גשם באלפסי

עשור לבלוג

צילום: הדר אלפסי
צילום: הדר אלפסי

חורף 2007, אני בדרום מזרח אנגליה. לבד, אפור, קר. מאוד קר. טובע בין מאמרים באנגלית אוקספורדית על ייצוגים מנטליים של אחרים משמעותיים. כן, נורא כמו שזה נשמע.

אחת מנקודות האור הבודדות שלי בימים האלה היא בלוג חדש על ספורט שגיליתי בשם "תופעת דורפן". אני מוצא את עצמי נשאב לתוך דיונים על שחמט וסומו נשים עם מגיבים בעלי שם מוזר כמו "לון" ו"באבא בימים". אבל יותר מכל אני מוקסם מסוג אחר של כתיבה על ספורט שלא הכרתי לפני כן. רהוט, מסקרן, מרחיב אופקים.

ואז אני מחליט שאני גם רוצה. שזו חתיכת חוצפה האמת. כי כמו שכתב כאן פעם מישהו, אפילו רונן דורפן לא כותב כמו רונן דורפן. ובקיץ של אותה שנה אני פותח בלוג משלי שנקרא "גשם באלפסי".

בדיוק היום לפני עשר שנים פרסמתי את הפוסט הראשון בגשם באלפסי. עשר שנים שאני כותב את הבלוג הזה. חתיכת תקופה כשחושבים על זה. למעלה מרבע מהחיים שלי. אין הרבה דברים שהתמדתי בהם כל כך הרבה זמן.

עברתי הרבה בעשור הזה. חיים בחו"ל, חזרה לארץ, נישואים, גירושים, החלפתי עבודות, הקמתי קבוצה. וכל הזמן הבלוג הזה היה שם בשבילי. ברגעים היפים ובימים הקשים. המקום היחיד שהוא לגמרי שלי. שבו אני יכול להביא את עצמי ולהיות נטו מי שאני.

מצאתי שבכתיבה יש משהו תרפויטי מאוד חזק. היא משחררת. מנקה. מאפשרת להביא לידי ביטוי את התשוקות, החלומות, האכזבות, המאוויים הכמוסים והפנטזיות הלא ממומשות.

מראשית דרכו היה הבלוג הזה בלוג על ספורט שמרשה לעצמו לעסוק גם בנושאים אקטואליים ואחרים שאינם קשורים ישירות לספורט. לרוב לא קשורים בכלל. יחד עם זאת, אני מודה שבשנתיים-שלוש האחרונות הכתיבה על ספורט בבלוג הלכה והצטמצמה וזה משהו שחסר לי.

הסיבות לכך נעוצות בעיקר בעובדה שמסיבות שונות אני יכול לכתוב הרבה פחות על שתי הקבוצות שהיוו את הנושא לרוב הפוסטים שלי: בית"ר וליברפול.

על בית"ר אני מעדיף כמעט ולא ולכתוב מאז שהפסקתי לאהוד אותה (אני עדיין מזהה עצמי כאוהד בית"ר, אולם לא אוהד את הקבוצה הנוכחית שמשחקת תחת השם בית"ר ירושלים) – זה מרגיש לי יותר מדי כמו ללכלך על האקסית אחרי שנפרדתם ונראה לי לא שייך. על ליברפול יש את אריאל ובני שכותבים הרבה יותר טוב ממני ואני מודה שאני לא מרגיש שיש לי יותר מדי מה לחדש על מה שהם כותבים.

לגבי נורדיה, זה מורכב. הייתי מאוד שמח (והאמת שגם זקוק) לכתוב על החוויה העוצמתית שאני עובר במסע הזה, אבל יש משהו לא אתי בזה שאני אכתוב בבלוג שלי על אנשים שאני מנהל.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות למי שמאפשר לי את החוויה הזו:

בראש ובראשונה לרונן דורפן, מי שהיווה עבורי, כאמור, את ההשראה להתחיל לכתוב. מעטים, אם בכלל, האנשים שלמדתי מהם כמו מרונן, על כתיבה ובכלל.

לבני תבורי, שיחד עם רונן, מאפשרים לי להתארח באכסניה המכובדת הזו ולכתוב על מה שאני רוצה מתי שאני רוצה. זה ממש לא מובן מאיליו.

לכל מי שקרא אותי במהלך השנים האלה. הגיב, עצבן והתעצבן. בכל פעם מחדש אני מתפלא שלאנשים אשכרה מעניין לקרוא מה אני חושב. אם לא הייתם כאן הייתי כמו עץ שנופל ביער.

זו גם ההזדמנות להסביר למה אני משתתף פחות אולי מכותבי בלוגים אחרים בדיונים שמפתחים בעקבות הפוסטים שאני כותב:

ראשית, אני חושב שהטקסט מרגע שעלה לאוויר כבר לא שייך לי, והדעה שלי לגביו לא חשובה יותר פחות מהדעה של מי שקורא אותו. לי כבר יש את הבמה שלי וחשוב לי לתת את הבמה גם למי שקורא.

שנית, אני מודה שאני לא אוהב להתווכח. אין בי את התשוקה הזו. לא זכור לי שאי פעם הצלחתי לשכנע מישהו לשנות את דעתו בוויכוח, או ששיניתי את דעתי בעצמי בעקבות וויכוח. אני כן, אבל, אוהב מאוד לקרוא מה אנשים אחרים חושבים, בייחוד אם הם לא מסכימים אתי.

ובחרתי לסיים בשיר שמתחבר לי מאוד לחוויה הזו של כתיבת הבלוג. שיר על מישהו שמקבל יום אחד במה ועף על עצמו.

מקווה שאני לא עף על עצמי יותר מדי.

תודה שאתם פה.

אש, קרח ומה שבינהם - יומן משחקי הכס (ע' 7 פרק 2)
שחיה (2). ספורט ציבורי וספורט כלכלי

76 Comments

אריאל גרייזס 25 ביולי 2017

לא עף בכלל, לעוד 30 שנה כאלו לפחות. ובהצלחה בליגה א'!

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

תודה אריאל

בני תבורי 25 ביולי 2017

תודה על המחמאה איציק, למדתי ממך רבות על כתיבת בלוג. במשך זמן לא קצר גשם באלפסי וחדר הנעליים הי"ד של עמיחי שלו היו הקשר שלי לליברפול יותר מכל דבר אחר. אתה פה לפחות עד שיהיה שלום.

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

או ווה.. מבין שבזה הרגע הוחתמתי על חוזה לכל החיים :)
ותודה בני. זה הדדי לגמרי.

yaron 25 ביולי 2017

מזל טוב ותודה איציק.

אמיתי 25 ביולי 2017

מזל טוב. תמשיך

צביקה 25 ביולי 2017

++.

דוד מירושלים (לא עוזב את העיר) 25 ביולי 2017

בלוג נדיר, אני זוכר את חוויית הגילוי של 'תופעת דורפן' אי אז ב-2007 ואחריה גם את גשם באלפסי שהיה משהו לגמרי אחר, מרענן וכיפי. אז תודה רבה.
ובהצלחה בליגה א'!

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

תודה דוד ידידי כאח לי

נדב ליטבק 25 ביולי 2017

ברכות לעשור, ותודה לך על הפוסטים המעשירים

רותם 25 ביולי 2017

בהצלחה ותודה על ההשקעה
עוקב אחריך מאז שראיתי את הלינק בתופעת דורפן לפני המון זמן
ישר כח

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

תודה. מרגש לשמוע

גיא זהר 25 ביולי 2017

ברכות. צילום מעולה.

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

הקרדיט לאחותי היקרה והסופר מוכשרת

איציק 25 ביולי 2017

שאפו איציק,
ואם תחזור לפוסט האחרון של המגיב הראשון לפוסט זה תראה שהמשפט השגוי ביותר בעשר השנים האחרונות שכתבת הוא "זה מרגיש לי יותר מדי כמו ללכלך על האקסית אחרי שנפרדתם ונראה לי לא שייך." ;)
נ.ב.: כמובן מנקודת מבט של גיבורי הפוסט שלו.

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

האמת שאני לא כ"כ בקטע של משחקי הכס… אפשר הסבר?

איציק 25 ביולי 2017

איציק, זה היה קצת בציניות, אני מאד לקרוא אותך במיוחד את פרשות השבוע למרות שזה כמובן לא תחום התמחותי.
במשחקי הכס הם מחליפים נאמנויות כמו שאנחנו מחליפים גרביים ואין להם כל בעיה ללכלך על הקודמים להם היו נאמנים. אם היו אוהדי ספורט יכלו להיות אוהדי הצלחות למופת.

אופיר 25 ביולי 2017

יפה איציק, לא קל לכתוב מהלב על דברים אישיים, ואז לספוג בשקט כשכל העולם ואשתו נכנסים בך…
מאחל לך המשך הצלחה, בעיקר בחיים שמעבר לספורט.

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

תודה אופיר. אכן, הכתיבה בבלוג מאוד חושפת. בהתחלה זה לא היה קל, עם הזמן התחספסתי וזה אפילו עוזר לי להתמודד עם ביקורת בדברים אחרים שאני עושה וגם בהם אני מאוד חשוף.

ארז 25 ביולי 2017

אלפסי, מברוכ והמשך דרך צלחה.

יוני (המקורי, מפעם) 25 ביולי 2017

מזל טוב איציק. זוכר כמוך את חווית גילוי הבלוג של דורפן.

עמית זילברבוש 25 ביולי 2017

מזל טוב אלפסי ותודה רבה על הפוסטים, אלה שעוסקים בספורט והרבה על אלה שלאו דווקא. אני נהנה ומחכים משני הסוגים. מחכה לחגיגות העשור לנורדיה בליגה הראשונה.

אריאל 25 ביולי 2017

תודה על הפוסטים בדרך כלל אני נהנה מהם מאוד. מה שאני אוהב בכתיבה שלך זה שהיא מתונה לא מתיימרת לדעת הכל ולא צינית. כל טוב.

אריק 25 ביולי 2017

מברוק אלפסי!
אף אחד לא מצליח לעצבן אותי בדה-באזר כמוך, שזאת מחמאה.
מאוד מדאיג שכבר פעמיים הסכמתי איתך ברצף, זה אשכרה קצת ביאס אותי.

מאחל לך עוד שנים רבות של כתיבה ושאף בלוג שלך לא יכלול חגיגות אליפות, לא פה ולא שם.

אסף the kop 25 ביולי 2017

עכשיו אני נפגעתי

איציק 25 ביולי 2017

אתה יכול להירגע, אריק השתמש במילה "כמוך" כלומר אתה כנראה מעצבן אותו אולי יותר מאלפסי, אבל "אחרת."

אריק 25 ביולי 2017

אסף? להפך

באבא ימים 25 ביולי 2017

איך אמר אלתרמן:

יש מעצבנים ממך אבל אין מעצבן כמוך

יואלזיניו 25 ביולי 2017

איציק, תודה על השנים האלו, ועל השנים שעוד יבואו.

איברה 25 ביולי 2017

תודה על ההשקעה, נהנה מהבלוג שלך, ספורטיבי או לא.
הייחוד שלך בעיני הוא באמת באמפטיה ורוך שמאפיינים את הפוסטים. והמבט הנפשי המעמיק.

matipool 25 ביולי 2017

מזל טוב איציק והרבה ברכות.
יכול להעיד שליוויתי אותך מרחוק וגם קצת מקרוב מאז הזכייה באיסטנבול והקמת חוג האוהדים הרשמי והראשון של ליברפול בישראל (זוכר את הפגישה הראשונה על הגג של עזריאלי? 15 ח'ברה בערך שהגיעו ממקומות שונים בארץ ובגילאים שונים מאוחדים באהבה לליברפול). תקופה של התרגשות, בנייה והתחלה של משהו חדש ושונה עם הרבה מפגשים משותפים ואתר אינטרנט מיושן.
בזכותך גם כתבתי פוסט ארוך בזמנו (שלצערי כבר לא קיים ברשת ביחד עם כל ההיסטוריה של אותו אתר) על החיים שלי לצד ליברפול מאז גיל 7.
במקביל, ליוויתי אותך גם זמן רב בבלוג שלך ויותר מאוחר הגעתי לכאן ושמחתי לראות אותך גם כאן.
אתה בחור מדהים וייחודי, רב אשכולות והלוואי והיו עוד רבים כמוך.
נ.ב. – אתה ממש אבל ממש לא עף על עצמך. אני חושב שכן כדאי שתשתתף בתגובות למגיבים על הפוסטים שלך. זה לאו דווקא קשור לוויכוחים. לא כל דיון הוא ויכוח והמטרה לא חייבת להיות לשנות דעה של מישהו.
מנקודת המבט של המגיבים שיצרו כאן קהילה, נראה לי שזה די חשוב לרובנו ההשתתפות והתגובות לתגובות של כותבי הפוסטים.

אמיתי 25 ביולי 2017

+1 על הנ. ב. שלך
נ. ב. פעם אחרונה שאנחנו מסכימים על משו למה עוד 3 שבועות מלחמה

matipool 25 ביולי 2017

(-:)
רק שיהיו לנו חיילים לבוא איתם למלחמה. בינתיים אתם והשכנים שלכם מתחמשים ואנחנו רק עוקבים אחרי קייטה וואן דייק (השיא – מפתחים תאוריות על התיקול הקשה של קייטה על חבר לקבוצה באימון. אולי זה אומר משהו?).
אנחנו צריכים כנראה את ג'ון סנו.

איציק 25 ביולי 2017

מה נעשה עם סנו, נראה לך שהוא יעשה ברית עם השדים האדומים כדי לנצח את הבלוז?

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

תודה מתי. ריגשת אותי מאוד בדברים. וודאי שאני זוכר את אותו ערב על הגג בעזריאלי ב-2005. יש לי עדיין את התמונה מאז:
https://drive.google.com/file/d/0BzFqrGXbkaJJLW9fcmdGZUZkS0U/view?usp=sharing

Matipool 25 ביולי 2017

הרגת אותי עם התמונה.. (-:
לא פוטוגניים במיוחד אבל באנו עם כל הלב.

אמיתי 25 ביולי 2017

זה לפני קונצרט של קולדפליי?
איפה אתה במונומנט?..

Matipool 25 ביולי 2017

שורה אחרונה באמצע ליד הבחור הממושקף (גבוה יותר מאלו שמצדדי).
נא לקחת בחשבון שהתמונה צולמה לפני 12 שנה במצלמה לא מקצועית עם תאורה לא מחמיאה ובלי איפור… (-:) אם אחות שלא איציק הייתה מצלמת אותנו, היינו יוצאים הרבה יותר טוב.

איציק 25 ביולי 2017

לא יפה להפיל את התיק על האחות של איציק, אתם פשות לא מחמיאים, אבל המטרה ראויה.

אמיתי 25 ביולי 2017

זה המלבישה אשמה..
וואלה חוץ מכדורגל מוזיקה וצילום אתה בסהכ בסיידר מתי

באבא ימים 25 ביולי 2017

יא אללה עשר שנים…

אני זוכר את המעבר שלך ממגיב פעיל בתופעת דורפן, וחדר הנעליים זצ"ל לבעל בלוג משל עצמו. הבלוג היחיד בתבל שכתב פוסט לבקשתי (ובהיותי איש טוב לב ואוהב אדם עשיתי ממנו בדיחה):

(היה כאן קישור לפוסט אבל זה תוקע את התגובה)

הבלוג היחיד בתבל בו התפרסם סיפור קצר שלי. סיפור על הפעם הראשונה שבכיתי בגלל משחק כדורגל (ואף אחד לא עשה מזה בדיחה).

(גם כאן)

בלוג ששיקף את התהליך של אובדן התקווה שמשהו טוב יכול לצאת מבית"ר ירושלים.

בלוג שעצבן אותי בדעות הקדומות שלו על שמאלנים, סינים ורפא בניטס (לא בהכרח בסדר הזה). בכלל – עצבים זה דבר טוב. אני לא חושב שאי פעם הייתי מתחיל להגיב בבלוגים אלמלא איזה אידיוט בבלוג של דורפן שכתב שהסיבה שהסקאוסרים החרימו את הסאן היא שהוא חשף אותם בתור החלאות שהם.

וגם ויכוח זה טוב – אין דרך טובה יותר להתפתח מאשר לחשוף את הטיעונים שלך לביקורת. אני שיניתי את דעתי יותר מפעם אחת בעקבות ויכוח. אני די משוכנע שגם אתה. תנסה לבחון איפה היית לפני עשר שנים ואיפה אתה היום.

ומה מוזר בבאבא ימים?

מזל טוב.

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

האמת שזה אחד הכינויים המקוריים והשנונים לטעמי…

באבא לילות 25 ביולי 2017

עד כדי כך שקמו לו חקיינים… וכידוע חיקוי הוא הצורה הנעלה ביותר של מחמאה :-)

ואיציק – תודה. אמנם לא קורא אותך מזה עשר שנים אבל ממה שכן הספקתי מאוד נהניתי (גם אם לא תמיד הסכמתי) ואף פעם לא הצטערתי שקראתי (שאם תחשוב על זה זו גם מחמאה לא רעה).

YG 25 ביולי 2017

לגבי ה-"לא אוהב להתווכח"- זה מזכיר לי שמאיר אריאל זצ"ל כתב פעם:

"אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים ענין.
הרבה מלים צריך הרבה משפטים"..

הכי פשוט, הכי ממצה.
מזדהה איתך בזה.

צור שפי 25 ביולי 2017

ברכות איציק ואיחולים לעוד הרבה שנים של כתיבה פוריה. אתה כותב מעניין ויחודי. אני לא מסכים אתך שבוויכוחים אי אפשר לשנות עמדות אבל זה כבר לדיון אחר.

אלכס דוקורסקי 25 ביולי 2017

איציק, תודה רבה! אתה כותב בצורה מעמיקה ורהוטה. כיף ומחכים לקרוא את דבריך.
עוד הרבה עשורים של כתיבה ועשייה.

אמוץ כהן-פז 25 ביולי 2017

תודה.

תומר חרוב 25 ביולי 2017

מזל טוב!!

בגשם היית עונה לנו כל הזמן :)

אני תמיד אוהב לא להסכים איתך. אני חושב שאתה כותב מנקודת מוצא רגשית שאני מאוד מתחבר אליה ומוצא מה לקחת ממנה גם בחוסר הסכמה. אתה צודק שדיונים בדרך כלל לא משנים דעות אבל הם מפרים נקודות מבט ואני מוצא חשיבות להתייחס לתגובות כמה שניתן (זה הרבה עבודה כשאתה כותב על נושאים "פופולריים").

Trailblazer 25 ביולי 2017

מזל טוב! ואני חייב לציין שוב את הפוסט המופתי מ2010 על הגמר באיסטנבול שריגש אותי עד דמעות,וכמובן להודות על הפוסטים המעולים על פרשת השבוע.

יואב דובינסקי 25 ביולי 2017

בהצלחה ותמשיך.

ערן (המקורי) 25 ביולי 2017

ברכות, סחתיין, והמשך כך

קירקגור 25 ביולי 2017

המשך לעוף על עצמך אלפסי.

קירקגור 25 ביולי 2017

אבל אל תשים יותר שירים של קולדפליי. יש גבול לכמה אי אפשר להסכים.

אמיתי 25 ביולי 2017

היה כבר מירי מסיקה להזכירך

קירקגור 25 ביולי 2017

גם אם היא לא כוס התה שלי, היא לוקחת את כריס מרטין בכל יום נתון.

אמיתי 25 ביולי 2017

תחרות קשה. פוטופיניש. משו כמו יאיר לפיד מול שלמה ארצי

matipool 25 ביולי 2017

אל תגזימו. הנה 5 שירים מצוינים של קולדפליי (תבואו בלי דעה קדומה). מירי מסיקה? חחח….
https://www.youtube.com/watch?v=d020hcWA_Wg
https://www.youtube.com/watch?v=kcASPx3-HuI
https://www.youtube.com/watch?v=yKNxeF4KMsY
https://www.youtube.com/watch?v=Pkgeai985rA
https://www.youtube.com/watch?v=WAGbq3A9HfA

אמיתי 25 ביולי 2017

יותר גרוע מקולדפליי זה אנשים שאוהבים קולדפליי

אריק 25 ביולי 2017

מתי.
מה גרוע מאוד ליברפול?
אוהד ליברפול שאוהב את קולדפליי.

Matipool 25 ביולי 2017

אאוצ׳.
לא אמרתי שאוהב אותם אלא שיש להם כמה שירים טובים עד מצוינים, במיוחד מתחילת דרכם ואין מקום להשוות למלכת בוגרי רימון.
אל תהיו פיינשמעקרים.
נ.ב – שכחתי גם את strawberry swing. שיר חמוד לאללה וכנ״ל הקליפ.
האהבות הגדולות בהיסטוריה שלי הן דיוויד בואי, יו-2, ו-R.E.M.

קירקגור 26 ביולי 2017

מתי יש סיכוי יותר גדול שהייתי פותח את הלינקים אם היית אומר לי שהם תקצירי חמשת המשחקים הכי גדולים של ליברפול.

שוב, לא כוס התה שלי, אבל היא לוקחת את כריס מרטין. ועוד אוסיף – היא גם עוד תפתיע ככל שיעברו השנים.

רן הנרגן 25 ביולי 2017

תחזקנה ידיך

מאשקה 25 ביולי 2017

תודה אלפסי
מזל טוב

טל 12 25 ביולי 2017

תודה ומזל טוב!

לקרוא את הפוסטים שלך זה כבר חלק מהשגרה שלי ( גם מגיב לפעמים) אני חושב בעצם מאז שגיליתי את דה באזר בסוף 2010, אז מקווה לעוד הרבה שנים.

אביאל 25 ביולי 2017

אלפסי – זוכר את הבלוג מהימים הראשונים, אותה הרגשה בדיוק הרגשתי שגיליתי את דורפן, אותך, את אברהמי וגם ללווינטל היה בלוג מעניין מאוד, באמת סוג של זירה אחרת למי שהיה רגיל לקרוא כל מילה של עיתוני הספורט.

בנוגע לויכוחים, לי לפחות אין יומרה לשנות את דעתם של אחרים, אבל אמרו חכמינו אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה וזו הגדולה של התגובות בדה באזר לדעתי והכיף הגדול.

תמשיך ככה !

איציק אלפסי 25 ביולי 2017

תודה אנשים יקרים. ריגשתם.
נותן המון חשק להמשיך עוד עשור..

MOBY 25 ביולי 2017

ברכות לעשור, כיף גדול

פה איתמר 25 ביולי 2017

אחלה אלפסי
בהצלחה בליגה א'
הפשיזם לא יעבור :-)

BRT 26 ביולי 2017

תודה רבה ומזל טוב ,
בהצלחה וכן ירבו עוד בלוגים ממך (-:

אילון גליק 26 ביולי 2017

מאברוק, איצק.
תמשיך לכתוב , אתה מעולה !

ויאללה בית"ר !!!!

S&M 26 ביולי 2017

איזה יופי.
קורא אותך באדיקות, גם אם לא תמיד מגיב.
תודה!

Gil - Zimbabwe 26 ביולי 2017

תודה.
התמדה בספורט זה דבר קשה, שלא תתעייף ונמשיך להינות ממך.

רן 26 ביולי 2017

ברכות, איציק.

היכרנו בזכות גשם באלפסי ומאז אני עוקב אחרי כל פוסט, גם אם לא תמיד מגיב.

סימנטוב 26 ביולי 2017

תודה ובהצלחה לנורדיה

Comments closed