות אלה אינן נכנסות לגדר העבירה של קריאות גזעניות, אך עדיין אינן יכולות להיות מוגנות בגבולות חופש הביטוי".

*

ובלי שום קשר, זו ההזדמנות המשמחת לבשר שהבלוג המעולה 'אופסייד סטורי' עלה מחדש לרשת לאחר היעדרות קצרה – יותר ממומלץ לאוהדי בית"ר ירושלים ובכלל לכל מי שאוהב דיון אינטליגנטי על כדורגל.

אופסייד סטורי

דה באזר בפייסבוק

קנדה נבוכה מגזענות בהוקי
סטוק. נקודה

29 Comments

אזי 24 בספטמבר 2011

אלפסי, אתה מיפה את המציאות בצורה קשה מאוד.
מליקסון לא החליט ואז התחרט כי רגש הפטריוטיות שלו קם מן העפר.
מליקסון החליט ואז צמידו לו תותח לראש… ואז הוא התחרט…
אין פה קשר ללב… זה פחד נטו. לינץ'

איציק אלפסי 24 בספטמבר 2011

אזי, אם אני מגזים בייפוי המציאות אז אתה עושה את זה לכיוון ההפוך – "לינץ", "תותח לראש" נו באמת… עוד שנייה הבנאדם יבקש מקלט מדיני בפולין…
בכלל, כל הסיפור של האיומים נראה לי מצוץ מהאצבע, הוא בעצמו אמר שלא היה שום דבר כזה וגם אם ניקח בחשבון שהרבה פעמים אדם שמאיימים עליו מעדיף לא להודות בזה, לא ראיתי בשום מקום איזושהי אסמכתא לזה שהיו איומים.
אם כבר, אז לדעתי הלחץ שהפעילו על כל מיני אמנים שהתבטאו נגד המחאה החברתית היה הרבה יותר מאיים מאשר מה שהופעל על מליקסון.

אזי 24 בספטמבר 2011

קודם כל לא דיברתי על האיומים.
לא שמעתי אותם, ואני לא יודע מהם.
אני מדבר על כל אתרי האינטרנט וכל תחנות הרדיו שטחנו את הנושא שלו וכתבות על איך הוא מעז, וברוך השם, לא חסרים לנו שדרי ספורט מתלהמים שיודעים לעשות פרובוקציות.
אני בטוח שכמו ששמעתי את אופירה ומאיר איינשטיין יורדים על דודו דהן, הם חיפשו, ניסו, ובטח גם הצליחו, לרדת על מליקסון באופן אישי, אולי רק לא בשידור.

בקשר למה שכתבת על האמנים שלא השתתפו במחאה, אלו שני דברים שונים.
הלחץ על האומנים היה בגלל משהו שהם לא עשו, על מליקסון בגלל משהו שהוא כן עושה.
כשאתה לא עושה משהו… לא משנה כמה לחץ מופעל עליך, אתה יכול להמשיך לא לעשות אותו.
שאתה כן עושה משהו ומפועל עליך לחץ, אתה מפסיק לעשות אותו.

תום 24 בספטמבר 2011

איציק תפסיק להשלות את עצמך. ערבות הדדית מתוקף הגדרתה צריכה לבוא משני הצדדים. הנבחרת (תחת שני מאמנים שונים) לא "ערבה" למליקסון, אז למה מצפים ממנו שהוא יהיה "ערב" לה?

אביעד 24 בספטמבר 2011

רגע, פספסתי משהו? הנבחרת חייבת משהו למליקסון?

תום 24 בספטמבר 2011

^מליקסון חייב משהו לנבחרת?

ברק 24 בספטמבר 2011

מליקסון גדל בכדורגל הישראלי ונכון יותר שייצג את הכדורגל הישראלי. ואין לי בעיה שלפי ההיגיון הזה תזרוק את קולואטי מהנבחרת

תומר חרוב 24 בספטמבר 2011

שמע איציק, יש פה כמה לוגיקות שמטרידות אותי.
איך קשרת בין המחאה למאור מליקסון? מאיפה הסידור והחלוקה הזו של תומכי המחאה-תומכי מליקסון לפולין לעומת מתנגדי המחאה-מתנגדי מליקסון לפולין?
לגבי מליקסון עצמו, אני מסכים עם אזי. זו תמימות לחשוב שביום ראשון הוא רצה לשחק בפולין וביום שני הוא התחרט כי הבין שהוא ישראלי וזה יותר חשוב? ונגיד שכן, מה גרם לו לחשוב ככה אם לא הסערה התקשורתית?

איציק אלפסי 25 בספטמבר 2011

תומר, זה לא אחד לאחד ואני משוכנע שיש גם לא מעט כאלה שמזדהים עם המחאה החברתית וגם עם ההחלטה של מליקסון לבסוף לא לייצג את פולין. אבל אני בהחלט חושב שאותו מילייה שתמך והוביל את המחאה החברתית זה אותו מילייה שגם רואה בהחלטה פטריוטית מהסוג שמליקסון קיבל לבסוף משהו מיושן המנוגד בהרבה מובנים לערכים האינדיבדואילסטים בהם הוא מאמין. העניין הוא, שכמו שטענתי לא פעם כשכתבתי על המחאה, שאותם אלה שדוחפים לאינדיבידואליזם הם אלה שהניפו שלטים וקראו ל"ערבות הדדית" ובעיני זה תמוה, שלא לומר צבוע.

תומר חרוב 25 בספטמבר 2011

אתה מערבב את הנושאים כי זה מאוד נוח לאג'נדה שלך, למעשה חוץ מהנחה פרועה שלך אין שום בסיס בלוגיקה הזו. מעבר לזה, גם אם יש בסיס אני לא רואה איפה זה מתנגש. אני מתקשה להבין איך אתה לא רואה את ההבדל בין ערבות הדדית בין בני אדם על בסיס אנושי-חברתי-כלכלי לבין הגשמת הפוטנציאל האישי של מליקסון, לא על חשבון אף אחד אחר? מעבר לכך, המחאה מעולם לא התיימרה להיות בעלת ערכים לאומיים, היא דיברה על ערבות בישראל על ידי ישראלים אבל לא מתוקף היותנו ישראלים אלא מתוקף היותנו בני אדם. איך זה קשור לנבחרת ישראל ופולין? סתם ניסיון לתקוף את המחאה בכל מחיר.

איציק אלפסי 25 בספטמבר 2011

אז המחאה דיברה על ערבות הדדית בין בני אדם ואני מדבר על ערבות הדדית בין ישראלים – מה ההבדל העקרוני? להיפך, עניי עירך קודמים. ממי שמדבר על ערבות הדדית הייתי מצפה דבר ראשון לחוש הזדהות עם אלה הקרובים אליו לפני שהוא מדבר על הזדהות עם מעגל רחב יותר. זה מאוד קל ללחוש זהות כלפי מושג א-מורפי כמו כלל האנושות – שלא מעצבנת אותך, מלכלכת לך את הרחוב, או עוקפת אותך בכביש.

תומר חרוב 25 בספטמבר 2011

לא כל דבר קשור לזהות לאומית. אם שכר הדירה בשמים איפה פה הקשר לשייכות לאומית?
מאור מליקסון קשור. בעד או נגד זה לא משנה, הנושא נוגע בהגדרת זהות כישראלי. למחאה אין שום קשר, למה לקשור אותה לנושא הזה בכלל אם לא כדי לנגח אותה? הניגוח הזה לא שונה בעיני מלהגיד שזה סתם כמה סמולנים שרוצים להפיל את ביבי.

צור שפי 24 בספטמבר 2011

מליקסון ויתר כי נבהל מהעליהום (עליהום יכול להתקיים גם בלי איומים – קרא את אבי רצון המתועב). חבל לי עליו ובשבילו וצר לי גם עלינו ועל דמותנו הקולקטיבית הנשקפת מהמראה. לגבי החלטת השופט על קריאות הנאצה של אוהדי הפועל – אתה צודק במיליון אחוז.

בני תבורי 24 בספטמבר 2011

איציק,
אני חושש שאתה מעוות קצת את המציאות לטובת האג'נדה שלך. מליקסון, על אף כשרון משחק יוצא דופן, הוא ילד טוב וחסר את האופי הערסי הנדרש לכדורגלן בארץ הקודש כדי לתפוס מקום קבע בהרכב. הוא לא נוהג להתלונן, אין לו את החברים הנכונים – בוודאי לא בתקשורת, המשפחה שלו לא מעורבת ולוחצת מספיק, הוא לא זה שיתחצף ויהפוך עולמות ולכן תמיד יהיה אופציה אחרונה, שוב, למרות הכשרון המוכח. האופי הרכרוכי הזה בדיוק הוא שהביא אותו לוותר על ההשתתפות בנבחרת פולין. הוא לא הלך אחרי הלב, הוא נכנע להיסטריה ולחצים שכל שחקן אחר היה מנפנף מעליו בקלילות. אבל אל תדאג, מיד אחרי חמש דקות שיקבל במשחק רשמי לפרוטוקול נגד מלטה, הוא יחזור לקצה הספסל במקרה הטוב ויהיה לו המון זמן להרהר בטעות שעשה. את היורו והמונדיאל הוא יראה כמו כולם, בטלביזיה.
וכן, הקיץ נגמר והסתיו החל. באופן רשמי.
שנה טובה ידידי.

ניר 24 בספטמבר 2011

נדמה לי שהיו ככה, פה ושם, שחקני הרכב בנבחרת בלי חברים בתקשורת ומשפחה מעורבת. לגבי האופי הלא-חזק של מליקסון, אין פה שום דבר שקשור לערסיות או מיוחד לכדורגלנים או לארץ הקודש. לדעת לעמוד על שלך ולעשות החלטות לא פופולריות זו תכונה חשובה להצלחה בכל קריירה.

לכדורגלנים יש מחסור בזה, כי בגילאים שאדם מגבש אופי הם נמצאים בחממה. הדוגמה הקלאסית היא אייל ברקוביץ', שמנטלית הפסיק להתבגר בגיל שאבא שלו גילה שהוא מוכשר לכדורגל, והפסיד בגלל זה קריירה מרשימה פי כמה.

אבנר 26 בספטמבר 2011

אני לא מסכים איתך רונן, כי יש דבר כזה שקוראים לו כישרון.

גם אם מאור לא יצטיין בליגה האירופית, שמו כבר מוכר, ולפולין בניגוד לישראל כן באים סקאוטים (כי זה קרוב ואם אני לא טועה הם חלק מהאיחוד האירופי). תוסיף סטאר של ליגה שכן נצפית על ידי סקאוטים+ העובדה שבפולין הוא כן סטאר+ יש לו דרכון זר= הגעה לקבוצה איכותית יותר מויסלה קראקוב, ואז כבר אי אפשר יהיה להתעלם ממנו.

אגב, על דודו ביטון אמרו ואומרים בדיוק אותם דברים- הוא חנון מדי ולא מקושר מספיק וכו', אפילו שהוא בוגר טוברוק (כנראה לא בוגר מיוחס כמו גיא אסולין, גולסה וארבייטמן) וכוכב עבר בקבוצת הנוער של מכבי חיפה, ובכל זאת הוא קיבל זימון לנבחרת. חשוב לזכור- גם מאור בעצמו קיבל זימון ומול יוון היה אמור לפתוח! אבל הוא נפצע.
וזה שכשהוא היה בב"ש התעלמו ממנו- קודם כל אנחנו מדברים בעיקר על דרור קשטן, ושנית בכל זאת, הוא היה פחות טוב אז.

בני תבורי 24 בספטמבר 2011

רציתי להוסיף שמרבית התגובות היהודיות/פטריוטיות/לאומיות, אינן באמת הפגנת זעזוע מהאפשרות ששחקן ישראלי ייצג את פולין. הן מגיעות מבית היוצר של "אם אני לא, אז אף אחד לא".

אבנר 26 בספטמבר 2011

אני בהחלט מזועזע גם מזה,

וגם לא מעוניין שתותח תוצרת ישראל כמו מליקסון ישחק בשביל מדינה אחרת.

זה לא שיש לנו כל כך הרבה כדורגלנים איכותיים, שנוכל לוותר על כוכב שכזה.

אגב בהקשר הזה- בלי קשר למעמד של בניון, מליקסון, זהבי ורפאלוב (4 הקשרים ההתקפיים הטובים ביותר שיש לנו לדעתי) חובה לאזרח את פדרו גלבאן. ברור שהוא רמה מעל הליגה שלנו.

דביר 24 בספטמבר 2011

אלפסי אני מצטרף אלייך לחיזוק בית הדין…
לא נראה לא שיש פה גם משהו מעוות??
לדרבי הנוער הגיעו כ400 איש… למשחקי הפועל בוגרים מגיעים באיזור ה7-8 אלף איש…
איך אחרי עשור של קריאות מחרידות שמע בית הדין את שידור ליגת הנוער ולא את זוועות שער 5????
לפני שאוהדי הפועל יענו פה בשירשור אין קץ שהקריאות לטועמה הם היינו הך… אני מזכיר שעל הקריאות לטועמה מכבי קיבלו כבר משחקים ללא קהל ואילו הנענשת במקרה הנ"ל היתה הפועל נוער שנקנסה ב2,000 שקלים…

בנושא מליקסון הפוקוס לדעתי הולך למקום הלא נכון והוא תגובתנו… הפוקוס צריך להיות על הכדורגלן הישראלי. אחרי שגולסה ברח לאיטליה ובסוף חזר מהאולימפיקו אחרי ששבר שני חוזים ב48 שעות הוא אמר להגנתו שהקשיב ליותר מידי אנשים בכל פעם. זה בדיוק מה שמאור עשה. הפך החלטה אמיצה לבדיחה.
יש לנו ג'ודוקאית שלקחה מדליה בנבחרת ארגנטינה כי לא נתנו לה להתחרות… ויש עוד מבחר דוגמאות. ובל לא נהיה צבועים ונזכור שכל מי שבא לשחק איתנו זה כי עזרנו לו לצאת מהחור שלו בסיביר ולא בגלל שהוא מכיר את ההמנון…

מצד שני אני בהחלט מקבל את הדרישה ללויאליות אחרי מעמד הספורטאי המצטין ומברך את מי שהעלה את נקודת המבט הזו!

טל 12 24 בספטמבר 2011

קצת מוגזם לאן שלקחו את כל הסיפור הזה.מנת יתר של היסטוריה.מה לא היה שם.

צריך רק לדמין את מאור מתחבק עם השחקנים של נבחרת פולין אחרי ניצחון גדול ובאותה סיטואציה של נבחרת ישראל אחרי ניצחון.

מאור רץ סביב המגרש עם דגל פולין ומאור רץ סביב המגרש עם דגל ישראל.

אין הבדל?

לדעתי,זו לא החלטה פשוטה למאור וזה קשור ללאומיות באופן הבנלי הנ"ל.

בכל מקרה,אשמח לראות אותו מצליח בכל נבחרת שהוא ישחק.

איתן מקטמון 24 בספטמבר 2011

הנה שיר הנושא (לדעתי) של כל הויכוח הזה על מליקסון, שעוד יקבל פרק משלו בדברי הימים של דה באזר.

http://www.youtube.com/watch?v=7Qd_aDQRe6c

באבא ימים 25 בספטמבר 2011

לא מעט פעמים במהלך הדיון הזה עלה הביטוי "שייכות", ואני חושב ששייכות היא מילת המפתח. אני מסכים עם מי שאומר שההחלטה שלו לא לשחק היתה בגלל הלחץ התקשורתי. הלחץ הזה פעל בגלל שהוא מרגיש שייך לישראל.

שייכות איננה בהכרח משהו חיובי. אחרי הכל המשמעות הלשונית של שייכות היא ההפך מחירות. חפצים ועבדים שייכים לבעליהם. לפעמים עדיף אולי לא להיות שייך.

איציק אלפסי 25 בספטמבר 2011

מבחינה פסיכולוגית זה בלתי אפשרי, הצורך להרגיש שייכות הוא צורך אנושי בסיסי: http://presidentsleadershipinstitute.org/images/uploads/ca_files/Week%202%20-%20FUNDAMENTAL%20NEED%20TO%20BELONG.pdf
אם זה טוב או רע? כמו כל צורך אנושי זה תלוי ביכולת למלא את אותו צורך באיזון ולא להשתעבד אליו.

באבא ימים 25 בספטמבר 2011

זה בדיוק העניין. אם שייכות היא צורך, היא איננה ערך ואין בה לכשעצמה תוכן חיובי. הצורך להשתייך יכול לגרום לאדם לעשות מעשים טובים ומעשים רעים. הפעם הצורך הזה היה עקב האכילס של בחור שכמו שהיטבת לתאר פעם בסך הכל נהנה לשחק כדורגל.

מן הטעם הזה שייכות אינה יכולה להיות טיעון לגיטימי בויכוח.

איציק אלפסי 25 בספטמבר 2011

גם הגשמה עצמית היא צורך נפשי.
למעשה, כל ערך הוא בעצם ביטוי של צורך נפשי שהתרבות, בהתאם לצרכי הזמן והמקום, לוקחת ומרוממת אותו ע"י זה שהיא מעניקה לו את המעמד של "ערך".

D! במולדת 25 בספטמבר 2011

כולם אמרו כבר הכל אבל בניגוד לבחירות הפעם אני אשמיע גם את כולי.
והוא הולך נגד הפוסט שלך (ורק הפעם) – אני לא אחזור על מה שאמרו אזי, תומר, בני וצור וכו'

יואב 26 בספטמבר 2011

איציק,
איך אתה מתייחס לתגובתו "הלא ראויה" של נעים -לשלוח את אסוס למקום הולדתו.
לאיזה אתוס ביתרי זה נכנס? לאיזה אתוס בכלל?האם אתה יכול לעמוד מאחורי זה? האם אתה רוצה שזאת תיהיה התמונה של קבוצתך?
למה כולם שותקים? עבר מתחת לרדאר של כולם. בעיני זאת חרפה.

איציק אלפסי 26 בספטמבר 2011

גם התגובה הזו וגם ההתנהגות של יובל נעים היו מכוערים מאוד. חבל בשבילו שסוג כזה של התנהגויות מכתים את העבודה המקצועית הטובה שהוא עושה כמאמן בקבוצות שהוא נמצא בהם.

בני תבורי 26 בספטמבר 2011

האמת, אני לא מצדיק את נעים, אבל אסוס הוא חתיכת פרובוקטור דוחה ולא שאפשר להתנחם בזה שמדובר בשחקן גדון.

Comments closed