פרשת תולדות – ופחד יצחק

שורש הדם הרע

isaac

וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו (בראשית כ"ז, כ"ב).

ושוב חוזר הניגון… וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה. וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא: כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא.

התפוח לא נופל רחוק מהעץ. וזה בא לידי ביטוי גם בנקודה המשמעותית בפרשה – כפי שתומרן אברהם על-ידי שרה אשתו, כך מתומרן בנו יצחק על-ידי רבקה אשתו.

סיפור לקיחת הברכה מעשו ע"י יעקב במרמה צורם מכמה בחינות:

ראשית, הוא מציג את יצחק באור מאוד לא מחמיא. כמישהו שאפילו אשתו לא סומכת על שיקול דעתו.

שנית, זה מציג את רבקה באור מחמיא עוד פחות – כמישהי שמתמרנת את בעלה, לא רואה אותו ולא מכבדת את העובדה שהוא אוהב את עשו.

הנראטיב הפרשני המקובל מציג את הדברים כך שיעקב היה איש תם יושב אהלים ואלו עשו פרא אדם, ולכן התאים כמובן שיעקב הוא זה שממנו תצא השושלת של עם ישראל ולא עשו.

אלא שאם כך היו פני הדברים, יצחק, אחד משלושת אבות האומה, לא הבין זאת? הוא לא הבין את ההשלכות של מתן הברכה לעשו ולא ליעקב? הרי רק בתחילת הפרשה אלוהים מאשרר לו את ההבטחה שנתן לאברהם אביו וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.

מדוע אהב יצחק דווקא את עשו?

תירוץ מוכר אחד הוא שעשו "ידע לדבר" מה שנקרא. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו. וציד בפיו הכוונה לצוד בדברים שבפיו את חיבתם של אלו שחפץ בכך.

אלא ששוב, קשה לקבל את ההצגה של יצחק אבינו כמישהו קל דעת שמקבל החלטות הרות גורל היסטורי על סמך כמה מילים יפות.

זאת ועוד, כאשר רבקה מתכננת כיצד לרמות את יצחק כתוב וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת-בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ, בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן.

על הפסוק הזה נכתב במדרש בראשית רבה (פרשה ס"ה סימן ט"ז):

"אשר אתה בבית" – שבהם היה משמש את אביו. אמר ר' שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו. אני בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים; ובשעה שהייתי יוצא לדרך, הייתי יוצא בבגדים נקיים. אבל עשו, בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות. אמר: אין כבודו של אבא להיות משמשו, אלא בבגדי מלכות"

אבל לא רק במדרש, גם בכתוב עצמו אפשר ללמוד על הכבוד שרכש עשו לאביו:

במקום אחד כתוב שליצחק (ורבקה) היה מורת רוח מעשו – כאשר הוא לקח אישה מבנות החתי. אלא שדווקא זה מוביל בסופו של דבר בעיני, למה שהוא הרגע הבאמת גדול של עשו – שאחרי שיעקב עושק ממנו את הברכה, וכשיש לו סיבות טובות מאוד לכעוס על כל המשפחה (מעניין מה היו היחסים בינו לבין רבקה אמו, הכתוב לא מפרט), גם על יצחק אביו, הוא מכבד את אביו בימיו האחרונים ועושה את מה שהוא מבין שכנראה מאוד חשוב לאביו וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, בְּעֵינֵי, יִצְחָק אָבִיו. וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו, אֶל-יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל-נָשָׁיו–לוֹ לְאִשָּׁה.

אלא שזה מעט מדי מאוחר מדי. הברכה נתנה ליעקב. והדם הרע בין בניו של יעקב – ישראל – לבין בני עשו – אדום (שלפי מסורת חז"ל עמי הנצרות האירופאים הם צאצאיהם) החל לזרום, עד שיהפוך לבסוף לנהרות וימים.

לא סתם כנראה נכתב וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה, גְּדֹלָה עַד-מְאֹד, כאשר התחוור לו שיעקב רימה אותו וגנב את הברכה מעשו. הוא הבין שהמשטמה שנוצרה עכשיו בין האחים תיפער בניהם קרע לדורות שאת אחריתו מי יישורנו.

ולמרבה הצער, הוא ידע בדיוק ממה הוא חרד חרדה גדולה מאוד.

שבת שלום.

 

קרלסן - קריאקין, שובר השוויון: קרלסן מגן על התואר בפעם השנייה
חידון מספר 530: מה עוד הם שיחקו?

25 Comments

מתן גילור 2 בדצמבר 2016

תודה איציק.
אני מכיר שרוב עמי אירופה הם יפת.

no propaganda 2 בדצמבר 2016

זכור לי שיפת זה רק הסלבים

עשר 2 בדצמבר 2016

יופי של ניתוח, נחמד לקבל טעימה מפרשת השבוע.

איציק 2 בדצמבר 2016

תודה רבה איציק.
חייב להודות שלא היתי תלמיד חכם, וגם את מה שלמדתי לא זכרתי, בטח לא כמו שאתה מספר ומפרש.
האבות המיסדיים של האומה מצטיירים כאנשים מאד קטנים, לא חכמים כל-כך, ודי תחמנים בגבולות יכולתם, מה שנראה די הגיוני.
לפי תאור זה, מתחזקת הדעה שלי שהתורה נכתבה לא על-ידי בני אדם כי אם אלוהים עצמו נתן אותה. אנשים שהיו רוצים לרומם את עברם לא היו כותבים חוות דעת כה שלילית על האבות המייסדים. אלוהים, כפי שהוא מצטייר, הוא ציני ואוהב השפלות, ולכן מתאים לו לגמד ולהשפיל כך. לכן, עכשיו כשאני בוחן שוב את עברי כעם, זה ממש נעשה עצוב מרגע לרגע, ולא שאני חושב שעברם של עמים אחרים טוב יותר, אבל מה איכפת לי מהם.

no propaganda 2 בדצמבר 2016

המעשה של יעקב כל כך שפל, שזה פשוט לא יאמן. הניסיון להפיל את האשמה על רבקה נראה לי מוזר, זה לא שיעקב היה בן 6. זו הייתה קנוניה נבזית ועוד נגד אח. לפעמים אני חושב שאם עשו היה אדם קצת יותר קטן, סיפור קין ואבל היה חוזר על עצמו פה.

איציק 2 בדצמבר 2016

היה שם סיפור?

פרילי 2 בדצמבר 2016

התורה זה לא ספר סיפורים ולכל סיפור יש עומק וסודות משלו, הפרשנות שלך מאוד כללית אל תשכח שלושת האבות הקדושים היה קשר ישיר עם בורא עולם, ואסיים במה שחז"ל אמרו – אם ראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנחנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר.

שבת שלום

MOBY 2 בדצמבר 2016

גם להגר , שפחת שרה, אפילו הבטחה על הארץ לישמעאל

7even 2 בדצמבר 2016

איציק…חייב לציין שבפעם הראשונה אני שומע את הפירוש על 'כי צידו בפיו'….
עד היום אני מכיר אותו כפירוש על כך שהוא ידע לצוד ולהביא לו(ליצחק) אוכל ממש עד לפיו.

אשמי לשמוע מאיפה הבאת אותו?

איציק אלפסי 2 בדצמבר 2016

שמעתי את זה בצעירותי בחינוך הדתי הרבה. לא זכור לי המקור המדויק.

7even 2 בדצמבר 2016

אכן פירוש מעניין

דוד מירושלים 3 בדצמבר 2016

רש"י מפרש את הפסוק כפשוטו (היה מביא ציד לאביו) וגם מביא את המדרש הזה:
"ומדרשו – בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו"

איציק אלפסי 3 בדצמבר 2016

תודה דוד

בנישי 2 בדצמבר 2016

אני חושב שזה מה שחסר היום בישראליות הממוצעת.. ביקורת עצמית. ההכרה הזאת, שאנחנו לא מושלמים גם אם אנחנו העם הנבחר כביכול.. היכולת להכיר בזה שאבותינו היו לא מושלמים בלשון המעטה.. כמו גם מנהיגינו בימים אלה.. ואני מאד עדין עם מנהיגינו היום.. מאד עדין..

צור שפי 2 בדצמבר 2016

בנישי, אני חולק עליך: מהכרות די טובה עם העולם הגדול, אין לנו כישראלים בעיה של היעדר ביקורת עצמית, זה תחום שאנחנו ממש לא רעים בו. הבעייה שלנו היא אחרת – המאניה-דיפרסיה, כלומר, שהכל הוא או הכי הכי טוב או (במיוחד). נורא ואיום, אין אמצע. סוג של היעדר פרופורציות. חוץ מזה אנחנו קולניים מדי לטעמי ולא מכבדים את רשות הרבים וגם לא את פרטיות היחיד. בסך הכל הציון שלי ל״חבילה הישראלית״ ביחס למה שאני מכיר ממקומות אחרים הוא איפשהו בין 7ל-8 בסולם מ-1-10 שלי. ממש לא רע.

בנישי 3 בדצמבר 2016

מסכים עם החלק הראשון של תגובתך.
ומאד מסכים שאנחנו לא מכבדים את רשות הרבים ופרטיות היחיד.
רק על זה הייתי מוריד לפחות 3 נקודות.. כמו שאמר ג׳ורג׳ קונסטנזה:
!!We live in a society

אמוץ כהן-פז 2 בדצמבר 2016

שוב חוזר הניגון ושוב צריך להסתיר את הקשר בין ראש השבט לחשובה (יפה) בנשיו.
מה זה אומר על מנהגי התקופה? אינני יודע.
לעומת זאת, זה שוב מראה על חולשתו וקשיי ההתאקלמותו של שבט הנוודים (העירקים (סמיילי)) בסביבתו החדשה.
בדור הרביעי, בני יעקב, המצב ישתפר מעט.

Amir A 2 בדצמבר 2016

סליחה על השאלה, אבל מה עם אלוהים בכל הסיפור הזה? ברכה שנוגעת לאלוהים זה כמו שחמט? נגעת-נסעת? כמו מס הכנסה? גבינו ממך יותר מדי כסף בטעות ועכשיו שיהיה לך בהצלחה להוציא אותו מאיתנו בחזרה?

איציק 2 בדצמבר 2016

אלוהים משחק passive aggressive. בנתיים הוא passive ןכשיבוא לו הוא יהייה גם aggressive.

Amir A 2 בדצמבר 2016

מעניין אם הוא פיתח את מנגנון ההגנה הזה בעקבות תסביך אדיפוס עם אמא

אמיתי 2 בדצמבר 2016

אלוהים זו היא

Shadow 3 בדצמבר 2016

לגמרי היא. זו תמיד היתה היא.

המנוולים שבאו אחרי זה שינו את החוקים.

תינוק גם אם הוא זכר יוצא מבטן אימו, מאמא אדמה וגם בטבע מה שמוטל בספק הוא הצורך בזכר.

איציק 2 בדצמבר 2016

במקרה שלו כנראה עם אבא.

באבא ימים 3 בדצמבר 2016

כמו בכל אופרת סבון, השחקן הראשי מדי פעם יוצא לחופש אז מצלמים כמה פרקים בלעדיו.

Shadow 3 בדצמבר 2016

אז יהודים הם(כולל אני כמובן) תחמנים מטבעם או לא?

עם מיתולוגיה כזו, פלא שישנן בעיות קשות בתפיסת מציאות מוסרית? לא שבמיתולוגיות אין בעיות ואף קשות יותר אבל כמו שאיציק אמר: "מה איכפת לי מהם".

Comments closed