פרשת במדבר – כל יחיד הוא מלך

צילום: הדר אלפסי
צילום: הדר אלפסי

וַיִּהְיוּ כָּל-פְּקוּדֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְבֵית אֲבֹתָם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה–שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים

בהקדמתו לפרשת במדבר כותב ר' יצחק עראמה: "והיה המניין לגולגולתם להודיעך שאין להם עמידה וקיום במין בלבד, ככל שאר הנמצאות ההוות ונפסדות. אלא שכל אחד מהם יהיה לו חשיבות בפני עצמו כמלך וככהן. כי באמת חיבה יתירה נודעת להם בזה. וזה טעם נפלא שיזכיר כל אחד בשמו ויחסו בשווה. כי כולם שווים במעלה, ומעלת כל אחד נפרדת ממעלת חברו."

והרעיון היפה הזה של בעל העקידה הזכיר לי את דבריו של זאב ז'בוטינסקי: "בראשית ברא אלוהים את היחיד. כל יחיד הוא מלך השווה לרעהו. תמצית מלכותך או מלכותי שלי נעוצה בכך, שלא יתכן כי יהיה מישהו נעלה ממך או ממני מבחינת כבוד או מעמד."

אם אני מנסה לחבר בין הרעיונות של בעל העקידה ושל זאב ז'בוטינסקי אני מזהה כאן, נדמה לי, תפיסה מעניינת מאוד של אינדיבידואליזם.

אנו נוטים לזהות אינדיבידואליזם עם אגוצנטריות. כמשהו שמאדיר את הפרט ומעמיד אותו מעל הכלל. וודאי בעידן שבו אנו חיים – עידן ה-'i -phone, i-pad, i-mac – 'i.

אבל אינדיבידואליזם יכולה להיות תפיסת עולם מאוד שוויונית.

וכדי להבהיר זאת שווה אולי לעמוד על ההבדל בין "מיוחד" ל"ייחודי". מיוחד הוא משהו שנמדד ביחס למשהו אחר. ייחודי הוא משהו שעומד בפני עצמו.

אנחנו חיים בעידן שבו כולנו רוצים להיות מיוחדים. להבליט משהו שבו אנחנו שונים וטובים יותר מאחרים. זהו כמובן תוצר של התרבות הקפיטליסטית שמעודדת תחרות ושאיפה למקסום הרווח האישי.

אולם מעלתו של אדם לא צריכה להימדד בהיות טוב ונעלה מחברו, אלא בהיותו ייחודי.

המשמעות של "כל יחיד הוא מלך" איננה שהיחיד הוא מלך שנעלה מעל על כל השאר, אלא שהזולת הוא מלך שנעלה בדיוק כמוהו.

וממאי נפשך, אם כולם מלכים מה הופך אותי למלך?

מי שאני.

כל אדם מביא לעולם שילוב חד פעמי שלא היה כמותו ולא יהיה כמותו של תכונות מולדות והנסיבות בהן חי. וזה יוצר משהו שהוא רק שלו. ותרומה ייחודית לעולם שרק הוא יכול להשיא.

ולשם כך אין הוא צריך להיות מיוחד מאחרים, טוב או נעלה מהם. הוא פשוט צריך להיות הוא עצמו.

שבת שלום.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

37 תגובות ל “פרשת במדבר – כל יחיד הוא מלך”

  1. פרלה (פורסם: 27-5-2017 בשעה 05:47)

    עונג שבת. תודה רבה.
    אכן, הצורך להיות מיוחד (כמו הצורך להיות מפורסם) מטמטם את העולם.
    ומתוך הצורך הזה רואים ומסתכלים על האחר ועושים אחרת ממנו.
    במקום להביט פנימה ולעשות לפי עצמנו.
    שנזכה לעשות מכח עצמותינו ולמצות ולהצטיין במי ומה שאנחנו.

    להגיב
    • פרלה (פורסם: 27-5-2017 בשעה 05:47)

      עצמותינו=עצמיותינו

      להגיב
  2. רינוס מיכלס (פורסם: 27-5-2017 בשעה 08:35)

    לפעמים אתה מכניס מושגים וכותב עליהם במאמרים שלך בכזה ביטחון והחלטיות , תוך כדי בורות ועיוות כל כך גדולים , עד כדי כך , שמייתרים את שייכותם וסמכותם של הדברים האחרים שנכתבים במאמר

    קפיטליזם כשלעצמו אינו מעודד תחרות , ואינו מתייחס במהותו אל תחרות ,
    ובטח ובטח שלמושג ומשמעותו אין שום התייחסות להשגת רווח ( הוני ) אישי עד תום – כרווח הוני כשלעצמו , אלא התייחסות להשגת זכות הערך עצמו ( קפיטליזם = הון פרטי ) עד תום , כהשגת זכות ערכית בפני עצמה , בלי כל קשר לתסמיניה ותוצאותיה הבאים מטבעם אחר כך , בדמות הרצון הטבעי של האדם באשר הוא אדם

    להגיב
  3. אופיר (פורסם: 27-5-2017 בשעה 08:37)

    יפה איציק.

    כל מי שתקוע איתנו בפקק רוצה להגיע הביתה בדיוק כמונו, ואפילו את יום ההולדת שלנו, רחמנא ליצלן, חולקים איתנו 20 מיליון איש.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 27-5-2017 בשעה 09:49)

      באמת? בדקו את זה? (הקטע עם היומולדת)

      להגיב
      • הנץ ממלטה (פורסם: 27-5-2017 בשעה 10:36)

        חישוב פשוט של חלוקת אוכלוסיית העולם ב 365 יום בשנה. יוצא קצת יותר.

        להגיב
        • איציק אלפסי (פורסם: 27-5-2017 בשעה 11:33)

          צודק..

          להגיב
  4. איציק (פורסם: 27-5-2017 בשעה 08:59)

    לבסוף לא משנה אם תרצה להיות מיוחד, יחודי או כל דבר אחר, על הרב תמיד משתלטת תופעת העדר. כולם רוצים להיות מיוחדים באותו אופן, אותו הנזם באף, אותן התסרוקות, מתלהבים מאותם הסלב, ורוכשים את אותם המוצרים שנחשבים אין (ביו,טבעוני, ועוד). כל זה יפה בתאוריה, בפרקטיקה רובינו אוסף של דברים מאד דומים ולא כל-כך מוצלחים.
    תודה, ושבת שלום

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 27-5-2017 בשעה 09:35)

      צודק מאד
      ( חוץ ממני כמובן. כולם אומרים שאני מיוחד..)

      להגיב
      • איציק (פורסם: 27-5-2017 בשעה 09:56)

        הייתי אומר לא סתם מיוחד, אפילו חריג ל…

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 27-5-2017 בשעה 10:14)

          אימוג׳י שחרחר מסמיק אבל לא יודע למה

          להגיב
  5. צור שפי (פורסם: 27-5-2017 בשעה 09:16)

    זה מזכיר לי בדיחה ישנה על מישהו שהסתובב עם משקפי קרן של חנונים בתקופה שהנורמה היתה משקפי ג׳ון לנון (עיגולדים) ואז חברה שלו התעצבנה ושאלה אותו למה הוא לא יכול להיות נון קונפורמיסט כמו כולם.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 27-5-2017 בשעה 09:50)

      גדול :)

      להגיב
    • יואלזיניו (פורסם: 27-5-2017 בשעה 10:29)

      חובבי ז'בוטינסקי (והארי פוטר) סגרו את הפינה. משקפי קרן עיגולדים

      להגיב
      • ניינר / ווריור (פורסם: 27-5-2017 בשעה 10:49)

        עושים יותר מדי מהולדימיר הזה.

        להגיב
        • יואלזיניו (פורסם: 27-5-2017 בשעה 18:05)

          א. לא
          ב. אחלה משקפיים

          להגיב
    • באבא ימים (פורסם: 27-5-2017 בשעה 18:33)

      זה מופיע ב״לא שם זין״ של דן בן אמוץ. לא כל הבדיחה רק הביטוי ״נון קונפורמיסט כמו כולם״.

      להגיב
      • אביאל (פורסם: 27-5-2017 בשעה 22:14)

        זה משפט שמתאר במדויק את הלך הרוח הנוכחי ברחובות תל אביב.

        להגיב
    • תומרג (פורסם: 28-5-2017 בשעה 15:15)

      אני פשוט לא מבין איך אף אחד עוד לא הניח פה את זה

      https://www.youtube.com/watch?v=QereR0CViMY

      להגיב
  6. אביאל (פורסם: 27-5-2017 בשעה 22:12)

    אלפסי – הרצון להיות מיוחדים הוא לא תוצר של הקפיטליזם, אלא של המודרניות, עד אליה, מרביתה המוחלט של האנושות היתה נולדת, חיה ומתה באותו בית מגורים, כמעט כולם היו מכירים את כולם לכל אורך חייהם ולכן לא היה צורך באותה מיוחדות כי באמת כל אדם היה מיוחד מעצם זה שכולם מכירים את כל קורותיו. עם המודרניות, חברות ההמון, העיור, הטכנולוגיה, הזכויות והאפשרויות או בקיצור עלייתם של החופש והשיווין אין כבר ביכולתם של אנשים להכיר את כולם לאורך זמן ולכן כל אדם זקוק לאותה יחודיות חברתית ואיתה מגיע גם הרצון להבליט את אותה ייחודיות, זו לפחות התפיסה הסוציולוגית המקובלת בעשורים האחרונים לגבי החיפוש אחר מיוחדות.

    להגיב
  7. ישרון (פורסם: 28-5-2017 בשעה 09:54)

    איציק יש לי שאלה שלא קשורה לפוסט,
    האם יש אמת בשמועות שארגון "הכותל המערבי" זה אוהדי נורדיה שמנסים להשפיע מבפנים?
    אני לא שואל את זה בביקורת אלה להיפך.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 00:09)

      ארגון הכותל המערבי לא קשור לנורדיה, למרות שהבנתי שהיו אוהדי נורדיה שהצטרפו אליהם במשחקים האחרונים כדי לתמוך.
      בכל מקרה, כל ניסיון להילחם על דמותה של בית"ר הוא מבורך.

      להגיב
      • ישרון (פורסם: 29-5-2017 בשעה 07:17)

        תודה על התשובה, אכן מבורך בתקווה שבאמת יצליחו למשוך קצת אנשים מהמזרחי.

        להגיב
  8. באבא ימים (פורסם: 28-5-2017 בשעה 11:49)

    אני כן חושב שיש סתירה בין להיות מי שאתה לבין שיוויון ואני לא חושב שזה נכון שנדחיק אותה. אנשים שונים זה מזה באי.קיו, בשאפתנות, בחריצות, בתחומי עניין, בסדרי עדיפויות, באמונה עצמית, בשליטה עצמית. להיות מי שאתה משמעו להביא את השוני הזה לידי ביטוי. לשוני הזה יהיו תוצאות מדידות מבחינה סוציו אקונומית. כדי להיות מי שאתה יהיה שיוויוני אנחנו צריכים להגדיר מחדש את המונח שיוויון ואני לא רואה הגדרה מעשית שתעבוד כאן. באופן תיאורטי השיוויון שאלפסי מציע הוא בעצם הגדרה אינדיוויואלית- אדם שהצליח ב 100% להיות מי שהוא אינו שווה לאדם שהצליח ב 75% להיות מי שהוא וזה אי השיוויון שצריך להאבק בו. איך?

    שני קשיים נוספים ושניהם קשורים לביטוי ״להיות מי שאנחנו״.

    מה זה אומר? – מי שאמיץ שיהיה אמיץ ומי שפחדן שיהיה פחדן, ומי שאכזר שיהיה אכזר? ומי ששתלטן שיהיה שתלטן?

    ומה זה לכל הרוחות להיות מי שאנחנו? מי מאיתנו באמת יודע מי הוא?

    להגיב
    • איציק (פורסם: 28-5-2017 בשעה 12:58)

      לא מובן לי מזה להיות 75% מי שהוא. אם מישהו מוכשר כשד אבל מיצה רק 75% מהכישרון (איך מודדים 75% כישרון?), אז כנראה כחלק מלהיות הוא, זה להיות גם קצת עצלן ולא לנצל את מלא הפוטנציאל ולכן מה שיצא זה 100% הוא, שזה שילוב של כישרון ועצלנות. זו כמובן דוגמה בלבד. אם גורמים חיצוניים גרמו למשהו, אז אף אחד לא חיי בוואקום.

      להגיב
      • באבא ימים (פורסם: 28-5-2017 בשעה 13:19)

        זה הדבר היחיד שלא ברור לך? מה כן ברור לך?

        להגיב
        • איציק (פורסם: 28-5-2017 בשעה 14:02)

          אני התייחסתי לתגובה שלך ולא באופן כללי.

          להגיב
          • באבא ימים (פורסם: 28-5-2017 בשעה 15:09)

            נלך איתך. מה שאתה אומר זה שזה דטרמיניסטי לגמרי. אני לא דיברתי על מיצוי הכשרון אני דיברתי על להיות מי שאתה. מה שאתה בעצם אומר זה שאתה תמיד 100% מי שאתה. הכל זה רק תמונת מצב אמפירית. איך אפשר לגזור מזה משהו ביחס לשיוויון?

            להגיב
            • איציק (פורסם: 28-5-2017 בשעה 16:08)

              שום דבר. מתוך הניסיון שלך להגדיר את השוויון באופן זה אני טוען שלא ניתן לגזור שום דבר. אולי אתה רוצה שכל אחד יתרום לפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו ואז הוא ממצה את מלוא יכולותיו (שאין לי מושג איך להגדיר זאת) ומקבל את כל מבוקשו (שזה בעייתי בפני עצמו) או שמישהו אחר יגדיר מהם צרכיו (וזה לא פחות בעייתי).

    • אמיתי (פורסם: 28-5-2017 בשעה 16:24)

      לא בטוח שהבנתי אותך עד הסוף אבל בקשר לשיויון העניין הוא לא בנקודת הפתיחה או הסיום אלא
      בתהליך עצמו ובפרמטרים שקשורים אליו. לדוגמא שירות צבאי יהיה שיוויוני אם כולם ישרתו אותו משך זמן
      ובאותו אירגון. מן הסתם לא כולם יתרמו או יקבלו באותו אופן.
      מעבר לזה משתי התהיות האחרונות שלך (מה זה אומר להיות "אנחנו" והאם אנחנו בכלל יודעים מה "אנחנו") יוצא
      שאנחנו תמיד 100% אנחנו. כי אנו לא יודעים..
      כבר אמרו חכמים -הזולת הוא מכשול על דרכי- זא עצם קיומם של אינדיבידואלים אחרים בהכרח פוגע במימוש האינדיבידואליות
      שלי ומשנה אותה. שיויון הוא רק חלק מזה

      להגיב
      • איציק (פורסם: 28-5-2017 בשעה 16:56)

        לא הבנתי, X משרת 3 שנים בהכי קרבי שיכול, Y משרת במשרד כי יש לו בעיות רפאיות וזה המקסימות שהוא יכול ו-Z עובד רס"ר כי לא בזיין שלו והוא מתחמק מכל תרומה. אז כולם בתהליך עשו 3 שנים אך איך תגרום שיהיה שוויון בתהליך ובפרמטרים שלו?

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 28-5-2017 בשעה 17:03)

          כתבתי שלא כולם יתרמו או יקבלו חזרה אותו דבר..

          להגיב
          • איציק (פורסם: 28-5-2017 בשעה 22:08)

            לא מדובר שתורמים או מקבלים אותו דבר, אלה משתדלים אותו דבר. הטענה שלי היא שגם זה בלתי אפשרי ולא ניתן לרוב למדידה.

            להגיב
            • אמיתי (פורסם: 28-5-2017 בשעה 22:15)

              לכן השיויון ניתן להשגה רק בפרמטרים אובייקטיביים (מדידים). כמו זמן ושירות באותו אירגון או במקרה הזה אותם מדים.
              או לדוגמא בחינוך שכולם יקבלו את אותו מספר שעות לימוד ורמת הוראה בלי קשר לנקודת המוצא שלהם. ברור לי שזה
              תמיד יפגע באינדיבידואלים כמו שבאבא מציין. אבל כמו שכתבתי עצם זה שאנו חיים בחברה מצמצם אותנו בכמה מובנים
              בצורה אינהרטית

            • איציק (פורסם: 28-5-2017 בשעה 22:30)

              אני מבין את כל זה, אני מסכים שזה פחות או יותר המקסימום שניתן להשיג מהגדרת השוויון אם באמת מחפשים אותו. אני רק טוען שהוא לא שווה הרבה. מבחינתי 3 שנות שרות על-ידי מישהו שרק מנסה לתחמן ולהתחמק לא שווה הרבה ועדיף היה שלא ישרת. תלמיד שמקבל 12 שנות לימוד על-ידי שמרטפים לא משתווה ל-12 שנות לימוד במקום בו מלמדים מורים. אז זה שיש פרמטרים שווים לא אומר שיש שוויון כלשהו אלה שיש כסת"ח.

            • אמיתי (פורסם: 28-5-2017 בשעה 22:42)

              אנסח את זה כך: שתהיה להם גישה לשירות משמעותי או למורים טובים. שתהיה להם בחירה.
              שיויון הוא שאיפה ואידאל. לא מציאות קיימת

            • איציק (פורסם: 28-5-2017 בשעה 23:15)

              לא מציאות קיימת – מסכים בהחלט
              שאיפה ואידאל – ממש לא בטוח. לא שאפת משהו לפני שכתבת על שאיפה זו? שאיפה של מי אם מותר לי לשאול?

מה דעתך?