גבר הולך לאיבוד

מסי

messi

פלה: דייגו, אתה מכיר את מסי אישית?

מראדונה: כן, כן אבל…

פלה: הוא בחור טוב?

מראדונה: אני מכיר אותו, אני מכיר אותו… הוא בחור טוב… אבל אין לו אופי. אין לו מספיק אופי שצריך כדי להיות מנהיג.

פלה: אהה.. הבנתי.

מראדונה: הוא מאוד מאוד…

פלה: כמו הרבה שחקנים בתקופה שלנו.

מראדונה: בדיוק. הרבה שחקנים, הרבה…

פלה: בשנות ה-70 היה לנו את ריבלינו… מדברים על מסי, 'ארגנטינה של מסי'. מסי הוא שחקן טוב, אין על כך עוררין. אבל אין לו אופי.

השיחה הזו, באירוע צדקה בפאריז ערב פתיחת היורו, היא לא פחות ממסמך היסטורי לטעמי.

בשיחת חולין קלילה מציעים פלה ודייגו מראדונה הבחנה חדה כתער לגבי שחקני הכדורגל של דורנו וליאו מסי בפרט.

שנים שאני מנסה להסביר לעצמי למה אני לא מצליח להתלהב ממסי כמו שהתלהבתי בשעתו ממראדונה.

והנה באו פלה ומראדונה והפילו לי את האסימון.

זה לא שיש איזה חיסרון בולט במשחק שלו שאפשר להצביע עליו. אבל הוא רובוטי משהו. שחקן של פלייסטיישן. חסר אישיות שתרתק, תמשוך ותעורר השראה.

מרבים לדבר בשבחו של מראדונה על כך שלקח חבורה של נגרים לזכייה בגביע העולם ב-86'. אבל בעיני ההישג שלו במונדיאל 90' אולי אפילו מאפיל על כך.

אם ב-86' היו לידו עשרה נגרים, באיטליה 90' אלו כבר ממש היו חוטבי עצים. חודש לפני אותו מונדיאל הגיעה ארגנטינה לרמת-גן וניצחה בקושי את נבחרת ישראל 2:1. במשחק הפתיחה של הטורניר עצמו הם הפסידו לקמרון כשנבחרות אפריקאיות נחשבו עוד לנבחרות דרג שלישי.

אבל מראדונה הרים אותם משם וסחב אותם עד לגמר. כשבדרך הוא עובר את ברזיל ואיטליה ומפסיד רק לגרמניה מפנדל מפוקפק בדקות הסיום.

ומה שיפה בעיני זה שהוא עשה את זה כשהוא עצמו כבר היה הרבה מעבר לשיאו. לא מזכיר בכלל את מראדונה של מקסיקו 86'.

אבל עדיין היה לו האופי. הרוח. וגם הבלחות קטנות של גאונות פה ושם כמו בבישול הבלתי נשכח הזו לקלאודיו קאניג'ה:

הטרגדיה של מסי ונבחרת ארגנטינה זה שמסי אמור להנהיג אותה. אם את ברזיל של פלה יכול היה להנהיג שחקן אחר, כפי שהעיד פלה בעצמו, אז אין סיבה שאם מסי לא מתאים לכך הוא יהיה הקפטן של ארגנטינה וזה שהכול נסוב סביבו.

מסי הוא שחקן שיכול להיות בורג מושלם במכונה אבל הוא לא יכול להיות המנוע. הוא יכול להיות חלק משיטה, אבל הוא חלש מאוד בתושייה ואלתור. בלהוציא מים מהסלע. בלעשות את זה לבד כששום דבר לא הולך.

אולי זה בגלל שמגיל קטן, בשונה ממראדונה, הוא היה עטוף בסביבה שדאגה שהכול ילך. הוא קיבל את התנאים האידיאליים למצות את הכישרון היחיד במינו שלו ואכן עשה את זה. ולא שזה מובן מאיליו. רחוק מכך. יש אינספור אחרים בכל תחום שקיבלו תנאים טובים ולא התקרבו למיצוי הפוטנציאל הגלום בהם.

אבל כשלא הולך הוא הולך לאיבוד.

ובנבחרת הוא נתקל במצבים האלה. גם אם לעתים רחוקות. הנבחרות שבהן שיחק היו מוכשרות הרבה יותר מאלו ששיחק בהן מראדונה. ועדיין, במשוכה הקשה הראשונה שנתקל, מעד. למזלו, אולי הביש, זה ברוב המקרים (ארבעה מתוך חמישה) היה בגמר.

למעשה, הנבחרת הגדולה היחידה שארגנטינה עברה עם מסי בטורניר גדול היא הולנד בחצי הגמר ב-2014. וגם זה בפנדלים אחרי 0:0.

זה כל כך בלט בשני הגמרים נגד צ'ילה. שמראש לא באה לשחק אלא הגיעה לקרב חפירות. ומרגע שעברו לשם מסי נעלם.

אז בשאלה האם מדובר בשחקן הגדול בהיסטוריה מבחינת כישרון נטו אפשר להתווכח עד קריאת שמע של שחרית. אבל בשאלה מי השחקן שהשפיע ביותר על המשחק, זה שהותיר אחריו חותם לדורות, מסי לדעתי אפילו לא בעשירייה הראשונה. ספק אם בשנייה.

לה מרמור 2016
אש, קרח ומה שבינהם - יומן משחקי הכס (פרק 10 ואחרון)

91 Comments

ניב 28 ביוני 2016

הבעיה של נבחרת ארגנטינה זה שיש להם את מסי ולא את שרן ייני מבחינת מנהיגות, או את ראובן עובד מבחינת צבעוניות.

גילי פלג 28 ביוני 2016

איציק, ניתוח יפה ואני חושב שגם נכון. יחד עם זאת, לגבי הסיפא שלך, אני חושב שהיא מאד מאד מחמירה. לא יודע איך מודדים השפעה של שחקן ואיך אומדים חותם לדורות. בלב שלי מסי הטביע חותם בל יימחה, כזה שלא הוטבע מימי מראדונה, והוא בוודאי השחקן הכי מושלם שראיתי מימי. ההשפעה שלו על משחק הכדורגל בעשור האחרון היא מכרעת, היסטורית וחסרת תקדים. הכישלון בהנהגת הנבחרת הוא כתם שלא ניתן למחוק מהקיר כמאמר המשורר.
מסי הוא לא מנהיג, אתה צודק, הוא כשל עם ארגנטינה שוב ושוב- האם עובדה זו מדירה אותו מגדולי השחקנים שהשפיעו על המשחק- לא לדעתי.

ד"ר רזי הופמן 29 ביוני 2016

התכוונת שוב, ושוב ושוב….
גביעי אירופה ואליפויות בספרד כשצמודים אליך שחקני על אחרים כמו סוארז וניימר זה משחק ילדים לעומת לקחת חבורה של שחקנים טובים ולהפוך אותם למעולים בתחומם. ההגנה של ארגנטינה היתה יוצאת מהכלל במונדיאלים של מרדונה וכך הם הצליחו עם היכולת הפנומנלית שלו של קאניגה ובאטיגול.

אזי 28 ביוני 2016

אני הולך לקבל לינץ' על התגובה הזאת, אבל שיהיה.
אני עוקב אחרי כדורגל בצורה רצינית רק משנות התשעים המאוחרות.
אני מודע לגדולה של מראדונה ופלה, אבל אף פעם לא התעניינתי באמת לראות וידאו שלהם משחקים כדי לחזות בגדולתם.
אני גם לא רואה יותר מדי את ערוץ הגולד המשדר משחקים ישנים, ומי שצופה בערוץ תמיד טוען שפעם הכדורגל היה הרבה יותר טוב מאשר היום.

ואז ראיתי עכשיו את הסרטון שצרפת פה.
משחק ההגנה של ברזיל פשוט מביש.
חשוב מאוד, כשמסתכלים בראיה היסטורית על שחקני התקפה גדולים, להבין איזו הגנה עמדה מולם.
אני לא יודע אם הסרטון הזה מייצג. אבל בסרטון הזה לא עומדת מול מראדונה הגנה.

אדם 28 ביוני 2016

זה אחד המשחקים השנויים במחלוקת שיש, עם סיפורי המים. לא הייתי לוקח דוגמה ממנו לשום דבר.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

שלא לדבר על זה שברזיל היו צריכים לסיים עם חמישיה. אוסף החמצות מטורף. אם הם שמים גול אחד מתוך זה אף אחד לא מדבר על הגדולה של מארדונה בטורניר הזה (שבו ארגנטינה נראתה בדיוק כמו ארגנטינה של לפני שנתיים במונדיאל)

Gilad 28 ביוני 2016

תעשה קופי פייסט על התגובה הזו לכמעט כל משחק הדחה של ברזיל מהמונדיאלים [חוץ מ2014]

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

סמממק, 2010 עדיין כואב

ק. 28 ביוני 2016

רק 2010 מהעת האחרונה.
2006 – התעלות של זידאן ויירה והנרי – נצחון ראוי ביותר של צרפת
1998 – לא הגיע לצרפת לנצח את הגמר (המשחק עצמו)?
על 1990 (ראיתי) ו-1982 (רק מקריאה ווידאו) אפשר להסכים, 1986 לא מכיר מספיק את הפרטים, ככה שהמסקנה תופסת בעיקר החל מלפני שני עשורים ודרומה..

אופיר 28 ביוני 2016

אני חושב שסיפור המים הוא חשוב. גם הוא מעיד על מראדונה ומה הוא מוכן לעשות למען הניצחון.
מסי חנון מידי..

אופיר 28 ביוני 2016

לא אני (שכותב פה כבר שנים תחת שמי) כתבתי את התגובה הזו.

ד"ר רזי הופמן 29 ביוני 2016

כנראה שיש עוד אופירים:)

אחד 28 ביוני 2016

ששש.. אל תגלה לאנשים שבלגיה היא לא נבחרת גדולה.

אדם 28 ביוני 2016

אני חושב שאתה מבלבל כשאתה אומר שמסי לא יכול לייצר כלום לבד, הוא בהחלט יכול ואפילו עושה את זה הכי טוב כנראה. מה שמסי לא יכול זה להצליח להרים את שאר השחקנים כשלא הולך, לעזור להם לעשות דברים טובים שיעזרו לנבחרת. אז, כשהוא מצליח לעשות לבד את המהלך הגדול פתאום הנבחרת יוצרת מהבוץ בזכות זה אבל זה מאוד קשה אחד מול אחד עשר. אם היה לארגנטינה מנהיג שמסוגל להכניס בהם רוח קרב גם כשקשה אז אני מאמין שהיה להם תואר בתקופתו של מסי, לצערם, אין אחד כזה בנמצא.

יאיר אלון 28 ביוני 2016

להגיד על מסי שהוא רק לא מנהיג זה לעשות לו הנחה. כי לא מנהיג זה אומר שהוא לא מספיק משפיע על השחקנים האחרים.
עניין נוסף זה התואר, עם קצת יותר מזל למסי וארגנטינה היה תואר, שני הפסדים בפנדלים שכמובן היו יכולים להיגמר אחרת.

אבל הבעיה היא לא רק התואר ולא רק המנהיגות, הבעיה היא ההשפעה של מסי על עצמו כשדברים לא הולכים.
מסי רגיל לשיטת כדורגל מסוימת שמאחוריו משחקים שחקנים אדירים שגדלו בדיוק לאותה שיטה (ברוב השנים בוסקטס, צ'אבי ואינייססטה) ונותנים לו פריבלגיות על המגרש שאף שחקן אחר בקבוצה לא מקבל. כשהוא בא לנבחרת זה אחרת, אין לו את הפריבלגיות האלה ואין מאחוריו שחקנים שמכירים כמוהו בצורה עיוורת את אותה שיטת משחק (על אף שהם שחקנים מצוינים שם בנבחרת ארגנטינה) ועד עכשיו הוא פשוט לא מצליח להתעלות על זה.

זה לא עניין של תואר וגם לא עניין שהוא זוועה, אחרי הכול כן הוא כובש הרבה גם בנבחרת והיו לו משחקים טובים (במיוחד שלב הבתים של מונדיאל 2014) אבל זה אפילו לא קרוב למסי של ברצלונה וזה כל ההבדל.

אדם 28 ביוני 2016

אני לא מבין את הטענה. כל שחקן שמשחק בקבוצה עם שחקנים אדירים איתם יש לו תיאום עוור יהיה פחות טוב בכל קבוצת שחקנים אחרת שאיתם אין לו כזה תיאום

יאיר אלון 28 ביוני 2016

ברור שזה ישפיע על כל שחקן אבל מסי בלי המעטפת לא מצליח לספק את הסחורה. היינו מצפים ממנו להיות מעולה גם בלי הקישור האימתני של בארסה מאחוריו.
זה לגבי התגובה של אדם.

לגבי וודר,
אז כולם אשמים ומסי לא? נו באמת. יש ציפיות מארגנטינה כי יש להם יחסית לנבחרת הרבה שחקנים בכירים בסגל, גם מבחינת יכולת וגם מבחינת הישגים הנבחרת לא מספקת את הסחורה מסי אשם בזה וכמובן גם יתר השחקנים.

אדם 28 ביוני 2016

אני לא ממש מסכים שהוא לא מצליח לספק את הסחורה, מה שהוא לא מצליח זה להיות המנהיג של הנבחרת ולייצג תלכיד שיעזור להוציא את המקסימום מהסגל שיש. הוא בפניי עצמו מצוין כמעט תמיד.

וודר 28 ביוני 2016

שוב, מסי ברובו הגדול של משחקי הנבחרת מצויין והוא זה שמניע התקפית ומזין את חבריו להתקפה. העניין הוא שארגנטינה ואם ראית ודגש על ראית משחקים שלהם מאז מסי הכוכב של הנבחרת, אתה תראה שבגדול למרות כל "השמות" שיש בנבחרת הזו, זו לא באמת קבוצה אתה לא רואה מכונה או משחק קבוצתי כדוגמת גרמניה או ספרד או אורגוואי השכנה, וסלח לי אבל לדעתי חוץ מאגוורו וגם זה די לתוי בתקופה שהוא נמצא בה, ומסצ'רנו, כל השאר במקרה הטוב שחקנים טובים ותו לא גם אם שלימו עליהם סכומים הזויים. וכשמגיעה נבחרת רצינית ושיודעת לעמוד על מגרש הראשונים להעלם אלו אותם שחקנים "מעולים" שאתה קורא להם ואז למסי לא נשאר עם מי לשחק, וגם הוא טוב ככל שיהיה לא מסוגל גם להרים את הקרן ואותה הזדמנות לנגוח אותה וזו הסיבה שהוא לא בא לידי בטוי כמו במועדון שלו. לרוב אתה תראה את מסי משחק מאחורה בנבחרת לייצר מצבים לחברים כי הם לא מסוגלים לייצר לו כמו בבראסה

וודר 28 ביוני 2016

יאיר, אני לא יודע כמה משחקים של ארגנטינה ראית,אבל בוא לא נזלזל באינטילגנציה של מסי. סמוך עליו שהוא מבין ויודע שצ'אבי ואנייסטה לא מחכים בספסל. מסי משחק עם מה שיש, כמו רונאלדו, בייל או זלאטן. ההבדל הוא שלרונאלדו ולזלאטן עושים "הנחות" כי מהנבחרות שלהן לא מצפים לכלום (ואני לא בטוח שביורו לדוגמא פורטוגל כזאת חלשה) אבל בגלל השמות שיש בארגנטינה, רואים בה מעומדת טבעית בכל טורניר מה שלא נכון וכל מי שראה אותם בעשר שנים האחרונות יודע, שחקנים טובים? חלקם, וכנבחרת ממש לא. מסי לא אשם שהוא מכניס כדור לאחד על אחד פעם אחרי פעם ואותו שחקן מחמיץ או דוגמא שעולה לי כרגע מהגמר אתמול, היתה התקפה לארגנטינה מצד שמאל באזור העשרים מטר מהשער של צ'ילה לדעתי זה אגוורו או בנגה שקביל כדור ממסי שהיה באמצע ומסר שמאלה, ואותו שחקן החליט לבעוט ממצב לא הכי נוח מה שלי ונראה לי שלהרבה אנשים שראו את משחק היה ברור שמסירה הצידה למגן שהיה חופשי ועשה פעולה של כניסה לרחבה היתה מייצרת מצב הרבה יותר טוב (גם מסי עצמו כבר עשה תנועה לרחבה), עכשיו לא בטוח שהיה יוצא מזה גדול, אבל פה בדיוק העניין עם שחקנים יותר טובים וחכמים אפשר לעשות יותר, וזה בדיוק ההבדל בין בראסה לנבחרת שבמועדון הוא יכול למקסם את היכולת שלו ובנבחרת כמה מפתיע הוא לא.

ניינר / ווריור 28 ביוני 2016

שורות הסיום של הפוסט הזה הן מביכות לחלוטין. ואני מעדיף ספורטאי כמו מסי על רמאי ונוכל כמו מרדונה (ובעיני מסי שחקן הרבה יותר טוב מדייגו בלי קשר)

משה 28 ביוני 2016

שטויות במיץ עגבניות.

ניינר / ווריור 28 ביוני 2016

טיעון מנצח משה

משה 28 ביוני 2016

התגובות הבוגרות שלך נותנות את הטון. הפוסל במומו פוסל, אתה נתת טיעון ?

גיא ד 28 ביוני 2016

הוא אמר שבעיניו הוא מעדיף את מסי על דייגו.
הוא צריך לתת טיעון?
אני מעדיף בלידה וניל על גלידה שוקולד. אולי אני מדבר שטויות…

משה 28 ביוני 2016

"שורות הסיום מביכות לחלוטין" ? מנומק כהלכה…

shadow 29 ביוני 2016

נראה לי ש"ברמאי ונוכל" הוא דיי הסביר את הטיעון שלו, לא?

גם אני אגב מעדיף מסי על מראדונה בכל יום נתון.
זה שאנשים מעדיפים את הנוסטלגיה שלהם על פני האמת או היושרת מעלה תהיות.

ד"ר רזי הופמן 29 ביוני 2016

ייתכן שגם מסי לא טלית שכולה תכלת. יש כנראה משפט בקרוב. בואו נחכה ונראה מה השופטים בספרד יחליטו לפני שנוציא אותו צדיק הדור. מרדונה היה שחקן ענק ממסי נקודה! הביא בעצמו שתי אליפויות, דאבל וגביע אופא לנאפולי!!!
ברצלונה קבוצה מעולה בלעדי מסי. אין ספק שכאדם עדיף מסי על מרדונה אבל במכלול מרדונה לוקח בגדול.

Shadow 30 ביוני 2016

לא אמרתי שמסי צדיק אבל אני מדבר על רמאות במגרש

איאן ראש נטול שפם 28 ביוני 2016

וואו וואו גם מסי הוא באד בוי…הוא.. הוא… העלים מס עם אבא שלו.

אמיתי 28 ביוני 2016

רחמים לא ידע. הוא לא ידע

איאן ראש נטול שפם 28 ביוני 2016

בטח לא ידע.

גם אני לא ידעתי שאבא שלי שילם את החובות שלו מהבר-מצווה…

גיא ד 28 ביוני 2016

גם איל גולן לא ידע.

איאן ראש נטול שפם 28 ביוני 2016

הרמתי להנחתה אני יודע.

בקרוב טיקי טיקה בשעריים של טועמה וקלינגר?

ד"ר רזי הופמן 29 ביוני 2016

זה כדורגל לא שחמט!

תומאס נוימן 28 ביוני 2016

אני מסכים עם רוח הפוסט, שמראדונה השאיר יותר חותם.
ועדיין, קשה לראות עד כמה מראדונה אדם קטן, הקנאה מדברת מגרונו כאשר הוא רואה ארגנטינאי הרבה יותר מוכשר ממנו (ואין כמו דייגו עצמו כדי לדעת שזה נכון).

דונטה פישטה קונטרה ונטה 28 ביוני 2016

איציק, אתה באמת מאמין בכל מה שכתבת בפוסט או שהיה לך חשק עז לראות כמה תגובות תקבל?

ניינר / ווריור 28 ביוני 2016

פוסט הזוי, לא בטוח שראוי לתגובה עניינית בכלל. כנראה ניסיון לצוד תגובות

וודר 28 ביוני 2016

אני נאלץ לחלוק עליך איציק בכמה דברים.
ראשית אני דווקא אסכים איתך שמסי הוא לא מנהיג מהסוג שאתה מדבר עליו, הוא לא יצעק וידרבן את החברה, הוא לא יכוון אותם במגרש ויגרום להם לשחק בשבילו בזה אתה צודק במאה אחוז. אבל….אתה טועה בזה שהוא לא מסוגל לקחת משחק עליו. אתה טועה בכך שאתה טוען שהכל קשה הוא לא יסחוב את העגלה מהבוץ. מסי הראה לא פעם ולא פעמיים שקשה הוא יתן את ההברקה (סלאלום, בישול גאוני) שיתן את השער המיוחל באיירן חצי גמר לדוגמא, או מול מילאן אחרי שכבר בראסה הפסידה בחוץ הוא זה ששיחרר את בראסה עם צמד מהיר. לרוב זה עוב דלו לפעמים גם לא (ואני בטוח שלמראדונה ופלה לא כל משחק זה עבד). רוב השחקנים ששיחקו לצידו ברבות השנים כולם אמרו אותו דבר "שהכדור אצל מסי הם יודעים שהוא יכול לעשות משהו שישנה את המשחק גם שזה כבר נראה בלתי אפשרי". ונראה לי שהם מבינים דבר או שתייים בכדורגל וזה מראה כמה הם סמכו עליו.
אז הוא לא סימאונה או דייגו אז מה, זה לא מוריד מהיכולת שלו בשחקן. ולגבי מה שקורה לו בנבחרת זה כבר הזוי, הרי אי אשפר להגיד שארגנטינה לא היתה שווה לפחות פעם אחת לצאת כמנצחת וברוב הטורנרים הללו הוא היה זה שהביא אותם לאותם גמרים. הרי תחשוב על זה לרגע אם היגוואין מביע כדור אחד משלושת משחקי הגמר שהיו לו (ואני לא מפיל עליו את האחריות כמו שלא על מסי) אז כל הטקסט הזה לא היה נכתב.
קריוף פחות גדול כי לא זכה עם הולנד במונדיאל או דה סטפאנו? לא כולם היו מנהיגים אבל רובם היו האקס פקטור זה שבלעדיהם זה לא זה. קרה לזה מנוע או בכל שם אחר.
ולגבי ההשוואוות "לגדולים" אני לעוללם לא נכנס לזה ומנסה לשכנע לכאן או לפה כי בסופו של דבר לדעתי זה מסוג הדברים שנורא סובייקיטיבים או ששחקן עושה לך את זה או שלא, אפשר להביא מספרים, תארים אבל בסופו של דבר מדובר ברגש. במשך שנים אהבתי בקהאם, הכי גדול? ממש לא אולי איפשהו ב99 יכל לקחת את כדור הזהב לאותה שנה אבל לא מעבר. אז גם ההשוואה לדייגו או פלה לא במקום כי לדייגו בטח שלא היו חוטבי עצים לדבריך, וגם פלה לא שיחק עם אפרוחי ברזיל. כדורגל זה משחק קבוצתי צריך קבוצה שלמה כדי לנצח לאורך זמן. ולדעתי ארגנטינה הנוכחית נראת מעולה על הנייר (אגוורו, דה מריה,היגואין) אבל בתכלס להוציא את מסצ'רנו ומסי אתה רואה שבכל המשחקים זו אסופה של שחקנים שלא יכולה לתת כלום. ולהפיל הכל על מסי זה הכי קל. מתאים בדיוק למי שמחכה לו בפינה, אז תשאל את עצמך איציק אם אתה מאותם אנשים….

איציק אלפסי 28 ביוני 2016

מקבל. יש לי המון הערכה ליכולות שלו אבל הוא לא עושה לי את זה וזו תחושה שהיא סובייקטיבית לחלוטין.
ועדיין, אובייקטיבית עד כמה שניתן, מסי הוא לא השחקן שאתה רוצה שיוביל אותך כשדברים לא הולכים והייתי חושב כך גם אם ארגנטינה היתה מנצחת בפנדלים וזוכה בגמר. כתבתי עליו דברים ברוח דומה גם בהקשר של ברצלונה.

וודר 28 ביוני 2016

לא יודע מאז בקהאם, הוא אישית לקח אותי למקומות שבהם אני פשוט לא מפסיק להתפעל מהיכולת שלו שנה אחר שנה, ומה שאני ממש נהנה ממנו זה יכולת הגיוון שלו, המספרים זה יפה, אבל אני נהנה לראות איך הוא ממציא את עצמו מחדש כל שנה, איזה מנהל משחק הוא ממבקיע מטורף הוא הופך למבשל ומנהל משחק בחסד עליון, מדהים לראות עד כמה הוא מבין את המשחק כל כך טוב.
אתה יודע זה מזכיר לי שאמרו עליו שבדקות הראשונות הוא לא זז ובא קצת אחורה רק כדי להבין איך הקבוצה עומדת, הוא לומד את צורת משחק ההגנה שלה ורק אז מתחיל לשחק.
ובלי קשר שאלה לי אליך איציק, אם אני מבין נכון אז בעייניך השחקנים הטובים ביותר היו אלה שהיו מנהיגים כמו שאתה כתבת? זו התכונה שאתה שם כקו מפריד בין שחקן מצויין לבין עילוי?

איציק אלפסי 28 ביוני 2016

קשה לכמת את זה. שחקנים עם אופי. שיש בהם איזה ניצוץ של שיגעון אפילו. שמסוגלים לעשות משהו בלתי צפוי (לטוב ולרע). חוץ ממראדונה הייתי שם ברשימה גם את באג'יו והנרי למשל.

no propaganda 28 ביוני 2016

1. שתי הדוגמאות שהבאת (באיירן ומילאן) הן ממש לא מקרה של הולך קשה. ברצלונה פירקו את באיירן לחלוטין גם לפני הגולים של מסי, פשוט הכדור לא נכנס. במקרה של מילאן הם פשוט התחילו חזק, קשה זה לא היה.
2. מצד אחד אתה אומר שלא צריך להפיל על מסי את ההפסדים בגמר כי יש עוד שחקנים בקבוצה ומצד שני אתה אומר שהוא הביא אותם לגמר כאילו הוא שיחק לבד, זה טיפה דמגוגי.

וודר 28 ביוני 2016

מצטער אבל לא יכול להיות כשקבוצה יושבת על קבוצה אחרת מנסה ומנסה ושום דבר לא הולך ואז מגיע שחקן ושובר את הקרח זה לא נחשב לקחת אחריות, אבל אותו מקרה רק בלי הסיומת של גול נחשב לאי לקיחת אחריות. זה העניין יש גם מזל בכדורגל ולמסי בנבחרת יש פחות ממנו. מסי תמיד מנסה לקחת את הכדור ולנסות דריבל, פס חכם לחבר לקבוצה שיעמיד אותו מול שוער לרוב זה עובד ולפעמים גם לא, ויש גם קבוצות שעמדו טוב מול בראסה וארגטינה וגם מסי לא יכל להן. ביקורת ודעה זה נכון אפשרי ואפילו רצוי להביע, רק חשוב שתהיה עניינית. ולהגיד שמסי לא שחקן שלוקח על עצמו משחקים ולא מנצח משחקים בעצמו זה לא רציני.
ולגבי הסעיף השני, מסי, לברון רונאלדו ובריידי. לכולם יש קבוצות וחברים לקבוצה. חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות בכל הקבוצות שלהם הם אלה שעושים את ההבדל מסתם עוד קבוצה לקבוצה מעולה. אבל וזה אבל גדול בסופו של יום הם לא יכולים לנצח לבד, אף ספורטאי גדול ככל שיהיה כולל ג'ורדן פלה ודייגו לא ניצחו מעולם לבד. הם תמיד התבלטו מעל השאר אבל לעולם לא לבד היו להם חברים לקבוצה שהשלימו אותם.
וכן עד לגמור מסי עשה את ההבדל במשחקים שהיה שותף להם, ובכלל בנבחרת לרוב הוא זה שמתעלה מעל כולם אבל כמו שהוא לא מנצח לבד הוא "רק" מי שעושה את ההבדל או לא מפסיד לבד, ארגנטינה הפסידה בגמר לא מסי.

no propaganda 29 ביוני 2016

1. יש הבדל בין שום דבר לא הולך לבין הכל הולך ופשוט הכדור לא נכנס, במקרה של המשחק מול באיירן זה בדיוק מה שהיה. במקרה של המשחק מול מילאן הכל הלך והכדור נכנס.
2. מסכים איתך שארגנטינה הפסידה וחא מסי. ממש לא מסכים שמסי התבלט מעל השאר במונדיאל. הוא כבש שערים בשלב הבתים אבל מאז היה די אנמי, מי שהתבלט מעל השאר היה מסצ'רנו שהנהיג הגנת ברזל.

ד"ר רזי הופמן 29 ביוני 2016

קרוייף גדול ונפלא ואחד מהעשירייה הפותחת אבל פלה ומרדונה ויד האלוהים הם הטופ האמיתי.

גיל שלי 28 ביוני 2016

מי שראה את ברצלונה בשנתיים האחרונות, ראה שיש לקבוצה הזאת מנהיג, שמו מסי. מארדונה ופלה יכולים לקשקש כמה שירצו, ומסי יכול לפרוש היום מארגנטינה בלי תואר, זה לא עושה אותו כדורגלן פחות טוב מהם.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

בלי קשר לתוכן של הפוסט, אני רק רוצה להגיד שמארדונה ופלה שניהם שחקנים גדולים, הכי גדולים שיש, אבל לא האנשים הכי מבריקים בעולם (והם כמובן גם מקנאים).
ולגבי למה אתה מעדיף את מארדונה – גם אני כזה, זה מאוד פשוט. קוראים לזה נוסטלגיה. מה שהוא עשה ב-86 נצרב לנו בזכרון, שום דבר לא יוציא את זה משם. כל השאר זה רציונליזציה

איציק אלפסי 28 ביוני 2016

אני מסכים שהם לא העפרונות הכי חדים בקלמר אבל הפעם ההבחנה האינטואיטיבית שלהם מאוד מדוייקת לטעמי.
ולגבי זה שמראדונה תמיד יראה לנו יותר גדול בגלל זיכרונות הילדות, נכון, אני מודע לזה ומנסה לנטרל את זה עד כמה שאפשר כשאני כותב עליהם. ברור לי שאי אפשר לעשות את זה לחלוטין.

ניינר / ווריור 28 ביוני 2016

מה הוא עשה אריאל? רימה וניצח בנוכלות? באמת יש להאדיר את שמו על כך

no propaganda 28 ביוני 2016

זה לא מיוחד למראדונה, גם מסי עשה את זה

רינוס מיכלס 28 ביוני 2016

" השחקן שהשפיע ביותר על המשחק, זה שהותיר אחריו חותם לדורות " – אבל למה לתת מן הגדרה מתחמקת ובורחת שכזאת ?

מאראדונה פשוט יותר טוב ממסי

ספורט בראש ובראשונה זה תוצאות ,
ואחר כך כמה השחקן המוביל היה אחראי ( מתוך סך האחראיות הכוללת של הקבוצה ) לתוצאות הקבוצה שבה שיחק

מרבים לדבר על מה שדייגו עשה בנבחרת ( ו – ב – צ – ק ) , אבל בעוד שיחסי הרמות בנבחרות תמיד נעים בטווחים של דורות מזדמנים ולא מעבר לזה ,

ההבדל בין פערי המועדונים ה – " קטנים " לבין המועדונים ה – " גדולים " בזמנים שדייגו שיחק בנאפולי , לבין פערי המועדונים ה – " קטנים " מול המועדונים ה – " גדולים " של דור הגילאים של מסי – הוא עצום

לכן , בנוסף להבדל הברור ( לכל מי שעיניו בראשו ) מבחינת האופי שיש לדייגו אררררמאנדו מאראדונה כמנהיג , ושלמסי אין ( והיום אפילו חבר ארגנטינאי מודה בפני שאני צדקתי כשאמרתי לו לפני איזה 7 שנים – שעם כל הכישרון שיש למסי שהציב ומציב אותו לפני דייגו מבחינת אך ורק כישרון – הוא אף פעם לא יוכל להיות כמו דייגו מבחינת פשוט שחקן יותר טוב , והוא עוד העז לצחוק עלי אז כשאמרתי לו את זה אז … אבל השבוע הזה אמרתי לו " מודה ועוזב ירוחם " – מסכן , גם ככה הבן אדם אוהד באנפילד , אז יש לו מספיק דיכאונות בחיים ) ,

מה שדייגו עשה עם נאפולי , שווה גם יותר מעוד 7 אליפויות נוספות ( לאלו שכבר קיימות ) ועוד 8 גביעי ספרד ועוד 3 גביעי ליגת אלופות ( הכל כולל הכל ) עם ברצלונה בזמנים האלו של " מועדוני על "

הדבר היחיד שמסי יכול לעשות כדי להתעלות על דייגו , זה – " לשחרר " את המאלבינאס בכוחות עצמו בלבד , בסגנון ראמבו ☺

גיא ד 28 ביוני 2016

אז מה שעשה ורדי עם לסטר השנה שווה כמו 4 אליפויות של מארדונה עם נאפולי ועוד 3 מונדיאלים.
ורדי שחקן טוב יותר מדייגו, לא בכשרון, מבחינת פשוט…

עמוס לוי 28 ביוני 2016

עזוב

אסור להפריע לשקר הגדול בהיסטוריה (לא רק שלו אגב, אלא של כולם) בשם נאפולי ומארדונה עם עובדות.

עובדה מספר 1 ורונה אלופת איטליה שנת 85 .
עובדה מספר 2 סמפדוריה אלופת איטליה שנת 91
עובדה מספר 3 סמפדוריה מגיעה עד לגמר ליגת האלופות ב 92

ורונה וסמפדוריה שתי קבוצות זניחות וקטנות בהרבה מנאפולי של לפני עידן מראדונה, אבל לא תשמע או תקרא על מה שעשו באותן שנים , רק מארדונה ונאפולי

יואב 28 ביוני 2016

עמוס לוי,
זאת היתה הליגה הכי טובה בהיסטוריה. ושייויונית. כל כוכבי העולם התקבצו בה.
דייגו היה נפלא בנאפולי ואי אפשר לקחת לו את זה, גם אם ורונה וסמפה לקחו אליפויות.

רינוס מיכלס 28 ביוני 2016

החמור בא לקלל , ויצא מברך …

" ורונה וסמפדוריה שתי קבוצות זניחות וקטנות בהרבה מנאפולי של לפני עידן מראדונה "

שלב העובדות :

ורונה לקחה אליפות ראשונה עוד לפני נאפולי , כשנאפולי בעונות הכי טובות שלה ( בזמנים שלפני מאראדונה ) בכל דברי הימים שלה , משיגה עונות בודדות בלבד של מקומות חמישי עד שני , כשבשאר העונות היא בתחתית הליגה הראשונה או מבלה בליגה השנייה , בדיוק כמו ורונה

סעיף שני בשלב העובדות :

מי הכוכב הכי גדול בעונת האליפות הנצחית והיחידה של ורונה ?

החלוץ ג'וזפה גאלדריסי ,
עם 11 כיבושים ( כחלוץ )

ההספק של מר ג'וזפה גאלדריסי בכל ימי המקצוע שלו הוא :

28 כיבושים ב – 110 משחקים ( כחלוץ כן ? ) במדי ורונה

9 כיבושים ב – 45 משחקים ( כחלוץ כן ? ) במדי יובה ומילאן

50 כיבושים ב – 180 משחקים ( רובם אגב בליגה השנייה בטיבה באיטליה – seria B ) במדי פאדובה

במדד הנבחרת ?…
0 שערים ב – 10 הופעות

זה לא הסוף לגבי עונת האליפות של ורונה , היו גם כוכבי משנה ( שלא נתבלבל בטעות מהמאזן האדיר של הכוכב הבלתי מעורער של ורונה ונשווה אותו בטעות לדייגו מאראדונה … )

האנס פטר בריגל , עם 9 כיבושים כשחקן הגנתי בכלל

והחלוץ פרבן לארסן אחריו

( אין ספק שאם ימי המקצוע של ג'וזפה גאלדריסי עוד היו בגדר השוואה קצת " לא יציבה " אל מול ימי המקצוע של דייגו מאראדונה , אז ימי המקצוע של האנס פטר בריגל ו – פרבן לארסן כבר אוכלים את ימי המקצוע של דייגו מאראדונה לארוחת בוקר , ועוד בלי מלח … )

הלאה לקטע הבא …

לגבי ההצלחות של סאמפדוריה :

שלב העובדות :

מי הכוכב הכי גדול של סאמפדוריה בתקופת האליפות הראשונה ( הזכיות בגביע האיטלקי ) וההצלחות הגדולות באירופה ?

החלוץ ג'אנלוקה ויאלי
עם 19 כיבושים כחלוץ בעונת האליפות

כוכבי משנה משמעותיים בתקופה הזאת , רוברטו מאנצ'יני ו – ג'אנלוקה פאליוקה

אז נכון שג'אנלוקה ויאלי היה חלוץ בחסד עליון ושמו שמור היטב בכדורגל האירופאי והעולמי מבחינת הישגים , נתוני תפוקה ורמת משחק ,
אבל הוא אפילו לא מתקרב לנתוני ההישגים ואחוזי ההשפעה של מאראדונה בקבוצותיו ובנבחרתו

בתקופת האליפות וההצלחות של סאמפדוריה , היה לו את רוברטו מאנצ'יני לצידו , וגם את פאליוקה ( למרות שאת פאליוקה הגדול אני פחות מחשיב , כי אחרי הכל זה שוער , ולכן אין פה מדיד השוואתי שווה שאפשר לעשות מול אחוזי השפעה של שחקנים התקפיים כמו מאראדונה , ויאלי , מאנצ'יני או כל שחקן התקפי אחר כשלעצמו )

בתקופת יובה כבר היה לו את באג'ו איתו , ואחר כך גם קבוצת כוכבים עם ראבאנלי , דל פיירו פרוצי , דשאן , וסוזה
( ואז כבר בכל מקרה זאת תקופה אחרת מבחינת הכדורגל האירופאי והכסף הגדול שהתחיל להיות משמעותי ומהותי , ומאראדונה כבר לא היה בתקופה הזאת , כי הוא באמת הלך לאיבוד דרך מירפסת … מלאה בקוק )

לכן ברור מה ההבדל בין ההצלחות של ורונה וסאמפדוריה אל מול ההצלחות של נאפולי ,
ההבדל הוא במי שעשה אותן ( בין אם זה המשחק הקבוצתי או הכוכב היחיד – במקרה של ורונה מול נאפולי , ובין אם זה כוכב x מול כוכב y – במקרה של סאמפדוריה מול נאפולי )

אז כך שעובדות לחוד , וזיוני שכל לחוד …

אף אחד לא הצליח עדיין להשתוות למה שדייגו ארמאנדו מאראדונה עשה והשיג בימי המקצוע שלו ככדורגלן

אולי כשעולם הכדורגל יחזור להיות מה שהיה בשנות ה – 70 וה – 80 מבחינת יחסיות התקציבים בין המועדונים , אז יוכל לקום לו שחקן שישתווה אל דייגו ארמאנדו מאראדונה ואף יותר טוב ממנו

רינוס מיכלס 28 ביוני 2016

גיא ,
אכן מה שוארדי עשה העונה הוא דבר אדיר בכל קנה מידה , אבל זה לא משהו שאפשר להשוות למה שמאראדונה עשה בנאפולי , כי המשחק ( וההישג – האליפות ) של לסטר העונה היה קבוצתי כאשר כל אחד תורם בתורו ובצורתו ,
ואילו בנאפולי , משחקה של הקבוצה היה מבוסס בעיקר על דייגו והנהגתו ( לא רק בנתונים , אלא בדרך המשחק , ובאופי ) , כך שאם לא דייגו , נאפולי אפילו לא מתקרבת לאליפויות ולגביע וופ"א ( שאז היה נחשב יותר מהליגה ה – " אירופית של היום " ) , בניגוד לוארדי , שאם תוציא אותו מלסטר ותיקח עוד 200 כדורגלנים ברמה שלו , ותשים אותם במקומו , הם יוכלו להחליף אותו , גם מבחינת נתוני המיספרים שהוא נתן העונה , וגם מבחינת זה שכל מחליף מזדמן שתבחר להחליף אותו ברמה שלו , לא יצטרך להביא עוד מאפיינים מעבר לנתונים המיספריים שהוא עשה , כי כמו שכבר כתבתי – המשחק של לסטר הסתמך ושוחק בדרך קבוצתית כאשר וארדי היה המוביל מבחינת נתונים ( כמצופה מחלוץ ) , אבל לא המנהיג שעל פי משחקו תקבע רמת המשחק של הקבוצה והישגיה

וזה עוד לפני שמדברים ( מעבר להשוואה הלא נכונה מבחינה משוואתית כמו שהוכחתי עכשיו ) על ההבדל בין שנה אחת ( בינתיים ) לבין לפחות כמה וכמה שנים ( בשיא )

וזה עוד בלי לדבר בכלל על מדד הנבחרת …

כך שברור שאתה אפילו לא מעז לחשוב ברצינות על מה שכתבת ( אלא אם כן ברחת מאיזה בית משוגעים ) וזה היה בסך הכל עקיצה ולגלגנות

אבל תשאיר את העוקצנות והלגלוג שלך לאחרים , ( אני מניח שעם אחרים תוכל להסתדר ) לא איתי חמוד …

אני אוכיח לך אות אחרי אות , מילה אחרי מילה , שורה אחרי שורה , מה עומד ומגובה מאחורי כל תגובה שלי , בין אם בתגובות של שורות בודדות ובין אם בתגובות באורך ספר

אדם 28 ביוני 2016

מה שאתה אומר על ורדי ממש לא נכון. רוב החלוצים שיש היום בעולם לא היו מצליחים להביא את אותם מספרים כמוהו. השילוב של מהירות וניצול המצבים שהיה לו השנה הוא משוגע וסגנון המשחק שלו מתאים בדיוק לסגנון של לסטר. אני בספק אם למשל אגוארו שם לסטר מסיימת בטופ 4

רינוס מיכלס. 28 ביוני 2016

זה לא מעלה את התגובה שלי …

רינוס מיכלס. 28 ביוני 2016

ננסה שוב …

אדם ,
ברור שהמיספר " 200 " היה הגזמה בכוונה , הכוונה הייתה להראות שהוא לא יחיד ומיוחד וגם רחוק מכך

ולגבי המיספרים של וארדי ,

רינוס מיכלס. 28 ביוני 2016

מעבר לזה שאפשר בקלות למצוא חלוצים מכל העולם ( בכל דברי הימים של הכדורגל העולמי ) שעשו מיספרים יותר טובים משלו ( גם במדד עונתי , וגם בממוצעים יותר טובים משלו – במדד של כמה שערים לכל משחק ) , אני מציע שתשאיר את הקביעה של אחוז / טיב ניצול המצבים שלו – לתקופה קצת יותר מאוחרת בימי המקצוע שלו ( בעוד משהו כמו 4 שנים מעכשיו ) ולא על בסיס העונה האחרונה

הוא לא החלוץ הראשון וגם לא האחרון שמשלב מהירות וניצול מצבים , היו הרבה כמוהו בכל דברי הימים של הכדורגל העולמי , והיו גם יותר טובים ( וגם כאלה שהרבה יותר טובים ) ממנו בכל דברי הימים של הכדורגל העולמי

אני בכוונה חוזר על ההגדרה וקבוצת המדד ההשוואתית – " דברי הימים של הכדורגל העולמי " , כי על בסיס זה הייתה העקיצה ההזויה והלא מצחיקה שניסתה לקבץ את וארדי ודייגו יחדיו …

גיא ד 28 ביוני 2016

כן מצחיקה

רינוס מיכלס 28 ביוני 2016

כל אחד ומה שמצחיק אותו …

קלבדוס 28 ביוני 2016

אחרי שנסתמה האפשרות לטקבק נגד לברון הלוזר, נשארנו עם הטקבוק המאוס כנגד מסי הלוזר. וכשהפרובוקציה צפויה – היא כבר לא פרובוקציה.

מראדונה בנבחרת:
82, הרחקה פרועה והדחת הנבחרת. כבוד.
86, גונב שער ביד. ודרכו את הגביע. כבוד.
90, יודע על הרעלת המים של ברזיל. צוחק וממשיך עד לגמר. כבוד.
94, דופק את הנבחרת הכי טובה של ארגנטינה אי פעם בבדיקת סמים. כבוד.

ומסי? סתם פרעוש.

ארז 28 ביוני 2016

:)

ניינר / ווריור 28 ביוני 2016

מעולה קלבדוס. עושים מהרמאי הנוכל אלוהים

גיא ד 28 ביוני 2016

+1

מיקו גוטליב אהלן סבבה 28 ביוני 2016

קל לשכוח שהקריירה של מסי הייתה בירידה חדה על לפני שנה וחצי, כשלואיס אנריקה החליט לשים אותו בצד ולהזיז אותו מהתפקיד של עושה הכל בברצלונה. לא בגלל שלמסי חסר משהו בשביל להיות עושה כל, אלא רק בגלל שבכדורגל זה תפקיד שגוזל מהשחקן יותר מדי מאמצים.
גם דייגו היה משחק עם חלוץ לפניו, וקשרים מרכזיים מאחוריו. מסי ניסה, להיות זה שבועט את הקרן ורץ לנגוח, ולא סתם זה דרש ממנו מאמצים עצומים ופגע ביעילות שלו.

לא ראיתי את ארגנטינה בקופה, אבל בהתחשב בשאר המשחקים שראיתי, שמסי לא השכיל לקחת את הצעד אחורה ולהפוך לשחקן שלוקח מה שנותנים לו כמו בברצלונה מאחורי סוארז ובמקביל לניימאר. דווקא בארגנטינה זה יכל להצליח, כשיש כל כך הרבה שחקנים מוכשרים לידו.

איציק אלפסי 28 ביוני 2016

אני מסכים. בארגנטינה יש המון כישרון. זו הנבחרת המוכשרת בעולם לדעתי. התלות במסי, מוזר ככל שזה ישמע, פוגעת בה. אם מסי יהיה רק עוד שחקן חשוב בנבחרת ולא כל הנבחרת אני מאמין שארגנטינה תצליח יותר.
לכן גם אני חושב שהפרישה שלו (אם כי אני גם מאמין שהיא לא סופית) היא לא בהכרח סוף העולם מבחינת נבחרת ארגנטינה כמו התחושות שעולות משם.

צביקה 28 ביוני 2016

אם רק הוא יפרוש, יש שמועות שגם אחרים רוצים לפרוש.

דיזידין 28 ביוני 2016

ראיתם את הגמר?
מסי היה טוב, השחקנים שסביבו בהתקפה היו חושך. לא היה לו עם מי לשחק.
וגם מסצ׳רנו והשוער היו טובים

DS 28 ביוני 2016

אני חושב שזה סוג של פוסט שראוי שכל מגיב יוסיף את גילו בתור גילוי נאות..
זה מה שלקחת מהשיחה בין פלה ומראדונה? רואים שהם מחפשים בכח איזה תחום שמסי לא מספיק מצטיין בו על מנת להוכיח לעצמם כמה הם נעלים ממנו.

איציק אלפסי 28 ביוני 2016

דווקא זו הייתה שיחה פרטית שלא היו אמורים לשמוע. לא משהו שהם אמרו באיזו מסיבת עיתונאים או ראיון. אני מתרשם שזה אותנטי וזה מה שהם חושבים.

משה 28 ביוני 2016

איציק, כל מילה. לא הייתי צריך את השיחה בין פלה ומראדונה כדי להבין את זה. מראדונה היה מנהיג, מסי שחקן מצוין.

מיקיג' 28 ביוני 2016

אשכרה, לבנות תיאוריה על שיחה בין שני הליצנים האלה. עדיף היה בלעדיהם. הטיעון יכול להחזיק, אם כי זה סוג של טחינת מים.

הנה טחינת המים שלי.

1. פלא לא מתקרב לחמשת הגדולים. שחקן ענק, מכונת יחצנות ענקית עוד יותר. העובדה ששיחק בברזיל עזרה להקפיץ אותו למקום הראשון בעיני רבים. הוא היה כזה בתקופתו, אחרי זה הגיעו כמה גדולים ממנו. מראדונה הכי גדול בעיני, אף אחד לא מתקרב אליו.

2. ראיתי משחקים של ברזיל הישנה של פלה. אני חושב שזו של 82 עוקפת אותה בלי למצמץ, אבל זה כבר סובייקטיבי.

3. מראדונה היה איש כדורגל גדול מהחיים. בנבחרת ובנאפולי – ומכאן מעמדו כגדול אי פעם – מסי מעולם לא היה כזה. אבל כשמדברים על כדורגל ברמה הטכנית, אני לא רואה הבדלים גדולים.

אנדר 28 ביוני 2016

מארדונה לא קרוב אפילו לייצר מספרים ולהחזיק מעמד לאורך זמן כמו מסי, לא קרוב אפילו לקרסוליו. אנחנו חיים בתקופות שונות שבהן כל צעד מתועד וכבר אין מקום להתרגש… אבל העדר תמיד ישאר עדר ורוב האנשים ימשיכו להיות טיפשים לחלוטין

אסף כלשהו 29 ביוני 2016

אז אתה טוען שהעדר חושב שמסי לא שחקן כל כך טוב? או שאתה טוען שהעדר חושב שמסי פחות טוב ממראדונה? כך או כך, העדרים שאני רואה טוענים בדיוק את ההיפך משתי הטענות הללו.

זיו 28 ביוני 2016

זה שמישהו הוא טיפוס לא משהו לא אומר שמה הוא אומר זה לא נכון.
זה שזה נאמר בשיחה בין מארדונה לפלה זה קוריוז נחמד אבל מה שחשוב זה המהות – האם מסי יכול להיחשב כמנהיג ?
התשובה לשאלה הזו גם בעיני מעריצי מסי השרופים שיתייחסו בצורה אמיתית צריכה להיות לא.
מסי אף פעם לא היה מנהיג בקבוצות שהוא שיחק בהן שמה לעשות הן לא רבות. זה לא אומר שהוא לא היה השחקן הכי טוב שם אבל זה לא חייב ללכת ביחד ולא פעם לא הולך ביחד.
בברצלונה תמיד היו מעליו בעמדת המנהיגות צ'אבי ופויול. היום זו באמת שאלה כי איכשהו גם אינייסטה לא עושה רושם של איזה מנהיג.
בנבחרת תמיד היחס אליו היה בעייתי כי בעצם הוא לא באמת ארגנטינאי, לא שיחק שם מעולם, כמעט לא גדל שם בטח לא מקצועית.

אריק י. 28 ביוני 2016

אלפסי, למה לא שמת קישור לביצוע של עופר לוי ל'גבר הולך לאיבוד'. אתה מזרחי בוגד.

אנדר 28 ביוני 2016

-"אין לו אופי" להגיע לגמר 4 פעמים זה "אין לו אופי"
– להקשיב לשני חטיירים שיש להם אינטרס (ובמיוחד לנרקומן) להוציא אותו כקטן מהם.
וואו, איזה פוסט מטופש

אנדר 28 ביוני 2016

אגב הפאנצ' ליין מזכיר יותר את וואן ו-ווינט עם הכותרות המפוצצות בנסיון לזעזע, אתה מדבר על המוציא לפועל המרכזי של הקבוצה הכי גדולה אולי אי פעם. פשוט הזוי

רומן 28 ביוני 2016

אגב קראגוניס לקח על הגב נבחרת עוד פחות מוכשרת מארגנטינה ולקח את היורו..
מסי לא הצליח לזכות בטורניר ראווה שכל מטרתו היתה "בואו ניתן למסי גביע".

רוני 28 ביוני 2016

הלחץ בארגנטינה פשוט עצום. זה גומר אותם ואותו. הם צריכים איזה מישהו כמו זלאטן עם גישה של פאק יו.. וזה לא מסי.
גם לדעתי זה הזוי לחשוב שהוא לא מהגדולים ביותר, הוא בטופ העולמי כבר כמעט עשור ,ורוב העשור היה השחקן הכי טוב בעולם. המשחק שלו התפתח מאוד לאורך השנים והוא מוסיף עוד ועוד אלמנטים, וטוב בכולם.
בלי קשר למספרים של גולים ובישולים, הוא פשוט עושה דברים מטורפים על המגרש, הכשרון והיכולת שלו כל כך בולטים, צריך להיות עיוור כדי להגיד שזה רק הצוות מסביבו. הוא פשוט גאון כדורגל. בנבחרת הם לא עומדים בלחץ, וגם הוא לא, למרות שהוא נותן משחקים אדירים גם שם, בגמרים הוא לא הביא את התוצאה. זה בהחלט מוריד ממה שנזכור ממנו, כמו שלקרויף זה חסר. אבל הוא בהחלט אחד הגדולים. איך אפשר שלא?

טום 28 ביוני 2016

שטויות במיץ עגבניות. אם היגואין כובש?
בגמר האחרון או בזה שלפניו. אם אחד המצבים שמסי יצר לחברים שלו מסתיים ברשת? אי אפשר לשפוט אופי ויכולת במבחן התוצאה. לא בכדורגל. הכל כל כך נזיל. אין שקר גדול יותר ממשחק כדורגל נתון. עניין של מזל, פשוט מזל וצירוף מקרים מבחינים בין מלך לנידון למוות. בין כתר ללולאת תלייה.
תכתירו את מסי או שתהיו תלייניו כבודו במקומו מונח.
מסי הוביל את ארגנטינה לארבעה גמרים. נקודה. הישג אדיר.

ayalon 28 ביוני 2016

ההבדל העיקרי שאני ראיתי כאן זה שדייגו מסר לקאניג'ה, ומסי מוסר להיגוואין. הדרדל'ה שלו בגמר הייתה מחזה נורא

shohat 28 ביוני 2016

המלצה: את החצי דקה הזו חובה לראות כשברקע השידור הברזילאי. השדר ראה את תרחיש האימה מתממש כבר מאמצע המגרש.https://youtu.be/EfPDmSqklcQ
Que injusticia. Dios mio. Me quiero morir.

אמיתי 28 ביוני 2016

גדול..טלאנובלה בעשרים שניות

איציק אלפסי 29 ביוני 2016

ענק. תודה

רומן 29 ביוני 2016

אפשר תרגום?

עסק שחור 28 ביוני 2016

הייתי במשחק נגד ארגנטינה. לראות את מראדונה מתחמם חרוט בזכרוני.

צריך לזכור שהאופי של מראדונה זה חרב פיפיות – אותו אופי הוביל אותו גם לתגרות וסמים.

בקשר למסי, לדעתי הוא אחד השחקנים הכי חכמים אי פעם. הגאונות שלו זאת גם הסיבה שהוא יותר תלוי באחרים. שאחרים נעים למקומות הנכונים בזמן הנכון יותר קל לו למצוא אותם או למצוא את השטח הפנוי לנוע אליו בעצמו. בלשחק עם נגרים מראדונה באמת יותר מוצלח אבל האם זה הקריטריון לגדולה? ברצלונה של העשור האחרון פחות טובה עם מחליפים את מסי במראדונה. למרות שגדלתי התקופה של מראדונה בשיאו בשבילי אין דבר יותר מענג מלראות את מסי משחק – שילוב של טכניקה של מראדונה וחוכמת משחק של צאבי.

עומר 29 ביוני 2016

מראדונה… שחקן עם 3 תארים שבזכותם נחשב הכי , בעונות גדול בהיסטוריה.
לא לקח מעולם אליפות אירופה לקבוצות.. כנראה שזה מפעל זניח.
נכשל בגדול כשהיה בברסה… אבל זה לא נחשב.
לקח 2 אליפויות עם נאפולי כשבאותה תקופה גם קבוצות כמו סמפדוריה וורונה זוכות, בעונות שהליגות היו שוויוניות ובלי הרבה זרים.

מה שרחוק בין מסי לשלמות זה אכן התארים עם ארגנטינה. אבל מראדונה גם לא מושלם ובעל הרבה הרבה פחות תארים ממסי.

מבחינה סטטיסטית אישית ההשוואה בכלל מופרכת. משווים שחקן של 15 גולים לעונה מול שחקן של 50 גולים לעונה (אפילו בארגנטינה מסי עם יותר גולים).

קיצר… כנראה שהנוסטלגיה תמיד תנצח, גם אם היא לא קשורה למציאות.

נ.ב: גם רונאלדו גדול ממראדונה, וראיתי את שלושתם.

Comments closed