יורו תשע"ג (2). תיאוריית החלונות השבורים

באופן מדהים, כשמתייחסים לאוהדי כדורגל כבני אדם תרבותיים הם גם מתנהגים ככאלה

In כללי

-

השדרנית בגלגלצ (נעמה חן זאת אני) מודיעה ש"עקב משחק אליפות אירופה לצעירים חסומים לתנועה כל הכבישים באזור אצטדיון טדי בירושלים", אבל התנועה דווקא זורמת נהדר. בטח יחסית לשעה של משחק בטדי, ועוד ביום חמישי בערב. אפילו חנייה, גם אם מאולתרת, יש לא רחוק – ממש מאחורי היציע הדרומי החדש. השיפוצים בכביש בגין דרום בעיצומם ובקרוב תהפוך ירושלים לאוטוסטראדה אחת גדולה.

התור לכרטיסים סביר פלוס, קצת חם וזורם לאט, אבל סבלנות וכולם מקבלים את הכרטיסים שלהם מסודרים יפה במעטפה. הקופות מחולקות לפי ארבע הספרות האחרונות של כרטיס אשראי וכולם מנסים להבין האם מדובר בספרה האחרונה של הכרטיס או בספרה הראשונה של הארבע האחרונות כדי לדעת היכן להמתין.

אני אוסף את הכרטיסים ומצלם כל דבר. כל שלט שיש עליו לוגו של האליפות. אני מודה שאני מתרגש. עשר דקות לשריקת הפתיחה והכניסה חלקה יותר מאשר הכניסה לוומבלי, רק חסר שיפרשו לנו שטיח אדום.

בפנים טדי נראה ממורק ומקושט כמו שלא ראיתי אותו מעולם. הקישוטים האלה של האליפות כל כך נאים לו, והוא נראה כמו בחורה יפה שהזניחה את עצמה ועכשיו מתאפרת לרגל אירוע מיוחד, ופתאום אתה נזכר כמה היא יפה.

לטדי, שהיה רגיל במשך שנים לקחת בהליכה את תואר האצטדיון היפה ביותר בארץ, יש עכשיו תחרות לא פשוטה מהאצטדיונים החדשים בפתח-תקווה ונתניה – אבל מה שיש לו ואין להם, ויש לו ואין להרבה אצטדיונים חדישים אחרים שהייתי בהם באירופה – זה אופי. אולי זה האבן הירושלמית, אולי זה האוויר הירושלמי ובטח זה הירושלמי שבי. אבל טדי, יש בו משהו מיוחד.

איכשהו נראה שאת האצטדיונים החדשים באירופה, כולל אלה בישראל (והי, אני לא מתלונן, אשרינו שהגענו ליום שאנחנו יכולים "להתפנק" ככה) בונים לפי שטאנץ אחיד. הם נוחים מאוד וקומפקטיים. וומבלי החדש והאמירויות של ארסנל הם דוגמא טובה לכך. אבל טדי שייך לאצטדיונים מהסוג של הסאן-סירו והברנבאו – שהם לא רק מרשימים, אלא גם נותנים לך הרגשה מיוחדת כשאתה נכנס בשעריהם.

המקומות המסומנים מחכים רק לנו. היה שווה להתעקש מול 'לאן' רק כדי לקבל את הפרגונים של אשתי על מקומות מושלמים – שורה 13 בדיוק באמצע. ברגע הזה אני בהחלט לא מצטער ששילמתי מחיר מלא.

אנחנו מתיישבים בדיוק כשהקבוצות עולות ואני מצלם בטירוף כמו תייר מתלהב. זה נראה לחלוטין כמו יורו או מונדיאל, ולמרות שאני יושב עכשיו עשר דקות מהבית אני מרגיש בדיוק כמו שהרגשתי בסיטואציות דומות בליסבון או שיזואוקה.

היציע הדרומי הופך את טדי למושלם. הוא נותן תחושה של בית. משהו שיש לו ארבע קירות. שלושים וארבע אלף מקומות יש עכשיו בטדי, אבל העובדה שהוא סגור מארבע פינותיו נותנת תחושה שהוא הרבה יותר קומפקטי.

המסכים הגדולים בפינות האצטדיון נראים נהדר ופתאום (ומי שמכיר את טדי באמת הולך לחטוף שוק) אפילו מערכת הכריזה נשמעת כמו מערכת סטריאו חדישה! ובהפסקה יש פופ ודאנס. לא שיש לי משהו נגד מוזיקה מזרחית, אבל זה שינוי מרענן.

ד"ר שלומית גיא שכותבת כאן מדי פעם חוזרת על כך שהיחס לאוהדים והתנאים במגרשים משפיע מאוד על האופן שבו הם מתנהגים במגרש. היא משתמשת בדוגמא של תיאוריית החלונות השבורים, לפיה, ואני מצטט מויקיפדיה – "במקום מוזנח תשתלט העליבות במהרה ותתפתח לפשיעה והתנגדות לחוק".

כשרודולף ג'וליאני, ראש עריית ניו יורק לשעבר, החליט להילחם בפשיעה בעיר, הוא התחיל מזה שמחק את כל הכתובות הגרפיטי בתחנות הרכבת התחתית.

אני נוטה להסכים עם שלומית, אם כי יש לי הסתייגות – את הגרעין הקשה של האוהדים האלימים אצטדיון נקי וכניסות מרווחות בכל זאת לא ירשימו, מולם עדיין צריך להשתמש בשיטות הישנות.

גם באנגליה, עם כל הנחמדות והחיוכים של הסדרנים, במשחקים של מנצ'סטר יונייטד נגד ליברפול, למשל, יש פלוגה מבצעית של המשטרה בכוננות, הפרדה מוחלטת בין מחנות האוהדים כבר מתחנות הרכבת ומסוק באוויר. מי שיגיע שתוי למגרש או יפלוט מילה לא במקום ימצא את מקומות בחוץ מהר מאוד ובלי יותר מדי גינוני נימוס, אנגלים או אחרים.

ועדיין, עבור הרוב הנורמטיבי זה עובד. תתייחס אליהם כמו בני אדם והם יתנהגו כמו בני אדם.

אני לא זוכר מתי העברתי משחק שלם בטדי בלי לשמוע אף קללה. עזבו, אך אחד לא עישן!

אני בהפסקה מעישון מספר חודשים, אבל גם אם לא הייתי, וגם אם אשתי לא הייתה לידי, לא נראה לי שהייתי מדליק סיגריה. זה פשוט הרגיש לא קשור.

הסתכלתי על האנשים סביבי, וזה אותם פרצופים שאני פוגש כל העונה. ופתאום הם מתנהגים כמו בני אדם מתורבתים.

בדרך חזרה אשתי, שעבורה זאת הפעם הראשונה בטדי, אומרה שהיא מאוד נהנתה ושתשמח לבוא איתי שוב. הלב שלי נחמץ לדעת שבמשחקים של בית"ר אני אצטרך לייעץ לה שעדיף לה לוותר.

*

בשלב מסוים ניסיתי להסביר לאשתי למה אני כל כך מתמוגג מנבחרת ספרד. חשבתי איך להמחיש לה את זה ופתאום קפץ לי לראש דימוי – בלט. זה כמו בלט!

אני מניח שבשביל לא מעט אנשים בלט זה אנשים עם תחתונים שקופצים ועושים תנועות מצחיקות עם הידיים. ואופרה זה נשים שמנות שצועקות.

אבל יש כאלה, ולחלוטין זה עניין של טעם – ואני מראש הולך לוותר על הוויכוחים של האם זו הדרך הנכונה לשחק כדורגל או האם יש בכלל דרך נכונה לשחק כדורגל – שבשבילם זו חוויה מפעימה.

ולראות את ספרד בשבילי זו חוויה מפעימה. שירה בתנועה.

ספרד לא המציאה את משחק המסירה והתנועה, אבל מכל מה שאני ראיתי בימי חיי היא זו שהביאה אותו לדרגת מושלמות. אתה רואה את הילדים האלה מבצעים את זה באופן כל כך אלגנטי, כל כך חלק, שבשלב מסוים פשוט עמדו לי דמעות בעיניים מהתרגשות שאני רואה את הפאר האומנותי הזה בחצר האחורית שלי.

הם לא עושים שום דבר שלא עשו לפניהם. אבל הם עושים את הפעולות הפשוטות האלה של המשחק ברמת הגימור הגבוה ביותר. טכניקה זה לא רק דריבל, זה כל פעולה בסיסית עם הכדור. וכל אחת כזו – עצירת כדור, מסירה, כדרור, נעשית באופן מושלם. ואלגנטי, ומלא חן.

יכולתי לשבת ולצפות בזה שעות, וממש לא שינה לי אם הם יבקיעו או אפילו יבעטו לשער.

מסירה תנועה, מסירה תנועה, מסירה תנועה…

לנסות לנחש לאן הוא ילך הפעם, איפה הוא ימצא את המטר מרובע הפנוי בין שלושה שחקנים רוסיים. ולהתפעל שוב איך הכדור יגיע בדיוק לשם.

אחרי ישראל, הם הנבחרת שלי בטורניר. מסיבות אנוכיות לגמרי – אני רוצה לראות אותם פעם נוספת בטדי, במשחק הגמר. לטעום עוד פעם אחת קטנה מהאדום האדום הזה.

*

איסקו. ברור לי שראיתי אתמול את אחד הכוכבים הגדולים של הכדורגל העולמי בעשור הקרוב. בהינתן תנאים אידיאלים הוא יכול להגיע לרמות צ'אבי ואינייסטה.

ועכשיו, אחרי שנתתי לו את המחמאות האלה, אני הולך לרשום פה משהו שייתפס כמופרך – שעל אותו מגרש ראיתי שחקן בשם מאור מליקסון עושה דברים דומים. למעשה, אני חושב שאם מכמתים את זה לכישרון נטו אין בניהם הבדל גדול.

אז למה גיחכתם כשקראתם את ההשוואה? בגלל שכמו שהאישיות של בנאדם מרוכבת משילוב של תורשה וסביבה, כך היכולת של שחקן כדורגל.

ואם בחלק של התורשה – היכולות המוטוריות המולדות שהקנו להם את הפוטנציאל להיות כדורגלנים ברמות הגבוהות  – ייתכן והפערים בין מליקסון לאיסקו הם לא כאלו משמעוותים, בחלק של ההשפעה הסביבתית כבר מדובר בפער כמו זה שבין השמיים והארץ.

את היכולות שלו איסקו שיכלל ושיכלל מהרגע שבו התחיל לשחק כדורגל במסגרת מסודרת – שזה נניח כבר משהו כמו חמש עשרה שנים – עד שהם הגיעו לרמת המושלמות הזו. וגם מכאן זה עוד ילך וישתפר.

לאורך כל הדרך הוא אותגר ע"י השחקנים מסביבו – לעשות את אותו דריבל חד יותר, לתת את אותה מסירה עם החיצון מהר יותר, באופן אוטומטי, תחת לחץ של שחקן אחד, ושניים ושלושה.

על מליקסון עמדו הסתכלו ועשו פששש…

הנה, תראו איך הוא השתפר ברגע שהוא התחיל לשחק במקומות שבהם אתגרו אותו.

וזה בעצם הסוד של הספרדים, ורואים את זה אולי הכי טוב בנבחרות הצעירות, הם פשוט לוקחים את הפעולות הפשוטות והאלמנטאריות של המשחק ולומדים לבצע אותם מהר יותר וחד יותר. או בקיצור, על אוטומט.

מה שנותן למשחק שלהם את האלמנטים האירופאים של סדר ויעילות. ועל זה הם מוסיפים את האלמנטים הלטיניים של יצירתיות ותשוקה.

והרי לכם יצירה מושלמת.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

43 Comments

ג'וני 8 ביוני 2013

אליפות אירופה בכדורגל כבר הייתה בפולין ואוקראינה
אני לא מבין למה טורנירים של ילדים כמו הצעירות מקבל חשיפה כאילו שמדובר בארוע ספורט גדול וחשוב.
עד מתי התקשורת תדחוף בכח כל משחק כדורגל זניח לכותרות .

איציק אלפסי 8 ביוני 2013

תגיד לי, מה הקטע שלך? זה נותן לך איזה סיפוק העניין הזה, להסתובב ברחבי האינטרנט ולכתוב תגובות הזויות כדי שאנשים יתחילו להתווכח איתך? אתה נראה לי בחור אינטליגנט, אתה מבין מה אתה עושה. אבל באמת, כאילו, מה עומד מאחורי זה? מה זה נותן לך? אני אשמח לדעת, סתם מתוך סקרנות. אתה לא היחיד וזאת נראית לי תופעה מעניינת.

גורדיטו 8 ביוני 2013

אתה מאכיל את הטרול… הישמר לך

איציק אלפסי 8 ביוני 2013

טוב, בינתיים מצאתי תשובה בויקיפדיה:
"ישנם פסיכולוגים הסבורים שפעילותם של הטרולים מסבה להם ריגוש אינטלקטואלי, הם מקבלים במה ותשומת לב בהיקף עצום של גולשים רבים דבר שספק היה מתרחש בעולם המציאות. הם חשים כוח ועוצמה בעודם משבשים את חייהן של קהילות באינטרנט. פסיכולוגים רבים מניחים כי התנהגותם החברתית אינה נורמטיבית, או שהם סובלים מלקות רגשית כלשהי בכישוריהם החברתיים בעולם האמיתי".
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_(%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98)
אולי שווה לעשות על התופעה מחקר באמת.

איציק 8 ביוני 2013

איציק,
ראשית באברבנל יש המון אנשים אינטליגנטים, ועכשיו גם מחוברים לרשת. עזוב, תן לו להינות מהחיים. לכולם מגיע, ההקרבה של הציבור לא גדולה.
שנית, הוא מהווה אתנחתא קומית, וזה חשוב.

דון נאפולי 8 ביוני 2013

אני עדיין מחכה שתבין שהכתובת אתר זה לא כותרת ותפסיק לכתוב שם "הכתב טועה ומטעה"

יובל ר 8 ביוני 2013

פוסט נהדר, איציק. התרגשתי מרחוק לקרוא על טדי המחודש באירוע כזה.
ישבתי בחמישי בערב בפאב ספורט פה בלייפציג והייתי צריך לשפשף את העיניים כמה פעמים כדי להאמין שאני וכל הגרמנים מסביב רואים את טדי שלי על המסך עם השדרן והפרשן בגרמנית. אין ספק שהבית נראה נהדר.

ומסכים לחלוטין עם התיאור שלך לתיאוריית החלונות השבורים, וגם עם הסייג. פה בגרמניה האיצטדיונים תמיד נותנים לאוהד הרגשה שמעריכים אותו, ושהוא לא בא לקרב או לאירוע תרבות דרג ז', אלא למקום מכובד. ולצד זאת בכל משחק יש כוחות משטרה מפחידים מעט (או שזה רק היהודי בגרמניה שבי), ערוכים היטב במיוחד לאירועים המוניים. וזה לא רק בבונדסליגה הראשונה אלא גם במשחקים בליגות נמוכות (לפעמים במיוחד במשחקים בליגות נמוכות…), ודי ברור לכל אחד שהוא לא יכול לעשות צעד לא נכון מול האנשים האלה.

איציק אלפסי 8 ביוני 2013

יובל, כיף לשמוע ממך. מתגעגעים.

amitpros 8 ביוני 2013

מסכים איתך לחלוטין לגבי טדי
אחד הדברים האהובים עלי כשאני מגיע לאיצטדיון בחול הוא לעצום את העיניים שנייה לפני שאני נכנס ליציע-גם בטדי זה נותן את אותו האפקט-מגרש נהדר,רואים מצוין בכל מקום שיצא לי לשבת,אקוסטיקה מעולה.באמת איצטדיון נפלא.

ירון 8 ביוני 2013

סחטיקה על השיר. חשבתי שאני היחיד שמכיר אותו.

גם טור אחלה. לא יודע אם אני מסכים לגבי ההשוואה בין כדורגל לבלט. אני מסכים ברמה האסתטית ששניהם דורשים כשרון ועבודה קשה ושיש בהם יופי ואמנות.

ובכל זאת – אם תוציא מכדורגל את שמחת המנצחים ואכזבת המפסידים זה לא יהיה מעניין בכלל. וגם זה לא שתשאר עם בלט אם תעשה את זה…

איציק אלפסי 8 ביוני 2013

אתה צודק לגמרי, התחרותיות והאמוציות שנלוות אליו הם הייחוד של הספורט מול כל סוג אחר של אומנות, לטוב ולרע. לכן למשל, כשאני הולך למשחק ואשתי אומרת לי תהנה – אני תמיד אומר לה שאני אשתדל, כי כדורגל זה לא תאטרון או קונצרט שאתה הולך בשביל ליהנות, פה ההנאה תלויה בתוצאה הסופית ופעמים רבות אתה משקיע המון כסף ואנרגיה בשביל משהו שגורם לך עוגמת נפש גדולה.

אנונימוס 8 ביוני 2013

הוא היה כבר בארץ והופיע מול בארבי מלא, אז בטוח שלא רק אתה מכיר אותו :)

בני תבורי 8 ביוני 2013

ירון,
עשרות אלפי מעריצים של גבע אלון בארץ מכירים את דהפדרו ואם אתה לא אחד מהם, אז אפילו יותר…

מיכל 8 ביוני 2013

גרמת לי להתגעגע לטדי.

מישל 8 ביוני 2013

כתבה מצויינת!! אהבתי את ה"לטעום עוד מהאדום האדום הזה"
בקשר להשוואה בין איסקו למליקסון-באמת אם היו משקיעים יותר בספורט פה בארץ אז שחקנים כמו מליקסון היו הופכים לסטארים של ממש

פראליה 8 ביוני 2013

טור מצויין, כ״כ חבל שיש פער ענק בין היכולת לראות חווית כדורגל בתנאים טובים פלוס (כמובן עדיין לא מושלמת – הנטיה האוטומטית של האוהד הממוצע בארץ לקום מכסאו כשהכדור מגיע מהר 30 מטר מהשער, גם הוא שורה ראשונה, בלתי נתפשת) בהרכב משפחתי, לבין החוויה המפוקפקת לראות משחק ליגה שלם בעמידה (ושלא תהיה טעות, צריכים להיות יציעי עמידה, אבל מוגדרים מראש ע״י המועדון, לא ע״י האוהדים).

וטדי מדהים, כרגע האצטדיון הכי שלם בארץ.

איציק 8 ביוני 2013

איציק,
לא ראיתי דקה מהאליפות (טוב, דקה כן, מכמה משחקים ביחד). לא ממש מתרגש מהאליפות, כנראה כיוון שאני לא חובב כדורגל אמיתי. נהינה לפרקים. אבל מאוד נהנתי מהכתבה, כך שנשארתי עם טעם של עוד, לא של הכדורגל, של הכתבה.
אני חושב שזה טוב מאוד שמביאים ארועי ספורט ברמה גבוה לארץ, כול ספורט ובכול הגילאים. זה מצד אחד נותן לנו פרספקטיבה לאן אנחנו צריכים לשאוף, ומצד שני מראה שאנחנו, אם רוצים, יכולים להרים אירוע כזה. צריך פשוט לירצות זאת על בסיס קבוע גם באירועים בארץ ולא רק באירועים בין לאומיים. כאשר זה יהפוך לקבע, אזי הרמה תתחיל לעלות באופן טיבעי. מיתקן ראוי, יחס של כבוד, שמירה על איכות השירות, גורמת למשתמש להשתמש בכבוד, וגורם לרבים אחרים להצתרף. אין קיצורי דרך. רוצים כדורגל, תבנו איצטדיונים ומתקני אימון ראוים. רוצים שחייה, תבנו ברכות כמו שצריך. בניתם, תשמרו עליהם ברמה הגבוהה כול הזמן, אל תזניחו. לא רוצים לבנות ולתחזק, אל תתלוננו שאנחנו לא ברמה.

MOBY 8 ביוני 2013

עוד עוד……
מתי אתה הולך שוב?
נפלא
אשמח אם תרים את המחקר שהצעת, אין ספק שהתופעה מעניינת ונפוצה הרבה יותר מדי.
מעניין מה ההשלכות אחורה כשלא היה את האינטרנט מה עשו החברה האלה? מהפכות? או היו ליצני החצר? או לא זה ולא זה והם פשוט הועלו על מוקד/סקילה/הושלכו לנהר עם סלע קשור כי נמאס לכולם מהם.

צור שפי 8 ביוני 2013

טור מצויין ומרגש איציק, שמח בשביל אשתך (ולכן גם בשבילך) שזו חוויית הכדורגל הראשונה שלה. נפלא.

מתן גילור 8 ביוני 2013

איציק, נפלא.
האם כמיטב המסורת הירושלמית השאירו חלק מהאוהדים ביציע חצי שעה אחרי שריקת הסיום ללא כל סיבה?

איציק אלפסי 8 ביוני 2013

הפעם לא… ואגב, זה קורה בכל העולם שאוהדי קבוצת החוץ נשארים ביציע עד שהקהל המקומי מתפזר כדי למנוע חיכוך בין מחנות האוהדים.

מתן גילור 8 ביוני 2013

כן, רק שבישראל זה קורה רק במרגש אחד ורק בהשתתפות קבוצה אחת, אבל כנראה שכל השאר דפוקים.
ואגב חיכוך, פעם קיבלתי כרטיס חינם למערבי, כך שיצאתי מהאצטדיון עם כל אוהדי בית"ר י-ם ולא קרה לי כלום. לעומ זאת, קרה שיצאתי אחרי חצי שעה מיציע האורחים ואחרי שהפלנגות התמקמו בעמדות ספגתי יריקות וחפצים.
משטרה שאימה יודעת (מפחדת?) להתמודד עם מקרה פשוט של פיזור קהל מאצטדיון ללא תקריות, אין שום סיכוי שתשליט חוק וסדר בפזורה הבדואית, מושבים של גנבי מתכות ומאה שערים.

בכל מקרה, זה באמת לא הדיון פה וסתם הכתמתי לך את הפוסט.
פעם אחרת בהרחבה :)

MOBY 8 ביוני 2013

אף פעם לא הבנתי את הלוגיקה הזו.
למיטב הבנתי תוציאו את הקבוצה האורחת החוצה מהעיר אוטובוסים, רכבות, מכוניות פרטיות ואז את הקבוצה הביתית. ככה לא יחכו לאף אחד "ביציאה" או בשער הגיא.

ארי 8 ביוני 2013

תשמע אין לי מושג איזה משחק ראית, אבל אני ראיתי ספרד משעממת, אמנם מחזיקה יותר בכדור, אבל כמעט ולא מזכירה את הסגנון (הדי משעמם גם הוא) של הנבחרת הבוגרת. אז נכון, איסקו ענק, והרוסים החזיקו פחות בכדור והסתמכו יותר על מתפרצות, אבל התיאורים שלך נשמעים יותר כמו מה שרצית שיהיה בטדי ולא מה שבאמת היה. (בשביל הפרופורציה: הולנד במחצית הראשונה נגד גרמניה היו הרבה הרבה הרבה יותר מרשימים).

תומר חרוב 8 ביוני 2013

אחלה טור, רואים שנהנית.

טדי הוא באמת אצטדיון נהדר אבל מבחינתי, בלומפילד הוא האצטדיון עם הכי הרבה אופי בישראל. לא משנה מי משחקת בו, הוא תמיד ירגיש ביתי. וגם אותו שינו לגמרי, לא זיהיתי את הכניסות ואת השירותים בשער 6-7 והייתי שם בסך הכל לפני כמה חודשים. השאלה היא למה היה צריך את האליפות בשביל זה? למה היה צריך את האליפות כדי להבין שצריך להוסיף מגרש חנייה בפתח תקווה?

ואגב פתח תקווה, היא אירחה את המשחק הטוב ביותר של הסיבוב הראשון. ישבנו בשורה הראשונה והתרשמנו מהקוון שנתן עבודת רגליים כמו של גארי פייטון בהגנה. המחויבות של גרמניה לשלוח את הכדור קדימה ומהר מרשימה לא פחות ממשחק מסירות ספרדי, ההולנדים הרשימו בטכניקה ובבן של דני בלינד. עדיין לא ראיתי את איסקו, אבל לואיס הולטבי עושה רושם כשחקן המוביל של האליפות, הוא לקח את מצטיין המשחק למרות ההפסד.
שלושים מתנדבים גרמנים שישבו באמצע היציע נתנו אווירה ולא הפסיקו לשיר, גם כשפיגרו 2-0. מולם היו גם כמה הולנדים ובעיקר ישרא-הולנדים שהגיבו בקריאות הולנד הולנד מידי פעם. עם שריקת הסיום הטראגית עבורם, ירדו הגרמנים למטה ואחד מהשיכורים יותר התלהב מהקרבה לדשא ומגובהה הנמוך של הגדר והחליט לשחק ים-יבשה בין היציע לתחומי המגרש ממש לידי. צחקתי וגם הרגעתי קצת את המאבטח שהגיע מיד לגעור בו, הגרמני הסביר שהוא בסך הכל רצה להתקרב לקבוצה שלו.
מצד אחד אני מבין את האנשים שנמשכים לסטריליות של אליפות אירופה, במיוחד למי שהסיגריות מפריעות להם. אבל לא צריך להגזים. לא מובן לי מה מפריע בגרעינים למשל. אני אישית לא מפצח אף פעם אבל לרוב האנשים כדורגל וגרעינים הולכים יחד. גם לא אהבתי את כל קריאות השב!! התכופות מידי. אוקיי, לא צריך לקום בכל הזדמנות של שלושים מטר מהשער, במיוחד לא כשאתה יושב בשורה ראשונה, אבל איך אפשר לשבת בפנדל? או בהתקפה האחרונה של הגרמנים בדקה ה93?

בסך הכל, ובפראפרזה על דבריו של בורוביץ היורו הזה הוא ברכה לכולנו.

רועי סיני 8 ביוני 2013

טור נהדר. תודה!

אור 8 ביוני 2013

"היציע הדרומי הופך את טדי למושלם. הוא נותן תחושה של בית. משהו שיש לו ארבע קירות. שלושים וארבע אלף מקומות יש עכשיו בטדי, אבל העובדה שהוא סגור מארבע פינותיו נותנת תחושה שהוא הרבה יותר קומפקטי."

זה מתאר בצורה מושלמת את מה שאני הרגשתי, אבל אני חשבתי על דבר אחר שגרם לי להרגיש ככה. ישבתי בצפוני, ודמיינתי לעצמי את אוהדי הקבוצות האורחות יושבים שם ורואים מולם 3 יציעים צהובים מפוצצים, והבנתי עד כמה טדי נהיה בית. סביר להניח שהסיכוי שנמלא את האצטדיון עד אפס מקום נמוך, אבל זה אפשרי אם בית"ר תחזור לעצמה ותרחיק את הגורמים הרעים שבה.

טור נהדר, מחכה לעוד.

רוני שטנאי 8 ביוני 2013

אז אתה ממליץ לקפוץ מחר לעיר הקודש לראות את בלינד עושה חורים ומאבד כדורים בשלומיאליות..

דן 8 ביוני 2013

מה שנשאר להנהלת בית"ר הבאה (עליהם לטובה) הוא לצאת מתוך נקודת הנחה שמפלצת בטון גדולה וריקה תורמת יותר לקבוצת החוץ מאשר לקבוצת הבית ועלולה לרסק אותם ולהחליט שמחירי המנויים יהיו מהנמוכים בארץ אם לא הנמוכים ביותר וכרטיס בין אם אתה אוהד בית או חוץ יעלה 20 ש"ח לכל דת גזע או מין.
החוק הזה גם תופס לגבי הפועל חיפה באצטדיון סמי עופר שעלול להשמיד את המועדון הזה.

רוצה לומר, יש לגרום לתנאים אופטימליים על מנת שהמתקנים המרשימים ישמשו כמקפצה לאהדה ותרבות ספורט בארץ גם אחרי שילכו כל הדמויות הנחמדות מהיבשת הישנה.

יש לנו הזדמנות.
יהיה כואב מאוד לראות אותנו מפספסים אותה…

ירון 8 ביוני 2013

גם אני הייתי בטדי ומזדהה לגמרי עם התחושות שלך, חוץ מהעניין שבתור אוהד הפועל קטמון אני רגיל שאין קללות ביציע ומביא בלב שקט ובהנאה את אשתי והבנות שלי למשחקים. עוד שני דברים: בניגוד למה שאמרו לגבי מחסור בכרטיסים, הגעתי למשחק חצי שעה לפני והיו המון כרטיסים בקופות גם למי שלא הזמין לפני כן. דבר שני, אין לי מושג איך חישבו שהיו 8000 צופים, היציעים, חוץ מהדרומי שהיה ריק, היו מלאים ברובם. לדעתי היו לפחות 12-13 אלף.

איציק אלפסי 8 ביוני 2013

זה גם מה שאני חשבתי לגבי כמות הצופים – הופתעתי שהודיע שהיו שמונת אלפים ומשהו, למרות שגם זה מכובד ביותר למשחק בטורניר כזה לא של הנבחרת המארחת. בטורניר ב- 2007 שהייתי בו כשישראל השתתפה אני זוכר שחוץ במשחקים של הולנד המארחת, בשאר המשחקים המגרשים היו כמעט ריקים.

רוני שטנאי 8 ביוני 2013

הם מדווחים לדעתי על כמות הצופים שנכנסה עד לשריקת הפתיחה, ורק את אלו שנכנסו עם כרטיס. כלומר מי שהגיע אחרי כמו בנתניה שיש עדיין כמה צופים שמנסים להספיק למחצית השנייה הטובה של ישראל, לא נספר. וגם אלו שנכנסים בלי כרטיס לא נספרים וככל הנראה הם גם לא מעטים. לכן המספרים מטעים. לא צריך לדעתי להחמיא לכמות הצופים כי המון קיבלו בחינם או במחיר מסובסד של 10-20 ש"ח. וחבל ש"מכרו" את הכל ולמי שבאמת רצה ללכת ולקנות נשארו כרטיסים למקומות גרועים או שלא נשארו כלל. בשלבי ההכרעה התופעה רק תחמיר, כרגע לא נותרו כרטיסים באינטרנט לשלבים הללו כשאף אחד אפילו לא יודע מי ישחק ואיפה..

גיא זהר 8 ביוני 2013

בעיניי צריך לעשות קמפיין שגמר הגביע ומשחקי הנבחרת יעברו. מר״ג לסמי וסוסו בחיפה או לטדי (עדיף
). רק שאלוהים יודע מה נעשה עם החנייה כשיגיעו 34 אלף איש לטדי, אולי שאטלים.

אסף THE KOP 8 ביוני 2013

רכבת.

גיא זהר 8 ביוני 2013

אסף, רכב לטדי זה עניין של שנים, שאטלים במשחקים מושכי קהל הוא פתרון מיידי.

תומר חרוב 8 ביוני 2013

גיא, יש רכבת לטדי

גיא זהר 8 ביוני 2013

תומר, עם רכבת. כזו אפשר כבר ללכת ברגל. תנסה להגיע מנתניה / חיפה או לחילופין מבאר שבע באמצעות רכבת. סדר גודל של שלוש וחצי ארבע שעות. ברכב כמחצית מהזמן.

רוני שטנאי 8 ביוני 2013

וחוץ מזה, כדורגל זה ספורט זניח באירופה בכלל ובהולנד בפרט. באליפות אירופה לצעירים בכדורסל למשל, בחיים לא תראה קרחות ביציעים.

כסיפוביץ 8 ביוני 2013

הייתי בגרמניה -הולנד ונהניתי מכל רגע.
הגעתי 45 דקות לפני הזמן כך שהמקום שלי היה פנוי.
זווית הראיה למגרש מאמצע היציע נפלאה.
היה כמעט מלא ואפילו עידוד אירופאי משהו.
בלי קללות ולא סתמית לילד פעם אחת אוזניים.

סבסטיאן רודי הולך להיות שחקן מדהים!!
קשר אחורי מרגש ויחד עם הולדבי הם הולכים לתת יופי של שלד לבוגרת.

קדימה ספרד -הולנד!!!

יואב מקטמון 8 ביוני 2013

מצטרף לכל המחמאות על טדי. באמת חוויה גדולה.
כמה הערות:
1) היציאה מהיציע המזרחי ממש לא בסדר. יש רק גרם מדרגות אחד ממנו יורדים כולם. איזו צפיפות, איזה דוחק. עם קצת יותר אנשים זה כבר ממש מסוכן.
2) שביל האופניים הנפלא שנבנה בירושלים בשנים האחרונות לאורך התוואי של הרכבת הישנה, מתחיל ליד הבית שלי ומגיע עד גן החיות, קצת אחרי טדי. איזה כיף לעלות על אופניים עם שני הילדים, לדווש בנחת במסלול מקסים כ – 20 דקות, לקשור את האופניים ליד האיצטדיון ולהגיע למשחק בלי פקקים ובלי עצבים.
3) איסקו כל כך התלהב מטדי ומירושלים, הוא כבר הודיע בראיון שבעונה הבאה הוא עובר להפועל קטמון!!!

דוד מירושלים 9 ביוני 2013

יואב אחי, מה שראית בסוף המשחק במזרחי זה מה שעובר עלינו, אוהדי בית"ר יושבי המזרחי, בכל משחק (עד לכל המחאות שרוקנו לנו את היציע).
קיוויתי שעכשיו כשיש יציע דרומי יוכלו חלק מהאוהדים לחתוך שמאלה ולהקיף את האצטדיון מדרום ולהפחית את הלחץ, אבל יש שם גדר (למה???) ואי אפשר.

בנוסף, אל תגלו לאף אחד שסיפרתי, אבל מאחורי היציע, איפה שיש קיוסקים, אם הולכים לכיוון צפון, מגיעים לחדר שכתוב עליו 'טיפול רפואי לקהל' או משהו כזה.
שם יש 3 מתקני תמי 4!!!
חסל סדר כוס מים נורמליים ב10 שקל :-)

אד הורטון 9 ביוני 2013

מתנצל אם זה לא מתאים פה אבל אני צריך עצה- אני מגיע עם הבן לגמר בטדי. אני לא רוצה להתיש אותו ולבוא מוקדם ובכ"ז רוצה לחנות באופן סביר (מגיע מכיוון גן החיות)- איפה חניתם? מה היה המצב במלחה?
ועוד הערה- למה חנכו בקול רעש גדול את היציע הדרומי היפהפה אם משאירים אותו ריק?

איציק אלפסי 9 ביוני 2013

ההצעה הכי טובה שלי זה להחנות בקניון מלחה הסמוך. הצעה נוספת היא להמשיך בכביש שמגיע מכיוון גן החיות ועובר את הקניון ותחנת הרכבת עד לצומת שממנה פוניםם לגילה – לעשות פרסה ולהחנות בצד הכביש.

לגבי היציע הדרומי – במשחקים עד עכשיו לא היה טעם לפתוח אותו כי גם שאר היציעים לא היו מלאים. יכול להיות שהוא ייפתח במשחק של שיראל מול אנגליה או בגמר.

Comments closed