פרשת קרח – מחלוקת

Korah

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו." (אבות ה', י"ז)

בפרשת השבוע אנחנו פוגשים את משה מתמודד עם הערעור המשמעותי ביותר עד כה על מנהיגותו.

וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.

קרח ועדתו טוענים כלפי משה שהוא התאהב בשררה, שהוא מנצל את סמכותו לרעה וממנה את מקורביו לתפקידי מפתח. זאת ועוד, קרח ואנשיו מעלים טענה לא פשוטה כלפי משה אַף לֹא אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הֲבִיאֹתָנוּ, וַתִּתֶּן-לָנוּ, נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם; רוצה לומר, המנדט שלך היה להביא אותנו אל ארץ ישראל, אל נחלת הקבע, והנה אנחנו הולכים עכשיו להסתובב ארבעים שנה במדבר הזה ולמות כאן. נכשלת. תתפטר.

על פניו, טענות קרח ועדתו לגיטימיות. משה אכן ממנה את אהרון אחיו ובניו לכהנים וארץ זבת חלב ודבש אכן לא נראית באופק.

אז מדוע מחלוקת קרח ועדתו נחשבת מאז לאב טיפוס למחלוקת קנטרנית אשר איננה לשם שמיים? ואם לחדד את השאלה – כיצד ניתן להבחין בין מחלוקת שהיא "לשם שמיים" – לגופו של עניין – ומחלוקת ש"איננה לשם שמיים" – לגופו של אדם? מתי ניתן לומר שזה האיש ומתי שזה האישיו?

לא פשוט. כי פעמים רבות גם מאחורי מחלוקת אישית לגמרי מסתתרות טענות כבדות משקל שראויות להתייחסות עניינית.

כותב המלבי"ם בפירושו לפרשתנו:

"חז"ל לימדונו שמחלוקת שהיא לשם שמים כל כת משני צדדי החולקים מתאחדת בעצמה, כי כולם מתכוונים לתכלית אחת לשם שמים. אולם מחלוקת שאינה לשם שמים רק מפני אהבת הכבוד ואהבת עצמו, אז יש מחלוקת וניגוד גם בין האנשים שהתאחדו לעמוד בצד אחד, כי כל אחד מן היחידים מכוון תועלת עצמו ומתנגד לכוונת חברו, כעניין שהיה מחלוקת קרח ועדתו. כי כל אחד מהעדה הרעה הזאת התכוון כוונה אחרת מתנגדת לזולתו; שהנה קרח רצה בכהונה גדולה, שלדעתו אחר שעמרם שהוא הבכור לקהת נטל חלקו במה שמשה (בן עמרם) היה מלך, ראוי שהכהונה הגדולה תינתן לבן יצהר (קרח) שהוא בן השני לקהת. ומחלוקת דתן ואבירם ואון בן פלת היה עניין אחר, שהם התלוננו על שניטלה הבכורה מראובן, שלפי מה שהיה ראובן הבכור ראוי שתצא ממנו המלוכה והכהונה. והמאתיים וחמישים איש טענו שהם "נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם" ורצו שהכהונה תינתן לנשיאי העדה הראויים לזה כפי מעלתם, לא שתינתן לשבט אחד כולו שיהיה בירושה".

ובכך מציע לנו בעצם המלבי"ם מנגנון לסינון בין מחלוקת עניינית למחלוקת אישית. אתה רוצה לדעת אם טענותיו של אדם הן באמת לגופו של עניין? תבדוק האם התנהגותו מחוץ לקונטקסט של המחלוקת הספציפית אכן תואמת את מהות טענותיו.

קרח ועדתו באים בטענה למשה שהוא רודף שררה וכוח? דואג רק לעצמו ולמקורביו? ובכן, זה בדיוק מה שהם עצמם מחפשים לעשות. את הכוחניות שהם מייחסים למשה הם מפעילים בעצמם האחד נגד השני. או במונחים פסיכולוגיים, מה שהם עושים כאן זו השלכה קלאסית.

בעוונותיי הרבים, במקרה או שלא, מרבית הפיד שלי מאוכלס על-ידי כאלה שאינם נמנים עם המחנה הפוליטי ממנו אני מגיע. פעמים רבות שאני מרפרף עליו אני מוצא עצמי משתאה לנוכח חוסר ההלימה בין ההתייחסות הרחומה והחנונה שלהם ודאגתם המיוסרת לכל מיעוט נדכא על פני כדור הארץ, לבין הרשף שיוצא ממקלדתם כלפי מי שהינם בשר מבשרם אך דעתם שונה משלהם.

בה בעת, ישנם גם כאלה שמהיכרות אישית אני יודע שליבם אכן רחום וחנון והם אכן אוהבי אדם המסוגלים לראות בכל אחד את הטוב שבו.

וכך, עוד לפני שהכרתי את פירושו היפה הזה של המלבי"ם, סיגלתי לעצמי את המנגנון הזה המאפשר לי לסנן בין כאלה שאת דבריהם אני קורא בעניין ומקדיש להם מחשבה, גם אם הם אינם נוחים לי ואף מערערים את השקפת עולמי, לבין כאלה שעדיף לי לדפדף פן ארעיל את תודעתי.

ואולי העדות המובהקת ביותר לכך שמעייניהם של קרח ועדתו לא באמת היו נתונים לרווחת העם ולגורלו, אלא לעניינים אחרים לגמרי, אפשר למצוא בטענתם שהַמְעַט, כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר:

כאילו באמאשכם, "ארץ זבת חלב ודבש"?? מצרים?! נכון שעברו איזה ארבעה חמישה חודשים מספר שמות, אבל אנחנו לא עד כדי כך סניליים וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה–אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ.

שבת שלום.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

21 תגובות ל “פרשת קרח – מחלוקת”

  1. אביאל (פורסם: 24-6-2017 בשעה 11:44)

    מעניינת מאוד החלוקה הזאת וגם כל כך הגיונית בסופו של דבר, תודה איציק.

    להגיב
  2. no propaganda (פורסם: 24-6-2017 בשעה 12:16)

    זונכישה מעניינת אבל לטעמי עדיין לא פותרת את הבעיה של מנהיגים רעים. זה שמי שקורה תיגר על ההנהגה מונע ממניעים שונים ומשונים וייתכן אף זדוניים, לא אומר שהטענה בפני עצמה שגויה

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 24-6-2017 בשעה 12:26)

      נכון. אבל הסיכוי של המחלוקת באמת להוביל לשינוי טמון בכנותה. טענה שאיננה ממקום כנה, גם אם היא נכונה, תתקשה להיתפס כאמינה ולשכנע.

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 24-6-2017 בשעה 12:42)

        ההיסטוריה (וההווה) האנושית מוכיחים אחרת..

        להגיב
        • רינוס מיכלס (פורסם: 24-6-2017 בשעה 15:19)

          וואווווו … אבל ווואווווו כמה שדברי הימים האנושיים מוכיחים אחרת

          * נכתב בשיא הרצינות ,
          ולא בעוקצנות ( ציניות בלשון מתיוונים )

          כנראה שהכותב מתאפיין בכתיבה מתוך הרהורי ליבו ומשכנע את עצמו , תוך כדי הלחמת המקרים ( שלפעמים מנוגדים משורשם , לתארים שמוצמדים להם באונס ) לנושא הכתיבה

          עיין ערך בשירת ההלל על " מגדלור הימין בישראל " והגות חמשת הממים שלו …

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 24-6-2017 בשעה 15:56)

            דברי הימים האנושיים מוכיחים שבני אדם יעשו הכל. מטוב מוחלט עד רע מוחלט. בלי קשר ל״כנות״ המקום שממנו הדברים באים.
            המסננת שאלפסי מציעה פה היא מלאת חורים

            להגיב
            • רינוס מיכלס (פורסם: 24-6-2017 בשעה 16:24)

              נכון מאוד

              הם צריכים רק את המנהיגות ( ומערכתה ) שתדע " לכוון " אותם …

              לטוב ולרע

            • yaron (פורסם: 24-6-2017 בשעה 21:15)

              “The conscious and intelligent manipulation of the organized habits and opinions of the masses is an important element in democratic society. Those who manipulate this unseen mechanism of society constitute an invisible government which is the true ruling power of our country. …We are governed, our minds are molded, our tastes formed, our ideas suggested, largely by men we have never heard of. This is a logical result of the way in which our democratic society is organized.

              Vast numbers of human beings must cooperate in this manner if they are to live together as a smoothly functioning society. …In almost every act of our daily lives, whether in the sphere of politics or business, in our social conduct or our ethical thinking, we are dominated by the relatively small number of persons…who understand the mental processes and social patterns of the masses. It is they who pull the wires which control the public mind.” – Edward Bernays – Propaganda

  3. MOBY (פורסם: 24-6-2017 בשעה 16:29)

    לצערנו, המחלוקות היום הן לא לשם שמים. "רק לא…" "הצבעת… קיבלת…" הרעיונות נעלמו אצלנו מהדיון. יותר מכך, למרות שיש לנו ממשלה שתומכת בסיפוח, הפתרון המעשי שהיא מבצעת (לא מספרת, תכלס מבצעת) זה היפרדות.
    תכלס ברק,אולמרט, ביבי ושרון אמרו ועושים בדיוק אותו דבר.
    הפעם האחרונה שהצבענו על שוני באג'נדות היה בין שרון ומצנע. נבחר שרון ועשה את המצע של מצנע….

    להגיב
  4. איציק (פורסם: 24-6-2017 בשעה 19:02)

    רק לשם האיזון ה(לא)קדוש, אני בטוח שיש כאלו מהמחנה שלך גם, שכותבים דברים שלפי ההגדרה שהצגת הם לא לשם שמים.
    תופעה זו חוצה מחנות ולא תכונה של מחנה אחד בלבד.

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 24-6-2017 בשעה 19:29)

      ששש לא בקול רם

      להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 24-6-2017 בשעה 21:01)

      בהחלט איציק.

      להגיב
  5. אריאל (פורסם: 24-6-2017 בשעה 20:41)

    מעולה איציק. אם המחלוקות בארץ בשלל הנושאים היו הגונות ולשם שמיים היינו במצב הרבה יותר טוב. דווקא זה נושא שראוי שכל אדם ללא קשר לדעותיו יאמץ אותו לפחות בשאיפה.

    להגיב
  6. טל 12 (פורסם: 24-6-2017 בשעה 23:02)

    מה הם חשבו לעצמם עם הביקורת הרגילה והפוליטית שלהם, הרבה לפני קיומו של שלטון החוק. כנראה לא הבינו עם מי יש להם עסק.

    משום מה הם נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה ;-)

    להגיב
  7. אמוץ כהן-פז (פורסם: 25-6-2017 בשעה 00:01)

    ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. אם בני כורש היו מצליחים במהלכם ה׳אדמה׳ ההיסטורית היתה בולעת את משה.

    להגיב
    • אמוץ כהן-פז (פורסם: 25-6-2017 בשעה 00:02)

      קורח כמובן.

      להגיב
      • דיזידין (פורסם: 25-6-2017 בשעה 01:02)

        לא הבנת כלום.
        ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, אבל המנצחים נקבעים על ידי אלוהים.

        להגיב
        • צביקה פחחות (פורסם: 25-6-2017 בשעה 01:59)

          אבל גם האלוהים נכתב ע"י המנצחים.

          להגיב
        • איציק (פורסם: 25-6-2017 בשעה 05:37)

          כל מנצח והאלוהים שלו.

          להגיב
          • אמוץ כהן-פז (פורסם: 25-6-2017 בשעה 14:15)

            דיזידין, אתה לא ממש טועה.
            אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי…
            אלוהים בעברית, לשון רבים.
            האל שניצח הוא ה׳ (זה שהוציא את העם ממצרים, לא אל אחר) והוא טרח לרשום זאת על לוחות הברית כולל ההזהרה שלא לנהות אחרי האחרים (אלוהי קורח לדוגמה).

            להגיב
  8. פרילי (פורסם: 25-6-2017 בשעה 18:51)

    קרח ראה ברוח הקודש שייצא ממנו שמואל הנביא זה מה שרשי אומר. לפי הרבה מפרשים המחלוקת עמוקה הרבה יותר וקרח הוא גלגול של קין והבל גלגול של משה, לכן הוא מחה על האדמה ועל הצאן 2 הקורבנות הראשונים, וכמו שהאדמה בלעה את הבל כך היא בלעה את קרח מידה כנגד מידה.
    ועוד משהו קטן למה נאמר מחלוקת קרח ועדתו נגד מי בדיוק? לא רשום וזה בגלל משה שלא מחה ולא אמר כלום שלא יקשר שמו למחלוקת ואפילו קרה לדתן ואבירם לרצות אותם, אכן מנהיג גדול.

    להגיב

מה דעתך?