ריקי כהן מחדרה

ארסן ונגר מחזיק לבדו את מעמד הביניים של הכדורגל האירופאי

wenger

אם לאוהדי הכדורגל באמת אכפת מהמשחק, לא רק מהקבוצה שהם אוהדים, הם צריכים להחזיק אצבעות לארסנל.

הביטו, מנג'ר שלא רוטן על ההנהלה שלו שלא מספקת לו מספיק מזומנים, אלא להיפך, נאלץ להגן על עצמו מפני ביקורת על כך שהוא לא מבזבז את אלו שנתונים לו, זה חידוש מרענן.

אינני יודע עד כמה ארסן ונגר עוד דבק בעיקרון לפיו יישמר פער סביר בין בעל השכר הגבוה ביותר בקבוצה לבין בעל השכר הנמוך ביותר, אבל יש סבירות גבוה שארסנל היא אחד המועדונים הבכירים היחידים שבהם הפער הזה הוא אכן מתקבל על הדעת.

במובנים מסויימים, ונגר, ממש בעור שיניו, מחזיק כמעט לבדו את מעמד הביניים של הכדורגל האירופי.

יש תוכנית ספורט-בידור חביבה בסקיי בשבת בבוקר שנקרת סוקר AM. יש בה אייטם שנקרא The Crossbar Challenge שבו צוות התוכנית מגיע מדי שבוע לאימון של אחת הקבוצות באנגליה ומצלם את כל שחקני הסגל מנסים לפגוע במשקוף מאמצע המגרש. הדבר שהכי בלט באימון של ארסנל זה האווירה שם, עד כמה הם נהנים ביחד.

השנים האחרונות של נבחרת ספרד וברצלונה השכיחו קצת את העובדה שארסנל של תחילת העשור הקודם הציגה את אותו קונצפט של כדורגל קבוצתי עם יכולות טכניות ברמה הגבוה ביותר.

אותם יתרונות שהכדורגל הזה נתן לברצלונה וספרד, בייחוד התחושה שהשחקנים נהנים להיות ביחד, לא רק לשחק ביחד, אפשר לראות גם בארסנל, גם בזמנים פחות טובים.

הדבקות של ונגר בעיקרון לפיו קבוצה היא קהילה ולא אוסף של אינדיבידואלים – על ומחוץ למגרש – אחראית גם לעובדה שעפ"י רוב שחקנים בארסנל מוציאים מעצמם יותר מאשר בקבוצות אחרות, ושחקנים שעוזבים את ארסנל לא מצליחים לשחזר את היכולת שלהם.

אני מניח שזה היה לא פשוט להיות אוהד ארסנל בתשע השנים האחרונות, ולעתים גם מאוד מתסכל. אבל לפחות מבחוץ אני מודה שיש לי הערכה רבה לעקשנות ולשמרנות של ארסן ונגר. בעוד בועת הכדורגל הולכת ומתנפחת לממדים מפלצתיים, ההתעקשות שלו להישאר שפוי כשכולם מסביב משתגעים ראויה להרבה כבוד.

בעולם כדורגל נורמלי ארסנל הייתה נאבקת על האליפות כל עונה וזוכה בה כל שנתיים שלוש. שזה בערך מה שקרה עד 2005 – האליפות הראשונה של צ'לסי בעידן אברמוביץ' והפעם הראשונה בעצם שכסף קנה אליפות באנגליה.

מתישהו, כשהבלתי נמנע יקרה והבועה אכן תתפוצץ, יש לי הרגשה שאחד המועדונים הבכירים היחידים שישרדו את הארמגדון יהיה זה מצפון לונדון. ואז כל אלה שנשארו נאמנים לו גם כשזה לא היה קל, לא יצטערו על כך.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

44 Comments

B. Goren 2 באוקטובר 2013

~Like~

בני תבורי 2 באוקטובר 2013

התגעגענו

אריק 2 באוקטובר 2013

אמרתי לך שעוד חודש כולם יכתבו על ארסנל. קונה אליפות שלהם השנה בשמחה רבה

תומאס נוימן 2 באוקטובר 2013

זוית מעניינת. תודה.

בני תבורי 2 באוקטובר 2013

אריק,
אמרת, אבל יכתבו גם אם יסיימו במקום שני…

אהוד 2 באוקטובר 2013

מי פחות מצליח מאז שהוא עזב? ואן פרסי? פברגאס? נאסרי? אדביור אולי זו הדוגמה הכי טובה, אבל גם הוא לא נתו יותר מדי עונות טובות בארסנל.

udi 2 באוקטובר 2013

פטריק ויירה, נאסרי, קולו טורה, אלכסנדר סונג, חלב, אדבאיור, פלאמיני(שחזר), פאברגס(לא מחשיב אותו כהצלחה).
מי שכן הצליח זה אשלי קול וואן פרסי.

משה 2 באוקטובר 2013

אוברמארס, אנלקה (רק אחרי עשור חזר בצ'לסי להיות שחקן טוב, פטי, חלב, סונג, אדבאיור כמו שאמרת, רובר פירס, ויירה, חוזה אנטוניו רייס, קולו טורה (לא הצליח בסיטי, נראה שחוזר לעצמו בליברפול),

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2013

לצערי, הבועה לא תתפוצץ. זה נורא נחמד והכל, אבל הכסף הגדול כאן כדי להישאר

ירושלמי 2 באוקטובר 2013

בדיוק מה שרציתי לומר.
לכן ארסנל חייבת לבצע שינוי תפיסתי מסויים, כמו הקנייה של אוזיל.
אם הם יעשו קנייה של שחקן משמעותי כל 2-3 שנים ובכל זאת יישארו עם מאזן חיובי בקופה, הם משאירים לעצמם סיכוי ריאלי להאבק על התואר.

επτά 2 באוקטובר 2013

אני לא כל-כך מסכים עם ההאדרה הזאת של ארסנל כמועדון שמייצג משהו טוב. מדובר במועדון שבאופן עקבי גובה את מחירי הכרטיסים הגבוהים בענף תוך כדי סירוב סיסטמטי (עד מקרה אוזיל) להוציא את כמויות הכסף האדירות שהיא מכניסה מהאוהדים כדי לשפר את הקבוצה, שבמקרה מהווה את המוצר שעליו המועדון גובה כל-כך הרבה כסף.

אני לא חושב שיש מועדון שמייצג את תרבות ה-PRAWN SANDWICH יותר מארסנל. זאת תרבות שמעודדת העלאה פסיכית של מחירי כרטיסים ומתן דגש על CORPORATE BOXES שיאכלסו כמה שיותר חברי תאגידים וסתם עשירים מנותקים שלא באמת עד כדי כך אכפת להם ממה שקורה על הדשא, מה שמעניק הכנסה אסטרונומית מכרטיסים, ובו זמנית דוחק את האוהדים המסורתיים החוצה – וכל זה מאפשר היעדר השקעה מקצועית כי בכל מקרה לא נשארו באיצטדיון יותר מדי אנשים שבאמת אכפת להם מספיק כדי למחות על המצב. רווח רווח רווח.

מקסימום רווח, מינימום הוצאות, לעזאזל עם איכות המוצר, לעזאזל עם הצרכנים (אוהדים). זה לא מועדון שראוי להערצה. הקבוצה כן, לא המועדון.

תוהה בדרכים 2 באוקטובר 2013

אשכרה. מי שמחפש סמלי מוסר בכדורגל האירופאי שילך על דורטמונד, בילבאו. אפילו ברצלונה על מסחריותה היא קבוצת אוהדים שעולה עם 8-9 שחקני בית בהרכב. ארסנל היא בערך הדוגמה האחרונה לאיך מועדון צריך להתנהל ברמה המוסרית.

איציק אלפסי 2 באוקטובר 2013

יש לכם נקודה טובה. ארסנל היא באמת מועדון די אליטיסטי, בייחוד מאז המעבר לאמירויות. הדגש שלי היה יותר על ארסן ונגר ועל ההתעקשות שלו לא לפוצץ מחירים בשוק ההעברות.
ארסנל היא מועדון שמשול בעיני למעמד הביניים במובן הזה שהוא משתדל להתקיים במסגרת האמצעים שלו ועדיין לשמור על קשר עין עם המועדונים הגדולים. לעניות דעתי, אם כל המועדונים היו מתנהלים כלכלית כמו ארסנל, הכדורגל היה הרבה יותר בריא.

אריק 2 באוקטובר 2013

כן תוהה. ברסה היא דוגמא ומופת למוסריות נעלה!!!!

תוהה בדרכים 2 באוקטובר 2013

ברצלונה קבוצה הרבה יותר מוסרית מכל קבוצה אנגלית, משתי סיבות:

1. היא קבוצת אוהדים שלא נשלטת על ידי שייח או אוליגרך מצד אחד או בעלים אמריקאי חמדן, מצד שני

2. היא מתבססת על שחקני בית הרבה יותר מכל קבוצה גדולה אחרת באירופה.

היא כמובן לא מושלמת אבל אתה לא יכול להשוות אותה למועדונים האנגליים שאין בהם שום דבר מוסרי או ערכי.

תוהה בדרכים 2 באוקטובר 2013

איציק,

1. למה לא להוציא את הכסף שאתה מרוויח על שחקנים (כלומר, בחזרה לטובת הקבוצה) זה דבר מוסרי?

אני יכול להבין טענות נגד בזבוז כספים מפוקפקים סטייל צ'לסי או סיטי, אבל לא להוציא בחזרה את הכסף שאתה מרוויח מהאוהדים שלך, זה הדבר הלא מוסרי.

2. ארסנל היא דוגמה רעה בכל מקרה, מכוון שהיא קבוצה מאד לא מצליחה.

יש לה הרבה אוהדים בתקשורת (גם הישראלית) שאחרי שלושה משחקים טובים בספטמבר יהללו אותה ויכיתרו את רמזי למלך העולם החדש, אבל האמת היא שבתמונה הגדולה (לפחות עד שיוכח אחרת), ההתנהלות של ארסנל היא דוגמה לאיך לדרדר מועדון מהטופ האירופאי.

איציק אלפסי 2 באוקטובר 2013

אני מודה שאני לא בקי במה שקורה בספרי החשבונות של ארסנל, כמה כסף יש ולכיס של מי הוא הולך. מה שאני רואה זה שארסן ונגר בעקביות לא קונה שחקנים בסכומים לא ריאליים ולא מביא כוכבים רק בגלל שהם כאלה (משהו שמאוד מאפיין את הקבוצות השייח'ים/אוליגרכים). הוא לא קונה בשביל לקנות, גם אם זה אומר שנשאר כסף בקופה עד שאפשר להביא שחקן כמו אוזיל שיושב בול על הקונצפט של ארסנל וסגנון המשחק שלה.

ורק לשם הרקורד.. אני כמובן אוהד ליברפול.

קפטן קוקי 2 באוקטובר 2013

זאת שאלה מעניינת וחשובה, ועד שאין לנו עובדות – במקרה הזה מספריות אפשר להמשיך לדבר.
על פניו, ואם אני לא טועה ונגר גם דיבר על זה מפורשות, ארסנל נראית כמו הקבוצה היחידה מבין עשרת המועדונים הגדולים באירופה ששומרת על העקרון הבסיסי של הפייר פלי הפיננסי, כלומר לא להוציא יותר ממה שהיא מכניסה. השאלה החשובה פה היא האם הרווחים נשארים בקופת המועדון או הולכים לבעלי המניות.
לי יש תחושה ש-ונגר "יושב על הגדר" מבחינת רכש מטעמים של בחירה ערכית מסוימת ולא כי הוא מעוניין למקסם רווחים לבעלי המניות שלו. עד שלא יוכח אחרת, אני מצדד בגישה של אלפסי ומעריך את ארסנל על הגישה הזאת.

תiמר 2 באוקטובר 2013

אריק, ברצלונה עד לפני שנתיים או שלוש שנים שילמה(!) לספונסר שהופיעה על
חולצתה! זה היה מעשה כמעט בלתי נתפס במציאות של עולם הכדורגל (והעולם בכלל. .)

επτά 2 באוקטובר 2013

יש שני צדדים לעניין:
1. ונגר מסרב להוציא כסף ומתעקש לשמור על שפיות כלכלית, שזה דבר שראוי למחמאות.
2. ארסנל עושקת את האוהדים שלה עם מחירי הכרטיסים הגבוהים בענף.

עכשיו נניח ואני אוהד ארסנל – אם כבר דוחקים אותי החוצה מהאיצטדיון לטובת תאגידים וכד', לפחות תשקיעו את הכסף של אותם תאגידים שתפסו את המקום שלי באיצטדיון בלחזק את הקבוצה ותסבו לי אושר דרך הטלוויזיה. מה שקורה הוא שארסנל דופקת את האוהדים האמיתיים שלה מכל כיוון אפשרי. היא גם דוחקת אותם מחוץ לאיצטדיון וגם מונעת מהם את ההצלחה (או לפחות את הניסיון להצליח) שאמורה להגיע עם הכסף שאותו היא מכניסה מלעשוק את האוהדים שלה.

אי אפשר להפריד את ונגר מהמועדון. אם רוצים לעשות את זה, אז צריך להתמיד עם זה ולשמור את המחמאות אך ורק לונגר ולא להתייחס אל ארסנל כמועדון שעושה משהו טוב.

הנקודה הכללית היא שאם רוצים לשמור על שפיות כלכלית בכדורגל, אי אפשר לעשות את זה באופן חד צדדי ולהמנע רק מלהוציא סכומי כסף מוגזמים על שחקנים והמשכורות שלהם – צריך גם להוזיל את מחירי הכרטיסים ולהמנע מלמכור את עצמך לעשירי העיר שמשתלטים על כל כסא באיצטדיון. כמאמר הקלישאה: אתה לא יכול לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

matipool 2 באוקטובר 2013

ברצלונה מוסרית ?
נושא החסויות מהטלויזיה בספרד לבד מוחק כל אפשרות לכתוב את המילה מוסר על הטיותיה השונות ליד ברצלונה וריאל מדריד .
באמת כל הכבוד שעד לפני שנתיים / שלוש היא שילמה כסף לנותן החסות על חולצות השחקנים . היא באמת לא צריכה את הגרושים הללו כשיש לה כל כך הרבה כסף מהטלויזיה ע"ח כל הקבוצות האחרות בספרד ( למעט כמובן ריאל מדריד ) .
דרך אגב – מי מופיע ומשלם כסף יפה בשנים האחרונות על החולצות שלה ? .. נחמדים הח'ברה האלו מקטאר .

יוני (המקורי, מפעם) 2 באוקטובר 2013

תוהה, מה הכוונה לא נשלטת על ידי שייח? קטאר פאונדיישן?? ישר על החזה. איפה שפעם היה אמנסטי, נדמה לי.

לקטאר יש אג'נדה לא הכי חברותית, יותר גרוע מגזפרום. אבל כשזה "יותר ממועדון" זה בסדר.

ולגבי קבוצת אוהדים, מה זה מקנה לאוהדים? זכות לבחור את המגלומן הבא? הם לא בוחרים במשהו מהותי, ורוב החברים במועדון לא הולכים כמעט למשחקים. בסופו של דבר זה עוד מקור רווח, דמי מנוי קטנים מהמוני אנשים.

אריק 2 באוקטובר 2013

מתי. בדיוק!

תוהה בדרכים 2 באוקטובר 2013

אנשים הולכים להשוות ברצינות חסות על החולצה לבעלות ממש?

זה יפה גם שזה לא מסתדר עם העמדה בדיון, מנסים לצייר תמונה כאילו בעלות אוהדים זה בעצם אותו כמו להיות תחת בעלות שייח או איזה אמריקאי. אז לא. זה לא אותו דבר.
ברצלונה היא לא שיא המוסר כי היא בכל זאת קבוצה עם מטרות שמכוונת גבוה וצריכה להתמודד עם קבוצות בבעלות שייחים ואוליגרכים, אבל היא הרבה הרבה יותר מוסרית מהקבוצות האנגליות שהן שהביטוי הכי מובהק של השפל המוסרי של הכדורגל.

נכון שיש קבוצות יותר מוסריות או אידאולוגיות מברצלונה בכדורגל האירופאי. בילבאו לדוגמה.

קורא 4 באוקטובר 2013

מדהים איך אתם בכלל כותבים מחדש את הסיפור של ברצלונה. היא שיחקה עשרות שנים ללא לוגו בכלל על החולצה, של שום ספונסר, ואז לפתע היא הוסיפה את אמנסטי, לאיזה שנתיים, כאמצעי להרגיל את הציבור לזה שיש לוגו, ואחרי שנתיים היא זרקה אותם ושמה את אמירייטס או מי שזה לא יהיה היום תמורת תשלום.

זה שהיא הוסיפה את אמנסטי כמכבסה למה שקורה היום, זו הנקודה, לא זה ששנתיים היה שם מישהו שהיא שילמה לו כסף אלא שהיא עשתה את המעבר מחולצה ללא לוגו במשך עשרות שנים לחולצה עם לוגו שמשלמת לה.

תוהה בדרכים 2 באוקטובר 2013

1. הכדורגל של ארסנל מתחילת המילניום לא דומה לכדורגל של ברצלונה. ולא בקטע שלילי או חיובי, פשוט מבחינת הסגנון שהיה הרבה יותר ישיר, הרבה יותר מתפרצות. יותר דומה לסגנון של ריאל (אם כי יותר קבוצתי).

2. להציג את ארסנל כסמל המוסר בכדורגל האירופי או כסמל כעמד הביניים, זה לא רציני. מעבר לכך שמדובר מועדון שעושק את אוהדיו יותר מכל מועדון אחר באירופה, מדובר במועדון, מאד מאד עשיר. פחות מיונייטד, ריאל, ברצלונה, באיירן או מקבוצות השייחים / אולגירכים, אבל הרבה יותר מכל השאר. שזה לגטימי לחלוטין כמובן, אבל מעמד ביניים הם לא.

3. למה להוציא את הכסף שהמועדון מרוויח על שחקנים זה פחות מוסרי מלהכניס אותו לכיסי הבעלים?

הקופ הישראלי 2 באוקטובר 2013

אוזיל הוא שחקן שגורם לאוהד הניטרלי לשבת מול הטלביזיה ולחכות לרגעי הקסם , מאז שהוא הגיע אני משתדל לא מחמיץ את המשחקים של ארסנל.
וירטואוז ופנומן , שסוחף את את התותחנים לגבהים.

לגבי חווית האימונים , לא חושב שיש עוד מועדון כמו ליברפול לגביי ההנאה והאחווה שמתרחשת באימונים העונה. זה גם מתבטא במגרש בליגה.

ולגבי השיר המסיים , בחירה מצוינת. לנה דל ריי היא אוהדת ליברפול :)
http://i1.mirror.co.uk/incoming/article1755937.ece/ALTERNATES/s615b/Lana%20Del%20Rey%20-1755937.jpg

איציק אלפסי 2 באוקטובר 2013

וואלה… מגניב! עוד סיבה מצויינת לאהוב אותה :)

מיקיג' 2 באוקטובר 2013

לא נעים להגיד, אבל זה אחד הטורים הכי אאוט אוף קונטקסט שאפשר היה לכתוב על ארסנל. אני מעדיף לעשות לך הנחה מסוימת, ולהאמין שאתה כנראה לא חיית אף פעם באנגליה.
ונגר תמיד יזכה להערכה אצלי, אבל ארסנל זה המועדון הכי אליטיסטי מבחינת אוהדים עשירים שאפשר לדמיין היום. בטח באנגליה. לדעתי גם בכל אירופה, ואני נוטה להאמין שבכל העולם. האוהדים האמיתיים של ארסנל הלכו 200 שורות אחורה ביציע כדי לתת מקום למיליונרים של לונדון, אלה שרואים את האוהדים האמיתיים רק כשהם עושים להם שליחויות פיצה.
מועדון באמת עם אופי מיוחד הוא היה פעם, וכגודל הקסם, כך עוצמת הגועל היום. לשמוע הטפת מוסר מצד אוהדי ארסנל על מה שקרה בצ'לסי ובסיטי, זה פחות או יותר כמו שמישהו שמעשן סיגר קובני בשווי 900 דולר יעיר למישהו עם נובלס שהריח מפריע לו.

איציק אלפסי 2 באוקטובר 2013

דווקא חייתי באנגליה. ארבע שנים. והייתי לא פעם באמירויות. לא הייתי אומר שרק מיליונרים מגיעים למשחקים של ארסנל, מגיעה לשם פלוס מינוס אותה אוכלוסייה בורגנית שתמצא ברוב המגרשים באנגליה כיום, אולי מעט יותר – כי בכל זאת, צפון לונדון.

לעניין הפוסט, ייתכן ולא ירדת לסוף דעתי. לא טענתי שהאוהדים של ארסנל הם מעמד הביניים. ניסיתי לטעון שאת ארסנל כמועדון אפשר להמשיל למעמד הביניים, במובן הזה שהיא מנסה בשיניים לשמור על המעמד שלה שהולך ונשחק בגלל הפער הגדול שנוצר מהעשירון העליון של המועדונים שבבעלות מיליארדרים שמתנהלים ללא כל היגיון כלכלי.

RAMI 2 באוקטובר 2013

איציק,
ארסנל כמועדון, ז"א מבחינת הבעלים-הנהלה-וכמובן וונגר, לא ניסתה לעשות שום דבר בשנים האחרונות פרט ללסיים במקום ה4 ולהמשיך את זרימת הכסף מליגת האלופות. וונגר מרוויח את אחת המשכורות הגבוהות ביותר מכל המאמנים בעולם, והמנכל, גאזידיס, מושך בונוסים גבוהים מאוד בכל שנה (ללא קשר להצלחה על המגרש). ארסנל הפכה ממועדון כדורגל שאמור להיות תחרותי ולשאוף לזכות בתארים, לתאגיד שכל מה שמעניין אותו הוא $. מחירי הכרטיסים עולים בכל שנה, ללא קשר להצלחה על המגרש, השחקנים הטובים ביותר בקבוצה נמכרו שנה אחר שנה לכל ליריבות שלנו לצמרת.
הפער הכלכלי בין ארסנל לבין היריבות שלה לצמרת אכן קיים, אבל הוא לא מצדיק את מכירתם של כל השחקנים הכי טובים לאותן קבוצות. הוא לא מצדיק רכישות מזעזעות דוגמת: ג'רביניו, סאנטוס, פארק. הוא לא מצדיק שדרוג חוזים לשחקנים שלא הוכיחו את עצמם דוגמת: דיאבי, בנדטנר, רוזיצקי.
הניהול של וונגר בשנים האחרונות הן מקצועית והן כלכלית (וזה ידוע שוונגר מנהל באופן מאוד מדוקדק את מדיניות השכר בקבוצה) היה כשלון אחד ענק.

wazza 2 באוקטובר 2013

רמי הקדמת אותי,אי אפשר לדבר על מודל שכר הוגן בלי להזכיר את השכר של המאמן
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000812030

יודא 2 באוקטובר 2013

אין שום שחקן בעולם שצריך להשתכר פי 10.000 ממחיר כרטיס למשחק בשבוע אחד! לא מסי, לא רונאלדו, וודאי שלא זלאטן באלטולי טבס אגוארו ודומיהם.
אברמוביץ גרם לעולם הכדורגל לאבד את התשוקה שאיפיינה אותו לפני בואו.
בתור אוהד ארסנל אין מאושר ממני כשמכרנו שחקנים במחירים מופקעים דוקא לקבוצות הנ"ל ושמחתי כשוונגר התעקש שלא לשלם סכומים מטורפים על כוכבי על.
אני מקווה שבואו של אוזיל לא מסמן דרך חדשה, כי או אז איבדנו את חלקת האדמה הקטנה שעוד נותרה בכדורגל העולמי.
לגבי מחירי הכרטיסים, כמו כל עסק, צריך מקורות מימון ואין טוב ומהנה יותר מאשר לשלם על אהבה גדולה שלך במיוחד כשאתה יודע שהכסף לא מועבר ישירות לכיסים לא ראויים. ברגע שהבעלים יכניסו לכיסם סכומי כסף שהם לא ראויים להם בתמורה להשקעה אז יהיה על מה להתלונן.

wazza 2 באוקטובר 2013

אתה אומר את זה כמחזיק מנוי?

אופיר 2 באוקטובר 2013

נקודה מצויינת, wazza. אגב, מחזיקי מנויים של ארסנל טוענים שאם תחלק את עלות המנוי במספר משחקי הבית של ארסנל בעונה (כולל גביעים וליגת האלופות) תקבל עלות כרטיס ממוצעת נמוכה מאשר בליברפול, למשל.

יודא 2 באוקטובר 2013

אפילו למנוי של קרית שמונה אין מימון.
ובכל זאת ברור לי שהייתי מוכן לשלם נניח 20 אחוז יותר מהממוצע, ולהיות חלק בסיוע לבניית איצטדיון חדש וכו'.
הנקודה היא כל עוד זה לא נובע מחזירות לשמה, אשמח.

matipool 2 באוקטובר 2013

איציק – אכן התגעגענו . הם משחקים נפלא כרגע ( מי האמין אחרי מחזור הפתיחה ) . יש להם עומק מדהים במרכז המגרש אבל לא בטוח שהרמה של השוער שלהם + ג'ירו אחד בהתקפה יספיקו בשביל לקחת אליפות מסיטי או צ'לסי .
הקופ הישראלי – +1 ללנה ( משום מה אי אפשר להגיב ישירות לתגובה שלך ) .

אהד 2 באוקטובר 2013

אתם לא רציניים.. תשע שנים ארסנל לא זוכה בתואר.. מסיימת במקום השני פעם אחת (לפני תשע שנים בדיוק), ולמעט הגמר מול ברסה לא עשתה יותר מדי גם בזירה האירופאית.. הדבר הכי מביך אבל היה לראות אותה הופכת לאנדרדוג מול יותר ויותר קבוצות ככל שהשנים נקפו.. למרות שהיא ממוקמת באופן מסורתי כראש בית בצ'מפיונס ונגר לא הצליח כבר שלוש שנים לעבור את שלב שמינית גמר הצמפיונס.
כמה משחקים יפים וונגר הופך מליצן שאבד עליו הכלח לאליל ואידיאליסט חסר פשרות שנושא על גבו את מעמד הביניים??? בכלל, עצם זה שהגדרת את ארסנל כמעמד הביניים (למרות שהיא לא בשום פרמטר) צריכה להוות ראייה ברורה לכישלון של ונגר בעשור האחרון.
ובכלל, אם בזכות הרכש של אוזיל ארסנל תיקח אליפות או תגיע לשלבים הגבוהים של הצמפיונס ליג, אני חושב שאוהדי ארסנל בכלל יהיו צריכים לתלות את ונגר, שכן זה רק מעלה את התהייה מה היה קורה לו הוא לא היה פרד עיקש וקמצן, אלא היה קונה שחקנים טובים?
אגב, לא מדובר רק על מדיניות הרכש של ונגר, אלא גם בעובדה שהוא מוכר את כוכביו מתוך מדיניות של שמירה על מאזן תקציבי הגון. זו הסיבה שאלכס סונג עזב ומדוע עד השנה המועדון שיווע לקשר אחורי ברמה גבוהה (למרות שאני אישית מאמין שסונג שחקן מוגבל שפשוט מיצה את יכולותיו תחת ונגר, בדומה לאדבאיור ולנאסרי).

לי אישית יש גם את התחושה שוונגר שומר על המדיניות שלו גם מטעמי אגו, להראות שהוא יכול להצליח גם בלי להשקיע יותר מדי כסף. קיצר, חכו טיפה עם המחמאות אנשים..

אביאל 2 באוקטובר 2013

אם הייתי אוהד ארסנל דווקא הייתי יותר מתוסכל בימים אלו (למרות האופטימיות הנוכחית), לחשוב מה היה קורה אם ההנהלה וונגר היו מושיבים את אחד מהעוזבים ביציע לשנה ומונעים את המעבר שלו (ראה פרגסון ורונאלדו לפני שעבר לריאל, ראה מויס עם רוני בקיץ הזה). ארסנל היתה מתמודדת ראויה על כל התארים בלי העזיבות, בעיקר של ואן פרסי, פאבראגס, נאסרי, סונג וכו'.

אופיר 2 באוקטובר 2013

אביאל, ואן פרסי היה בשנה האחרונה של החוזה, לזרוק אותו ליציע לא היה עוזר כאן. מובן שבחשיבה קרה עדיף היה (לדעתי) לתת לו לשחק עד תום החוזה ולהפסיד את סכום המכירה שלו מאשר למכור אותו ליונייטד, אבל אני לא צריך להחזיר חוב של חצי מיליארד פאונד על האמירויות.

סתם אוהד 2 באוקטובר 2013

אני חושב שהם פשוט רצו להשיג רווח של 50 מיליון כל שנה כדי לחסות את החוב. אולי למכור דווקא את רובין לא היה בעדיפות הראשונה שלהם אבל לא נותרו שחקנים אחרים שיכולים להכניס כסף ממכירה חוץ מרובין וסונג. לדעתי בטווח הארוך זה משתלם, גם עם רובין שנה שעברה לא היינו לוקחים אליפות ועכשיו המועדון בריא יותר וכמעט והחזיר את כל החוב מבניית האצטדיון.

השפיץ של הנעל 2 באוקטובר 2013

אני חושב שהסיבה העיקרית למחמאות ולהתלהבות שארסנל מקבלת היא ההגרלה המאוד קלה שהיא קיבלה. יש עוד סיבות כמובן- הקבוצה השתפרה והשחקנים שלא עזבו צברו ניסיון, מסוט אוזיל האדיר, פלאמיני המצוין, ובאופן כללי האווירה החיובית בקבוצה.

כשאני כותב על ההגרלה הקלה אני מתייחס כמובן לליגה האנגלית ולא להגרלה הקשה לשם שינוי שקיבלה ארסנל בצ'מפיונס, שם אני בהחלט מפרגן לה על נצחונות מרשימים מול שתי קבוצות לא חלשות בכלל (מארסיי אולי לא קונטנדרית אבל עדיין קצת טובה יותר מסטיאווה בוקרשט ודומותיה).

בשנה שעברה צ'לסי פתחה את העונה במאזן של 7 נצחונות ותיקו ב8 המחזורים הראשונים, הרבה מזה בזכות העובדה ששיחקה מול קבוצות ברמתה ומטה (אמנם ניצחה את ארסנל וטוטנהאם אבל שאר המשחקים היו מול קבוצות חלשות ממנה משמעותית), וכולם החלו לדבר על עדן הזאר ו"מי יעצור את אלופת אירופה". בסוף הקבוצה סיימה במקום השלישי אחרי עונת ליגה בינונית ובזכות העובדה שלא היו הרבה אלטרנטיבות לטופ 4 (בניגוד לעונה הנוכחית). גם ארסנל של השנה קיבלה הגרלה מאוד מקלה, עם משחקים שכל אחד מהם היא יכולה לנצח על הנייר (נכון שסוונזי בחוץ זה מוקש אבל גם יונייטד המושמצת כבר דרסה שם העונה אז גם אותם יש לקחת בפרופורציה). צ'לסי כבר שיחקה באולד טראפורד ובוייט הארט ליין ובגודיסון פארק. יונייטד כבר שיחקה מול צ'לסי ובחוץ מול סיטי וליברפול. על מנת שארסנל תצליח לשבור את תקרת הזכוכית שלה מזה עשור, היא תצטרך להתמודד עם מבול המשחקים הקשים שמחכים לה (יונייטד בחוץ, סיטי וצ'לסי בבית, ליברפול בחוץ) עד סוף הסיבוב. אני חושב שרק אם תישאר במרחק סביר מהצמרת בתוספת מינימום פציעות (כי המועדון כבר באמת לא יכול להרשות לעצמו פציעה של עוד שחקן), אפשר יהיה לדבר עליה בתור מועמדת לרוץ לאליפות. הלוואי וזה יקרה.

אמנון 3 באוקטובר 2013

ארסן ונגר מחזיק את מעמד הביניים של בעלי הקבוצות באירופה, בין היתר על חשבון האוהדים העשירים ביותר ביבשת.
הכסף הגדול לא נכנס לכדורגל האירופאי עם האוליגרכים ואברמוביץ', אלא הרבה לפני כן. במידה מסויימת הכסף של השייחים והאוליגרכים הזריק תחרותיות לליגה האנגלית שהייתה בשליטה בלעדתית של ענקיות הצ'מפיונז יונייטד וארסנל.

Comments closed