פרשת יתרו – עשרת הדיברות

יש מוסר אוניברסלי

The_Ten_Commandments

אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי.

מונותאיזם זו הגרסה הדתית למונוגמיה. אני האלוהים שלכם, היחיד. לא יהיה לכם אף אחד אחר. לא פלירט עם פסל, לא רומן "רק סקס לא אהבתי אותה בכלל" עם אלה זרה מהעבודה, לא משבר אמצע החיים "הרגשתי שאני נחנק וחייב להתאוורר" ולעבור לגור עם אתאיזם.

לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.

אם הקונספט של מונוגמיה באמונה, יחסים עם אל אחד, היה חדשני, הקונספט הזה בכלל פורץ דרך. בני ישראל מתבקשים לנטוש את כל מה שהאנושות הכירה עד עכשיו לגבי עבודת אל ולעבור לאמונה באל מופשט, שאין לו לא דמות, לא צורה ואפילו לא שם.

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא:

אנחנו מכירים את זה בתור לא "להישבע באלוהים" ש"לי זה עלה יותר", "לא נגעתי בחומר הזה", או "I did not have sexual relations with that woman". אבל אולי יש כאן גם קצת מעבר: אל תשאו את שמי לשווא. אל תצאו בשמי למלחמות, תהרגו, תגזלו, תתעמרו באחרים או אחד בשני, תגידו לאנשים איך לחיות ותכנסו להם לתוך הנשמה כי "אני אמרתי". את מה שיש לי להגיד אני אגיד לכם עכשיו:

זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.

לכאורה מצווה של בין אדם למקום, אבל למעשה מצווה חברתית לחלוטין. אולי החוק הסוציאלי הראשון בתולדות האנושות ואחת התרומות החשובות ביותר שתרמה לה היהדות:

"העיקרון של "שבת" הוא אותו שורש אשר מתוך שלוש אותיותיו צמח מלוא היקפה של התחיקה הסוציאלית בימינו, המגינה על זכויותיו ועל מצבו של הפועל השכיר. מלבד מנוחת השבת, מצויים בתנ"ך עוד כמה וכמה חוקי מגן לוויסותה של עבודת שכיר, אפילו ביחס למועד המסוים אשר בעל הבית חייב לשלם בו את השכר (כל ערב); אך את כל הפרטים הללו אפשר לכלול באורח סמלי במושג "שבת". תמצית המושג היא בכך, שהחברה אסור לה לעזוב את הפועל השכיר לחסדו של נותן העבודה. התנ"ך אינו מכיר ב"חוק הברזל" המפורסם של הכלכלנים מן המאה ה-19, חוק הקובע שהסייג היחידי לתנאי העבודה הפרולטרית, הרי זו מידת היגיעה ומידת הרעב שהפועל יוכל לסבול בלי "להיעלם", כלומר למות. במובנה הצר, ה"שבת" הרי היא סייג מבחינה אחת בלבד – ביחס לזמן העבודה; אך במובנה הרחב, כאמור, ה"שבת" היא הראשית והמקור לכל אותן הרפורמות אשר מאת שנים של לוחמים סוציאליים ידעה להשיגן בתחומים לאין ספור של ההגנה על הפועל. עיקרון זה של השבת הופיע לראשונה בתנ"ך, לא רק כאחת מתרי"ג המצוות, אלא כאחד מעשרת הדיברות, כאחת מהנחות היסוד רמות החשיבות ביותר לחיי שיתוף בקרב בני האדם." (זאב ז'בוטינסקי, אומה וחברה – פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ך)

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ–לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.  

אתה יכול לא לאהוב. אתה יכול לכעוס. "אמא שלי אף פעם לא אמרה לי שהיא אוהבת אותי"; "אבא שלי אף פעם לא אמר לי שהוא גאה בי". סבבה. אבל אף אחד בעולם לא יעשה בשבילך מה שההורים שלך עשו. מעולם לא הייתה ולא תהיה לך תלות מוחלטת במישהו כמו התלות שהייתה לך בהורים שלך כשרק הגעת לעולם. אז תכיר תודה. תכבד אותם. כי רק מי שזוכר מאין הגיע, את הדרך שעשה ומי תמך בו כשלא ידע אפילו לזחול, ידע באמת להעריך את ימיו על האדמה. וימיו יהיו ארוכים, לאו דווקא בכמות, אלא במשמעות.

לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף; לֹא תִגְנֹב, לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.

יש מוסר אוניברסלי. יש דברים שבני אדם לא עושים אחד לשני. בכל מקום, בכל זמן, בכל תרבות. מתוקף המכנה המשותף הבסיסי ביותר שיש בניהם – אנושיות.

לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

אולי הציווי הקשה ביותר. כל תשעת הדברות האחרות מבקשות מאדם לשלוט ולהכווין את ההתנהגות שלו. הציווי הזה מבקש מאדם לשלוט ברגש. קנאה היא רגש אנושי בסיסי ביותר. אולי הבסיסי ביותר. היא מניעה את האנושות. אם לא היינו מקנאים בשכן שפתח מרפסת מהמערה והוציא פרגולה עד היום היינו תקועים בתוכה. אני לא מאמין שאלוהים ציפה מבני אדם שלא יקנאו. הוא הרי ברא אותם כך. אבל הוא מסמן כאן כיוון. מעביר מסר. תמיד יהיה מישהו שיהיה לו יותר גדול ויפה ממך. אל תשאף להיות כמוהו, אל תחמוד את מה שיש לו. תשאף להיות מי שאתה. ששלך יהיה הכי גדול והכי יפה בעיניך.

שבת שלום.

אש בנמוכות - יואב ויכסלפיש
כחול זה בלב

138 Comments

אמיתי 18 בפברואר 2017

לכתוב שמצוות השבת מבטאת רעיון סוציאליסטי שקול ללכתוב שחוקי הכשרות הם רעיון לדיאטה.
לכתוב שהמונוטאיזם שווה ערך למונוגמיה שקול לכתיבה שמצוות בניית המקדש היא ארכיטקטורה. אין קשר בין הדברים ובטח ובטח שאין כוונה כזאת ביהדות..

אבירם 18 בפברואר 2017

כשרות כהצעה לדיאטה,
מונו-גמיה שמתכתבת עם מונו-תאיזם,
בניית מקדש כארכיטקטורה,

מהיכן הקביעה שאין קשר כזה ואין כוונה כזו?

אמיתי 18 בפברואר 2017

כשרות נועדה בראש ובראשונה לבידול ישראל.
מונוטאזים נועד לאותו הדבר וכמובן הוא חלק מהאמונה
באל טראנסנדלי.
המקדש נבנה בצורה מסויימת לכבוד האל ועם סימבוליות לאמונה
בו. יש בו ארכיטקטורה אך לא לשם זה הוא נועד, באותו אופן שייתכן
שהשבת השפיע על סוציאליסטים (נניח) אך לא זו מטרתה. הכותב הופך
את הדברים בדיעבד

yaron 18 בפברואר 2017

כשרות נועדה בראש ובראשונה מטעמי בריאות.
יש לך מושג כמה מסוכן היה בתקופה הזאת לאכול בשר חי? אז קודם כל הסבירו שחייבים לבשל.
שוחט רציני היה מסוגל לזהות מחלות בבקר מאות שנים לפני שהיו כלים מדעיים לעשות זאת. היום כשיש שירות וטרינרי זה פחות רלוונטי אבל שוחטים הצילו חיים לאורך ההיסטוריה.
היום, כשמישהו צד חזיר בר, הוא לא יעז לאכול אותו לפני ששלח את הכבד לבדיקה בשירות הוטרינרי וקיבל אישור שהחזיר בריא. זה מאוד מסוכן ואין דרך אחרת לגלות את המחלה הזאת אז החליטו בלי חזיר.
בנוסף, שחיטה כשרה היתה במשך מאות שנים הדרך הכי "הומאנית" לשחוט בעלי חיים. גם אם אתה מאמין שהיום יש דרכים טובות יותר (וזה נתון לויכוח) תסכים שהיהדות התייחסה לנושא של צער בעלי חיים הרבה לפני רוב העולם.

אמיתי 18 בפברואר 2017

לא מסכים. גם לקטע הבריאותי. אשמח אם תביא סימוכין לזה. בקשר לחזיר בר צריך חודשיים במקפיא בגלל חיידק מסויים שיש בו. לא שולחים כלום לווטרינר. בשר גרוע וקשה לרוב

yaron 19 בפברואר 2017

הבדיקה המפורסמת היא בדיקת הריאות אבל יש עוד בדיקות.
שוחט יהודי בזמנים עברו היה למעשה מכון וטרינרי שגילה מחלות שאפילו לא היו ידועות בשם עדיין.
חבר שלי בעבודה הוא שוחט מוסמך אז אנסה לקבל ממנו קצת יותר פרטים בהמשך.
יש כאן כתבה מעניינת אבל לא כ"כ מדעית:
http://www.hidabroot.org/article/3608
לגבי בשר חזיר, בזמנים בהם מדובר לאף אחד לא היה מושג על הנגיפים האלה ולאף אחד לא היה מקפיא בו היה ניתן להקפיא את השר למשך חודשיים.
הסיכון באכילת בשר חזר היה גבוה בהרבה מהסיכון באכילת בשר בקר.
גם היום כל חזיר בר שניצוד מחוייב בבדיקה ווטרינרית תוך 6 שעות וקבלת אישור.

אמיתי 19 בפברואר 2017

עדיין לא מופיע בשום מקור יהודי שמטרת הכשרות היא בריאותית. בלי להכנס לקטע על חזיר שחיטה וכו׳ שלפני אלפי שנים בכלל היה אחר ותמיד עם סיכון של מחלה. זה מזכיר לי הרצאות של הרב בא גד.. בלי להעליב

אמיתי 18 בפברואר 2017

או במילים אחרות יהודים הם לא
יותר רזים
יותר נאמנים לנשותיהם
ארכיטקטים מוצלחים יותר
יותר מוסריים

איציק 18 בפברואר 2017

יש לך סטטיסטיקה לגבי זה או תחושת בטן?

אמיתי 18 בפברואר 2017

יש וגם תחושה בבלוטת החשק. מה תרצה?

איציק 18 בפברואר 2017

אני מקווה שבלוטת החשק לא קשורי אלי בשום צורה. אבל האם יש לך סטטיסטיקה שהיהודים לא בוגדים פחות? אני לא טוען שאתה טועה. אני פשוט רוצה לראות איזשהם אישוש לטענה.

אמיתי 18 בפברואר 2017

השאלה ממי.. אין לי סטטיסטיקה כזו כי מי הוא יהודי? לא כל מי
שבוגד נתפס וקשה להכריע בקשר לארכיטקטורה (לא מדיד).
בקשר לדיאטה והכשרות תפסת אותי..מן הידועות שכל הדוגמניות
של ויקטוריה סיקרט אוכלות כשר ולא בכדי. מרזה לאללה

איציק 18 בפברואר 2017

לא מכיר אותה, אבל כנראה כשטוע ים את האוכל, הולך התאבון.

אביאל 18 בפברואר 2017

אמיתי – אפשר להתווכח על מונותיאיזם (שהוא רעיון מהפכני בפני עצמו וכבר גדולים וחשובים בהיסטוריה האנושית כתבו על המשמעויות שלו) ועל בניית המקדש.

אבל בהחלט אפשר לעשות קישור בין חוקי שמירת השבת, ענייני העבדים, השכר, המשפט וכו׳ שכתובים בתנ״ך לבין החוקים החברתיים המודרניים, יוצרי החוקים הללו לאחר המהפכה התעשייתית כולם אמרו בפה מלא (תוך הצדקה תיאולוגית, כפי שהיה נהוג באותה התקופה) כי הם מושפעים באופן ישיר מהתנ״ך. דוגמא ישירה להשפעה כזאת ? בפעם הבאה שאתה בווישנגטון תירשם לסיור בגבעת הקפיטול, הציורים על הקירות כבר יסבירו הכל.

אמיתי 18 בפברואר 2017

אביאל. כתבתי שייתכן שהשבת השפיע על סוציאליסטים.
אבל לא זו הייתה הטענה של איציק. הוא טוען שהשבת נוצרה
במחשבה חברתית (סוציאליסטית) וקושר את זה הפוך.
גם באך השפיע על מוזיקת מטאל אבל מה לעשות שבזמנו
היא לא ככ הייתה קיימת. הוא כתב מוזיקה ממניעיו שלו.

אביאל 18 בפברואר 2017

אמיתי – זו שאלה טובה אבל אני חושב שלא נמצא לה תשובה והאמת שהתשובה כאן לא כל כך חשובה, חשוב מה מגיע אחרי.

אמיתי 18 בפברואר 2017

אומר את זה כך
יש קהילות יהודיות שהיו מאד שיתופיות או סוציאליסטיות כולל
החברות החרדיות של ימינו. את זה אני מייחס בעיקר לנסיבות
בהם חיו יהודים בגולה ואיך זה השפיע עליהם כמיעוט. יש במשנה
ובכלל בתורה שבעל פה יחס חברתי מסויים אבל זה עולם ככ עמוק
שקשה לקרוא לו באופן מסויים. בתורה אין לזה רמז.

yaron 18 בפברואר 2017

אתה רציני, "יחס מסויים"?
יש יחס עצום, שאין כדוגמתו בתקופות בהן הדברים נכתבו לעבד, לגר, לאשה, לעניים, לבעלי חיים.

אמיתי 18 בפברואר 2017

לא ככ הבנת. יש יחס לכל תחומי החיים. הוא לא בהכרח סוציאלי. מאחר ויש ככ הרבה גישות ופרשנויות לא ניתן להכליל ולהגיד שבתושב״ע יש יחס ״מסויים״ אחד. זו כוונתי

אמיתי 18 בפברואר 2017

ופעם אחרונה שהייתי באזור הקפיטול (מקווה שאחרונה גם..) קפצו
עלי שוטרים עם סוסים אפניים וניידת כשאני נוהג עם גויינט..לא כייפ

tazza 19 בפברואר 2017

אמיתי- כשרות היא גם המלצה לדיאטה וגם אמצעי לבידול, שכמובן לחלוטין הייתה בחירה מכוונת שלך לתיאור מה שאנחנו קוראים לו "זהות אתנית".
יכולת כמובן לכתוב את זה, אבל בידול זה יותר אנטי, אז בחרת בקונוטציה הזו כאמצעי ספרותי, ממש לא היית חייב לנסח ככה, אבל בסדר אנטי למסורת זה קטע סקסי בימנו.
מצד שני, בידול זה לא שלילי, פשוט אם העם היהודי היה מתבולל אז הוא היה נעשה מושחת מוסרית ושוכח את דרכיו הנוספות של האל.
כפי שכתוב "לא תבשל גדי בחלב אימו"-טקס מובהק של סגידה לבעל.
מצד שני, איסור מאכל טריפה, נבע מכך שחזיר בזמנו הייתה חיה המתפלשת ברפש, ועם אמצעי הניקיון דאז- לא הכי מומלץ. בכלל- חזיר זה בשר שהורג את הגוף במובן מסוים, מלא שומן רע, ערך חלבון נמוך. לא צריך כשרות היום- היה צריך אז.היום פתח אינטרנט ואיזה רופא זוטר שבכלל מאמין בזורוטאיזם (סגידה לאש) יכול לתת לך יותר חכמה דיאטית מהרמב"ם. זה שבני אדם לא יודעים להפיק את הדברים הנכונים מהתנ"ך, זה בדיוק כמו שאנשים לא יודעים להפיק את המיטב מכל קוד חברתי שהם קוראים, ומתעסקים בזוטות כמו כשרות ולא בהגיון המגיע מרמת המאקרו.

Shadow 19 בפברואר 2017

קצת קשה להתייחס למאקרו כשהדת בעצמה כל הזמן מתעסקת במיקרו. למעשה אני לא מכיר דת כמו יהדות שכל כך עסוקה במיקרו.

איתן 18 בפברואר 2017

אני מבין שאתה מתחזק, מעניין אותי לדעת,בתור האנשים שמייצגים את הדת בישראל: חברי כנסת מסיעות דתיות,שס,הרב הראשי לישראל,רבנים-כמה מהם מקיימים את המצוות הנ"ל,וברוב המוחלט לא תגנוב מבלי להזכיר שמות

אופס פוליטיקה לפניך!

Amir A 18 בפברואר 2017

הפוך איתן, הפוך. אני לא מכיר את אלפסי ולא יודע מה קורה בחייו, אבל אם הוא מתקרב יותר ויותר לדת הביטוי צריך להיות "אני מבין שאתה נחלש" ולא "אני מבין שאתה מתחזק". להתקרב לדת משמעו לוותר על הביקורת העצמית, על החשיבה העצמית, על התמודדות עם אי הוודאות בעולם באמצעות היתלות בגורם חיצוני ועוד ועוד. בקיצורו של דבר כוחו של המתקרב לדת נחלש ולכן הוא מחפש לו גורם חיצוני שישא בשבילו את המשא. אין בכך שום "התחזקות".

אביאל 18 בפברואר 2017

אמיר – על סמך מה אתה קובע את הדברים האלה ? למדת פעם תלמוד או גמרא ? הביקורת העצמית היא אחד היסודות של הלימוד המעמיק, הרבה לפני עידן הנאורות שראה את זה ככה. תקרא פרקי אבות ותראה מה זה ביקורת. ויתור על חשיבה עצמית ? בזמן שבאירופה של ימי הביניים חיו בפרמטיביות לשמה פרחה החשיבה העצמית בלימודי הדת היהודים.

הדברים שלך הם הכללה מאוד גרוע להתנהגות של קבוצות חרדים מאוד מסוימות שמתנהגים ככה רק באספקטים בהם הם פוגשים את החילוניות.

Amir A 18 בפברואר 2017

אביאל, על סמך מה אני קובע? על סמך זה שהרבי אמר.

אביאל 18 בפברואר 2017

אוי נו אמיר, כמו שכתבתי צא בבקשה ממה שמוכרים לך כל השנים, על איזה רובוטים צייתנים, זה הרבה הרבה הרבה יותר מורכב מזה.

Amir A 18 בפברואר 2017

אהה. תראה לי את החרדי הראשון שיגיד "אולי בעצם אלוהים לא קיים" ונדבר.

אביאל 18 בפברואר 2017

ליבוביץ.

ויותר מזה, קח את סיפור החיים של ישראל אומן, הוא אדם דתי מאוד שיצא נגד הפרדיגמה המקצועית שלו, אם היה טבוע בו כל כך חוסר הביקורתיות מעניין איך הוא זכה בפרס נובל.

Amir A 18 בפברואר 2017

אביאל, זה דיון חסר טעם. אתה רוצה לטעון שהחברה החרדית היא חברה שפתוחה לביקורת עצמית? לאינדיבידואליות? לקבלת האחר, השונה? שיהיה לך לבריאות.

אביאל 18 בפברואר 2017

אמיר – לא לא, הנקודה היא ממש לא החברה החרדית, הנקודה היא הדת היהודית וכתביה, בין שניהם יש פער עצום שאם לסכם אותו בקצרה זו ההשפעה הנוצרית על יהדות אשכנז במאות האחרונות, מהם למדו היטב כמה הדת היא בסיס מצוין ליצירה של מוקדי כוח. הדת היהודית שלעצמה, כפי שזו באה לידי ביטוי בתנ״ך ועוד יותר חזק בגמרא, בתלמוד וכו׳ היא שונה בתכלית, כולה בנויה על שיח, ביקורת וריבים אינטלקטואלים בנושאים תיאולוגיים, שם אין שום אמת אחת שאסור לדבר עליה (זה עוד עניין שנכנס מהנצרות), בדיוק להפך, הכל פתוח וכמו שאמרתי עיון קצר בכתבים הללו ימחישו לך את זה.

Amir A 18 בפברואר 2017

גם הקומוניזם זה דבר נפלא בכתבים של מארקס. זה שבני האדם בגלל טבעם לא מסוגלים לתרגם את זה למציאות נפלאה אלא רק לגהינום על פני האדמה זה לא חשוב, הא?

אביאל 18 בפברואר 2017

אמיר – לא חושב שהשוואה כאן תקינה והיהדות היא אכן סממן לזה, בייחוד בתקופת הגולה, איזה רע בדיוק נוצר מהשקדנות התיאולוגית הזאת ? אם היה כזה הוא היה בא לידי ביטוי בחיכוך מתמיד עם הסביבה, ההיסטוריה מלמדת אותנו שקרה בדיוק להפך, החיכוך הגיע מהצד השני בגלל חוסר ההבנה הזה כלפי הדת היהודית ואורחות חייה.

אם אתה רוצה לפרוס כאן איזה מנפיסט לגבי כמה הדת זה דבר רע, אתה מוזמן, בינתיים החברות שהוציאו את הדת מהמשוואה בצורה מוחלטת (וזה קצת אירוני שהזכרת את הקומוניזם) היו קיצוניות בהרבה וחסרות כל מעצורים, ראינו את זה כאמור אצל הקומוניסטים בברית המועצות, במהפכת התרבות של מאו, אצל הנאצים וגם אצל היפנים בזמן מלחמת העולם השנייה, כמה מהרעות החולות ביותר בהיסטוריה. הדת, כמו כל אלמנט רוחני הוא יסוד בסיסי אצל האדם, כמובן שאם לוקחים אותו והופכים אותו למבנה של שליטה (כמו שנפוץ אצל קבוצות חרדיות או בצורה רחבה יותר אצל האיסלם בימנו) יש עליו ביקורת ובצדק, אבל שלעצמו אין בו את היסוד ההרסני שאתה מנסה להציג, בטח ובטח בהשוואה לחלופות האחרות שההיסטוריה במאה ה20 הראתה לנו את תוצאותיה. זה גם לא במקרה, שחשבו שהדת הולכת ונעלמת והחל מסוף שנות ה70 והסקרים המפורסמים של רויטרס, רואים שהדת דווקא מתחזקת.

Shadow 18 בפברואר 2017

אביאל קומוניזם או נאציזם. לפחות כמו שהתקיימו ומתקיימים בעולמנו הם דת לכל דבר ועיקר.

ממליץ על יובל הררי בנושא הזה.

יש הבדל גדול בין דת, אמונה ורוחניות.

זה שאני מאמין באלוהים לא אומר שאני צריך לעבוד אותו.

ואיך בדיוק עזרה לנו יציאת מצריים אם מעבדים לאל מסויים הפכנו לעבדים של אל אחר?!

איציק 18 בפברואר 2017

תראה לי מתמטיקאי שיגיד שעוצמת הממשיים זהה לזו של השלמים. אין דבר כזה. אצל המתמטיקאים תגיד, ובצדק, שזה כי יש הוכחה שהם לא שווים. מבחינת החרדים גם הוכח שיש אלוהים, ולכן דרשתך הזויה בעיניהם.

yaron 18 בפברואר 2017

הרמב"ם.
כל מי שמבין את משמעות המילה אמונה, מבין שזה דבר שבלתי ניתן להוכחה.
הרמב"ם מדבר על זה בצורה מפורשת – בלתי ניתן להוכיח את קיומו של הבורא וגם בלתי ניתן להוכיח את אי קיומו.
אמונה=בחירה.
לדעתי אמונה יוצאת מנקודת הנחה שאין לנו בכלל יכולת לתפוס את הבורא כך שההכרה בקיומו היא קצה יכולת התפיסה שלנו.
צריך לזכור שגם הרמב"ם, גם לייבוביץ' וגם איינשטיין האמינו באל "לא פרסונלי".

Shadow 18 בפברואר 2017

רק בגלל התקופה בה חיו והחינוך אותו קיבלו

לא בטוח שהם היו מגיעים לאותן מסקנות היום.

יוני 19 בפברואר 2017

ירון
אי אפשר לטעון ״תוכיח שזה לא קיים״ ולהישען על זה.
כדי להוכיח לי שלא קיים פיל ורוד עם נוצות כחולות תצטרך לחרוש את כדור הארץ ולוודא שאין כזה פיל.
מקובל להוכיח טענות על פי ממצאים, לא על פי החוסר שלהם.
זה כמו טענה של רבים: ״תוכיח לי שאין חוצנים״.

אמוץ כהן-פז 19 בפברואר 2017

רק שבפיל כחול עם נוצות ורודות איש לא מאמין, באלוהים (כאלה ואחרים) מאמינים רוב בני האדם (אינני נמנה עליהם).

Shadow 19 בפברואר 2017

למה משנה הכמות?

כלומר, לדיון התיאורטי.

Shadow 19 בפברואר 2017

עזוב את זה. תנסה להוכיח שאין לך אחות.

yaron 19 בפברואר 2017

הדיון הבסיסי ביותר הוא אם העולם נברא או קדמוני.
אתה לא צריך להוכיח שהעולם לא נברא אלא שהוא קדמוני. בהצלחה :-)

איציק 19 בפברואר 2017

גם אם הוא נברא, אין זה אומר שעל ידי מישהו, יתכן כסטיה אקראית. מי שטוען שעולם נברא, נברא על ידי ישות עליונה, לובת ההוכחה עליו. האחרים יכולים להסתפק ונברא, וזהו.

yaron 19 בפברואר 2017

אם הוא נברא אז זה ברור שלא ע"י "מישהו".
גם לקרא לזה יישות עליונה זה חסר הגיון…
"מישהו" ו"יישות" הם מונחים חסרי משמעות כשמדברים על בריאה/בורא.
אני חושב שמי שמאמין בבריאה חייב לקבל לפני שהוא בכלל ממשיך הלאה את חוסר היכולת המובנה להבין או לתאר את אותו בורא. כל נסיון אחר שומט את השטיח מתחת למונח בריאה…

איציק 19 בפברואר 2017

תחליף בנוצר, זה סתם ניסיון לשחק במילים.

yaron 19 בפברואר 2017

לא, אי אפשר להחליף נברא בנוצר. זה בסדר אם לבחור בכל אחת מהתאוריות אבל זה ממש לא משחק במילים.

איציק 19 בפברואר 2017

נשאר חלוקים

באבא ימים 19 בפברואר 2017

אני לא צריך להוכיח כלום. מי שמציג תזה צריך להוכיח אותה. זה נכון לגבי אלה שטוענים שהעולם נברא ואלה שטוענים שהעולם קדמוני. אני אומר ״אני לא יודע ואני לא מוכן להתנהג כאילו אני יודע״.

Amir A 19 בפברואר 2017

בדיוק. בגלל זה אני טוען ששאלת קיומו או אי קיומו של אלוהים היא פשוט שאלה לא מעניינת. לא אלו ולא אלו יכולים להוכיח את טענתם. בזבוז זמן ולא יותר.

איציק 19 בפברואר 2017

החרדים כבר מזמן הוכיחו, אתה פשוט בטיפשותך לא מוכן לקבל את ההוכחה.

איציק 18 בפברואר 2017

אביל, הביקורת העצמית היא תחת אילוץ מאד נוקשה. אתה יכול להעביר כל בעיקורת שתרצה ולעשות פירואטים הכי מסובכים, ורצוי שתעשה זאת, כל עוד התוצאה הסופית תהייה שכל מה שכתוב בתורה נכון וצודק. כלומר, כל הדיון בא למטרה זו. אם התוצאה שיש חוסר הגיון או חוסר צדק בכתוב, זה אומר שמשהו שגוי בביקורת שלך.

אביאל 18 בפברואר 2017

איציק – פשוט לא נכון, בהרבה מאוד פרשנויות של חכמים תוהים לגבי כמעט כל דבר, התפיסה היא שניתן לקרוא את התורה בארבע צורות, פשט, דרש, רמז וסוד, זה כבר פתח להמון פרשנויות שיכולות לסתור בכל פעם רובד אחר, מה גם שהדברים עצמם (כלומר הפסוקים – המילים והמשפטים) לא נתפסים באיזה ואקום, הם חלק ממכלול רחב הרבה יותר והגמישות בהתאם, באמת שכל מה שצריך לעשות זה לקרוא פעם את הפירושים והכתבים כדי להבין את זה.

איציק 18 בפברואר 2017

הרי נאמר ומוסכם על כול המגזר שאסור להוסיף וא להחסיר אות מהתורה והיא נכונה וקדושה כמו שהיא. זה שכל אחד מבין אחרת זה הויכוחים הפנימיים האם זה ירוק או סגול, אבל ברור שמה שלא יהיה, זה נכון. הם רק רבים מה הנכון. נסה אבל לומר שזה לא נכון ותראה איך כולם יוצאים נגדך.

אמיתי 18 בפברואר 2017

התורה היא נקודת מוצא לדיון (לחיים) וממנה יוצאות אלפי דרכים שונות.
היהדות תמיד טיפחה תרבות של היפכה מסתברא ווכחנות. ניתן לראות את
זה בכל זרמיה ועדותיה. הראייה שלך ושל אמיר היא חד מימדית ומקטינה.
חבל.

איציק 18 בפברואר 2017

אתה טועה בגדול. אני לא טוען שמה שאתה אומר שגוי,אני אומר שהתוצאה הסופית לגבי נכונות התורה כפויה ובילתי ניתנת להפרה, כמו אקסיומה. אז למה זו אקסיומה ולא טענה שיתכן וניתנת להפרחה. לחילופין, אפשר להחליף אקסיומה ולקבל עולם אחר שהינו שווה ערך לזה של אקסיומת נכונות התורה.

yaron 18 בפברואר 2017

איציק, בגדול אתה צודק אבל כל העניין הוא שבמקרה זה "בגדול" לא מספיק…
דוגמא, איינשטיין (למיטב ידיעתי) לא קיים מצוות וחבש כיפה אבל עדיין האמין באלוהים.
הוא גם הדגיש בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים שהאל שלו "לא פרסונלי"
איתו אתה צריך להתווכח!
לגבי הקבלה זה דיון ארוך אבל בגדול התפיסה היא שאין קבלה בלי תורה ואין תורה בלי קבלה ואם תלמד אפילו מעט קבלה תגלה עולם פרשני (מטאפיזי) אחר לגמרי.
לבחור במאמין שאולי עושה דברים רק "כי הרבי אמר" או בגלל שהוא מפחד מעונש כיריב לוויכוח הזה לא ספורטיבי :-)

איציק 18 בפברואר 2017

הדיון לא האם יש אלוהים או לא, אלה האם הוא זה שאחראי על התורה, והאם כל מה שכתוב בה הוא דברי אלוהים חיים. אני אפטיסט ולא טוען שהוא איננו, רק טוען שאין לכך כל השפעה. ישנו, איננו, לא משנה דבר. לא כתב כלום, לא סיפר כלום, יצר מפץ ומאז הכל נע לפי חוקי הפיזיקה. לכן, אין לי כל צורך בהוכחה האם הוא קיים. אני רוצה הוכחה שהוא כתב את התורה ושאסור לשנות בה ולא אות אחת כי הכל נכון והכל קדוש.

yaron 18 בפברואר 2017

שמח שהבהרת את הנקודה הזאת, לא הבנתי אותך כך.

אמיתי 18 בפברואר 2017

לא חסרים אנשים שחזרו בשאלה וכפרו ב״אקסיומה״ (-:

אביאל 18 בפברואר 2017

איציק – תפריד את התורה מהפרשנות שלה. אם המשפט שכתבת אכן היה מתקיים לא היה צורך בפרשנות והיו חיים כמו הקראים, שמקבלים ומחויבים למה שנקרא התורה שבכתב בלבד. היות שזה לא המצב, ורחוק מכך מאוד, בימנו. היות והאנשים הדתיים חיים היום בצורה שונה לחלוטין, הנגזרת מהפרשנויות הרבות כל כך לדברים הללו אי אפשר להביא לפה את פופר ואת עקרון ההפרכה כדי למחוק את הדת וסיכם את הדברים האלה (כרגיל) טוב יותר מכולם ליבוביץ שאמר ״אין הכרעה מדעית לגבי טוב ורע, אלא הללו נקבעים לפי סולם ערכיו של האדם, וערכים אינם נקבעים על ידי ההכרה המדעית ואפילו אינם מושפעים ממנה״.

איציק 18 בפברואר 2017

שוב אתה מתבלבל. הקביעה היא, מה שכתוב בתורה נכון. אין שום צורך לדון בעובדה זו. הויכוח הוא מה כתוב ומה כונת המשורר. על זה אין הסכמה. האם תמצא מישהו שיגיד שמותר לאכול דג בלי קשקשים. אתה יכום למצוא ויקוח מהם קשקשים, או האם לדג ספציפי יש או אין קשקשים. זה לא דיון לגבי נכונות הכתוב, כלומר, אולי זה בסדר לאכול דג בלי קשקשים, כי אם לפרוש של מהו דג, מזה קשקשים, ועוד.

אביאל 18 בפברואר 2017

איציק – כמו שאמרתי, לא בדיוק. יש הרבה דיונים על מה שכתוב וזה נובע מכך שיש ארבע דרכים לקרוא את התורה. בדיוק כמו שכתוב אל תאכל בגדי בחלב אמו, האם הכוונה כאן היא מוסרית של אם ובנה ? או באמת בשר וחלב ? הדבר, כאמור פתוח לפרשנות.

איציק 18 בפברואר 2017

זו בדיוק פרשנות. הטענה, המשפט נכון… אבל מה הוא אומר, בא נדון על זה. אתה נתת דוגמאות לפרוש המשפט, מה כוונת המשורר. אף אחד לא יבוא ויומר שהמשפט טיפשי ואין צורך להתחשב בו, ולהמשיך לפסוק הבא.

Shadow 18 בפברואר 2017

אבל מי קבע שיש פשט דרש רמז וסוד?

זה הגיע עידנים אחרי זה כשלאנשים הכתוב לא הסתדר עם המציאות אז היו צריכים להמציא גישות שונות כדי שהדברים ייתישבו טוב יותר.

וזה בדיוק מה שאיציק אומר

yaron 18 בפברואר 2017

מעניין אותי על סמך מה החלטת שהם "מייצגים את הדת"?

Matipool 18 בפברואר 2017

ירון – מה לעשות שעבור החילוניים אלו האנשים שמייצגים את הדת בחיי היום יום שלהם ?
כשהם מתחתנים , כשהם מתגרשים , ברית מילה , בר מצווה , תקציבים , תשלומים , נושאי לימוד בבית ספר וכו׳ .
מעבר ״ללא תגנוב״ שציין איתן , קשה לי יותר עם ״לא תישא את שם ה׳ אלוהיך לשווא״ כפי שפירש אותו מאד יפה איציק .

Shadow 18 בפברואר 2017

החוק במדינה קבע.

Havlicek stole the ball 18 בפברואר 2017

הכותרת משנה שלך משעשעת מאוד ממספר טעמים –
א. היהדות לא מבוססת על מוסר ולא ביססה מוסר משל עצמה (ראה ליבוביץ).
ב. מוסר שם בראש את היחסים בין אדם לאדם, ולא בין אדם לאל.
ג. אם היה מוסר אוניברסלי, קרי ערכים אוניברסליים, כנראה שהיה שלום עולמי/ממשלה עולמית/איזשהי הסכמה על משהו באופן גלובלי. אבל אין. לא עכשיו, לא לפני מאה שנה, לא אלף ולא 3500.

ד. אלוהים מת. לא חבל עדיין להתעסק ב"מוסר" ש"הוא" הביא לנו?

שמעון כסאח 18 בפברואר 2017

על המצבה של ניטשה חקוק:

ניטשה מת.
אלוהים.

Havlicek stole the ball 18 בפברואר 2017

מתוחכם וחדיש. יפה מאוד.
ולעניין?

אביאל 18 בפברואר 2017

ההגדרה של מוסר היא אכן עניין בעייתי, אבל אם בחקר של חברות, מצאו הרבה מאוד מאפיינים משותפים שמתגלמים היטב גם בחברות שלא היו חשופות לעשרת הדברות, אין חברה בה רצח הוא מנהג מקובל, אין חברה בה גניבה היא עניין מקובל וכו׳, אתה מוזמן לקרוא את הספר החדש של ג׳ראלד דיימונד, העולם עד אתמול – מה נוכל ללמוד מחברות מסורתיות? ולראות בעצמך שיש איזה תוואי אוניברסלי אחיד לגבי הרבה חוקים כאלה גם באיים מרוחקים שלא באו במגע עם אנשים שונים עד לפני כמה מאות שנים.

כל זה לא אומר שהיו פותרים סכסוכים ועושים שלום עולמי, שהם טיפה יותר ממורכבים מאל תרצח ואל תגנוב.

אמיתי 18 בפברואר 2017

אני מכיר חברה שבה רצח הוא דבר מקובל. אפילו כמה. די קרובות
אלינו אביאל. רוצה אותיות אהו"י?

אביאל 18 בפברואר 2017

אמיתי – זו בדיוק הנקודה, העניין הבסיסי הוא נגד רצח אבל לחברות או תרבויות מסוימות יש אכן מקרים בהם הדברים מתאפשר והם עצמם לא קוראים לו רצח, אבל בבסיס בכל חברה יש התנגדות לרצח לשם הרצח.

אמיתי 18 בפברואר 2017

קודם כל תמיד רוצחים עשו ראציונליזציות לרצח שלהם.
שנית גם אם יש הכרה בזה שרצח הוא מפלט אחרון (אבל
לא באמת אסור…) זה לא מוכיח שיש מוסר אוניברסאלי.
בני אדם מסוגלים לעשות הכל וגם חברות של בני אדם
מסוגלות לכך. זה ההיסטוריה אומרת. לא אני.
באבא אז אם הערבים מאיימים "על הסדר האזרחי" זה
בסדר להפטר מהם? זה לא רצח? מי קובע? תמיד זה
שביכולתו וברצונו לרצוח

באבא ימים 18 בפברואר 2017

אתה משנה נושא. הכלל ״לא תרצח״ נועד למנוע גונגל. זה הסיבה לקיומו ולתוקף המוסרי שלו. עצם העובדה שרוצחים צריכים למצוא הצדקות לרצח מעידה על כך. אין צורך להצדיק את מה שממילא אינו אסור.

אמיתי 18 בפברואר 2017

ברור לי שלזה הוא נועד. אני רק לא מקבל שבאמת
ניתן לעשות הפרדה בין רצח "מוצדק" לרצח "רגיל"
בכל החברות בכל הזמנים. זה גמיש..לכן אין כלל אחד
ואין מוסר אוניברסאלי. מה שהיה מקובל פעם נגיד
(סתם זורק) רצח על כבוד המשפחה היום הוא אסור.

איציק 18 בפברואר 2017

למשל קורבן אדם כדי לרצות אלים נחשב לרצח מוצדק ביותר, ואף חובה ומתווה גדולה. צה שלא קראו לזה רצח לא אומר שלא כזה הוא.

אמיתי 18 בפברואר 2017

אז תגיד חיובי

איציק 18 בפברואר 2017

לא תוציא את זה ממני אפילו באיומי רצח.

אמיתי 18 בפברואר 2017

אתה במונוגמיה. גרוע מרצח..

Havlicek stole the ball 18 בפברואר 2017

+1
בנוסף, מה המשמעות של ערך? "יהרג ובל יעבור"? האם כשאנו שמים משהו אחר מעליו (נניח, בטחון המולדת), בערך יכול להישמר?

לדעתי, הדברים האוניברסליים הם רק צרכים גופניים. על שאר הדברים אין הסכמה בין חברות לאורך ההיסטוריה

Ljos 18 בפברואר 2017

"לא תרצח", כל עוד לא מדובר באנשים שמפרים את הסדר החברתי, אנשים שכל חטאם היה שהתיישבו באזור ריק מאנשים (כיבוש ישראל אחרי יציאת מצרים), אנשים רעבים שרצו לאכול ואלוהים הבטיח שהוא "ידחוף להם בשר עד שיצא להם מהאף" (בזמן ההליכה במדבר), נערים שעשו בדיוק את מה שמשה עשה רגע לפני באישורו ובעידודו (נדב ואביהו, בני אהרון), משחק שעשועים נגד השטן (איוב), ועוד.

באבא ימים 18 בפברואר 2017

רצח של מי שנתפס כמאיים על הסדר החברתי. היה מקובל בכל חברה. רצח סתם כי בא לך לא מקובל גם לא בחברות עליהן אתה מרמז.

Shadow 18 בפברואר 2017

איך יודע מתי יש הצדקה ומתי סתם בא לך?

איציק 18 בפברואר 2017

לא נראה לי שאלוהים דורש מונוגמיה. הוא דורש שלאישה (ישראל) לא יהיו גברים אחרים, אך הוא לא מתחייב שלגבר (אלוהים גבר גבר) לא יהיו נשים מהצד. הוא לא אמר שזה יהיה העם היחיד. הוא יהיה הנבחר, האישה הרשמית, זו שירשום בתעודה הכחולה. אין בנאמר שלא יפלרטט עם עמים אחרים.
גם לגבי מצוות כמו לא תרצח, זה נראה כמצווה שהוא מחייב את העם אך ידו קלה על ההדק. האיסור לשקר הוא בכלל הזוי. אם כולם כל הזמן הינו אומרים את האמת אז העולם היה נחרב מזמן "את נראת מדהים היום," "איזה יפה יושבת החולצה עליך," "אני תומך בשתי מדינות לשמונה עמים…" הדוגמאות ברורות. הרבה מהשקרים נאמרים כדי לתחזק יחסים נורמאלים. הרבה גם נאמרים במצבי לחץ כדי למנוע התפרקויות בצד השני "היא רק נפלה, הרופא יבדוק אותה ונלך הביתה." אז אני לא נגד כשרת הדברות כלל וכלל, אבל אלוהים לא יכול להיות הדמות שתטיף מוסר.

איציק אלפסי 18 בפברואר 2017

איפה ראית בעשרת הדיברות "לא תשקר"??

איציק 18 בפברואר 2017

"לא תענה ברעך אד שקר." להבנתי זה להביא מישהו למצב שיצטרך לשקר זו עברה חמורה. כלומר ההסתכלות היא שלהביא אדם לשקר זה רק בסיטואציות קיצוניות. הטענה שלי שאנשים לא אומרים אמת על ימין ועל שמאל. להביא אדם למצב כזה זו לא בעיה ואפילו לא צריך לענות אותו לשם כך. לכן דיבר זה נאאה לי לא במקום, כי הוא פשוט לא מעשי.

איציק אלפסי 18 בפברואר 2017

מה שהדיבר הזה אוסר עליו זה מתן עדות שקר.

איציק 18 בפברואר 2017

או.קי. אז לא הבנתי נכון. עדיין זה דיבר שלא ניתן לעמוד בו, מהסיבות שפרטתי.

באבא ימים 18 בפברואר 2017

הרישא, מונותאיזם זו הגרסה הדתית למונוגמיה – נכון הסיפא לא ממש מסתדר. אתיאיסט זה פשוט מישהו שלא התחתן בכלל.

אפשר להבין מהטקסט שלא תרצח ולא תגנוב הם מוסר אוניברסלי. הדיבר ביחס לשקר מוגבל ל״רעך״. הוא אינו תקף ביחס למי שאיננו רעך ולכן ספק אם הוא אינברסלי. תשובה ביחס לשאלה מיהו רעך מכתיבה את הגבולות המוסריים של ראוי ולא ראוי. הם הגוי הוא ״רעך״? האם האתיאיסט הוא רעך?

נראה לי שמעט מאוד אנשים מאמינים רואים את השבת כציווי סוציאלי. אם זו היתה תפיסת העולם שלהם לא היתה להם בעיה עם תרבות הפנאי החילונית.

איציק אלפסי 18 בפברואר 2017

אתה צודק, הדוגמא עם אתאיזם היא כנראה לא הכי מוצלחת.

צביקה 18 בפברואר 2017

תרבות הפנאי דורשת חוסר בתנאים סוציאלים כלפי אלו המעניקים אותה.

Shadow 18 בפברואר 2017

באיזה אופן?

Ollie Williams 19 בפברואר 2017

כשאתה טוען שזה מה שעומד במרכז המאבק הדתי לשמירת שבת במרחב הציבורי החילוני, אני תוהה אם אתה משקר לנו או לעצמך.

צביקה 19 בפברואר 2017

אני ממש לא טוען, אני רק חושב שכסוציאליסטים אתם צריכים גם לחשוב על זה.
אני חושב צריך לשמור שבת במרחב הציבורי מהרבה סיבות, העיקרית שבניהם היא זו "יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם".

איציק 19 בפברואר 2017

כן, השבת יצאה עם נשק ועשתה פטרולים.
כסוציאליסטים, צריך לאפשר לעובדים מנוחה. זה לא חייב להיות בשבת ולא חייב להיות לכולם באותו היום.

צביקה 19 בפברואר 2017

מי מחליט איזה יום מנוחה, והאם אפשר לכפות על מועסק עבודה בשבת? והאם ברגע ששבת הופך ליום עבודה רגיל לא יכול להיווצר מצב שבו רוב רובם של המשרות לא מתאימות לשומרי שבת?
ברגע שהופכים את שבת ליום עבודה רגיל אז ברור שתנאים סוציאלים (אפילו המעטים ביותר) נפגעים, יכול להיות שלא לכל האוכלוסייה אבל בטח לאלו ששומרים שבת.
אז אני מבין שמותר לפגוע בתנאים הללו בשביל עניינים שא"א בלעדיהם, כמו בתי חולים ניהול מדינה ועוד, אבל בילויים?? האם בשביל אדם שלא יכול להרשות לעצמו להחזיק רכב צריך לפגוע בתנאים של אחרים? רק כדי שהוא יוכל לנסוע לים?

איציק 19 בפברואר 2017

שני דברים, ואני חושב שכבר דיברנו עליהם בעבר:
1. היום הרשמי יכול להישאר כיום השבת, כאשר מסייגים שמי שרוצה להחליף יום יכול להחליף ולעבוד בשבת, כלומר רשות ולא חובה, וימצאו מספיק כאלו שירצו ותהייה תחלופה. גם אתה אם תרצה תוכל לקבל משמרת שבת מדי פעם.
2. אם זו ההקרבה שנדרשת מאדם דתי לותר על אופציית השבת, זה מחיר קטן בשביל להגיע לגן-עדן. אתה בוחר להיות דתי אז אתה לוקח על עצמך מגבלות שאני לא צריך לסבול מהן בגלל שאתה רוצה שגם אני שגם אני אוגבל. לא מתקבל על הדעת.

צביקה 19 בפברואר 2017

אבל ברגע שחברה מסויימת עובדת 7 ימים בשבוע אז רק 15% (1/7) מהמשרות מתאימות לאלו ששומרים שבת איך זה מסתדר עם התגובה השנייה שלך לגביי לימודי ליב"ה והחשיבות של שילוב החרדים בשוק העבודה?
או שאתה מוכן לשלב אותם בשוק העבודה אבל רק בתנאים שלך שזה אומר שאתה לא תצטרך לוותר על השרימפס בשבת?
לגביי גן עדן וכו' אז ברור שברגע שמעסיק יחייב אותי לעבוד בשבת אני אתפטר בשביל גן עדן (לאו דוקא לאחר 120, גם לפני כן שמירת שבת זה חתיכת גן עדן בטח בעידן הטכנולוגי), השאלה היא האם אין מחובתך כסוציאליסט לדאוג לי (כמובן לא על חשבון הים והשרימפס).

איציק 19 בפברואר 2017

לא הבנת, אף אחד לא עובד 7 ימים בשבוע (יהיו חריגים, אבל לא ככלל). רק שמישהו ינוח בשני כשאתה תנוח בשבת. ללא לוקחים את יום המנוחה, רק עושים אותו גמיש.
לגבי השרימפס, אם תרצה גם אתה יכול לאכול אותו, אני אישית לא אוהב שרימפס.

אמיתי 19 בפברואר 2017

אני אישית נהנה מהשבת. יש כאלו שפחות או שפחות אוהבים. או פחות יכולים. צביקה. מהניסיון של האנושות סוציאליזם עובד רק כשהוא קונצנזוס. זה לא המקרה עם השבת. החירות פה קודמת לשבת. מה שבטוח מי שרוצה לשמור אותה יכול בקלות לעומת זאת מי שאין ברשותו רכב יתקשה להגיע לים בשבת. זו בעייה

איציק 19 בפברואר 2017

מה הבעיה, הים צריך אותם?
;)

אמיתי 19 בפברואר 2017

כל אחד צריך ים

צביקה 19 בפברואר 2017

אבל הים לא צריך כל אחד.

אמיתי 19 בפברואר 2017

אתה יודע מי היה הבן של אמיתי נכון?

צביקה 19 בפברואר 2017

עכשיו כן.
ואני מדבר בעיקר מהפן הסביבתי.

איציק 19 בפברואר 2017

לדעתי לאף אחד. זה הבעיה שלהם שהם באמת חושבים שהם צריכים לדאוג לנו כי אנחנו לא מבינים, כשהמצב הוא הפוך לחלוטין ואנחנו לא עושים את תפקידינו ולא דואגים להם.

צביקה 19 בפברואר 2017

זה שאנחנו צריכים לדאוג לכם ואתם לנו זה ברור, שהרי כל ישראל ערבים זה לזה.

איציק 19 בפברואר 2017

אני לא ערבי, דבר בשם עצמך. אני חושב שהרב לא יסכימו איתך בטענה זו.

צביקה 19 בפברואר 2017

אז לימודי ליב"ה זה סתם תחביב שהייתם שמחים שנתעניין בו?

איציק 19 בפברואר 2017

לא הבנתי איך זה קשור לעובדה שאני לא ערבי (להבדיל מערב).
לגבי הליב"ה, אכן צריך לחייב אתכם כי אני ערב (ולא ערבי), ובמיוחד כי אני ערב למדינה שצריכה כח עבודה משכיל; צריכה שאנשים ירוויחו טוב ולא יזדקקו לביטוח לאומי ולשכת הסעד; זקוקה לאנשים שמשלמים מס; ומאד צריכה את האנשים שיבינו שלא הכל בידיים שלו אלה בידיים שלנו.

צביקה 19 בפברואר 2017

אז אתה כן מסכים שאתם תלויים בנו ואנו בכם?

איציק 19 בפברואר 2017

לא במובן הדתי, כמו שאתה מנסה לצייר כי אם במובן הפרקטי. האמת, מהרבה בחינות אנחנו גם תלויים בערביי ישראל שרצוי שיסגרו את הפער (שהשכלה זה גם מדד לילודה, כלומר הילודה תקטן גם אצלכם וגם אצלם), יעבדו יותר, ילחמו פחות (גם אתם וגם הם, וזה לא אומר שיותרו על מאבק על מה שרואים לנכון, רק שדברים אחרים יראו נכונים ועליהם יאבקו), יחיו טוב יותר, ישלמו יותר מיסים, יגדילו את התל"ג.

צביקה 19 בפברואר 2017

לא ציפיתי ממך לדאוג לי מבחינה דתית, מספיק יש לי על הראש את הרב.

איציק 19 בפברואר 2017

אתה רואה, עמדתי בציפיותיך.

איציק 19 בפברואר 2017

רק לדייק, אנחנו לא תלויים בכם, אנחנו נסתדר בלעדיכם ללא כל בעיה (ההפך לא יעבוד לכם, לפחות לא בארץ ישרואל), אבל אנחנו לא מסוגלים להתמודד כשאתם יושבים לנו על הגב וחונקים אותנו. אנחנו נשמח אם נוכל לחיות ביחד, אבל לא בצורת חיים כזו (לא אגיד את המילה המפורשת כדי לא להעליב).

צביקה 19 בפברואר 2017

אני מקווה שאתה מדבר בשם עצמך בלבד.
הכח שלנו הוא באחדות ומשפטים כמו האחרון יכולים לפגוע בה קשות (בלשון המעטה).

איציק 19 בפברואר 2017

זה נכון, אתם מאוחדים נגדנו (לא אתה אישית), אבל בטח העדה הליטאית ודומיה. נראה לך, שיש לנו בהם צורך כאשר אין להם שום תרומה לא לחברה, לא לכלכלה, שום רצון להשתלב. למה אני צריך אותם, רק כדי לממן אותם, להגן עליהם, להעביר להם תקציבים ולקבל מהם יריקות בפנים בחזרה?

צביקה 20 בפברואר 2017

על איחוד הצלה שמעת? על זק"א שמעת?
דבר נוסף אם תוותר על החרדים אז נבואות הזעם משמאל על רוב ערבי ייפסקו שהרי הם כבר רשמית יהיו רוב.

איציק 20 בפברואר 2017

על כל גוף חרדי אפשר להביא עשרות חילוניים/מעורבים. חבל להביא דוגמאות. אני לא מזלזל אבל זה לא פותר קצה קצהו של בעיות. בא נפתור את בעיות החרדים ואז נתפנה לטפל בטענות השמאל.

צור שפי 18 בפברואר 2017

תיקון אבשלום קור: תשע הדיברות (בסמיכות, לא תשעת). ולעניין: הייתי צריך קצת רקע על הפרשה (ולכן הצקתי לך בפוסט הקודם על הפועל י-ם הצ׳וקרים) וחיפשתי פרשנויות באתרים ואחת המעניינות נגעה לעובדה שהפרשה קרויה על שמו של לא יהודי. קראתי שיש ויכוח בין הפרשנים אם יתרו התגייר אבל שוררת הסכמה שבמועד שבו מתרחש סיפור העלילה הוא לא היה יהודי. הוא זכה לכך שהפרשה המאוד מרכזית הזו תהיה קרויה על שמו בזכות האינטגריטי והאומץ שלו להתייצב לימין היהודים בצמתים קריטיים, מול כוחות חזקים (פרעה למשל). יש גם התייחסות ליכולות הארגון והניהול שלו, כפי שהן התבטאו בייעוץ שנתן לחתנו משה שכנראה לא חונן בכישורי ניהול מרשימים.

באבא ימים 18 בפברואר 2017

צור. טעות לשונית בידך. ״עשרת הדיברות״ ולא ״עשר הדיברות״ ומכאן שצורת היחיד היא זכר (״דיבר״ ולא ״דיברה״). ראה ההבדל בין ״עשרת הדיברות״ ל״עשר המכות״. זה לא חריג שצורת יחיד בזכר מקבלת צורת רבים שנשמעת נקבה (חלון- חלונות). זה עדיין זכר.

צור שפי 18 בפברואר 2017

אתה צודק באבא. טעות שלי.

באבא ימים 18 בפברואר 2017

אגב, מתי ״לא תישא את שם אלוהיך לשוא״ הפך להיות ״לא תישא את שם אלוהיך בכלל, אף פעם, בשום סיטואציה שהיא״?

עובר אורח 19 בפברואר 2017

באמת מתי? אדם דתי נושא שם אלוהיו הרבה פעמים – בתפילה, בברכות וכו'

באבא ימים 19 בפברואר 2017

דתיים באמת אומרים יהוה במהלך תפילה?

שלו 18 בפברואר 2017

אם כבר ליבוביץ',
אז הבן ליבוביץ' (אליה) תרגם את זה:
"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי.",
במשמעות החירות, שאלוהים הוא החירות שהוציאה את עם ישראל משעבוד ועל לו לאדם לבחור כל שיעבוד אחר.
כולל דת, אמונות טפלות פחות או יותר.
האל היחידי שיכול להתקיים הוא אלוהי החירות, ככזה לא יכול להיות לידו אף אל אחר (שישעבד).
ההשתעבדות באשר היא, מתגלה ככפירה.

yaron 18 בפברואר 2017

מעניין,
יש גם את הפסוק הראשון בתנ"ך (ועוד הרבה) שאפשר לקרא כך:
בראש יתברא אלוהים, אתה שמיים ואתה ארץ.

אמוץ כהן-פז 18 בפברואר 2017

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא
כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ
שתי הדיברות החשובות בעיני.
״לא תישא״ : היה תמיד נאמן לאמת הפנימית שלך (אלוהיך). גם כאשר כלפי חוץ אינך עושה צדק, דע פנימה מה האמת.
״כבד את״ : דע מי אתה, מהיכן באת (כי לשם אתה הולך…). לאדם בלי עבר אין עתיד. לדיבר הזה חשיבות עצומה, למרות היותו דיבר ׳שבין אדם לחברו׳ הוא מצא עצמו חותם, מצד ימין (צד הנפש), את דיברות ׳האדם והמקום׳ (האלוהים).
ומה רצה הכותב לומר לנו כשקרא לפרשת עשרת הדיברות על שם גוי? אולי להזכיר לנו את תרומתם המכרעת של הגוים שבחרו לחלוק עמנו את גורלם?

צביקה 18 בפברואר 2017

מעניין מחכים ומרתק.
שבוע טוב.
ולאלו שדורשים ביקורת עצמית, אני יודע שאתם מצטיינים בביקורת עצמית, א"כ אני חושב שאתם מצטיינים הרבה יותר בביקורת אחרית.

איציק 18 בפברואר 2017

אנחנו מצטיינים בביקורת, זה מה שטוב בנו. רוצה לבוא לבקר?

tazza 19 בפברואר 2017

למה כל פעם שמגיעים לדיון על דת, ישר מדברים על קיומו של אלוהים? כאילו מה? לא נמאס לכם להתדיין על הנושא הזה 9031435243514 פעם?
אולי במקום, נתדיין על התכלס?
גם אם מדובר בחרטא אחת גדולה, הקטע הזה של ישות כל-יכולה, זה לא משנה. אם באמת כל אותם "אתאיסטים שוחרי מדע" היו כאלו, הם היו פועלים בשיטה המדעית- בוחנים את הנושא המדובר בעיני עצמו, לא משנה אם משה כתב את זה, או כלב בן ריקשה.
האם הבסיס הסוציו-כלכלי של התנ"ך מחזיק מים, ברמת הלוגיקה המנחה אותו- עבור חברה מתוקנת, ושאלה יותר חשובה? אם ימצא כי התנך לא מתאים לחברה המודרנית ברמת הלוגיקה הבסיסית שלו, האם זה מראה שהתנך לא בסדר, או שהחברה שלנו דפוקה?
צריכים להפסיק לקבל כמובן מאליו את התפישה כי אנחנו חיים בעידן הכי טוב.
אנחנו מחריבים את כוכב הלכת שלנו במו ידינו! התעשייה, המערכת הכלכלית, הגיאו-פוליטיקה והחברה האנושית, כולם יחדיו גורמים שמובילים להרס עצמי של תרבות המונה מיליארדים. יותר אנשים ימותו כתוצאה מהמהפכה התעשייתית מאשר בכל מלחמות העולם גם יחד, פעמיים!
לא הייתי מניח בקלות כי ערכי הליבה המובילים את העולם המודרני נעלים על ערכי הליבה הקיימים בתנ"ך.
לא הייתי מניח בקלות כי הלוגיקה הבסיסית שהתנ"ך שואף לבטא בסיפוריו, נחותה מהלוגיקה הבסיסית שהחברה המודרני מנסה ליישם על פני השטח.
ערכים של פרופורציות לא קיימים בעולם המודרני, ערכים של תאוות בצע הם אלו שיצרו את העבד המודרני.
ולא, אני לא מנסה להיות נביא זעם.
אבל לדעתי לפסול את התנ"ך מגישת ה"מודרניסט הנאור" היא חוסר מודעות סביבתית קשה.

איציק 19 בפברואר 2017

נראה לי שהתגובה הזו היא חוסר מודעות מוחלט. אתה כותב זאת כאשר כנראה לא קראת פה פוסטים מעולם בנושא ומחליט שזה לא נידון. אז תעשה עבודת שטח, תקרא קצת לאחור ולאחר מכן תכתוב את אשר כתבת. רוב הנושאים שציינת נדונו פה. אתה יכול להסכים או לא להסכים עם תוצאות הדיון אבל לומר שלא נדון זה ממש מצביע על חוסר שליטה בחומר.

אמיתי 19 בפברואר 2017

תן לו ציון נכשל בסמסטר הזה איציק. עם כל הרצון הטוב..

איציק 19 בפברואר 2017

אני לא מגיש אותו למבחן מסיבת חוסר נוכחות.

אמוץ כהן-פז 19 בפברואר 2017

אל נקמות איציק!

tazza 19 בפברואר 2017

קראתי- צודק.
להבא אקרא יותר לעומק.

איציק 19 בפברואר 2017

ברוך הבא :-)
חייב להוסיף תווים כדי שהתגובה תתקבל אז אפשר לדלג על שורה זו.

Comments closed