צילום: הדר אלפסי

צילום: הדר אלפסי

כִּי הַלֵּב הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר וּבְוַדַּאי אֵין קִיּוּם בְּלא לֵב וְעַל כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ אֶל הַמַּעְיָן רַק עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְצוֹעֵק כַּנַּ"ל (ר' נחמן מברסלב)

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-בְּצַלְאֵל וְאֶל-אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ–כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ.

המונח הזה "חכם לב" צריך עיון. מה הכוונה? מדוע אלוהים מורה למשה שאת המשכן יקימו בעזרת "חכמת הלב" ולא פשוט רק "חכמה"?

מפרש הרש"ר הירש:

"עשיית המשכן לא הייתה רק עשייה חיצונית של מעשה אמנותי חיצוני, אלא מפעל הקמת בניין, שכל חלקיו הייתה להם משמעות סימבולית.  הרעיונות המתבטאים במשכן ובכל חלקיו יהיו על לב העושים במלאכה בשעת העשייה. רעיונות אלה ידריכו אותם ואליהם יכוונו את ליבם".

רוצה לומר, שבניית המשכן איננה רק מעשה ארכיטקטוני ומעשה פיזי של בניה. למשכן עצמו ולכל אחד מפרטיו ישנה משמעות סמלית. וכדי לצקת תוכן בעל משמעות לתוך החומר צריך אנשים שיש להם "חכמת לב". אמנים ולא רק "סתם" אומנים.

אומן הוא זה הבקיא במלאכתו. אבל מה הוא "אמן"?

אמן הוא אחד שמבטא רעיונות מופשטים באמצעות ביטויים מוחשיים – ציור, צילום, צליל, מילה.

אני רחוק מלהיות מבין גדול באמנות. ועדיין, אחת מיצירות האמנות שהותירו עלי את הרושם הרב ביותר היא הציור Impression, Sunrise של קלוד מונה.

Monet_-_Impression,_Sunrise

הציור הזה של מונה, שתלוי אצלי במקום מרכזי בכל מקום בו אני מתגורר ב-15 השנים האחרונות, מבטא עבורי רעיון שנוגע בי עמוקות: איזשהו גבול מעומעם בין נפרדות לשייכות, בין בדידות למקושרות, בין התבוננות לזרימה.

יצירות אמנות מפעימות אותנו כאשן הן מצליחות לתת ביטוי מוחשי לרגש שקיים אלצנו גם, ובייחוד אולי, אם אנחנו לא מצליחים להגדיר אותו.

באותה מידה גם אמונה היא אמנות (ואולי הדמיון הפונטי לא מקרי). היא רעיון מופשט שאנחנו מנסים לתת לו ביטוי מוחשי באמצעות מעשינו היום יומיים.

אמונה איננה תורה מדעית, מערכת של חוקים או תביעות מוסריות. היא רעיון שבבסיסו עומדת התפיסה שיש משהו גדול ממני. תפיסה שיש בה מידה רבה של ענווה ולכן אולי היא קשה לאדם המודרני השקוע כל כך בעצמו.

הצורך באמונה הוא צורך נפשי. חייו של אדם הם בסופו של יום סיפור די טרגי. או במילותיהם האלמותיות של הפינק פלויד ב-Time:

And you run and run to catch up with the sun"

but it's sinking, racing around, to come out behind you again

The sun is the same in a relative way

"but you're older, shorter of breath, and one day closer to death

בקיום האנושי יש ממד מייאש, לכאורה, של אקראיות וארעיות. קורותיו של אדם אינם צפויים ואינם נמצאים במתאם מובהק כלשהו עם מעשיו. היכולת שלו להשפיע עליהם הרבה יותר מוגבלת ממה שהיה רוצה להאמין או מוכן להודות. והכי גרוע – שהם יכולים להסתיים בכל רגע, ללא כל הודעה מוקדמת ובלי שום יכולת לערער או להשפיע על כך.

ובתוך הכאוס הזה צריך אדם להיאחז במשהו. האמונה היא ניסיון לצקת סדר בקיום האנושי. ולכן לאמונה, מעבר לכל הביטויים המעשיים שלה, יש בראש ובראשונה משמעות רגשית, מופשטת. והתפקיד של עבודת האמונה שלה היא לתת ביטוי מוחשי לאותה משמעות.

ולכן חוזר הכתוב שוב ושוב על המילים "חכם לב" במלאכת המשכן. כי בלי ה"לב" לחכמה אין משמעות.

ואמונה שאין בה לב, שהיא מצומצמת אך ורק לידי ביטוי מוחשי טכני, אין לה תכלית.

שבת שלום.

בלי משחק מקדים
פרשת ויקרא - ההבדל בין הקרבה לנתינה