יום הכיפורים. לך אלי תשוקתי

את תפילת ערב יום הכיפורים נוהגים בקהילות הספרדים לפתוח בשירת הפיוט "לך אלי תשוקתי" שכתב ר' אברהם אבן עזרא במאה ה- 12. קשה לי לחשוב על דרך טובה יותר להיכנס ליום הזה, מילות הפיוט והמסר שהוא מעביר הם יום הכיפורים עבורי.

כל השנה אנו עסוקים בלשחק את התפקיד של עצמנו, אבל רק לעתים רחוקות בלהיות באמת עצמנו. ברגע הזה אנו עומדים לפני בורא עולם ומסירים את המסכות:

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי – בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי

לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי – לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי

יום הכיפורים בכלל, והצום בפרט, מחדדים את ההבנה עד כמה קיומנו ארעי ועד כמה תחושת העליונות שלנו כבני אדם על הבריאה, ה"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", היא אשליה:

וּמָה אֲנִי וּמַה חַיָּי – וּמַה כֹּחִי וְעָצְמָתִי

כְּקַשׁ נִדָף מְאֹד נֶהְדָּף – וְאֵיךְ תִזְכֹּר מְשׁוּגָתִי

ולאחר שמוסרות המסכות ונכבשת הגאווה, נוצרת האינטימיות:

הֲכִי אַתָּה מְנַת חֶלְקִי – וְרִנָּתִי וְטוֹבָתִי

וְגוֹרָלִי וּמַהֲלָלִי – וְכָל גִּילִי וְשִׂמְחָתִי

 שְׂשׂוֹן לִבִּי וְאוֹר עֵינַי – וּמָעֻזִי וְחֶמְדָתִי

 וּמַרְגּוֹעִי וְשַׁעֲשׁוּעִי – מְנוּחָתִי וְשַׁלְוָתִי

אינטימיות שמגיעה לשיאה במילים החותמות את הפיוט:

וְתַחַת צֵל כְּנָפֶיךָ – תְּנָה נָּא אֶת מְחִצָתִי

גמר חתימה טובה.

*

הטקסט המלא של הפיוט

ישנם מס' רב של ביצועים לפיוט "לך אלי תשוקתי", זה של יואב יצחק וחיים ישראל הוא המרגש ביותר לטעמי:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

10 Comments

איציק אלפסי 7 באוקטובר 2011

טור נפלא של ציפי לבני על חיבור למסורת וליום הכיפורים:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/293/814.html?hp=1&cat=479

דוד מירושלים 7 באוקטובר 2011

דווקא הלחן המועדף עלי הוא זה של יהודי מרוקו.

משום מה לא מצאתי ביצוע ביו טיוב, על כן יש להיכנס לקישור הבא, ולבחור 'מרוקו' בצד שמאל של העמוד.

http://www.piyut.org.il/tradition/519.html?section=morePerformances&currPerformance=2377&playing=0

ויכסלפיש 7 באוקטובר 2011

אני מעדיף את הפתגם אדם צריך לשים פתק בכל כיס: "אני אפר ועפר" ו"בשבילי העולם נברא". מחשבות על אפסותך מול איתני הבריאה מעלות את הסיכוי שתיכנע למניפולציות של "שליחי האלהים".

אופיר 8 באוקטובר 2011

אלוקים שמלוקים

כסיפוביץ 9 באוקטובר 2011

+1

רפאל זר 8 באוקטובר 2011

איציק,
נסה את הביצוע של חיים ישראל בהופעה.
לטעמי אפילו עוד יותר טוב

אורי 9 באוקטובר 2011

ביצוע נהדר. בתחילת הוידאו כתוב שהביצוע הוא של ציון גולן ויואב יצחק. חיים ישראל לא מוזכר.

שניר 9 באוקטובר 2011

כן , זו טעות , זה בוודאות חיים ישראל ולא ציון גולן.
(למרות שהגירסא של ציון גולן לא פחות יפה)

ברק 9 באוקטובר 2011

יישר כח יצחק!!!

הויכוח על הלחנים מזכיר לי את הניסיון המחודש כל שנה, הן שלי והן של אישתי, להסביר במילים, כל אחד לפי עברו, מה היה כ"כ מרגש בלחן המקורי של ילדותנו.

היום אנחנו מתפללים בבית-כנסת בו הלחנים השתנו, וכנראה שלא יחזרו עוד לעולם למה שהיו.

אומרים שהלחן מבטא משהוא עמוק שמגיע ממעמקי הנשמה ולא כלאחר יד, לכן אני חושב שאולי בפן האישי שלי הנוסטלגיה לא תחזור, אבל אני בהחלט כן יכול לראות אולי צד חיובי גדול הרבה יותר מהאובדן האישי: השיבה מהגלות לא"י דורשת בפן הרוחני לחפש את הזהות האישית שלה ע"י לחן חדש האוצר בו את המקור הפנימי המשותף לכל העם.

כל מי שהשתתף אי-פעם בתפילה שותף לסנינתזה המחודשת וההדרגתית-הוא חש בזה בכל רמ"ח אבריו, וכשהיא תאוחד יגיע לציון גואל, ואולי באמת נגיע לאחדות שלמה בעם.

חג סוכות שמח!

איציק אלפסי 10 באוקטובר 2011

ברק, אני מאוד מתחבר למה שאתה כותב – בילדותי הייתי מתפלל בבהיכנ"ס של סבא שלי בבית-שמש ומבחינתי המנגינות שם אלו המנגינות המקוריות וכל פעם ששמעתי מנגינה אחרת התאכזבתי וחשבתי שמדובר בזיוף או שיבוש…

אבל אתה צודק, וגם אני שם לב איך משנה לשנה, גם באותו ביכנ"ס של סבא שלי, המנגינות משתנות וסביר להניח שגם המנגינות שהכרתי בילדותי שונות מהמנגינות שהכירו במרוקו.

חג שמח ולך ולמשפחתך!

Comments closed