גשם באלפסי

צילום: הדר אלפסי
צילום: הדר אלפסי

חורף 2007, אני בדרום מזרח אנגליה. לבד, אפור, קר. מאוד קר. טובע בין מאמרים באנגלית אוקספורדית על ייצוגים מנטליים של אחרים משמעותיים. כן, נורא כמו שזה נשמע.

אחת מנקודות האור הבודדות שלי בימים האלה היא בלוג חדש על ספורט שגיליתי בשם "תופעת דורפן". אני מוצא את עצמי נשאב לתוך דיונים על שחמט וסומו נשים עם מגיבים בעלי שם מוזר כמו "לון" ו"באבא בימים". אבל יותר מכל אני מוקסם מסוג אחר של כתיבה על ספורט שלא הכרתי לפני כן. רהוט, מסקרן, מרחיב אופקים.

ואז אני מחליט שאני גם רוצה. שזו חתיכת חוצפה האמת. כי כמו שכתב כאן פעם מישהו, אפילו רונן דורפן לא כותב כמו רונן דורפן. ובקיץ של אותה שנה אני פותח בלוג משלי שנקרא "גשם באלפסי".

בדיוק היום לפני עשר שנים פרסמתי את הפוסט הראשון בגשם באלפסי. עשר שנים שאני כותב את הבלוג הזה. חתיכת תקופה כשחושבים על זה. למעלה מרבע מהחיים שלי. אין הרבה דברים שהתמדתי בהם כל כך הרבה זמן.

עברתי הרבה בעשור הזה. חיים בחו"ל, חזרה לארץ, נישואים, גירושים, החלפתי עבודות, הקמתי קבוצה. וכל הזמן הבלוג הזה היה שם בשבילי. ברגעים היפים ובימים הקשים. המקום היחיד שהוא לגמרי שלי. שבו אני יכול להביא את עצמי ולהיות נטו מי שאני.

מצאתי שבכתיבה יש משהו תרפויטי מאוד חזק. היא משחררת. מנקה. מאפשרת להביא לידי ביטוי את התשוקות, החלומות, האכזבות, המאוויים הכמוסים והפנטזיות הלא ממומשות.

מראשית דרכו היה הבלוג הזה בלוג על ספורט שמרשה לעצמו לעסוק גם בנושאים אקטואליים ואחרים שאינם קשורים ישירות לספורט. לרוב לא קשורים בכלל. יחד עם זאת, אני מודה שבשנתיים-שלוש האחרונות הכתיבה על ספורט בבלוג הלכה והצטמצמה וזה משהו שחסר לי.

הסיבות לכך נעוצות בעיקר בעובדה שמסיבות שונות אני יכול לכתוב הרבה פחות על שתי הקבוצות שהיוו את הנושא לרוב הפוסטים שלי: בית"ר וליברפול.

על בית"ר אני מעדיף כמעט ולא ולכתוב מאז שהפסקתי לאהוד אותה (אני עדיין מזהה עצמי כאוהד בית"ר, אולם לא אוהד את הקבוצה הנוכחית שמשחקת תחת השם בית"ר ירושלים) – זה מרגיש לי יותר מדי כמו ללכלך על האקסית אחרי שנפרדתם ונראה לי לא שייך. על ליברפול יש את אריאל ובני שכותבים הרבה יותר טוב ממני ואני מודה שאני לא מרגיש שיש לי יותר מדי מה לחדש על מה שהם כותבים.

לגבי נורדיה, זה מורכב. הייתי מאוד שמח (והאמת שגם זקוק) לכתוב על החוויה העוצמתית שאני עובר במסע הזה, אבל יש משהו לא אתי בזה שאני אכתוב בבלוג שלי על אנשים שאני מנהל.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות למי שמאפשר לי את החוויה הזו:

בראש ובראשונה לרונן דורפן, מי שהיווה עבורי, כאמור, את ההשראה להתחיל לכתוב. מעטים, אם בכלל, האנשים שלמדתי מהם כמו מרונן, על כתיבה ובכלל.

לבני תבורי, שיחד עם רונן, מאפשרים לי להתארח באכסניה המכובדת הזו ולכתוב על מה שאני רוצה מתי שאני רוצה. זה ממש לא מובן מאיליו.

לכל מי שקרא אותי במהלך השנים האלה. הגיב, עצבן והתעצבן. בכל פעם מחדש אני מתפלא שלאנשים אשכרה מעניין לקרוא מה אני חושב. אם לא הייתם כאן הייתי כמו עץ שנופל ביער.

זו גם ההזדמנות להסביר למה אני משתתף פחות אולי מכותבי בלוגים אחרים בדיונים שמפתחים בעקבות הפוסטים שאני כותב:

ראשית, אני חושב שהטקסט מרגע שעלה לאוויר כבר לא שייך לי, והדעה שלי לגביו לא חשובה יותר פחות מהדעה של מי שקורא אותו. לי כבר יש את הבמה שלי וחשוב לי לתת את הבמה גם למי שקורא.

שנית, אני מודה שאני לא אוהב להתווכח. אין בי את התשוקה הזו. לא זכור לי שאי פעם הצלחתי לשכנע מישהו לשנות את דעתו בוויכוח, או ששיניתי את דעתי בעצמי בעקבות וויכוח. אני כן, אבל, אוהב מאוד לקרוא מה אנשים אחרים חושבים, בייחוד אם הם לא מסכימים אתי.

ובחרתי לסיים בשיר שמתחבר לי מאוד לחוויה הזו של כתיבת הבלוג. שיר על מישהו שמקבל יום אחד במה ועף על עצמו.

מקווה שאני לא עף על עצמי יותר מדי.

תודה שאתם פה.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

76 תגובות ל “גשם באלפסי”

  1. אריאל גרייזס (פורסם: 25-7-2017 בשעה 06:22)

    לא עף בכלל, לעוד 30 שנה כאלו לפחות. ובהצלחה בליגה א'!

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 06:24)

      תודה אריאל

      להגיב
  2. בני תבורי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 06:29)

    תודה על המחמאה איציק, למדתי ממך רבות על כתיבת בלוג. במשך זמן לא קצר גשם באלפסי וחדר הנעליים הי"ד של עמיחי שלו היו הקשר שלי לליברפול יותר מכל דבר אחר. אתה פה לפחות עד שיהיה שלום.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 06:31)

      או ווה.. מבין שבזה הרגע הוחתמתי על חוזה לכל החיים :)
      ותודה בני. זה הדדי לגמרי.

      להגיב
      • yaron (פורסם: 25-7-2017 בשעה 09:58)

        מזל טוב ותודה איציק.

        להגיב
  3. אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 06:33)

    מזל טוב. תמשיך

    להגיב
    • צביקה (פורסם: 25-7-2017 בשעה 06:46)

      ++.

      להגיב
  4. דוד מירושלים (לא עוזב את העיר) (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:00)

    בלוג נדיר, אני זוכר את חוויית הגילוי של 'תופעת דורפן' אי אז ב-2007 ואחריה גם את גשם באלפסי שהיה משהו לגמרי אחר, מרענן וכיפי. אז תודה רבה.
    ובהצלחה בליגה א'!

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:22)

      תודה דוד ידידי כאח לי

      להגיב
  5. נדב ליטבק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:10)

    ברכות לעשור, ותודה לך על הפוסטים המעשירים

    להגיב
  6. רותם (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:31)

    בהצלחה ותודה על ההשקעה
    עוקב אחריך מאז שראיתי את הלינק בתופעת דורפן לפני המון זמן
    ישר כח

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:44)

      תודה. מרגש לשמוע

      להגיב
  7. גיא זהר (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:36)

    ברכות. צילום מעולה.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:44)

      הקרדיט לאחותי היקרה והסופר מוכשרת

      להגיב
  8. איציק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:54)

    שאפו איציק,
    ואם תחזור לפוסט האחרון של המגיב הראשון לפוסט זה תראה שהמשפט השגוי ביותר בעשר השנים האחרונות שכתבת הוא "זה מרגיש לי יותר מדי כמו ללכלך על האקסית אחרי שנפרדתם ונראה לי לא שייך." ;)
    נ.ב.: כמובן מנקודת מבט של גיבורי הפוסט שלו.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:48)

      האמת שאני לא כ"כ בקטע של משחקי הכס… אפשר הסבר?

      להגיב
      • איציק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:53)

        איציק, זה היה קצת בציניות, אני מאד לקרוא אותך במיוחד את פרשות השבוע למרות שזה כמובן לא תחום התמחותי.
        במשחקי הכס הם מחליפים נאמנויות כמו שאנחנו מחליפים גרביים ואין להם כל בעיה ללכלך על הקודמים להם היו נאמנים. אם היו אוהדי ספורט יכלו להיות אוהדי הצלחות למופת.

        להגיב
  9. אופיר (פורסם: 25-7-2017 בשעה 07:59)

    יפה איציק, לא קל לכתוב מהלב על דברים אישיים, ואז לספוג בשקט כשכל העולם ואשתו נכנסים בך…
    מאחל לך המשך הצלחה, בעיקר בחיים שמעבר לספורט.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 08:20)

      תודה אופיר. אכן, הכתיבה בבלוג מאוד חושפת. בהתחלה זה לא היה קל, עם הזמן התחספסתי וזה אפילו עוזר לי להתמודד עם ביקורת בדברים אחרים שאני עושה וגם בהם אני מאוד חשוף.

      להגיב
  10. ארז (פורסם: 25-7-2017 בשעה 08:13)

    אלפסי, מברוכ והמשך דרך צלחה.

    להגיב
  11. יוני (המקורי, מפעם) (פורסם: 25-7-2017 בשעה 08:50)

    מזל טוב איציק. זוכר כמוך את חווית גילוי הבלוג של דורפן.

    להגיב
  12. עמית זילברבוש (פורסם: 25-7-2017 בשעה 08:53)

    מזל טוב אלפסי ותודה רבה על הפוסטים, אלה שעוסקים בספורט והרבה על אלה שלאו דווקא. אני נהנה ומחכים משני הסוגים. מחכה לחגיגות העשור לנורדיה בליגה הראשונה.

    להגיב
  13. אריאל (פורסם: 25-7-2017 בשעה 09:14)

    תודה על הפוסטים בדרך כלל אני נהנה מהם מאוד. מה שאני אוהב בכתיבה שלך זה שהיא מתונה לא מתיימרת לדעת הכל ולא צינית. כל טוב.

    להגיב
  14. אריק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 09:21)

    מברוק אלפסי!
    אף אחד לא מצליח לעצבן אותי בדה-באזר כמוך, שזאת מחמאה.
    מאוד מדאיג שכבר פעמיים הסכמתי איתך ברצף, זה אשכרה קצת ביאס אותי.

    מאחל לך עוד שנים רבות של כתיבה ושאף בלוג שלך לא יכלול חגיגות אליפות, לא פה ולא שם.

    להגיב
    • אסף the kop (פורסם: 25-7-2017 בשעה 11:33)

      עכשיו אני נפגעתי

      להגיב
      • איציק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 11:35)

        אתה יכול להירגע, אריק השתמש במילה "כמוך" כלומר אתה כנראה מעצבן אותו אולי יותר מאלפסי, אבל "אחרת."

        להגיב
        • אריק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 11:58)

          אסף? להפך

          להגיב
      • באבא ימים (פורסם: 25-7-2017 בשעה 12:06)

        איך אמר אלתרמן:

        יש מעצבנים ממך אבל אין מעצבן כמוך

        להגיב
  15. יואלזיניו (פורסם: 25-7-2017 בשעה 09:27)

    איציק, תודה על השנים האלו, ועל השנים שעוד יבואו.

    להגיב
  16. איברה (פורסם: 25-7-2017 בשעה 09:35)

    תודה על ההשקעה, נהנה מהבלוג שלך, ספורטיבי או לא.
    הייחוד שלך בעיני הוא באמת באמפטיה ורוך שמאפיינים את הפוסטים. והמבט הנפשי המעמיק.

    להגיב
  17. matipool (פורסם: 25-7-2017 בשעה 09:44)

    מזל טוב איציק והרבה ברכות.
    יכול להעיד שליוויתי אותך מרחוק וגם קצת מקרוב מאז הזכייה באיסטנבול והקמת חוג האוהדים הרשמי והראשון של ליברפול בישראל (זוכר את הפגישה הראשונה על הגג של עזריאלי? 15 ח'ברה בערך שהגיעו ממקומות שונים בארץ ובגילאים שונים מאוחדים באהבה לליברפול). תקופה של התרגשות, בנייה והתחלה של משהו חדש ושונה עם הרבה מפגשים משותפים ואתר אינטרנט מיושן.
    בזכותך גם כתבתי פוסט ארוך בזמנו (שלצערי כבר לא קיים ברשת ביחד עם כל ההיסטוריה של אותו אתר) על החיים שלי לצד ליברפול מאז גיל 7.
    במקביל, ליוויתי אותך גם זמן רב בבלוג שלך ויותר מאוחר הגעתי לכאן ושמחתי לראות אותך גם כאן.
    אתה בחור מדהים וייחודי, רב אשכולות והלוואי והיו עוד רבים כמוך.
    נ.ב. – אתה ממש אבל ממש לא עף על עצמך. אני חושב שכן כדאי שתשתתף בתגובות למגיבים על הפוסטים שלך. זה לאו דווקא קשור לוויכוחים. לא כל דיון הוא ויכוח והמטרה לא חייבת להיות לשנות דעה של מישהו.
    מנקודת המבט של המגיבים שיצרו כאן קהילה, נראה לי שזה די חשוב לרובנו ההשתתפות והתגובות לתגובות של כותבי הפוסטים.

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 10:02)

      +1 על הנ. ב. שלך
      נ. ב. פעם אחרונה שאנחנו מסכימים על משו למה עוד 3 שבועות מלחמה

      להגיב
      • matipool (פורסם: 25-7-2017 בשעה 10:07)

        (-:)
        רק שיהיו לנו חיילים לבוא איתם למלחמה. בינתיים אתם והשכנים שלכם מתחמשים ואנחנו רק עוקבים אחרי קייטה וואן דייק (השיא – מפתחים תאוריות על התיקול הקשה של קייטה על חבר לקבוצה באימון. אולי זה אומר משהו?).
        אנחנו צריכים כנראה את ג'ון סנו.

        להגיב
        • איציק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 10:11)

          מה נעשה עם סנו, נראה לך שהוא יעשה ברית עם השדים האדומים כדי לנצח את הבלוז?

          להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:58)

      תודה מתי. ריגשת אותי מאוד בדברים. וודאי שאני זוכר את אותו ערב על הגג בעזריאלי ב-2005. יש לי עדיין את התמונה מאז:
      https://drive.google.com/file/d/0BzFqrGXbkaJJLW9fcmdGZUZkS0U/view?usp=sharing

      להגיב
      • Matipool (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:24)

        הרגת אותי עם התמונה.. (-:
        לא פוטוגניים במיוחד אבל באנו עם כל הלב.

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:27)

          זה לפני קונצרט של קולדפליי?
          איפה אתה במונומנט?..

          להגיב
          • Matipool (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:49)

            שורה אחרונה באמצע ליד הבחור הממושקף (גבוה יותר מאלו שמצדדי).
            נא לקחת בחשבון שהתמונה צולמה לפני 12 שנה במצלמה לא מקצועית עם תאורה לא מחמיאה ובלי איפור… (-:) אם אחות שלא איציק הייתה מצלמת אותנו, היינו יוצאים הרבה יותר טוב.

            להגיב
            • איציק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:54)

              לא יפה להפיל את התיק על האחות של איציק, אתם פשות לא מחמיאים, אבל המטרה ראויה.

            • אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 22:13)

              זה המלבישה אשמה..
              וואלה חוץ מכדורגל מוזיקה וצילום אתה בסהכ בסיידר מתי

  18. באבא ימים (פורסם: 25-7-2017 בשעה 10:16)

    יא אללה עשר שנים…

    אני זוכר את המעבר שלך ממגיב פעיל בתופעת דורפן, וחדר הנעליים זצ"ל לבעל בלוג משל עצמו. הבלוג היחיד בתבל שכתב פוסט לבקשתי (ובהיותי איש טוב לב ואוהב אדם עשיתי ממנו בדיחה):

    (היה כאן קישור לפוסט אבל זה תוקע את התגובה)

    הבלוג היחיד בתבל בו התפרסם סיפור קצר שלי. סיפור על הפעם הראשונה שבכיתי בגלל משחק כדורגל (ואף אחד לא עשה מזה בדיחה).

    (גם כאן)

    בלוג ששיקף את התהליך של אובדן התקווה שמשהו טוב יכול לצאת מבית"ר ירושלים.

    בלוג שעצבן אותי בדעות הקדומות שלו על שמאלנים, סינים ורפא בניטס (לא בהכרח בסדר הזה). בכלל – עצבים זה דבר טוב. אני לא חושב שאי פעם הייתי מתחיל להגיב בבלוגים אלמלא איזה אידיוט בבלוג של דורפן שכתב שהסיבה שהסקאוסרים החרימו את הסאן היא שהוא חשף אותם בתור החלאות שהם.

    וגם ויכוח זה טוב – אין דרך טובה יותר להתפתח מאשר לחשוף את הטיעונים שלך לביקורת. אני שיניתי את דעתי יותר מפעם אחת בעקבות ויכוח. אני די משוכנע שגם אתה. תנסה לבחון איפה היית לפני עשר שנים ואיפה אתה היום.

    ומה מוזר בבאבא ימים?

    מזל טוב.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:49)

      האמת שזה אחד הכינויים המקוריים והשנונים לטעמי…

      להגיב
      • באבא לילות (פורסם: 25-7-2017 בשעה 19:17)

        עד כדי כך שקמו לו חקיינים… וכידוע חיקוי הוא הצורה הנעלה ביותר של מחמאה :-)

        ואיציק – תודה. אמנם לא קורא אותך מזה עשר שנים אבל ממה שכן הספקתי מאוד נהניתי (גם אם לא תמיד הסכמתי) ואף פעם לא הצטערתי שקראתי (שאם תחשוב על זה זו גם מחמאה לא רעה).

        להגיב
  19. YG (פורסם: 25-7-2017 בשעה 10:25)

    לגבי ה-"לא אוהב להתווכח"- זה מזכיר לי שמאיר אריאל זצ"ל כתב פעם:

    "אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים ענין.
    הרבה מלים צריך הרבה משפטים"..

    הכי פשוט, הכי ממצה.
    מזדהה איתך בזה.

    להגיב
  20. צור שפי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 10:34)

    ברכות איציק ואיחולים לעוד הרבה שנים של כתיבה פוריה. אתה כותב מעניין ויחודי. אני לא מסכים אתך שבוויכוחים אי אפשר לשנות עמדות אבל זה כבר לדיון אחר.

    להגיב
  21. אלכס דוקורסקי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 11:01)

    איציק, תודה רבה! אתה כותב בצורה מעמיקה ורהוטה. כיף ומחכים לקרוא את דבריך.
    עוד הרבה עשורים של כתיבה ועשייה.

    להגיב
  22. אמוץ כהן-פז (פורסם: 25-7-2017 בשעה 11:16)

    תודה.

    להגיב
  23. גיל שלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 11:35)

    מזל טוב

    להגיב
  24. תומר חרוב (פורסם: 25-7-2017 בשעה 11:41)

    מזל טוב!!

    בגשם היית עונה לנו כל הזמן :)

    אני תמיד אוהב לא להסכים איתך. אני חושב שאתה כותב מנקודת מוצא רגשית שאני מאוד מתחבר אליה ומוצא מה לקחת ממנה גם בחוסר הסכמה. אתה צודק שדיונים בדרך כלל לא משנים דעות אבל הם מפרים נקודות מבט ואני מוצא חשיבות להתייחס לתגובות כמה שניתן (זה הרבה עבודה כשאתה כותב על נושאים "פופולריים").

    להגיב
  25. Trailblazer (פורסם: 25-7-2017 בשעה 12:02)

    מזל טוב! ואני חייב לציין שוב את הפוסט המופתי מ2010 על הגמר באיסטנבול שריגש אותי עד דמעות,וכמובן להודות על הפוסטים המעולים על פרשת השבוע.

    להגיב
  26. יואב דובינסקי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 12:15)

    בהצלחה ותמשיך.

    להגיב
  27. ערן (המקורי) (פורסם: 25-7-2017 בשעה 13:52)

    ברכות, סחתיין, והמשך כך

    להגיב
  28. קירקגור (פורסם: 25-7-2017 בשעה 14:53)

    המשך לעוף על עצמך אלפסי.

    להגיב
    • קירקגור (פורסם: 25-7-2017 בשעה 14:54)

      אבל אל תשים יותר שירים של קולדפליי. יש גבול לכמה אי אפשר להסכים.

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:49)

        היה כבר מירי מסיקה להזכירך

        להגיב
        • קירקגור (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:51)

          גם אם היא לא כוס התה שלי, היא לוקחת את כריס מרטין בכל יום נתון.

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:03)

            תחרות קשה. פוטופיניש. משו כמו יאיר לפיד מול שלמה ארצי

            להגיב
            • matipool (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:16)

              אל תגזימו. הנה 5 שירים מצוינים של קולדפליי (תבואו בלי דעה קדומה). מירי מסיקה? חחח….
              https://www.youtube.com/watch?v=d020hcWA_Wg
              https://www.youtube.com/watch?v=kcASPx3-HuI
              https://www.youtube.com/watch?v=yKNxeF4KMsY
              https://www.youtube.com/watch?v=Pkgeai985rA
              https://www.youtube.com/watch?v=WAGbq3A9HfA

            • אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:58)

              יותר גרוע מקולדפליי זה אנשים שאוהבים קולדפליי

            • אריק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 19:09)

              מתי.
              מה גרוע מאוד ליברפול?
              אוהד ליברפול שאוהב את קולדפליי.

            • Matipool (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:35)

              אאוצ׳.
              לא אמרתי שאוהב אותם אלא שיש להם כמה שירים טובים עד מצוינים, במיוחד מתחילת דרכם ואין מקום להשוות למלכת בוגרי רימון.
              אל תהיו פיינשמעקרים.
              נ.ב – שכחתי גם את strawberry swing. שיר חמוד לאללה וכנ״ל הקליפ.
              האהבות הגדולות בהיסטוריה שלי הן דיוויד בואי, יו-2, ו-R.E.M.

            • קירקגור (פורסם: 26-7-2017 בשעה 00:05)

              מתי יש סיכוי יותר גדול שהייתי פותח את הלינקים אם היית אומר לי שהם תקצירי חמשת המשחקים הכי גדולים של ליברפול.

              שוב, לא כוס התה שלי, אבל היא לוקחת את כריס מרטין. ועוד אוסיף – היא גם עוד תפתיע ככל שיעברו השנים.

  29. רן הנרגן (פורסם: 25-7-2017 בשעה 14:54)

    תחזקנה ידיך

    להגיב
  30. מאשקה (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:34)

    תודה אלפסי
    מזל טוב

    להגיב
  31. טל 12 (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:54)

    תודה ומזל טוב!

    לקרוא את הפוסטים שלך זה כבר חלק מהשגרה שלי ( גם מגיב לפעמים) אני חושב בעצם מאז שגיליתי את דה באזר בסוף 2010, אז מקווה לעוד הרבה שנים.

    להגיב
  32. אביאל (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:58)

    אלפסי – זוכר את הבלוג מהימים הראשונים, אותה הרגשה בדיוק הרגשתי שגיליתי את דורפן, אותך, את אברהמי וגם ללווינטל היה בלוג מעניין מאוד, באמת סוג של זירה אחרת למי שהיה רגיל לקרוא כל מילה של עיתוני הספורט.

    בנוגע לויכוחים, לי לפחות אין יומרה לשנות את דעתם של אחרים, אבל אמרו חכמינו אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה וזו הגדולה של התגובות בדה באזר לדעתי והכיף הגדול.

    תמשיך ככה !

    להגיב
  33. איציק אלפסי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:51)

    תודה אנשים יקרים. ריגשתם.
    נותן המון חשק להמשיך עוד עשור..

    להגיב
  34. MOBY (פורסם: 25-7-2017 בשעה 19:29)

    ברכות לעשור, כיף גדול

    להגיב
  35. פה איתמר (פורסם: 25-7-2017 בשעה 20:40)

    אחלה אלפסי
    בהצלחה בליגה א'
    הפשיזם לא יעבור :-)

    להגיב
  36. BRT (פורסם: 26-7-2017 בשעה 00:05)

    תודה רבה ומזל טוב ,
    בהצלחה וכן ירבו עוד בלוגים ממך (-:

    להגיב
  37. אילון גליק (פורסם: 26-7-2017 בשעה 06:54)

    מאברוק, איצק.
    תמשיך לכתוב , אתה מעולה !

    ויאללה בית"ר !!!!

    להגיב
  38. אסף the kop (פורסם: 26-7-2017 בשעה 08:38)

    ג'ובות ?

    http://m.ynet.co.il/Articles/4994438

    להגיב
  39. S&M (פורסם: 26-7-2017 בשעה 09:26)

    איזה יופי.
    קורא אותך באדיקות, גם אם לא תמיד מגיב.
    תודה!

    להגיב
  40. Gil - Zimbabwe (פורסם: 26-7-2017 בשעה 13:55)

    תודה.
    התמדה בספורט זה דבר קשה, שלא תתעייף ונמשיך להינות ממך.

    להגיב
  41. רן (פורסם: 26-7-2017 בשעה 18:13)

    ברכות, איציק.

    היכרנו בזכות גשם באלפסי ומאז אני עוקב אחרי כל פוסט, גם אם לא תמיד מגיב.

    להגיב
  42. סימנטוב (פורסם: 26-7-2017 בשעה 18:24)

    תודה ובהצלחה לנורדיה

    להגיב

מה דעתך?