שלגיה כפרשת השבוע – איציק לפידות

שכר ועונש אינסטנט

הרקע לפוסט זה, זו תחילתה של רשימת פוסטים מאד מעניינת של איציק אלפסי, המארח שלי, על פרשות השבוע. הטענה שלי היתה שפרושים של התורה שקולים בעייני במקרים רבים לפרושים שניתן לתת לאגדות כמו השלגייה, כלומר, אם היתה מופיעה בתורה אז גם עליה היו מתפלפלים רבות. היו כאלו שאתגרו אותי בדבר, ולמרות שקטן אני בתורה, לקחתי עלי משימה כבדה זו. אין אני אחראי לתקפות פרוש זה, ואין הכתוב מטה אמור לייצג את דעתי לגבי האגדה. פוסט זה בא להדגים סוג של התפלפלות שכמו שהיא טובה לפרוש התורה יכולה להיות תקפה גם בהתפלפלויות על אגדות ובכלל ספרים רבים. בהזדמנות זו אני שוב מחזק את ידי איציק לגבי הפרויקט שלקח על עצמו, וממתין לבאבא, צביקה ואחרים עם תגובותיהם.

ראשית דבר ארצה לומר מספר מילים על הרקע שעליו נכתב הסיפור עצמו. הסיפור נכתב על-ידי האחים גרים בשנת 1812, אך סיפור זה ודומיו היו שגורים כסיפורי עם במקומות רבים ונכתבו סיפורים דומים גם במקומות אחרים בעולם. למשל אלכסנדר פושקין כתב יצירה בשם "בת הצאר המתה ושבעת האבירים" בשנת 1833 שמאד דומה בעלילתו לשלגייה, וכתובה בחריזה יפיפייה. ייתכן שהושפע מהאחים גרים אך ייתכן שגם מסיפורים אחרים דומים שהיו מוכרים אז. סיפור שלגייה נאסף וסופר על-ידי האחים גרים אך מקורותיו הולכים דורות אחורה. בתקופה זו רוב האנשים היו עניים והחיים היו מאד קשים, במיוחד לילדים יתומים או כאלו שנזרקו מהבית. חלקם היו פשוט עוזבים את הכפרים ובורחים ליערות והופכים לשודדים של אלו שעברו ביער או מספקים את צרכיהם מתוך מה שמצאו ביער. הם גם היו חוטפים נערות כדי שידאגו לצורכיהם אשר כללו הכנת אוכל, תחזוקת המגורים וגם צרכים ארציים אחרים, דהיינו שפחות של הילדים. מפה הדרך מילדים/נערים לגמדים קצרה, וכדי להפוך את סיפורי הזוועה למשהו קסום, הנערה-שפחה הפכה לנסיכה שהתחננה שהגמדים ישאירו אותה והם התאהבו בטוב ליבה ללא כל כוונות זדון או זימה.

לפני שמתחילים בניתוח היצירה חשוב להזכיר שטוב ורע הוא בעיני המתבונן וביצירות רבות ברור מראש מי הטוב ומי הרע, בקולנוע ברור שהג'דאים טובים והצד האפל הוא אפל (שמישהו יסביר לי למה תמיד בחלל חסר הכבידה כל החלליות המופצצות נופלות מטה), וכך גם ניאו מול מיטר אנדרסון. בסדרה "המוסד" ברור שהפרד הוא הרע וממשיכי דרכו של הארי סלדון הם הטובים, וכך גם הצעדן מול סאורון, שלושת המוסקטרים מול רישלייה, או קואזימודו מול הכומר פרולו. הטוב יודע שהוא טוב (אם כי מפקפק לפעמים בטוב שבו) והרע יודע שהוא רע ותפקידו להיות כזה והוא חיי בשלום אתו. במציאות המצב הרבה פחות ברור, ייתכן ששני הצדדים יחשבו שהם הטוב והמלחמה היא בין שני "טוב" או בין שני "רע" תלוי בנקודת המבט. כל אחד רואה את עצמו כ"טוב" ואת השני כ"רע" ומנסה להילחם בו, כמו פרופ' פריאוברוז'נסקי כנגד שבונדר ב"לב כלב". אנו כצופים מהצד מבינים מהעלילה כפי שמסופר מצד מעוניין מי הטוב ומי הרע, אך הגיבורים עצמם אינם רואים זאת כך.

סיפור השלגייה הוא סיפור מעטפת למאבק בין שני "טובים" כל אחד בעינו. היופי המתואר של שלגייה ושל המלכה עצמה אינו יופי חיצוני כי אם פנימי, כפי שכל אחד רואה את עצמו. האחים גרים מתארים את המתרחש לא כצופים מהצד אלה מנקודת מבת של כל גיבור כפי שהוא רואה את עצמו, כיפה וטוב. שלגייה רואה בהתחלה במלכה משהו יפה אך בהמשך מתפקחת. המלכה רואה את עצמה כיפה אך יש בה חוסר ביטחון תמידי והיא בוחנת את עצמה כל הזמן וחוסר הביטחון שלה אומר לה שיתכן ושיש מישהי שהיא טובה לא פחות ונעשה לה עוול, אך אין היא מוכנה לקבל זאת. המראה היא הדימוי לבחינה הפנימית של האני העצמי של המלכה. חוסר הביטחון של המלכה גורם לה לרצות להוכיח כל הזמן כי היא היא היפה (מזכיר לכם, שהיפה כאן במובן טובה, צדקת). כדי להוכיח שהיא היפה מכולן (כלומר, טובה מכולן) היא צריכה להיפטר מהרע והמכוער שמתחזה לטוב ויפה, ומנסה לערפל את חושיה. אין מנוס כי אם להביס את הרע המתעתע. היא שולחת את הצייד (או המשרתת בסיפורו של פושקין) כדי שיעשה את העבודה בשבילה. הוא כן יודע להבדיל בין הטוב לרע אך אינו יכול להתנגד לרע. לכן הוא משחרר את שלגייה במקום רע בתקווה שהטוב שבה יקבל גמול כלשהו ויאפשר לה לזכות בחיים שלווים (לא טובים, כי אם שלווים, בדיוק כמו שאלוהים מבקש מהשטן לקחת אליו את האמן כי אינו מתאים לגן עדן, אך מבקש שבגיהינום ייתן לו שלווה כי גם סבל לא מגיע לו). כיוון שמדובר בסיפור שהתפתח בסביבה שבה הרוב הוא של מאמינים נוצריים, אז הטוב צריך להיות מתוגמל, ואכן הגמול מגיע בצורת בית בו היא מקבלת מחסה בסביבה עוינת, אצל אנשים שהם בעצם לא מאד נחמדים, אדיבים, או רוצים ביקרה. אך טוב ליבה כובש גם אותם והם רואים את האור, כמו אלו שהלכו אחרי ישו (לא כולם היו אנשים טובים עד שנשבו באורו). כך גם הגמדים (שהם בעצם נערים פורעי חוק) מרגישים שאין הם יכולים להתנגד לכל הטוב הזה. הם נותנים לה מחסה, והיא מחזירה להם בכל הטוב הכי תמים שיש.

כאשר יש מאבק בין שני כוחות אדירים, אז בהכרח מגיעה ההתפקחות. ההתפקחות מתוארת בהבנה הפנימית של המלכה כי היא הרוע בהתגלמותו ואז גם היא רואה את עצמה כמכוערת. הכיעור כמו היופי גם הוא כמובן פנימי, וכשזה מתברר למלכה זה כבר מאוחר מידי ואין היא יכולה לנהוג אחרת וחייבת להביא את הכיעור לקיצון האפשרי מבחינתה, וזה השמדת היפה והטוב בעצמה. המאבק הפנימי שהיה בינה לבין עצמה נגמר, היא מכירה במה שהיא, אך גם אדם מכוער רוצה לחיות, ועל-כן, שלא כמו שציפינו, כשההכרה ברוע של עצמה מכה בחוזקה אין היא שמה קץ לחייה כמעשה אצילי אחרון. במקום זה, היא רוצה להשמיד את מי שנשאר לה כמראת חייה, כלומר את שלגייה. כדי להוכיח שהרוע נענש והטוב מתוגמל מגיע החלק האחרון בסיפור, בו הרוע מצליח לתעתע בפעם האחרונה ולהרוג את הטוב. לפעולה זו מספר השלכות. הראשונה: הזעם של אלו שנהנו מיופייה של שלגייה שנוקמים את מותה ומשמידים את הרוע. הטוב מצליח להשפיע ולהשמיד לבסוף את הרוע גם כאשר הוא מנוטרל. מי שמאמין בטוב לבסוף יעשה את המעשה הנכון והאמיץ ויתקומם נגד הרוע. הגמדים פועלים בהשפעת הטוב הזה ובשליחותו כמעשה של שליחות, שאם לא יקומו נגד הרוע גם הם יהפכו לכאלה, וכיוון שהיו עצמם די מכוערים ונגמלו מכך, אין הם מוכנים לחזור שוב לצד האפל, והדרך היחידה למנוע זאת, זה להתקומם נגדו. אלו שהיו שם, מזהים יותר טוב מכולם רוע מהו. כיוון שבנוצרים מדובר, אז הטוב חייב להיות מתוגמל והמלאך מתואר כנסיך אשר מגיע ובוחן האם הטוב הוא באמת טוב צח וטהור הראוי למתנה הגדולה מכולם, לחזור מעולם המתים חזרה לחיים. הנשיקה היא כמובן מטאפורה לרוח החיים אותה מחזיר המלאך. כמובן שאלו שמאמינים בעולם הבא, בגן עדן ובגיהינום רשאים לשאול למה צריך להחזיר את שלגייה לעולם הגשמי ולא לשלוח אותה לגן עדן כפי שמגיע לה? התשובה לכך הינה בדוגמא לאלו שחיים. כל חי רוצה להישאר בחיים (במצב הרגיל, כמובן שיש מצבי קיצון בהם קצים בחיים), והחזרת שלגייה לחים מהווה דוגמה לתגמול של חיים ארוכים ומאושרים שיכולים להיות לכל מי שיבחר ביפה ובטוב. הרי שליחתה של שלגייה לגן עדן אולי הייתה עושה צדק איתה אך לא מעבירה את המסר הנכון לאלו שחיים.

כלומר, שלגיה הוא בעצם סיפור מסגרת שבו אלוהים רוצה להראות לנו שבמאבק בין טוב לרע, בסופו של דבר הרע מתגלה במיוחד בפני עצמו ונענש. חשוב מאד שהרע יבין לפני מותו שהוא אכן כזה ולא ימות בתחושה שנענש ללא עוול בכפו. הצד השני של המטבע הוא הטוב, שכמו איוב בחר להיות טוב למרות כל הקשיים, ובניגוד אליו זוכה לחיים חדשים ומאושרים. הוא מהווה דוגמא לתגמול של האלוהים לא בעולם הבא, כי אם עוד בחיים. תהיה טוב, ואלוהים יתגמל אותך, שכר ועונש אינסטנט, רק תלך בדרכו.

אגדת כדורגל
לאסה וירן וחזרתם של הפינים המעופפים

191 Comments

אופיר 15 בנובמבר 2016

ישר כח איציק! חירטטת כאן חירטוטי חירטוטים שלא היו מביישים את מיטב מתפלפלי התלמוד והגמרא.

איציק 15 בנובמבר 2016

אם כך, מטרת הפוסט הושגה ;)

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

אז עלית על מה שעשיתי עם משחקי הכס, הא?
סתם הערה לא קשורה כי הזכרת את סדרת המוסד, אז ראיתי השבוע ציוץ משעשע – נייט סילבר הוא הארי סלדון, טראמפ הוא הפרד.

איציק 15 בנובמבר 2016

מזה משחקי הכס? יש פרשה כזו?
לגבי ניט סלדון ודונאלד פרד, 1+

באבא ימים 15 בנובמבר 2016

ישר רואים שזה בולשיט.

ראשית, זה לא עלה בשישי בבוקר ושנית אם איציק היה כותב את זה היית מצפה לראות הרבה יותר שגיאות כתיב.

ברור שזה טקסט מאוחר יותר, ככל הנראה מתחילת המאה ה- 21.

איציק 15 בנובמבר 2016

ההוכחה שזה איציק כתב מופיע בשורה הראשונה של תגובתך "ישר רואים שזה בולשיט."
לגבי שגיאות כתיב, התחננתי בפני איציק (אלפסי) שיעבור על הטקסט לפני הפרסום.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

wtf? אתה בנאדם רציני אתה..
כל ההבדל בינך לבין אלפסי ולצורך העניין בין מאמינים ללא מאמינים
נמצא בפיסקה הראשונה. אלפסי מתכוון לפירוש שלו ומאמין בו לכן
"הפילפול" הוא בעל תוקף והגיוני. כל השוני הוא בכוונה וברצון.
הכוונה שלך כאילו אינטלקטואלית של אלפסי באה מאמונה.
שמיים וארץ…

באבא ימים 15 בנובמבר 2016

״זה לא שקר אם אתה מאמין בזה״. ר׳ ג. קוסטנזה.

עומרי (ירוק) 15 בנובמבר 2016

אחד מגדולי התורה, אם לא הגדול שביניהם.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

זה לא שקר אם אתה חי את זה

באבא ימים 15 בנובמבר 2016

אדם לא חי את זה אם הוא לא מאמין בזה.

ירושלמי 15 בנובמבר 2016

השקר הוא דרך נוספת לומר את האמת (לא זוכר מי אמר)

dk 15 בנובמבר 2016

כנראה צ'רצ'יל ;)

dk 15 בנובמבר 2016

האמונה לא קשורה לפילפול שהוא פעולה (די) טכנית שניתן לבצע על רוב הסיפורים.

כמו שאיציק טען (ולא קראתי את פרשות השבוע של אלפסי והשתלשלות השיח בהן), אפשר לנתח ולהתפלפל על כל אגדה כמו על כל פרשת שבוע, מה ההבדל בכוונה בין חוקר תרבות (שינתח את האגדה) לבין ניתוח פרשות השבוע?

אמיתי 15 בנובמבר 2016

הפילפול הוא לא העיקר אלא תוצאה של האמונה. ההבדל הוא שהפילפול אצל המאמינים משנה את המציאות כי הם חיים את זה. זוהי לא תיאוריה. שוב הבדל עצום

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

אצל הרבה יותר מדי חלקים ביהדות, הפלפול הפך לעיקר. אני לעולם לא אבין למה העיקר של הלימוד הדתי, מגיל צעיר, דרך ישיבות וכל השאר, הוא הגמרא. התפלפלות לשם התפלפלות עם מעט מאוד השלכות על העולם האמיתי. אם אתה רב ורוצה להבין ולקבוע הלכה אז זה הכרחי אבל למה כל נער דתי צריך לבלות ארבע-חמש שעות ביום בהתפלפלות על הלכות שור מועד? יש עשרות אלפי בחורי ישיבות בארץ שההתפלפלות היא מרכז העולם שלהם מגיל 10 ועד גיל 25 לפחות.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

לא ככ יודע. חוק המספרים הגדולים.. גם לחילונים צ׳כוב ואגברה לא תמיד עוזרים בחיים. העניין בכל דבר הוא לרכוש את היכולת ללמוד ולעיתים פחות חשוב מה בדיוק. זה לפתח יכולות חשיבה וביקורת שהן מופשטות

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

אף אחד לא לומד צ'כוב 5 שעות ביום, you know, אלא אם אתה מתמחה בספרות רוסית. שזאת בדיוק הנקודה שלי. לא יודע מה זה אומר חוק המספרים הגדולים, לדעתי זה פשוט עניין אבולוציוני ובעיקר תוצר ישיר של הפטור לחרדים שמכריח אותם להישאר בישיבות עד גיל מאוחר, משם זה חילחל גם לציונות הדתית. לפני 100 שנים רק מי שבמסלול לרבנות למד גמרא כל היום.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

הנקודה היא שלומדים מלא דברים לא פראקטים. לכאורה. ככל שיש יותר תלמידים הרמה עולה. מסכים איתך שזה בעייתי בלשון המעטה שככ הרבה דתיים רק לומדים ולא עובדים. האשמה פה היא עלינו החילוניים ועל המדינה אבל גם על הדתיים כחברה שלא יודעת לכלכל את עצמה

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

יש הבדל לדעתי בין ללמוד כל מיני דברים לא פראקטיים שמאפשרים לך להרחיב את הידע שלך, כל אחד מהם בכמות קטנה ואחר כך תוכל לבחור מה מתאים לך, לבין להקדיש את כל הלימוד לתחום אחד מאוד מאוד מסוים.
ואני בכלל לא מדבר על לימוד אנגלית או מתמטיקה בישיבות. אני מדבר על זה שהכל שם זה גמרא. בישיבות תיכוניות היחס של גמרא לשאר "ענפי" היהדות – משנה, הלכה (שלא לדבר על תרבות יהודית או על נושאי אמונה שכמעט בכלל לא נוגעים בהם, מסיבות די ברורות). תנך וכו' הוא עצום. אני לא יודע מה קורה בישיבות הגבוהות, שם לשמחתי לא למדתי (אבל ממה שאני מבין, גם שם גמרא תופסת 80-90 אחוז מהלימוד), אבל בישיבות התיכוניות גמרא היא חזות הכל. ואת זה אני לא בטוח שאני מבין – הפכו את ההתפלפלות לעיקר, שמזה התחלתי.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

באמת שאין לי ידע וניסיון כדי באמת לנמק דעה. אני בעד התפלפלות בגדול. מפתח יכולות ביקורתיות ורטוריות. גם על ספורט

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

גם אני, מאוד (דווקא בקטע של הביקורתיות זה מאוד מדוכא בישיבות). אני רק חושב שזה צריך להיות רק חלק ממגוון היכולות של בן אדם, לא העיקר

אמיתי 15 בנובמבר 2016

סבבה אז בוא נתווכח על זה..(;
לא טענתי שהחינוך הדתי מושלם. הטענה המקורית הייתה בקשר לזה שפה הפילפול נוגע לחיים עצמם. לא תמיד אבל זהו לא תרגיל מחשבתי כמו שאיציק עשה. סה טו

ירושלמי 15 בנובמבר 2016

אני אנסה.

אכן ישנה השיטה הליטאית, בה המטרה היא פלפול לשם הפלפול, תלמוד עיוני, הכמות פחות רלוונטית וגם נקודת המבט ההלכתית (השורה התחתונה, מה אנו למדים מכך לחיינו) פחות חשובה במקרה זה. המטרה היא ליצור עילויים שמסוגלים לנתח ולהבין את המשמעות ואולי אפילו להוציא איזה חידוש או נקודת מבט שונה ע"י שיכול של מקורות תורניים שונים. כאשר התואר "עילוי" הוא חזות הכל, הוא הופך בעצם לכרטיס הלוטו הזוכה של האברך, כי אם הוא משיג את זה הוא יודע שהוא מסודר, יהיה לו חותן טוב שידאג לו לפרנסה ולכל צרכיו (הבעיה היא כמובן שלא כולם יכולים להיות כאלה, לכן זה יוצר הרבה אנשים תלותיים).

לעומת זאת בשיטה האחרת שנהוגה בעיקר במוסדות המזרחיים (שיטת הרב עובדיה) ישנן 2 מטרות שונות בתכלית, שמהן נגזרות 2 שיטות שונות. הראשונה והמרכזית גם היא סוג של לימוד עיוני, בה קיים ניסיון להבין את המשמעות של הגמרא על ההלכה היומיומית, מתוך נקודת מבט שלא כולם עילויים, לכן הצורך הוא להוציא כמה שיותר תלמידי חכמים נבונים שמסוגלים לההסתדר במציאות היומיומית, לכן הדרך בה לומדים שמה דגש על הפן ההלכתי, כיצד בדיוק ברייתא או משנה מסויימת התגלגלה עד לפסיקה של האחרונים או של השולחן ערוך ומשפיעה על חיינו.
השיטה השניה היא שיטת הבקיאות, בה המטרה היא לסיים וללמוד כמה שיותר מסכתות לשם ההספק, פה אין יותר מידי התפלפלות (כמו "הדף היומי").

הציונות הדתית (הסדר, ישיבות גבוהות) הולכות בין 2 השיטות, מצד אחד יש לימוד עינוי חזק, ומצד שני ישנו דגש על הספק.

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

ואלו וגם אלו לומדים עשרות שעות גמרא בשבוע. המוסדות המזרחיים זה לגמרי חיקוי של המוסדות האשכנזיים בקטע שבו כולם לומדים גמרא. במרוקו או עיראק ממש רק בודדים למדו גמרא כל כך הרבה. רובם המוחלט של האנשים פשוט עבדו.
מה שכן, מסכים איתך לגמרי שיש לימוד עינוי חזק.. :-)

dk 15 בנובמבר 2016

אז אנחנו חוזרים להתפלפלות לשם התפלפלות ואין הבדל באיזה תחום אנחנו מתפלפלים…

נראה לי שיכולות חשיבה והעברת ביקורת לא עולות בקנה אחד עם הקונספט של אמונת "נעשה ונשמע", שהרי ההתפלפלות בדת נועדה לכאורה כדי להבין אותה טוב יותר.

איציק 15 בנובמבר 2016

אני לא חושב שיש סתירה. מתחילים מ"נעשה ונשמע" ועכשיו נתפלפל למה "נעשה ונשמע" ואיך "נעשה ונשמע." אין שום התפלפלות כדי להעלות ספק שבסופו אפשר להגיע למסכנה שלא נעשה או לא נשמע. המטרה תמיד ברורה, והשאלה כמה עמוק דוחפים את החץ לתוכה (תמיד באמצע המטרה כמובן).

dk 15 בנובמבר 2016

הגבתי בדיוק לסתירה הזו, אם הפילפול הוא לא לשם ההתפלפלות (לדעתי הוא כן) אז הרי שהוא אמור להביא את המתפלפל להבנה גבוהה יותר של הדת ובכך הוא מקבל את היכולת להטיל בה ספק/ לבחור להאמין בגרסה/פירוש שונה שלה (אליה הגיע מתוך ההתפלפלות) וכך ה"נעשה ונשמע" כבר לא מתקיים (חשיבה מול חוסר חשיבה).

ישי 15 בנובמבר 2016

אריאל
אני לא יודע למה אתה קורא ביקורתיות. ביקורתיות כלפי הדרך של החברה אכן מדוכאת בישיבות, כמו בכל מקום אחר (מה יקרה למשל אם מישהו ינסה לבקר את הרעיון של שוויון גברים ונשים?), ואין הרבה מה לעשות כנגד זה. ממילא מעטים האנשים שמסוגלים להיות ביקורתיים (להיות ביקורתי כשאתה עובר מקבוצה חברתית אחת לאחרת זו לא חוכמה).
ביקורתיות במובן היותר יומיומי כלל לא מדוכאת בישיבות. להפך, מעודדים שאילת שאלות. כשמישהו שואל שאלה על הגמרא זה מצוין, זה בדיוק מה שעושים כל היום. בישיבה חרדית מה שעושים רוב הזמן הוא ללמוד גמרא שמקשה קושיות על המשנה, תוספות שמקשים על הגמ', ומהר"ם ומהרש"א שמקשים על תוספות. לפעמים יש תירוצים ולפעמים לא (ואז אומרים "צריך עיון"). כמובן שהביקורתיות הזו כפופה לדרך של החברה – אם הגמרא אומרת שצריך לעשות משהו וכך מנפסק להלכה, העובדה שיש קושייה על זה לא תשנה את ההלכה (וגם זה לא מדויק כי פעמים רבות התירוץ לקושיה בהחלט משה את ההלכה).
כאוב לי לראות שכותבים סטראוטיפים בלי להבין בזה כלום.

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

ישי, לאור העובדה שהעברתי כמה שנים טובות חיי בישיבה, אתה יכול להניח שאני לא כותב בלי להבין כלום. אתה רואה את זה מבפנים וזה נראה לך מאוד ביקורתי אולי להעלות קושיות מהגמרא על המשנה אבל מבחינת יצירת טיפוס ביקורתי שמסוגל לראות דברים בצורה אובייקטיבית – אין שום דבר כזה בעולם הישיבות. הלימוד הוא לא יותר מאשר שינון של התפלפלות של אנשים שחיו לפני 500 ו-1000 שנים. יש מעט מאוד אלמנט של חשיבה עצמית, ביקורת על הטקסט וכו'.
אני רק אציין, לצורך האיזון, שכשעברתי לצד החילוני התאכזבתי מאוד לגלות שגם אצלם יש מעט מאוד חשיבה ביקורתית

אמיתי 15 בנובמבר 2016

חח..לא מכיר חברה שיש בה חשיבה ביקורתית.
אולי למעט אוהדי מכבי סל

איציק 15 בנובמבר 2016

בכל חברה יש המון חשיבה ביקורתית… על החברות האחרות כמובן.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

לטעמי זה די ממצה את הפוסט שלך..
יכולת לחסוך לנו ולך. טוב התפלפלנו לפחות

צביקה 15 בנובמבר 2016

גדול איציק, רק בשביל התגובה הזאת היה שווה כל הפוסט.

ישי 15 בנובמבר 2016

אריאל
בישיבה תיכונית שבה למדת רק מקבלים את הכלים איך ללמוד גמרא, כיוון שהיא לא נגישה לקורא בן זמנו. הדבר הזה מספיק קשה לרוב התלמידים כך שרק מעטים מסוגלים להקשות מעבר לזה (ועם כל הכבוד לכך שלמדת בישיבה תיכונית אני מניח שלא למדת יותר מכמה עשרות דפי גמרא; זה די מחדל שזה מה שמספיקים בכמה שעות יומיות בארבע שנים, והיום לומדים עוד פחות).
כשחרדים לומדים גפ"ת או בישיבות הסדר ציוניות (ולמען האמת גם בישיבות תיכוניות אם יש תלמיד ברמה מספיק גבוהה ור"מ ברמה מספיק גבוהה) הלימוד לגמרי פתוח לשאלות על הגמ', רש"י ותוספות, בלי שום בעיה. אני לא יודע להגיד כמה מסוגלים להקשות וכמה לא, אבל להגיד שהביקורתיות מדוכאת זו פשוט שטות.
אני, כפי שכתבתי קודם, מסכים איתך שחשיבה ביקורתית ככלי עקרוני להסתכלות על העולם לא קיימת בישיבות, אבל אתה מסכים אתי שזה לא קיים גם במקומות אחרים. אני לא מתאכזב מהמצב הזה לא בחברה הדתית ולא בחברה החילונית כי אני מבין שהכלי הזה הוא אנטי חברתי – חברה, מטבעה, צריכה עניינים שהם בהסכמה מוחלטת ומהווים את התשתית שלה, ולכן אסור לשאול עליהם. זה נכון גם במקום שאמור להיות שיא הביקורתיות – האקדמיה – יש שאלות שאסור להעלות שם, ואני לא מדבר רק על פוליטיקות באוניברסיטאות ישראליות אלא על ערכים שביסודה של החברה.

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

ישי, כשמגיעים לישיבות הגבוהות, כבר דיכאת כל מחשבה ביקורתית. וכן, במעט מאוד חברות יש את זה. דווקא בתור אחד שנמצא באקדמיה די הרבה שנים, אני יכול להגיד שזה אחד המקומות הבודדים שבו חשיבה ביקורתית כן מפותחת – פחות בתארים הראשונים אבל בהחלט בתארים המתקדמים

ישי 15 בנובמבר 2016

כיוון שהייתי בישיבות גבוהות שנים רבות, אני יכול לומר שזה ממש לא נכון.
כיוון שהייתי באקדמיה שנים רבות, אני יכול לומר שבהחלט יש נושאים שאין שום אפשרות לדון בהם באופן ביקורתי, לא בתואר ראשון ולא בתארים מתקדמים.

איציק 15 בנובמבר 2016

ישי, לא משנה עד כמה תגיד שהחשיבה ביקורתי, אך זו ביקורת עם תוצאה ידועה. התוצאה הסופית צריכה להיות שיש אלוהים, וכה אמר ונעשה ונישמה. אין היפותזה שאותה יתכן ויפריכו ולא רק יאמתו אותה. זה הבדל מאד משמעותי.

ישי 15 בנובמבר 2016

איציק
כבר אמרתי שאין חשיבה ביקורתית כללית. אין כזו גם בשום מקום אחר. מה שהתייחסתי אליו הוא הטענה על דיכוי הביקורתיות.
היפותיזה שיוכיחו או יפריכו בהחלט יש. כשדנים בשאלה הלכתית זה בדיוק מה שעושים. כמובן שהמקורות שמסתמכים עליהם הם המקורות שהתקבלו, אבל בסופו של דבר בחונים היפותיזה ומעלים טיעונים בעדה ונגדה עד להכרעה.

איציק 15 בנובמבר 2016

אבל להיפותזה יש כבר תשובה שכתובה בגמרא, אז אין מצב שלא לקבל אותה. באקדמיה כל הזמן יש ביקורת כיוון שההיפותזה מועלת ללא תוצאה ידועה מראש.

ישי 15 בנובמבר 2016

לא איציק, להיפותיזה אין תשובה שכתובה בגמרא. יש מספיק שאלות הלכתיות חדשות.

איציק 15 בנובמבר 2016

ובשאלות דנים בישיבה האברכים?

אמיתי 15 בנובמבר 2016

איציק אתה שוב מפספס..זה לא ניסוי במאיץ חלקיקים.
אתן דוגמה לא יודע עד כמה היא טובה
מאחר ואין בית מקדש אז אין זבחים ועולות. מה שהחליף
את זה בין השאר הוא לימוד התורה הגמרא וכו. עצם הלימוד
הוא המצווה. לא מנסים להגיע לקונצנזוס בהכרח. זה לשם שמיים

ישי 15 בנובמבר 2016

בוודאי.
אגב, יש גם שאלות עיוניות ולא הלכתיות. אני מתכוון לניתוח משפטי עיוני, למשל האם דבר מסוים או הוא ב'גברא' או ב'חפצא' (שני מונחים שדי מקבילים למונחים המשפטיים in rem ו-in personam, כלומר באדם או בחפץ). סוג ההתפלפלויות האלה הוא החביב ביותר, ושם אין שום עמדה שצריך לקבל מראש (וגם לא חייבים להגיע למסקנה, אפשר להעלות טיעונים לכאן ולכאן, ולנסות לסתור אותם).

ישי 15 בנובמבר 2016

אבל לעזאזל, עד שמכבי משחקת לא כל כך גרוע, אני מבזבז פה את הזמן איתך, וכשיירגעו פה העניינים, אני כבר אראה את מכבי מאבדת את כל היתרון ומפסידה

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

זאת בדיוק הנקודה שממנה התחלתי – אין לי בעיה עם לימוד תורה וכו' אם אתה אדם מאמין. אני לא מבין למה כל נער צריך להפוך לעורך דין מתחיל

ישי 15 בנובמבר 2016

אריאל
בטענה הזו יש הרבה אמת. אני רק באתי להעיר לגבי הביקורתיות.
אם כבר, אתייחס גם לשאלה אם כל נער צריך ללמוד גמרא. אני חושב שיש שתי סיבות ללמד כל נער גמרא: א. זה ספר בסיסי ביהדות, ויהודי, בטח שדתי, צריך להיות מסוגל להתמודד איתו. ב. "עשרה נכנסים לתלמוד ואחד יוצא להוראה" – זה שיקול חברתי פנימי של חברות דתיות שאומר שבשביל אליטה חזקה, צריך לדחוף את כולם גם אם זה לא מועיל להם (ואולי אפילו מזיק) באופן אישי. כמובן שאפשר להתווכח על שני השיקולים, ובטח על המינונים.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

ישי לא מפתיע שאתה אוהד מכבי…(:
שאלה הלכתית אנליה ספרד או גרמניה איטליה??

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

זאת היתה הנקודה שממנה התחלתי, הקטע של הביקורתיות בא אחר כך (ולא נתווכח על זה כי לא נגיע לשום מקום. כל אחד רואה את זה מנקודת המבט שלו. זה נכון שלא למדתי בישיבה גבוהה אבל יש לי מספיק חברים וקרובי משפחה שעברו שם ואני רואה את התוצר, שהוא לטעמי מאוד לא מגוון, נקרא לזה).
לגבי א, אני כנראה מסכים, לגבי ב' קצת פחות, בכל מקרה – המינונים לטעמי הם חסרי פרופורציה לחלוטין והם יותר נגזרת ממה שקורה בישיבות החרדיות שזה בפני עצמו נגזרת של הפטור לתלמידי ישיבות. תלך ליהדות האורטודוקסית של לפני הקמת המדינה ולא תקבל שום דבר שקרוב למינון הזה של גמרא למי שהוא לא תלמיד חכם.

ישי 15 בנובמבר 2016

אתה לא יודע שדתיים לא מתעניינים בכדורגל? 22 חוליגנים רצים אחרי כדור אחד (לייבובץ')

אמיתי 15 בנובמבר 2016

יודע..ענף של דתיים
אריאל בסוף בארסה תגנוב לכם את לאלנה

ישי 15 בנובמבר 2016

אני ממש לא הולך לנסות להצדיק את המינון. בהחלט ייתכן שהוא מוגזם (אין לי דעה מוצקה לגבי כמה שעות צריכות להיות). בכל אופן, נראה לי מוסכם שרוב הזמן הזה מבוזבז (אולי זה נכון בכלל על זמן הלימודים בתיכונים שחלקו הגדול הוא בעיות משמעת וכו').
בהשוואה לימי טרום המדינה יש משהו מטעה כי אז כמות ההשכלה בכלל הייתה נמוכה יותר.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

Dk (אם זה השם האמיתי שלך) הסתירה הזו היא מה שעושה את היהדות לככ מיוחדת וככה גם יש על מה להתפלפל. מורכבות זה לא דבר פשוט..

dk 15 בנובמבר 2016

השם הוא דור אבל זה כבר תפוס.

"מורכבות זה לא דבר פשוט" זה על אותו משקל של "תזמון זה עניין של טיימינג" (קלישאה במקרה הטוב), לא נראה לי שיש טעם להתפלפל כשכל פעם שנתקעים אומרים "אני יודע שזה לא הגיוני אבל זו הדת ותראה איזו מדהימה היא", כתבת למעלה שהפילפול נותן כלים כדי להעביר ביקורת אבל את הביקורת אתה לא מקבל בסופו של דבר אז לשם מה התפלפלנו כאן?

איציק 15 בנובמבר 2016

זו בדיוק הנקודה, הם מתפלפלים רק כדי למנוע ביקורת, ולכן זו התפלפלות נכה משהו, כיוון שמוטה לצד אחד בלבד.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

דור. צחקתי עם השם..
מקבל ביקורת רק נראה לי שזה מאד פשטני ולא ככ תואם את המציאות מה שכתבת. יש בעולם היהדות גם דברים שכתובים על חוסר אמונה ופיקפוק בדת עצמה. קהלת לדוגמה. לכן זה מורכב

dk 15 בנובמבר 2016

אכן הגבתי בפשטנות (אולי מתוך הציניות שהדת מוציאה ממני), אך השתדלתי להתמקד בעניין ההתפלפלות ולא בדת היהודית לכשעצמה

הדר 17 בנובמבר 2016

האשמה לא של אף אחד . אם חרדי לא רוצה לעבוד זכותו . לא לי ולא לך יש זכות להחליט על קבוצה שלמה בחברה

אמיתי 17 בנובמבר 2016

להעביר ביקורת אני יכול? זה כל מה שעשיתי. ואם לדעתי
זה עקום שחברה שלמה לא עובדת ולא משרתת בעוד שאר
החברות כן תורמות אז נראה לי לגטימי להביע את זה.

איציק 17 בנובמבר 2016

זכותם לא לעבוד, זכותי כחברה לא לעודד את זה ואף לכנוס אותו על הפגיעה בחברה הכללית.

צביקה 17 בנובמבר 2016

מה הקנס?

איציק 17 בנובמבר 2016

לא יודע, נחשוב על משהו. אלו שלא עובדים, מקצצים בקצבת ילדים מהילד השלישי ומעלה. יושב בבית מפמפם ילדים שיפרנס לבד. צריך לעשות מנגנון שיקנוס רק את אלו שלא עבדו גם קודם, לא אלו שחס וחלילה איבדו את פרנסתם.

צביקה 18 בנובמבר 2016

הקנס הוא לשם קנס או כדי לעודד אותם לצאת לעבוד?
כי איך שאני מכיר אותם דברים מהסוג הזה לא יגרמו להם לצאת לעבוד, תנסה משהו אחר.

איציק 18 בנובמבר 2016

לא יצאו, לפחות חסכנו כסף, שיסבלו. אם בשביל קדושת הבטלה הם מוכנים לסבול, שיסבלו.

צביקה 18 בנובמבר 2016

במילים אחרות, קנס לשם קנס.

איציק 18 בנובמבר 2016

ממש לא. אני אשמח שיחיו ברווחה, רק אני לא מוכן לממן להם את הרווחה שלהם. לי לא ממנים רווחה (ובצדק) ולאף אחד לא צריכים לעשות זאת.

צביקה 18 בנובמבר 2016

גם אותי אף אחד לא שאל את מי אני רוצה לממן ומי לא, ומתברר שאני מממן (אם לא עכשיו אז בעז"ה בעתיד) הרבה אנשים שאני ממש לא מזדהה עם פעילותם.
אם אתה רוצה לעודד אותם לצאת לעבוד אתה צודק, העניין הוא שלדעתי בדרך הזו אתה לא תגרום להם לצאת לעבוד אלא רק תגרום להם להיות יותר עניים.

איציק 18 בנובמבר 2016

כתבתי לך, בחירה שלהם. אך בטח לא מגיע להם פרס על בטלה. וזה המצב עכשיו.

צביקה 18 בנובמבר 2016

לא מגיע להם פרס על בטלנות, אבל מגיע להם "פרס" על גידול ילדים, הרי אנו מדברים על קצבאות ילדים.

איציק 18 בנובמבר 2016

על ילדים לא מגיע שום פרס!!!
כל אחד שיגדל ילדים לפי ההכנסה שיש לו ולפי מה שהוא רוצה לתת להם.
כיוון שלכל אחד (כמעט) מגיע ילד אם ירצה, אז המדינה תסבסד ילד, נניח מקסימום 2. כל השאר שההורים ידאגו. אין תקציב שיתאפקו. ילדים זו אחריות בראש ובראשונה של ההורים. אם הם לא אחראים, יש מספיק משפחות שישמחו לאמץ.
נ.ב.: אני מפריד מקרים בין אלו שכלכלו צעדיהם ומסיבות שונות נפלו למצב כלכלי קשה, לבין אלו שעשו ילדים מראש כשהמצב היה לא טוב ובנו על הגיבוי של המדינה, כלומר שלי כמשלם מיסים. לזה אני לא מוכן.

צביקה 18 בנובמבר 2016

אולי תעשה כבר הגבלת ילודה כמו בסין וזהו.

איציק 18 בנובמבר 2016

לא, אני פשוט לא אתן פרס על התרבות לא מבוקרת. אני לא אוסר, אני רק מעביר את האחריות מהמדינה למתרבים.
אם יהיו בלתי אחראים, המדינה תעביר את הילדים להורים אחראים יותר.

צביקה 18 בנובמבר 2016

יש איזו אידיאה במערב שצריך כסף בשביל לגדל ילדים – לצערי גם אנו החרדים חוטאים לאידיאה הזאת – וזה כלכך לא נכון, הרי אם זה היה נכון העולם שלנו היה חדל מלהתקיים אבות אבותינו פשוט היו מוותרים על גידול ילדיהם.

איציק 18 בנובמבר 2016

אין בעיה, אני מקבל טענה זו, אז בכלל לא צריך עזרה מהמדינה, תיתרבו ותגדלו ילדים. כל עוד הם לא יהיו מוזנחים ואומללים, תעשו כמה שתחפצו, רק אל תבקשו קיצבאות דיפרנציאליות המעלות את ההקצבה עם כל ילד נוסף.

צביקה 19 בנובמבר 2016

אמרת שהם לא אחראים ואני אמרתי שאין קשר בין כסף לילדים.
המדינה מעודדת ילודה בין אם זה אצל חרדים ובין אם זה אצל אחרים, ברגע שהיא מעודדת ילודה היא לא יכולה להפריד בין אלה שעובדים לאלה שלא.

איציק 19 בנובמבר 2016

המדינה מעודדת ילודה במסגרת סחיטה קואליציונית (בצדק מבחינתם) של החרדים. זה משרת בראש ובראשונה את הקהילה החרדית (והבדואית). אני נגד היענות לסחיטה זו. אז זה לא שהמדינה מעודדת ילודה זה השלמון תמורת הרמת אצבע בכנסת. ודאי שאסור להפלות וברגע שיש עידוד זה אז גם החילונים שיש להם הרבה ילדים מקבלים. אני מניח שהחרדים היו מוכנים להמיר כספים אלו לתוספת למשפחות החרדיות כי החילוניים לא זקוקים לכסף זה מבחינתם, אך הם מתקשים לבצע הפליה ברמה זו.

צביקה 19 בנובמבר 2016

יפה שאתה אומר בצדק מבחינתם, חשבתי שאתה חושב אחרת.

הקישור הבא
http://www.themarker.com/career/1.2289760
אומר שלא רק במדינות דתיות יש קצבאות ילדים גם במדינות אחרות, כך שאני חושב שזה ממש לא רעיון חרדי (או בדואי) בלבד, זה יותר רעיון סוציאליסטי.

איציק 19 בנובמבר 2016

קצבאות יש בהרבה מקומות אבל לא דיפרנציאלי. יש הקצבה X פר ילד. יש לך 10 ילדים, תקבל 10X. כאן זה עבור ילד אחד תקבל X, כאשר עשרה ילדם תקבל נניח 25X. למה? השאלה לחרדים. גרוע מזה, העליה מתחילה מהילד הרביעי או החמישי, לא מהשני. תשאל למה? כי לחילוניים לרוב יש עד שלושה ילדים, אז למה לצ'אפר אותם. זה טוב לחרדים (ולבדואים).

צביקה 19 בנובמבר 2016

אני חושש שלא קראת את כל הכתבה, גם במדינות הללו (גם אם לא כולם) ישנה עלייה ככל שמספר הילדים עולה.

איציק 19 בנובמבר 2016

אז אני נגד זה. זכותי.

צביקה 19 בנובמבר 2016

אכן זכותך, א"כ הייתי שמח למנוע ממך את הזכות. :-)

צביקה 15 בנובמבר 2016

א. לא מדוייק, בשלב מסויים לומדים תחום הלכתי מהבסיס דהיינו התנ"ך עוברים לתלמוד ומפרשים ראשונים ואחרונים ועד לתלמידי חכמים בני דורנו.
ב. המטרה העיקרית של עולם הישיבות (לפחות הליטאי) הוא לייצר תלמידי חכמים, וההגדרה של תלמיד חכם היא מבין דבר מתוך דבר, לכן הם לומדים בעיקר תלמוד שזאת הדרך הטובה ביותר לפיתוח היכולת הזאת.
כמובן שבהמשך לומדים דברים הנוגעים יותר לימינו כמו שכתבתי למעלה.

איציק 15 בנובמבר 2016

הכוונה אכן שלי, אבל ממש לא אינטלקטואלי. זו גם תוצאה של שימוש עודף בנאתינג בוקס.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

אתה צריך וויפאסנה

רותם 15 בנובמבר 2016

אם כבר אז הייתי רץ על הספר ״דירה להשכיר".
הרבה יותר מתאים להתפלסף עליו כיום

מתן גילור 15 בנובמבר 2016

יפה איציק.
תומאס א. אנדרסון, הלוא הוא ניאו, נאבק במיסטר סמית'.

dk 15 בנובמבר 2016

אייג'נט סמית', מיסטר אנדרסון.

מתן גילור 15 בנובמבר 2016

בהחלט.

איציק 15 בנובמבר 2016

אכן טעות שלי… עוד הוכחה שאני כתבתי זאת.

פאקו 15 בנובמבר 2016

הא – חשבתי שמדובר במאבק פנימי בתוך נפשו. חבל שענית, הייתה יכולה להיות אחלה התפלפלות.

איציק 15 בנובמבר 2016

שוב טעיתי…

צביקה 15 בנובמבר 2016

מעניין מאוד.
הגיע הזמן להכניס את שלגייה לתכנית הלימודים של משרד החינוך.

איציק 15 בנובמבר 2016

לא, הגיע הזמן להכניס אותה לישיבות… אתה תראה איך כל האברכים (ואולי גם הרב בכבודו ובעצמו) מתלהבים ממנה.

dk 15 בנובמבר 2016

שלגיה ושבעת האברכים?!

איציק 15 בנובמבר 2016

סיפור כזה יצריך הרבה מאד פוסטינור!!!

dk 15 בנובמבר 2016

או ויאגרה…

Ljos 15 בנובמבר 2016

סתם סיפור על נערה שאכלה מהבלדונה (צמח המכשפות) וניצלה בזכות פחם פעיל מהאבק של המכרה בו עבדו הגמדים. לא מבין מה אתה עושה ממנו כל כך. מלאכים ומכשפות ומראה קסומה. :).

באבא ימים 15 בנובמבר 2016

תגובה גזענית!

הקישור האוטומטי בין גמדים למכרות הוא תולדה של ההוביט שנכתב ע״י קולוניאליסט בריטי. יש בגמדים הרבה יותר מאשר מכרות. אני יודע על שני גמדים שכבשו את כל אירופה- אחד מקורסיקה ואחד מארגנטינה.

איציק 15 בנובמבר 2016

עד כמה שידוע לי, הזה מארגנטינה הוא לא גמד, הוא פרעוש. אלה אם מדובר על זה של שנות ה-80.

Ljos 15 בנובמבר 2016

קצת אירוני להתלונן על קולוניאליזם בריטי בהקשר של הגמדים ולהזכיר את הכובש מקורסיקה, שלא היה גמד, הסובל הכי גדול מגוזמאות האימפריאליזם הבריטי.

shohat 15 בנובמבר 2016

מעניין, וכתוב יפה. לא נכנס לדיון שהוביל לכתיבת הפוסט. מה שהצלחת להדגים, בכל אופן, הוא שתמיד יש מה ללמוד כשמגרים את הסקרנות.

MOBY 15 בנובמבר 2016

נפלא,
מחכים להמשך עם הזאב וכיפה אדומה.

באבא ימים 15 בנובמבר 2016

הטענה הבסיסית של איציק היתה שאין שום דבר בפרשנות הטקסט, כל טקסט, בכדי להעיד על אמיתותו או הגעתו ממקור עליון. כשם שהעובדה שניתן לכתוב פרשנות מעמיקה על שלגיה לא מעידה על אמיתותו של הטקסט, כך גם כל הפרשנות שנכתבה או תכתב על התורה לא יכולה להעיד כל נכונות התורה. ראיות לנכונות התורה לא ניתן למצוא בתורה. אתה חייב ראיות חיצוניות לכך.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

מסכים.. אגדיל ואומר שאין ראיות לאמיתות התורה וקיום האל בשוממקום. לכן זו אמונה.

איציק 15 בנובמבר 2016

תגיד לי, באבא, לא יכולת לכתוב תגובה זו לאחת התגובות שלי בפוסטים של איציק אלפסי ולחסוך ממני את כתיבת פוסט זה?

גיל שלי 15 בנובמבר 2016

מאוד נהניתי

Amir A 15 בנובמבר 2016

לא הבנתי. מי האלוהים בסיפור הזה?

איציק 15 בנובמבר 2016

השילוש הקדוש, האנס, כריסטיאן ואנדרסן ;)

shadow 16 בנובמבר 2016

מיסטר אנדרסן

איציק 16 בנובמבר 2016

:-)

צביקה 15 בנובמבר 2016

רק בדה באזר פוסט על שלגיה יכול להוביל לדיון על שיטת הלימוד בעולם הישיבות :-) .

צביקה 15 בנובמבר 2016

ופרשת השבוע הבא הארי פוטר.

איציק 15 בנובמבר 2016

היתי מצפה שתבדיל בין חומש (אצל הארי פוטר זה 7 או 8) לבין פרשה.

טיפה סרוחה 15 בנובמבר 2016

איציק אכזבת רצח..זה פלפולים של ילד בחיידר לא של עילוי.
רק בשבילך פלפול שופרא דשופרא:
הצייד נשלח על ידי המלכה הרעה ליער על מנת להרוג את שלגיה ולחזור עם ליבה בתור הוכחה אך נכמרו רחמיו על שלגיה ושילח אותה לחופשי.כדי לא לחזור בידיים ריקות,צד חזיר וחזר עם ליבו בתוך קופסה לארמון.
נשאלת השאלה,וכי היאך חזר עם ליבו של חזיר והלוא צער בעלי חיים הוא מדאורייתא?ואם תאמר פיקוח נפש הוא,והרי יכל לחפש נבלה ולחזור עם ליבה וכך להימנע מהריגת ברייה?!
אלא ללמדך סדר עדיפויות,שאדם הוא ברייה פי כמה וכמה חשובה יותר מבעל חי,ואם היה מחפש אחר נבלה יתכן והיה מתעכב וגורם לחשד בלב המלכה הרעה ומסכן בכך את שלגייה,על כן אין חשש לצער בעלי חיים שכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא.

הייתי מוסיף עוד פלפול על מצווה הבאה בעבירה אבל נגמרה לי הפסקת הצהריים :)

הבהרה לצביקה וכל מי שיכול לראות את עצמו נפגע: התגובה נכתבה לשם השעשוע בלבד ולא כדי להגחיך את היהדות. מילתא דבדיחותא :)

איציק 15 בנובמבר 2016

הקיצר, אתה כותב את הפרוש לפרשה הבאה…

צביקה 15 בנובמבר 2016

אם ההפסקת צהריים שלו הייתה קצת יותר ארוכה לך תדע לאן האנושות הייתה יכולה להגיע (או להתדרדר) :-) .

no propaganda 16 בנובמבר 2016

:)

ישי 15 בנובמבר 2016

לא בדיוק הבנתי מה העניין.
אם הרעיון הוא שאפשר לחרטט על כל דבר, זה ברור. לא רק זה, אלא שאפשר גם לתת ניתוח רציני לכל דבר. אני מניח שאיציק אלפסי חושב שהניתוחים שלו הם רציניים, ואיציק לפידות חושב שהם חרטוט אבל זה לא כל כך קשור לשלגיה.
אם העניין הוא לטעון שהרמה הספרותית של התורה דומה לזו של אגדות ילדים, קשה לי לראות איפה יש כאן הוכחה או חיזוק לטענה כזו.
על השאלה אם התורה ניתנה על ידי האל בכבודו ובעצמו או שהיא גיבוב של דברים שכל מיני סופרים כתבו כמובן שגם הפוסט הזה לא עונה (ברור מה איציק חושב אבל זה לא קשור לפוסט).
אם בסך הכול איציק מנסה להעלות את השאלה למה אלפסי כותב על פרשת השבוע ולא על אגדות האחים גרים, אני מניח שיכולות להיות שתי תשובות: 1. הוא מאמין שהתורה היא אלוהית ואגדות האחים גרים הן לא (כמובן שאפשר לתקוף רעיון כזה אבל הפוסט הזה לא ממש קשור). 2. הוא רואה את פרשת השבוע כחלק מהתרבות שלו, ולכן נראה לו נחמד להתעסק בה יותר מבשלגיה.

מצטער על החפירה אבל באמת לא הצלחתי להבין מה העניין בחרטוט בפוסט הזה.

איציק 15 בנובמבר 2016

ראשית, זה בסדר גמור. שנית, כמה הערות:
1. אני מאד מעריך ואוהב את מה שאיציק אלפסי כותב וזה לא בא בשום אופן לזלזל במה שהוא עושה. להפך, אני מאד מעוניין שימשיך את פרשות השבוע, כי זה נותן לי המון דברים שלא ידעתי קודם. אני ממש לא חושב שמה שאיציק אלפסי כותב הם חירטוט. נהפוך הוא, אני חושב שזה מאד רצי ומעניין, ובסיסי נפלא לדיונים, גם אם אני לא דתי.
2. קרא תגובה 11 של באבא.
3. אני רואה את פרשת השבוע כחלק מהתרבות ומהמורשת שלי לא פחות מאף אחד אחר, אך מבחינתי אין לזה קשר לדת. לא יודע אם איציק אלפסי מגיע לזה מהפן הדתי, על זה הוא צריך לענות.

ירושלמי 15 בנובמבר 2016

אתה לא יכול להשתמש בתנ"ך (ובפרט על התורה ועל פרשת השבוע) ולהוציא אותו מהקונטקסט שלו כטקסט דתי.
כי הרי גם אם מדובר בטקסט שמכיל מידע הסטורי מסויים הקונטקסט שבו הדברים נכתבו היה דתי ומושע מהדת.
זה כמו שאני אקרא ספר באסטרופיזיקה ואטען שמדובר במותחן ספרותי, כי מבחינתי הוצאתי אותו מהקונטקסט המקורי.
אתה עדיין יכול להתעניין בדת ולחקור את הדת כתאולוג מבלי להיות דתי, אבל זה כבר משהו אחר.

איציק 15 בנובמבר 2016

אני ממש לא מוציא את הדת מהקונטקס!!! הדת מובנת בתוכו, וזה חלק מהמורשת והתרבות שלי. אני רק מתייחס לדת כמשהו שזמנה עבר, אבל התורה מדברת עליה המון ובצורה מאוד יפה ומעניינת, גם אם אני לא מסכים עם הכתוב. לפי מה החלטת שאני רוצה להוציא את הדת מהתורה?

אמיתי 15 בנובמבר 2016

+תרי״ג ירושלמי

ישי 15 בנובמבר 2016

סבבה.
אם העניין הוא שהטקסט לא יכול להעיד על עצמו כמו שבאבא אומר בשמך, אני די מסכים. אני לא חושב שאפשר להעלות את הטיעון הזה כתקף תמיד כי באופן עקרוני ייתכן שנמצא טקסט שייראה לנו באמת מופלא, לא ברמה של הוכחה וודאית אבל של ראיה כלשהי (לא שאני חושב שהתורה היא כזו, אם כי אני חושב שהיא טקסט יותר טוב מהטקסטים המקודשים של הנצרות והאסלם).
אגב, באסלם, הקראן נחשב כמופת ('בֻרְהַאן' בערבית) שהוא עצמו ההוכחה לאלוהיות שלו.

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

אני די משוכנע שג'וזף הלר הוא בנו של אלוהים לאור מופלאתו של מלכוד 22

ישי 15 בנובמבר 2016

מופלא יותר מהביצועים של ג'ורדן?

ישי 15 בנובמבר 2016

או שבעצם אתה פוליתאיסט?

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

ג'ורדן זה האנטי קרייסט

איציק 15 בנובמבר 2016

למה, כי הוא שחור?

MOBY 16 בנובמבר 2016

לא, כי הוא רפובליקאי

איציק 16 בנובמבר 2016

זו כבר גזענות.

צביקה 15 בנובמבר 2016

ישי
איפה היית עד היום? כבר תקופה שאני מנסה להתמודד עם החבורת כופרים האלו (לא בהצלחה יתרה אני חייב לאמר).
אריאל
לפני כחודש נתתי קישור לסרטון שמראה את נחשיבות של לימוד תלמוד אצל כל אדם בטח אם הוא יהודי.
אם אתה מתעקש אז תבדוק בפוסט של אלפסי במוצאי יום כיפור, אני כרגע לא יכול לגשת ל-youtube

איציק 15 בנובמבר 2016

עד כמה שאני זוכר זה נחוץ לא ליהודים כי אם לקוריאנים (או משהו דומה להם).

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

אני בטוח שאתה חושב שלימוד גמרא הוא חשוב. אני ממליץ על כל העונות של הסופרנוס והסמויה.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

טוני הוא לגמרי קהלת

צביקה 15 בנובמבר 2016

זה לא אני זה העם הקוריאני.
ואני פחות מתחבר לפשע.

ישי 15 בנובמבר 2016

אל דאגה.
אחרי שרמי הדר ניצח את ז'ליקו אוברדוביץ' (ויש לו סיכוי לא רע להישאר עם מאזן מושלם בקריירה נגד השועל), כולם פה יחזרו בתשובה.

צביקה 15 בנובמבר 2016

אני הייתי בטוח שאריאל יחזור בתשובה אחרי הגמר באינטסבול, אז אוברדוביץ כבר לא נשמע כלכך מבטיח.

דיזידין 16 בנובמבר 2016

באמזונס נמצא שבט לא מוכר.
כל מה שהגברים בשבט עושים מבוקר עד לילה זה להתפלפל על ספר חוקים בן 2000 שנה שנכתב בשפה שמתה לפני 1000 שנה.

אז זה החברה החרדית.
תקועה בניסיון לשחזר עבר מדומיין, מנותקת מהמציאות, תמהונות קולקטיבית.

צביקה 16 בנובמבר 2016

דיזי, הפתעת אותי, הפעם לשם שינוי תגובה לעניין.

אביאל 16 בנובמבר 2016

נו אז אתה הגואל הגדול שלהם שבא ומראה להם מה בדיוק ? מה החלופה שאתה מציע, בפעם האחרונה שבדקתי הרציונאליות המודרנית לא גרמה לאדם הממוצע להיות מאושר יותר בחייו.

באבא ימים 16 בנובמבר 2016

אתה צודק. היא רק האריכה את תוחלת החיים שלו. מנעה ממנו למות ברעב או ממחלות שהוא האמין שנגזרו עליו משמים ושהיום ניתן לטפל בהן בזריקה. מנעה ממנו לראות את הילדים שלו מתים בסבל נורא, את נשותיו מתות בלידה. צמצמה את הסיכוי שהשבט השכן יסתער עליו יהרוג אותו ויקח את נשיו וילדיו. הפכה נשים ליותר מאשר שפחות ומכונות המלטה ועל הדרך הפכה אותו לילד כאפות שיושב ובוכה ״יש לי דיכאון קיומי, אני לא מבין מה המשמעות, אני לא מאושר, אולי יש משמעות בחיים לא רציונליים, עוורון ואמונות תפלות״. אין שום בעיה ובלבד שאתה הגון ולקוח את כל החבילה: מיסטיקה ותמותת תינוקות. שתהיה מוכן לקבל את זה תהיה לי סבלנות לחוסר האושר שלך.

אלה שטוענים שהכל בידי שמיים שינהגו ביושר ויפנו בבקשה את בתי החולים שמאפשרת להם הרציונליות המודרנית ויתנו לשמיים לעשות את העבודה. השירות בבתי החולים ישתפר פלאים ויהנו ממנו מי שבאמת מעריכים ומוקירים תודה לבסיס האינטלקטואלי עליו הוא נשען.

צביקה 16 בנובמבר 2016

א. שים לב שאביאל דיבר על אושר, לא על בריאות תוחלת חיים וכו'.
ב. הפסקה האחרונה שלך היא ממש לא נכונה, כי צריך לעשות השתדלות וכן אסור להתפלל על הנס.
ג. כמובן שהקידמה היא חשובה ואפילו חשובה מאוד אבל יש עוד דברים חשובים וצריך לדעת לאזן בניהם, באמזונס הקדמה לא חשובה בכלל, במקומות מסויימים רק הקדמה חשובה, ובציבורים מסויימים (כמו חלק מהצבור החרדי וכמו הציבור הדתי) האיזון בניהם חשוב.

דיזידין 16 בנובמבר 2016

קידמה זה לא רק אייפון ואנטיביוטיקה.
קידמה זה גם השתחררות מאמונות שווא, מחשבה חופשית, פתיחות לתרבויות אחרות ולימוד השקפות עולם אחרות.
החברה החרדית מפגרת בהגדרה, בכוונה, כאידאולוגיה.

אביאל, אני לא טוען שאני מאושר יותר,חכם יותר או טוב יותר מצביקה.
אני אפילו מניח שההיפך הוא נכון.
אבל רבאק, החרדים לומדים כל היום גמרא, באופן תמהוני בדיוק כמו באמזונס, ופה מסבירים שזה טוב לפיתוח המחשבה.

צביקה 16 בנובמבר 2016

החברה החרדית כן מכירה את התרבויות הללו אבל הן ממש לא מפתות (בעיניה), בעיקר מבחינת חיי משפחה עזרה לזולת (על שיימינג שמעת?) ועוד.
ולכן צריך לדעת לקחת מתרבויות אלו את הדברים הטובים (כדוגמת המדע ברובו), ועל אלה שלא אפשר לוותר.

Ljos 16 בנובמבר 2016

מה רע בשיימינג? תאר לעצמך מצב, נניח בבני ברק, שחנות שמוכרת אוכל לא הולכת יותר לפי ההשגחה של לנדא, המחמירה יותר בעיר. באותו רגע יוצאת מבית הרב הודעה שלא מומלץ לאכול שם, ואף אחד, מלבד האמיצים ביותר, לא הולך לשם יותר. אני יודע שזה נשמע כמו שיימינג נדיר ולא הגיוני, אבל עדיין.

צביקה 16 בנובמבר 2016

במילה שיימינג ממש לא התכוונתי למקרים כאלו, התכוונתי להשמצות שיכולות לגרום לאנשים מסויימים להתאבד, סתם דוגמא שעולה לי בראש פרסום תמונות עירום של גבר או אישה.
גם בחברה החרדית יש שיימינג אבל בכמויות הרבה יותר קטנות וכן בעוצמה הרבה יותר קטנה.

Ljos 16 בנובמבר 2016

שיימינג מתייחס לניסיון לבייש אדם בשל מעשיו. זה גם סוג של שיימינג.

באמת? יש פחות? יש חרם נגד בתי ספר שמלמדים לבגרות, שיימינג ותקיפה של נערים שמתגייסים לצה"ל, שיימינג וחרם על אנשים שיוצאים מהתרבות החרדית (תשאל את אישתה של בת דודה שלי שאחרי החתונה, בחו"ל כי ישראל מפגרת מהבחינה הזו, המשפחה שלה הפסיקה לדבר איתה), השתקות מקרי אונס על ידי שיימינג של המאשימה. שני האחרונים קיימים גם בחברה החילונית, אבל הם קיימים הרבה יותר ובעוצמה גבוהה יותר בחברה החרדית, גם אם יש שיפור. אבל כן, פרסום תמונות עירום יש יותר בחברה החילונית. אתה פשוט שומע על זה פחות בחברה החרדית, בעיקר בגלל שיש עוד פחות ביקורת עצמית.

צביקה 16 בנובמבר 2016

כל הדברים שהצגת אלו דברים שקורים בחברות חרדיות קיצוניות, ומדווחים בתקשורת כאילו הן קורות בכל החברה החרדית, לי למשל יש הרבה חברים שהתגייסו ומשרתים בצבא שמסתובבים עם מדים בבתי כנסיות בכל מקום חוץ ממאה שערים. (יצא לי אגב להתפלל לא מזמן בבית כנסת חרדי ואמרו שם מי שברך לחיילי צה"ל).
יש ישיבה שנקראת ישיבת היישוב החדש זו ישיבה שלימדה ומלמדת לבגרות, והיא תמשיך לעשות זאת, ויש עוד מספר ישיבות כאלו.
ואל תשווה בין חרם לשיימינג, בבקשה.
יש ספר של הרב אורי זהר שאני לא זוכר את שמו שבו הוא כותב מתי צריך לקבל בן שיצא לתרבות רעה (בעיניו כמובן), זה שעושים חרם (גם כן רק בקהילות מסויימות) זה נועד כדי להשפיע עליו/ה לחזור, אבל בשלב מסויים צריך להשלים ולחזור לחיות בשלום, המקרה של האימא (מחסידות גור) שהתאבדה לפי מיטב הבנתי הסיבה שניתקו איתה את הקשר היה לא בשל יציאתה בשאלה, אלא בגלל שהיא ניסתה להשפיע על הבנות שלה, עובדה שהוריה היו בקשר איתה עד יומה האחרון.
חרם נועד לגרום לבן אדם לחזור בו מדרכו הרעה (בעיניהם), שיימינג נועד לגרום לאדם לשנוא את עצמו על משהו שהוא עשה ולא יכול לתקן.
הרב שלי בישיבה איבד את בנו בתאונת דרכים שקרתה בשוגג, הנהג עד היום הוא בן בית במשפחת הרב.

Ljos 16 בנובמבר 2016

חרם בעיניי זו צורה קיצונית ואכזרית במיוחד של שיימינג – ניסיון להראות לחברה מהי התנהגות רעה על ידי הוקעת האדם שעשה את מה שנחשב רע. גם שיימינג נועד לתקן ולהזהיר אנשים אחרים (מאנשים שתוקפים, בעלי עסק שעושקים, וכו'). ניתוק חברתי של אדם הרבה יותר גרוע מלהגיד שהוא עשה מעשה גרוע.

צביקה 16 בנובמבר 2016

א. אני מאוד מעריך את זה שכתבת 'בעיני' זה לדעתי הבסיס לדיאלוג אמיתי, ולא סתם דמגוגיה.
ב. עם שיימינג אין תקנה לאותו אדם, בשונה מחרם מה גם שהחרם אמור להיפסק גם ללא תקנה בשלב כלשהו.
ג. מסקנה שלי, יש בחברה החילונית הרבה מנהגים שלא מוצאים חן (בעינינו), ולעומת זאת יש הרבה (המון) דברים אחרים שכן וחשוב מאוד לאמץ אותם, למשל (בשבילך) שמירה על בעלי חיים ואיכות הסביבה.

Ljos 16 בנובמבר 2016

רק בצורות מאוד קיצוניות של שיימינג אין תקנה. בדרך כלל יש מקום לתיקון ואפילו דיאלוג מן הצד השני, מה שאין בחרם. נניח בעל עסק שעושק. אם אחרי השיימינג הוא ישנה את דרכיו או יסביר את הצד שלו ולמה זה לא גניבה, השיימינג ייפסק. לעומת זאת, אם האדם לא מתנצל וממשיך להנות מאותם דברים שנהנה קודם (משה איבגי, ינון מגל), השיימינג נמשך (ללא הצלחה).
ברור שבין הקהילות יש דברים שלא מוצאי חן ודברים שכדאי לצד השני ללמוד (ברור שגם לחילונים יש מה לקחת). זה חלק מהעניין הזה שמדובר בתרבויות שונות.
מה שרציתי לעשות (וסליחה אם הייתי לא נחמד. לפעמים אני לא מצליח לשלוט בטון הכתיבה שלי), הוא שנקודה אחת מסויימת שבה ניסית לקחת את הצד העליון מוסרית עבור החברה החרדית, ניסיתי להבהיר למה לפי הראייה שלי (החילונית) המוסריות נמצאת דווקא אצל החילונים. קשה לשפוט מוסר של חברה אחרת.

צביקה 16 בנובמבר 2016

א. לגביי השיימינג, אם הוא נעשה בצורה כזאת גם אם אני לא מסכים איתו אני מוכן לקבל, אני חושש שלרוב הוא לא נעשה בצורה כזאת והלוואי ואני טועה.
לגביי איבגי אין לי מספיק מידע אבל לגביי ינון מגל, לפי מה שכתוב בויקיפדיה התיק שלו נסגר בשל חוסר אשמה, האם יש לכם כלכך קצת נאמנות בבית המשפט?
ב. ברור לי שאתה חושב שהמוסריות נמצאת בציבור החילוני אחרת היית נחשב בעיני אדם מאוד לא מוסרי.

Ljos 16 בנובמבר 2016

יש לי כל כך קצת אמונה במשטרה, גוף שהעומד בראשו אמר לאחרונה שהאשמות אנונימיות גרועות בדיוק כמו אם לא יותר מהטרדות מיניות ולכן צריך להחזיר אדם שתקף מינית פקודות שלו לתפקיד בכיר במשטרה.

Ljos 16 בנובמבר 2016

דרך אגב, ינון מגל הודה פומבית במעשים. מראה לך כמה המשטרה מצליחה להעמיד לדין גם כשהמואשם מודה בהטרדה.

צביקה 16 בנובמבר 2016

עצוב שזה המצב.

צביקה 16 בנובמבר 2016

ולגבי אמונת שווא, לא היה מזיק לכתוב אמונת שווא בעיניך.

דיזידין 16 בנובמבר 2016

החברה החרדית לא מכירה כלום, זה בלוף.
אפשר להתחיל באפלטון וניטשה, אבל למה ללכת רחוק: אפילו עובדות על גוף האדם מוסתרות אצל החרדים. יותר מזה?

צביקה 16 בנובמבר 2016

מה למשל?

דיזידין 16 בנובמבר 2016

אתה צוחק איתי?
נסתכל בתוכנית הלימודים של אברך צעיר, מגיל 6 עד 25, ונראה מה הוא למד על העולם.
דתות אחרות? תרבויות אחרות? פילוסופיות אחרות? סוציולוגיה? פסיכולוגיה? מדע? אמנות? ספורט?
כתבי גדולי הרבנים הרפורמים? (למה שלא ידע עם מי יש לו עסק?)
גוף האישה? מיניות האישה? המיניות שלו? (למה שלא ידע עם מי יש לו עסק?)
כלום.

צביקה 16 בנובמבר 2016

זה בשבילך
https://www.youtube.com/watch?v=OKBRz0KHUm4
כל הדברים שאמרת הם חשובים אבל יש עוד הרבה אחרים שלא הזכרת, ואין לזה סוף ולכן לומדים מעט מפה ומעט משם, כשצריך ללמוד משהו אז לומדים לעומק, למשל: גבר ואישה שעומדים להתחתן.

אביאל 16 בנובמבר 2016

דיזדין – תקרא את המיעוט הנבחר של אקשטיין ובוטיצ‘יני ותראה איך בהחלט לימודי הגמרא, התלמוד וכו׳, הוכחו כבעלי קשר ישיר למספר הלא פרופרוציונאלי של יהודים זוכי פרס נובל, מדענים, אנשי רוח וכו׳. – איך העובדה שאירופה של ימי הביניים שקעה בבערות מוחלטת, אחוזים ניכרים של היהודים ידעו קרוא וכתוב בגלל לימודי הקודש.

איציק 16 בנובמבר 2016

רק שרבים מלומדי הקודש למדו גם חול וגם עבדו. לא תזכה בנובל אם תלמד רק קודש.

אביאל 17 בנובמבר 2016

איציק – ללא ספק, כמו שכתבו כאן, 90 אחוז מהיהדות האורתדוקסית בארה״ב עובדת, אף אחד לא אמר שלא. תמיד רק מיעוט נבחר היה זה שהופך את אורח חיו ללימודי ופיתוח של הלמידה הדתית, מרבית היהודים, בכל הזמנים עבדו ולמדו על הדרך.

באבא ימים 17 בנובמבר 2016

ידוע,

העובדה שהיתה תרבות של קריאה אצל היהודים הרבה שנים לפני שזו התפתחה בקרב הגויים בוודאי נתנה להם יתרון יחסי. אלפי שנים של מסורת אינטלקטואלית עושות לך את זה- אי אפשר לקחת את זה מהיהדות. עדיין- רובם המכריע של זוכי פרס הנובל היהודיים הם יהודים לא דתיים וגם מתי המעט מביניהם שהם כן דתיים לא היו זוכים בפרס הנובל אלמלא הקדישו את מירב חייהם ללימודי חול.

בכלל- יש ביהדות משהו שחוטא לאותן תכונות שיהודים אוהבים להתגאות בהן כאשר מדברים על היהדות. במה יהודים אוהבים להתגאות- בזה שנתנו לעולם את האמונה באל אחד, בזה שנתנו לעולם את יום המנוחה השבועי, בזה שעשינו סוג של רפורמה בדיני העבדות, בזה שהבאנו לעולם כללים חדשים של מוסר חברתי- בקיצור בזה שהיינו, במונחים של אז, מתקדמים, ליברליים ופורצי דרך.

מה קרה לדת היהודית שהפסיקה להיות כזו? מדוע איבדה היהדות הדתית את הרוח הזו? היום נושאי הדגל של הרוח הזו הם יהודים חילוניים. אז נכון- הם אולי פחות דתיים אבל מבחינת הרוח הם הרבה יותר יהודיים.

אביאל 17 בנובמבר 2016

באבא – אין לנו ויכוח על הדברים שכתבת, אבל המרחק מהדברים המקוריים של דיזדין וההשוואות לאמזונס הן מגוכחות, אורך החיים היהודי תמיד כלל מיעוט שעסק אך ורק בלימוד ורוב שעבד, זה השתנה בארץ וזה בהחלט צריך להשתנות וגם משתנה, אבל להגיד שהם סגורים כמו שבט מבודד באמזונס זה כבר מעבר לאי דיוק, זה שקר פופוליסטי ומלא בשנאה.

דיזידין 17 בנובמבר 2016

״שקר פופולוסטי ומלא שנאה״?
קצת אכזרי, לא?

לא התכוונתי לומר שהחרדים מבודדים כמו שבט באמזונס – חרדים הם קולגות שלי, שכנים שלי, קרובי משפחה שלי.
רק ביקשתי להרחיק עדות.
זה יכול להיות גם שבט באוקלהומה שבו הגברים רק מנגנים במנדולינה מהבוקר עד הלילה והנשים מפרנסות ומגדלות את הילדים.

אביאל 18 בנובמבר 2016

״באמזונס נמצא שבט לא מוכר.
כל מה שהגברים בשבט עושים מבוקר עד לילה זה להתפלפל על ספר חוקים בן 2000 שנה שנכתב בשפה שמתה לפני 1000 שנה.

אז זה החברה החרדית.״

נו באמת, לפחות תעמוד מאחורי מה שאתה כותב וכן לכתוב את הדברים האלה זה שקר, כי החרדים לא באמת מתבודדים, רובן לא באמת לומד מהבוקר ועד הערב והחיבור הזה הוא פופוליסטי נוסח משפחת לפיד, שיום אחד ילמדו בספרי ההיסטוריה איך הפופוליזם הזול וההרסני הגיח אלינו כמו בדרום אמריקה, התיאוריה שלה המשפחה הזאת נוסח החרדים הם הצרה של המדינה יהיה שם בפרק הראשון.

באבא ימים 16 בנובמבר 2016

אתה לא רואה קשר בין מניעה של תמותת תינוקות או סתם מניעת כאבי תופת לבין אושר? אתה חושב שאדם יכול להיות מאושר כשהוא צורח מכאבים? כשהוא רואה את הילד שלו צורח מכאבים והוא לא יכול לעזור לו?

מתי היהדות נהגה מנהג הכרת הטוב לכל הדברים הטובים שהחילונים, הרציונליים (חלקם הגדול רחמנא לצלן גויים) נתנו לה? שמעת פעם איזה רב מוקיר תודה למגלי הפניצילין, החיסון נגד פוליו, אדמת, שחפת, צהבת או סתם מי שאחראי לרפואת השיניים המודרנית? רובם גויים.

ואגב לעשות השתדלות- אתה לא חושב שלהשתדל באמת צריך להיות לצאת מן הישיבה וללמוד מדעים כדי לקדם את האנושות ולמנוע סבל ולא סתם לתפוס טרמפ על המצאות של מי שכופר בדת?

צביקה 16 בנובמבר 2016

א. הדברים שהזכרת הם נכונים אבל הם ממש לא מספיקים, אושר הוא דבר רוחני למשל להשלים עם הכאב או עם הקושי, הרי גם הרפואה לא מצאה מאה אחוז פתרונות לכל המחלות אז האם אדם שחולה במחלה שאין לה פתרון לא יכול להיות מאושר?
ב. הכרת הטוב היא חובה, שהרי "כל הכופר בטובתו של חברו, לבסוף כופר בטובתו של הקב"ה", זה שלא רואים את זה זה כנראה בגלל שלא חיפשת מספיק טוב, אבל אני בטוח שהיא קיימת.
לפני כשנתיים היה פיגוע רצחני בבית כנסת בהר נוף, ושוטר דרוזי מנע רצח של מתפללים נוספים, יצאו קריאות לבוא ולהוכיר לו טובה ולהשתתף בהלוויה שלו, ואכן קבוצה יפה עשתה זאת.
ג. את דעתי על יציאה מהישיבות כתבתי לא פעם, אני חושב שזה עניין של זמן עד שכמעט כל החרדים יצאו לעבוד וכתוצאה ישירה מכך גם לתרום לעולם המדע, חשוב גם לשמור על התורה ולהמשיך ללמוד אותה מה שנקרא "תורה ומדע".
בברוקלין 90% מהחרדים עובדים, הסיבה שפה פחות עובדים היא (לדעתי) חולשה רוחנית, שעם הזמן לומדים להתגבר עליה.

צביקה 16 בנובמבר 2016

ואם אתה רוצה לתרום קצת למדע אז אל תפריע לי אני צריך ללמוד למבחן. :-)

איציק 16 בנובמבר 2016

בגמרא?

צביקה 16 בנובמבר 2016

שנים לא עשיתי מבחן בגמרא.

אמיתי 16 בנובמבר 2016

אני רק אעיר צביקה שבקשר לג" אתה ממש מקל. זה הרבה
יותר מחולשה רוחנית וזה עמוק ונמשך זמן רב. ייקח דיי הרבה
זמן עד שנראה מספרים דומים לברוקלין בארץ. לצערנו כולנו

צביקה 16 בנובמבר 2016

http://images.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2839944.1454451198!/image/1612245424.jpg_gen/derivatives/size_748xAuto/1612245424.jpg
יש הרבה סיבות למה בארץ חרדים עובדים פחות, אני אתן כמה סיבות:
א. הצבא, פה בארץ חרדי לא יכול לעבוד אם לא שירת בצבא ומכיוון שבגיל 18 פחות מעניין אותו לעבוד אז יוצא שהוא דוחה את השירות הצבאי, עד לגיל שבו הוא נשוי (אולי עם ילדים), ואז זה כבר יותר משתלם לא לעבוד.
ב. ישנה אפליה כלפי חרדים בשוק העבודה, ומבין אלו שחווים אפליה הם האחרונים שקיבלו העדפה מתקנת, וגם זה לאחר מאמץ גדול מצד ח"כ גפני.
כמובן שיש הרבה סיבות שתלויות רק בציבור החרדי וחבל לי מאוד על כך.

אמיתי 16 בנובמבר 2016

לא ככ מקבל את א. רוב העבודות לא שואלות או לא
אכפת להן מהצבא. ואגב תעשו צבא יא משתמטים או
איזה שירות לאומי…(:
בימינו כולם מרגישים מופלים..מאמין שיש אפלייה נגד
חרדים אבל רק במגזרים מסוימים. זה ביצה ותרנגולת.
ותסכים איתי שהסיבות העיקריות לזה שחרדים לא עובדים
נמצאות בחברה החרדית ולא החילונית?..

צביקה 16 בנובמבר 2016

אני באופן אישי לא הייתי יכול ללמוד בלי הפטור שיש לי מהצבא (מה היינו עושים בלי יאיר לפיד?), אלא אם כן הייתי הופך לעתודאי, והייתי עושה זאת במקרה כזה.
לי יש הרגשה שגיוס חרדים יותר חשוב לחברה הכללית מאשר יציאתם של אלה לעבודה.
ואני מסכים עם המשפט האחרון, ואני בטוח שזה לא חדש לך.

איציק 16 בנובמבר 2016

איך אמר פעם רב, לא זוכר מי: אם כך היהודים היו שומרים מצוות אז לא היה צורך בצבא, אלוהים כבר היה מטפל בגוים. כנראה שזה נכון גם לצהבת ורפואת השיניים. לא היה צריך למצוא טיפול, היהודים פשוט לא היו סובלים מזה.

צביקה 16 בנובמבר 2016

יכול להיות שהוא אמר את זה בציניות?, וגם אם לא אז אגיד לך שיש הבדל גדול בין רבנים כשהם מדברים לציבור לבין לבוא ולשאול שאלות את הרב, שאז בדרך כלל הוא נותן תשובה הרבה יותר מתונה.
וזה ממש לא נכון שלא היה צורך בצבא הרי בתנ"ך תמיד היה צבא, ודווקא הצדיקים הכי גדולים היו יוצאים למלחמות.
פרשת כי תצא למלחמה:
דברים כ' ח' "ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו".
פירוש רש"י: "הירא ורך הלבב" – רבי עקיבא אומר כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי או' הירא מעבירות שבידו ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עבירה והרואהו חוזר או' שמא בנה בית או נטע כרם או ארס אשה.

איציק 16 בנובמבר 2016

את זה הרב אמר ברדיו. אולי לא גדול בתורה, אבל רב מהמגזר החרדי (לדעתי ספרדי).
לגבי העובדה שהיה בעבר צורך בצבא אפילו בור כמוני יודע. הוא דיבר על העתיד ולא על העבר כשהאמונה היתה קטנה, ללא כל המחמיר שיש היום, בלי הגמרא, בלי הפרושים. סתם יהודים שיוצאים למלחמה. הוא דיבר על אמונה אמיתית, חזקה, כפי שהוא מאמין כיום.

צביקה 16 בנובמבר 2016

דווקא ספרדים חרדים מתגייסים הרבה יותר מאשכנזים, כנראה שדיבור לרדיו זה דבר אחד וגיוס בפועל זה דבר אחר.

צביקה 16 בנובמבר 2016

גם אל תשכח שהצבא אז היה בלי שירת נשים (איזו אפליה) לפי הידוע לי.
אני אשאל אותך שאלה תשתדל לענות לי בכנות.
לו נניח החרדים היו רוב ובצבא הייתה חובה להתפלל 3 פעמים ביום וכן ללמוד שיעור גמרא (או תנ"ך בשבילך) שעתיים ביום ועוד כל מיני דברים שהצבא חושב שעוזר לחיילים, ונניח הייתה אפשרות לחילונים להצהיר על חילוניותם אומנותם ( :-) ), ולקבל דיחוי מהצבא כאשר החרדים היו עושים את עבודת הצבא בצורה הכי טובה שאפשר והיית מרגיש מוגן, האם היית שולח את בנך לצבא במצב כזה?

איציק 16 בנובמבר 2016

האם אתה מניח שיד עכשיו לא עניתי בכנות, ובגלל זה אתה מבקש ממני לנהוג שלא כמינהגי?
שלוש תשובות:
1. שאלתך היפתטית לחלוטין שאין סיכוי שתתקיים.
2. יש סבירות שלא היתי נשאר במדינה עם רוב חרדי.
3. אם החרדים היו רוב והמשטר דמוקרטי, אם היתי נשאר אז לא יכול לחייב את בני, אבל בגילו היתי הולך לצבא (מקווה שכן) וגם לבני היתי ממליץ לנהוג כך. במשטר דמוקרטי אין דרך אחרת. אם אתה בפנים אז עם כל ההשלכות. כניראה שהיתי מפגין נגד ומתרעם אבל כל עוד אני בפנים אז הכל כלול.

צביקה 16 בנובמבר 2016

א. הכנות באה בגלל השאלה הזאת שזו שאלה שקשה מאוד לענות עליה בכנות.
ב. למה היית עוזב?
ג. באמת היית הולך גם אם לא היו מחייבים אותך, ואתה לא פוגע במערכת הצבאית? למה בדיוק?

איציק 16 בנובמבר 2016

ב. כי אין לי מקום לחיות בשילטון פונדמנטליסטי. התאור שלך הוא בהחלט של משטר פונדמנטליסטי.
ג. יש הבדל בין להשתמת לבין לא מחייבים. אם זה צבא העם אז כולם הולכים, אם זה צבא מיקצועי אז הולכים כמיקצוע ולא בטוח שהיתי בוחר בו (בלשון המעטה).
ביי, אני בכנס באילת… צריך לעבוד קשה ;)

צביקה 16 בנובמבר 2016

בכיף, מצטער אם הפרעתי.

אביאל 16 בנובמבר 2016

באבא – תפסיק לחשוב שהדת היהודית היא הותיקן של ימי הביניים, איפה בדיוק עצרו בדת היהודית התפתחויות מדעיות ? או לחלופין לא השתמשו בהן רק משום שהן דבר חדש, יהדות זה לא קתוליות.

איציק 16 בנובמבר 2016

חרדיות הרבה יותר מקתוליות. לא השוו דת יהודית כי אם את העולם החרדי.

באבא ימים 17 בנובמבר 2016

בוא נראה,

התנגדות לנתיחת גופות לצורך מחקר מדעי- דתיים

התנגדות לתרומת איברים- דתיים

התנגדות ללימודי תיאוריית האבולוציה בבתי ספר – דתיים

התנגדות ללימודי ליבה – דתיים

להמשיך?

הסיבה היחידה שהדת היהודית היא לא הותיקן של ימי הביניים היא שלא היה לה את הכח הצבאי והפוליטי של הותיקן של ימי הביניים. אגב- היהדות עשתה מה שהיא יכולה. החרם על שפינוזה, חרמות על חברי תנועת ההשכלה. אל תבלבל בין חוסר רצון לחוסר יכולת.

אביאל 17 בנובמבר 2016

באבא – תשים לב להבדל, הקתולים מתנגדים למה שילמדו באופן כללי במערכת החינוך, החרדים מתנגדים לדברים שאמרת אבל רק בתוך המסגרות שלהם, הם לא כופים עלי ועליך לתרום את גופנו למדע, לתרום איברים, לא ללמוד את דרווין או ללמוד לימודי ליבה. זה ההבדל המרכזי, אגב, יש גם לא חרדים שמתנגדים לכל הדברים שמנית.

עם שיפנוזה זה עמוק הרבה יותר, הוא חתר נגד כל מה שהיתה היהדות אז והוא במידה כזאת או אחרת אבי היהדות הרפורמית, זה כבר עניין של מאבקי כוח הרבה יותר מעניינים תיאולוגיים.

חיים שרגא 16 בנובמבר 2016

לגבי שלושת המוסטרים, קריאה קצת יותר מושכלת של הספר והבנת ההיסטוריה מראה שהחשמן הוא השליט האינטליגנטי בסיפור ושמאבקיו במלך הם ניסיון להלחם בנהנתנות שלו כדי שלא תחריב את הממלכה.

איציק 16 בנובמבר 2016

אני לא כתבתי על אינטליגנציה כי אם על טוב ורע, והוא לא ממש יוצא טוב עד כמה שאני זוכר, ואולי אני צריך לקרוא זאת שוב.

Comments closed