לא לפחד כלל (ערב קלאסי)

ארבע נקודות על מכבי ת"א-הפועל ירושלים והקלאסיקו

1. אז מסתבר שלפעמים 5 מיליון זה כן יותר מ-20.

וזה קורה במשחקים כאלה, כשהראש של מכבי הוא יותר באירופה ושל התקשורת בקלאסיקו. שלא מדובר במשחק שאמור להוכיח שיש אלטרנטיבה ושמכבי חשה שהנקודה הובהרה במשחק הקודם. שלהפועל ירושלים אין יותר מדי מה להפסיד, כשהפסד ואפילו תבוסה יתקבלו בהבנה וניצחון יהיה בונוס.

ועדיין, העובדה שמכבי כמעט ולא יכולה להרשות לעצמה day off היא מחמאה ענקית לליגה השנה. וזה שהפועל ירושלים לחצה על הדוושה עד השנייה האחרונה, וכשזה היה עשרים היא עשתה את זה שלושים בלי להתבייש ובלי להתנצל, מראה שמחסום הפחד מתחיל אט אט להיסדק.

והשורה התחתונה – התבוסה הכי גדולה של מכבי תל-אביב ביד-אליהו בכל הזמנים!

2. אני חושב שגיל שלי ניתח את זה מצוין. בראד גרינברג יוצר סיטואציה שבה יותם לא מפחד לטעות, ואז הוא מנסה יותר ומצליח יותר, כי הוא שחקן ענק. אולי עם הכישרון האינדיבידואלי הכי גדול שצמח כאן אחרי עודד קטש.

אבל העיסוק הכמעט אובססיבי של התקשורת בו הוא מרתק. נדמה לי שזה קורה בגלל שיותם הלפרין נוגע בנו במקום מאוד רגיש ופגיע, אצל מי יותר ואצל מי פחות. המקום הזה של לא לקחת את מה שאתה יכול לקחת, את מה שמגיע לך. לא להיות מספיק "רע". לא למצות את הפוטנציאל שלך ולראות אנשים פחות מוכשרים ממך מצליחים יותר.

3. עזי דן כתב אתמול בהארץ על התופעה המעניינת של ההקאות של מסי. מסתבר שאין לתופעה הסבר פיזיולוגי. והיה זה כבר זיגמונד פרויד שלימד אותנו שלתופעות פיזיולוגיות שאין להן הסבר אורגני יש כנראה מקור נפשי.

אז הנה ההסבר הפסיכולוגי, אבל ממש בגרוש, שלי:

יש משהו יותר מדי מושלם במסי הזה. אתה כמעט ולא רואה אותו מתעצבן, יוצא מדעתו, מאבד את זה. עסקנו רבות בהשוואות לרונאלדו האקספרסיבי. זה כאילו בכל שנייה הוא נמצא, מסי, בשיא של מודעות עצמית לפרזנטור שהוא. שבכל רגע שלא תתמקד בו המצלמה הוא יהיה פרסומת טובה למשחת שיניים.

אבל בפנים, כמו אצל כל בנאדם עם הרבה פחות לחץ מזה שיש עליו, בוערים מטבע הדברים הרבה יותר רגשות ממה שהוא מרגיש שהוא יכול להרשות לעצמו להראות. אז הוא מקיא אותם.

4. בשונה מדורפן, אני חושב שזה דווקא לא היה משחק גדול של מסי.

נכון, שקשה להגיד על שחקן שכבש שלושער בברנבאו, ובישל עוד אחד באומנות, שהיה לו משחק בינוני. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה, ששוב, ברגעים שבארסה הייתה על הקרשים וריאל אפילו עשתה לה קצת משולשים באמצע, מסי לא היה בסביבה.

ומי שכן היה, כרגיל כמו שכתב יואב בורוביץ', הוא אנדרס אנייסטה.

גם באנייסטה יש משהו מאוד רגוע. אבל בשונה ממסי זה נדמה לא כרוגע של הדחקה אלא כרוגע של השלמה. או שלמות יותר נכון. ביטוי של אישיות מורכבת ומעוצבת. ולכן גם כשקשה אתה בדרך כלל תמצא אותו שם. לוקח את זה על עצמו.

לא מפחד לטעות.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

גרינברג סומך על האינטואיציה ומצליח
על שטח קטן

6 Comments

loverpool 24 במרץ 2014

מאוד אוהב איך אתה מסתכל על הבעות הפנים של שחקנים, על הרגשות שכנראה בוערים בהם והמורכבות הנפשית שהם חיים בה.
עד היום נתקלתי בתיאורים על המקצועיות של שחקני כדורגל. על הרגליים שלהם, לצורך העניין. והמבט שלך חדש, ומעולה.

מאוד אוהב

אריאל גרייזס 24 במרץ 2014

אני די משוכנע שיש הסבר פיזיולוגי לבעיות של מסי, רק שלא בטוח שרוצים לדבר על זה. אני לא חושב שעל רונאלדו מופעל פחות לחץ או שהוא מודע פחות לפרזנטור שהוא

מאמן כושר 24 במרץ 2014

לפחות היתה מספיק מודעות, לכתוב שזה ניתוח בגרוש.

אלון רייכמן 24 במרץ 2014

מסכים לגמרי עם ה"נקודה הרגישה" של אנשים בנוגע להלפרין והמיצוי או חוסר המיצוי של הפוטנציאל שלו.
גם באופן ספציפי יותר, של אוהדי כדורסל בפרט, שקיוו כל השנים לראות את השחקן הכל כך מוכשר הזה פורץ קדימה והופך לכוכב גדול, ועוזר למכבי, או לנבחרת להגיע רחוק וגבוה יותר. אבל הוא לא. כי הוא לא לקח. למרות שיכל. משהו באופי כנראה.
השנה לפחות, גרינברג הצליח לפצח אצלו משהו שאחרים לא הצליחו, ולהוציא ממנו את מה שאף אחד לא הוציא מיותם עד היום.

MOBY 24 במרץ 2014

שתמשיכו ככה ניפגש בחצי הגמר לסדרה ללא רחמים.

Roko 25 במרץ 2014

כשברסה היתה בפיגור וריאל עשו לה קצת משולשים (!) מסי לא היה שם. או שהוא בעצם כבש את השוויון? במהלך שאם מסתכלים עליו מההתחלה רואים שהוא התחיל עם הכדור באמצע, דאבל פס אחד עם בוסקטס. דאבל פס אחד עם שחקן ריאל ועוד אחד עם ניימאר. זה שבסוף כמו בפלייסטיישן לא משנה מה יהיה הכדור יגיע בחזרה/בטעות לרגל של מסי שיסיים – זה הקסם. הוא כאילו נעלם מהמשחק – ובאופן מאוד מילולי כשרואים את המשחק בטלוויזיה הוא נעלם גם מהפריים – אבל פתאום הוא נכנס לפריים. כדור פוגע בו ונכנס. ככה זה נראה. כישוף

Comments closed