גארה צ'רואה

ניצול משאבים

בקיץ שעבר ביקרתי באורוגוואי, לשם הוזמנתי ע"י הקהילה היהודית בכדי להעניק סדרת הרצאות על סיפור הקמתה של בית"ר נורדיה בביה"ס היהודיים ובתנועות הנוער במונטווידאו.

בזמן הביקור שלי אירחה אורוגוואי את ארגנטינה למשחק מכריע במוקדמות המונדיאל. המשחק עצמו היא נוראי (למרות שזו הייתה חוויה מרטיטה לנכוח בסנטנריו המיתולוגי בערב שכזה). לאחר המשחק חיפשנו אני והמארח שלי, שליח מישראל, מקום לאכול. לא רחוק מהאצטדיון מצאנו מסעדת סטייקים מעולה שהייתה עדיין פתוחה.

בעוד אנחנו מדסקסים את המשחק ועוסקים, כמובן, בשאלה הקיומית הידועה "מדוע מסי של ארגנטינה זה לא מסי של ברצלונה", הופתענו כאשר המלצרית היפהפייה פנתה אלינו בעברית רהוטה ושאלה האם אנחנו ישראלים.

לאחר שיחה קצרה התברר שהיא בתו של בעל המקום היהודי והראתה לנו שבין כל חולצות הכדורגל שתלויות במסעדה יש גם חולצה של נבחרת ישראל. אבל עם כל הכבוד, את עיני צדה חולצה של ליברפול חתומה ע"י לואיס סוארז.

שאלתי אם זו באמת החתימה המקורית של סוארז ופלאביה ענתה שכן. מסתבר שאחיה שיחק עם לואיס בקבוצת הנערים של נסיונל ולואיס היה בן בית אצלם. המשפחה היהודית החמה הזו היוותה מעין תחליף משפחה ללואיס שגדל עם במשפחה ענייה עם שבעה אחים והוריו נפרדו כשהיה בן תשע.

אני מאוד נזהר מלהציג ניתוחי עומק על המנטליות המקומית לאחר ביקור של שבוע, אבל יש דברים שאפשר לקלוט די מהר. מה שבלט באורוגוואי, שהפתיע אותי לראות שמבחינת תשתיות מדובר במדינה שהיא די עולם שלישי (מונטווידאו חשוכה לגמרי בלילה), זה הפשטות והצניעות של האנשים. בשונה מהזחיחות והרהבתנות, בעלת החן משלה (לפחות לאורח לרגע), במדינות דרום אמריקה האחרות שביקרתי בהן.

וזה אולי עוזר קצת להסביר את העובדה שמדינה של 3.3 מיליון תושבים זכתה בשני גביעי עולם ו-15 אליפויות יבשת מצליחה לייצר דור אחרי דור כמה מהכדורגלנים הטובים בעולם.

אורוגוואי לא מנסה להיות מה שהיא לא. אין לה שאיפות גדלות מנותקות מהמציאות. היא עסוקה בלמקסם את המשאבים שיש לה. ולמרות שמדובר במדינה כמעט ללא משאבי טבע, הכלכלה שלה היא החזקה והיציבה ביותר בדרום אמריקה (תמ"ג לנפש 23.3 אלף דולר; לשם השוואה: ארגנטינה 20.5 ברזיל 15.5)

גם נבחרת אורוגוואי היא בדיוק כזו. הסגנון שלה מכונה "גארה צ'רואה" – צ'רואה הוא השבט האינדיאני שממנו מוצא הילידים באורוגוואי, גארה בספרדית זו לחימה. אורוגוואי לא יכולה להציע ללואיס סוארז ואדיסון קבאני את הקישור שמפנק אותם בברצלונה או פ.ס.ז', אבל היא כן יכולה למקסם את האיכויות שלהם בדרכים אחרות.

לואיס סוארז, שכפי שסיפרה לנו פלאביה, היה עוסק בצעירותו בשמירה על מכוניות שחונות ברחוב (תהיתי מה זה אומר, למה צריך לשמור על מכוניות?! מהר מאוד הבנתי שזה סוג של פרוטקשן), הוא לא החלוץ המפונק שינפנף בידיו בתסכול כאשר לא מגישים לו את הכדור בדיוק במקום ובזווית שהוא אוהב, אלא ילך לטרוף גם רבעי הזדמנויות שמגיעות מקרן או בעיטה חופשית. כנ"ל בדיוק אדינסון קבאני.

אורוגוואי משחקת למעשה עם שלושה שחקני התקפה בלבד. מלבד סוארז וקבאני, מעט מאחוריהם משחק רודריגו בנטקור, שגם הוא, איך לומר זאת, איננו בדיוק מכונת התקפה עם שני איומים לשער סה"כ עד כה בטורניר.

חמישה שערים כבשה אורוגוואי בשלב המוקדם. ארבע מתוכם ממצבים נייחים, החמישי שער עצמי. מצד שני, אורוגוואי סיימה את שלב הבתים עם המספר העגול והיפה אפס בטור שערי החובה. היא הנבחרת שהגיעו מולה להכי פחות מצבים עד כה (6.3 בממוצע למשחק) אחרי ברזיל (4.5). הסדר והמשמעת במשחק שלה לא מאפשרים להגיע לאיום אפקטיבי על השער שלה.

לקראת שמינית הגמר אורוגוואי יכולה להצר על המהפך הדרמטי בדקות הסיום של בית ב' שהוביל אותה לפגוש את פורטוגל ולא את ספרד. הספרדים הם בדיוק סוג הטרף שאורוגוואי אוהבת, קבוצה שמניעה את הכדור ומתנפצת על הבלוק שלה, וחשופה לעקיצות במתפרצות ונייחים.

פורטוגל זה כבר סיפור אחר, זו נבחרת שמשחקת בסגנון דומה מאוד לאורוגוואי ויכולה לעשות זאת לא פחות טוב ממנה. מתכון רשום ל-120 דקות של שיעממון טקטי. תכל'ס אפשר להתחיל ישר מהפנדלים.

מדד עוצמה - שלב הבתים, סיבוב 2
אתה אשם רובי

30 Comments

קלבדוס 26 ביוני 2018

אורוגוואי-פורטוגל, הליין על אדומים + פנדלים עומד על 1.5.
לפחות ניפטר מאחת משתי הנבחרות האלה, שהביאו את "מיקסום ההישגים" לשיא, בעיקר של שיעמום.

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

כסף על הרצפה

אלון3131 26 ביוני 2018

לי דווקא יש הרגשה של נוק אווט ואיזה 2-0 קליל לאורגוואי, הם נראים חדים מאוד.

matipool 26 ביוני 2018

גם לי.

אמיתי צדק (a.k.a yaron) 26 ביוני 2018

אני חושב שמי שצריך להיות מוטרד מההגרלה זה פורטוגל. לא רואה כזה הבדל מבחינת אורוגוואי, עוד יום של הרבה עבודה קשה.
אחלה נבחרת אורוגוואי, אחת האהובות עלי מאז ומעולם.

אבירם שליטה 26 ביוני 2018

משעשע שמפגש הכולל את קבאני, סוארז ורונאלדו נתפס אצלנו כזה שבעל סיכויים לא רעים להיות ה0-0 הראשון בטורניר. אבל זו באמת המציאות עם שתי נבחרות מאוד דומות, זהירות, קשוחות, סבלניות ולמרות השמות הנוצצים יכולת התקפית די מוגבלת.
זה כדורגל כך שהמשחק באמת יכול להתפתח לכל כיוון אך אני מסכים איתך שהכיווןה הראלי ביותר הוא קרב חפירות טקטי ומתיש (+ מסקרן בטירוף).

לגבי אורוגוואי, היא באמת באופן היסטורי מספקת הרבה יותר ממה שהיית מצפה ממדינה כ"כ קטנה. הן ברמת הכדורגלנים בטופ העולמי והן בהישגיה בטורנירים השונים. למעשה יש לאורוגוואי מספיק במה להתגאות מבלי שיזכירו את שני גביעי העולם שלה שהושגו לפני המון זמן והראשון מבניהם לפחות בהחלט עם כוכבית בטורניר ששונה שנות אור מהמונדיאל כיום.
אולי זו המנטליות המקומית, אולי יודעים שם מה לעשות כדי לגדל כדורגלנים טובים.

עד עכשיו ההגרלה האירה פנים לחבורה בתכלת מסקרן מאוד עד כמה רחוק יוכלו להגיע. ההגנה שלהם מבחינת שמות מרשימה לא פחות מההתקפה, הסטטיסטיקה נהדרת כך שנותר רק לחכות ולראות איך זה יעבוד נגד נבחרות טובות יותר.

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

מסכים לגמרי.
לגבי המונדיאל הראשון, זה נכון אבל שווה לציין שאורוגוואי באמת הייתה אז הנבחרת הטובה בעולם שזכתה לפני כן גם בשתי האלומפיאדות שנחשבו לאליפויות העולם לפני שהמציאו את הגביע העולמי.

shadow 26 ביוני 2018

מינימום שלושה שערים ויש לך טעות בתרגום.
מלחמה או מאבק בספרדית זה גררה עם צירה – guerra.
גאררה זה "טופר" או באנגלית claw – בספרדית garra.

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

תודה. אז מה זה גארה?

ירושלמי 26 ביוני 2018

Charruan Claws — the Charrua were an indigenous people in Uruguay

צור שפי 26 ביוני 2018

כמו ששדו כתב – זה טופר, ציפורן של חיה. ובהשאלה – לחימה בציפורניים.

matipool 26 ביוני 2018

די מדהים (לי לפחות) שהזמינו אותך מאורוגוואי הרחוקה להרצות בנושא בית"ר נורדיה. אחלה פוסט וכיף לקרוא.
סוארז תמיד היה חתול רחוב ואפשר להבין גם למה כשלומדים מאיפה הוא הגיע. הוא פחות טוב ממה שהיה בעונה האחרונה אצלנו ובשנתיים הראשונות בברצלונה אבל עדיין אחד הטובים שיש.
לגבי השורה האחרונה – אני חושב שאורוגוואי יעלו ללא צורך בפנדלים. התחילו חלש נגד מצרים אבל כרגע הם במגמת הגברת מהירות.
דרך אגב – הכל בסדר עם דורפן? התרגלנו לטוב מיד לאחר כל משחק..

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

תודה מתי. האמת שזה באמת היה ביקור מאוד מרגש. הקהילה שם מדהימה. זה מאוד עניין אותם לשמוע סיפור על החברה הישראלית דרך הכדורגל.

איש 26 ביוני 2018

פוסט יפה.

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

תודה

אלי-לא אוהד כ"ס 26 ביוני 2018

אחלה פוסט אלפסי, מעניין, והגריל בתמונה נראה מה זה מבטיח.
בקרב חתולי הרחוב הזה תנצח מי שתהיה משוכנעת שהיא לא פייבוריטית. פורטוגל לא ממש מצטיינת במשחקים בו היא נחשבת הקבוצה הבכירה. כך שאני מניח אורוגוואי.

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

הם קוראים לזה שם פארישה וזה מוציא את הסטיקים הכי טובים שאכלתי בחיים…

ק. 26 ביוני 2018

PARILLA זה גריל ("על האש", גחלים)

אלי - לא אוהד כ"ס 26 ביוני 2018

ה parilla הראשונה שאכלתי היתה במדריד. אבל אני מתעתד להיות בארגנטינה בחורף הקרוב ואני מקווה שאיכות הסטייקים שם לא תיפגם בעקבות המונדיאל.

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

כולי קנאה… דבר אתי לפני, אתן לך המלצות.

Fluttershy 26 ביוני 2018

הייתה אתמול כתבה יפה מאוד של דסקל על כדורגל באורוגוואי, מסתבר שיש שם משהו שנקרא baby football – כדורגל תינוקות.
https://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3740966,00.html

ולאן נעלם דורפן, הוא לא אמור לכתוב אחרי כל משחק? אנחנו כמו עדר ללא רועה בלי הכתיבה שלו…

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

כתבה מרתקת. תודה.

ניינר / ווריור 26 ביוני 2018

דרבי הליגליזציה!

צור שפי 26 ביוני 2018

אני מאוד אוהב אורוגוואים כהכללה. קלטת אותם מהר. אנשים חמים, בלתי אמצעיים, נו בולשיט ויחד עם זה רציניים ואמינים. הם כמובן מטורפים על כדורגל והיריבות הכי חזקה היא בין שתי הקבוצות של מונטווידאו פניארול ונסיונל. זה הרבה יותר גרוע מהפועל-מכבי ועלול לפרק משפחות או למנוע מלכתחילה את היווצרותן. חבל שלא יצא לך להגיע לפונטה דל אסטה, מקום הנופש הקייצי של האמידים מבין יהודי דרום אמריקה. מקום נחמד מאוד. את הפירוש המילוני של גארה אני לא יודע אבל הם משתמשים בזה בכדורגל במובן של אופי לוחמני ולא מוותר, משהו כמו יאללה מלחמה אצלנו (רק שאצלם באמת נלחמים). וגם זה – הסטייקים של אורוגוואי לוקחים בהליכה את אלה של ארגנטינה.

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

מצטרף לכל מילה

אבי 26 ביוני 2018

לפני 4 שנים היתה את הנשיכה של סוארז אם אני זוכר נכון נגד פורטוגל.. מקוה שהפעם זה ילך להם יותר טוב

מישה 26 ביוני 2018

נשך את קייליני נגד איטליה

בליקי 26 ביוני 2018

מחבב את אורוגואי כבר שנים רבות ותמיד בעדם, למרות הבדיחה הנהדרת הזו ששמעתי של קומיקאי בריטי:
Uruguay, or as they more formally known – "the republic of 10 "men Uruguay

צור שפי 26 ביוני 2018

גדול

איציק אלפסי 26 ביוני 2018

ענק…

Comments closed