בנדיבות של מנצחים ניתן קודם את הכבוד למנוצחים:

אם יש משהו שאפשר אולי ללמוד מההדחות ברצלונה ומנצ'סטר סיטי זה שלגמור את הליגה מוקדם יכול לפעול לרעתך בליגת האלופות. מסתבר שזה כנראה קשה לעשות את השינוי המנטלי הדרוש כדי להגיע במצב הנכון למשחק שאין ממנו דרך חזרה. משהו שאתה לא חווה בעונה שבה אתה לוקח את הליגה בהליכה. העובדה שליברפול, למשל, התמודדה העונה גם עם נפילות ומשברים שיחקה לטובתה בהתמודדות עם ספיגת השער המוקדם והבליץ של סיטי במחצית הראשונה.

וזה מתקשר גם לעובדה שלניצחון הכפול על סיטי יהיו לדעתי גם השלכות על הליגה בעונה הבאה – סיטי תהיה מוכוונת הרבה יותר לליגת האלופות ותכוון את עצמה להגיע לשיא באפריל-מאי ולא בספטמבר-אוקטובר, מה שיכול להשאיר את מאבק האליפות בחיים לאורך העונה.

כאשר יורגן קלופ הגיע לליברפול באוקטובר 2015 וחתם על חוזה לשלוש שנים, הוא אמר שהוא מצפה שבתקופה הזו ליברפול תזכה באליפות. אני מודה שהייתי סקפטי מאוד לגבי זה. אבל עכשיו אני הרבה יותר מאמין.

החיבור בין קלופ לליברפול נראה פשוט כמו שידוך משמיים. קראתי אצל אוריאל דסקל אנקדוטה מרתקת מהביוגרפיה שכתב העיתונאי הגרמני רפאל הוניגשטיין על קלופ. הוא מספר שם על פניות ממנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם לקלופ, שדחה את כולן וקיווה להצעה מליברפול. "לשום מועדון אחר לא היה סיכוי איתו" אמר להוניגשטיין כריסטיאן היידל, המנהל הספורטיבי של קלופ במיינץ. "הוא תמיד רצה אותם, הוא תמיד התרגש מהממד הרגשי של העבודה שם. אני לא חושב שהוא היה מגיע למועדון כמו מנצ'סטר סיטי או מועדון כזו, למרות שממש רצו אותו".

אין ספק שקלופ באופיו הרגשי מתאים היטב לאופי של המועדון. בעשור הקודם, למרות ההצלחות שקצר, היה לי קשה מאוד עם נוכחותו של רפא בניטז באנפילד. משהו באופי ה-grumpy שלו נראה היה לי לא טבעי בנוף המועדון.

קלופ הוא איש של אנשים וליברפול היא עיר ומועדון של אנשים. החיבור הזה יכול להיות משנה המשחק שליברפול חיפשה במשך שנים ארוכות.

כימיה היא דבר מופלא.

דיס איז בכר
הספורטאים הגדולים בתולדות המדינה