קאסה דל סול

להציל את הבית (שמש)

In כללי

ת006-

כשאני חושב על זה, את החוויות הילדות המשמעותיות שלי חוויתי דווקא בבית-שמש, לא בירושלים. אמנם כשהייתי בן שלוש עברנו לירושלים, אבל את מרבית השבתות והחגים היינו מבלים אצל המשפחה בבית שמש ומשם רוב הזכרונות שלי:

עמודי הכביסה ששימשו שערים לסטנגה. הגבעה מול הבית של סבתא שהיינו משחקים עליה כדורגל בכדור שהיה נעלם מעינינו בין גבעולי הדשא הלא מכוסח. החור בגדר שדרכו היינו עוברים למניין המאחרים בשבת בבוקר בביה"ס אלייקים. הדרך שעוברת בה תעלת הניקוז. הרעש של המקררים של הסופרים במרכז שחורך את השקט של שבת בבוקר. אולמי רונטל. פיני פיקנטי. הסטקייה/פאב/פיק-אפ באר של דקאר. האמפיתיאטרון הכי מכוער בעולם. בנייני השמונה קומות בוורוד, צהוב וירוק מזעזעים. הוילות הלא פרופורציונאלית לכלום בגבעה. בית-הכנסת שבת אחים המיתולוגי, בית-הכנסת היחידי בעולם שיש בו בחגים הפסקת סיגריה מובנית בתפילות. עם המרתף הסודי שרק חבורה מצומצמת ומיוחסת הייתה יורדת אליו בין הפטרה למוסף לעראק ואפריטיף. עם התפילה המרוקאית המקורית. שכל תפילה וכל בית-כנסת שהייתי בו אח"כ בעולם הושוו אליה. כמו שכל אחת מושווית לחברה הראשונה. "מזכיר את שבת אחים", "קצת כמו שבת אחים", "איפה זה ואיפה שבת אחים". ובית-הכנסת של חליווה, המניין המקומי של החטיאירים שלא יכולים ללכת רחוק. ובית-הכנסת של המצרים, שאף פעם לא הבנתי למה קוראים לו כך, כי בבית שמש יש רק מרוקאים. כך חשבתי כילד. והחום הבלתי נסבל בקיץ. ובחורף. והזבובים. הריח המיוחד, השילוב של צחנת פחי האשפה ואוויר ההרים הנקי. והמכולת של סבא יוסף, המקום היחיד בעולם שמכרו בו חלבה שוקולד. לא חלבה בטעם שוקולד. חלבה משוקולד. וחמוצים בפחים. וארטיק פלדמן. ומסטיק עלמה. גבינה צהובה ונקניק פרוס עטוף בנייר. ומיץ ענבים טמפו. וקריסטל ירוק. ובירה גודלסטאר. והתקופה שזה היה פאב לפועלים הרומנים שהיו באים אחרי העבודה לשתות בירה עם חמוצים על דיקט שהונח על בלוקים ברחבה שלפני המכולת – זה היה הבאר. והדרך החשוכה משער הגיא לצומת שמשון. כמו מצב לימינאלי שמעביר אותך מהציוויליזציה לאקס-טריטוריה. ומחסום הרכבת בכניסה, שתמיד החסרתי פעימה שירד עלינו והרכבת תעבור, למרות ששנים לא עברה שם רכבת. והפועל בית שמש. והמגרש של הפועל בית שמש. עם יציעי הבטון. הקונצרטינות. עמוס מימון, תמוזרטי ואבי סקורי. והקלאסיקו נגד בית"ר רמלה. והנוף.

אחרי הצבא נסעתי בפעם הראשונה לחו"ל. הגעתי לאיטליה. הגעתי לטוסקנה. וראיתי את הנוף. את הגבעות הירוקות. וכולם מסביבי עצרו נשימתם. ואני, הדבר היחיד שחשבתי עליו היה, "בדיוק כמו בית שמש!" בדיוק הנוף שהייתי רואה מהמרפסת של סבתא ובוהה בו בשבתות האינסופיות של הקיץ, מחכה ששלושת הכוכבים יצאו ונחזור סוף סוף לירושלים.

וזה אולי הסיפור של בית שמש. ההחמצה. המיקום המושלם. בדיוק בין ירושלים לתל אביב.  בהרי יהודה, בנוף מדהים, באוויר צלול. טוסקנה הישראלית. סאן ג'מינייאנו לעניים. אבל מה שזוכרים ממנה זה העגבניות על פרס. סמל לעליבות. נחשלות. עיירת פיתוח שתקועה במקום. וכל פעם שאני חוזר אליה אני מרגיש ששום דבר לא השתנה.

כל החיים שלי אני בורח מבית שמש וחוזר אליה. אוהב ושונא אותה. זה החלק הזה בזהות שלי שכל כך מפחד להיות בית שמש. שכל כך רוצה לברוח מבית שמש. לא להישאר תקוע בעליבות הזו. לא להיות פוטנציאל מוחמץ. אבל גם אותו חלק שתמיד חוזר לבית שמש. לחום ולפשטות. לבית. לזכרונות הילדות. היא כל כך מכוערת, שהיא פשוט יפה.

והסיפור הפרטי שלי הוא גם משל על ישראל. ישראל שבחרה לזנוח את בית שמש. להפקיר אותה לכל מיני קיצוניים והזויים. להצטמצם במגדלים גבוהים בין חדרה לגדרה ולהתכחש לבית שמש שבה.

אבל בית שמש היא לא פחות ישראל מתל-אביב או ירושלים. במובנים רבים ישראל היא הרבה יותר בית שמש, מעלות, מגדל העמק, קרית גת, דימונה, ירוחם, נתיבות מתל-אביב או ירושלים.

זו לא ישראל השנייה. זו ישראל הראשונה. ישראל של אלו שבאו ממקום רחוק בעקבות הבטחה מעומעמת והיו צריכים להתחיל הכול מאפס.

והם הצליחו. הם בנו בה פסיפס צבעוני, מעט אקלקטי, אבל די מקסים, שמשולבים בו תרבות המקור, מסורת יהודית וחילוניות מודרנית. ובנו בה בתים והולידו ילדים וראו אותם מגשימים את החלומות שהם לא יכלו להגשים.

וכדי שהילדים האלה לא יאבדו את זכרונות הילדות שלהם, כדי שאני לא יאבד את זכרונות הילדות שלי, בית שמש חייבת לנצח מחר.

אם אתם תושבי העיר, אנא צאו להצביע. אם אתם מכירים מישהו כזה, הפצירו בו לעשות זאת.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

38 Comments

אלי 11 10 במרץ 2014

פוסט מעולה איציק
שיהיה לבית שמש בהצלחה.. למרות שקשה להיות אופטימי לנוכח נתוני האוכלוסייה ברמת בית שמש

Matipool 10 במרץ 2014

מעולה איציק . יצא לי לעבוד שנתיים כמפקח בניה ברמת בית שמש בסוף שנות התשעים וגם להסתובב בעיר ולהתחנף לפונקציונרים בעירייה ואני קצת מכיר את התיאורים שתיארת . בית שמש באמת חייבת לנצח מחר אבל אני חושש שגם אם זה יקרה , בבחירות הבאות הדמוגרפיה כבר תכריע לצד החשוך .

אנונימוס 10 במרץ 2014

ישראל לא נטשה את בית שמש, היא נטשה את עצמה. הרבה מקומות בישראל עוברים את אותו תהליך שבית שמש עוברת.
וכמו שזה נראה ששום דבר לא יעצור אותו, בדרך להפיכתנו לשטייטל ארץ ישראלי אחד גדול.

נביא בעירו 10 במרץ 2014

ואני מניח שהשורה התחתונה של כל הנוסטלגיה הבאמת נוגעת ללב הזו היא: "בית שמש חייבת לנצח"="אסור שייבחר ראש עיר חרדי"….

למה, בעצם?

איציק אלפסי 10 במרץ 2014

מכיוון שחרדים מעוניינים לכפות את אורח החיים שלהם על אחרים וכל השאר לא. בבית שמש שאני גדלתי בה כמעט ולא נסעו מכוניות בשבת ובחג, אבל שום כביש לא היה סגור ובטח שלא היו מדרכות נפרדות לנשים וגברים.

נביא בעירו 10 במרץ 2014

התגובה שלך לא היתה פתוחה לתגובות, אז אני כותב את זה הודעה אחת מעלייך…

לא יודע אם התגובה שלך יותר תמימה או יותר מיתממת. יש דבר כזה שנקרא "פוליטיקה", שבמהלכו קבוצות נאבקות ביניהן על שליטה, או במילים אחרות, שלך, על היכולת "לכפות את אורח החיים שלהם על אחרים".

נניח שאתה בעד השקעה של 3 מיליון ש"ח מכספי העירייה כדי לבנות להפועל בית שמש אצטדיון חדש ואתה מצליח לקדם את הרעיון בעירייה, גם אתה "כפית את אורח החיים שלך (אורח חיים שבו כדורגל ותרבות פנאי חילונית הם ערכים שמצדיקים השקעת כספי ציבור) על אחרים".

המונח "כפייה דתית" הוא מונח צבוע. אם חסימת כבישים בשבת בבית שמש עברה בהחלטה דמוקרטית, אז אין בכך שום בעיה – תושבי בית שמש החליטו לסגור חלק מהרחובות בעיר בשבת. אם זו סתם יוזמה מקומית, תתכבד ותרים טלפון למשטרה ותודיע על אזרחים שחוסמים את הכביש. עכשיו, אם ראש העיר החילוני הסכים לסגור רחובות בעיר כדי שהחרדים יתמכו בו, אפשר לבוא בטענות לנבחרי הציבור החילונים, שמוכרים את הציבור ששלח אותם בזול, אבל לא נראה לי שאפשר להאשים את החרדים בכפייה.

משום מה, כשהמעמד הבינוני החילוני בישראל נאבק על האינטרסים שלו קוראים לזה "צדק חברתי", אבל כשעושות את זה קבוצות יותר חלשות, כמו חרדים, ערבים או סתם אימהות חד-הוריות, זה נקרא "כפייה דתית" או "מאבק סקטוריאלי"…

MOBY 10 במרץ 2014

נביא יקר
יש לנצח ויש לכפות זה לא אותו דבר.
שנים היתה בחיפה תחבורה ציבורית (עוד לפני ששמעו על ההמצאה הגאונית הזו במרכז, כמו גם רכבת תחתית,נמל ועוד). עדיין היו שכונות חרדיות שהיו סגורות לנסיעה בשבת. כל אחד חי את חייו ואינו מפריע לשני.
ביום חול הייתי יכול להסתובב בשכונות החרדיות בלבוש "לא הולם" אליבא דה פסיכים בבית שמש. ללא חשש של אבן או יריקה במקרה ממש גרוע היה מגיע איש מבוגר ובשקט ובנועם היה מבקש לדבר בצד ומסביר ומבקש, לא צועק ומקלל.
חוץ מזה שיש חוקי מדינה ואין הפרדה מגדרית באופן חוקי בארץ ישראל. (למרות טענות הפסיכים משמאל).

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 10 במרץ 2014

אבל זה בדיוק העניין, מובי…

אתה מערבב שני דברים שונים, וקורא להם ״כפייה״, בזמן ששניהם רחוקים מלהיות כאלה.

אם מישהו יורק על מי שלובש לבוש לא צנוע לדעתו, הוא עבריין וצריך לשפוט אותו על מעשיו.

אם ראש העיר חיפה (החילוני, הסובלני, הליברל) מוכן לוותר על תחבורה ציבורית בשבת כדי להבטיח תמיכה חרדית, צריך לגנות אותו. אם חרדים מפעילים את כל הכח הפוליטי שלהם כדי שהמרחב הציבורי בישראל יהיה כמה שיותר דתי, אפשר לתמוה למה זה כל כך חשוב להם (אף פעם לא השתכנעתי מטיעון ה״פגיעה ברגשות״) ורצוי להילחם בהם, אבל אין שום סיבה לגנות אותם על זה…

מעבר לזה, צורמת לי ההנחה שראש עיר חרדי יפעל בהכרח להמשך התחרדות העיר ולכן ראש עיר חילוני עדיף עליו. אני מכיר לא מעט פוליטיקאים חילונים שגרמו הרבה יותר נזק ממקביליהם החרדים, גם ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית. אם ידוע למישהו מאיתנו שהמועמד החרדי אינו ראוי והמועמד החילוני הוא מצויין זה דבר אחד, אבל אם ההנחה היא שיש לבחור בפוליטיקאי חילוני משום שהוא חילוני, זה פסול בעיניי.

MOBY 11 במרץ 2014

נביא
1. בחיפה עדיין יש תחבורה בשבת (לא הבנתי את העניין).
2. אף אחד לא דיבר על ראש עיר חרדי מול חילוני. מדובר על ראש עיר מכהן שנתן לגזענות לפשוע ברחובותיו. והוא ממשיך להשתין מהמקפצה. ראש עיר שהמנגנון שלו זייף קולות (האם הוא יודע או לא? אפשר לנחש). ראש עיר שמכריז שלא כל אזרחי העיר שלו חשובים לו. ראש עיר לא טוב שנבחר רק בגלל שהוא מגיע ממגזר, והרבנים קבעו.
זה שימוש בכלים לא דמוקרטיים במערכת בחירות דמוקרטית.

מוקי 10 במרץ 2014

תודה על פוסט מצוין. אני תוהה, האם פוליטיקה עירונית היא האחראית לתוצאה העגומה? אולי יש גורמי עומק נוספים שעליהם לא עמדת?

אלכס דוקורסקי 10 במרץ 2014

איציק, נהניתי מאוד לקרוא.

ריצ'י מקאו 10 במרץ 2014

איציק, יפה. אני מקווה שלבית שמש עוד יש תקומה.
בילדות, אני ועוד חברים היינו צועדים כל שבת 2.5 קילומטר מהצד השני של עמק שורק כדי לראות את עמוס מיימון, דיאמנט, ואבי סקורי משחקים ולפצח גרעינים. אני מכיר אנשים שעד היום צועקים "אמה אמה אמה" בכל פעם שהקבוצה השניה מתקרבת לשער. מה נשאר מזה? רק שווארמה סקורי?

דורפן 10 במרץ 2014

ואני לתומי חשבתי שהילדות שלך הייתה באוקלנד או רוטרואה ואת השבתות היית עושה בחוף בקורומנדל

פוסט מעולה.

והשער של מלמיליאן נגד בית שמש.

ריצ'י מקאו 10 במרץ 2014

דורפן, צודק. בחלומות אני מוליך את האול בלאקס לניצחונות שוב ושוב. במציאות הלכתי לראות כדורגל בבית שמש (ליגה א' וליגה ארצית) וזה גם היה סבבה. וכן, גם שיחקתי ראגבי אבל לא באוקלנד.

איציק אלפסי 10 במרץ 2014

ריצ'י, אני צעדתי רק כמה מאות מטרים, אבל נראה לי שהחוויה הייתה דומה…
http://geshemalfasi.com/archives/108

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 10 במרץ 2014

איציק, נפלא! מרגש לקרוא גם את התגובות. שמות של שחקנים ומאמנים שאני זוכר מאז. איזו תקופה. זוכר אפילו שנה אחת לפחות שהיה לי מנוי. ח.

ריצ'י מקאו 11 במרץ 2014

נהדר!

צביקה 10 במרץ 2014

איציק,
קלעת בול!!!
אני גר כיום באחד המושבים הסמוכים לבית שמש ונשוי לבת העיר שעזבה אותה עם משפחתה לי-ם לפני למעלה משלושים שנים. זו העיר הכי מבוזבזת בארץ!!! מיקום מעולה נוף מדהים וכן גם אנשים טובים. למדתי להכיר אותם דרך הבן שלי ששיחק באותה הפועל בית שמש (שכיום המגרש שלה הרוס ונמצא כבר שנתיים "בשיפוצים") שמשחקת מחוץ לעיר ודרך פרוייקט מדהים של הסוכנות – שותפות ביחד שמפגיש מסגרת בית מדרש מודרני גברים ונשים מבית שמש ומועצה אזורית מטה יהודה לשנת לימוד של ארון הספרים היהודי. שם הכרתי דתיים חילונים ואפילו חרדים מודרנים, למדנו ביחד, נסענו לקהילה תאומה בדרא"פ אבל גולת הכותרת הייתה פסטיבל סרטי יהדות שיזמנו במסגרת פרויקט קהילתי במשך שני מוצ"שים שהיה הצלחה כבירה שלא זכתה לחשיפה הראיה.
חובה על תושביה השפויים של העיר להתאחד ולהציל אותה.

איציק אלפסי 10 במרץ 2014

כך נראה המגרש היום:
http://debuzzer.com/alfasi/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%94/
והפרויקט נשמע מדהים.

Amir A 10 במרץ 2014

נתקלתי לאחרונה בקליפ הזה ואני שואל, למה לעזאזל אי אפשר להסתדר ביחד?

http://www.youtube.com/watch?v=D97gP-1zyqQ

איציק אלפסי 10 במרץ 2014

קטע ענק!

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 10 במרץ 2014

+100

סימנטוב 10 במרץ 2014

+1

אזי 10 במרץ 2014

בית שמש זה מסוג המקומות שאני קורא עליהם ודבר ראשון עולה לי בראש מין משפט הזוי של "צריך להוציא את הדת מחוץ לחוק"

נביא בעירו 10 במרץ 2014

והלונה גל בחוף גולן הוא מסוג המקומות שאני קורא עליהם ודבר ראשון עולה לי בראש שצריך לבטל את חוק הנבדל, אז מה?

אלון רייכמן 10 במרץ 2014

איציק, מעולה. כל מילה צובטת.

"אבל בית שמש היא לא פחות ישראל מתל-אביב או ירושלים. במובנים רבים ישראל היא הרבה יותר בית שמש, מעלות, מגדל העמק, קרית גת, דימונה, ירוחם, נתיבות מתל-אביב או ירושלים".

כל כך נכון.
ובית שמש אכן חייבת לנצח סוף סוף.

מאשקה 10 במרץ 2014

איציק, התרגשתי לקרוא את דבריך.
הם יצאו מלבך לליבי
תודה

גיאקו 10 במרץ 2014

פוסט מדהים

סימנטוב 10 במרץ 2014

חבר ילדות (וגם עכשיו) חזר בתשובה (ביג טיים) אחרי תקופה בירושלים עבר לבית שמש אך עם השנים הוא התחבר יותר לדת ופחות לבגדים (הפסיק ללכת עם שטריימל וכד') לאט לאט הוא נודה לבסוף הוא עבר להתנחלות (למרות שהוא לא בנאדם פוליטי) שם הוא מדבר על אהבה ועל אפשרות להכיל דברים בחיים

כריסטי ברטו 10 במרץ 2014

בתור ירושלמי אני חצוי לגבי הבחירות בבית שמש.

זה שפסלו את הבחירות הקודמות זה כמובן מבורך, החטא ועונשו המוצדק. אבל…שינויים דמוגרפיים קורים ויישובים משנים את האופי שלהם כי זו דרכו של עולם. כשאזור כמו עג'מי משנה את פניו והופך לריכוז יאפים שרוצים לגור בארמונות על הים זה מתקבל אצלנו בהבנה. לתושבים המקומיים אין את היכולת להשוות את המחירים שמציעים הצרפתים והם עוברים לרמלה ולוד, אין פה שום קונספירציה, רק כוחות שוק. ולבית שמש זה קורה משום שהציבור החרדי מכפיל את גודלו פעם ב-15 שנה, וכל הזוגות הצעירים הללו צריכים לחיות איפשהו. והם רוצים לגור קרוב לירושלים, מרכז החיים החרדיים לצד בני ברק, ובעיר הקודש המחירים גבוהים כמעט כמו בתל אביב. אז מה יעשו? מעבר לקו הירוק לא בונים מספיק, וחסידויות רבות אוסרות על חבריהן לגור בשטחים מאידאולוגיה.

בית שמש חרדית מצילה את ירושלים לזמן מה, זוגות צעירים חרדים שקונים בבית שמש הם זוגות שלא עוברים לשכונות כמו קרית יובל שמאבק מר ניטש בה בשנים האחרונות על אופי השכונה. זו תרופה זמנית, זה ברור, פלסטר קטן לבעיה שדורשת ניתוח מעקפים, אבל גם זה משהו.

פורד פרפקט 10 במרץ 2014

פוסט נהדר. ++++ בהחלט האזור הכי יפה בארץ, בין בית שמש לי-ם. ובהחלט איזור של פיספוס אחד גדול. שאפו

Yavor 11 במרץ 2014

אזור מקסים, נוף ילדותה של אשתי, ותמיד עושה חשק לבקר במושב שם. אבל מתי כבר יתקנו שם את הכביש עם כל הקפיצות האלו באמצע העיר?!?

צביקה 11 במרץ 2014

איציק
המגרש במצב הרבה יותר גרוע. התחילו שיפוץ שנתקע ולא ברור מתי הוא יימשך. החלק העצוב מכל הסיפור הוא שמחלקת הנוער שהחלה להשתקם באמצעות עמותת מתנדבים פשוט נהרסה בהעדר מגרש.
והפרויקט שסיפרתי עליו באמת מדהים ושווה התעניינות תקשורית.מדובר בתוכנית שמתקיימת כבר מס שנים. שעות האיכות שחוויתי עם שותפי החרדי (ציוני יש לומר) לחדר בדרא"פ עונות להגדרה "הכר את האחר" מצד שנינו – שעות של שיחות אל תוך הלילה על בקבוק בירה.

ששון 12 במרץ 2014

גם אם החילונים ינצחו (הלוואי) זה רק דחיית הקץ. בבחירות הבאות בית שמש חרדית. ואם לא אז, אז עוד 10 שנים.

Amir A 12 במרץ 2014

לא הצליח לך. לפחות בפעם הבאה שתגיע לשם תרגיש כאילו אתה הולך בשאנז אליזה. ככה בכל מקרה חושב ראש העיר הנבחר.

איציק אלפסי 12 במרץ 2014

כן, זה בדיוק מה שחשבתי הבוקר…

נחשון שוחט 12 במרץ 2014

כתבת מאד יפה.

צור שפי 12 במרץ 2014

הבעיה היא שהפוליטיקאים שלנו בהכללה לא עושים חשבון לזכויות המיעוט. זה לא דפקט של דתיים או חרדים, אולי אמונתם בחוקים שמעל חוקי המדינה מהווה נסיבות מחמירות כלשהן אבל אני לא בטוח.

Comments closed