20 מיליון זה לעולם יותר מ-5

ההבדל בין מכבי ת"א להפועל ירושלים מסתכם בשורה אחת, זו שבתחתית תקציב.

תמונה1

הביוגרפיה שלי כאוהד כדורסל הולכת בערך כך: עד גיל 11-12 הייתי אוהד מכבי ת"א שרוף, ממתין לימי חמישי בערב בחרדת קודש. אני עוד זוכר היטב איך לא הצלחתי להירדם כל הלילה אחרי האיירבול של דורון ג'מצ'י בהתקפה האחרונה של גמר גביע אירופה נגד טרסר מילאנו בלוזאן ב-1987, ואיך ההחלקה שלו נגד אסטודיאנטס במשחק השלישי והמכריע של ההצלבה במדריד ב-1992 הפכה לי את פורים ל-ט' באב.

בין לבין, בעונת 1989/90, עלתה הפועל ירושלים לראשונה לפליי-אוף העליון, כך יצא שאט אט התחלתי לעקוב גם אחריה ומבלי להתכוון יותר מדי גם להפוך לאוהד שלה. לכמה שנים זה הלך ביחד – אוהד של הפועל בליגה ומכבי באירופה. עד שבסביבות 1993-1994 כבר לא יכול הייתי יותר לשאת את החיים הכפולים ובסתר לבי התחלתי לייחל להפסדים של מכבי באירופה. זה היה נראה לי כבגידה במולדת ובערכים שגדלתי עליהם, אבל החיידק האדום דבק בי יותר ויותר ואיתו האנטגוניזם כלפי מכבי, המכביזם והשמעון מזרחיזם.

עונת 1995/96 הייתה הפעם הראשונה בה היה לי מנוי למשחקי הפועל ירושלים. באותו קיץ הגיע לירושלים נחום מנבר, שהחזיר איתו לבירה מחולון את הבנים האובדים עדי גורדון, דורון שפע ופיני לוי, וצירף אליהם את פיני גרשון על הקווים. בפעם הראשונה העזנו לפנטז על אליפות. ניצחונות בשלושים הפרש על הפועל צפת וגבת-העמק במחזורים הראשונים חיזקו את התחושה שזה אפשרי.

במחזור השישי הגיעה מכבי ת"א למלחה עם הרכש הנוצץ מה-NBA טום צ'יימברס. מכבי וצ'יימברס (""Chambers, Chambers, who the fuck is Chambers?) הגיעו די קז'ואל למפגש הזה וקיבלו עשרים הפרש בראש לעיניו המתמוגגות של סוחר הנשק ביציע, באחד הערבים הבלתי נשכחים שידע האולם שברח' שטרן.

משחק הגומלין בסיבוב השני אמור היה להכריע מי תסיים ראשונה בליגה ותזכה ביתרון הביתיות בפליי-אוף. זה היה משחק שאני אישית חיכיתי לו חודשים. התחושה הייתה שניצחון הוא אפשרי. ואם יושג יסלול את הדרך לאליפות היסטורית בירושלים.

זאת הייתה הפעם הראשונה שלי ביד-אליהו. אני זוכר את השוק שקיבלתי כשנכנסתי להיכל. עד אז מגרש כדורסל היה בשבילי מלחה. ההבדל בין המתנ"ס לבין ההיכל היה עצום. ישבנו גבוה למעלה בפינה. השחקנים נראו קטנים והמגרש מאיים.

זו הייתה אופרה אחרת לגמרי. החל מהצגת השחקנים – עם הכרוז, והמוזיקה והמעודדות. איפה זה ואיפה החאפר במכנסי החאקי וכיפה שמוטה ממלחה, שיושב על דרגש ליד הספסל עם מיקרופון מחובר למגבר.

והאורגן המעצבן הזה… שתוקע לך את ה'סטגדש'! אחרי כל שלשה, לנעוץ לך אותה עוד יותר עמוק בכבד. ואחרי שלוש דקות זה עשר הפרש, ואחרי חמש זה חמש-עשרה. ו'נה נה נה אה אה אה מה-אה-כ-ב-י!' ואמא אני רק רציתי בחזרה הביתה.

זה נגמר בעשרים הפרש הקבוע שטלב"י כתב עליו (באותה הזדמנות זה יצא 17) ו- 3:0 חלק בסדרת הגמר בפליי-אוף.

עם השנים למדתי להתרגש פחות מקבלת הפנים ביד אליהו, אבל עדיין ראיתי שם בעיקר תבוסות של הפועל ירושלים. בכל פעם שמכבי הייתה צריכה או החליטה שזה מספיק חשוב היא הייתה מנצחת. כשיכלה להרשות לעצמה לזרוק פירורים, בגביע או במשחק ליגה לא משמעותי, עשתה זאת במשורה.

הייתי בסיפור הזה כל הרבה פעמים: הציפיות, המחשבה שהפערים נסגרו, שמכבי זה כבר לא מה שהיה פעם, שהשנה זה הולך לקרות… אבל זה תמיד נגמר אותו דבר (בעצם לפעמים הם היו עושים את זה שלושים).

ואתה מנסה למצוא סיבות – המסורת, הניסיון השמעון…

הקומבינות, השופטים, "הם מושחתים".

הפועל לוזרים…

עד שיום אחד אתה פשוט משלים עם העובדה שזו מתמטיקה פשוטה: 20 מיליון זה לעולם יותר מ-5 מיליון.

וכדי שהפועל ירושלים תוכל באמת יום אחד להוות אלטרנטיבה היא צריכה להתחיל קודם כל לסגור את הפער הזה.

ולכן מה שחשוב זה לא אולי לגנוב את האליפות במשחק או שניים בסוף העונה. מה שחשוב זה להגדיל בהתמדה את טור ההכנסות. למלא את הארנה. להצטרף ליורוליג ולהפוך שם לקבוצה לגיטימית.

ואז, בעוד חמש או עשר שנים, יהיה אפשר להתחיל לדבר על סגירת הפער שנובע מהמסורת, הניסיון וכו'.

החדשות הטובות מבחינת הפועל ירושלים זה שבפעם הראשונה נדמה שיש שם אנשים שגם מבינים את זה וגם יש להם את היכולת לפחות לנסות ליישם את זה.

והערה אחרונה לדיוויד בלאט: ביום שבו קבוצות יפסיקו לחגוג ניצחונות על מכבי בצורה "מוגזמת" מכבי כבר לא תהיה מכבי. עד אז, אם הייתי מכביסט הייתי מתמוגג מהמראות האלה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אומהה אומהה - שחר דלאל
בית הקלפים הירוקים - יניב פרנקו

47 Comments

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

יפה איציק, כל מילה

matipool 25 בפברואר 2014

מה שגרייזס כתב .

רועי 25 בפברואר 2014

תשמעו אתם אוהדי הפועל ירושלים זה משהו מיוחד,
חצי שעה לפני תחילת המשחק אתם בדרך לאליפות, דורסים כל דבר שזז, עם הישראלים הכי טובים. למחרת המשחק כולם מדקלמים לי "זה ההבדל בין 20 מיליון ל 5 מיליון".

מתי 26 בפברואר 2014

מה לעשות שחצי שעה לפני המשחק היינו מקום ראשון עם 14 נצחונות רצופים… אתה לא חושב שלתקציב יש תפקיד משמעותי ביצירת פער מקצועי?

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

רועי, יש בזה משהו. זה חלק מהאישיות המורכבת (שלא לומר המתוסבכת) שאתה מפתח כאוהד הפועל בשביל לשרוד ככזה. איך כתבה נפלא קורין אלאל – "החלומות באוויר הראש באדמה".

רועי 26 בפברואר 2014

מתי,
בוודאי שאני חושב שלתקציב יש משמעות ביצירת פער,
לכן לא מובן לי חוסר הצניעות והזחיחות שהופגנו מצד הפועל ירושלים (בליבוי התקשורת יש לציין) בימים שלפני המשחק.

אלעד כץ 26 בפברואר 2014

אם אני לא טועה כתב מאיר גולדברג..

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

אכן, כתב יפה מאיר גולדברג (ושרה יפה קורין אלאל). תודה.

איציק 26 בפברואר 2014

איציק,
פוסט יפה רק שאלה קטנה.
אני מסוגל להבן איך אפשר להיות אוהד מכבי בכדורסל ובית"ר בכדורגל (אצלי באר-שבע מחליפה את הבית"ר שלך), אבל איך מסתדר אוהד הפועל ירושלים כדורסל ובית"ר בכדורגל? אין פה איזה פיצול אישיות בו אישיות אחת שונאת את האחרת?
:-)

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

איציק,
נשאלתי זאת לא פעם. את האהדה לבית"ר קיבלתי בגנים, האהדה להפועל כדורסל היא משהו נרכש. וכשרכשתי אותה, בשנות התשעים, לא הייתה ממש יריבות בין בית"ר להפועל בירושלים, בטח לא עם הכדורסל (אני זוכר שעדי גורדון ואלי אוחנה ארגנו פעם במשותף אירוע צדקה יפה במלחה בהשתתפות בית"ר כדורגל והפועל כדורסל). היריבות הייתה הרבה יותר ירושלים-תל-אביב, ובייחוד ירושלים-מכבי ת"א. גם היריבה השנואה של בית"ר הייתה אז מכבי ת"א ולא הפועל ת"א (שבאותם שנים לא הייתה ממש רלוונטית). ולכן לאהוד את בית"ר והפועל כדורסל די הלך טוב ביחד עבור לא מעט פטריוטים ירושלמיים כמוני. בשנים האחרונות זה אכן הופך להיות קשה יותר. חלק מהתעוררות של התודעה האדומה בעיר, שמובילה אותה הפועל קטמון, היא דרך הדגשת הזהות האדומה ושנאה לבית"ר. הפועל, גם כדורסל, הופכת להיות יותר "הפועל" מאשר "ירושלים". מצד שני, גם בית"ר למרבה הצער היא כבר לא אותה בית"ר…

tsiklop 26 בפברואר 2014

כל ירושלמי עלי אדמת ירושלים בתקופת אלי אוחנה ועדי גורדון אהד את בית"ר בכדורגל והפועל הכדורסל, זה היה מדבק, זו היתה אהדה לירושלים באיזו צבע רק שתצבע אותה.

הם גם היו מארגנים משחקי צדקה משותפים

JOSH 26 בפברואר 2014

כל השילובים האלה מחרידים אותי, לא פחות.
אני מכיר למשל המון אוהדי מכבי חיפה בכדורגל שבכדורסל, גם בליגה, הם אוהדי מכבי תל אביב (יש שיכנו אותם "אוהדי הצלחות"). חלקם אפילו מעודדים ויוצא להם לשיר שירים נגד הקבוצה האהודה עליהם בענף השני, קטע הזוי.
גם יצא לי להכיר אדם שהעיד על עצמו אוהד הפועל בכדורגל ומכבי בכדורסל, ואוהדי מכבי בכדורגל שאוהדים את הפועל חולון בכדורסל.
ככה שלאהוד בית"ר רגל והפועל ירושלים סל זה עוד הגיוני לאור מה שהעלו כאן, ויש דברים מוזרים הרבה יותר. (למרות שבגלל אנשים כאלה מכבי ירושלים נעלמה, שיתביישו)

איך אדם מסוגל לעשות את זה?

שי 26 בפברואר 2014

אלפסי רק בקשה קטנה אחת……

תכתוב יותר, הרבה יותר!!!

אורי 26 בפברואר 2014

+ 1

יניב 26 בפברואר 2014

רק הערה
לעולם לא יהיה לירושלים 20 מיליון כמו למכבי.
גם בארנה ויורוליג .
מספיק לראות את גיוס הכספים מספונסרים שעושה מכבי סל מול מכבי רגל ולהבין כמה זה בלתי אפשרי להשוות.

ולכן תמיד יהיה למכבי יותר מלירושלים.
השאלה מה מספר הקסם – שממנו דרך עבודה חכמה ניתן לצמצם פערים.
כשזה יהיה 20 מול כמה ?
להערכתי מול 7-8 .

אבל זה תמיד ידרוש מירושלים להיות יותר חכמה ויעילה – ירושלים השנה הרבה יותר חכמה ויעילה ביחס לירושלים של שנים קודמות- יש לה עוד דרך לעבור גם במישור הזה.

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

נכון, הפועל ירושלים כנראה לעולם לא תהיה מכבי ת"א (ואולי טוב שכך), אבל אני לא חושב שיש איזשהו מספר קסם לסגירת הפער. כשזה יהיה 20 מול 8 זה ייגמר 15 הפרש..

יניב 26 בפברואר 2014

אני לא מסכים.
בגישה הזו סגור את הכדורגל לשנים הקרובות כי אלה היחסים שצפויים גם שם.
ירושלים צריכה להגדיל משמעותית הכנסות – אבל היא תמיד תהיה נחותה תקציבית .
היא חייבת ללמוד להיות ארגון יעיל יותר וחכם יותר.

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

נכון שהיא צריכה להיות ארגון יעיל וחכם יותר, והיא עושה צעדים בכיוון. אבל כמו שכתב טל בן יהודה באחת ההודעות בדיון הזה, כדורסל (בשונה מכדורגל) הוא ענף שבו פערים באיכות וכישרון של שחקנים זה משהו שקשה מאוד להסתיר לאורך זמן.

יניב 26 בפברואר 2014

בכל ספורט קבוצתי כולל כדורסל – ניתן לסגור פערים בעומק הכשרון והסגל.
בכדורסל הישראלי שהוא חיה חריגה – הפערים הם כאלה עצומים שזה לא קורה .
מנקודה מסוימת הפער ניתן לסגירה.
צריך גם להיות הוגנים ולהגיד שהיום מכבי לא באמת מוציאה 20 בפועל- מתוך זה היא מפרישה את המעשר שלה לכל השחקנים שהיא משלמת להם מטעויות שנים עברו + בחירות לא חכמות ולא יעילות.

את המכבי של דני פדרמן אפשר לנצח גם ב7-8 .

גיסנו 26 בפברואר 2014

גיוס הספונסרים המטורף של מכבי מגיע אחרי עשרות שנים של הצלחה מקומית ובאירופה. כולל לא מעט שנים שבהן לראות משחק של מכבי היה אחד מהשידורים הישירים הבודדים שיכולת לראות, ושהצלחה של קבוצה ישראלית תרמה הרבה יותר לזקפה הלאומית.

אם ירושלים תכנס ליורוליג, ותמלא בקביעות את הארנה במשחקי יורוליג כמו שמכבי ממלאת את נוקיה – הספונסרים גם יגיעו. הניחוח האמריקאי והאופציה לנפנף בשם של אמארה סטודמאייר גם יכולים לעזור.

כמו שאמרת – ירושלים צריכה להיות חכמה ויעילה, לא להביא סוחרי נשק כבעלים ולא להחתים שחקנים עם דרכונים אירופאיים מזוייפים – ועם קצת סבלנות היא יכול להגיע לתקציב של 10 מליון באופן די סדיר.

צור שפי 26 בפברואר 2014

אין דבר כזה "לעולם לא". במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון כאן, בהקשר הזה השיר המתאים הוא "אימפריות נופלות לאט".
מותר לקוות.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 27 בפברואר 2014

היו שנים שלמרות הפערים הכספיים העצומים, הקבוצות היו כמעט שוות ע״ע עונת הפיצה, העונה של חולון של דורסמן ובמידה מסוימת גם העונה שעברה. עדיין בגלל ההבדלים הכספיים, בדרך כלל זה צירוף של חולשה של מכבי והתעלות של היריבות.

רוני 26 בפברואר 2014

לי זה קרה בגמר של 89, לא נעים אבל מאוד שמחתי כשקוקוץ ראדגה ואיבנוביץ עשו בית ספר למכבי.
כנראה שיש משהו שמשותף לאוהדי בית"ר באשר הם….

טל בן יהודה 26 בפברואר 2014

מאד מסכים עם הדברים האלה.
אתה למעשה מציין את הסיבה שאני חושב שנבואות הזעם (בעיקר של ידידינו גיל שלי) לא יקרמו עור וגידים כל כך מהר.
בינתיים, נראה שמכבי היא היחידה שמסוגלת להגיע לסכומים האדירים הללו שנה אחר שנה, שיבטיחו לה דומיננטיות באופן קבוע.

למזלה של ההנהלה הצהובה, כדורסל הוא אחד מענפי הספורט עם היחסיות הגבוהה ביותר בין כסף (הבאת כישרון) להצלחה. בענף כמו כדורגל, הסיכויים של האנדרדוג גבוהים יותר מהכדורסל.

חוץ מזה, נהניתי לקרוא.
בעיקר הקריאה של חווית יד אליהו בפעם הראשונה אחרי שנים של מלחה.

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

טלב"י, ידעתי שתהנה מהקטע הזה :) ברור לך שרק 20 שנה כמעט אחרי אני יכול להודות במה שחשתי בפה מלא ולהפסיק להדחיק את זה…
ואני מסכים מאוד עם מה שרשמת לגבי זה שכדורסל הוא ענף שבו פערים של כסף וכישרון באים לידי ביטוי באופן הבולט ביותר.

סניור 26 בפברואר 2014

מסכים מאוד,
בכדורסל אין אפשרות לגנוב גול ולרדת לבונקר ולכן לאיכויות לאורך המשחק חשיבות גדולה יותר מאשר בכדורגל, או ליתר דיוק, פחות אפשרות לניצחון נגד הסיכויים על הנייר.

סתמאחד 26 בפברואר 2014

דיוויד בלאט התייחס לירידה המביכה של אוהדי מגדל אל הפרקט לאחר הניצחון על מכבי במלחה.
מה שמותר לאוהדי נס ציונה לא ראוי לאוהדי מגדל ויש לא מעט אוהדים ירושלמים שסבורים שזו היתה טעות לחגוג על הפרקט ניצחון על מכבי.

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

מאז שאני זוכר את מלחה נצחונות על מכבי חוגגים בירידה לפרקט. להיפך, אם זה לא היה קורה זה אולי היה מעיד על יהירות וזחיחות שרחוקים מלהיות מוצדקים עדיין.

ויקטור מורוז 26 בפברואר 2014

אני דווקא ציפיתי לטור שבו אתה מהלל ומשבח את המאמן הישראלי על עליונותו הטקטית מול המאמן הזר, אבל כנראה שזה נכון רק בכדורגל, ורק כשמכבי מאבדת נקודות.

יואב 26 בפברואר 2014

מורוז,
זה נכון רק לגבי מכבי. אם לביתר/חיפהאזקלון היה מאמן זר מצליח, הכל היה טוב.
רק לגבי מכבי.

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

חברים, אתם נשמעים כמו אוהדי הפועל.

רן 26 בפברואר 2014

הפערים בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים הם קודם כל בגודל הקהילה שכל אחת מהן מייצגת.
אני בספק גדול אם לירושלים יש בכלל 10,000 אוהדים שיכולים למלא את הארנה באופן קבוע ביורוליג, וגם אם יש, אז כנראה אף אוהד לא יישאר בבית.
ירושלים היא עיר גדולה, אבל פוטנציאל אוהדי הכדורסל, שגם לא ישנאו את הפועל בגלל שהם אוהדי בית"ר, הוא נמוך מאד, שלא לדבר על כך שכלכלית, העיר תל אביב חזקה הרבה יותר.

מעבר לזה, מכבי ביצרה את מעמדה, בדרכים מוסריות יותר או פחות במשך עשרות שנים ואין שום אפשרות לבנות לה מותג מתחרה כיום.

הדרך היחידה היא אם יבוא שיח' ערבי, כמו זה שהגיע למנצסטר סיטי, וירכוש את הפועל. אז לא תהיה משמעות ליכולת הכלכלית האמיתית של הקבוצה, והיא תוכל להתמודד באופן שווה מול מכבי.

יבוא אחד כזה?
אולי אם הקבוצה תעבור לשחק במזרח ירושלים?

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

את צודק רן. ולדעתי גם הפועל הולכת לעבור טראומה לא קטנה במעבר לארנה. ברוב המשחקים הוא יהיה שלושת רבעי ריק ואם אלפיים צופים במלחה זה עוד נראה ונשמע טוב, באולם של 11,000 זה ירגיש מאוד מנוכר.

אורי 26 בפברואר 2014

דווקא למשחקי גמר גביע או פיינל פור הפועל מילאה ללא קושי לפחות חצי מיד אליהו ( 2007 אם אני לא טועה )
כך שבשנים הראשונות של הארנה אפשר לצפות ל 5000 במשחקים גדולים ולקוות שהמספר יגדל עם השנים

מאשקה 26 בפברואר 2014

אלפסי, טור נהדר.
ההיסטוריה הספורטיבית שלנו כמעט הולכת יד ביד, ורק בגלל שאני מבוגרת ממך, מעולם לא סגדתי לערבי חמישי הצהובים של מכבי ת"א, וגם בית"ר לא הייתה בליבי מעולם. אני אדומה עם ירושלים ובאר שבע.
ההרגשה של פעם ראשונה בנוקיה שהיה עוד יד אליהו, דומה מאוד למה שקרה לי בשנות ה – 90.
אהבתי את הטור שלך, ובאמת מצפה שתכתוב יותר.
ניפגש בארנה :)

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

בכיף מאשקה :)

איציק 26 בפברואר 2014

מאשקה,
מזמן לא שמענו ממך, איזה כיף ;)
רק נשאר להעביר אותך בכדורסל מירושלים למכבי וניהיה בואתה סירה :-)

YG 26 בפברואר 2014

אני הפסקתי לעקוב אחרי כדורסל בארץ ב-1988.

קראתי אז באיזו ידיעה במעריב או ידיעות ש-"התקציב של מכבי השנה עולה על זה של הליגה כולה", ואמרתי לעצמי שזה לא פייר.

מאז אין לי לא מכבי, לא הפועל ובטח ובטח שלא שימון.

YG 26 בפברואר 2014

וחוץ מזה- מצטרף לאלו שקוראים לך לכתוב כאן יותר!

ויקטור מורוז 26 בפברואר 2014

לא הבנתי מה אתה רוצה ממכבי. שיורידו את התקציב כדי להיות בינוניים/חלשים? כך זה זה בכל העולם, בכל ספורט.

רוני שטנאי 26 בפברואר 2014

יופי של כתיבה איציק, ומשהו קטן. הקריאות לצ'יימברס לא הומצאו על ידי אוהדי הפועל ירושליים, אני יכול לאמר לך ממקור מאוד מוסמך על הגירסא האמיתית מהיכן נלקח השיר. כזכור אייאקס זכתה ב 95 באלופות כשניצחה את מילאן הגדולה ששמה רביעיה לדרים טים של קרוייף. לקראת הגמר הקליטו אוהדי אייאקס שיר מיוחד על פי השיר האלמותי " LIVING NEXT DOOR TO ALICE " הווארייציה על הנושא שמה בשיר את מילאן במקום את אליס. השיר הפך ללהיט גדול בהולנד ואצל אוהדי אייאקס בכל העולם בייחוד אחרי הניצחון עם השער של קלוייברט הצעיר. ובכן בעיר קטנה בשרון התגורר לו באותם אוהד צעיר של אייאקס שאהב עוד כמה מקצועות ספורט והיה חלק בלתי נפרד באותם ימים ממגרש המטרווסט וקבוצת הכדורסל של מכבי עירוני רעננה. אותו אוהד הלך כמעט לכל משחק של הקבוצה עוד לפני שהיא עלתה לליגה העליונה וגם בימים שאימן אותה אחד בשם שימי ריגר ושהיא שיחקה באולם של חטיבת ביניים בו היו 300 מקומות. ובכן יום אחד הוגרלה אותה רעננה הקטנה והצנועה למשחק גביע אל מול מכבי ירושלים ובמשחק שנערך ברעננה אותו אוהד שבאותם ימים נחשב לאחד האוהדים המובילים של המקהלה הרעננית (ליהטט בזמבורה) השתמש באותו השיר המפורסם רק שאת אליס ומילאן החליף הכוכב האגדי למונט סטרוטרס, ומהון להון השיר הגיע גם לבירה ומשם ליציעים שלכם במלחה.

איציק אלפסי 26 בפברואר 2014

יופי של סיפור, רוני! עד היום הייתי בטוח שזה הומצא ע"י החבר'ה מאחורי הסלים במלחה…

אורי 26 בפברואר 2014

טור מעולה
אתה חייב לכתוב הרבה יותר

Amir A 26 בפברואר 2014

נו, אז תעברו לעקוב אחרי בייסבול. שם להבדלי התקציב בין הקבוצות יש פחות השפעה.

היסטוריון של ספורט 27 בפברואר 2014

איציק מדהים כמה זיכרונותינו דומים.
1.גם אני גדלתי על מכבי ביום חמישי .גם אני זוכר את הפאשלה של צביקה שרף כשהשאיר את מיקי ומוטי על הספסל בגמר 87.
גם אני זוכר את פורים (ט"ו ) הופך לתשעה באב ואת העצבות הקודרת שלנו בעקבות אסטודינטס 92.
אני גם זוכר עוד כמה זיכרונות יפים כמו הניצחון במילאנו ב 87 הניצחון ההיסטורי במדריד באותה העונה.והחסימה הגדולה של סימס על אפי הלא הואסאן אפפיניו מברצלונה בעונת 91-92.
גם אני רכשתי אט אט את אהבתי להפועל ירושלים של גורדון.
גם אני צחקתי על צימבארס.
אך בדבר אחד לא חשתי נפשית כמוך.
אני תמיד אבל תמיד שרוף של מכבי ביורוליג .(וביני לבין עצמי יותר חשוב לי שמכבי תצליח ביורוליג מאשר הפועל בליגה).

2.בארץ הייתי ובעיקרון עודני בעד ירושלים.אלא שלפני מספר שנים זה קצת נעצר אצלי. זה נעצר ברגע שחשתי שהפועל ירושלים מנסה לגנוב אליפות. ברגע שהגמר הפך להיות משחק בודד הרגשתי שבהפועל מנסים לקצר דרך ולגנוב את אותו משחק בודד. או אז חזרתי להיות בעד מכבי לא משום שאני אוהד אותה אלא עקב היותי קודם כל בעד הספורטיביות והרגשתי שמנסים לפגוע באותה ספורטיביות.
בגמר 2007 למשל הייתי בכאב לב גדול אך בעד מכבי .
אחרי המשחק הייתי בדיכאון שבוע .
אמנם לא רציתי שהפועל תנצח …אין לי ספק שגנבו להפועל את המשחק ייתכן שבדרכים לא כשרות. מצד שני אם המשחק לא היה נגנב מהפועל הייתה נגנבת ממכבי עונה שלמה אכן דילמה.

3. בעיקרון הגעתי למסקנה הזו הרבה לפניך בעניין התקציבים ..אך אם יורשה לי ישנו משהו שקודם אף לכך.
הפועל היא בעצם פרדוקס ספורטיבי די טרגי .
הפרדוקס נובע מכך שבמשך שנים רבות (אך לא בחמש השנים האחרונות).
הפועל הייתה גדולה על הליגה הישראלית בשני מספרים אך הייתה קטנה ממכבי ב3-4 מספרים. זה הוביל למצב שרק כישלון היה אפשרי שהרי מקום ראשון מחוץ להישג יד …גם מקום שני מהווה בוג של אכזבה ובטח אם גם זה לא מושג. לכן הגעתי ממזמן למסקנה שהפועל צריכה להתמקד באירופה .ראשית כל לקבוע יעדים לזמן ארוך.
כמו השתתפות קבועה ביורוליג ושנית לנסות לשחק בליגה יותר מתאימה לה ליגה שבעצם תמנע את קיומו של אותו פרדוקס.
הליגה שאני חושב שהיא הכי מתאימה להפועל היא דווקא האדריאטית זו שמכבי פרלטטה איתה . למכבי ליגה זו לא נתנה כל ערך מוסף.להפועל היא תיתן הרבה …כי לפני שהיא בכלל מדברת על מכבי או על היורוליג היא צריכה להתמודד בהצלחה עם קבוצות התחתית של היורוליג כגון ציבונה ולובליאנה (שהעונה נעדרו מהמפעל)והכוכב האדום ופרטיזן בלגרד (האחרונה היא היחידה מליגה זו שהעפילה לטופ 16 ). כמדומני שאלופת הליגה הזו וסגניתה מקבלות כרטיס אוטומטי ליורוליג. אם דרך ליגה שכזו תעפיל הפועל במשך כמה שנים ליורוליג זה יהווה את הצעד הראשון בדרך הארוכה עד ההתמודדות עם מכבי.
הצעד השני יהיה להעפיל לטופ 16 ביורוליג .ורק אחרי שמעפילים לשלב זה בקביעות במשך מספר שנים אז ורק אז ניתן לדבר על קריאת תיגר באופן קבוע על מכבי .
כאמור השנה אנו רואים ניצנים של שיפור.
בנוסף חשוב לי להדגיש שלא די להשתתף ביורוקאפ מכיוון שבשנים האחרונות (למעט העונה ) הפועל שיחקה בדיוק שישה משחקים במפעל זה ואז הודחה וגמרה את העונה. אמנם השנה השלב הראשון מבטיח עשרה משחקים אך זה בלבד לא מספיק ..אירופה צריכה להיות המטרה.
ודווקא כשהפועל הגיעה לשיא במסלול זה באותה זכייה נפלאה בשנת 2004 בבלגיה היא וויתרה על הכרטיס האוטומטי ליורוליג (למיטב ידיעתי הקבוצה היחידה אי פעם שוויתרה על כרטיס למפעל החשוב הזה). מכאן התחילה ההתרסקות והמשיכה מניסיון לגנוב ממכבי משחק בודד בסוף מאי .
החזרה לדרך הנכונה תהיה לא להסתכל על מכבי …אך זה אפשרי רק בתנאי שיש לך ליגה אלטרנטיבית לליגה הישראלית.

איציק אלפסי 27 בפברואר 2014

תגובה מרתקת, תודה.
אני מאוד מסכים עם הניתוח של המצב של הפועל ירושלים בנקודה השלישית.

אסף כלשהו 4 במרץ 2014

וואו, חוץ מכאבי הלב אחרי הפסדי מכבי באירופה, יכולתי לכתוב טור זהה מילה במילה. אמנם הייתי בעדם באירופה בתור ילד, אבל לא בכזו אדיקות, ואחרי שגיליתי את הפועל דרך אבי המכביסט (והלא-ירושלמי במקור) שהיה לוקח אותי למלחה למשחקים של הפועל נגד מכבי (והשיג את המטרה ההפוכה הודות לאווירה האדירה במלחה) מהר מאוד התחלתי לבוז למכבי גם בזירה הבינ"ל.

אבל עם דילמת האהדה של הפועל-בית"ר אני כל כך מזדהה. התמודדתי איתה במשך כל כך הרבה שנים, וגם אצלי בית"ר עברה בגנים והפועל נרכשה על ידי באופן עצמאי, מה שברבות הימים הפך אותי להרבה יותר אדום מאשר צהוב. לצערי, החל מהעונה הזו אני כבר לא כל כך מגדיר את עצמי כאוהד בית"ר, ככה שהדילמה הולכת ונעלמת לה.

Comments closed