אחת התכונות החשובות ביותר של מנהיג זה לגרום לאנשים שלו להאמין בעצמם.
אחרי שראו את כריסטיאנו רונאלדו יורד מהמגרש באלונקה ונבלע אל תוך חדר ההלבשה, זה היה נראה כאילו השחקנים של פורטוגל בעיקר מרחמים על עצמם.
אי אפשר היה שלא להיזכר בגמר של 98', באותו אצטדיון, עם רונאלדו אחר שהתפייד בנסיבות מסתוריות דקות לפני הגמר. זה היה נראה כאליו האלים שוב בחרו בצרפת.
אבל כשבמחצית השנייה רונאלדו חזר לספסל, הבחורים שלו התחילו לאט לאט להאמין בעצמם והגורל התחיל בפניית הפרסה שלו.
וככל שרונאלדו הפך ליותר ויותר מעורב במה שקורה על המגרש עצמו, השחקנים שנשארו על הדשא נראו יותר ויותר מסוגלים.
ובהארכה הוא כבר הוביל אותם אל הארץ המובטחת.
תראו, זה יהיה עוול היסטורי לגזול מאחד-עשר השחקנים שהיו על המגרש את הקרדיט על הניצחון. זו הייתה הופעה הרואית, נדירה. אפילו פפה המאוס הצליח לעורר הדהודים של רגש במשחק הקרבה עילאי, וסיים את המשחק באפיסת כוחות מוחלטת. מקיא את המעט שנשאר ממנו אל כר הדשא.
אבל אני לא זוכר מקרה כזה בהיסטוריה של הכדורגל ששחקן ניצח משחק מהקווים. ועוד משחק בעל משמעות היסטורית כבירה שכזה.
ואני קורא עכשיו את הסיפור שבהפסקה בין תשעים הדקות להארכה הוא אמר לאדר שהוא זה שיכבוש את שער הניצחון.
וזה מצטרף לווידאו המדהים הזה שהעליתי מדו-קרב הפנדלים מול פולין ברבע הגמר:
כתבתי על זה באחד הפוסטים במהלך הטורניר, שבעיניי מה שדייגו מראדונה עשה באיטליה 90', כאשר כבר היה הרבה מעבר לשיאו ולקח נבחרת ארגנטינית מהגרועות בתולדותיה עד לגמר רק בכוח האופי שלו, היה לא פחות גדול ממה שעשה במקסיקו 86' בכוח הכישרון שלו.
מה שרונאלדו עשה בקיץ 2016 הזכיר את זה.
וודאי, פורטוגל הנוכחית זו נבחרת שיש בה עשרות מונים יותר כישרון ממה שהיה בארגנטינה במונדיאל ההוא. אבל בסופו של דבר מה שהביא להם את הגביע זה הרוח של רונאלדו.
בעוד עשרים ושלושים שנה יהיה איזה דיבור על כך שבתחילת שנות האלפיים שיחק בברצלונה שחקן ארגנטינאי מצוין בשם לאו מסי.
אבל כריסטיאנו רונאלדו, כמו פושקאש, כמו פלה, כמו קרויף, כמו מראדונה, יהיה שם נרדף לאגדת כדורגל גם עבור כאלה שייוולדו הרבה אחרי שיפרוש.
52 Comments
מה אומר. פוסט הכי פוסט מודרניסטי שקראתי כאן. קבוצה אחת ניצחה. קבוצה שניה הפסידה. מאמן אחד תפקד. מאמן שני לא. אתה אומר עוול היסטורי ושניה אחר כך מצטרף לממבו גמבו הזה.
מעבר לזה גם התזה שלך לא מחזיקה מספיק. לשמחתנו רוב העולם זוכר את 86 וקצת מדחיק את 90 ובצדק (טורניר עלוב).
תכלס
התגובות מענגות ומזכרות מאוד את מועדון שונאי הלברון אחרי הגמר.
מה שאני ראיתי בטורניר היה מאוד שונה מסיפורי התיקו , הבכי והנהי:
איסלנד- משחק שהיה צריך להיות מוכרע במחצית עם 0-4 קל, התגלגל לתיקו קשה. פורטוגל היתה עדיפה על יריבתה בהרבה. בטח פחות מהדומיננטיות של צרפת אתמול.
אוסטריה- קבוצה שבאה לשחק על תיקו 0 מול קבוצה ביום רע שמחמיצה פנדל. שוב, פורטוגל היתה עדיפה בשתי דרגות על היריבה מולה, אך היתה חסרת מזל. מישהו אמר גרמניה מול צרפת?
הונגריה- פורטוגל ידעה שמספיק לה תיקו ולמרות זאת עד לדקה ה70 שיחקה על ניצחון. משחק שיכל להיגמר עם 5 לצד כל אחד משני הקבוצות. תיקו משקף.
אז מה ההבדל בשלב הבתים מצרפת?
צרפת ניצחה פעמיים דקה 90 ולכן סיימה עם 2 ניצחונות, פורטוגל החמיצה ללא הפסקה ולכן לא צלחה ניצחון. אך יש עובדה שאנשים שוכחים, פורטוגל לא היתה צריכה ניצחון כדי לעלות והספיק לה תיקו וכפרס היא קיבלה את הקבוצה המרשימה בשלב הבתים, קרואטיה.
שמינית הגמר, קרואטיה- לפני המשחק כולם דברו על הבעיה באגפים של פורטוגל והעובדה שהקישור הקרואטי הולך לטרוף את הפורטוגזים עם 0-3 במחצית. סנטוס המאמן עם ההברקה של הטורניר עם הוצאת מוטיניו מההרכב וחיזוק האמצע טרף לכולם את הקלפים. פורטוגל נתנה משחק נדיר ואדיר עם המון נשמה וידעה שאין לה סיכוי לנצח בכדורגל, אז הם שיחקו כמו יוון ב2004.
כל אלופה של טורניר תמיד עברה איזה משחק כזה , ספרד במונדיאל מול פרגווי, וביורו הקודם מול פורטוגל עצמה, לפני שני יורואים מול איטליה ברבע, גרמניה הקיזה דם מול אלג'יריה. ורק על פורטוגל היו טענות. אבל ניחא.
המשחקים מול פולין ווילס היו בשליטה פורטוגזית ורונאלדו היה שם כדי לקבוע עובדות בשטח.
בל נשכח שפורטוגל זו נבחרת שבנויה על שחקנים ילדים עם ניסיון של ותיקים, בלי "בטן" ולמרות זאת זה לא הורגש.
אז לכל המלעיזים, לכו תראו קופה אמריקה, אולי עוד טורניר שפיפא מסדרת לפרעוש כדי שיבעט פנדל לשמים יתן לכם את השקט הנפשי לו אתם מייחלים כי רונאלדו זה עבודה קשה ואמונה והוא הצליח להעביר את זה לנבחרת שלו, מה שהפרעוש רק יכול לחלום עליו.
להשוות בין רונלדו למסי זה כמו להשוות בין לברון לקרי. מי שאוהב עבודה לעבוד קשה ולהביא תוצאות יתחבר יותר לרונלדו ולברון. מי שחי בחלום ומאמין שהכל יבוא רק עם כישרון (הדור של היום) יזדהה עם הפרעוש ושות'- רק כשיגיע לבאר בל יתפלא אם רק ההשתקפות תישאר שם בסופו של יום.
מזל טוב פורטוגל.
להגיד על קרי שהוא לא עובד קשה זה להראות עד כמה אתה מאוהב בדימויים שיש לך על שחקנים והתאמתם לתיאוריה שפיתחת.
סתם שתדע קרי נשאר 4 שנים בליגה בשביל לפתח את המשחק שלו(להיות רכז יותר טוב),קרי מתאמן כמו משוגע ומשפר בינתיים את המשחק שלו בכל קיץ(אתה באמת חושב שהקפיצה שהוא עשה השנה אחרי שהוא היה MVP שנה קודם היא רק מהכישרון שלו?)
הקיצר העיקר שאתה מאמין שקרי ומסי זה כישרון נטו ולברון זורונלדו עובדים קשה
בערך כל השחקנים בNBA מתאמנים כמו משוגעים.
"אבל אני לא זוכר מקרה כזה בהיסטוריה של הכדורגל ששחקן ניצח משחק מהקווים. ועוד משחק בעל משמעות היסטורית כבירה שכזה."
גם אתמול הוא לא ניצח את המשחק.
"בעוד עשרים ושלושים שנה יהיה איזה דיבור על כך שבתחילת שנות האלפיים שיחק בברצלונה שחקן ארגנטינאי מצוין בשם לאו מסי."
יופי של כדול בדולח יש לך.
אני בטוח שאנשים רבים שצפו במשחק ברחבי העולם חשבו ואמרו מיד עם החלפתו של רונאלדו – זה אולי לא אסון גדול כל כך. אולי פורטוגל תשחק טוב יותר בלעדיו.
וזה אכן מה שקרה.
כל ההצגה המיוחצנת היטב על הקווים (ואין ספורטאי שמודע למיקומן של המצלמות יותר ממנו) לא תשכיח את העובדה שפורטוגל הסתדרה בגמר מצוין ללא רונאלדו.
אני לא מצאתי אחד שלא עבר בליבו, חבל , עכשיו זה כבר גמור, אפשר ללכת לישון.
הלך ההימור.
רונלדו רצה את זה בשבילו. הכל היה הצגה על מנת להאדיר את עצמו וכל ההצגה הזאת הייתה מתוכננת על ידו ומתוזמנת כי רק ככה הוא יכל להישאר בתודעה במשחק הזה. הכל הצגה לטובתו האישית, זה לא מה שגרם לשחקני פורטוגל לנצח. הם היו מנצחים את המשחק הזה גם אם הוא לא היה במגרש. הטמבל אפילו הוריד חולצה בסיום המשחק בלי קשר לכלום להחצין את שריריו וגופו המסוקס.
גם באלונקה לה ממש היה צורך
לא היה צורך
אהה, והדמעות היו בגלל שהוא קילף בצל – קשה וחמוץ הוא עולמו של ההייטר.
ואוו, אתה הסתבכת….
למה הסתבך?
כי הוא כתב שמסי לא שווה כלום ורק רונאלדו הוא המלך?
כי הוא אמר שרונאלדו גדול מפושקאש, מראדונה קרויף וג'ורדי אלבה?
כי הוא אמר שלא משנה מה מסי יעשה הוא לעולם לא יזכר כמו רונאלדו?
הבנאדם כתב את דעתו, לגיטימי.
אני מסכים עם דעתך.
ההסתבכת… היה על התגובות שיבואו… של הלא סבלנים
איציק אתה מאוד צמא למיתוסים…
מה שכן היה מרענן לראות מישהו מקפץ ככה על הקווים, אחרי כל פרצופי הצנונית שישבו על הקוים ונראו אומללים. מסופקני אם זה באמת השפיע כמו שאתה פשוט רוצה לספר סיפור. וזה בסדר, האמת.
לדעתי הוא עבר אחד אחד ואמר להם שהם יבקיעו היום. אבל באמת סיפור יפה העניין הזה של רונאלדו, אפילו אמא שלי אמרה לי שכשהוא בכה היא רצתה שהם יזכו בגביע…
נו באמת, איציק.
"אבל אני לא זוכר מקרה כזה בהיסטוריה של הכדורגל ששחקן ניצח משחק מהקווים. ועוד משחק בעל משמעות היסטורית כבירה שכזה".
יכול להיות שרונאלדו באמת החדיר בשחקנים אמונה (נניח, בוא לא נהפוך אותו לויליס ריד), אבל לקבוע שהוא ניצח את המשחק הזה זה פשוט לשכתב את ההיסטוריה ולהיות עיוור להופעה הירואית של לא מעט שחקנים ש-אשכרה שיחקו כדורגל.
יופי שאתה אומר שזה יהיה עוול היסטורי לגזול מהם את הקרדיט ואז עושה בדיוק את זה…
האמת, מביך.
מעריך את כריסטיאנו הרבה יותר מאשר את מסי (לא אוהב את שניהם באופן כללי אך גם לא שונא), אבל לכתוב:
"בעוד עשרים ושלושים שנה יהיה איזה דיבור על כך שבתחילת שנות האלפיים שיחק בברצלונה שחקן ארגנטינאי מצוין בשם לאו מסי.
אבל כריסטיאנו רונאלדו, כמו פושקאש, כמו פלה, כמו קרויף, כמו מראדונה, יהיה שם נרדף לאגדת כדורגל גם עבור כאלה שייוולדו הרבה אחרי שיפרוש."
זה קצת עוול לדעתי, נכון שלמסי חסר הגרוש ללירה בזירה הבינלאומית, אבל לכריסטיאנו חסר את אותו הגרוש בזירה הקבוצתית (1/8 אליפויות ספרד אאל"ט)
בכל מקרה בהקשר שלו קצת צורמות לי ההשוואות לגדולים ביותר, לא יודע להסביר את זה
זה לא מובן מאליו שהוא כתב את זה על מסי בציניות?
די מביך אפילו אם פספסתי את זה :(
אני כבר לא יודע אם אתה פספסת או אני פספסתי נחכה לאלפסי שיבהיר…
כמי שעוקב אחר הפוסטים האחרונים זה ממש לא נשמע ציני אבל אצטרף לעוקבים
תומר – אין לי ספק שאתה פספסת וזה לא נכתב בציניות אבל יש לי ספק לגבי מה שאיציק כתב .
בגלל שכל פיפס מתועד היום , אנשים יזכרו את מסי הרבה יותר ממה שאיציק צופה .
זה ברור לגמרי. אני ממש לא חובב של מסי אבל אני לא אחלום להכחיש לרגע עד כמה הוא עצום כי הוא פשוט עצום. נכון, יש את הקטע של ברצלונה והחממה והפערים בספרד וכל זה אבל בסופו של דבר זה בנאדם שבא כל שלושה ימים ואי אפשר לעצור אותו. לא רק זה, הוא משתפר משנה לשנה (כן, גם רונאלדו, לא תמיד חייבים להשוות) ומוסיף עוד ועוד אספקטים למשחק שלו (בעיטות חופשיות, מסירות).
בתכלס, זה סתם ניסיון לייצר סיפור מאין סיפור.
לתת את הקרדיט על הניצחון לשחקן שנפצע בדקה ה 20 וסיים את המשחק, זה עוול משווע לאלו ששיחקו.
הגדיל לעשות אתמול שגיא כהן שבחר בו למצטיין בטורניר…
אם להיות כנה, אני גם לא חושב שהוא סחב אותם על הגב כל הטורניר. הוא שחקן עיקרי וחשוב, אבל ההגנה שלהם היא החלק המשמעותי בזכייה ועד כמה שידוע לי הוא לא שיחק בלם מימיו.
ילדים,
תראו מה סמים עושים לבן-אדם.
ראו הוזהרתם!
תסלחו לי, כל הוויכוח מסי מול רונאלדו מטומטם בעיניי. שניהם נפלאים, שניהם גורמים לי הנאה רבה וזה למרות שאני אוהד הבלאנקוס ויונייטד כבר שנים רבות. לא ביקרתי בקמפ נואו כשהייתי בברצלונה למרות שהיה לי כנס 5 דקות מהאצטדיון ובכל זאת רואה משחקים של ברצלונה בהנאה רבה בזכות מסי.
קשה לי להבין את אלה ששונאים אחד וחובבים את השני.
אני לא מסכים על הזכרון של מסי. הוא כמובן ייזכר על שום גדולתו. אבל בעוד הכת הבינלאומית זוכרת אנשים לרגע, ויופיעו כמובן כדורגלנים באותה רמה בעתיד, רונאלדו והנבחרת אתמול כקולקטיב תחרט כחלק מהיסטוריה של עם. ההיסטוריה הסובייקטיבית הפטריוטיות – זו שמנתחים אובייקטיבים מפרקים לחתיכות, אבל זו שזוכרים. קוראים לזה אתוס.
והמלים של רונאלדו לבועט. איזה דיוק. ״אתה בועט טוב, אם נפסיד פאק-איט״. בניית הבטחון, סילוק החשש מההפסד.
לפי חלק מהתגובות כאן אפשר לחשוב שה-MVP של פורטוגל אתמול היה דימיטרי פאייט.
שאלה – זוכר שהיה ציוץ של רונאלדו אחרי ההפסד של מסי והפרישה. ציוץ מעודד (השונאים יגידו – זה היחצ שלו וכו').
מישהו ראה או שמע על איזו ברכה של מסי ?
אני חושב שהפציעה של רונאלדו הזיקה קודם כל לצרפת. זה הסית את כל תשומת הלב, בלבל אותם ולמעשה הווציא אותם מהמומנטום. וגרם לפורטוגלים למוטיבציה מטורפת להוכיח שהם יכולים להסתדר בלעדיו. שמישהו יצטרך לסחוב את הכל על עצמו.
תשמע, פשוט מביכה ההיטפלות שלך למסי בפוסטים האחרונים. מעקר את כל היופי במה שאתה כותב
"בעוד עשרים ושלושים שנה יהיה איזה דיבור על כך שבתחילת שנות האלפיים שיחק בברצלונה שחקן ארגנטינאי מצוין בשם לאו מסי"
אני בטוח שהרבה יותר אנשים זוכרים היום את זדנק נהודה מאשר את קרויף. הראשון הביא גביע לצ'כוסלובקיה.
ג'ורדי קרויף באמת לא זכור בשל יכולתו על המגרש.
אתה ודאי מתכוון "לא זכור רק בשל יכולתו על המגרש".
:)
היי, הוא כמעט הביא גביע אופ"א לאלאבס.
בדרך כלל אני אוהב את הכתיבה שלך, אבל בזמן האחרון נראה שאתה סתם נהנה מפרובוקציות…
אשמח אם מישהו יסביר לי מה קרויף ופושקאש עשו שמסי לא עשה
נכון? זה ממש ניראה כאילו מישהו חטף ממנו את המקלדת. לא מבין מה עובר על הבנאדם. היה אחד משני הכותבים האהובים עלי פה (יחד עם דורפן)
לא רק שאין לי ספק שיזכרו את מסי כאחד מהגדולים, זה יהיה ל-50 שנה.
אני מסתכל על הבן של אשתי, הוא בן 10 ומסי הוא כרטיס הכניסה שלו לכדורגל, לגדולה של שחקן. דור שלם של ילדים בני 8-18 כיום מתעניינים בכדורגל בזכות ההערצה העולמית למסי.
לי זה היה אלי אוחנה ואורי מלמיליאן, לאחי משה סיני וג'ימי טורק, ולאחרים אבי רן. אבל בימינו, עם כל הכבוד לזהבי, הילדים בכל העולם נכנסים קודם כל לכדורגל העולמי ואז לכדורגל המקומי. הילדים היום מתחילים כאוהדי ברצלונה ורק אז כאוהדי זהבי או אצילי (או כל קבוצה מקומית ברחבי העולם שאינה חלק מ-30 הגדולות). והדור הזה של מאות מיליוני הילדים של היום מעריץ קודם כל את מסי. והם יקחו את ההערצה הזו עשורים קדימה. לדעתי יותר מאשר רונאלדו (ואני אוהד יונייטד והבלנקוס בעצמי).
מן הסתם, גדולתו של מסי, ההישגים האדירים שלו, התארים, השיאים האישיים ישארו גם הם כנראה עוד עשורים בתוקף. כנראה.
אם אני יכול להתנבא, שהרי הנבואה ניתנה לשוטים כמוני, בטווח רחוק מסי ייזכר כמו קרויף – השחקן האדיר בדורו ואחד מהטובים אי פעם, אבל כזה שהיה חסר לו כמה מילימטרים כדי להכנס לשלישיה הגדולה
נו באמת אלפסי…
אתה מישהו חושב שמישהו יזכור את הטורניר הזה עוד 30 שנה ?
שמישהו אשכרה יחזיק מרונאלדו יותר גדול ממסי ?
הוא אפילו לא הרונאלדו הכי גדול שהיה.
אם פורטוגל היו מפסידים אתמול? זה היה בגלל שרונאלדו לוזר?
ניצחו בלעדיו – הוא ווינר.
הפסידו בלעדיו – הוא ?.
עכשיו תכלס…
רונאלדו לקח יורו, רונאלדו לא הוביל קבוצה לקחת יורו. הוא לא היה הכי טוב בנבחרת שלו ולא שיחק בגמר. לא יודע איך אפשר לומר שהוא סחב מישהו? יותר נכון סחבו אותו. לא רואה איך יש לו חלק גדול מזה של נאני / פפה / קווארסמה (שניצח 2 משחקים!!)
מבחינת המאבק מסי-כריסטיאנו: סטטוס קוו. שניהם "הובילו" קבוצה לגמר מפעל בינלאומי.
גילוי נאות: אני אוהד מסי ואני חושב שהוא מבחינת כדורגל הגדול בכל הזמנים. גם אם רונאלדו יקח עוד 10 מונדיאלים אני אגיד שמסי שחקן טוב יותר (בהנחה שרונאלדו יציג את אותו כדורגל שהציג עד היום – וזה חתיכת כדורגל).
הכדורגל נהיה משעמם, אז עברנו לרומנטיקה..
חבל, אלפסי.
היה טור ממש טוב עד,שהתחלת שוב עם העופרה נגד ירדנה.
אי אפשר להתמוגג מרונאלדו בטורניר הזה ובו זמנית לא להזכיר את מסי?
תגיד ראית את המשחק?
ראית איזשהו משחק בטורניר הזה?
אתה בכלל רואה כדורגל, או שזה עוד כתבת קלישאות כזאת, חסרת כל קשר למציאות?
רונאלדו היה סהכ סבבה בטורניר כבש צמד מול האימפריה ההונגרית, הוסיף עוד נגיחה מצוינת מול ווילס ורשם לעצמו בישול אחרי שהחליק לו הכדור בבעיטה. חוץ מזה הוא תקע את המשחק של פורטוגל, היה לא נייד, כמעט לא נגע בכדור, היה עוד חלוץ טוב עם סיומת טובה, איפה הוא ואיפה הפריצות של בייל על 70 מטר? לא באותו איזור חיוג בכלל..
בגמר הוא בכלל לא שיחק והקבוצה לכל הפחות לא הפסידה מזה. רונאלדו מזמן מזמן מעבר לשיא, ההייפ סביבו מופרך לחלוטין, הוא היה עוד שחקן הרכב טוב. התרומה שלו פחותה בהרבה מזו של נאני, פפה(היה נהדר) רנאטו סאנצ'ז ומעל כולם שחקן הטורניר בעיני ז'או מאריו.
ניתוח מאד מדויק בעיני אחרי הפסקה הראשונה של ההקנטה. סוףסוף משהו מציין את ז'ואאו מריו, לא יודע אם שחקן הטורניר אבל אתמול היה הכי טוב בפוטוגל (אגב ב90 דקות המצטיין במגרש היה בעיני סיסוקו, אבל בעידן השחור ולבן זה ייבלע ).
מצד שני אי אפשר שלא להתרשם מהמנהיגות של רונאלדו והחדרת הדרייב והאמונה (גם לסנטוס כמובן יש הרבה מניות בזה ) בשאר הנבחרת. בריאל הוא לא מראה רבע מהמנהיגות הזאת (דוגמה אישית לעבודה קשה ושאיפה למצויינות תמיד הייתה לו )
גם אני חושב שסיסוקו היה המצטיין אתמול..
אבל בכדורגל סופרים תאכלס
היית מדויק עד השלוש שורות אחרונות,היחיד שעלה על רונאלדו בחשיבותו הוא פפה שהרים את הקריירה שלו עם העונה האחרונה(היה המנהיג האמיתי בריאל וחיפה על עונה חלשה יחסית של ראמוס)למקומות שאפילו הוא לא חלם עליהם ושישפטו אותו באופן שונה לגמרי מעתה
נראה לי שאנשים שלא שיחקו בספורט קבוצתי לא מבינים את המשמעות של לידר. לא רק כוכב אלא לידר. שיחקתי במספר קבוצות שבחלקן אני הייתי הלידר ובאחרות היה לידר אחר. אופי הלידר משפיע על שחקנים בצורה משמעותית מאוד כשהחלק החשוב ביותר הוא האם שאר השחקנים בקבוצה סומכים על הלידר שיוביל אותם.
אבל העניין הזה הוא לא רק בספורט אלא מראה של החיים עצמם.
רוב האנשים בעולם זקוקים לאלמנט ביטחון חיצוני, מישהו או משהו שיתן להם את הכוח להאמין בעצמם.
רוב האנשים צריכים איזה גורו, מאסטר, אבא אמא, מאמן, מורה, מפקד, מרצה, חבר דומיננטי, או לידר בקבוצת ספורט.
יש הרבה פחות מפקדים מאשר חיילים בעולם הזה והסיבה היא לא רק שצריך יותר חיילים ממפקדים אלה גם שפשוט אין מספיק אנשים שיש להם את היכולת להתגבר על הפחד של להיות עצמאי לגמרי, להיות זה שמוביל את כולם, להיות זה שאליו העיניים נשואות, לטוב ולרע.
זו אחת הסיבות שאנשים המציאו את אלוהים שיהיה מישהו או משהו שיקח מהם את האחריות על הדברים ויתן להם תחושת ביטחון.
אפילו רונאלדו אחרי שנסך על חבריו ביטחון ועוצמה פנה ללידר שלו, אלוהים, ואמר שהכל בכל במקרה בידים שלו.
כי גם לידרים צריכים לידר.
אתה כל כך צודק.
ומה שמעניין זה שרונאלדו מעיד על עצמו שהוא אדם מאוד עצמאי שמאוד אוהב להיות לבד. אולי זו באמת תכונה של מנהיגים.