צילום: הדר אלפסי

צילום: הדר אלפסי

וַיִּהְיוּ כָּל-פְּקוּדֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְבֵית אֲבֹתָם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה–שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים

בהקדמתו לפרשת במדבר כותב ר' יצחק עראמה: "והיה המניין לגולגולתם להודיעך שאין להם עמידה וקיום במין בלבד, ככל שאר הנמצאות ההוות ונפסדות. אלא שכל אחד מהם יהיה לו חשיבות בפני עצמו כמלך וככהן. כי באמת חיבה יתירה נודעת להם בזה. וזה טעם נפלא שיזכיר כל אחד בשמו ויחסו בשווה. כי כולם שווים במעלה, ומעלת כל אחד נפרדת ממעלת חברו."

והרעיון היפה הזה של בעל העקידה הזכיר לי את דבריו של זאב ז'בוטינסקי: "בראשית ברא אלוהים את היחיד. כל יחיד הוא מלך השווה לרעהו. תמצית מלכותך או מלכותי שלי נעוצה בכך, שלא יתכן כי יהיה מישהו נעלה ממך או ממני מבחינת כבוד או מעמד."

אם אני מנסה לחבר בין הרעיונות של בעל העקידה ושל זאב ז'בוטינסקי אני מזהה כאן, נדמה לי, תפיסה מעניינת מאוד של אינדיבידואליזם.

אנו נוטים לזהות אינדיבידואליזם עם אגוצנטריות. כמשהו שמאדיר את הפרט ומעמיד אותו מעל הכלל. וודאי בעידן שבו אנו חיים – עידן ה-'i -phone, i-pad, i-mac – 'i.

אבל אינדיבידואליזם יכולה להיות תפיסת עולם מאוד שוויונית.

וכדי להבהיר זאת שווה אולי לעמוד על ההבדל בין "מיוחד" ל"ייחודי". מיוחד הוא משהו שנמדד ביחס למשהו אחר. ייחודי הוא משהו שעומד בפני עצמו.

אנחנו חיים בעידן שבו כולנו רוצים להיות מיוחדים. להבליט משהו שבו אנחנו שונים וטובים יותר מאחרים. זהו כמובן תוצר של התרבות הקפיטליסטית שמעודדת תחרות ושאיפה למקסום הרווח האישי.

אולם מעלתו של אדם לא צריכה להימדד בהיות טוב ונעלה מחברו, אלא בהיותו ייחודי.

המשמעות של "כל יחיד הוא מלך" איננה שהיחיד הוא מלך שנעלה מעל על כל השאר, אלא שהזולת הוא מלך שנעלה בדיוק כמוהו.

וממאי נפשך, אם כולם מלכים מה הופך אותי למלך?

מי שאני.

כל אדם מביא לעולם שילוב חד פעמי שלא היה כמותו ולא יהיה כמותו של תכונות מולדות והנסיבות בהן חי. וזה יוצר משהו שהוא רק שלו. ותרומה ייחודית לעולם שרק הוא יכול להשיא.

ולשם כך אין הוא צריך להיות מיוחד מאחרים, טוב או נעלה מהם. הוא פשוט צריך להיות הוא עצמו.

שבת שלום.

דיבורים גבוהים, מעשים קטנים
חוסר החלטה זו ההחלטה הגרועה ביותר