כבר מספר שבועות שאני מנסה להיכנס לראש של אורי אלון ולהבין מה עבר לו שם כשהחליט למנות את מודי מאור למאמן. איך בדיוק עבד התהליך הלוגי הזה שבו בתוך מספר חודשים הפכה עמדה שהייתה מאוישת ע"י מאמן נבחרת איטליה לכזו שמאוישת ע"י מאמן שלא ניהל בחייו משחק בוגרים?

לאחר כל המאמצים אני מודה שאני מסגול לחשוב על שתי האפשרויות האלה בלבד:

האחת, שאורי אלון פשוט החליט "לזרוק" עונה. כשהבין שהמינוי של פוטיס קציקאריס היה טעות, החליט שבעונה הזו כבר לא יצמח דשא ולכן אין טעם להשקיע בהבאת מאמן חדש, שמן הסתם יעלה לא מעט וגם ידרוש שינויים יקרים בסגל. אירופה כבר די אבודה והליגה ממילא מוכרעת בשני משחקים ביוני, כך שהדבר ההגיוני לעשות הוא למזער נזקים.

השנייה, שהוא באמת חשב שמודי מאור זו הברקה. שמעתי ממספר מקורות שמאור הוא מה שמכוננה "גאון" כדורסל. שכאשר יושבים ומדברים אתו על המשחק הוא מותיר רושם גדול. יכול להיות שאורי אלון נשבה בזה. יכול להיות שהידע והיכולת האנליטית של מאור גרמו לו לחשוב שיש כאן משהו.

אלא שמה שיכול אולי לעבוד בעולם ההיי טק הסטרילי ממנו אלון מגיע, שם עובדים בעיקר מול מחשבים, ממש לא שייך לעולם שבו מנהלים אנשים.

היה מביך ועצוב, גם בשביל מאור עצמו, ובעיקר בשביל מועדון גדול ומכובד כמו הפועל ירושלים, לראות את ההתנהלות על הספסל ברבע הרביעי אמש במינכן.

עמד שם איש, שנראה תלוש מהסיטואציה, מחה כפיים, צעק, השתולל, ובאופן כללי התנהג בצורה לא קוהרנטית בעליל, כשמסביבו חבורת אנשים בטרנינגים אדומים עם מבט חלול בעיניים בוהה בו בתימהון.

אני לא יודע אם הסיפור שצץ לפני כמה ימים על האפשרות לרכוש את הכרטיס ליורוליג בכסף מבוסס על משהו, או שהוא סתם ספין או ברווז עיתונאי. אבל הרבה לפני שהפועל ירושלים מפנטזת על היורוליג, היא צריכה להפוך למועדון תחרותי ביורוקאפ.

בעונה שעברה היא עשתה צעד משמעותי בדרך לכך כשהגיעה לחצי הגמר, אולם הכישלון הקולוסאלי השנה במפעל הופך את שאיפות היורוליג של ירושלים למגוחכות.

לא הכול אפשר, ובהחלט לא הכול צריך, לקנות בכסף. כשהפועל ירושלים תצליח להגיע לשלבים הגבוהים של המפעל כמה עונות ברציפות ולזכות בו פעם או פעמיים יהיה לה אולי טיעון לגיטימי למקום ביורוליג.

עד אז, עודד קטש פנוי. אפשר אולי בכל זאת לגנוב איזה גביע בגביע המדינה או זה של הליגה ולעמעם במעט את הפארסה המביכה הזו.

הושענא רבא
מכבי פ"ת עם קהל