פרשת בהעלותך – מנהיגות

47457

בפרשת השבוע אנו מוצאים מספר אירועים שבהם נבחנת מנהיגותו של משה. מתוך ההתנהלות של משה באירועים הללו ניתן ללמוד הרבה על דמותו של משה כמנהיג ועל תפיסתו מהי מנהיגות.

וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ, גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ, מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים. וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל–בִּלְתִּי, אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ. וְהַמָּן, כִּזְרַע-גַּד הוּא; וְעֵינוֹ, כְּעֵין הַבְּדֹלַח.

בני ישראל עושים את מה שבני ישראל עשו מאז ומעולם – מתלוננים. כן, זה לא התחיל בגלל הפייסבוק אם תהיתם.

יש בתלונה הזאת של בני ישראל משהו מאוד פאסיבי, מאוד מתקרבן. זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם. אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים. ממש אמריקה. למה בכלל הוצאת אותנו משם, משה?! אז היינו עבדים וקצת עבדנו בפרך, נו באמת? בשביל זה לעשות את כל הבלגאן הזה?!

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, וְלָמָּה לֹא-מָצָתִי חֵן, בְּעֵינֶיךָ:  לָשׂוּם, אֶת-מַשָּׂא כָּל-הָעָם הַזֶּה–עָלָי. הֶאָנֹכִי הָרִיתִי, אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה–אִם-אָנֹכִי, יְלִדְתִּיהוּ:  כִּי-תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו.

יש משהו מעניין בטענה הזה הזו של משה לה'. מה בעצם אומר משה? תראה, העם הזה, הם לא רוצים מנהיג. הם רוצים אמא, או אבא. הם רוצים מישהו שיישא אותם בחיקו ויאכיל אותם בכפית. אני לא האיש לזה.

אבל אלוהים עדיין לא מבין את הנקודה. הוא מציע לו פתרון טכני, שינוי מבני בארגון. בו נאציל יותר סמכויות:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֶסְפָה-לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, כִּי-הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו; וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. וְיָרַדְתִּי, וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְאָצַלְתִּי מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם; וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם, וְלֹא-תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ.

אבל הבעיה כאן שורשית ועמוקה יותר. היא טמונה באופי של האנשים ודורשת יותר מאשר שינוי ארגוני.

וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי-אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ, וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים, וְלֹא יָצְאוּ, הָאֹהֱלָה; וַיִּתְנַבְּאוּ, בַּמַּחֲנֶה. וַיָּרָץ הַנַּעַר, וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר:  אֶלְדָּד וּמֵידָד, מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה. וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו–וַיֹּאמַר:  אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם.

הנער (עפ"י מרבית הפרשנים היה זה גרשם בנו של משה) מניח שזה ירגיז את משה. הוא יראה בכך ערעור על מנהיגותו. יהושוע בן נון מחרה מחזק אחריו וגם ממליץ בדיוק מה לעשות איתם.

ומשה?

וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה, הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי; וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם יְהוָה, נְבִיאִים–כִּי-יִתֵּן יְהוָה אֶת-רוּחוֹ, עֲלֵיהֶם.

איזו קלאסה. פשוט שיעור במנהיגות.

משה לא רק שלא חש מאוים. הוא מקדם זאת בברכה. הוא מבין שהתפקיד שלו כמנהיג זה לא להקטין את מי שמסביבו כדי לשמר את הכוח שלו, אלא להיפך, להעצים וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם יְהוָה, נְבִיאִים.

יש נטייה במנהיגים לראות בגדולה שצומחת סביבם איום. חשש טבעי שהיא תייתר ותחליף אותם. זה מאפיין מנהיגים חסרי ביטחון. כאלה ששואבים את מנהיגותם מתוקף הסמכות הפורמלית ולא מכוח האישיות שלהם.

מנהיג שהוא קודם כל בעל אישיות יציבה ובטוחה בעצמה לא חושש מכך. להיפך, הוא רואה בכך ביטוי להצלחת מנהיגותו, לכך שהשרה ביטחון והיווה השראה. אין לו בעיה שמישהו יחליף אותו יום אחד. הוא מבין שהוא לא נולד בתפקיד ולא ימות בתפקיד, ולא הטייטל הופך אותו למי שהוא. התוקף למנהיגותו נובע מכוח אישיות ולא מתוקף התפקיד הפורמלי בו הוא מחזיק באותו רגע נתון.

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח. וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה–הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה. וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד–מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

כותב ר' יוסף בכור-שור בפירושו לפסוק: "שהיו אומרים: "וכי לא מצא משה אשה מבנות ישראל שיקח לו לאשה, שהלך לקחת מבנות הכושים שהם ערלים? וכי בשביל שהקדוש ברוך הוא מדבר עמו – מתגאה, שאינו רוצה לישא אשה מבנות ישראל, שביקש אשה במרחק"?

וזה כבר מרגיז את אלוהים. שמתגייס להגנת משה ומעיד עליו וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד–מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מאוד קל להיטפל למנהיג ולהדביק לו את הסטיגמה שהוא מתנשא. זה הרפש הכי קל שאתה יכול להטיח לעברו, כי הוא באמת נמצא בעמדה שבה הוא צריך להפעיל סמכות ולומר לאנשים מה לעשות. ולאנשים חסרי בטחון זה גורם להרגיש קטנים. לכן לאנשים חסרי ביטחון יש בעיה עם סמכות.

אבל משה, כפי שמעיד אלוהים, איננו מתנשא, בדיוק ההיפך וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד–מִכֹּל, הָאָדָם.

וזה לא בגלל שמשה אמר לשדרנית הקווים שהצמידה לו את המיקרופון והביטה בו בעיני עגל אחרי המופע ההרואי של חציית ים-סוף "זה לא אני זה הקבוצה". זה בגלל שהוא מעצים ומגדיל את מי שמסביבו. בגלל שהוא מבין שהתפקיד שלו כמנהיג זה לא להיות האמא של בני ישראל, אלא להוציא אותם ממצב מנטלי של עבדות – מצב של פאסיביות וקורבנות – למצב אקטיבי של קהילה שלוקחת אחריות על גורלה.

אם הוא באמת היה מלא בעצמו, הכי נוח לו בעולם היה להשאיר אותם במצב הפאסיבי. הכי קל לשלוט בהם ככה. מביא להם אוכל מהשמיים ומוציא מים מהסלע ויוצא הכי גדול בעולם.

אבל משה לא מחפש את זה וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם יְהוָה, נְבִיאִים.

משה מייחל למצב שבו מנהיגותו תיותר. שבו כל אחד מעם ישראל יוכל להחליף אותו.

וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד–מִכֹּל, הָאָדָם. הוא מבין יותר טוב מכולם שהוא בדיוק כמוהם, בשר ודם, שלא הטייטל "משה רבנו" עושה אותו למשהו. אלא מי שהוא עושה אותו למה שהוא.

שבת שלום.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

52 תגובות ל “פרשת בהעלותך – מנהיגות”

  1. אמוץ כהן-פז (פורסם: 10-6-2017 בשעה 07:05)

    משה אינו מנהיג טבעי והשבט המורחב עדיין אינו עם והם כולם פיונים במשחק של אלוהים.
    טענת האנשים אינה שגויה, חייהם במצרים לא היו קשים במיוחד וזה שאנחנו, מאות ואלפי שנים אחר כך, דורשים מהם להפגין סגנון שתואם את גודל הרגע (רגע שנמשך 40 שנים…) עבורנו, זה לא ממש מחייב אותם.
    והסיטואציה אכן מוציאה ממשה את יכולות המנהיגות הטבועות בו.

    להגיב
    • MOBY (פורסם: 10-6-2017 בשעה 07:41)

      ???
      בגלל זה אנחנו עם שצריך למצוא לו כל מיני חוטבי עצים ושואבי מים?
      עבד זה קל?

      להגיב
      • אמוץ כהן-פז (פורסם: 10-6-2017 בשעה 14:37)

        לא הובנתי (ולא הבנתי…)
        אני טוען שרוב בני ישראל היו ניצבים במהלך ׳גדול מהחיים׳ שנכפה עליהם.
        עבד, לתפיסתנו, זה לא כיף אבל מי שיומיים אחרי שיצא לחופשי מעדיף לוותר ולחזור כנראה שלא היה לו ממש ממש רע.

        להגיב
        • איציק אלפסי (פורסם: 10-6-2017 בשעה 15:35)

          טוב אני לא מאמין שהיה להם. אבל זה נכון שקשה לצאת ברגע אחד ממנטליות של עבדים. זה בדיוק יהיה הנושא בפרשת השבוע הבא – שלח לך (חטא המרגלים).

          להגיב
        • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 08:51)

          למי שיש מנטליות של עבד מאד קשה להשתחרר מזה גם אם זה קשה ולא טוב. הם לא יודעים אחרת. אתה יכול לראות את זה יפה בתהליכים שקוראים אחרי פרוק ברה"מ. רואים את זה עם הומלסים שמכניסים אותם לבתים והם חוזרים לרחוב כי לא יודעים לחיות בבית, ובעוד המון תחומים. זה לא שהיה להם לא כל-כך קשה להיות עבדים, הם פשוט לא יודעים אחרת.

          להגיב
          • אמוץ כהן-פז (פורסם: 11-6-2017 בשעה 11:21)

            ולכן נשאלת השאלה האם אנחנו, ה׳׳נאורים׳׳ צריכים (חייבים) ׳להוציא אותם אל האור׳?

            להגיב
            • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 11:33)

              כן, אבל לאט ומושכל.
              אני גם חושב שהם כבר הרבה יותר מוכנים לצאת לאור ורק המנהיגים שלהם לא מאפשרים מתוך רצון לשמור על הכח, כי קל לשלוט בחסרי ידע.
              ראה את צביקה כדוגמה, אני מניח שהוא לא יחיד סגולה (סליחה צביקה) שרוצה לשמור על אורח חייב ולצאת ללמוד, לחיות בחברה שכולם נמצאים בה בלי כפייה, יחסית. מה שעוצר אותם זה לא אנחנו אלה המנהיגים שלהם.

            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 11:45)

              הבעיה היא לעולם לא במנהיגים. תמיד באלה שנותנים להם כח.

            • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 11:53)

              מי בדיוק נותן למנהיגים כח?

            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 11:57)

              האזרחים. העם. המאמינים. האוהדים.
              כח = לגיטימציה

            • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 11:59)

              אז כאשר אלו שנותנים להם לגיטימציה חיים בבורות, הרבה יותר קל לבצע עליהם מניפולציה ולשמור על הכח.

            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 12:08)

              נכון מאד. השינוי יבוא רק מהם ולא מהחלפת המנהיגים. כשאני כותב הבעיה זה העם אין הכוונה להחליף את העם אלא שהוא צריך לצעוד במדבר 40 שנה. הפרסטרויקה קרתה בייחוד כי מאסה קריטית של אנשים הפסיקו להאמין בשיטה. זה היה קורה גם בלי גורבאצ׳וב. אותו דבר במה שמכנים האביב הערבי. זה קרה וקורה למרות המנהיגים

            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 12:29)

              המנהיגים היחידים שלדעתי באמת שינו את מהלך ההיסטוריה רק מעצם היותם הם זה היטלר. סטאלין. נפוליאון. אלכסנדר הגדול.
              *אני לא אורי אמיתי. כולה אמיתי

            • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 12:51)

              באמת שאלה מעניינת מי היו מנהיגים כאלו. האם נלסון מנדלה ומרטין לותר קינג לא היו כאלו? פטר הגדול די שינה את רוסיה מהקצה אל הקצה ממדינה נחשלת לכיוון המודרניזציה, וההשפעה שלו הייתה קריטית על ההתפתחות העתידית של רוסיה. האם צ'רצ'יל ודה-גןל גם לא היו כאלו במידה רבה?
              אני רק מעלה שאלות כי אין לי תשובות טובות.
              נ.ב.: גם אני לא אורי אמיתי. כולה איציק

            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 14:20)

              כמובן ששכחתי שניים –
              ישו- לא יודע אם יש הוכחה חד משמעית לקיומו
              מוחמד..
              לדעתי מנהיג כזה חייב להיות דומה ליחס שניתן לגורו בכתות רק בסקאלה גדולה יותר קרי ליצור משהו יש מאין כמעט שלא היה קורה בלעדיו.
              אם ניקח את בן גוריון (דוגמא מהע ר הקרוב ששנינו מכירים יחסית טוב) אז מדינת ישראל לדעתי הייתה קמה גם בלעדיו. הוא עיצב אותה אבל לא היה קריטי בעצם הקמתה.
              צ׳רצ׳יל דמות ענקית אבל לא ממש שינה את מהלך ההיסטוריה. לא כמו סטאלין להבדיל

            • צביקה (פורסם: 11-6-2017 בשעה 23:52)

              איציק
              אני נותן להם לגיטימציה לרבנים ואני לא חי בבורות, יותר מזה אפילו רופאים בכירים פסיכולוגיים וכן מרצים בכירים באים לשאול את גדולי הדור.
              אבל בחברה שבה המנהיגים הם ביבי בוז'י את זהבה גלאון כנראה שבאמת מובן מדוע אתם מייחסים למנהיגים כלכך קצת כבוד.

            • צביקה (פורסם: 12-6-2017 בשעה 00:30)

              ואמיתי
              לפעמים זה נראה שהתמכרתם להחלפת מנהיגים.
              מילא אנחנו אוהדי צ'לסי, אבל דווקא ממכם היה ניתן לצפות לקצת אורח רוח.

            • אמיתי (פורסם: 12-6-2017 בשעה 06:30)

              לא חושב.. זה כמו להכנס לסרט ולגלות אחרי רבע שעה שהוא גרוע. יוצאים.
              ואני לא מאלה שקראו לפטר את מוריניו ההפך..
              אני לא מכבד אף מנהיג כמעט בלי קשר לימין שמאל דתיים חילוניים. פשוט לא בנוי ככה. מה שכן הוכחת בתגובה שלך את הטענה המקורית שלי לאיציק.

            • איציק (פורסם: 12-6-2017 בשעה 07:37)

              מ.ש.ל. :-)

            • צביקה (פורסם: 12-6-2017 בשעה 09:46)

              אמיתי
              הוכחתי את טענתך המקורית שהבעיה היא לא במנהיגים אלא בעם, רק שלא בהכרח שיש בעיה.
              בסופו של הדבר השינוי יקרה ואתה תראה שהוא יקרה בזמן שאנשים ימשיכו לשמוע בקול הרבנים.
              לדוגמא קח את הרב עובדיה שתמך בביתו שהקימה את המכללה החרדית (למרות שהיא נסגרה כבר) וכן תמך בגיוס לצבא (אבל איציק עדיין רואה בו מנהיג חשוך וכו') וישנם עוד הרבה רבנים כאלו פחות ידועים.

            • אמיתי (פורסם: 12-6-2017 בשעה 10:05)

              זה עניין של השקפה. בעיני הליכה עיוורת אחרי כל אחד היא בעייתית בצורה אנהרטית. ולא נתחיל לפרט את הבעיות שלדעתי (הצנועה) יש במגזר שלך. העניין העקרוני שעליו דיברנו הוא האם שינויים באים מלמעלה או מלמטה. טענתי היא שב99% מהמיקרים מלמטה. כל עוד לרבנים יש כח כזה גדול כל הקהילות שלהם והם שומרים אותם סגורים כלום לא ישתנה. ניצני השינוי במגזר החרדי באים למרות הרבנים לא בזכותם. חברה וקהילה ששואפת לצמוח ולשגשג לא יכולה לחיות במוזיאון שעווה.
              הרב עובדיה לדעתי בעייתי במובן ההלכתי שלו. הוא לא ניסה ולא שינה כלום מהותי בתקופה שבה היו שינויים חסרי תקדים (נשים. מדינה. מודרניות)

            • צביקה (פורסם: 12-6-2017 בשעה 13:02)

              אמיתי
              על "כח דהיתרא עדיף" שמעת?
              ושינויים באים מלמטה זה ברור, השאלה אם יש להם תמיכה מלמעלה, הרי שינוי הוא לא תמיד דבר טוב לפעמים הוא גרוע הרבה יותר מהמצב הקיים, בשביל למנוע את זה מומלץ להיוועץ באנשים חכמים.
              ושאלה לי אליך, אתה כותב "הרב עובדיה לדעתי בעייתי במובן ההלכתי שלו", יש מישהו שאינו בעייתי במובן זה בעיניך, אשמח לדעת?

            • אמיתי (פורסם: 12-6-2017 בשעה 14:26)

              בקשר להלכה אין ספק שאני קטן (אמונה) אבל קראתי על יוזמות יותר ליבראליות ומתקדמות. אני כמובן מכיר את זה מהצד אבל זו תפיסתי ואני כן מתעניין ושואל אנשים וקורא. לעובדיה הייתה אפשרות וכח לעשות שינוי משמעותי ולהבנתי הוא פוספס. ובסוף אתה גם מודה ששינוי בא מלמטה כך שהרבנים הם לא הבעיה (בהנחה שיש בעיה. לדעתי כאמור כן) אלא בקהילות שלהם

            • צביקה (פורסם: 12-6-2017 בשעה 17:52)

              אמיתי
              מה הקטע עם עובדיה, הייתי שמח להבין?
              ואיציק
              אני לא רוצה להיות בחברה המתנהלת ללא כפייה, גם אתה לא, ואני אפנה אותך לטור של אריאל ולמה שאמרת שם על אלו שלא מתחסנים (עם דעות כאלו תתקבל באהדה אפילו במאה שערים :-) ).

            • איציק (פורסם: 12-6-2017 בשעה 20:09)

              אין קשר בין הדברים. כפייה לפעמים הכרחית אבל היא אף פעם לא המטרה. היא יכולה להיות אמצעי של אין בררה. דווקא במאה שערים אני לא חושב שהיתי מתקבל, הם אני מניח שלא מתחסנים במידה רבה מכל מיני סיבות הילכתיות.
              תוסיף לכך שאני מנסה להוציא מהחושך ולא להשאיר/להכניס לחושך, מה שהחברה שלך עושה. אז זה ממש לא אותו דבר.
              לגבי עובדיה, הוא פשוט דיבר הרבה שטויות שהבורים שלו מאד אהבו, על נשים, על חמורים, קילל וגידף. פחד מהרבנים האשכנזים פחד מוות והתבטל מולם לעתים קרובות, להם ולשטויות שלהם. בקיצור, גיבור גדול על חילוניים שלא חייב להם כלום, או על הנכשלים שילכו בעקבותיו בכול מקרה, אך כאשר היה צריך להתעמת עם השווים לו מבחינת ידענות בפרושי ההלכה, אם הם היו אשכנזים, הוא קיבל רגלים קרות.

            • צביקה (פורסם: 12-6-2017 בשעה 23:29)

              איציק
              אז אתה אומר שאם זה בשם """הנאורות""" הכפייה היא הגיונית ואפילו הכרחית? מעניין.
              השאלה היא מי קובע מה נאור ומה לא? עניינים שפלוני חושב שהם נאורים אלמוני חושב שהם חשוכים.
              האם רק למרצים באוניברסיטאות יש יכולת להחליט מה נאור, או שמא רק רופאים או פילוסופים או אולי בכלל אנשים בעלי מנת משכל גדולה מ – X מסוים.
              אני בכל אופן חושב שצריך להחליט לפי דעת הרוב (אלא אם אתה חושב שהרוב אינו נאור דיו, אבל אז דעתך לא כלכך רלוונטית), והדרך שלנו לבדוק זאת היא באמצעות בחירות ומשאלי עם.
              לגביי הרב עובדיה רק אציין שהלוויתו הייתה ההלוויה הכי גדולה שנערכה במדינה (ויקיפדיה), כנראה שהוא עשה כמה דברים כדי להיות ראוי לכך.
              ולגביי מאה שערים, אז אולי כדאי שתוסיף בסוף כל משפט את המילה גיוועלד, ואז ייתנו לך אישור להיכנס. :-)

            • צביקה (פורסם: 12-6-2017 בשעה 23:31)


              והשאלה על הרב עובדיה הופנתה לאמיתי, על דעתך לגבי הרב עובדיה אני יכול לעשות דוקטורט.

            • איציק (פורסם: 13-6-2017 בשעה 03:21)

              צביקה, כשאתה רואה סרט (נניח מלחמת הכוכבים או הנוקמים, ובסרטים רבים אחרים, מטריקס), או קורה ספר, אתה די במהרה מזהה מי הטובים ומי הרעים, ויותר מזה גם הגיבורים יודעים מי הטוב ומי הרע אך כל אחד ממשיך לעשות את תפקידו. אותו דבר גם כאן, ברור מי הטובים (אני ושכמותי) ומי הרעים (בגלל זה הם לובשי שחורים) אך כל אחד ממשיך לעשות את תפקידו. מקווה שכמו שקורה בהרבה סרטים ומקרים, הרעים בסוף יובסו או יקבלו את מרות הנאורים.
              לגבי עובדיה יוסף, אנחנו יודעים מי השתתף בהלוויה. כל השאר פשוט רצו להיות בדוחים שזה הוא.
              לגבי הטענה המוזרה שהכל צריך להעשות בהחלטת רוב זו שטות גמורה. משפחה זה דמוקרטיה? לימוד בכיתה זו דמוקרטיה? על כל החלטה הולכים למשאל עם? יש דברים שנעשים בצורה דמוקרטית כמו בחירות לכנסת או למוסדות של ההסתדרות (שם זה גם עם פתקים מיובאים לפי שלי), אבל אחרי שזה נגמר המון דברים מוחלטים על ידי אנשים בודדים ללא קשר להחלטת רוב או לא. הנבחר עושה מה שהוא חושב שנכון, וזה בסדר. אם אני באופן דמוקרטי הייתי מחליט עם הסטודנטים איזה נושאים ללמד, מה לתת כשיעורי בית ואיך לקבוע את הציון זה יכל להיות מאד מעניין, רק שזה לא עובד ככה. אולי זה ככה בקהילה שלכם, שהרב מחליט כל דבר בהצבעת רב. מסופקני.

            • צביקה (פורסם: 13-6-2017 בשעה 11:07)

              א. החיים זה לא סרט ובטח לא סרט פנטזיה.
              ב. בחיים לא תמיד הטובים מנצחים, אפילו לרוב לא.
              ג. מה תאמר על זה? (כמובן, אין לי מושג אם הדמות הזאת היא רעה או טובה).
              https://fb-s-b-a.akamaihd.net/h-ak-fbx/v/t31.0-8/18837088_970829386385806_3249121096792664322_o.jpg?oh=fb6129bd895b5ca9bc2c324c3a719149&oe=59DBBAE2&__gda__=1503964425_3e52ab4b064cc172982c9f954e3541ec

              לגביי החלטת רוב, אז אני מסכים שלא כל דבר צריך להיות בצורה זו, לגביי חיסונים אני סומך על משרד בריאות (גם אם לא ב-100 אחוז, אחרת אמיתי יטען שאני עיוור) שהם יודעים מה טוב ושיש להם כוונות טובות, כנ"ל על נבחרי הציבור שהם (בעזרת הרשות השופטת) כופים עלינו דברים שהם הכרחיים בלבד.

  2. רינוס מיכלס (פורסם: 10-6-2017 בשעה 08:25)

    נושא מעניין ,
    הפירוש שלך ( ואולי גם של אחרים ) לדבריו של משה בעניין ההעצמה ( מלשון להעצים ) נחמד ,
    אבל מלבד היבט הנביאים שעם ישראל יוכל לשים בו את יהבו וכיסופיו , איך מתבטאת ביום יום ( או חודש בחודשו , או שנה בשנותיה ) ההעצמה ( מלשון להעצים ) שמיוחסת למשה כלפי עם ישראל ?

    מאוד מעניין לדעת , כי ברור לכל מי שעיניו בראשו , שעם ישראל אולי יצא אז מהגלות ,
    אבל לא אל עבר החירות

    ותודה למשה על רצונו באישה כושית ,
    שהזכיר לי שיר אהוב

    https://m.youtube.com/watch?v=b0HOuHknsVM

    להגיב
  3. יואלזיניו (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:23)

    :)

    להגיב
  4. ארול (פורסם: 10-6-2017 בשעה 11:59)

    פוסט כדורבן.

    להגיב
  5. ניר (פורסם: 11-6-2017 בשעה 02:32)

    איך כל זה קשור ללברון ג'יימס?

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 05:19)

      העלית נקודה!

      להגיב
    • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 08:52)

      1+

      להגיב
  6. 7even (פורסם: 11-6-2017 בשעה 07:56)

    אדיר. תענוג צרוף

    להגיב
  7. גלעד (פורסם: 11-6-2017 בשעה 08:30)

    וואו זה מעולה.

    להגיב
  8. איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 08:54)

    המשפט שמאד תפס אותי ומסכם יפה את כל העניין "אבל אלוהים עדיין לא מבין את הנקודה…" זו אחת הבעיות הגדולות אתו. לא מוכשר מספיק לתפקיד, זריך אלוהים אחרים במקומו, ועם ישראל פונה הרבה פעמים בבקשה זו.
    זה כמובן בנוסף לפוסט היפה על משה כמנהיג.

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 09:02)

      תגיש מועמדות. אתה שימעון וראסל. נעשה פריימריס כמו בעבודה עם עימותים ופירגונים. יהיה דיסקו

      להגיב
      • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 09:05)

        לא, אני גם לא מבין, נשארו שמעון וראסל. למרות שמבחינת האימג' אבו-זקן הכי מתאים.

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 09:38)

          אני ושלי תומכים בך אול דה וואיי

          להגיב
          • matipool (פורסם: 11-6-2017 בשעה 09:46)

            רובי פאולר או מייקל ג'ורדן.
            גם לאלניס מוריסט ומורגן פרימן יש ניסיון בלהיות אלוהים.
            כל אחד מהם מקובל עלי אם כי מורגן פרימן קצת מג'עג'ע בשנים האחרונות.

            להגיב
            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 09:57)

              הרסת עם פאולר

            • matipool (פורסם: 11-6-2017 בשעה 10:05)

              הוא גם זכה להיקרא אלוהים אחרת לא הייתי מזכיר אותו.
              יש לי פייבוריטים לפניו בליברפול.

            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 10:34)

              לפעמים נדמה לי שאתה עושה דווקא. שורה תחתונה פה בדה באזר איציק שולט בשטח

            • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 10:39)

              מורגן פרימן הוא האלוהים!!!

            • אמוץ כהן-פז (פורסם: 11-6-2017 בשעה 11:50)

              גם אני מצביע מורגן פרימן!

            • איציק אלפסי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 13:10)

              חייב לשם את זה פה…
              https://youtu.be/B4CRkpBGQzU

            • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 13:26)

              אני מקבל הודעה שוידאו זה לא זמין. האם זו הייתה הכוונה?

            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 14:22)

              גם לי זה לא עולה אבל מכיר את השיר. What if god was one of us

            • matipool (פורסם: 11-6-2017 בשעה 14:42)

              https://www.youtube.com/watch?v=tA3dzBrXYtc

              תראו איזו חמודה אלוהים.

  9. אריאל (פורסם: 11-6-2017 בשעה 14:45)

    משה רבנו המנהיג האלטמטיבי. באחד הפוסטים שלך התייחסת לאיך נבחר משה שדאג לכבש הקטן וזה אומר הכל.
    לזכותם של עם ישראל יאמר שעד היום הם בוכים את לכתו. אחד מזכרונות הילדות שלי, כל פעם שהחזן היה קורא את הפסוקים על פטירת משה בנעימה מיוחדת כל הזקנות היו מתיפחות…
    ועל זה נאמר השיבה שופטנו כבראשונה…

    להגיב

מה דעתך?