מזרחיות

למה אין באמת דבר כזה זהות מזרחית בישראל

אני מנצל את ההזדמנות שאנחנו בערב המימונה כדי לעסוק פעם נוספת בזהות, והפעם – זהות מזרחית.

לפני כמה חודשים רעשה געשה הארץ בעקבות הקרנה הסדרה הדוקומנטרית "ערסים ופרחות – האליטות החדשות" שעוררה שוב את הדיון רווי היצרים על הזהות העדתית בישראל.

מה שלי הציק מאוד בסדרה הייתה העובדה שהיא עשתה גזירה שווה בין זהות של ערס או פרחה לבין זהות מזרחית. רוצה לומר, אם אתה נאמן לזהות המזרחית שלך – או שאינך מזרחי אך מעוניין לאמץ זהות מזרחית (כפי שהעיד על עצמו יוצר הסדרה) – עליך להיות ערס (או עלייך להיות פרחה), אחרת אתה כמובן "משתכנז".

אלא שערסים ופרחות זה לא זהות מזרחית. ערסים ופרחות זה ייצוג של תת תרבות שהתפתחה בישראל בנסיבות מאוד ספציפיות של דלות חומרית ותרבותית בקרב בני דור שני ושלישי לעולים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. זה שהוריהם, או הורי הוריהם, של אלו אשר אימצו את תת התרבות הזו הגיעו מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה, לא הופך אותה למזרחית. מדובר בתת תרבות שהתפתחה על-ידי כאלה שגדלו בישראל, בתרבות מערבית כמעט לחלוטין, ושהקשר שלהם לתרבות המזרחית הוא שטחי ודל ביותר.

סביר מאוד להניח שיש להם מושג דל מאוד על התרבות, ההיסטוריה, המיתולוגיה, הפילוסופיה והספרות המזרחית. גם המוזיקה המזרחית שהם שומעים אינה אלא מוזיקת פופ מערבית (עם קצת סלסולים והיגוי גרוני של חי"ת ועי"ן). הם אינם מכירים את גיבורי התרבות המזרחיים. האמת שהם גם אינם מכירים סתם מזרחיים. ככאלה שגדלו בישראל ספק גדול אם אי פעם פגשו מרוקאי או עיראקי "אמיתי" – כזה שנולד וחי את כל חייו שם. ולכן סממני התרבות והזהות המזרחית בישראל הם שטחיים וחיצוניים בעיקר, ומתבססים לרוב על האופן שבו המערבי רואה את המזרחי (אנדרה לוי הרחיב על כך השבוע במאמרו ב'הארץ').

ישנם מספר סיבות לכך שבישראל לא התפתחה זהות מזרחית אותנטית, מפותחת ועשירה. המרכזית שבהן היא שישראל היא מדינה שההשפעה התרבותית המערבית עליה היא כמעט מוחלטת. אפשר לייחס את זה להגמוניה התרבותית האשכנזית, אבל האמת היא שהתרבות המזרחית ממש לא מעניינת גם את המזרחיים עצמם. המזרחיים בישראל הגיעו כבר מזמן לעמדות כאלה שבהן יכולה הייתה להיות להם לפחות סוג של השפעה ועדיין, התרבות המזרחית בישראל היא בעיקר מופלטה (וזה לא מקרה, כי אוכל הוא באמת הסממן התרבותי המזרחי האותנטי היחיד ששרד בישראל).

אינטלקטואלים מזרחיים, לדוגמא, מתעסקים בעיקר במה האשכנזים חושבים על המזרחיים במקום ביצירת זהות מזרחית אותנטית נפרדת ע"י הנגשת והדגשת המוטיבים המייחדים את התרבות המזרחית. למרות שהם יוצאים לכאורה כנגד הדיכוי התרבותי אשכנזי, הם בעצם משרתים את השיח הפנימי העכשווי באליטה האקדמית והתקשורתית – האשכנזית ברובה – שתכליתו השחרה בדיעבד של המפעל הציוני. גם גיבורי התרבות המזרחיים בישראל מגדירים עצמם לרוב על הדרך השלילה – "הוכחנו להם", "הצלחנו למרות שהם…" וכו' – ולא על ידי מי שהם עצמם, ובכך לא משמשים כסוכני התרבות המזרחית.

כך יוצא שהתרבות המזרחית כמעט ואיננה נגישה לנו. ישראלי שהוריו או הורי הוריו הגיעו מארצות המזרח ורוצה לשמר את החלק הזה בביוגרפיה הפרטית שלו, אין לו על מה להישען. ההון התרבותי המזרחי שנגיש לו הוא דל ביותר, וכל שנותר לו הוא לזהות עצמו באופן מלאכותי עם תת-תרבות הערסים והפרחות או להפוך אירוע בעל סממני תרבות שטחיים כמו המימונה לסוג של פסטיבל תרבות.

כעת, אינני בא לטעון עכשיו שאום כולתום ופריד אל-אטרש צריכים להחליף את ביונסה וריהאנה בפלייליסט של גלגלצ. אני מתאר לעצמי שגם בתחנות הרדיו במצרים ובלבנון כבר לא ממש משמיעים אותם. ישראל היא מדינה מערבית, לטוב ולרע, וכשאני מסתכל מה שקורה מסביב נדמה לי שבעיקר לטוב. אבל אני כן חושב שיש וודאי הרבה דברים בתרבות המזרחית שאנחנו מפספסים ויכולים היו להעשיר את התרבות המערבית שלנו. שיכולנו לנצל הרבה יותר טוב את העובדה שלפחות לחצי מהאוכלוסייה בישראל יש שורשים בארצות המזרח. ושיש מקום לתת ביטוי הרבה יותר נרחב לתרבות שלכאורה אמורה להיות מרכיב מרכזי בזהות של חלק כה משמעותי מהאנשים שחיים כאן.

דוגמא נדירה למישהי שכן עושה זאת היא הזמרת דיקלה. מישהי שבאמת ראויה להתהדר בתואר זמרת מזרחית. כי המוזיקה שלה אכן מושפעת ושופעת במוטיבים קלאסיים של המוזיקה הערבית. מוטיבים השזורים במוזיקת הפופ המערבית המנגישים אותם לאוזניים ישראליות ויוצרים שילוב נדיר ומרתק של מזרח ומערב שמעשיר מאוד את הגוון המוזיקלי שאנחנו רגילים להיחשף אליו.

כנסיית השכל היא דוגמא נוספת. למרות שאצלם השילוב של מוטיבים מהמוזיקה המזרחית מדוד הרבה יותר וקיבל ביטוי משמעותי רק לאחרונה באלבום שיצא בשיתוף פעולה עם התזמורת האנדלוסית אשקלון. אלבום שכולל בתוכו שירים במרוקאית ובערבית וקיבל את השם רב המשמעות "הבית כה רחוק".

והנה עוד דוגמא קטנה לסיום: "המרוקאים" – גרסת הכיסוי של אוהדי בית"ר נורדיה לשיר מטריף של אוהדי ראג'ה קזבלנקה:

והגרסה המקורית:

 

צאן, ברזל
מעוררי הרגשות

59 Comments

גיא זהר 10 באפריל 2015

חשוב להזכיר שבמסגרת כור ההיתוך של בן גוריון שמטרתו היתה ליצור ישראלי חדש נעשה ניסיון שהצליח במידה רבה, יחד כמובן עם תוצאות השואה, למחיקת הזהות המזרח אירופאית. הייתי מתקן ואומר שאנו חברה מערבית עם מאפיינים לוונטיניים. והשיר של ראג׳ה מקסים. בכלל הייתי שמח לדעת יותר על תרבות העידוד האפריקאית בכלל, גם השחורה, והצפון אפריקאית בפרט.

Amir A 10 באפריל 2015

כל כך נכון. הרבה יותר קל ופשוט לאפיין את עצמך כ"אני לא כמותם" מאשר לנסות ולבנות מאפיינים אמיתיים שעומדים בפני עצמם. במקום ללמד על השירה, הספרות, ההיסטוריה והמוזיקה בתרבות המזרחית, כל הסיפור של "המזרחיות" בישראל מסתכם בחתיכת בצק מטוגנת. ואני לא יודע מי מתבזה יותר במימונה, האשכנזים התורניים שמרגישים טוב עם עצמם על כך שהנה, יש קיבוץ גלויות אמיתי, או הספרדים שחושבים שבארוע היחצני הזה הם קונים לעצמם מקום של כבוד בתודעה של מישהו.

orimor2212 10 באפריל 2015

לא ספרדים, תעשה הפרדה.
יהדות ספרד הלכה למגוון כיוונים – יש את צפון אפריקה (שגם שם זה לא בדיוק אותו דבר, אבל אפשר לשים תחת אותו הטייטל), יש את עיראק, יש את תימן, יש את הס"טים ויש את הבלקן (משולש טורקיה-יוון-בולגריה בעיקר, בו היו גם רומניוטים). המימונה שייכת לתרבות צפון אפריקאית בעיקר ולא מעבר.

בכלל, "התרבות המזרחית" בישראל היא סוג של פיקציה כיום ו"המוזיקה המזרחית" מורכבת מזמרים צפון אפריקאים ותימנים שעושים מוזיקה בלקנית.

בני תבורי 10 באפריל 2015

איציק,
מקבל את הנחותיך. ליוצר הסדרה אין עניין אמיתי בשימור התרבות המזרחית אלא בשימור הרמץ המזין אש תמיד שבלעדיה אין לו ולשכמותו קיום מטאפורי. באשר לאום כולתום, היא אינה מושמעת מאותה סיבה ששמשון בר נוי לא מושמע, ישן מפני חדש תוציאו – לצערי הרב מאוד. המופלטה, כמו המימונה, הפכה להיות סממן תרבותי מזרחי בידי פוליטיקאים אשכנזים ציניים שבחשו בה והפכו אותה לנושאת דיוידנדים פוליטיים. אנדרה לוי, שהיה לי העונג לקרוא את מאמרו עוד בטרם נחסם לטובת מימון עיתון הארץ, מצוין, מחכה לתגובתם של אלה כמו האני זוביידה שלוי משך את טרפם מבין מלתעותיהם.

פו 11 באפריל 2015

+1 בני

אריק 10 באפריל 2015

הבעיה האמיתית מגיעה מהעובדה שהתרבות ה"מזרחית" היא בעצם ברובה הגדול עד המוחלט תרבות ערבית. ולכן מאמצים מים מישמש שחלקו כן ערבי ורובו הגדול מערבי. אז הצעד הראשון הוא אנחנו לא כמוהם – האשכנזים, אבל אנחנו לא חלילה וחס כמו הפרימטיביים הרצחניים האלו שרוצים לזרוק אותנו לים. העושר התרבותי הערבי שמצוי פה ממש ליד מוחמץ ובגדול וגם הרבה מתרבות היומיום.

רטקסס 10 באפריל 2015

+1

נכון מאוד. אפילו אם נתחיל בדבר הפשוט ביותר: השפה. כל השפות היהודיות-ערביות: עיראקית, ברברית, מרוקאית, תימנית וכו' – נשמעות ומזכירות ערבית. חס וחלילה לשמוע את הסבתא מדברת כמו הטרוריסטים האלה או כמו אלה שאני קונה מהם חומוס, זה מפחיד אותי, זה מפחיד את הקולקטיב.
חס וחלילה לשמוע את הע' העמוקה או לשמוע איזה ביטוי עם "אללה".

יש עושר תרבותי גדול שמדינת ישראל לא נהנית ממנו (כמו גם אירופה וארה"ב, אבל זה לא קשור כרגע) בגלל הרתיעה המובנית הזו מערבים. מצד שני, הציוויליזציה היהודית היא לא מערבית לחלוטין – יש פה ערבוב של מאפיינים יהודיים, מערביים וערביים.

צור שפי 10 באפריל 2015

בהמשך לשתי התגובות של אריק ורטקסס אני רוצה לשאול, בלי שמץ של ציניות או רצון לחולל פרובוקציה, למה המכלול הזה נקרא ״מזרחי״ ולא ״ערבי״ ובהתאם, למה היהודים שמוצאם ממדינות ערב קרויים ״יהודים-מזרחיים״ ולא ״יהודים-ערבים״. לי נראה שהמינוח ״ערבי״ מדוייק הרבה יותר ולו רק בגלל שה״מזרחי״ כשלעצמו משקף ראייה אירופוצנטרית שהרי עבור ההודי או הסיני למשל הערבי הוא מערבי ולא מזרחי. מדוע לפיכך מי שעלה (או במינוח הנייטראלי היגר) לכאן ממדינות ערב לא ייקרא יהודי-ערבי?

רטקסס 10 באפריל 2015

יש ויכוח ארוך שנים בקרב המזרחים/ספרדים/ערבים/לא-אשכנזים לגבי הקיטלוג שלהם.
צריך לזכור שהגדרה של קבוצה לא נגזרת רק ממאפיינים תרבותיים והיסטוריים אובייקטיבים, אלא גם סובייקטיבים: הגדרת הקבוצה "פלסטינים" זו דוגמא טובה.

אני יכול להפנות אותך לערך (הרדיקלי משהו) בויקיפדיה בנושא:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D

אני כשלעצמי מכיר את הטענות הבאות:
– יש שוני עצום בין יהודי צפון אפריקה (וגם ביניהם לבין עצמם – לבין אלו ששאבו מהתרבות הצרפתית ליהודי ההרים(הברברים) וכו') ליהודי עיראק ליהודי איראן (בכלל פרסים) ליהודי ערב וכו'.
– אנחנו מכירים את זה גם בקבוצה "אשכנזים", שגם שם יש שוני משמעותי בין יוצאי הונגריה ליוצאי פולין ליוצאי אוסטרו-הונגריה לבין אנשי העליות הראשונות (משהו אחר לחלוטין) אבל כולם נכנסו תחת "אשכנזים"
– המושג "ערבי" מכניס בתוכו מושגים שליהודים אין שום קשר אליהם. בשונה מ"יהודי גרמני" או "יהודי תימני", המושג "יהודי ערבי" אפילו די סותר את עצמו בחלק מהמקרים.
– המכלול הזה נקרא מזרחי לא בגלל שהם רצו להיקרא ככה אלא כי כך קראו להם כשעלו לארץ. המושג "ספרדי" לקוח מעולם הדת והתפילה (והרי יש גם רומנים , בולגרים ויוונים שהם "ספרדים") וערבי זה רע. ככה נשארנו עם מזרחי..

גיסנו 10 באפריל 2015

ואני תמיד תהיתי איך לעזאזל מרוקאים, אלג׳יראים ותוניסאים נחשבים ״מזרחיים״

ניר 10 באפריל 2015

גם אני הגיתי בשאלה הזאת, הרי ברור לכולם שמרוקו ( מדינת המגארב- מערב) הרבה יותר מערבית מרוב מדינות אירופה מבחינה גיאוגרפית.
לאחר בדיקה, מסתבר שמזרחי בזמנו פשוט היה שם גנאי. ככה הגרמנים קראו לפולנים שהגיעו לפה בעליות הראשונות, ככה הפולנים קראו לרומנים שהגיעו לפה אחר כך, וככה קראו לכל היהודים ערבים שהגיעו אחכ למדינת ישראל, בין אם הם הגיעו מעיראק, תימן, מרוקו או תוניס.

ר.בקצה 10 באפריל 2015

נתקלת פעם באשכנזי המכונה יהודי-סלאבי?

red sox 10 באפריל 2015

צור, זו שאלה מתבקשת שהתשובה עליה נמצאת בפוסט עצמו: המשייכים עצמם לתרבות היהודו-מזרחית מגדירים עצמם קודם כל ולפני הכל על דרך השלילה. פעם מול האשכנזים, פעם מול הערבים. הסברת בצורה רהוטה ופשוטה למה ההגדרה הזו משוללת יסוד ויותר מכך, אבסורדית באירופוצנטריות שלה.

ירושלמי 10 באפריל 2015

לקרוא לכולם ערבים זו בעיה מכיוון שערביות מוגדרת עפ"י השפה הערבית, ומתוקף כך הרבה מדינות כגון איראן אינן נחשבות למדינות ערביות.
לדעתי הדת הצליחה לבצע חלוקה טובה יחסית על סמך נוסח התפילה והמנהיגים, כך למשל ניתן להבחין ביוצאי אשכנז במרכז אירופה, מזרח אירופה, צפון אפריקה ומרכז אסיה כשיוצאי תימן הם יוצאי הדופן.
וכמו שטענו לפניי, הבעיה התחילה כשאותן קהילות התחילו לעלות ארצה.
בפני אותם אלו שקיבלו את פני העולים כולם היו שוורצע חייה.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2015

אני מנסה לשים את האצבע על מה מפריע לי בכל העסק ונראה לי שיש משהו טיפה מאולץ. קצת כמו חילונים שמביאים כל מיני הוגי דיעות שהם מעולם לא קראו כסוג של קונטרה לתרבות הדתית וכדי להראות שהעגלה שלהם כביכול לא ריקה ומורכבת יותר מאשר "האח הגדול", ככה גם בצד המזרחי יש נטיה תמיד לחזור למשוררים מרוקאיים מלפני 500 שנה שמעטים מאוד מכירים, כסוג של קונטרה ל" תרבות האשכנזית" כביכול.
אני לא מזלזל חלילה אבל זה מרגיש לי טיפה מעושה. לנסות להגיד שבעצם תרבות מזרחית היא לא תרבות של ערסים ופרחות באמצעות אימוץ של תרבות שרחוקה מאוד מאיתנו, בדיוק כמו שכתבי ארלוזורוב או השירה של ביאליק רחוקה מהאשכנזי הממוצע.
אנחנו מפתחים פה תרבות מקומית. חלקה גבוהה, חלקה נמוכה. חלקה כוללת שירה וחלקה כוללת תוכניות ריאלטי. היא בעיקר מאמצת אלמנטים מהסביבה הקרובה שלנו. בדיוק כמו שילד של יורד ישראלי שנולד באמריקה כבר לא יראה ארץ נהדרת אלא יאמץ את האלמנטים המקומיים, כך גם אנחנו, ילדי המהגרים, נאמץ את המוטיבים המקומיים על פני מה שהיה להורים שלנו.
אין פה טוב ורע. זה פשוט מה שיש

דיזידין 10 באפריל 2015

התרבות המזרחית היא במידה רבה פיקציה. גם האשכנזית. אם תרצו לפגוש אותה לכו למאה שערים.
באנו, רובנו, מהזבל. אני מניח שאני נצר לדורי דורות של אלטע-זאכנים כפריים בורים באירופה.
לאיזה תרבות בדיוק לחזור?
הדורות האחרונים במשפחה, לפחות אלה שהשתחררו מהדת, הם השיא התרבותי לדורותינו.
.

גיל שלי 10 באפריל 2015

מזכיר לי את הזהות של חלק מאוד די הפועל תל אביב

עדי אבני 10 באפריל 2015

מצד אחד הזהות של אוהדי הפועל אינה רק לעומתית. מצד שני, הדומה היא שמדובר בזהות אל מול אחר שאתה יודע שהוא חזק ממך, ולא תמיד בגלל ש"מגיע לו".

עדי אבני 10 באפריל 2015

גילוי נאות 1: נמניתי בעברי על חברי הקשת הדמוקרטית המזרחית לתקופה קצרה בשנות התשעים.
גילוי נאות 2: רון כחלילי, יוצר הסדרה הוא חבר פייסבוק יקר שלי ואני מתדיין איתו בנושא הזה לא פעם
גילוי נאות 3: היות וזה שיח זהויות ראוי שאצין את שלי: אני אשכנזי, שמאלני, אתאיסט ואוהד הפועל, אבל בת-ימי במקור שמתפרנס שכר הקרוב לשכר המינימום עד היום. דהיינו- מעמד בינוני נמוך עם הון פוליטי "מזרחי" במקור (בורדייה)

ועכשיו לשני הסנט שלי, ואני מצטער אם היא בשפה מעט סוציולוגית, אני אשתדל למתן אותה:
א. אני חושב שהדבר שמתעלמים ממנו הכי הרבה בדיון על תרבות מזרחית, בייחוד כשמנסים לנתח מדוע אין תרבות מזרחית "גבוהה" זאת העובדה שאין באמת דבר כזה מזרחי. באמת, תחשוב על זה. אין יותר מהמשותף ליוצאי מרוקו מול יוצאי איראן, עיראק או טורקיה מאשר המשותף בין יוצאי רומניה לטורקיה, לדוגמה. מדובר באוסף של זהויות נפרדות, שאוחדו לכדי מזרחי גנרי, "סלאח שבתי" כזה על ידי ההגמוניה האשכנזית של שנות החמישים- שישים. העובדה שאלו ראו בהם גוש חום הומוגני (מצטער על הבוטות) לא בהכרח אומר שהם חשבו זאת על עצמם. המנהגים, המאכלים, התרבות- כולם נבדלים על פי מדינות או אזור גאוגרפי, לא ע"פ החלוקה למזרחי-אשכנזי.
ב. כשההגמוניה האחוס"לית התייחסה אליהם כאל מזרחיים גנריים, היה לה קל יותר להגדיר אותם לפי המאפיינים השליליים שלהם, כפי שעושה כל תרבות הגמונית כלפי "האחר". גם התכונות החיוביות שהעניקו להן עונות למיתוס "הפרא האציל"- שמחת חיים, אוכל פשוט וטוב, וטוב לב תחת המעטה המחוספס. ושוב, במנותק ממאפיינים ספציפיים. תרבות יוצאי רומניה, לדוגמה, היא הרבה יותר חמה מהתרבות העיראקית המעונבת, לדוגמה.
ג. כל זה לא אומר כמובן שלא קיימים מזרחיים. מרגע שהוכרו ע"י ההגמוניה כקולקטיב, והרבה בגלל ההלימות בין מזרח/פריפריה למרכז/ אשכנזים, באמת נוצר גוף כזה, "מזרחיים", שהיה חייב להמציא לעצמו תרבות. והתרבות הזאת היא בדיוק אותו תרבות עלי מדבר כחלילי ב"ערסים ופרחות". זאת, כפי שטען אלפסי, תרבות ישראלית לחלוטין, ולא הייתה יכולה להיות אחרת היות וכפי שכתבתי, לא היה "מזרחיים" לפני שהאשכנזים הגדירו אותם כאלה. זאת תרבות שהיא לעומתית לתרבות ההגמונית, וככזאת הרבה פעמים משקפת תמונת מראה לתרבות הזאת. אתם מתחברים לביטלס? אנחנו נשלוף את אום כולתום ועבד אל וואהאב. אתם חילוניים להכעיס? אנחנו נהפוך דתיים יותר מאשר אבותינו שבאו לארץ. אתם מוחקים מהשירה שלכם כל זכר לאותיות גרוניות? אנחנו נבליט אותן. כמו כן היא קיבלה על עצמה את הנחות "הפרא האציל": אנחנו "חמים"? האשכנזי הוא "קריר". לנו יש חכמת רחוב אל מול חכמת הספרים האשכנזית. לנו יש אוכל עסיסי לעומת האוכל העבש האשכנזי.

בני תבורי 10 באפריל 2015

כחלילי לא יזהה את אום כולתום ועבדול וואהב גם אם יצליפו בישבנו. הוא טרמפיסט על גל עכור שיש לו עניין לשמר כדי להצדיק את קיומו הפסוודו אינטלקוטואלי.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2015

לא הבנתי, הכרת אום כולתום היא תנאי מוקדם להיותך מזרחי אותנטי?
נמאס כבר עם הטיעון של אום כולתום, כאילו זה איזה סממן איכות מזרחי. האם יש אשכנזי שדורשים ממנו להכיר זמרים פולנים משנות החמישים כדי שייחשב אשכנזי אותנטי?

בני תבורי 10 באפריל 2015

ממש לא, אני מכיר מצוין את אום כולתום.

צור שפי 10 באפריל 2015

בני, האם הכעס שלך הוא על חכלילי ספציפית או על התופעה שהוא מייצג? אני (אשכנזי בעוונותי) חייב להודות שגם אם לפעמים רדיקליות מזרחית חילונית מוציאה אותי מדעתי (כמו במקרה שהיא מביאה את תומכיה ותומכותיה להמליץ על הצבעה לש״ס) הרי שיש הרבה יותר מגרעין של אמת בטענותיהם על אפליה, הדרה, הסללה וכו׳

בני תבורי 10 באפריל 2015

כחלילי הוא גזען מחורבן, זה הכל מבחינתי. זה לא סותר את העובדות על אפליה על רקע עדתי.

עדי אבני 10 באפריל 2015

אני ממש לא מסכים איתך בני, מהיכרות אישית עם האדם

עדי אבני 10 באפריל 2015

יש לו סתירות פנימיות שאני לא מפחד לעמת אותו איתן, אבל הוא ממש לאגזען, לא כלפי אינדבידואלים ולא כלפי קבוצות באוכלוסיה

ר.בקצה 10 באפריל 2015

הוא אנטי-ציוני נאלח המחויב למלחמה בהתיישבות היהודית בפריפריה, ולהרס המדינה היהודית.
וכמובן, מתפרנס היטב מ״אומנותו״

Bad Boy 10 באפריל 2015

בני. הייתי מוסיף ואומר שכחלילי הוא לא רק גזען מחורבן הוא גם בכיין מקצועי. זה טייטל שהוא למד מבכיין וגזען אחר בשם אמנון לוי

אריק 10 באפריל 2015

לא יודע אם גזען, אבל לא העפרון הכי מחודד.

גור אילני 10 באפריל 2015

חבר׳ה, לקחתם פה תגובה מעניינת ויפה של עדי אבני והפכתם אותה למשחק חבטות ברון כחלילי. הייתי שמח אם נתייחס ספציפית לטענה המרכזית של התגובה, שתרבות מזרחית למעשה אינה קיימת, וזו שאנו קוראים לה מזרחית היא למעשה תרבות ישראלית? אני אישית מזדהה עם הכתוב.

בני תבורי 11 באפריל 2015

גור,
כחלילי הוזכר בתגובות של אבני, הוא לא הומצא במיוחד. הוא גם הראשון שיתנגד לקביעה שלך באשר לתרבות המזרחית.

רטקסס 10 באפריל 2015

ישראל לא תוכל לשרוד לאורך זמן בלי מאפיינים יחודיים ושונים משלה. אם המאפיינים שלנו מתבססים על הציוויליזציה המערבית עם טוויסט קטן בצורת חוק השבות – בעצם לא עשינו כלום.
אם ישראל תשכיל לשלב את העושר העצום שהיהודים רכשו בגולה , מסין ועד קוסטה ריקה, היא רק תשגשג. יש מאפיינים יהודים אבסולוטים שמשותפים גם לתרבות הערבית וגם לתרבות המערבית שעליהם חובה לשמור.

מבחינת מוסיקה, אגב, שימו לב לאמנים הישראלים שמופיעים בחו"ל ומצליחים – מאחינועם ניני ועופרה חזה דרך אינפקטד מאשרום וסקאזי ועד לבלקן ביט בוקס ואורפנד לנד. כולם משלבים את הדיסטורשן (או את הBPM) עם הגיטרות המזרחיות. המבטא עם המזרחאפיל.
ונסיים בריף כהן:
https://www.youtube.com/watch?v=CeMtEa5QhcA

גיסנו 10 באפריל 2015

אני חושב שכרגיל זה עניין של חינוך.
אני מכיר חבר׳ה ממוצא מזרחי שהוריהם אכלו דיכוי אפליה וגזענות, גדלו במעברות – אבל חינכו את ילדיהם שכולם שווים ושגם אם ההתחלה קשה – הם יכולים להיות מה שהם רוצים. אז הם גדלו להיות בין השאר עו״ד ומהנדסים ורופאים ושאר מקצועות ״אשכנזיים״ שכאלה.
ויש את ה״אליטות״ של הערסים והפריחות, שהם עצמם לא באמת חוו דיכוי וגזענות כמו הוריהם אבל חינכו אותם כאילו כן, ושהדבר הכי חשוב בחיים זה הכבוד. ושעליהם לבוז ולדחות כל דבר שנחשב בגזענות של תחילת המדינה כ״אשכנזי״ גם אם זה אומר נימוס והשכלה (ואז מה אם זה היה קיים גם בתרבות ארץ המקור שלהם).

Amir A 10 באפריל 2015

וכל זה לא קשור בהכרח לשאלת המזרחיים/אשכנזים בישראל, כי אותה תופעה קיימת גם בחברות אחרות. תחליף בטקסט שלך את המילה מזרחיים בשחורים ואת המילה אשכנזים בלבנים ותקבל תאור די מדוייק של התהליכים החברתיים שמתרחשים בארה"ב.

צור שפי 10 באפריל 2015

גיסנו, אני חושב שבין שני המודלים שאתה מציין קיים שלישי, שהוא גם השכיח ביותר – דורות של חבר׳ה שגדלים בלי לקבל את ההזדמנות שלהם כי במקומות מגוריהם המורים גרועים והסביבה לא תומכת. הזנחה מערכתית.

גיא זהר 11 באפריל 2015

ההשוואה לשחורים בארהב לא מדויקת כי נישואי התערובת בין השחורים ללבנים שם הם אחוזים בודדים בעוד שבארץ הם בערך של רבע מהאוכלוסיה. לפיכך, עניין המובחנות המובהקת יעלם תוך שני דורות פחות או יותר ויישאר עניין פריפריה מול מרכז.

Amir A 11 באפריל 2015

גיא, בנוגע למה יתרחש בעתיד אולי אתה צודק (למרות שגם בישראל מי האמין שבשנת 2015 עדיין הנושא של המוצא יהיה רלוונטי). בנוגע לתהליכים שקרו עד היום אני לא חושב שיש הבדל גדול. יש לך שתי קבוצות שמרגישות (כפי הנראה בצדק) שהחברה דיכאה אותן במידה זו או אחרת, ועכשיו הן מאפיינות את עצמן ביחס לקבוצה המדכאת.

Lord Anthony 10 באפריל 2015

במידה רבה כל השיח המזרחי-אשכנזי מובל על ידי מקופחים מקצועיים, שמתמקדים בלצעוק אכלו לי שתו לי, וכמה שיותר חזק יותר טוב.
התרבות ה"מזרחית", או יותר נכון התרבות הערבית הים תיכונית לא רק שלא מוכרת להם, היא גם לא מעניינת אותם.
מדובר באנשים שמקדשים את הבורות והפרימיטביות כמעין תרבות נשגבת וזורקים הצידה את כל הערכים החיוביים שהם חלק מאותה תרבות, מתוך כוונה מצד אחד להתנתק מהמסורות הערביות שהם חלק מאותה התרבות ומצד שני ליצור הנגדה כמה שיותר בוטה לתרבות המערבית / "אשכנזית".
מדובר באנשים שהם גזענים, ציניים והכי גרוע מחפשים לעורר מריבות כדי לקבל את תשומת הלב התקשורתית שהם כל כך צמאים לה.

הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו מוכנים להקשיב להם.

wazza 10 באפריל 2015

אני דווקא חושב שהבעיה הגדולה היא שאנחנו מכלילים ציבורים שלמים ושמים תגיות על אנשים ובזה קצת להתנהגות שהיא בעיקרה אנטי האחר

אנונימוס 10 באפריל 2015

את הלעומתיות אני יכול להבין. זה כנראה שלב הכרחי בתחילת ריאקציה תרבותית. יותר מתסכל ומעצבן הוא הכישלון בלעבור לשלב הבא המתבקש של השפעה פוליטית. הקריאה ההזויה לתמוך בש"ס היא די מייצגת במקרה הזה. במקום לנסות להשפיע במוקדי כח אמיתיים ולנסות לסחוף המונים לעמדות השפעה פונים בצורה די ילדותית לקיצוניות הפוכה של הפוך על הפוך.
וכל זאת תוך המשך האשמה והתגוללות על ממסד שמאלני שמעשית לא קיים כבר 20 שנה, בזמן שהמפלגות שמרבית המזרחים בוחרים עבורן פועלות להנצחת הסדר הקיים בלי הפרעה. בהקשר הזה אני באמת מקווה שהבחירה של יוסי יונה, גם אם נכנס על הקשקש לכנסת, תגרום לשינוי כלשהו.

רטקסס 10 באפריל 2015

(התגובות הקודמות שלי עוד "ממתינות לאישור" אבל בינתיים יש לי עוד הגיגים)

אני רואה בתגובות הרבה אנשים שמתייחסים לפער העדתי, לקיפוח, למנטאליות וכדומה, אבל לא שמים לב שזה שונה לחלוטין ממה שכותב הפוסט רצה להעביר: תרבות.

האם אתם שוללים לחלוטין שקיימת תרבות יהודית שהיא לא תרבות מערבית/אשכנזית/רוסית?
שירים בערבית? לבוש עיראקי? מאכלים מרוקאים? פיוטים תימניים?
או שאתם פשוט לא מכירים אותה…

בני תבורי 10 באפריל 2015

רטקס,
התגובות אושרו עכשיו. תגובות הכוללות לינקים מועברות להמתנה לאישור, במקרה כזה אנא הסב את תשומת לבינו דרך contact@debuzzer.com

רטקסס 10 באפריל 2015

אוקי, תודה על המידע. להבהרה, לא התלוננתי ולו לרגע. הכי טוב דהבאזר בערב חג :)

ערן (המקורי) 10 באפריל 2015

קול צלול ואמיץ. אני מקווה שבהמשך נקרא את אלפסי ב״הארץ״, שם נתקלתי בשנים האחרונות בהרבה יותר מדי כחלילי / אב״ב / שאר גזענים שזוכים לחשיפה רבה בזכות ליבוי מלחמת עדות.

עץ המשפחה שלי מצד אבי, ועימו כמובן שם המשפחה, מובילים ישירות אל ספרד של לפני הגירוש. עם זאת, אנחנו מתעבים תרבות של ערסים ופרחות, ומקבלים חררה מאייל גולן, כזמר וגיבור תרבות.

ניר 10 באפריל 2015

אלפסי הרבה יותר מדי שקול ומעמיק מכדי שנקרא אותו בהארץ אי פעם.

אסף THE KOP 10 באפריל 2015

נושא האשכנזים-מזרחיים הוא פשוט פאסה.
יש כאלה שמנסים להשאיר אותו מחומם כי זה מקור הפרנסה ו/או 15 דקות התהילה שלהם.
גם ככה בני הדור השלישי, מהעדות השונות, מתחתנים זה עם זו והצאצאים "המעורבים" שלהם הם לא אשכנזיים, לא מזרחיים ולא ספרדים – פשוט ישראלים.

נ.ב.
מה זה חבר פייסבוק יקר ?

דמוסתנס 10 באפריל 2015

+100 על החבר פייסבוק יקר

צור שפי 10 באפריל 2015

לא מסכים אסף. זה שהנושא נצעק בעיקר על ידי מקופחים מקצועיים איננו אומר שאין בעיה. יש ויש והטענה הזו מגובה באין סוף נתונים וגם בקולות יותר שקולים ואחראיים מאלה שקיפוחם אומנותם.

בני תבורי 11 באפריל 2015

נכון מאוד צור

אסף THE KOP 11 באפריל 2015

צור,
איפה קיימת הבעיה הזאת בדיוק ?

צור שפי 11 באפריל 2015

אסף, הבעיה קיימת למעשה בכל התחומים המרכזיים של חיינו שבהם האליטה הישנה, האשכנזית נהנית מעליונות, מול אפליה לרעה של כל האחרים ובכלל זה המזרחיים. השיפור על ציר הזמן קיים אבל הוא איטי מדי ככה שלומר שהעניין פאסה זו, כאמור טעות.
כמה דוגמאות:
1. סיבת השורש לבעייה היא לטעמי מדיניות פיזור האוכלוסין שננקטה בשנות המדינה הראשונות וליתר דיוק, ניוונה של הפריפריה. הישובים המרוחקים מגוש דן וממדינת תל אביב סובלים מנחיתות בהקצאת משאבים וכתוצאה מכך החינוך, הבריאות וכל המימדים הנוספים של מה שבראייתי נתפס כמחוייבות המדינה לאזרחיה, נפגעים. לילד שגדל שם יש פחות סיכוי, בהגדרה, למצות את הפוטנציאל הגלום בו מאשר בילד בתל אביב, רעננה או גבעתיים. מכיוון שרוב הילדים האלה הם מזרחיים יש הנצחה של הפער.
2. את ההשלכות השליליות של מה שתיארתי בסעיף הקודם אתה רואה כאמור בכל תחומי חיינו. קח למשל את האקדמיה: אם בלימודים לתואר ראשון יש פחות או יותר שיוויון בין אשכנזים ומזרחים הרי שבלימודי דוקטורט כבר יש רוב אשכנזי מכריע וכתוצאה מכך גם סגל ההוראה ״לבן״ ברובו. בתרגום קונקרטי של העניין הזה למערכת המשפט אתה מקבל בית משפט עליון שבו הרוב המכריע גזור מעור אחד וחושב אותו הדבר (גם אני חושב כמותם אבל זה לא מפריע לי לראות את הבעיה).
3. ובפוליטיקה – בממשלה היוצאת רק 3 מ-18 השרים היו מזרחיים. מעולם לא היה ראש ממשלה מזרחי. זה נראה לך תקין?
המישנה שלי בנושא איננה מסודרת ואני בטוח שיש מי ששולטים בנתונים טוב ממני אבל בקיומה של הבעייה אין לי ספק.

עדי אבני 11 באפריל 2015

אני אענה ברצינות על הנ.ב. שלך:
הפייסבוק יוצר קהיליות וירטואליות, של אנשים שמדברים אחד עם השני לעתים כל יום, ומחליפים דעות, רעיונות ואהבות על נושאים מגוונים מבלי שיפגשו מחוץ לפייסבוק או שנפגשו "בחיים האמיתיים" פעם- פעמיים בלבד. הם לא פחות אמיתיים מכל חבר שאשכרה ישבתי איתו לכוס בירה. רק מדה באזר יש לי לפחות שניים- שלושה- ארבעה כאלה.

יוני 10 באפריל 2015

עוד שתי נגיעות מוזיקליות – שי צברי וawa

S&M 10 באפריל 2015

בכלל לא הייתה תרבות יהודית מזרחית מנותקת מהדת. זה בלוף אחד גדול. אמנים יהודים (יש לי דוד שהיה שחקן בעירק), היו העתק מושלם של התרבות המוסלמית המקומית של אותה תקופה. זמרים ונגנים שרו וניגנו מוזיקה מקומית, לאו דווקא יהודית. התרבות המזרחית הישראלית החילונית רדודה בדיוק כמו אלה שהמציאו אותה. האמנים האותנטיים היחידים שפרצו את מחסום התרבות הפופולארית היו להקת הברירה הטבעית. כל היתר מנגנים במועדוני קשישים של זקני העדה.

בובו 10 באפריל 2015

גם בפוסט וגם בתגובות יש בלבול מסוים לדעתי בין התרבות העדתית לתרבות המזרחית. אני גדלתי במושב קטן שבו כולם תימנים. בשל ההומגניות המקומית נשתמרה שם התרבות התימנית. סבתא שלי עדיין לא מדברת עברית. מבחינתי התרבות המרוקאית או היקית הן זרות באותה מידה. אני אוהב מאוד מוזיקה תימנית מסורתית וסיפורי עם תימנים אבל בכלליות התרבות הזו דלה יחסית לתרבות האירופאית\אמריקאית מסיבות מובנות (אגב, אפילו בין התימנים יש תת תרבויות שמחשיבות את עצמן יותר מפותחות מאחרות). הבעיה כמובן שלכל זה אין בכלל קשר לתרבות המזרחית הישראלית – שכפי שצוין בפוסט ובתגובות אכן קיימת בצורה לעומתית מכורח הנסיבות. מכיוון שהתרבות האשכנזית (שבמידה רבה מדומיינת גם היא) היא כלי לצבירת הון תרבותי שדרכו בוצעה ומבוצעת עד היום אפליה סמויה \ והדרה ממוקדי כוח בחברה הישראלית, המזרחים (קרי, כל מי שנדחף החוצה והוא לא ערבי-ישראלי\חרדי) חייבים להלחם בהגמוניה התרבותית. כרגע נשארנו עם חלופת הפרחות-ערסים (דומה לתרבות הנגד של השחורים בארה"ב), אבל זה לא באמת משנה – העיקר הוא שהתרבות המזרחית שהתפתחה בפריפריה הגיאורפית\חברתית תוכר כלגיטימית. מבחינה זו, החל מהסדרה של חכלילי ועד למוזיקה המזרחית הגרועה בחתונות של אשכנזים ומזרחים, זה בכיוון הנכון. אני תוהה איך הדיון יראה עוד 50 שנה כשלא יהיו תימנים אסלים כמוני? הבן כבר שייך לשלוש עדות שאחת אירופאית.

אייל הצפון 11 באפריל 2015

א: וזהות אשכנזית יש? מה לי ולשירים הרוסיים, למאכלים הרומניים ולשטעטלים של פולין? הדבר היחיד שמאחד אותנו זה הנטייה לפאסיב אגרסיביות.
ב: בן גוריון החליט שהוא רוצה הרבה יהודים בארץ, והחליט שכל יהודי ארצות האיסלאם יעלו לארץ, ירצו או לא ירצו. הרעיון היה טוב ונכון, אבל הביצוע (כמו הרבה דברים לקה בהתנשאות הקולוניאליסטית של האירופאים על האפריקאים (בייחוד של המזרח אירופאים שחשו רגשי נחיתות מול מערב אירופאים והוציאו את זה על יהודי ארצות האיסלם.
ג: כמו בכל דבר, מה שדפק את כל העניין היה הנטיה הגברית לחלוקות דיכוטומיות. כל מי שלא נכנס לתבניות של צפון/דרום, נצרות/איסלם, מדינה מוסדית/ התארגנות שבטית או שניסו להתאים אותו בכח ךתבניות או שהתעלמו ממנו.
ד: איך אפשר בלי שלמה בר? (והברירה הטבעית), יש תרבות מזרחית, הבעיה היא שכל עוד הפוליטיקאים מדמים את ישראל לוילה בג'ונגל, כל מה שמריח "מזרחי" (כלומר חלק מהתרבות של שכנינו), אוטומטית משויך לאויב ולכן חלק גדול מיוצאי מדינות האיסלם מתבייש בזהות שלו.

אוריאל 12 באפריל 2015

לעניות דעתי הפוסט ( הנהדר אגב , אהבתי מאוד את השיר ) לא אמור היה להיכתב במצב מתוקן
אנו נמצאים בארץ כבר כמעט 70 שנה עם מדינה עצמאית ותהליך החזרה וקיבוץ הגלויות אורך כבר סביב ה 200 שנה.
אנחנו עם אחד!!!
אין שום צורך לחפש זהויות לא בארצות אשכנז ולא בארצות ערב .
ישנה לנו זהות יהודית מונחת ממש מתחת לאף שהיא עשירה מאוד ויכולה למלא חסרונו של מחפש זהות.
אני לרגע לא מתעלם מהעובדה שבעקבות הפיזור הגדול הושפעה התרבות היהודית מכל מקום בו היו יהודים לפני השיבה ארצה והחוזרים נשאו עימם מטען רגשי ותרבותי כל אחד ממקומו.
יש מקום לשמר את הניואנסים של כל קהילה, המאכלים והמנהגים משום שדבר זה רק מיפה את היותנו עם אחד שהצליח לשמור על בסיס זהה באינספור דרכים שנות ומשונות.
ברגע בו הדיון על הזהות יוצא מנקודת הנחה הכרחית שכיום אנו מאוחדים סביב זהות ישראלית חדשה ומתפתחת אז ניתן להתדיין על מהי זהות כזו או אחרת או מהם המוטיבים המאפיינים כל קהילה ממקומה.
בתקווה שמישהו עוד קורא את הדברים והם לא נכתבו לשוא על חשבון תרגול פונקציות טריגונומטריות והתמרות לפלס

שי ס. 12 באפריל 2015

אין לי שום דבר מיוחד להוסיף, אך כן יש לי בקשה אחת: איציק אלפסי בבקשה תכתוב יותר!

עוד מתן אחד 12 באפריל 2015

+1000

Comments closed