תמיד חיבבתי את ניצן שירזי.
ראיתי בו מעין נווה מדבר צונן בנוף המתלהם של הכדורגל שלנו.
רהוט, אינטליגנטי. תמיד בפרופורציות הנכונות. משדר משהו רגוע ושלו. שלם עם עצמו.
למרות שנהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, הייתה ניכרת בו מן ענווה תמה שכזו.
והיה בו מאור פנים, חן שכזה שמעורר חיבה טבעית.
אני לא מצליח שום נחמה לאובדן שרירותי כזה של אב צעיר בשיא פריחתו האישית והמקצועית.
עצב גדול. גדול מאוד.
13 Comments
עצוב מאוד…מחלה ארורה,
יהי זכרו ברוך !
כל מילה
מאוד עצוב
אחת הדמויות החיוביות והטובות בספורט הישראלי.
נתגעגע.
כואב הלב,
איציק,
הצלחת לתאר את ניצן בצורה מדויקת, ובימים קשים כאלה אני כבר מתגעגע לאישיות הנעימה, לשלווה הפנימית ולחיוך הקל בזווית הפה
מסכים לגמרי. אבידה גדולה לכדורגל הישראלי, גם מקצועית ובעיקר תרבותית-אינטלקטואלית.
כואב הלב, מאד
עצוב מאד, לא היה לי שמץ של מושג שהוא תקופה ארוכה במצב קשה, חשבתי שהוא החלים לגמרי בזמנו. יהי זכרו ברוך
זה בא כזה בבום.
כ״כ עצוב ומבאס בחור צעיר ומרשים שכל עתידו עוד היה אמור להיות לפניו ,
כ״כ כואב ומקרה זה כמו מקרה טיטו מוכיח כמה שום דבר לא בטוח .
שני מאמנים צעירים ומוכשרים שעוסקים בפעילות ספורטיבית ובריאה גומרים ככה מוקדם .
קורע לב בהחלט אהבתי את הבן המוכשר הזה.
יהי זכרו ברוח תנחומי למשפחה
באמת כואב הלב.
יהי זכרו ברוך
כל מילה.
עצוב
ניצן היה תושב גבעתיים ולא פעם ראיתי אותו יושב עם אשתו והילדים בארומה שבקניון גבעתיים.
עוד טרגדיה קשה הנוספת לעוד כמה שאנו חווים בימים קשים אלו.
שנזכה לשמחות ובשורות טובות.
עצוב, כל מילה איציק.