פרשת שמות – בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים

משה

משה

משפט אחד בפרשה השבוע הצליח לעורר בי רגש עמוק מאוד, עד כדי שהותיר לחלוחית בעיני:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם

משה, המנהיג החשוב והמשמעותי ביותר של עם ישראל, אחת הדמויות החשובות בהיסטוריה האנושית, ברגע הזה, שבו מוטלת עליו המשימה של חייו, מתנצל ומבקש לומר: "אני לא איש של דיבורים, לא בטוח שזה מתאים לי".

אנחנו נוטים לחשוב שפופוליזם זהו חולי של העידן המודרני. אבל פרשת השבוע מלמדת אותנו שהעניין הזה היה כאן מאז ומעולם.

אחד החסרונות הגדולים של השיטה דמוקרטית זה הפער הגדול שקיים בין התכונות שנדרשות מאדם כדי להיבחר לתפקיד לבין אלו שנדרשות כדי למלא אותו בהצלחה. דמויות פופולריות יכולות להיות מנהיגים גרועים (בנימין נתניהו וברק אובמה כדוגמא מייצגת) ולהיפך (אהוד אולמרט, מרגרט תאצ'ר).

משה לא חושב שהוא מתאים לתפקיד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. הוא מעביר את אלוהים סאגה שלמה וממש יוצא מגדרו כדי לשכנע אותו שירד מהרעיון. ואלוהים אכן כמעט ומאבד את הסבלנות וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר אבל ממשיך להתעקש עד שלמשה אין ברירה והוא מקבל על עצמו את דין התנועה. וההיסטוריה.

מדוע התעקש אלוהים על משה?

קורות חייו של משה יוצאות דופן. הוא נולד לעם של עבדים וגדל בבית של מלך. אולי הסיטואציה הייחודית הזו תרמה להתפתחות תכונה שמאוד בולטת באישיות שלו כבר מגיל צעיר: חוש צדק מאוד מפותח.

זה כמובן בא לידי ביטוי באופן שבו נחלץ לעזרת האיש העברי שהוכה ע"י האיש המצרי וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל. אבל זו לא רק תודעה שבטית: משה נחלץ גם לעזרת איש עברי שמוכה ע"י איש עברי אחר וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ ולעזרת בנותיו של רעואל (AKA יתרו) כהן מדין וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן. וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם.

נדמה לי שזה לא סתם שהכתוב בוחר להביא את שלושת האירועים האלה לפני שהוא מספר על התגלות אלוהים למשה והטלת השליחות ההיסטורית עליו.

אלוהים בוחר במשה להנהיג את עם ישראל – וזה יותר מאשר להנהיג, זה לגדל את בני ישראל כעם, להדריך אותם בתקופה המשמעותית ביותר שלהם, להיות להם אב ומחנך – לא בגלל שהוא יודע לדבר יפה או בגלל שהוא חושב שהוא יהיה פופולרי ואהוב עליהם.

אלוהים בוחר במשה כי הוא סומך עליו שידע לעשות את הדבר הנכון.

גם כשקשה. גם כשלא נוח. גם כשיש מחיר כבד לשלם (ויש כל כך המון בדידות בדרך של מנהיג).

ומשה, כפי שנראה בשבועות הקרובים, לא מאכזב. למרות שבעצמו לא היה בטוח בעצמו, הוא גדל לתוך התפקיד והופך מנער מגמגם וחסר ביטחון לאחת הדמויות החשובות בהיסטוריה – לא רק של עם ישראל, של האנושות כולה.

והוא עושה את זה בזכות תכונה אחת שליוותה אותו עוד מהימים שהיה הולך זקוף מתחת לשולחן – נאמנות לאמת.

ונאמנות לאמת מתחילה קודם כל ולפני הכול בנאמנות לאמת שלך.

שבת שלום.

איך זה נגמר לרוב - כולם יודעים
המחברת של סבתא ברטה (אחרי הניצחון על נצרת-עילית)

61 Comments

ר.בקצה 21 בינואר 2017

באיזה מובן אולמרט היה מנהיג טוב?

איציק אלפסי 21 בינואר 2017

במובן שהוא לא פחד לקבל החלטות קשות (נכונות או לא אפשר להתווכח)

ר.בקצה 21 בינואר 2017

זה הופך אותו למנהיג טוב?
ואם ההחלטות שלו היו גרועות?

מאשקה 21 בינואר 2017

זה נכון, אבל היה נהנתן גדול, גדול !!!!
לכן הוא יושב היום איפה שהוא יושב, ואנחנו יושבים איפה שאנחנו יושבים בשבת קודש פרשת שמות.

תומר חרוב 21 בינואר 2017

את ההחלטה (כנראה החשובה ביותר בכנונתו) לצאת למלחמת לבנון הוא עשה כדי להיות פופולארי ולספק את הרצון (המובן בפני עצמו) לתגמול ונקמה בעקבות פעולת החיזבאללה. ההחלטה הלא פופולארית הייתה להגיב באופן מידתי ולהכיל את האירוע כפי שהכילו אירועים קודמים.
אני לא יודע מה היה נכון יותר לעשות כי אני לא נביא בדיעבד אבל זו בוודאי לא הייתה ההחלטה הלא פופולארית.

טומי פדן 21 בינואר 2017

אולמרט בתור ראש ממשלה – אני עוד איכשהו יכול להבין, בקושי, למרות שהוא לא היה יותר טוב מברק אובמה, אותו סימנת כגרוע.
אולמרט כראש עיריית ירושלים היה מנהיג איום ונורא, שניהל את העיר לפי קומבינות פוליטיות ולא לפי שום אמת, ובוודאי שהבוחר הממוצע לא היה יכול לדעת כמעט כלום על אותה ״אמת״ שלו באותה תקופה.

אמוץ כהן-פז 21 בינואר 2017

סיפורי המקרא מזכירים לנו שוב ושוב שטבע האדם לא משתנה. כל המצפים להעלמות ה׳גזענות׳, ההומופוביה או כל תכונה לא נחמדה אחרת, לשווא ממתינים.
אהבתי את השוואתך בין תכונות הנדרשות על מנת להיבחר לתפקיד ובין אלו הנדרשות כדי לממש את הבחירה, זו סוג של טרגדיה של המין האנושי. ׳רצון העם׳ נוגד לרוב את צרכיו האמיתיים, לא במקרה במשה בוחר האלוהים ולא העם.

אמיתי 21 בינואר 2017

טבע האדם לא משתנה אך חברות של בני אדם והנורמות בהן בהחלט כן

אמוץ כהן-פז 21 בינואר 2017

לא חושב שנורמות חברתיות משתנות, הן קיימות ופשוט הולכות ובאות בין קדמת הבמה הציבורית ואחוריה.

אמיתי 21 בינואר 2017

מה? קח כל תחום סוציולוגי ותבחן אותו לאורך זמן. הנורמות משתנות
ללא הרף.

אמוץ כהן-פז 21 בינואר 2017

אני טוען שחוזרים לנורמות שכבר התקיימו בעבר, בלבוש שונה.

אמיתי 21 בינואר 2017

מתי היו נהוגים נישואי גייז?
מתי זכויות אדם אחרות היו ככ נפוצות? אפילו בתחום העבודה יש שינוי עצום שלא היה מעולם..

אמוץ כהן-פז 21 בינואר 2017

ביוון העתיקה.
ההומוסקסואליות לא היתה סיפור גדול לפני הופעת הדתות המונותאיסטיות.
מעמד האשה השתפר פלאים בעשרות השנים האחרונות, מה יהיה עוד מאה שנים עם החזרה לדת שאנו חווים?

אמיתי 21 בינואר 2017

אל תשווה..איך אורי אמיתי ציטט את לא יודע מי:
ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה אבל מתחרזת.
לא רואה את הנשים מאבדות את הזכויות שלהן
חזרה בלונגראן. כמו שאני לא רואה את הקומוניזם
חוזר..

אמוץ כהן-פז 21 בינואר 2017

אל תהיה כל כך בטוח (למרבה הצער).

אמיתי 21 בינואר 2017

די בטוח. תראה מה קורה בסין לעומת לפני 20 שנה

Shadow 23 בינואר 2017

איזו חזרה לדת. הדת נעלמת בכל העולם.

תבדוק מה קורה בכנסיות ברחבי העולם

איציק 21 בינואר 2017

זו אחת הסיבות שאלו שמנהלים את מערכות הבחירות בארה"ב ואלו שמנהלים את המדינה אחרי הבחירות אלו צוותים שונים. מה לעשות, יש צורך במיומנויות שונות למשימות שונות.

אמוץ כהן-פז 21 בינואר 2017

למצער, זה לא המצב ביבשת הישנה.
בצרפת, המנצח בבחירות מקבל אחריות למחרת יום הבחירות, כשהוא מותש לחלוטין.

רינוס מיכלס 21 בינואר 2017

יש מצבים מזדמנים ושאינם תכופים , שאכן מצריכים מנהיג ( כמו למשל בני ישראל במצרים )

אך מעבר לאלו , המילה והתואר " מנהיג " – משומשת הרבה יותר מדי וחוטאת לאמת ( בטח ובטח בעידן תעמולתי של שקרים כאמת … )

לעיתים תכופות ובזמנים של יום ביומו , המנהיג האמיתי הוא הפרט שמשפיע ומוליך את חייו שלו ושל בני משפחתו

איציק אלפסי 21 בינואר 2017

"המנהיג האמיתי הוא הפרט שמשפיע ומוליך את חייו שלו ושל בני משפחתו" נפלא!

Kirma der faux 21 בינואר 2017

לא הבנתי את המשפט האחרון. מה ההבדל בהגדרה בין נאמנות לאמת ונאמנות לאמת שלך?

איציק אלפסי 21 בינואר 2017

אין הבדל, האחד מוביל לשני

טומי פדן 21 בינואר 2017

מאמר יפה מאוד, וחסר לי השלב הבא בעבודתו של המנהיג:
לדעת מהו הדבר הנכון וללכת על האמת שלו – זה מצויין.
עכשיו הוא צריך לרתום את העם אל דרכו.
רתימה – היא דבר שונה בתכלית השינוי משליטה ומפופוליזם,
ופעמים רבות אנשים מתבלבלים בינהם,
בעיקר כתוצאה מחינוך שגוי וחסר מודעות.
כאשר מנהיג רותם אנשים אל דרכו, הוא גורם להם לרצות להצטרף,
וגורם להם להוציא את הטוב ביותר מעצמם בפעילות למען הדבר שהוא מנהיג.
כאשר ראש המדינה או ראש ארגון כלשהו שולט –
הוא מתבסס על אמירת ״זה אסור! זה מותר! תהיה ילד טוב – תקבל פרס! תהיה ילד רע – תהיה בעונש!״
השליטה יכולה לעבוד – אבל זו לא מנהיגות,
ואם השליט ימשיך איתה יותר מדי זמן – היא תגרום לצרות צרורות ולמרמור בקרב אנשיו.
החוכמה היא לרתום אנשים אל מה שאתה רוצה לעשות,
ואולי לבצע פעולות של שליטה מדי פעם, כשחייבים,
כדי לשמור על דברים חשובים שאי אפשר באותו זמן להשיג בדרך אחרת,
כגון שמירה על חיי אדם ועל הצדק.

צור שפי 21 בינואר 2017

להגדיר אנשים כמו נתניהו, אובמה ואחרים ב״טוב״ או ״רע״ נראה לי פשטני. אצל לא מעטים יש נקודות אור וצל, דברים חיוביים שהם עשו בצד שליליים. ברור שלא רציני להגן על מוסוליני (קל וחומר היטלר) בטיעון שהם בנו אוטוסטרדות מפוארות אבל רוב המקרים לשמחתנו אינם כל כך מובהקים והשורה השיפוטית התחתונה נוטה בדרך כלל להתבסס במידה רבה על המטען האידאולוגי שכל אחד מאיתנו מביא מהבית.

איתמר 21 בינואר 2017

ברק אובמה ייזכר בעתיד כאחד הנשיאים הגדולים של אמריקה.
ולא רק בגלל שמחליפו הוא שרץ מהסוג הנאלח ביותר.
כמו למנהיגים אחרים שביקשו לשנות ולעצב את המציאות (בן גוריון לדוגמא. ובניגוד לגישת יצחק שמיר של ״שב ואל תעשה״ שאימץ גם נתניהו, גישה שנתפסת משום מה בישראל כחיובית.) לאובמה היו הצלחות וכישלונות.
הצלחות גדולות בתחום הפנים, כמה הישגים חשובים בתחום החוץ וכישלונות מהדהדים בלוב ובסוריה.
שנאת הישראלים לאובמה, כנראה הציוני האמיתי האחרון מבין נשיאי ארצות הברית, חשפה בין השאר גם את הפער הדרמטי שנפער בינם ובין רוב יהדות ארצות הברית בסוגיות של מוסר וערכים.

איציק 21 בינואר 2017

אני מקווה שאתה ציני. במדיניות החוץ הוא התגלה כמנהיג הכי חלש שאפשר. אבל עזוב את זה, האמריקאים בוחרים נשיא לא בגלל מדיניות חוץ כי אם בגלל איך הוא שיפר את חייהם. ההצבעה שלהם היתה האצבע בעיין הכי גדולה שיכלה להיות לממשל אובמה. לא אנחנו, הם חושבים שהוא היה גרוע לכל מי שלא מהמרכז של הערים הגדולות. כל הספר נגדו, כל הצורון הכחול נגדו. על מה אתה מדבר. ובטווח הרחוק הוא ישפט הרבה יותר גרוע ממה שהוא נשפט היום בזמן אמת.

אביאל 21 בינואר 2017

איתמר – אני רואה שהושפעת ממשה והפכת לנביא, הנשיא הציוני האחרון, על סמך מה ?

איציק 21 בינואר 2017

יש לי שני דברים שדי מפריעים בסיפור:
1. הטענה שנולד לבני עבדים וגדל כבן מלכים תרמה לחוש צדק מאד מפותח. אבל לידתו כבן עבדים כנראה לא יכלה להשפיע רבות כיוון שהוא נעקר ממשפחתו בן יומו ולא היה מודע לכך כלל וככלל. לגבי חייו כבן מלכים, היתה צפויה לפתח חוש נהנתנות, בטח לאור חיי מלכי מצריים. הוא היה אמור לבוז לעבדים ולנסות לפאר את מורשתו, והוא אכן ניסה לפאר את רמסס בבניית ערים לכבודו (עד כמה שזכור לי). חוש הצדק נראה לי הוא למרות אורח חייו ולא בגללו, שזה אולי הנס האמיתי.
2. מהכתוב בפוסט "נדמה לי שזה לא סתם שהכתוב בוחר להביא את שלושת האירועים האלה לפני שהוא מספר על התגלות אלוהים למשה והטלת השליחות ההיסטורית עליו." אפשר להבין שזו כתיבה מוטה מאד שלא באה לספר את האמת אלה מה שהיא רוצה להראות ועל-כן אין לסמוך עליה. כנראה שלמשה היו מעשים פחות יפים אך התורה מצניעה זאת (להבדיל מאברהם, יצחק ויעקוב שלהם רוצים להראות פגמים באופיים). הפגם היחיד שהתורה מראה אצל משה זה הגמגום, וגם זה רק כדי להאדיר אותו שלמרות היותו כזה, שאר יכולותיו כה רבות ומשמעותיות שלבסוף פגם זה נשכח. האפשרות האחרת היא זה שלמשה לא היו פגמים ואז זה עוד יותר מוזר. מבחינה זו דוד ושלמה מנהיגים הרבה יותר אמיתיים, אנושיים עם חוזקות ועם פגמים. אבל אולי זה עוד אחד מהניסים שאלוהים עשה כדי להוציא את בני ישראל מעבדות.

MOBY 21 בינואר 2017

מעל לסביר שהנראות שלו שונה לגמרי מבני המקום. הכורדים מאור כשדים לא נראים דומה לפרעונים במיצריים.

איציק 21 בינואר 2017

איך זה קשור? אז הוא נראה אחרת, עדיין גדל כבן מלך.

MOBY 21 בינואר 2017

המודעות של האחר

איציק 21 בינואר 2017

האם יש לכך עדויות שהופלה לרעה? אם כבר אז נהפוך הוא. הוא היה מאד מקובל אצל המלך ולא ידוע על בעיות שהיו אם השאר.

אמוץ כהן-פז 21 בינואר 2017

קינאת אחים.

MOBY 21 בינואר 2017

ועדיין לא חושב שיש ספק שהוא נראה אחרת. וכשאתה נראה אחרת אתה מתייחס אל האחר בצורה אחרת. להבדיל אלפי הבדלות ורק כי הוא חזר לכותרות לאחרונה. יש לך ספק שטוטו תמוז שקיבל כל מה שיכלה אימו לתת לו ויותר, חי ללא מודעות לצבע עורו?

איציק 21 בינואר 2017

לי נראה שטוטו תמוז חי ללא מודעות ללא קשר לצבע עורו. אני מכיר כאלו מכל מיני צבעים.
אני הרי לא טענתי שלמשה או למי מהסובבים לא היתה מודעות לשוני של צבע/ תוי פנים (למרות שלא זכור לי שיש לכך איזה איזכור בתורה, אבל קטונתי) אבל השאלה האם הוא הופלה עקב כל לרעה או לטובה. לא יודע ואין לזה ביטוי בטורה למיטב הבנתי (ואם יש, כנראה לטובה).

MOBY 21 בינואר 2017

"…לידתו כבן עבדים…לא יכלה להשפיע רבות….נעקר ממשפחתו בן יומו, ולא היה מודע חכך כלל וכלל.״ אז אני לא הבנתי אותך כנראה.
ושום דבר על סיפור/אגדת הגמגום של משה, לכל נסיך היו מבצעים ניסוי שכזה….

איציק 21 בינואר 2017

איציק (אלפסי) טען, אם הבנתי נכון, שהיות לידתו כבן עבדים השפיע על שיפוטו הערכי. הטענה שלי שזה לא הגיוני כי הוא לא ידע זאת כיוון שבהותו בן יומו הגיע לארמון המך וחי כנסיך. הוא לא יכל לזכור שהוא בן עבדים ואף אחד לא דאג לספר לו זאת עד גיל מאוחר. כלומר עיצוב האופי השיפוטי והערכי לא נגזר מידע זה, וסביר להניח שלא הגיע במטען הגנטי שסיבתו בגן יהודי מיוחד הידוע בחמלתו היתרה.

Amir A 21 בינואר 2017

לפי הדוגמאות שהבאת משה נתקל בשני מקרים זהים ובהם החזק, הרשע מכה אדם חלש ממנו. במקרה אחד הוא בוחר להרוג את הרשע ובמקרה השני הוא רק נוזף בו, כשההבדל היחידי בין שני המקרים הוא השתייכותו הלאומית של הרשע. חוש צדק מאוד מפותח אמור להיות תלוי לאומנות?

austaldo 21 בינואר 2017

איבדת אותי בברק אובמה. הוא היה נשיא טוב מאוד, למרות שטיפות המוח של פרבדה, סליחה – "ישראל היום".
אובמה אחראי למשבר הסאב פריים? הוא קיבל אותו בירושה והתמודד עם זה יפה – במיגבלות של קונגרס וסנאט בשליטת הרפובליקנים.
מה הוא היה אמור לעשות בסוריה? לשלוח לשם את המארינס כדי שחיילים אמריקאים יהרגו בהמוניהם? לפלוש לאוקראינה ולהתחיל מלחמת עולם שלישית? לפלוש לאיראן כי ביבי מפחד לעשות את זה בעצמו? מתי בדיוק התערבות יבשתית של צבא אמריקאי בסיכסוך פנימי במדינה אחרת הצליחה להשיג משהו? באפגניסטן? בוייאטנם? בעיראק?

אביאל 21 בינואר 2017

איפה האשימו את אובמה בסאב פריים ? התוכנית שחילצה אותו היא של בוש, אבל אובמה אכן עשה עבודה טובה במישור הכלכלי.

בנוגע לפלישה מוצלחת וארה״ב, רק נזכיר את מלחמת המפרץ הראשונה. בנוגע לסוריה, איסור טיסה אמריקאי אחרי השימוש של אסד בנשק כימי כנראה היה ממוטט סופית את אסד והרוסים לא היו מתערבים שהאמריקאים נמצאים במקום.

איציק אלפסי 21 בינואר 2017

ימיו האחרונים של אובמה כנשיא הוכיחו עד כמה הוא לא היה מנהיג. להיות גיבור ולקבל החלטות שנויות במחלוקת כשכבר הכל גמור ואין לך מה להפסיד זו חכמה קטנה מאוד שמלמדת הרבה על קטנותו של האיש.
אבל לנאום הוא יודע מצוין. באמת.

אמיתי 21 בינואר 2017

ממש..כמו להעביר חצי מיליארד למלחמה בהתחממות הגלובלית..
איזה נוכל. פשוט אל תצביע לו פעם הבאה

MOBY 21 בינואר 2017

אובמה יזכר בדפי ההיסטוריה גם כנשיא הראשון…. אבל גם כזה שהוציא את הקטר מהבוץ ולא הכניס אותו לביצות אחרות. הוא יחחשב בדברי הימים כנשיא טוב בסך הכל. עוזר לו שכותבי ההיסטוריה בימנו אנו נוטים לאזור הליברלי.
לעומת זאת יהיה מעניין מאוד מה יקרה עם טראמפ והאם יבחר לקדנציה נוספת.
זה שאובמה נשאר בבירה מנבא התחלת קדנציה מרתקת תיקשורתית.
הימור שלי לשנה הקרובה, אמריקה קודם, אפשר לחכות עם גזירת הסרט בירושלים.

עומרי (ירוק) 21 בינואר 2017

איציק – זו חכמה קטנה מאד גם לשפוט נשיא של שמונה שנים לפי אירוע זניח שתכל'ס משפיע רק על ישראל (עם כל ההסתייגות מההתנהלות שלו).
סתם דוגמה – בנושא נישואין של זוגות חד-מיניים הוא הביע עמדה חד משמעית מוקדם יחסית, וזו דעה שרחוקה מהקונצנזוס בארה"ב.

היו לו טעויות ללא ספק, אבל סך הכל הוא היה מוצלח לדעתי. גם שני דברים חשובים מאד לטעמי – 1. היה ברור שהוא מונע מכוונות טובות. מנסה. פועל למען העם שלו (עזוב אם באופן נכון או לא). קשה להגיד את זה על המחליף שלו למשל, אבל אולי אתבדה. 2. אמרת שהוא נואם מצוין קצת בלעג. אבל זה קשור לעניין קצת אחר – יש לו שיעור קומה. אנושיות. הוא מעורר השראה כשהוא מדבר. זה גם חשוב, במיוחד לאור העובדה (ואמיר אמר את זה כאן כמה פעמים) שההשפעה של נשיא על האדם הקטן היא לרוב די זניחה. מספיק לשמוע את התוכן של הנאומים שלו (עזוב את הכריזמה בצד) לעומת אלו של טראמפ.

איציק 21 בינואר 2017

גם ביבי היה פעם נועם בחסד מעורר השראה… אז מה? בקיצור, על נקודה 1 אפשר להתוקח, אבל נקודה 2 ממש לא אומרת שום דבר.

עומרי (ירוק) 22 בינואר 2017

העיקר שלפחות איציק אחד ענה :)

זה לא אותו דבר לדעתי. העניין הוא התוכן של הדברים, פחות הכריזמה והיכולת לרתק קהל (שאני מסכים שיש לשניהם).

איציק 22 בינואר 2017

התוכן זה באוזני המאזין. אחד אוהב את התוכן של אובמה האחר לא, וזה נכון גם לגבי ביבי. כמובן שלא רציתי ללכת למחוזוק רחוקים ואפלים יותר בזמן שגם שם היתה רתוריקה ברמה מאד גבוהה ששחפה המונים וכולם יודעים לאן זה הגיע.

ערן (המקורי) 22 בינואר 2017

אלפסי, אני קורא קבוע את פרשות השבוע שלך ונהנה מהן. אבל: לקרוא לאובמה נשיא גרוע; ואז לשים אותו ואת ביבי באותו משפט, בנשימה אחת. וואוו. הכי לא נכון שיש.
עבור אמריקאים, אובמה היה נשיא מעולה, והיסטורי. התמודד מעולה עם משבר כלכלי קשה ביותר שהורישו לו הרפובלקאים, הצליח להעביר חוק בריאות לעניים, למרות התנגדות קשה של רוב רפובליקאי לעומתי שכדי לקלקל לאובמה (בכל נושא שהוא) היו מוכנים לדפוק חלקים עצומים בעם שלהם.כאשר ידו של חלק עצום בציבור אינה משגת לטיפול רפואי בסיסי, אותה ארץ אינה באצת עולם ראשון. קרוב יותר לעולם שלישי. רק על אובמה קר, שמו של אובמה יינצר לנצח כמנהיג ענק.
ביחסי חוץ- היה אכן יותר חלש, אבל לזכותו ייאמר שהיה נאמן לרצונו וגישתו של הפסקה בהרג חיילים אמריקאים ברחבי העולם. עשה סנקציות ובהמשך הסכם עם איראן שעצרו את פיתוח הפצצה האיראנית, וגאל אותנו מהזיות ביבי. והגן כך על ישראל מפני עצמה, כפי שגם עשה עם ההצבעה האחרונה באום בענין התנחלויות. אחרי שנים של וטו מצידו באום ויריקות בפנים מצד ביבי כתגובה. אגב, נשיאים רפובליקאים – רייגן, בוש- פעמים רבות נמנעו מוטו הצבעות נגד ישראל. וזה לפני שהיתה פה ממשלה ימנית קיצונית משיחית שמעבירה חוקי הסדרה שנועדו למנוע סופית אפשרות של הסדר.
ביבי? מעולם לא עשה דבר ב20 שנה, חוץ מלצבור הון אישי עצום, לעזור לטייקונים לעשוק את העם, להרוס את כל מוסדות החוק במדינה, ולעשן סיגרים ורודים. החריב את הדמוקרטיה בישראל.

ר.בקצה 22 בינואר 2017

העובדה שהובסתם בבחירות שוב ושוב לא מעידה על החרבת הדמוקרטיה בישראל, וממילא אם בוחנים את רמת הדמוקרטיה בכלים שאינם היסטריים או מוטים, מגלים שדירוגה של ישראל במדד הדמוקרטיה בשנת 2015 גבוה מדירוגה בשנת חזרתו של נתניהו לשלטון.
https://goo.gl/UYufsn

איציק 22 בינואר 2017

דמוקרטיה פגומה זה לא משהו להתגאות בו.

איציק 22 בינואר 2017

כמה עמוק הראש יכול להיות בחול???
דחליל היה מנצח את טראמפ (וכן, דחליל גרוע בהרבה מהילרי) אם אובמה היה כל-כך טוב לאמריקאים. הם כנראה בטוחים בזה פחות ממך. תפסיקו עם גנבת הדעת הזו. אובמה היה טוב לשכבת אוכלוסיה דקה ובסדר לעוד שכבה לא קטנה, אבל הוא היה לא טוב לשכבות מאד רחבות וזו התוצאה, מה שראינו לפני יומים.

תומרג 22 בינואר 2017

לפחות ממה שאני שמעתי משיחות עם אמריקאים, אובמה אולי לא היה אהוב אבל לא הוא הסיבה לכך שהילרי לא נבחרה. הילרי לא נבחרה בגלל עצמה, כי בצדק או לא בצדק היא (יחד עם בעלה) ייצגה להם את הקשר הון – שלטון – עולם תחתון וסדר ישן ומושחת.

הרי אובמה בעצמו נבחר לקדנציה שניה.

איציק 22 בינואר 2017

כמעט כל הנשיאים, פרט לאלו שירו בהם כמובן, זכו בכהונה שנייה. זה לא מדד. לגבי הילרי, אני שמעתי גם את מה שאתה כותב אבל שמעתי גם את הצורון הכחול. אובמה לא עשה להם טוב. גיל שלי אולי צודק אם יומר שזו המטוטלת וזה היה קורה בכול מקרה, אבל הצורון הכחול נפגע במשמרת שלו.

אמיתי 22 בינואר 2017

זה בדיוק המשפט האחרון שלך. זה היה קורה בין כה וכה. אגב האפרוול רייטינג של אובמה בשמיים. בטח מהגבוהים בעשורים האחרונים..

תומרג 22 בינואר 2017

לאיזה רייטינג אתה מתכוון? לממוצע? לא היה בעשורים האחרונים מישהו עם ממוצע רייטינג נמוך יותר (צריך להרחיק עד ג'ימי קארטר כדי למצוא מישהו עם רייטינג ממוצע נמוך משל אובמה)
אמנם אם תבחן לעומת זאת את ה highest disapproval, תוכל לראות ששני הבושים הגיעו לשפלים נמוכים יותר

אמיתי 22 בינואר 2017

הממוצע של הכהונה נמוך. התכוונתי לשנה או חודשים אחרונים בהקשר של מה שאיציק כתב עליו והבחירות

תומרג 22 בינואר 2017

בארבעים השנה האחרונות, שלושה (מתוך עשרה) נשיאים, לא נבחרו לכהונה שניה

גם לפני זה לא חסרים נשיאים שלא נבחרו בפעם השניה

Shadow 23 בינואר 2017

נראה לי שמי שהתחרה בבחירות האלה זה הילרי וטראמפ. מי שהפסיד זו הילרי ולא אובאמה.

יותר נכון להגיד שלא משנה כמה טוב היה אובאמה, כנראה שלא היה שום דבר שהוא יכול היה לעשות כדי שהילרי תנצח.

אריאל 22 בינואר 2017

תודה איציק, פתחת לי קו מחשבה חדש.
מביא את מדרש חז"ל על בחירת משה למנהיג:
"אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחָסוּת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחָסוּת, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר: אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה! הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ, חַיֶּיךָ – אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל. הָוֵי: "וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה".

הלוואי עלינו כאלו מנהיגים. עזבו אתכם רגע ימין ושמאל, מנהיג שיהיה קודם בנאדם.

איציק אלפסי 23 בינואר 2017

מקסים. בדיוק.

Comments closed