"ליצור שביל צדדי איפה שהמציאות יצרה מחסום"

על מהות הבית"רי האמיתי. לזכרו של ארז מזרחי ז"ל

1035
ארז מזרחי ז"ל

אלו היו ימים קשים עבורי. הפרידה מבית"ר הייתה פרידה מחלק מהזהות שלי. מהאופן בו הגדרתי את עצמי. יותר מאשר נפרדתי מבית"ר הרגשתי שנקרעתי ממנה.

ניסיתי להבין האם ייתכן שאני טועה? האם הבעיה היא אצלי ואני זה שאיננו נאמן לאותם "70 שנה של עקרונות" כפי שנכתב על השלט שהניפו מעלי ביציע המזרחי. פתאום חשבתי על זה שכל חיי אני אוהד בית"ר אבל מעולם לא התעמקתי במשמעות של הדבר. לא באמת הבנתי מה מרכיב חלק אינטגראלי כל כך בזהות שלי.

החלטתי לצאת למסע לחיפוש הזהות הבית"רית שלי. וחשבתי שנכון ביותר יהיה להתחיל מההתחלה עצמה. מהאיש שהקים את התנועה והגה בעצם את הרעיון שנקרא "בית"ר". כך התוודעתי לדף פייסבוק שנקרא "פניני ז'בוטינסקי" שם מצאתי ציטוטים של זאב ז'בוטינסקי והתייחסויות של האיש לנושאים שונים ומגוונים שרבים מהם רלוונטיים מאוד לחיינו גם היום. במקביל גם שמעתי על ספר חדש בהוצאת מכון ז'בוטינסקי העוסק בהגותו של האיש ונקרא "לאומיות ליברלית". רכשתי את הספר והתעמקתי בו.

מעבר לרעיונות ותפיסת העולם של ז'בוטינסקי, אשר נוסחה בבהירות ובשפה עשירה, למדתי להכיר את האיש והוקסמתי מדמותו. מיכולתו להבין ולהכיל את מורכבות העולם והחיים ומהאופן שבו בא הדבר לידי ביטוי באישיותו.

מתוך צמא ללמוד עוד יצרתי קשר עם מי שעומד מאחורי הדף "פניני ז'בוטינסקי". סיפרתי לו על הרעיון להקים את בית"ר נורדיה, שהיה עוד בחיתוליו, וביקשתי ממנו אם יוכל להפנות אותי למקורות נוספים לעיון בהגותו של ז'בוטינסקי. הוא ענה לי מייד והציע שנשוחח טלפונית. וכך בעצם הכרתי את ארז.

משיחתנו למדתי שגדל והתחנך בתנועת בית"ר ושכיום הוא עוסק, גם בעזרת דף הפייסבוק, בניסיון להציג את מורשתו של זאב ז'בוטינסקי כפי שהייתה במקורה לפני שעברה עיוותים רבים לדבריו. הוא התלהב מאוד מהרעיון להקים את בית"ר נורדיה ולמרות שהיה בכלל אוהד מכבי ת"א, כפי שהתוודה בפני, הציע לתמוך ולעזור בכל דרך שנצטרך.

כעבור מספר שבועות קיבלתי ממנו הודעה שבה בישר לי כי שילם את דמי החבר על סך 'תל חי' (448) שקלים והצטרף לעמותה שהקמנו. הוא היה אחד הראשונים שעשה זאת. הודיתי לו על כך ושאלתי האם יהיה מוכן לרשום כמה מילים שנוכל לפרסם על מה שהוביל אותו להחליט להצטרף לבית"ר נורדיה.

הוא נענה בשמחה ושלח לי את המילים הבאות. מילים אשר נגעו בנימי נשמתי העמוקים ביותר וריגשו אותי עד דמעות. נדהמתי כיצד איש אשר מעולם לא פגשתי ורק שוחח איתו שיחה טלפונית קצרה הצליח לקלוע באופן מדויק שכזה לתחושותיי:

אז למה הצטרפתי לבית"ר נורדיה ירושלים?

אתחיל ואומר אני אוהד מכבי תל אביב, ככה זה, אחי הגדול אהד מכבי ואני הולך בדרכו.. מן הרגל כזה.

אבל את נעוריי העברתי בתנועת בית"ר, ומיום שאתה בית"רי אתה לא יכול שלא לאהוב כל מה שנושא את השם הזה… מן הרגל כזה.

וכך בחיי היו לי שתי קבוצות, אם הן היו נפגשות הייתי שמח לתיקו, ואם זה קרב של "חיים ומוות" אעדיף את מכבי.. כך קבעתי לי שם בילדות וכך זה נשאר.

אין בליבי דבר רע לומר על בית"ר ירושלים, הקבוצה והסמל, אינני מכיר באמת את האוהדים ה"טובים" או ה"רעים" מעבר לכפי שהם משתקפים בתקשורת הישראלית וזו במילא תמיד שמחה להראות רק את צידם המכוער של אחיי הבית"רים.

כך שאני בכלל לא נגד בית"ר הישנה ,להיפך אני בעד בית"ר החדשה!

אני בעד בית"ר החדשה כי היא מסמלת משהו רענן, אנשים שמוכנים להתחיל הכול מההתחלה, מליגה ג, מאפס תקציב, ללכת אחרי האמת שלהם ואחרי האהבה שלהם למדבר, להיפגש עם קבוצות עלומות במקומות עלומים, להיות אאוט סיידר, להצמיח זרע חדש באדמת טרשים.

כי בעיני זוהי מהות הבית"רי האמיתי, להתחיל מחדש כשהדרך נחסמת, ליצור שביל צדדי איפה שהמציאות יצרה מחסום, לעשות משהו כנגד הזרם ולהיות מוכן לשלם עבורו!

או במילות הפז של ז'בוטינסקי: "כל מובנו של הרוויזיוניזם, הרי הוא בעצם כך, שבמקום להיכנע למהלך החיים העיוור, מכריחים אנחנו את החיים ללכת בכיוון המתאים."

אז שילמתי! ואני חבר אגודה, ואני מאחל לקבוצה הצלחה, ואם היא אי פעם תיפגש מול בית"ר הישנה אחליט אז את מי לעודד על פי הדרך שעשו הקבוצות עד אז, ואם היא אי פעם תיפגש עם מכבי תל אביב אבקש שיצא תיקו, ואם זה יהיה עניין של "חיים ומוות" אבקש שמכבי תנצח – ככה זה הרגל ישן.

ועד אז – יאללה בית"ר נורדיה, את האחות הצעירה ועלייך להוכיח את עצמך וברכותיי שלוחות לך  בברכה ישנה – תל חי.

ארז מזרחי

כעבור כחודשיים יצרתי שוב קשר עם ארז. סיפרתי לו שהוזמנתי לדבר עם תלמידים בביה"ס בירושלים במסגרת יום מיוחד העוסק בנושא סובלנות, שהם ביקשו שאדבר על בית"ר נורדיה בהקשר הזה. כתבתי לו שאני רוצה לקשר את הדברים למורשתו של ז'בוטינסקי ושאלתי האם יוכל להפנות אותי למקורות רלוונטיים בהגותו העוסקים בנושא.

ארז שלח לי את הדברים הבאים שכתב ז'בוטינסקי תחת הכותרת "אינדיווידואליזם (היחיד)" ואשר מציירים בשורות קצרות את קווי המתאר של השקפת עולמו החברתית:

"בראשית ברא אלוהים את היחיד. כל יחיד הוא מלך השווה לרעהו – והרע "מלך" גם הוא. מוטב שיחטא היחיד כלפי הציבור משתחטא החברה ליחיד. לשם טובתם של יחידים נוצרה החברה, לא להיפך.

והקץ שבעתיד, חזון ימות המשיח – הוא גן עדן של היחיד, ממלכת אנארכיה מזהירה, משחק הנפתולים בין כוחות אישיים ללא חוק ולאין גבול. והחברה? אין לה תפקיד אלא לעזור את הנופל, לנחמו ולהקימו ולתת לו את האפשרות כי ישוב לאותו משחק הנפתולים…

יצביעו לי על הסתירה שבין ההשקפה הזו ובין מהותה של תעמולתי הלאומית. אחד מידידי שקרא כתב יד זה, כבר הזכירני שגם פזמון אחר שמע מפי: "בראשית ברא אלוהים את האומה" – אין סתירה. את הפזמון השני הלא ניסחתי בניגוד לאלה הטוענים כי "בראשית" נבראה האנושות. אני מאמין אמונה שלמה כי בהתחרות בין אלה האומה קודמת. וכמו כן קודם היחיד לאומה. וגם ישעבד אותו היחיד את כל חייו לשירות האומה – גם זאת איננה סתירה בעיני: כך רצה – רצון ולא חובה."

ובאמת שורות קצרות אלה עזרו לי לבאר את הקונפליקט לכאורה בין הרגש הלאומי – הקולקטיבי – לבין הדחף הפרטי – האינדיבידואליסטי.

שלפי השקפתו של ז'בוטינסקי לא רק שהשניים אינם סותרים האחד את השני, אלא שהם משלימים זה את זה. שאחת מזכויותיו הבסיסיות של האדם היא הזכות למימוש הצורך בשייכות ולביטוי הרגש כלפי קבוצת השייכות האתנית והתרבותית שלו – ומימוש החירות הלאומית היא מימוש הזכות הזאת.

אדם קרוב קודם כל אצל עצמו – "קודם היחיד לאומה" – אח"כ אצל קהילתו – "קודמת האומה לאנושות" – ואח"כ לכלל החברה האנושית. כמה פשוט. כמה הגיוני. כמה נכון. ואם הוא רוצה לשעבד את עצמו לחברה – זו הלאומית, כפי שעשה ז'בוטינסקי עצמו – או הכלל אנושית – זכותו המלאה. בתנאי שיעשה זאת מתוך רצון חופשי ולא מתוך חובה הנכפית עליו, שהרי "מוטב שיחטא היחיד כלפי הציבור משתחטא החברה ליחיד".

כחודש אחרי ששלח את הדברים האלה כתב לי שוב ארז, בירר כיצד מתקדמים הדברים עם הקבוצה והזמין אותי להיפגש לקפה כאשר אני מזדמן לתל-אביב. הודיתי לו על ההזמנה והשבתי שאשמח לכך אם כי אינני מזדמן לעתים קרובות למרכז וכשייצא לי הדבר אצור איתו קשר.

"בשמחה ידידי" השיב ארז, "שמח בכל ניצחון שלך!" הוסיף וחתם.

זו הייתה הפעם האחרונה ששמעתי ממנו.

כעבור מספר שבועות קיבלנו הודעה שהכתה אותנו בתדהמה שארז נפטר ממחלת הסרטן והוא רק בן 46. סביר להניח שידע על מחלתו כאשר הכרנו, אולם לא הראה זאת בשום דרך. האיש שאני הכרתי בזמן הקצר בו זכיתי לכך היה מלא אופטימיות, שמחת חיים ותוכניות לעתיד.

הדבר הראשון שחלף במוחי כאשר שמעתי את הבשורה הנוראה היה אותה הזמנה שלו להיפגש לכוס קפה שהתמהמהתי לממש. וכעת כבר לא תהיה לי הזדמנות לפגוש אותו פנים אל פנים ולומר לו כמה נגעו בי דבריו ועוררו בי השראה באחד הצעדים המשמעותיים שעשיתי בחיי ובאחת התקופות המורכבות שבהם.

בתחילת השבוע מלאה שנה ללכתו בטרם עת. כמעט במקביל העפילה בית"ר נורדיה לראשונה למקום הראשון בטבלה. אל מילותיו של ארז, על האנשים שמוכנים "ללכת עם האמת שלהם למדבר, להיפגש עם קבוצות עלומות במקומות עלומים" ו"ליצור שביל צדדי איפה שהמציאות יצרה מחסום" אני חוזר בכל פעם שאני חש שהעיסוק בבית"ר נורדיה מתיש את כוחותיי, והן מעניקות לי כוח להמשיך ואמונה בצדקת הדרך.

אני בטוח שגם שם למעלה ארז ממשיך לשמוח בכל ניצחון שלנו.

מי ינצח את אוג'ייה..? (רמז- אף אחד)
השתקפות

26 Comments

דוד מירושלים 19 בינואר 2016

מהמם, יהי זכרו ברוך, ועמוד הפייסבוק הזה חיבר גם אותי אל הבית"ריות באופן חזק הרבה יותר.

אלישע מזרחי 19 בינואר 2016

דוד יקר
חבר שיחה ומורה דרך
אחת האבדות הגדולות שידעתי!!

ניסים 19 בינואר 2016

ארז מזרחי :
האדם הזה שעליו נכתבה הכתבה הוא דוד שלי.
אדם משכמו ומעלה, תמיד הוא אמר לי אף אחד לא יכול לתת מעצמו 100% אבל תמיד תתן מעצמך את המקסימום ואתה תצליח ! "קשה משמע אפשרי"
אוהב אותך, מתגעגע ואתה חסר מאוד ! ♡

תני 19 בינואר 2016

יפה !

יואלזיניו 19 בינואר 2016

יהי זכרו ברוך.
Je suis ארז. בהבדל אחד. כשבית"ר נורדיה תפגוש את הקבוצה שלי אני אהיה בעד בית"ר. מותר לשנות הרגלים לפעמים.

אביאל 19 בינואר 2016

יפה מאוד, כמה פנינים אמיתיות היו לז׳בוטינסקי וכמה חבל שרעיונותיו הודחקו בעשורים הראשונים למדינה, יכולנו להיות חברה מעט שונה.
יהי זכרו ברוך.

shohat 19 בינואר 2016

פוסט יפה מאוד. ניתן להתרשם מכתיבתך כי ארז היה אדם ערכע ומיוחד, והמחווה יפה.

shohat 19 בינואר 2016

ערכי. סליחה.

Amir A 19 בינואר 2016

יש לי תחושה שאם ז'בוטינסקי היה חי היום הוא היה מוקע משני הצדדים של המפה הפוליטית. מצד ימין כיוון ש""קודם היחיד לאומה" ומצד שמאל כיוון ש"קודמת האומה לאנושות". ואף אחד לא היה עוצר לחשוב מה בעצם הוא אומר.

אריק האדום 20 בינואר 2016

אף אחד לא חושב היום. רק על כמות הלייקים

צור שפי 19 בינואר 2016

יפה וראוי.

רטקסס 19 בינואר 2016

תודה על הפוסט המרגש לזכרו של ארז.

סימנטוב 19 בינואר 2016

יפה מאוד,יישר כח איציק!
יהי זכרו ברוך

שושנה אל חגי 19 בינואר 2016

ראשית, הפוסט נהדר ומרגש עד דמעות.
שנית, גם אני התוודעתי אל ארז כחודשיים לפני לכתו מעמנו, בלכתו הותיר אותי ואת כל חבריו ברשת המומים.
ארז נגע בעולמי הפנימי בכל פוסט אותו פרסם, כל כך התרגשתי מכל דף חדש שפרסם.
בלכתו הותיר חברים רבים ברשת המומים וכואבים את לכתו, על אף שמעולם לא פגשנו בו.
ארז חסר אך הוא הותיר אחריו מורשת מסוכמת, רהוטה ומרגשת.

Oded 19 בינואר 2016

פוסט מרגש, תודה לך ולארז

ערן (המקורי) 20 בינואר 2016

פוסט יפה ומרגש מאד

ארז 20 בינואר 2016

נהדר איציק, תודה רבה.
סבא שלי היה ממייסדי חירות. חצי מהמשפחה אוהדי בית"ר (בינתיים רובם, בדומה לך, התייאשו) והחצי השני… אוהדי הפועל. לא ברור.

איציק אלפסי 20 בינואר 2016

ארז, תספר להם על בית"ר נורדיה.

ארז 20 בינואר 2016

יטופל.

אריק האחר 20 בינואר 2016

יפה ומרגש
אינני אוהד בית"ר אך זו קבוצה מיוחדת שחלק מאהודים
גורם לה עוול נורא והתקשורת כמובן חוגגת .
כמו בכול קהל יש טובים וטובים יותר ( ורעים )
הצלחתה לשים זרקור ענק על אדם מיוחד ( כנראה )
תודה

אריק האדום 20 בינואר 2016

תשמע אלפסי. הצלחת לעורר בי רגש כלפי בית"ר וכלפי אוהד מכבי בפוסט אחד. הישג תקדימי.
ויותר ברצינות.
אני חושב ששתי התנועות הפוליטיות בארץ עברו הלאמה.
הימין שבוי בידי מחררי מלחמה. כאילו שרק את זה הימין יודע.
והשמאל בידיהם של נרמסים בוגדניים. כאילו שרק את זה השמאל יודע.
ושוב המנטרה של השוליים שמשגשגים על חשבון הסנטר.
ז'בוטינסקי היה רחוק שנות אור מהגותם של ביבי את בנט בדיוק כמו שבן גוריון היה מקיא ומכה את שוברי שתיקה בצלם ועוד חורשי רעות שלקחו את כלי הביקורת העצמית והפכו אותו לחרב פיפיות ועושה רושם שהם בעיקר מאוהבים במעמדם החדש וביחס שמתלווה אליו.
השאלה הגדולה היא אם הסנטר קיים עוד ואם בכוחו להחזיר את המצב לקדמותו.
בכל אופן. אני נהנתי מכל רגע וגם דאגתי להעביר חלק מהדברים כאן הלאה.
תודה

איציק אלפסי 20 בינואר 2016

אתה צודק אריק. הקיצוניים השתלטו על השיח בשני הצדדים והרוב הנורמטיבי שנמצא במרכז נשאר חסר אונים.

אלכס דוקורסקי 20 בינואר 2016

איציק, פוסט מאוד יפה.

טל 12 20 בינואר 2016

תודה על הפוסט. מעניין מה ז'בוטינסקי היה אומר אם היה חי בתקופת המדינה, על מדינת היהודים.וגם הרצל ונורדאו.

יוני 20 בינואר 2016

תמיד נהנה מהכתיבה שלך

איציק אלפסי 21 בינואר 2016

תודה

Comments closed