פרשת לך לך – חפש את האישה

איזה חיוך יצרת על פניי מהדימויים הללו על הבוקר.
תבורך מפי עליון.

שאלה טובה (ולאונרד בדרך לדעת את התשובה).

לדעתי בפרספקטיבה דתית והסטורית אתה טועה מאד לגבי אברהם. הוא הרול מודל של היהודי המאמין.
הנדידות בכל הארץ וההגירה ממקום למקום הם מה שעתיד לניות המציאות של העם הזה ברוב דורותיו.
אבל הדבר שהכי חשוב בדמותו של אברהם היא הדרך בה הוא נעשה מאמין ואיך הוא הופך להיות איש אמונה שלמה. הוא מסמל לדעתי את החזרה בתשובה כי הוא הראשון ויותר מזה את מהות האמונה עצמה כמו שהיא מתגלמת בעקידת יצחק. היס מניות שאתה מדבר עליה היא הכל חוץ ממובנת מאליה.
הוא לא כבש שטחים ולא בנה בית מקדש אבל הוא הגדיר את האמונה באל אחד. איך הוא לא הג׳ורדן היהודי?

איציק – הפעם פספסת בענק.
זה הפרוייקט הכי מבורך בדה באזר יחד עם ה-נו האדל של גרייזס, אבל הפעם, יקירי…פספסת.

אברהם הוא דמות פאסיבית?? You Don't Say!

בבקשה:

1. אברהם רואה שלוט בן אחיו נשבה בידי המלכים, לוקח פיקוד על בני ביתו, מרים צבא בן רגע, רודף אחריהם עד דמשק…ופושט על המלכים בלילה במתקפת פתע, ולו כדי לחלץ את בן אחיו השבוי.

2. אברהם לא מניח לאלוהים בכדי שיעשה משפט צדק באנשי סדום ועמורה. הוא מסרב להאמין לכך שאלוהים הולך להרוס את סדום ועמורה ואומר לו שוב ושוב שיחדול מכך – "בעבור הארבעים…." "בעבור השלושים…" וכך עד חמישה ("התשחית בחמישה את כל העיר?" ……"השופט כל הארץ לא ייעשה משפט?")
רק כשאברהם מבין שבכל מאות אלפי אנשי סדום (או כמה שהיה המספר) אין אפילו 5 פאקניג אנשים נורמלים הוא מניח לאלוהים.

3. אברהם מנהל מו"מ של אומן מול עפרון החיתי בכדי לקבור את שרה אשתו במערת המכפלה. הוא לא מסכים לקבל את כל חלקת האדמה העצומה הזו בחינם (היום זה נשמע הזוי…) , אלא מתעקש לשלם עליה "בכסף מלא" מחיר מופקע של 400 שקל כסף עובר לסוחר, שמא יבואו אחרי יומיים וידרשו אותה חזרה.

4. אברהם עומד על כך, ומשביע את בן ביתו, שיילך לארם נהרים להביא ליצחק משם אשה. הוא לא מסתפק בקל והקרוב.

5. הוא מסרב לקחת מחוט ועד שרוך נעל לאחר שפשט בהצלחה והביס את המלכים רק כדי שמלך שלם לא יאמ "אנכי העשרתי אאברהם": הוא עושה את כל העבודה, מציל את כולם, ולא לוקח דבר מהשלל.

אולי פה ושם הוא עשה דברים שנראים לנו מוזרים בדיעבד, כי אנחו הרי לא יכולים להבין את כל הקונקסט של מה שהיה שם, אבל בגדול אברהם הוא מאד אקטיבי בפעולות שלו והכי לא פאסיבי שיש.

איציק אתה לא מאמין בסיפור שאברהם עבד בתחילה את השמש והירח ולאחר מכן מנתץ את הפסלים של אביו?זאת דעה אישית שלך או שהיהדות עצמה רואה בזה אגדה אורבנית?

אברהם הוא דמות ספרותית, כמו גם יעקב ודוד. הטקסטים המקראים הראשונים נכתבו לכל המוקדם במחצית השניה של המאה השביעית לפני הספירה (תקופת יאושיהו). לדעת חוקרים רבים אף מאוחר יותר בימי גלות בבל (אמצע המאה השישית לפנ"ס). אבהרהם ויעקב חיו לפי הכרונולוגיה המקראים אלף שנה לפני כן. דוד חי 400 שנה לפני כן.

הדמויות הללו והסיפורים עליהן נכתבו לראשונה על ידי אדם בעל כוונות, לאומיות ודתיות. אברהם ויעקב הן דמויות מיתיות ללא ספק (אם כי לעניני זה לא משנה), דוד גם אם היה דמות היסטורית, 400 השנים שעברו מתקופתו יצרו סביב דמותו סיפורים ומעשיות שנמסרו בעל פה מדוד לדור. כל מי ששיחק בילדותו במשחק טלפון שבור יכול להסיק לגבי רמת הדיוק העובדתי בסיפורים.

רוצה לומר, השאלות הן מה רוצה הכותב הראשון ואלו שאחריו שהוסיפו והשמיטו ושינו להשיג. עיצוב הדמויות והסיפורים משרתים מטרות.

מצוין.
ספר בראשית כולו הוא ספר של עוצמה נשית, הנשים מובילות את העלילה ודואגות שהתכנית האלוהית תתקיים. בהחלט אפשר לראות את המשמעות של עזר כנגדו כעזר לאג'נדה האלוהית מול האג'נדה הגברית.
אברהם אכן פאסיבי, החשיבות היחידה שלו היא בנכונות שלו לציית, ובתור מקים של דת חדשה הוא לא ממש סוחף אחריו אף מאמין ואפילו יצחק בורח ממנו אחרי העקידה. ובכל זאת יש רגע אחד שבו הוא עומד מול אלוהים ומנסה לערער עליו ועל המוסר האלוהי: סיפור סדום שגם חוזר על עצמו במהופך בספר יונה. ההתעקשות של אלוהים מול יונה על נינווה מראה איזו עקומת למידה של האל מהערכים של אברהם.