פרשת שמיני – דחיית סיפוקים

הגבול בו ההנאה הופכת לגרגרנות

15621604_10154774369857482_2870617310350239411_n

לְהַבְדִּיל, בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר; וּבֵין הַחַיָּה, הַנֶּאֱכֶלֶת, וּבֵין הַחַיָּה, אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל

בפרשת השבוע אלוהים מציג למשה את דיני הכשרות. אילו בהמות, עופות ודגים מותר לאכול, ואילו מהם טמאים ואסורים במאכל.

האיסור על אכילת חיות מסוימות איננו ייחודי רק ליהדות. הוא קיים, למשל, גם באסלאם. גם שם, לדוגמא, נאסר על אכילת חזיר. מה שהוביל, ייתכן, לטענה שהאיסורים האלה מקורם בריאותי.

אין ספק שהקפדה על שחיטה בתנאים מסוימים והימנעות מאכילת חיות בעיתיות מבחינה הגיינית יש בו הגיון מטעמי בריאות הציבור. אבל האיסורים, כפי שהם מופיעים בפרשתנו עוד לפני הגדרות הנרחבים שהוסיפו חז"ל, הם מקיפים ונרחבים וקשה לחפוף אותם אחד לאחד לטעמי בריאות.

בעוונותיי אני רחוק מלהקפיד על כל תרי"ג מצוות. אבל על דברים מסוימים, ביחוד בענייני כשרות, אני משתדל כן להקפיד עד כמה שניתן. החבר הטוב ביותר שלי בתקופה בה חייתי באנגליה היה בחור צ'ילאני בשם טיטו שאהב מאוד בשר חזיר. כל פעם שהיה מתענג על איזה סנדביץ' 'חמון' היה תמהה איך אני יכול להרשות לעצמי לוותר על התענוג הזה. "טיטו", היית עונה לו, "אני מפסיד מן הסתם כל כך הרבה דברים בחיים, אז עוד אחד… לא נורא".

ענייני מאכלות אסורים, כמו הגבלות אחרות שהתורה מציבה על התאוות שלנו ונגיע אליהם בפרשות הבאות, קשורים בעיניי לעניין של דחיית סיפוקים.

הנושא הזה של דחיית סיפוקים רלוונטי במיוחד בחברה בת זמננו. זכינו לחיות בעידן של שפע. שבו היכולת והזמינות לממש את התאוות שלנו גדולה כנראה מאי פעם. למעשה, זה אפילו ערך – ליהנות מהחיים. לנצל עד תום את היכולת לספק את התאוות שלנו.

אז מה שייך כאן דחיית סיפוקים?

ובכן, לטעמי, דווקא היכולת לדחות סיפוקים מגבירה את היכולת ליהנות מסיפוק התאווה. כשאתה מוגבל באופן שבו אתה יכול לספק את תאוותיך, אתה נהנה ומעריך יותר כאשר כן באפשרותך לספק אותם. כל מי שמעשן ולא עושה זאת בשבת יספר לכם וודאי שהסיגריה המתוקה ביותר בשבוע היא זו הראשונה במוצאי-שבת.

ללא כל גדר, ללא מגבלה, הגירוי לתאווה מוקהה והיכולת לספק אותה הופכת קשה יותר ויותר עד בלתי אפשרית. אם תאכל כל יום סטייק אנטריקוט מהר מאוד תרצה להקיא מזה.

העובדה שאנחנו חיים בזמן שבו המגבלות, המציאותיות והחברתיות, על סיפוק התאוות, היטשטשו עד מאוד, דווקא הופכת את עניין היכולת לדחות סיפוקים למאתגרת יותר. האחריות כעת מוטלת על האדם עצמו לקבוע את הגבול בו ההנאה הופכת לגרגרנות.

שבת שלום.

שבתרבות - בנות, הסוף. דור ה-Y, הסוף?
משחקים תשעים דקות ובסוף כולם מפסידים

78 Comments

רק משהו קטן 22 באפריל 2017

בהחלט איפוק מוביל לסיפוק במעין חריזה שכזו . פשוט קצת חורה לי הקישור בין שמירת כשרות לדחיית סיפוקים . ביהדות מקורם של איסורים אלו לא נובע מטעמי בריאות. חזיר למשל חיה מאוד הגיינית לעומת כבש , יש לה המון יתרונות במיוחד לתקופה בה נרשם האיסור . נכון גם לשאר החיות האסורות למאכל . רק על החלב והבשר יש איזה הצדקה בריאותית שמאוד תלויה בסוג החלב המעורבב וגם יותר נכונה לימינו אנו בו החלב מפוסטר . מקור האיסור הוא מוסרי שמדבר בעצם על הניצול ה״ציני״ שך בני האדם בחיות המשק שלהם , איסור שבעיני מקורו יפה מאוד אך פחות רלוונטי בחיינו אנו . עכשיו אחרי שביטלנו הסברים רפואיים מה בעצם הסיבה לשלל האיסורים על האדם , האם בכדי לגרום לו להנות משאר דבריו או למשל לשלוט בו ולהבדיל אותו משאר החברה . הבדלה זו משאר החברה זה משהו נפוץ מאוד בכל אחת משלושת הדתות "מונותאיסטיות״ ( נצרות לא בדיוק כזו ) . אדם יכול להנות מחזיר לאחר שמנע מעצמו חזיר במשך שבוע/שנה כמו שאמרת על הסיגריה . קשה לי לקבל את דעתך שחוקי ההבדלה האלו נכתבו על מנת לשדרג את נפשו של האדם דרך דחיית סיפוקים ( מדובר על ביטול סיפוקים יותר) מאשר להבדילו מאדם בעל דת וסט ערכים שונה כהרגלן של דתות.

איציק אלפסי 22 באפריל 2017

אני מסכים. המטרה היא להבדיל בין בני ישראל לבין שאר העמים ואלוהים חוזר על זה מספר פעמים "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי;".
מה שניסיתי לומר זה שעבורי, בזמן שבו, כפי שציינת, העניינים הבריאותיים והאחרים פחות רלוונטיים, מה שאני יכול לקחת והדרך שבה אני יכול להתחבר לענייני הכשרות הוא מהמקום של דחיית סיפוקים.

רק משהו קטן 22 באפריל 2017

סבבה אני חושב שביימנו אנו דחיית סיפוק נהפכה למשהו גס בתרבות האינסטנט . השאלה שלי האם ההבדלה הזו בימינו עדיין יש לה מקום ?

NoOne 22 באפריל 2017

חזיר זה אוברייטד, זה פשוט זול וזמין כי הרבה יותר קל לגדל חזירים מבקר.
אבל לובסטר, איך אפשר לחיות בלי לובסטר

רק משהו קטן 22 באפריל 2017

באותה קלות שאפשר לשמור נגיעה ולעטות בורקה . יש כח עליון שמכתיב ומנתב , הופך את החיים לפשוטים יותר ;)

Matipool 22 באפריל 2017

1. לא אוברייטד. הסטייקים טעימים ( אם כי לא ברמה של אנטריקוט או פילה בקר ) ומבחינת הנקניקים – אין מה להשוות בכלל לטובת החזיר.
2. קראתי לא מזמן מחקר על זה שבשר חזיר יותר בריא לנו מבשר בקר.
3. למה לעזאזל סטייק אנטריקוט טרי עולה 140-160 ש״ח לקילו וסטייק לבן רק 40 ש״ח ?

yaron 22 באפריל 2017

תודה איציק,
להרבה מצוות יש הסברים רוחניים ובמקביל בריאותיים ודיני הכשרות הם דוגמא מובהקת.
עד היום, כל צייד לא יעז לאכול חזיר בר לפני ששלח את הכבד לבדיקה במכון הווטרינרי.
סרטנים למיניהם יכולחם להיות מאוד מסוכנים וגם היום, בכל העולם המערבי הם אסורים לנשים בהריון למשל.
משגיחי כשרות אמיתיים עד לפני 100-200 שנה היו השירות הווטרינרי העתיק בעולם. הם ידעו לזהות מחלות וסכנות אמיתיות הרבה לפני שהמדע המודרני נוסד.
כל זה לא סותר ולא ממעיט בערך הפירוש והמשמעות הרוחניים.
עפ"י הקבלה, גם לסיפורים וגם לדמויות יש משמעויות רוחניות מקבילות לסיפור הפיזי.
אברהם למשל מייצג "חסד". לא אכנס כאן למשמעות המדוייקת של חסד (קטונתי) אבל לסיפורים עצמם ללא המשמעות הרוחנית שלהם אין את אותו ערך ואותה משמעות.

אמיתי 22 באפריל 2017

וואלה לא מסכים. ציידים בכל העולם ובהרבה תקופות אכלו חזירים
בכייפ שלהם. ושרדו. זה כמו המזוזות ועוד דברים כמו שאיציק מציין.
להבדיל אותנו מהגויים. נטילת ידיים אולי זו דוגמא טובה למשהו בריאותי..
אגב עד כמה שאני יודע בשר חזיר (צייד) צריך חודשיים במינוס 20 בגלל
וירוס מסויים. בשר לא מדהים בלשון המעטה

yaron 22 באפריל 2017

תקרא על טריכינוזיס.

אמיתי 22 באפריל 2017

לא צריך לכנות בכינויים רק כי לא מסכמים

yaron 22 באפריל 2017

זה מתוך ההנחיות של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות.
לבשר חזיר יש הנחיות מיוחדות ונוספות בשל "שהרונית":
את הבדיקה הוטרינרית של בשר חזיר-בר יבצע הרופא הוטרינרי לפי ההוראות שבתוספת הראשונה.
5. (א) נמצאה שערונית בבשר שנבדק, תושמד הגופה על אבריה.
(ב) נמצא בבשר שנבדק מחלה או פגע שאינו שערונית, ינהגו בבשר בהתאם לאמור בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד–1964.
הרופא הוטרינרי חייב לשים לב, באופן מיוחד, לאבחנת מחלת השערונית (טרכינוזיס) ולבדוק כל גופה בהתאם להוראות."

שוחט יהודי (אמיתי, כמו שהיה לפני שהיו שירותים ווטרינרים) מסוגל לאבחן מחלות בבקר כשר ובשילוב עם בישול כשר הסיכוי למחלות קשות כמעט אפסי.
אין דרך לגלות שהרונית ללא בדיקות של השירות הווטרינרי.

מיקו G 22 באפריל 2017

אני דווקא שמעתי שהמקור הוא העובדה שהחזיר אוכל את אותו האוכל של בני האדם, ובסביבה דלה במזון כמו המדבר שממנו היהודים והמוסלמים מגיעים אז אין מקום לחיה שצריכה לאכול את האוכל שלך.

איציק 22 באפריל 2017

אני לא יודע אם זה נכון, אבל זה ההסבר הכי משכנע שקראתי עד היום.

באבא ימים 22 באפריל 2017

לא נראה לי. אם אין חזירים, למה צריך איסור על לאכול אותם?

איציק 22 באפריל 2017

אם אין חזירים, איך אסרו אותם. כלומר צריך לחזור לשפנים. עד כמה שאני מבין, היו חזירים בארץ כנען.

תומר חרוב 22 באפריל 2017

אני שמעתי שבשר חזיר דומה במראה ובטעם לבשר אדם אז האיסור הוא כדי להילחם בקניבליזם.

מיקו G 22 באפריל 2017

כדי לדעת את זה אתה צריך לדעת מה הטעםשל בשר אדם, ואז אתה גם אוסר את זה. קצת צבוע לדעתי.

איציק 22 באפריל 2017

איציק תודה,
אם זה הפרוש שלך לסיבה אז בסדר גמור, זה מקל עליך לשמור כשרות מבחירה. אם זה פרוש מקובל, אז היכן הדוגמה האישית? אילו סיפוקים האל דוחה כדי לשפר את עצמו וליהנות יותר ממעשיו? הטיעון של אל לנו לשפוט את אלוהים במושגים התפיסתיים שלנו, לא מקובל עלי (הערה זו נכתבה למגיבים למיניהם שאוהבים להשתמש בטיעון זה).

Amir A 22 באפריל 2017

אני לא מצליח להבין מדוע דווקא הכשרות תפסה כזו עוצמה בישראל המודרנית. אנשים שמחללים שבת על ימין ועל שמאל, שכל השנה מתכננים את מסע האופניים האפי של יום כיפור, וגם כאלו שהפעם האחרונה שהם ראו בית כנסת מבפנים היתה בבר מצווה של הבן של הבן-דוד השלישי מצד החותנת, פתאום חוטפים התקף אפילפטי כשהם רואים בתפריט של איזו מסעדה סטייק שטוגן ברוטב חמאה. שלא לדבר על צלעות חזיר (רחמנא לצלן).
כאילו, מה הקטע שלכם בדיוק?

Ljos 22 באפריל 2017

לדעתי – בחירה רנדומלית, שככל שהפכה פופולרית נהייתה פחות רנדומלית, של שמירה של דבר אחד לפחות מסורתי כחלק מניסיון לשמור על קשר לזהות שלאט מתרחקים ממנה או שאופייה השתנה עם הזמן.
משהו בסגנון אמריקאים יהודים ששולחים את הילדים שלהם ללמוד עברית.

באבא ימים 22 באפריל 2017

מילא זה. מה בדבר זה שהמנהג שהכי תפס, זה שגדולי החילונים, שונאי הדת, זוללי הנבלות והטריפות מקיימים אותו הוא דווקא המנהג הברברי והאלים ביותר של היהדות? אולי זה בגלל שעושים את זה למישהו אחר.

אסף כלשהו 22 באפריל 2017

פלוס מלאנתלפים (ומינוס ערלה)

Amir A 22 באפריל 2017

מילה הוא מנהג חד פעמי, אשר כפי שציינת נעשה למישהו אחר שלא מסוגל בכלל להביע את דעתו על המעשה. שמירת כשרות הוא משהו שאדם עושה לעצמו יומיום. מבחינת הדיסוננס הקוגנטיבי אני לא בטוח שהנקודה שלך תופסת.

צביקה 23 באפריל 2017

יותר ברברי משחיטת בעלי חיים, פשיטת עורם כשהם חיים וכו' וכו'? אני בספק.
עניין הקפדה על מצות ברית מילה הוא פשוט, זה סמל לכך שאתה יהודי, סמל שא"א לטשטש אותו. כנראה שגם אנטי דתיים מבינים זאת.
ראיתי לפניי מספר שנים את הסרט אירופה אירופה, שם מסופר על יהודי שהתחזה לגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה וזה למרות שהיה מהול, בסוף הסרט הוא מספר על כך שלמרות מה שהוא עבר לא היה לו ספק שהוא הולך למול את בניו.
והמשפט "אולי זה בגלל שעושים את זה למישהו אחר" לא מדויק הרי אין כמעט גרים שלא נמהלים, אפילו כאלה שאינם מקפידים (בהמשך) על קלה כבחמורה.

איציק 23 באפריל 2017

צביקה, אני בטוח שאפשר למצוא סממן אחר שיהפוך ליהודי. למשל שרשרת עם מגן דוד או חמסה. פחות אכזרי, אפשר להוריד כשמסוכן. למה לא? סתם כי זה מה שבא לו?

צביקה 23 באפריל 2017

יש כבר (בנוסף, לא במקום) כיפה, האם היית מוכן להחליף? אני לא.

איציק 23 באפריל 2017

כיפה זה סממן דתי, לא יהודי.

צביקה 23 באפריל 2017

צודק, אז תפילין.
אגב גם על תפילןי אנשים שומרי מסורת מקפידים הרבה יותר מאשר מצוות אחרות, וזה כנראה גם בגלל שזה אות (וגם לא קשה במיוחד :-) ).

איציק 23 באפריל 2017

גם תפילין זה סממן דתי. חילוני לא מניח תפילין.

צביקה 23 באפריל 2017

אני מכיר חילונים (יותר מסורתיים) שמניחים תפילין.
אבל בכל אופן, למה להשאיר את התפילין כסממן דתי ולא יהודי, הרי הרבה הרבה לפני שנוצרו ההבדלים בין דתיים לחילוניים הנחנו תפילין, ומדוע להשאיר זאת רק לדתיים, אמנם לתפילין אין את הכוח של ברית (כי אפשר להפסיק להניח), אבל עדיין יש מספיק כוח כדי למנוע (בצורה מסוימת) התבוללות.

איציק 23 באפריל 2017

אני לא משאיר את התפילין כסממן דתי, הוא כזה. מצד אחד, מהתורה אתה צריך לשים תפילין על הראש ועל היד ולמלמל משהו שההוא שבשמיים הורע לך לעשות, ללא קשר אם יש לכך משמעות בעיניך ובאם לאו. דבר שני, אתם דוחפים לנו אותו בכל כניסה לקניות, ברכבת, בכיכרות כדי שגם נמלמל ואלי נשים צדקה לכאלו שאינם מעוניינים לעבוד. תפילין זה אחד הסממנים שבאמצעותם החרדים מנסים לאנוס אותי. בטח לא אקח אותו כסממן יהודי (לפחות לא כסממן לטובה). לדידי הסממן, אם יש צורך בו בכלל, צריך להיות אישי ולא קבוצתי. מישהו תולה חמסה בבית אחר מנורה. אני הלכתי המון שנים עם מגן דוד (תמיד מתחת לחולצה ולא מעל, כי זה אישי), עד שאבד לי ומאז אני בלי.
מעבר לכך, למה חשוב לך הסממן, למה זה לא יכול להיות פנימי? האוסטרלי הוא אוסטרלי כי כך הוא מרגיש. ירצה ישים מצנפת עם קנגורו, ולמחרת מכנסי בוקסר עם דגל באחוריו וראש ממשלתו מקדימה. כך גם שאר האומות הנורמליות. למה דווקא אנחנו צריכים סממן, ורצוי כזה שיכאב, או ינכר עיניים?

צביקה 23 באפריל 2017

איציק
אני חושב שאתה ממש לא מכיר את החברה החרדית.
אלה שמניחים לאחרים תפילין הם חב"דניקים, הדבר האחרון שאפשר לאמר עליהם זה שהם מעודדים בטלה, הם (כמעט) כולם עובדים.
והמשפט "מנסים לאנוס אותי" לא ראוי, בטח לא כשאנו דנים (בין השאר) על בעיית אלימות (תסכים איתי שגם אלימות מילולית היא בעייתית).

לגביי עמים אחרים אז אני אצטט אותך מכתבה אחרת (החידון של דורפן).
"כל העמים לא קיימים עד שפתאום הם קיימים. הפלסטינים זו פיקציה שעכשיו כולם מחשיבים כעם, אפריקה חולקה מלאכותית שבכול מדינה יש המון שבטים שנלחמים אחד בשני עד היום במקומות רבים, איטליה זה איחוד מלאכותי של אלף ואחת פיסות. גם רוסיה לפני היותה רוסיה הייתה רוס (שקייב הייתה בירתה), ולפני זה היו שבט ויקינגים בשם רוס. אז המושג מלאכותי בנוגע לעמים הוא מלאכותי בפני עצמו."
העם היהודי קיים הרבה יותר שנים מהעמים האחרים (והם גם היו הרבה זמן מיעוט בין עמים אחרים), יכול להיות שזה למרות מצוות כמו ברית מילה ואולי בגלל, קטונתי אבל לי נראה שזה בגלל.
ואני (ונדמה לי שגם אתה, אחרי הכל נדמה לי שמהלת את בינך) רוצה לשמר את העם הזה במתכונת הזאת, ולא במתכונות אחרות.

איציק 23 באפריל 2017

אני ממש רוצה לשמור על העם הזה במתכונת אחרת. חופשיה מדת ומלאה במורשת והיסטוריה. תרומה עולמית בכול התחומים ולא נשארת מאחור במנהגים אפלים שעבר זמנם. התורה אמורה להיות תורת חיים, כזו שגם מתאימה את עצמה לחיים ולא כופה סטגנציה, בורות וחשכה.

צביקה 23 באפריל 2017

אני מסכים איתך שהעם היהודי הוא לא מושלם ואכן הייתי מתקן את עניין הבורות והחשיכה, ומוסיף תרומה עולמית בכל תחומים (אנחנו תורמים מספיק כבר עכשיו אבל תמיד אפשר עוד), אבל ממש לא מצטרף לחופשיה מדת, כי לדעתי אין לנו הרבה סיכויים לשרוד כעם ללא דת (ראה את ההתבוללות ברוסיה).
אבל גם אתה כותב שאתה רוצה 'לשמור' על העם הזה במתכונת אחרת, איך משנים לפי שיטתך אני מבין, אבל איך שומרים? ואיך גורמים לכך שצאצאינו יישארו יהודים? אשמח לדעת.

איציק 23 באפריל 2017

אשמח אם צאצאינו יישארו יהודים, אך לא במתכונת שלך. אם יש זוג, אחד יהודי ואחד קטול (לא משנה לי מי) והם רוצים להחשב יהודים מבחינתי זה בסדר ואני לא נכנס לבלבולי מח של התבוללות.

צביקה 23 באפריל 2017

מה זה להיחשב כיהודים? אתה רואה את זה מחזיק עוד 100-200 שנה?
ועם יד על הלב, אם יש לך שתי אפשרויות (אני לא מאחל לך אף אחת מהן) או שכל צאצאיך יהיו דוסים כמוני (לא כמו אלה ממאה שערים, כמוני), או שכל צאצאיך לא יהיו יהודים בכלל (אפילו לא להיחשב כיהודים) במה תבחר?
אני מעדיף שצאצאי יהיו כמוך (בלי לזלזל, אנחנו פשוט רחוקים האחד מהשני בצורת החיים) מאשר לא יהודים בכלל.

איציק 23 באפריל 2017

זו הנקודה, שצאצאי מבחינתי יישארו יהודים. מבחינתך לא. את זה אני רוצה לשנות. וכמובן, מאד רצוי שלא יהיו דוסים כמוך (בלי להעליב). אני לא צריך הכשר דתי מאיזה צד ומאיזה זווית הם יהודים.

צביקה 23 באפריל 2017

אני לא דואג לצאצאיך, אני בטוח (ב-99%) שהם יישארו יהודים גם מבחינתי.
יאללה אני צריך לזוז ללימודים, שיהיה שבוע טוב.

באבא ימים 23 באפריל 2017

הרג בעלי חיים איננו מנהג יהודי. שחיטת בעלי חיים נחשבת לדרך ההומאנית להרוג בעלי חיים. כל עוד כאנושות לא הכרנו בעובדה שאנחנו לא צריכים להרוג בעלי חיים כדי להתקיים. הצורך הזה מובן בהקשר הזה. זה צורך שנתפס כקיומי.

המילה לעומת זאת איננה צורך קיומי. זה גרימת כאב מיותר ליצור חסר ישע שלא זו בלבד שהוא לא נתפס כנחות ממך בשרשרת המזון, זה גם היצור היקר לך ביותר בעולם (או לפחות אחד מהם). אני מבין למה דתיים מקיימים את זה (במסגרת ההבנה שלי שיש אנשים שתמונת המציאות שלהם שונה משלי). אני לא מבין למה חילוניים מקיימים את זה.

צביקה 23 באפריל 2017

באבא
א. דיברתי על ברבריות פחות על הומניות.
ב. אני חושב הפוך ממך, אני דווקא יותר מבין למה חילונים עושים ברית, כי לאדם דתי רוב הסיכויים שלילדיו לא יהיה צד אפילו להתחתן עם לא יהודיים, לעומת זאת לאדם חילוני (שלא רוצה שילדיו יתחתנו עם לא יהודיים, כמובן) יש הרבה יותר סיכוי שילדיו יימצאו את עצמם בחברת לא יהודיים במהלך חייהם, וברית היא הדרך הטובה ביותר לגרום להם להימנע מהתבוללות, הרי קשה למצוא לא יהודיים שיסכימו למול את בניהם.

אלכס(אחר) 24 באפריל 2017

צביקה, המשפט האחרון שלך בסעיף ב' שגוי, בארה"ב ישנה כמות לא מבוטלת של מילות בקרב לא-יהודים (נוצרים ברובם המכריע, כמובן) וזה נפוץ למדי. הסיבה שניתנת למילה בקרב האוכלוסיות שעושות זאת הוא רפואי.

shadow 25 באפריל 2017

אחד ההסברים המוזרים ביותר ששמעתי ללמה ליקצוץ לתינוק את הבולבול.

אני אתן לך הסבר אחר רובם עושים את זה מהרגל חלק מפחד להיות שונה, כלומר "לא יהודי" למרות שיהודי עד כמה שידוע לי זה מלידה, וחלק לא מעוניינים שילדיהם יסבלו הצקות שזה בערך אותו דבר כמו הדוגמא הקודמת רק מנקודת מבט שונה.

העיניין הרפואי כמו שהזכיר אלכס הוא בהחלט מוטיב אצל חלק מהאנשים שלא מצאו את התירוץ הנכון ללמה לעשות דבר כזה נוראי.

חשוב לציין שהעיניין הרפואי הוא בולשיט אחד גדול ומומצא כדי לנקות את המצפון ולהתמודד עם העידן החדש (זה בולשיט שמקודם כבר כמה עשורים).

yaron 23 באפריל 2017

זאת באמת שאלה מצויינת. אני מכיר הרבה "שבדיעבד" לא היו מלים את בניהם אבל רק מקרים נדירים שבאמת ויתרו על ברית מילה.

yaron 22 באפריל 2017

אמיר,
אני לא אוכל חזיר. לא יודע בדיוק למה, יום אחד החלטתי ומאז זה כך.
אני אוכל פירות ים.
בלי קשר, ברגע שמגלים שבהרבה מהדברים יש הגיון זה הופך את הסיפר למעניין יותר.
תשאל כל דיאטנית למה לא מומלץ לערבב בשר עם חלב ותקבל הסברים מצויינים.
אפילו מצווה פשוטה כנטילת ידיים, כשאתה חושב על מתי היא ניתנה ומסתכל עליה בצורה מאוד נקייה היא המלצה מצויינת להגיינה בדיוק כמו שאנו מקפידים עם ילדינו שישטפו ידיים לפני האוכל.

Amir A 22 באפריל 2017

אני מעדיף לשאול מדענים מאשר לשאול דיאטניות.

Amir A 22 באפריל 2017

או לשאול מדעניות כמובן על פני דיאטניות. אנחנו לא מפלים על רקע של מגדר.

אמיתי 22 באפריל 2017

אני חולק על הגישה שלך ירון. כשרות זה דבר קשה לשמירה שמכביד על החיים וכמו הרבה מצוות לא מעוגן במציאות משום ערכו לאדם מבחינה פיזית. ערכה של הכשרות היא רוחנית

דיזידין 22 באפריל 2017

כמו שערכן של מלקות בגב היא רוחנית.

אבל כרגיל, אני הולך איתך:
הערך של האיסור הוא רוחני.
אבל התוכן של האיסור פחות משנה.
הערך הוא בקיום המצווה, בפעולה.

אמיתי 22 באפריל 2017

נכון. ומתי בפעם האחרונה מישו קיבל מלקות?
אפשר וצריך לבקר את הדת והדתיים. לא צריך לסלף

צביקה 23 באפריל 2017

האם לא הכית את ילדיך אף פעם?
כשהייתי ילד אבי הכה אותי לשם חינוך, כיום אני מודה לו על מכה ומכה.

Amir A 23 באפריל 2017

בחיים לא הרמתי יד על הילדים שלי. לא מכה, לא דחיפה, לא כלום. והמשפט "חוסך שבטו שונא בנו" הוא אחד הבזיונות שבמסורת היהודית.

shadow 23 באפריל 2017

מה? למה להכות את הילדים? אתה מניח מראש שהם טיפשים או לא מבינים? שאלימות היא הדרך לגרום להם להבין? תסלח לי אבל אתה לא מבין בחינוך.

בין חינוך לאלימות אין שום קשר. אלימות היא תוצר של חוסר בחינוך.

איציק 23 באפריל 2017

אם תרצה עוד מכות, אפשר לסדר לך. אם זו הדרך שלך ללמוד, נזרום אתך ונלמד אותך דברים שמעולם לא ידעת, במיוחד על האנטומיה של גופך.
נ.ב.: לא אנחנו נהייה המכים, רק נמצא כאלו שמוכנים לעשות זאת.

צביקה 23 באפריל 2017

אמיר
מצטער אבל אינני מסכים איתך, יש מקרים (קיצוניים) שאין ברירה אלא להכות, למשל ילד שמרביץ אחותו הקטנה ולא מפסיק למרות כל העונשים האחרים.
צל
גם אני לא חושב שאני "מבין בחינוך" ולו בגלל שאף פעם לא חינכתי.
איציק
תודה על ההצעה :-) , אבל אני לא מעוניין, רק הורה שאוהב באמת את ילדיו מסוגל להכות אותם ללא שום כוונה רעה.

אמיתי 23 באפריל 2017

צביקה זה איום ונורא. להרים יד על ילד זו אכזריות. חוסך שיבטו שונא בנו לא אומר להכות. אלא לחנך.

איציק 23 באפריל 2017

תאמין לי צביקה, אני אמצא כאלו שיכו אותך חזק מאד ללא כונה רעה כי אם כתרומה לחברה. מה שאתה אומר זה מאד שגוי, ואולי ההצעה שלי כאקט חינוכי ילמד אותך דבר או שנים.

צביקה 23 באפריל 2017

אמיתי
גם לגרום לילד להבין שלהכות את אחותו הקטנה זה לא דבר כלכך נורא זה אכזרי.
ורוב שיטות ודרכי החינוך הן "אכזריות" למסתכל מן הצד, אין מה לעשות.
כשהייתי נער יצא לי לראות ילד שמקלל (נדמה לי אפילו מכה) ומשפיל את אביו ברחוב, זה היה מחזה מאוד לא נעים שנצרב בזכרוני, לדעתי ילד כזה (בן תפנוקים) גודל להיות מאוד אכזרי, הרבה יותר מילד שבמקרים קיצוניים חוטף מכה או שניים.
וכמובן אזכיר שוב, מכה היא המוצא האחרון, רק לאחר שניסו את כל השיטות האחרות, וגם רק בנושאים מאוד קריטיים.

לפני פסח נערכו הפגנות של "הפלג הירושלמי" שכללו חסימות כבישים ועוד, האם גם פה אתם חושבים שהדרך שבה פינו אותם (פרשים, סילוני מים ועוד) היא אכזרית והיה צריך פשוט לנסות בצורה יפה לשכנע אותם שלא לחסום כבישים?

צביקה 23 באפריל 2017

איציק
ההלכה אומרת שרק להורה מותר להכות את ילדיו, וזה לדעתי בגלל שרק הוא יכול לעשות זאת לשם חינוך בלבד, וגם להורה (אין לי מקור לכך, אבי לימד אותי זאת בצעירותי, ואני סומך עליו) אסור להכות את ילדו כשהוא מגיע לגיל שהוא יכול להכות אותו בחזרה (לפני עיור לא תיתן מכשול), אז ההצעה שלך אינה כלכך רלוונטית לחינוך ע"פ דרכי, אלא א"כ מדובר בחישול פיזי (אומנות לחימה) אבל אין קשר לחינוך.

איציק 23 באפריל 2017

קודם כל הרבי בחיידר היה מרביץ לילדים. שמעתי זאת במו אוזני מסבי וממקורות אחרים. כלומר כל הרבנים לא מכירים את התורה.
שנית,יש משהו פחדני במה שאתה קודם. אני ארביץ לחסר ישע, ברגע שהוא יכול להחזיר, אני מפסיק כי זה יכול לעלות לי. איכס.

צביקה 23 באפריל 2017

הרבנים בחיידר פעם היו באמת מחנכים לשם חינוך לפי מה ששמעתי, אבל בכל אופן אני מסכים שיש בעיה ברבה שמרביץ לתלמידיו כי לא כולם כאלה. רובם אפילו לא כאלה בשונה מהורים.
דווקא את המכה שחטפתי מרבה בחיידר (סטירה פעם אחת) אני ממש לא חושב שהייתה במקום, בשונה מאבי כך שכנראה זה ההבדל.
ולא הבנת את הבעיה בלהרביץ לילד שיכול להחזיר, הבעיה היא לא שהוא יכול להחזיר לאביו, אלא שבגלל שהוא יכול להחזיר לאביו אין שום ערך למכה לשם חינוך, הרי זה בדיוק ההיפך מחינוך.

איציק 23 באפריל 2017

אם אין ערך במכה למי שיכול להחזיר, על אחת כמה וכמה אין ערך למכה למי שאינו יכול לעשות זאת!!!

Amir A 23 באפריל 2017

צביקה, לאלימות אין שום ערך בחינוך. הילד שמכים אותו לא חושב לעצמו "אה, מכים אותי כי ניסו את כל השיטות האחרות והן לא עבדו". הוא חושב לעצמו (או לפחות לומד) ש"וואלה, להרביץ זו דרך להשיג לעצמי מה שאני רוצה".
אירוני שלכל תפקיד כמעט בחיים אנשים צריכים לעבור מבחנים על גבי מבחנים ולהראות שיש להם לפחות תואר ראשון. רק להורות, אולי התפקיד החשוב ביותר בחיים, לא צריך שום הכשרה. (ובשביל אמיתי אני אומר שמבחינתי כל הטבה שהורה מקבל בזכות הילדים כמו נקודות זכות במס הכנסה, קצבת ילדים או לא יודע מה, צריכה להיות מותנית בהשתתפות בקורסים להורות. לא כאלו שיגידו לאילו ערכים לחנך את הילדים אלא לכאלו שילמדו הורים להתמודד עם מצבים קשים על מנת שלא יכו את ילדיהם מתוך חוסר אונים).

צביקה 23 באפריל 2017

אמיר
המשפט "הוא חושב לעצמו (או לפחות לומד) ש'וואלה, להרביץ זו דרך להשיג לעצמי מה שאני רוצה'", לדעתי לא נכון, לפחות במקרה שלי, וגם לפי זה החברה שבה אני חי הייתה הופכת לאלימה, והיא ממש לא כזו.
לגביי החלק השני של תגובתך אני מסכים עם רובו, רק אומר שא"א למנוע מהורים לגדל ילדים, צריך לדרבן אותם ללמוד איך לגדל.

איציק 23 באפריל 2017

חרדים, חברה לא אלימה. הרשה לי לגחך. אתם אחת החברות היותר אלימות (כחברה) שלא מוכנים לשום פשרה..

צביקה 23 באפריל 2017

מצטער, לא הצלחתי להבין את ההקשר בין לא מוכנים לשום פשרה לאלימים.

איציק 23 באפריל 2017

חוסר ההתפשרות גורר לאלימות כגון במלחמה על סגירת כביש בשבת, או קניון, מעצר של פושע שלא הגיע לגיוס, או חנות שמוכרת בשבת או חמץ. זכור לי איזה מעשה אלים במצעד הגאווה ששורשיו היו בהסטה פרועה גם של ח"כים וגם של רבנים שלכם. גם אצל החילונים יש אלימות, אבל אצלכם היא במידה רבה מאורגנת, כזו שאומרת שפתרון כוחני זה בסדר כל עוד זה לא כלפינו, אלינו חובה להתנהג בעדינות.

צביקה 23 באפריל 2017

דווקא מהיכרות (מינימלית ביותר, ב"ה) עם אלו שמתפרעים בהפגנות חוסמים כבישים וכו', אני כן יכול לאמר ששם נהוג להכות את הילדים במידה רבה מן הצריך, לא לחינם בחברות הללו אחוז הנשירה (מתוך כעס) הוא גבוה מאוד.
לגביי מצעד הגאווה ההתנגדות היא לצעדה בי-ם עיר עם ריכוז אוכלסין דתי גבוה, אין בעיה למשל עם מצעד הגאווה בתל אביב.
ואני אשמח אם תביא ציטוטים של ח"כים ורבנים שקוראים לפגוע בצועדי מצעד הגאווה, אולי יש כאלה שקוראים להם סוטים (מונח שאני ממש לא מסכים איתו) אבל ממש לא קוראים לפגוע בהם, כי אני שמעתי הרבה שמכנים את הציבור החרדי סוטים, ולמרות שזה מאוד צרם לאוזניי, אני ממש לא יכול להאשים אותם בקריאה לפגיעה בציבור החרדי.

איציק 23 באפריל 2017

אתה יודע, גם את ביבי לא האשימו שהוא אמר תהרגו את רבין, אך עד היום הוא האשם, באם בהסטה או בפסיביות. ממנהיג רוחני הייתי מצפה ליותר מאשר ממנהיג פוליטי. האווירה של סוטים, של צריכים טיפול, וכו' יצרה אוירה אלימה. אני אישית בכלל נגד מצעדי גאווה, ועוד מצעדים שונים. אך כפי שאמרתי לא פעם, אני מוכן להלחם על זכותם לצעוד ולהתנגד לעצם המעשה בו זמנית.

Amir A 23 באפריל 2017

צביקה, אני חושב שקיימת הסכמה שסיכוייו של ילד מוכה להפוך להורה מכה גדולים מאלו של ילד לא מוכה. כמו שסיכוייו של ילד שנוצל מינית להפוך לעבריין מין גדול מסיכוייו של ילד שלא נוצל מינית. לא בדקתי את המספרים, אבל אם תרצה אשמח לחפש ולהביא לך אותם.
לגבי האלימות בחברה החרדית, לאור העובדה שלא נהוג בחברה הזו ללכת לשלטונות (משטרה או מערכת המשפט) כל טענה שלך לגבי אלימות החברה החרדית היא ריקה מתוכן. מספיק לראות את הסיפורים שצצים מדי פעם על עבירות מין בחברה החרדית ואיך מכבסים אותן בתוך הבית על מנת להבין שאין הבדל גדול בינה ובין החברה החילונית.

צביקה 23 באפריל 2017

אמיר אני חושב שבין ילד מוכה לבין ילד שקיבל מכות במקרים של התנהגות קיצונית, יש הבדל עצום.
לגביי אלימות בחברה החרדית, אני רק אומר שמי שמכיר את החברה החרדית מקרוב (לא את מאה שערים) ולא באמצעות מסך הטלוויזיה יכול לומר שמדובר בחברה מאוד לא אלימה, אני מציע לך בביקורך הקרוב בישראל לבקר בשכונות חרדיות ולהיווכח במו עיניך כמה החברה שם אינה אלימה, ובבקשה אל תבחר במאה שערים.

איציק 23 באפריל 2017

צביקה, אני מציע לך לבוא לשכונה שלי בבאר-שבע ולראות שגם היא לא אלימה. מה זה אומר? כלום!!! אלימות במקרים רבים היא בבתים, במקוואות, בפאבים. טיול ברחובות העיר זו לא אינדיקציה.

צביקה 23 באפריל 2017

איציק, אתה רומז שהשכונה שלך היא אלימה? :-)

איציק 23 באפריל 2017

ודאי, רק עובדת הימצאותי שם מוכיחה זאת.

מיקו G 22 באפריל 2017

היום זה ככה, בדרך כלל לכל אחד מהמצוות היו סיבות שצריך להסתכל בעיניים של העבר כדי להבין.

shadow 22 באפריל 2017

בדיוק. אז למה לחיות בעבר?

ר.בקצה 23 באפריל 2017

טוב, זה פשוט- זה קשור למה שראית על השולחן בבית. אם בבית לא אכלו חזיר, יש סיכוי סביר שגם אתה לא תאכל חזיר.

ירושלמי 22 באפריל 2017

לשם ההבהרה.
מקור האיסור עפ"י ההלכה הוא אינו בריאותי אלא רוחני.
הפסוק אומר "ולא תטמאו ונטמתם בם".
מכך שרשום ונטמתם בכתיב חסר במקום ונטמאתם עם א', נלמד טעם המצוה שאדם האוכל מאכלות אסורות מטמטם את נפשו ומונע מעצמו למלא את מלוא הפוטנציאל הרוחני הגלום בנפשו היהודית.

ההסבר הפרקטי לעניין איסור זה הוא יותר בגדר פרשנות להמונים, לא כדאי לאכול חזיר כי זו חיה מטונפת, בשר וחלב ביחד זה לא בריא וכו' .
אך הטעם האמיתי נובע מההשפעה הרוחנית.
זו גם הסיבה שכשרות ושחיטה עפ"י ההלכה תמיד נתפסו במהלך ההסטוריה כאיסורים חמורים מאוד, שכן השפעות על הנפש הן אלה שק'ה מאוד לתקן בדיעבד.

צביקה 23 באפריל 2017

מדויק איציק.

Comments closed