ואף על פי שיתמהמה

להיות אוהד ליברפול זה הדבר הכי דומה לחוויה דתית

lfaith

בשלב מסוים הגעתי למסקנה שזה לא משנה.

לא משנה אם אלוהים קיים או לא קיים. אני מקיים את מה שאני מקיים מהריטואל הדתי בשביל החוויה, כי זה מרגש ומחזק אותי. לא בגלל שמישהו ציווה עלי או החליט שאני אדם טוב יותר אם אשמור את זה ואקפיד על ההוא.

ומאז אני חי בשלום עם מה שאני מקיים ומה שלא, עם מה שאני שומר ועם זה שאני לא מקפיד.

נכון, כאוהד כדורגל אתה מייחל לרגע בו הקפטן של הקבוצה שלך מניף חפץ מתכתי כלשהו.

אבל התכלית האמתית היא החוויה עצמה. להיות אוהד.

כל אוהד מרגיש שיש משהו מיוחד בקבוצה שלו.

אבל איכשהו, מהזווית הלא אובייקטיבית שלי, נדמה שבלאהוד את ליברפול יש משהו עוד יותר מיוחד.

כשאני שואל חבר'ה צעירים שהתחילו לאהוד את ליברפול בשנות המדבר הארוכות – למה? קשה להם למצוא סיבה טובה. אבל אתה רואה אותה בעיניים שלהם כשהם מדברים עליה.

עבורי לאהוד את ליברפול זה משהו דומה לחוויה דתית.

When you walk through a storm hold your head up high

זה הכי "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי" (וכנראה זה לא סתם שברנדן רודג'רס פתח עם הפסוק הזה מתהילים את נאומו המרגש באזכרה לחללי הילסבורו)

Though your dreams be tossed and blown, walk on with hope in your heart

זה בדיוק – "ואף על פי שיתמהמה, עם כל זאת אחכה לו בכל יום שיבוא".

האמונה היא הדבר העוצמתי ביותר שיש לאדם. היא נותנת לו את הכוח במצבים הקשים ביותר, היא נשק חזק ביותר גם עבור החלש ביותר.

ביסוד החוויה הדתית עומדת האמונה.

ביסוד האהדה לליברפול, עבורי לפחות, עומדת האמונה.

אני זוכר את ליברפול לוקחת אליפות במעומעם, על השנים הגדולות שמעתי רק סיפורים.

עבורי לאהוד את ליברפול זה סיפור של הליכה זקופה בעין הסערה, עת חלומותיי מטלטלים ונושבים ברוח.

ועדיין, להאמין שבקצה הסערה ממתינים רקיע מוזהב ושירתו הערבה של העפרוני.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

קרב זוגות או משהו כזה
בישראל אוהבים ספורט

46 Comments

Guy Weintraub 13 במאי 2014

לגמרי. כתבת נהדר.

oded 13 במאי 2014

תודה איציק, יפיפה

אריק 13 במאי 2014

מעולה! עושה לכם טוב המדבר…

אלעד אחד 13 במאי 2014

אריק גם אתה התעלת על עצמך השנה…

MOBY 13 במאי 2014

יפהפה

אריק האחר 13 במאי 2014

יפה מאד.

סימנטוב 13 במאי 2014

נפלא איציק! פלוס מיליון, אגודלים למעלה ועוד ועוד :)
תוך כדי הקריאה עלו בראשי דבריו של ליבוביץ ("אני מאותם בני אדם שמאמינים שהמשיח י-ב-ו-א") אני מתחבר לדברים שלך ברמת הנימים שלי (ולא לגבי הקבוצה…). ציטטתי אצל בני חצי בצחוק את פירסינג שציין שצלעות ההר הן המזינות את החיים ולא פיסגתו אבל כן אלו הם החיים הרגעים שאנחנו עוברים עם העוצמות שבהם השאיפה תשוקה ערגה האמונה… כך צריך לשאוף שהזמן שלנו כאן יתקיים.

matipool 13 במאי 2014

יפה וגם קצת מנחם .
עדיין , לא יכול להשתחרר מתחושת הפספוס שלא לאמר אובדן של האליפות הזו .
כואב לי נורא על סטיבי . שעון החול שלו מתקתק בקצב מהיר ולא נראה לי שהוא יזכה להגיע לארץ המובטחת .
אם בהקבלות תנכ"יות עסקינן – סטיבי הוא משה רבנו .

אנונימי 13 במאי 2014

סטיבי הוא איוב, לא משה רבנו

matipool 13 במאי 2014

באמת ששכחתי שאיציק כתב את זה .
כמה אופטימיים היינו אז …

ערן 13 במאי 2014

יפה כתבת, איציק.
וגם תרגום מעולה לשורות הכי מרגשות עבורנו…
מאמין שסטיבי ייזכר בעתיד הרחוק יותר כגיבור, ובצדק (איסטנבול 2005, מישהו?)ולבטח לא כגיבור טראגי.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 13 במאי 2014

יפה יפה

עפר ויקסלבאום 13 במאי 2014

וכשהקבוצה השנייה שלך היא בית"ר ירושלים…

איציק אלפסי 13 במאי 2014

אז באמת צריך משהו להיאחז בו…
אבל האמת שהרבה שנים היה כיף לאהוד את בית"ר ירושלים, זה נהיה מגעיל רק בעשר שנים האחרונות.

יוסי מזרחי 13 במאי 2014

בענין האחד הזה, אני עם איציק.

אסף רביץ 13 במאי 2014

סיכום עונה מושלם

cookie-monster 13 במאי 2014

תגובה 7 לפוסט של גרייזס על הנצחון על ניוקאסל הביעה הפתעה משהו מהאופטימיות שנראת תמיד אצל אוהדי ליברפול. ניסיתי ללנקק לו את המילים של YNWA (לא עבר ..) אבל הפוסט הזה מביע את התשובה מצוין גם :)

משה אהרון 13 במאי 2014

גם לנו יש שיר שאנחנו שרים מלוא הגרון עם מלים על תמיכה חסרת גבולות בקבוצה (Marching On Together). זה לא אומר שרובנו אופטימיים חסרי תקנה (חלקנו, אני לא מכיר הרבה).
רבאק תהיו באבל!

cookie-monster 13 במאי 2014

אצלנו YNWA מוטבע כבר מזמן בDNA, לא רק על הCREST.
כמו שכל אוהד ליברפול יגיד לך – זה לא עוד שיר. זה בכלל לא שיר. זה לא עוד המנון.
זו דרך. זה בפנים.

משה אהרון 13 במאי 2014

שלא יובן שאני לא מעריך את האמונה הזו. אני פשוט לא מתחבר (וגם מתקשה להאמין) לגישה כזו חיובית דקה אחרי שמפסידים אליפות.

cookie-monster 14 במאי 2014

אמונה ואופטימיות אלה לא מילים חופפות

cookie-monster 14 במאי 2014

נרדפות*
זו השעה…

לאה גולדברג 13 במאי 2014

" איך אתעורר משנתי
ואין בליבי אמונה ? "

משה אהרון 13 במאי 2014

ככל שאני קורא יותר ושומע יותר, כך אני מגיע למסקנה שיש אוהדים עילאיים, כאלו שברור להם שהקבוצה שלהם הכי טובה בעולם בכל רגע נתון, יש אוהדים פסימיסתיים (כמוני) שבתוכם תמיד מנקרת להם התחושה שלמרות שהעונה הולכת טוב והקבוצה מנצחת ומקום ראשון, הם הולכים לחרבן על הכל בסוף (לשם הבהרה הסינריאל הזה לא קרה לי כבר 13 שנה, עת לידס היתה במאבק על האליפות בפעם האחרונה). ויש אוהדי ליברפול.
איציק, הפוסט הכ"כ יפה שלך, ממחיש את הייחודיות באופטימיות/אמונה הבלתי נדלית של אוהדי הקבוצה הזו. וזה מעצבן כמה שזה יפה…

טל 12 13 במאי 2014

יפה

אני חושב שיש את הדברים שתמיד שם בקבוצה שלך או שאולי יותר נכון לומר שהם נמצאים בראש שלנו בשעה שאנו אוהדים את הקבוצה. אוהד אוהב את החויה של להיות אוהד של קבוצתו ותמיד מקווה.

אסף כלשהו 13 במאי 2014

"אוהד אוהב את החוויה של להיות אוהד של קבוצתו ותמיד מקווה"- משפט נפלא. מזדהה מאוד כאוהד ליברפול וכאוהד בכלל.

אברם 13 במאי 2014

לא יודע. לא מתחבר לאמונה דתית באל או בקבוצה על אף אהדה למועדון מסוים מישראל. הסיבה שאני או כל אחד אחר אוהד קבוצה מסוימת היא מקרית גרידא ולכן הצמדת תיאוריים מיסטיים או פאראפיזיים נראית לי קצת מגוחכת.
מתנצל שאני חושב אחרת מכם, אנא אל תיפגעו.

הקדוש ברוך who 13 במאי 2014

אכן אמונה דתית, אבל אמונה דתית כמו שהיא צריכה להיות. אמונה דתית שאני יכול להתחבר אליה.

לא אמונה שתובעת ממך להאמין שאנשים רכבו על סוס מעופף, שאנשים קמו מן המתים, שאנשים עלו בסערה השמימה ושאפשר להכניס את כל היצורים החיים בעולם לתוך סירה שנבנתה ע״י נגר בתקופה שקדמה לתקופת האבן*.

לא אמונה שמאיימת עליך מאז אתה ילד שאם לא תעשה בדיוק – אבל פאקינג בדיוק – כל מה שאומרים לך אז הבוס יתהפך עליך וידון אותך לעינויים כאלה שתרצה למות. אלא שזה לא יעזור לך – למען האמת הכיף האמיתי יתחיל רק אחרי שתמות (ואחרי זה מספרת לך שיש לך רצון חופשי).

אמונה שמרגשת אותך כל שבוע מחדש בלי שתצטרך להעלות אנשים על המוקד, לדון נשים למוות בסקילה, לתלות הומוסקסואלים, או לקחת ילדים קטנים ולהוריד להם חתיכה מהזין – גם אם לעשות את כל הדברים האלה מרגשים ומחזקים אותך.

אמונה פתוחה, מזמינה ומקבלת. כל כך מקבלת שהיא מקבלת את חיקה גם אנשים שמאמינים בדברי ההבל שתוארו בשלוש הפסקאות הקודמות**.

בניגוד לאמונה דתית כמו שאנחנו מכירים אותה המאמינים בליברפוליזם יודעים שאין מדובר באיזהשהיא אמת. שאמונה במקרה הזה איננה יומרה לדעת הכל בלי שום הוכחות אלא בסך הכל מילה נרדפת לתקווה. החלטה מודעת להמשיך לקוות.

טור יפהפה.

* זכיה של ליברפול באליפות אמנם לא סבירה אבל עדיין – קצת פרופורציות.

** נשלחת מכאן קריאה נרגשת לאידיוט מהאותיות: יכול להיות שאות ג׳ בשם ג׳רארד משמעה גבעול דשא לח במיוחד?

אלעד אחד 13 במאי 2014

Who דת- איפה היית? התגעגתי לתגובות המחכימות/מתחכמות/משעשעות שלך

cookie-monster 13 במאי 2014

באותה תקופה בנו את הפירמידות – משהו שאם לא היה קיים חכמנו מהיום היו אומרים שאין שום סיכוי שבעולם שאפשר לבנות אותו בתקופה ההיא. אז מי יודע מה איזה נגר היה יכול לבנות.

סימנטוב 13 במאי 2014

אהבתי

באבא ימים 13 במאי 2014

קוקי –

את טוענת שהפירמידות נבנו בתקופת המבול? כי זה משהו שאפילו בתנ"ך לא אומרים.

אני גם לא חושב שכל החיות בעולם יכולות להכנס לתוך פירמידה (אפילו אם יש ספינה מספיק גדולה) אבל זה רק אני.

cara 13 במאי 2014

אתה מבלבל בין אמונה לדת ממוסדת .
ואחרי שסדרנו את זה : מסכים עם כל מילה …

cookie-monster 14 במאי 2014

צודק באבא. בחירה עלובה של מילים. התכוונתי כמשל

אלעד (האחר) 16 במאי 2014

קודם כל פנייה לאיציק אלפסי – כרגיל, הכתיבה שלך מרגשת. אכן, עוד בוא תבוא (האליפות).

ועכשיו, פנייה אליך – זה שבחר לכתוב כאן תחת אחד משמותיו של בורא-העולם תוך עיוות שלו, כנראה מתוך זלזול.

אני הוא "האידיוט מהאותיות" – שים-לב, גם כאן אתה לא משתמש בשם שלי אלא בפנייה פוגעת ומזלזלת העולה בקנה אחד עם הגישה שלאורה בחרת את הכינוי שלך. שימוש בקללות בתגובה לטור הינו גם הפגנת חוסר-כבוד בולט לכותב-הטור עצמו.
על עצם הקללה שהשתמשת בה אמרו חז"ל (אם כי אמרה זו מורכבת למעשה ממקור ופירוש על המקור) – "הפוסל – ב מ ו מ ו פוסל", וכן אמרו "טול קורה מבין עיניך".
עם זאת, מעניין לראות שהשתמשת במילה "נרגשת" לציון הפנייה שלך אלי – גם אם לעצמך אתה מציג את זה כציניות, עצם הפנייה מראה כי למעשה אתה מצפה לתגובה – אולי כזו שתעזור לך להתעלם מהאכזבה והמרירות שאתה חש כלפי ג'רארד ואותו "גבעול לח במיוחד"?
צר לי שאינני מתכוון לשחק אתך את משחק ההדחקה שלך – לא ע"י פגיעה הדדית ולא ע"י אינטלקטואליזציה של הנושא. אכזבה צריכה להחוות כאכזבה – ותו לא.
ולעניין האותיות – אינך הראשון שמגיב כאן לנושא מתוך חוסר התייחסות מוחלט לעניין עצמו המלווה בנסיון להגחיך ולפגוע. עלי להאיר את עיניך כי תגובה שכזו מונעת תמיד מפחד תת-מודע, ועליך להתייחס אליו אם ברצונך להבין את עצמך באמת.
כמו-כן, היא עומדת בסתירה בוטה לפרסונה האינטליגנטית שניסית להציג כאן – שום אדם אינטליגנטי המכבד את עצמו לא יתבטא בצורה לא-עניינית שכזו, ולא משנה מה הנושא המדובר.

הקדוש ברוך who 16 במאי 2014

לאיציק דווקא החמאתי. אתה לעומת זאת ראוי לכל הבוז והזלזול שהופנה כלפיך.

בוא נדבר רגע על זלזול וחוסר התייחסות- אתה כתבת תגובה בפוסט של אריאל לפיה מישהו למעלה החליט שליברפול תזכה באליפות. בהתחשב בעובדה שהתגובה שלך נכתבה יומיים לפני יום השואה הייתי בטוח שאתה צוחק. אחרי הכל – איזה בן אדם שפוי (או הגון) יטען ברצינות שהשמיים שהיו אדישים למותם של כל הרבה אנשים יתעסקו במירוץ האליפות באנגליה ובחיי המין של ג׳ון טרי? לא התייחסת לתגובה שלי.

יום למחרת אתה כותב בפוסט של בני תגובה (ההיא עם האותיות) ממנה אני מבין שהיית רציני לגמרי. מירוץ האליפות של ליברפול וחיי המין של ג׳ון טרי מעניינים את בורא עולם הרבה יותר ממליוני אנשים נשים וטף ונרצחו על לא עוול בכפם.

ואתה עוד מדבר איתי על זלזול?

אידיוט זה מחמאה במקרה שלך.

באבא ימים 13 במאי 2014

מה זאת אומרת איפה הייתי? אני תמיד כאן, נמצא בכל מקום ומתגלה מעת לעת.

D! 13 במאי 2014

קצת באיחור עבור העונה הזו באבא

Matipool 13 במאי 2014

שנון d . עצוב אבל שנון .

אלעד אחד 14 במאי 2014

לא ידעתי שבנוסף לכל אתה גם באבא. בום שאנקר.

רועי 13 במאי 2014

כתיבה יפה, מסכים איתך.
ט אפשר לומר גם שתמיד תהיה לנו פריז.
תקווה תמיד תהיה.

חנן 14 במאי 2014

הדוגמאות שנתת מההמנון של ליברפול ומידת ההשפעה שלהן על תפיסת האהדה של אוהדי ליברפול, מוכיחות שוב עד כמה משמעותי תוכן השירים המרכזיים של הקהל בקביעת הזהות של הקהילה שנמצאת סביב הקבוצה.

idaniko 15 במאי 2014

פוסט נפלא!
פייר? ריגשת!
נמשיך לקוותלצפותלהאמין כמה שצריך…
מי שלא התייאש ב-24 שנים האחרונות, ימשיך לחכות בסבלנות ולהתרגש מהדרך…

צחי 15 במאי 2014

תודה

Comments closed