בלדה לנאיבית

ההפסד של ציפי לבני השבוע החזיר אותי 15 שנה אחורה למשחק כדורסל סוער במלחה

ביום שלישי בלילה היה לי דה-ז'ה-וו מוזר ללילה קייצי אחד לפני חמש עשרה שנה. אותו לילה חזרתי הביתה כאוב ומדוכא ממשחק כדורסל במלחה – המשחק השני בסדרת גמר הפליי-אוף של עונת 96/97 בין הפועל ירושלים למכבי תל-אביב. אותם ימים הייתי נער רגיש ומהורהר שאת חדרו עיטרו פוסטרים של עדי גורדון וכתובת גדולה: "יש בנו אהבה והיא תנצח".

המאבק הספורטיבי והאידאולוגי בין הפועל ירושלים למכבי תל-אביב באותן שנים, ובייחוד בין עדי גורדון וכל מה שהוא ייצג עבורי, למכבי תל-אביב וכל מה שהיא ייצגה עבורי, סחף אותי. ההזדהות שלי עם עדי גורדון היתה טוטאלית, הערצתי את האיש (ואני מעריץ עד היום), קראתי בשקיקה את דבריו בכל ראיון, האזנתי לו והתפעמתי בכל פעם מחדש. הוא גרם לי להאמין שגם אנשים נאיביים ורגישים כמוני, שאין להם הרצון או היכולת להשיג דברים בכוח וערמומיות, אבל יש להם אמונה גדולה בדרכם, יכולים להגשים את החלומות שלהם.

אבל באותו לילה זה התנפץ. הפועל הגיעה לסדרת הגמר שנה שנייה ברציפות ואחרי שמספר שבועות קודם לכן זכתה בגביע מול מכבי בניצחון מרשים ביד אליהו (לא זה עם סל הניצחון של גורדון, שנה אחרי) באחד ממשחקי הכדורסל הטובים שנראו כאן בין שתי קבוצות ישראליות. התחושה היתה שאחרי שבעונה הקודמת מכבי טיילה מולנו ל- 3:0 קליל בסדרה, הפעם זה יכול להיגמר אחרת.

למרות שמכבי ניצחה די בקלות במשחק הראשון בסדרה, המשחק השני במלחה התפתח אחרת. כבר בשלב מוקדם יחסית הורחק באק ג'ונסון אחרי שחבט בבילי תומפסון ומכבי נראתה עצבנית ומפוזרת. ארבע דקות לסיום עלתה הפועל ליתרון של עשר נקודות והתחושה היתה שהמומנטום בסדרה עובר אליה – במצב של שוויון בסדרה וכשמכבי בלי ג'ונסון למשחק הבא ואולי להמשך הסדרה החלום נראה מציאותי.

אלא שאז הגיע עודד קטש והשתלט על המשחק, הפועל קפאה ולא הצליחה לייצר סל. היתרון נמחק במהירות ואפילו עדי גורדון החטיא באופן נדיר ביותר זריקת עונשין מכריעה בדקה האחרונה. הפועל נשברה, מכבי ניצחה ועדי גורדון אמר בראיון אחרי המשחק שאם "מכבי כל כך רוצה את האליפות, היא יכולה לקחת אותה".

התקשיתי להירדם באותו לילה. חשתי תחושה קשה של חוסר צדק ובעיקר תסכול וחוסר אונים. חילחלה אצלי התובנה שאי אפשר לקחת את האליפות ממכבי, שהאהבה לא מנצחת ושהבחורה היפה מהבניין ליד שמתייחסת אלי בחמימות לא מוכרת רק נהנית לדבר איתי ולא באמת מעוניינת במשהו מעבר לידידות.

חזרה לליל שלישי האחרון. פריימריז בקדימה. עד הרגע האחרון אני עוד מקווה שהפרשנים טועים, נאחז בסקרים שמנבאים ניצחון או לפחות מירוץ צמוד ומפנטז על סטטוס מחר בבוקר בפייסבוק: "אמרו שהיא גמורה, קברו והספידו אותה, אבל היא כאן להישאר – לא בית"ר (גם), ציפי לבני!".

אלא שאז הגיע שאול מופז והשתלט על המשחק. ציפי לבני קפאה ונלחצה ובסוף הלילה בישרה ש"אלו התוצאות, עכשיו הולכים לישון".

אז הלכתי לישון. עם תחושה מגעילה שאין דבר כזה פוליטיקה אחרת וגם מי שמגיע ממקום כל כך נכון, שואף באמת לשנות ומוכן לשלם מחירים פוליטיים ואישיים לא מבוטלים על כך, צריך בסוף היום לשחר לפתחם של קבלני קולות (סליחה, "פוקדים") בדיר-אל-אסאד.

ציפי לבני קנתה אותי ביום בו עזבה את הליכוד וחברה לאריק שרון להקמת קדימה – היא הגיעה באותו ערב לראיון אצל יאיר לפיד בטלוויזיה ושבתה אותי בפשטות ובכנות שלה. התרגשתי כשסיפרה על ההורים שלה, על הערכים הביתריי"ם שספגה בבית. הזדהיתי איתה, כי גם אני עשיתי את אותה דרך קשה מהאמונה הפנימית העמוקה של "שתי גדות לירדן – זו שלנו, זו גם כן" עד ההפנמה שבין הירדן לים חיים שני עמים שלא הולכים לשום מקום וצריכים למצוא דרך לחלק בניהם את פיסת האדמה הזו.

מה שאהבתי אצל ציפי לבני זה שגם התובנה הזו הגיע אצלה מתוך אמונה והבנה שזהו האינטרס הקיומי החיוני של עם ישראל, ולא מתוך "הומאניות" מתחסדת. בכלל, ציפי לבני כבשה אותי באהבה האמתית והדאגה הכנה שלה לישראל. האמנתי לה, ואני עדיין מאמין, שהיא ראתה בפוליטיקה שליחות לא נעימה אך הכרחית כדי לייצג את כל אלה, כמוני, שאוהבים את המקום הזה ורוצים לחיות בו, אבל מבינים גם שיש כאן מציאות מורכבת שאי אפשר להתעלם ממנה.

מאוד הרגיזה אותי הביקורת הנפוצה על לבני – שהיא מזגזגת ואין לה אידאולוגיה סדורה. אידאולוגיה סדורה אין משמעותה פשטנות וסיסמאות. אידאולוגיה משמעותה ראייה מפוכחת ומורכבת של המציאות וחתירה להגשמתה של אותה אידאולוגיה בצורה היעילה ביותר נכון לנקודת הזמן הנוכחית.

בכל פעם ששמעתי את ציפי לבני מדברת על נושא כלשהו, והאזנתי לה כמעט בכל הזדמנות שהיתה לי בשלוש וחצי השנים האחרונות, התרשמתי עמוקות מהיכולת שלה לראות את הדברים בצורה מפוקחת, להכיל את המורכבות שלהם ולהביע עמדות (כמו במקרה של עסקת שליט) שנותנות את מלוא הכבוד לרגש אך ניחנות בהסתכלות אמיצה בעיניים של המציאות.

אומרים שהיא היתה בובה של יועצי תקשורת ותדמית – אם כך, אז הם עשו עבודה גרועה מאוד. כי אל"ף בי"ת שמן הסתם יגיד כל יועץ שכזה לפוליטיקאי הוא: 'מסרים קצרים ופשוטים'. אבל שום מסר של ציפי לבני לא היה נגוע בפשטנות המוכרת, ואולי הנדרשת, בפוליטיקה.

שנה אחרי אותו הפסד במלחה עדי גורדון פרש ונעלם. תמיד חשתי שעדי (אז בן 32) וויתר מהר מדי, שהיה לו עוד מה לתרום ושאם היה נשאר במועדון, גם אם התרומה המקצועית שלו כבר לא היתה דומה, לרוח שלו לא היה תחליף.

ובאמת, מאז שפרש, הפועל לא היתה אותו מועדון והתחושה שמדובר בהרבה מעבר למועדון כדורסל, שזו לא "קבוצה שיש לה אוהדים" אלא "אוהדים שיש להם קבוצה" כמו שאמר עדי, הלכה והתעמעמה. כיום, למרות שאני עדיין נהנה מהאווירה במלחה בביקור השנתי שלי שם, זה בעיקר בגלל הנוסטלגיה.

כל מה שנותר לי לקוות כעת זה, שלמרות הכל, ציפי לבני לא תעלם לנו. לרוח שלה, תחושת השליחות והאמונה הנאיבית בצדקת הדרך אין כרגע תחליף בפוליטיקה הישראלית.

גם לא לפוליטיקה הישנה. את החוויה המפקחת שעברה השבוע ציפי לבני צריכה לשנן, אבל לא רק היא – גם כל אחד אחר שמגיע ממקום דומה לפוליטיקה (כן אתה, יאיר).

לשנן ולהפיק לקחים. בשום אופן לא להתייאש.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

כן למרתון תל אביב
מכבי כבר עשתה את זה בעבר...מכבי כבר עשתה את זה... מכבי כבר עשתה...מכבי כבר...מכבי...

37 Comments

אלעד 30 במרץ 2012

ציפי לבני פירקה את הממשלה שלה והלכה לבחירות כדי לא להיכנע לסחטנות של החרדים…. הרוב החילוני בישראל מתלונן כל הזמן שהפוליטיקאים לא אמינים ונכנעים לסחטנות… ואז הרוב בישראל הלך והצביע לביבי.
אין מקום לפוליטיקה ישרה, וחבל. תוסיף גם את עמרם מצנע לרשימת המנהיגים שצריכים להחזיק במושכות אבל לא מסוגלים להסתדר עם המשחק הפוליטי

עפר ויקסלבאום 30 במרץ 2012

בי עלתה תחושת קבס נוכח התמונות של מופז מגיע לכותל ולקברו של חוזה המדינה.
הדיסוננס היה גדול מכדי להכיל אותו.

איציק אלפסי 30 במרץ 2012

עפר, איזה דיסוננס אתה מוצא כאן?

עפר ויקסלבאום 30 במרץ 2012

הפוליטיקאי הקטן והנכלולי הזה, ליד קברו של חוזה המדינה, וליד הקיר שמסמל 3,000 שנות יהדות

אלקו 30 במרץ 2012

אני מצטער, עפר, אבל אני לא מוצא הבדל גדול בין הפוליטיקאי הנכלולי הזה לבין ראשי ממשלה, נשיאים ושרים שעמדו במקומות האלה. גם הם, רובם ככולם, היו בשלב זה או אחר פוליטקאים קטנים ונכלוליים.

עפר ויקסלבאום 30 במרץ 2012

אלקו,
כשאתה זוכה בנשיאות, או בראשות הממשלה, ניחא.
אבל כשאתה זוכה בבחירות פנימיות לעמוד בראש מפלגה מרוסקת, כשבאופק, אולי, רבע ממס' המנדטים שקיבלה בבחירות הקומות?
סלח לי, אבל בעיניי מעשיו פאתטיים.

אלקו 30 במרץ 2012

עפר, אל תבין אותי לא נכון, אני מסכים לחלוטין עם תחושת הקבס והפאטתיות שבמעשיו. אני סך הכל אומר שאותה תחושה פחות או יותר עולה לי במקרים דחופים מאוד במדינה הזאת.

אזי 30 במרץ 2012

בשלוש השנים האלה של ציפי לבני באופוזיציה, הבנתי משהו מאוד ברור. פוליטיקה היא לפוליטיקאים.
לפני כמה חודשים כשהתחילו לשכנע אותנו שאוטוטו יקדימו את הבחירות, אמרתי לחבר שאין, ולא יהיה אף פעם למי להצביע.
לא כי אין אנשים טובים במדינה, פשוט הם אף פעם לא יצליחו לשכנע אף אחד שהם צריכים להנהיג את המדינה…

בקיצור, בשלוש השנים האלה, של לבני באופוזיציה ו'אביב העמים הערבי', הבנתי משהו מאוד פשוט.
דמוקרטייה טובה לעם בדיוק כמו דיקטטורה. רק בשבדמוקרטייה יש הפיכה כל 3-5 שנים, ולרוב זה מסתיים בלי הרגים.

האופטימיות ממני והלאה…

איציק אלפסי 30 במרץ 2012

אזי, אין דבר כזה "אין למי להצביע", אם אין ברירה מצביעים להכי פחות גרוע.

תומר חרוב 30 במרץ 2012

היא פוליטיקאית כמו כל הפוליטיקאים.
ראיתי ידיעה משעשעת מאוד בווינט לפני יומיים. מסתבר שאחת מחברות הכנסת(שכחתי את שמה) לקחה נורא נורא קשה את ההפסד של ציפי ולא הפסיקה לבכות בהיסטריה, כולם יצאו מהחדר וציפי נשארה איתה והרגיעה אותה או משהו כזה. ואז היה ציטוט של מקורב שאמר משהו בסגנון: "איזו אישה נפלאה היא ציפי, גם כשהיא עצמה שבורה היא עדיין מוצאת את הזמן לנחם את גברת מה שמה…"
שלוש שנים באופוזיציה ולא שמעתי ממנה כלום, לא הבנתי ממנה כלום. חוץ מלחזור על המנטרה אופוזיציה לוחמת מה היא עשתה? בזמן שמאות אלפים יצאו לרחובות איזו אלטרנטיבה היא הציגה? עד מתי היא יכולה לרכב על הקטע שהיא לא התפשרה עם החרדים והלכה לבחירות(בעיתוי הטוב ביותר שיכול להיות מבחינתה)? אין שום הבדל בינה לבין ביבי לבין מופז ולבין ברק, שום הבדל. לא אידואלוגי ולא מעשי, לא מדיני ולא כלכלי. אני חייב לשאול- מה ציפי לבני עשתה? בכל שנותיה בפוליטיקה הישראלית, איזה שינוי מהותי החיי אני יכול לזקוף לזכותה?
היא לא כזו נוראית אבל היא גם לא הרבה יותר מזה- פרצוף ככל הפרצופים ולא יותר מזה. ואת ההפסד היא יכולה לתלות רק בעצמה- הייתה לה מפלגה עם 30 מנדטים שהיא מנהיגתה הבלתי מעורערעת והיא הצליחה להעלים את כל התמיכה הזו.

איציק אלפסי 30 במרץ 2012

תומר, אתה עושה לה עוול. במהלך השלוש שנים האלה לבני אמרה את קולה בכל נושא רלוונטי. להיפך, דווקא אופוזיציה לוחמת היא לא הייתה מספיק, אבל לא בגלל זה היא הפסידה למופז.
להגיד שאין הבדל בינה לבין ביבי-ברק-מופז זה מאוד לא מדויק. ברק ומופז הם פוליטיקאים שמשנים את הדעות שלהם לפי הכיוון אליו נושבת הרוח כך שאין בכל מקרה בסיס להשוואה. ביבי הוא כן סוג של אידאולוג ובין לבני לבינו יש הבדל משמעותי בתפיסת העולם המדינית (על רקע זה היא עזבה את הליכוד), וגם בקטע החברתי-כלכלי (למרות שבתחום הזה ההבדל הוא לא מובהק כמו הבדל שיש למשל בין ביבי לשלי יחימוביץ').

תומר חרוב 30 במרץ 2012

איזה הבדלים? בוא נפרק את זה קצת.
שתי מדינות לשני עמים- זה שניהם אומרים. כל אחד משתמש ברטוריקה קצת שונה אבל שניהם מדברים על זה ובעיקר מדברים כמובן.
איזה הבדל יש במצע החברתי כלכלי שלה ומה המצע הזה בכלל?
לגבי אופוזיציה לוחמת- היא חזרה על המנטרה הזו אבל כמובן שזו הייתה רק מנטרה ואני לא שמעתי את קולה, זאת אומרת שמעתי את קולה אבל לא שמעתי אותה אומרת שום דבר.
ולמה לדעתך היא הפסידה?

אלקו 30 במרץ 2012

זה נכון שהיא הפסידה בעיקר כי היא לא פוליטיקאית מצחינה ומופז כן, או שפשוט היא התאהבה בפוזה של "אני לא פוליטיקאית מצחינה" והוא כן.
אבל עם כל הכבוד על נקיון הכפיים שלה ועם כל זה שנמאס מגנרלים בכל עמדה פוליטית, זה פשוט מגיע לה.
כי היא הנהיגה את האופוזיציה הסמרטוטית והאימפוטנטית ביותר שאני זוכר ולא עשתה כלום כשיוזמות חקיקה סמי-פאשיסטיות ואנטי דמוקרטיות נורו בכנסת בצרורות.
דווקא מול ממשלה כל כך קיצונית עמדה אופוזיציה עלובה כזאת.

איציק אלפסי 31 במרץ 2012

תומר, לגבי הדעות, אתה יכול להיכנס לאתר שלה, להקיש מילת חיפוש בכל נושא שמעניין אותך ולקרוא מה יש לה לומר:
http://www.tzipilivni.co.il/
למה היא הפסידה? אני חושב שכתבתי את זה – היא פשוט לא פוליטיקאית מספיק טובה, ובכדי לנצח בפריימריז מהסוג שיש במפלגות בארץ (אלף ומשהו בוחרים ביישוב שקדימה קיבלה בו בבחירות האחרונות 27 קולות) צריך להיות פוליטיקאי מהסוג הישן, שיודע ללכלך את הידיים, לתחזק קשרים עם מי שצריך, לפזר הבטחות וליצור בריתות אינטרסים. חוצמזה, אני גם חושב שמאגר הקולות הטבעי שלה הוא באופיו די בוגדני והפכפך ואחרי שלוש שנים באופוזיציה הוא איבד את הסבלנות ועבר לחפש עניין במקום אחר.

הופמן 30 במרץ 2012

אני מחבב את לבני ואפילו הצבעתי לה (לצערי. אדלר הצליח לשכנע גם אותי שזה או ציפי או ביבי). והפוסט יפה. אבל חבל שבכל פוסט פוליטי אתה לא מפספס את ההזדמנות "לתקוע" לשמאלנים. לא כל הומניות היא מתחסדת, ומתחסדים יש גם בימין וגם בשמאל. (וגם אם היא היתה התחסדות, אני מעדיף הומניסטים "מתחסדים" מלאומנים "כנים").

אלקו 30 במרץ 2012

הופמן,
אני שמח שהעלית את הנקודה של "או ציפי או ביבי".
הקמפיין הנורא הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה הקשה בדמוקרטיה בשנים האחרונות. הוא ריסק את מרצ והעבודה כי מצביעים רבים (כמוך) נכנסו למוד של "להציל את המדינה מביבי". במקום ציפי הקולות שלהם הכניסו לכנסת אופורטוניסטים יוצאי ליכוד מהמקומות הנמוכים בקדימה ולמעשה יצרו ממשלה מאוד מאוד ימנית.
ישראלים פשוט לא קולטים שהם מצביעים למפלגה ולא רק לעומד בראשה.
אולי הדמוקרטיה לא מושרשת בנו כמו שחשבנו.

הופמן 30 במרץ 2012

אם לפחות קדימה היתה אופוזיציה לוחמת זה לא היה כל כך נורא. בדיעבד, זו באמת היתה טעות קשה.

אלקו 30 במרץ 2012

יכול להיות שחלק מהסיבות שגרמו לה להיות כל כך לא לוחמת היא שרבים מחברי הכנסת שלה הם אופורטוניסטים יוצאי ליכוד שקרוב לוודאי ינסו לחזור לשם בקרוב.

אלעד 31 במרץ 2012

אלקו, אני כל כך מסכים עם מה שכתבת. דווקא לאור המצב החברתי ששורר עכשיו, אפשר לחוש בחסרונם של האקטיביסטים האמיתיים ממרצ ומהעבודה, שנדחקו מהכנסת לטובת העסקנים של קדימה.

אביאל 30 במרץ 2012

אני לא ממש מסכים, לבני היא פוליטיקאית בדיוק כמו כולם, נוח מאוד ליצור לעצמך תדמית של אחד שהוא לא פוליטיקאי כדי למשוך קולות וזה אכן עבד לה, קדימה זכתה במספר המנדטים הגדול ביותר.
עם זאת, אני אישית חושב שמי שצריך לעמוד בראש מדינה או מפלגה הוא פוליטיקאי, לטוב ולרע, זה בא עם הרבה דברים רעים כמובן, אבל בעזרת רגולציה נכונה, החל מאיך לגייס כסף לקמפיין ועם חוקים הנוגעים לכל אותם קבלני קולות יכול להוביל למצב בו קיימים פוליטיקאים הגונים וטובים. פוליטיקה היא מקצוע קשה ביותר ואני מעדיף את המקצועיים ביותר בראש מהסיבה הפשוטה שמדינת ישראל היא חלק מעולם רווי בפוליטיקאים מחוכמים לא פחות מאיתנו.

לבני היא כשלון, תראה את הליכוד עם 13 מנדטים בכנסת הקודמת, מיררו לקואלציה את החיים וזה בדיוק מה שאופוזיציה צריכה לעשות, להיות פעלתנית ולהתריס תמיד נגד מפלגת השלטון.

עוד איזוטריה, בדיוק בערב הבחירות, הייתי בחתונה ובדרך חזרה לבית הקשבתי ברדיו למשדר של גלי צה"ל שעסק בפריימריס, דיברו עם הרבה מאוד פעילי שטח ואצל כולם, מזרחיים, דרוזים, ערבים ואשכנזיים (משום מה אהבו להציג אותם ככה בראיונות) אצל כולם היה עניין בולט אחד, ציפי לבני לא היתה מחוברת לאנשי המפלגה שלה, כולם שם ציינו איך לאחר שהיא נבחרה בפריימריס הקודמים (במדינה נורמלית היתה קמה ועדת חקירה בנושא) היא פשוט מחקה אנשים, כמה מהם סיפרו שהם עברו לידה בכנסת או במפגשי המפלגה, הם פנו אליה והיא פשוט הסתכלה עליהם והמשיכה ללכת, בקיצור הפגינה התנשאות וקרירות יוצאי דופן, זו עוד נקודה חשובה לגבי ציפי לבני.

הדבר היחיד שיצא טוב מכל הנצחון של מופז, הוא שקדימה ככל הנראה הולכת להיעלם בשתי מערכות הבחירות הקרובות וזה חיובי מאוד לדמוקרטיה, אותה מפלגה שקמה ע"י אדם מושחט (אמנם גיבור ישראל) שהחליט להחזיר שטחים על דעת עצמו כדי למנוע חקירה של שחיטות כנגדו, אני בהחלט מקווה שזהו סופה של מפלגת השחיתות.

MOBY 30 במרץ 2012

איציק מצטער להרוס את הדימוי.
גברת ליבני עזבה את הליכוד כי הייתה לה מקפצה טובה יותר באותה סיטואציה. החבירה לשרון הפכה אותה ממספר 10 -15 בליכוד למספר 5-7 בקדימה ולימים לבוא לראש ממשלה.
ציפי ליבני לא עשתה עבודה טובה באף אחת ממשרותיה הרבות.
היא דיברה על "מעמד האישה" והרימה את היד כל פעם שלא על מנת לקדמו. (ואפילו משנה שלה היה אחד שלא ידע לשמור על הלשון החלקלקה שלו).
היא פלירטטה עם הנושא של שתי מדינות לשני עמים וחירבה את ההזדמנות לשנות באמת (יחד ולחוד עם אולמרט).
היא מלמלה על "פוליטיקה נקיה" רק כדאי להקיף את עצמה עם מורשעים בדין. וחקירות ה"מטה שלה" רק בתחילת הדרך.
אין לי שום דבר בעד מופז, אבל את הלינץ שבוצע בו לפני הבחירות האחרונות בקדימה ע"י התקשורת שדיברה על "נצחון מוחץ" שיהפוך לנצחון של 400 קולות בודדים, עם פסילות של קלפיות ואי סגירת קלפיות לאחר הזמן הנקוב. וכל זה בשקט ובהחבה פן נרגיז את התשקורת האוהדת?
אני מסכים איתך בחלק מהדברים, ציפי ליבני היא לא אחד מהם.

אסף THE KOP 30 במרץ 2012

ציפי לבני יותר משעממת ממשחק של ליברפולף וזו משימה כמעט בלתי אפשרית.

הליצן שהחליף אותה הוא אפילו בגדר איום איראני על הממשלה המכהנת.

ביבי יקדים את הבחירות, יזכה בגדול וקדימה ושמאלה לה יחזירו לקוטנם הטבעי.

איציק אלפסי 31 במרץ 2012

אסף, אתה כל כך מתלהב מביבי, ואני שואל אותך בתור אחד שגדל בבית שהכירו בו רק פתק אחד (מחל) – ממה בדיוק אתה מתלהב?

אסף THE KOP 31 במרץ 2012

אלפסי,

זאת לא ההתלהבות מביבי כמו האכזבה מהאלטרנטיבה.

כל מי שתשים מולו הוא כלןמניק. אין מישהו יותר טוב ממנו כרגע בשמי הפוליטיקה הישראלית.

חוץ מזה – אני מזהה ומעריך את העובדה שהוא ראש הממשלה היחיד שמנסה להילחם במונופולים הגדולים – עם גילויי הגז, חברות הסלולור ועוד.

יתרה מכך – אם כל-כך שונאים אותו בתקשורת, כנראה שהוא בכל זאת טוב לישראל. סוג של כלל אצבע.

אתה מוזמן לתת לי שם אחד של מישהו שלדעתך יכול להיות ראש ממשלה טוב יותר.

מאשקה 30 במרץ 2012

איציק, להשוות בין בילי תומפסון ועדי גורדון לציפי ליבני ?
נשמתי האדומה ממלחה נבוכה מעט.
אני זוכרת היטב את הסדרה הזו מול מכבי, ומעריצה את עדי גורדון עד היום.
ציפי ליבני ? הכבוד שלי אליה רק בהיותה אישה בפוליטיקה.
כיו"ר האופוזיציה, לצערי היא נכשלה בגדול, ובטח אם הלכה שולל אחרי איזה יועץ תקושרת שאמר לה מה לומר.
אהבתי לא עוברת לשאול מופז, אני נשארת עם עדי גורדון לעד.
יש בי אהבה והיא תנצח.

תומר 1 באפריל 2012

בטח התכוונת: "יש בי אהבה והיא תחטוף בראש"

עמית 1 באפריל 2012

לא, היא התכוונה "יש בי אהבה אבל פיצה זה יותר טעים".

צור שפי 31 במרץ 2012

אני מוצא את עצמי, אולי בפעם הראשונה, מסכים עם אסף THE KOP. זה לא שביבי כל כך טוב, הבעיה היא שאני לא רואה כרגע אף אחד שיכול להוות אלטרנטיבה. במחשבה שניה, אסור לפסול אפריורי את הסיכוי של מופז, ממה שאני שומע עליו יש לו יתרון אחד גדול על ביבי (שלא לדבר על ברק) – הוא מודע לכך שהוא לא יודע הכל, וודאי שלא יודע הכל יותר טוב. כתוצאה מכך שיטת העבודה שלו מבוססת על תהליך מסודר של התיעצויות ושמיעת הרבה דעות עד לקבלת החלטה. הוא יותר מנהל ממנהיג וזה לא נאמר לגנותו.

לגבי ציפי לבני – הצבעתי עבורה בבחירות האחרונות אבל התאכזבתי. נכון שרוב הפוליטיקאים של קדימה הם פליטים אופורטוניסטיים מכל מיני מקומות אבל זה לא מסיר ממנה אחריות. היא לא הצליחה להיות ראש אופוזיציה אפקטיבית, לא קבעה סדר יום, נעלמה ונאלמה לפרקי זמן ארוכים מדי ובקיץ האחרון פספסה לגמרי את המחאה החברתית בזמן אמת – מה שלדעתי היווה את המסמר האחרון בתבוסה שלה. אפילו את דעתה האמיצה (שאני תומך בה) נגד עסקת שליט היא נמנעה מלהשמיע בהבלטה בזמן אמיתי.

ומה בהמשך? אני מקווה שתהיה זליגה מסויימת של קולות מהליכוד לקדימה (תלוי אם הבחירות יהיו על רקע התפרצות חברתית נוספת או על רקע איראני) ובטוח שיהיה מעבר הרבה יותר של קולות מקדימה לעבודה (כולל הקול שלי – זה לא בגלל ציפי, זה בגלל שלי – היחידה עם רקורד חברתי מוכח בגלריה הזו). אני מקווה שזה יקרה לא כדי להפיל את ביבי אלא כדי שהוא יוכל סוף סוף להקים קואליציה שתזיז כאן דברים – כולל ליברמן ולא כולל המפלגות החרדיות, אני לא שונא חרדים אבל לצערי ההנהגה שלהם היא הבלם העיקרי בפני השינויים המבניים הדחופים שמתבקשים כאן.

אייל 31 במרץ 2012

צר לי לצטט מ"ארץ נהדרת", אבל בתוכנית האחרונה שלהם ניתן ההספד המדוייק ביותר לציפי לבני שנתקלתי בו; במערכון שבו היא מתקשרת למתפקדים, היא אומרת לאחד מהם: "אני הממשיכה האמיתית של מורשת שרון – כבר שלוש שנים אני בקומה". אולי ראש האופוזיציה הרופס(ת) וחסר האפקטיביות ביותר שהיה כאן.

רן 31 במרץ 2012

עזבו את הפוליטיקאים.

עדי גורדון הוא הגדול מכולם. הספורטאי היחיד שאני מעריץ גם היום.

איציק אלפסי 1 באפריל 2012

בהחלט!

קסיוס 1 באפריל 2012

אם יש בלוף בפוליטיקה ציפי לבני היא מי שמגדירה את המונח מחדש.

קסיוס קליי 1 באפריל 2012

רגע , למה אני באדום ?… (:

איתן 1 באפריל 2012

איציק, אתה קורא לעצמך רגיש, נאיבי ומהורהר אבל זה לא מפריע לך להשתלח בתכונה נאצלת כמו הומניות ולהצמיד לה את התואר "מתחסדת". בנוסף מסתתרת בך גם גזענות (אני בטוח שתתחלחל כשתקרא זאת: אני גזען? מה פתאום?) בהתייחסך למקום הכי נמוך אליו הפוליטיקאי צריך לרדת אתה כותב: "..צריך בסוף היום לשחר לפתחם של קבלני קולות (סליחה, "פוקדים") בדיר-אל-אסאד." כלומר בתל אביב, חדרה או אשקלון מילא, אבל דיר אל אסד? אצל הערבים האלה? אין יותר נמוך מזה.

איציק אלפסי 2 באפריל 2012

הומניות זו תכונה נפלאה, לא השתלחתי בה, כתבתי נגד הומניות "מתחסדת" והתכוונתי לאנשים שלא באמת ניחנו בתכונה הזו ומאמצים דעות שלכאורה מעידות עליה מתוך אינטרס פוליטי.
הבעיה עם דיר-אל-אסד היא שמדובר בישוב שבבחירות האחרונות הצביעו בו 27 אנשים לקדימה ובפריימריז האחרונים הצביעו שם יותר מאלף מתפקדים. ברור שלאור הנתונים האלה אפשר לקבוע די בוודאות שבין המצביעים בפריימריז לבין קדימה ודרכה אין דבר וחצי דבר וזה לא דמוקרטי שהם אלו שקבעו, בין השאר, מי יעמוד בראש המפלגה. לזה שהם ערבים אין שום קשר לעניין, מצידי הם יכלו להיות גם שבדים.

יוסי מזרחי 1 באפריל 2012

גם אני עזבתי את הליכוד אחרי שנות דור ועם ויכוח מר וקשה בתוך המשפחה, משום שחשבתי (ועודני) שהדרך שקדימה מציעה היא הנכונה עבור האינטרס של מדינת ישראל.
את מה שקרה עם אולמרט נשאיר להיסטוריה והיא תענה על השאלה, מה פשר המרדף אחריו, עברין סידרתי או איום על שלטון כנופית שלטון החוק" כמאמרו האלמותי של רובי ריבלין, והפיכה לבנה שלהם כנגד הכרעת העם.
.
אבל בהקשר ללבני, אין על מה להזיל דמעה.
ציפי ליבני, אשה ישרה ומוכשרת, הגונה ללא כל השוואה לאיש העלוב שגר עם שרה ברחוב בלפור 1,נכשלה לאורך כל הדרך בכל היבט של הנהגת מפלגת אופוזיציה והיא אשמה יותר מכל בכך שנתניהו לא הזיע לרגע בשלוש שנות שלטונו,עד היום.
היא אשמה כי מבנה האישיות שלה לא מאפשר הנהגת גוף שבתוכו דעות שונות והוא מורכב מעוד אנשים מוכשרים וטובים.היא נכשלה כי(רק) להגיד דברי אמת, זה לא מספיק.
לא במקרה התחיל הכירסום במעמדה, בתקרית ה"נפלא, נפלא". שם באו לכדי ביטוי מכלול הסיבות והכשלים של מי שהיתה גם בעיני, תקוה.
לכן חבל על כל דמעה וחבל על כל רגע, צריך להפשיל שרוולים ולעבוד כאופוזיציה. ואת זה היא לא יכלה ולא ידעה לעשות.

עמית 1 באפריל 2012

ציפי לבני אולי עמדה על עקרונותיה לפני הבחירות ולא נכנעה לסחטנות החרדית, אבל כשהייתה לה הזדמנות להקים ממשלה ציונית יחד עם הליכוד והעבודה ואפילו עם ליברמן (כן, גם הוא בעד שתי מדינות) היא העדיפה ללכת לאופוזיציה במחשבה שזאת הדרך הבטוחה לשלטון, ואפשר להניח שזה היה גם בעצת יועץ תקשורת זה או אחר.

אבל מה לעשות, העם לא קנה את זה כי העם לא טיפש, וכשהעם רואה שהבעיה שלנו היא לא עם הפלסטינים ושלמעשה אין הבדל גדול בעמדות המדיניות בין לבני לנתניהו אלא בעיקר ניואנסים, העם הבין שכל מה שמעניין את ציפי זה לנגח את הממשלה, והעם לא שכח שבימיה כשרת חוץ ראש הממשלה הציע לפלסטינים הצעה נדיבה מאין כמוה, שאפילו היא התקשתה לבלוע, והם סירבו (בעצם התעלמו, בתקווה שאף אחד לא יזכור להם, כרגיל), ועד היום הם אלה שמסרבים לשבת לשיחות עם ישראל בתואנות שונות.

אז מה היה לנו? יו"ר אופוזיציה שמנגחת את ראש הממשלה על קשיחותו המדינית ביודעה טוב מאוד שלא הוא האשם בקיפאון; יש (הייתה) לנו יו"ר אופוזיציה שזיהתה את הגל החברתי באיחור וכל מה שעשתה מאז נראה מעושה ולא אמיתי (יועצי תקשורת?); יו"ר אופוזיציה שמתגאה שלא נכנעה לחרדים אבל נקטה טקטיקה של "תמות נפשי" ולא עשתה הכול כדי להקים ממשלה ללא חרדים כמו שעשה אביה הרוחני, ולזכות בכך לאהדת הציבור (וגם אם המההלך היה נכשל היה לה קלף חזק מאוד נגד ביבי). לא, היא העדיפה להיות באופוזיציה כי חשבה שזה יקדם אותה, כי האמינה ליעצי אחיתופל שהממשלה הזאת "חלשה ועוסקת רק בהישרדות". את המחיר היא משלמת היום.

Comments closed