שתי גדות ל-לה פלטה

דרשת שבת הגדול

אתמול היה לי כאן דיון מעניין עם המגיב "היסטוריון של ספורט" לגבי המשך דרכה של ארגנטינה במונדיאל. הוא טען שארגנטינה הנוכחית מזכירה את הנבחרת של מונדיאל איטליה 90' – זו שעלתה בקושי משלב הבתים וניהלה קרב חפירות הרואי עד הגמר. הסכמתי שיש דמיון, אבל הצעתי את האפשרות שכל הג'יעג'וע הזה של השנתיים האחרונות יגמר בבום גדול ומהדהד בנוסח ה-7-1 שחטפה ברזיל מגרמניה.

לפרקים זה הזכיר את איטליה 90' – כאשר עלתה ליתרון בתחילת המחצית השנייה, נדמה היה שארגנטינה הולכת לרשום כאן את אחד הניצחונות הפחות מוצדקים והיותר הרואים בהיסטוריה שלה במונדיאלים.

אבל אז הגיעו 11 דקות שהזכירו את אותן 6 דקות בבלו הוריזונטה לפני ארבע שנים. צרפת שטפה את ארגנטינה שנראתה אומללה, איטית ורופסת, ויכולה הייתה להבקיע גם חמש ושש באותן דקות. אבל את ההבדל בין הקילינג אינסטינקט של הצרפתים לזה של הגרמנים אנחנו מכירים כבר מאביב 1940.

התוצאה מחמיאה מאוד לארגנטינה. היא כבשה שלושה שערים מארבע בעיטות למסגרת – אחוז קליעה מרשים מהשדה שמסווה משחק התקפה נוראי. סמפאולי עלה במערך של 4:3:3 כשמסי בתפקיד 9 "מדומה". זה יכול היה לעבוד, זה קורה לפעמים בברצלונה. אבל הפער בין איך שזה נראה בברצלונה לבין איך שזה נראה היום, זה כמו הפער בין צ'אבי ואנייסטה לפאבון ודי מאריה.

מערך 4:3:3 מתאים למשחק מעברים מהיר, אבל ארגנטינה שיחקה פוזשן – היא החזיקה בכדור 60% מהזמן ומסרה 513 מסירות (לעומת 314 של צרפת). מכיוון ששלישיית הקישור– מסצ'ראנו, באנגה (שנדבק מהר מאוד בנרפות של חבריו, אחרי מחצית אחת טובה מול קרואטיה) ופרז – לא הניעה כדור כמו שצריך, מסי נאלץ כמובן לרדת אחורה כדי לקבל את הכדור, להרים ולרוץ לנגוח.

וכך יצא שארגנטינה, לא רק ששיחקה ללא חלוץ, היא שיחקה ללא שום איום התקפי. קצת מוזר להגיד את זה על נבחרת שכבשה שלושה שערים – אבל שניים מהם הגיעו כתוצאה מהברקות אישיות (הבעיטה של די מאריה והבישול של מסי לאגווארו) ואחד מקרי (כדור שפגע בשחקן שבכלל ניסה להתחמק ממנו).

כך נראית מפת החום של ארגנטינה במשחק – האדום מימין זה מסי, הירוק למטה משמאל זה הדריבלים של די מאריה (שאחד מהם הוביל למצב החופשי ממנו הובקע השער השני), אבל באמצע כלום. שלושים מטר מהשער הצרפתי ארגנטינה לא הייתה קיימת:

גיל שלי שיתף בעמוד הפייסבוק שלו מאמר מרתק של חורחה ולדאנו שהתפרסם בגרדיאן. הטענה המרכזית של ולדאנו היא שארגנטינה עבר להסתמך על "קחונס" (ביצים) במקום על כישרון. כשדי מאריה כבש את השער הראשון (הנפלא כשלעצמו) הוא צעק את המילה הזו וסימן לאזור הרלוונטי בגוף.

זה נפלא ומרגש, אבל ולדאנו צודק. לא יכול להיות שנבחרת שמייצגת מדינה שמייצרת כל כך הרבה כישרונות לליגות הטובות בעולם תגיע למצב שבו כל מה שיהיה לה להציע זה תשוקה ומחויבות. אל תבינו אותי לא נכון, אני הראשון שבעד תשוקה ומחויבות. אבל כתוספת לאיכות, לא כתחליף.

לגבי צרפת, גם כאן השורה התחתונה מטעה. לכאורה משחק התקפי משובח – ארבעה שערים! והגנה שאמורה לעורר חשש לקראת ההמשך – שלוש ספיגות מארגנטינה ההו-כה-בינונית.

אלא ששוב, ארבעת השערים של צרפת הגיעו מארבע איומים למסגרת – 100% מהשדה! בסך הכול אימה צרפת לאורך המשחק תשעה פעמים בלבד על השער ומסרה ארבע מסירות מפתח. נתון נוסף שהוא אולי אנקדוטי, אבל בכל זאת שווה לציין, הוא שהיא גם לא השיגה אף קרן בכל תשעים הדקות.

אז כיצד היא רשמה עליונות כזו במגרש? הסיבה לכך מסתתרת בנתונים הבאים: 12-6 בחטיפות כדור, 22-7 בפעולות שמעכבות/עוצרת את ההתקפה, 14-7 בעצירת בעיטות לכיוון השער (ע"י שחקני שדה).

גם צרפת שיחקה ב-4:3:3 אבל איזה הבדל. משחק המעברים של צרפת היה מושלם – בזכות הלחץ וחילוצי הכדור ובזכות המהירות והיעילות של השלישייה הקדמית.

השער הרביעי היה השער הקבוצתי היפה בטורניר עד כה. אנחנו זוכרים את השער של ארגנטינה נגד סרביה במונדיאל 2006 בהתקפה עם 32 מסירות – זו הייתה כיתת אומן בפוזשן. המהלך שהוביל לשער הזה היה כיתת אומן במשחק מעבר. ומה שמיוחד בו, זה שהוא לא נבע מחילוץ כדור כתוצאה מלחץ, אלא מהתקפה שהחלה מהשוער ועברה דרך שישה שחקנים עד לרשת, וכל זה תוך 12 שניות בלבד!

כולם מדברים על קיליאן מ'בפה. ובצדק, הילד ענק. אבל מי שהביא את הניצחון לצרפת הוא נ'גולו קאנטה. בדיוק כמו שהוא זה שהביא את האליפות הדמיונית לפני שנתיים ללסטר, למרות שכולם זוכרים את וארדי ומאחרז. כשיש לך מישהו כזה מאחוריך, גם חלוץ ששיחק רק ארבע שנים לפני כן בליגה החמישית באנגליה נראה פתאום וורלד קלאס. וודאי מישהו שהוא באמת כזה, כמו קיליאן מ'בפה.

*

מן העבר השני של הריו דה לה פלטה, הניצחון של אורוגוואי הושג כתוצאה מכך שהצליחה לכפות את פורטוגל משהו שהיא לא אוהבת ולא מיומנת בו – להחזיק בכדור.

הפורטוגלים "נאלצו" להחזיק הערב בכדור 67% מהזמן (לעומת ממוצע של 49% בשלב הבתים) ולמסור 587 מסירות (458 בשלב הבתים). היא בעטה 20 פעמים לכיוון השער, אבל רק 5 בעיטות הלכו למסגרת. מרבית הניסיונות היו בבעיטות מחוץ לרחבה (14 מתוך 20) או בהגבהות (לא פחות מ-40 כאלה במהלך המשחק). מה שהיא הייתה צריכה כמו צל ביום שרב זה שחקן שייתן פס חכם בין שניים ויעמיד מישהו מול השוער, ואחד כזה לא היה בנמצא.

אורוגוואי בעטה חמש פעמים לשער, שלוש למסגרת וכבשה פעמיים. היא החזיקה בכדור 33% מהזמן ומסרה 289 מסירות. מפת החום שלה נראית כמו ההתבצרות על המצדה – אני לא יודע מה מצב שוק הנדל"ן בסוצ'י, אבל מי שחיפש מגרש להשקעה יכול היה ללכת על החצי של פורטוגל הערב:

אם זו הייתה נבחרת אירופאית הייתי מקלל את היום שבו העפילה לטורניר. אבל איך אפשר שלא לאהוב את הסלסטה? היה איזה רגע שמישהו שם, לא הצלחתי לקלוט מי, שכב על הרצפה כשחקן פורטוגלי ניסה לעבור אותו – אז הוא זינק לרגליים שלו עם הראש ועצר אותו.

אני לא יודע אם זה בגלל שפומה עדיין חושבת משום מה שהחולצות הצמודות האלה זה במודה, אבל אתה ממש יכול לראות את הלב שלהם מתפקע מתוכן.

מדד עוצמה - סיום שלב הבתים
נתקעו בתור

תגובות

  • היסטוריון של ספורט

    תודה .
    לא יודע איך לאכול את זה.
    המשחקים התפתחו אחרת ממה שיכולתי לדמיין.
    במשחק של צרפת תיארתי לעצמי משחק ציני צרפתי כמו בשלב הבתים שם צרפת חטפה שער בודד בכל השלב וכבשה 3.
    הפעם היה זה משחק אחר .
    אני חובב כדורגל התקפי אבל כאן זה היה משחק של חולשת הגנות.
    נגיד זאת כך מאז שינוי הפורמט ב 86 היו 32 משחקי נוק אאוט לאלופות עולם ( 4 בכל טורניר )
    רק ב 2/32 המשחקים אלופת עולם חטפה במשחק נתון יותר משער בודד (ארגנטינה בגמר 86 מול גרמניה וברזיל ברבע גמר 94 מול הולנד )
    המקים היו דומים האלופה שמטה יתרון 0-2 רק בשביל לנצח 2-3.
    מבחינה זו צרפת צריכה להיות מודאגת מאד.

    גם במשחק השני הופתעתי (קצת פחות בטח בתוצאה הסופית שכן חזיתי שאורגוואי תנצח)
    אך חשבתי שנראה קרב חפירות גדול יותר עם אולי שער אחד בסיום 90 /120 הדקות.
    משום מה קצת פחות התרשמתי מההגנה האורוגוואית ביחס למה שחשבתי .
    (היו כמה טעויות לשוער וגם הבלמים לא תמיד הרחיקו כמו שצריך למרות השקט הנפשי של גודין ).

    ולכמה אנקדוטות .
    אחרי הפישולים בליגת האלופות היה זה ללא ספק הערב של שחקני פ.ס.ז
    קבאני ואמפבה עם צמדים (וגם די מריה עם שער מרשים ).
    שני החלוצים הגדולים יתעמתו ראש בראש ברבע כאשר המנצח יפגוש אולי את נאיימר בחצי הגמר.
    ובהקשר זה יש בצדק הרבה טענות כלפיי נייאמר עד שהיה מישהו שהציע כאן שנייאמר יודח וברזיל תיקח (היה יכול להיות נפלא לטעמי) הנה שני חלוצים נפלאים שסבלו מבעיות איתו העונה .
    הראשון נאלץ להיכנע לגחמות שלו לגבי הפנדלים (וגם כך הוכתר כמלך שערי הליגה) .
    השני נעצר קצת לאחר עונה חלומית במונאקו אשתקד.
    במובן זה יהיה מבחינתי תענוג אם קבאני ידיח אותו בחצי.

    אנקדוטה נוספת .
    עדיין לא הייתה קבוצה שהגיעה לגמר לאחר שניצחה 3 אלופות עולם .
    צרפת יכולה להיות הראשונה אם אכן תעבור את הרבע וברזיל תהיה היריבה בחצי .
    היא יכולה להשלים סרייה אם תנצח בגמר את ספרד /אנגליה .
    אם אכן תעשה צרפת את המסלול הנ"ל היא תהיה גם השנייה בהיסטוריה להגיע לגמר (בטח בשיטת הנוקאאוט מ86 ) ללא ניצחון במשחק נוקאאוט על יריבה אירופאית (אחרי גרמניה 02 ) והיא עוד יכולה לא לפגוש בטעות יריבה אירופאית (אם קולומביה תיקח את החצי בו היא הלא אירופאית היחידה .).

    הגב
    • איציק אלפסי

      לפני המשחק כשראיתי את ההרכבים עמדתי לרשום פוסט בפייסבוק "תתכוננו לאחר צהריים ארוך..." הייתי בטוח שאנחנו הולכים לקרב חפירות. שתי הקבוצות עלו עם שלושה קשרים אחוריים. וכשלוקחים בחשבון את הסגנון של צרפת ואת היכולת של ארגנטינה 120 דקות של 0:0 או 1:1 משעמם ופנדלים נראו לי כאופציה הכמעט ודאית.
      אבל זה מה שיפה בכדורגל. שהוא כ"כ בלתי צפוי ותמיד מפתיע מחדש. ולכן גם אני לא מהמר אף פעם (ושמח שעצרתי את עצמי מלכתוב את אותו פוסט שהיה מוציא אותי דבע...).

      הגב
    • זינק

      יפה כתבת.
      חושב גם שההגנה של אורגוואי אתמול לא הייתה מזהירה ובכלל הנצחון היה די מזליקי לטעמי.

      הגב
  • היסטוריון של ספורט

    שכחתי את העיקר היום הזה מזכיר לי את יום ראשון המבאס מ 24 ליוני 1990 עת הודחו ברזיל והולנד הפייבוריטיות שלי אז.
    הפעם חיכיתי לראות את שני גדולי הדור בפעם האחרונה (כנראה) בבמה הגדולה (למען האמת חיכיתי בעיקר למסי )
    ושניהם אמרו שלום לטורניר.
    לפחות הסוף יהיה טוב יותר מבחינתי שכן ב 90 זכתה גרמניה השנואה.

    הגב
    • איציק אלפסי

      זוכר היטב את אותו יום ראשון בקיץ 90' - זה היה המונדיאל הראשון שעקבתי אחריו באדיקות. הייתי אז בעד ארגנטינה בגלל מראדונה כך שהייתה לי חצי נחמה...

      הגב
  • אופיר

    התאקל עם הראש התבצע ע"י לוקאס טוריירה, הרכש החדש של ארסנל מסמפדוריה. כמה שהיינו צריכים מנטליות כזאת, וגם עוד אלף שנה ונגר לא היה מביא כזה פיטבול.

    הגב
    • איציק אלפסי

      תודה. זה היה רגע מרגש.

      הגב
  • Ido

    אני ראיתי הרבה יותר מארבע מצבים לצרפת וארגנטינה. לא צריך לזלזל בהם אלפסי. גם ככה היה אחוז המרה של חמישים אחוז.
    אחד המשחקים המהנים שיצא לי לראות!

    הגב
    • איציק אלפסי

      לא זלזלתי, רק ציינתי עובדות. וזה היה לחלוטין אחד המשחקים המרגשים שנזכור עוד הרבה שנים.

      הגב
  • אוסקר

    הרבה מקריות הייתה במשחק, רק הגול האחרון של צרפת היה התקפה מתוכננת וביצוע מושלם. אולי זה כל מה שיש בכדורגל נבחרות? התעלויות של שחקנים (די מריה, פובארד) וגולים מקריים ומצבים נייחים (מקארדו, פנדל של גריזמן). עדיין היה משחק מהנה למרות שארגנטינה הפסידה. אורוגוואי לגמרי יכולה לנצח את צרפת, הם הרבה יותר מאורגנים מארגנטינה ויש להם שני סקוררים שיכולים להכריע את המשחק.
    מפות החום הפעם מדהימות, מראות בדיוק איך כל הפוזשן של ארגנטינה חסר פואנטה והם לא מגיעים לרחבה. ואורוגאווי בטקטיקה המושלמת עבורם.

    הגב
    • איציק אלפסי

      אין ספק שבכדורגל נבחרות יש הרבה יותר משמעות להתעלות של שחקנים ולניצול סיטואציות כמו מצבים נייחים. יש מעט מאוד נבחרות שהן באמת קבוצות - ספרד של 2008-2012 הייתה מקרה נדיר שכזה, בזכות העובדה שהתבססה לחלוטין על ברצלונה מבחינת השיטה והשחקנים.
      צרפת פייבוריטית, אבל אורוגוואי יכולה לנצח כל נבחרת. אם היא תצליח, כמו אתמול, להבקיע שער מוקדם ולגרור את צרפת למשחק פוזשן, יש לה סיכוי לא רע בכלל לעבור.

      הגב
      • dk

        ספרד של 2008 לא התבססה על ברצלונה אלא היוותה תערובת של שחקנים מכל קצוות מחוזות ספרד.
        אומנם יש שחקנים שנקנו ע''י ברצלונה כמה שנים לאחר מכן (כנראה גם בעקבות ההצלחה בטורניר), אבל בגמר לצורך השוואה שיחקו מברצלונה פויול, צ'אבי ואינייסטה בלבד.

        הגב
        • איציק אלפסי

          נכון. והיא גם הייתה הכי פחות טיקי טאקה מכל שלושת התארים הרצופים.

          הגב
  • אחד העם

    לדאבוני אשר יגורתי נתן הדרן.
    בדיונים שאחרי המשחק עם קרואטיה, חיוויתי דעתי העניה, כי ללא הגנה חזקה וקישור דומיננטי (שהיו ב 2006) , לא ניתן להתקדם בטורניר כזה. אתמול זה בלט לעין. דייגו ארמנדו , לא מהוגי הדעות המרשימים בדורנו אבל לפעמים נוגע בנקודות נכונות, קבל אמש על העדר הכישרון ועל הירידה ברמה בליגה בארגנטינה. אני קושר את הירידה גם במערכת המנהלת את הכדורגל ולכן קצת פסימי לגבי העתיד הקרוב. ולכל המקטרגים על מסי, שימו אותו בנבחרת כמו אורוגוואי , ןהיא לוקחת את המונדיאל עם גול פור...

    הגב
    • איציק אלפסי

      גם אני חושש לעתיד של ארגנטינה, זה לא עניין של מאמן או דור שחקנים כזה או אחר, כמו שכתבת - מערכת ניהול הכדורגל שם רקובה מהיסוד. צריך להיות באמת "מוכשרים" כדי לא לזכות בכלום במשך 25 שנה עם רשימה אינסופית של שחקנים נדירים שפיארו את המועדונים הטובים בעולם, כשבעשר שנים האחרונות יש לך את אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה.

      הגב
      • אחד העם

        אחרי קריאה של המאמר של ולדאנו. הוא, שעוד כשחקן נחשב לפילוסוף של כדורגל (אגב, הוא כתב חמישה ספרים על הנושא), לעולם לא יקבל מנדט לנהל את התאחדות הכדורגל בארגנטינה. לכן נפלה שלהבת בארזים. בדיוק כמו שגיורא שפיגל, מודר מההתאחדות במשך שני עשורים אצל אזובי הקיר.

        הגב
        • איציק אלפסי

          לגמרי.
          ארגנטינה מזכירה לי את ישראל בהרבה מובנים (לא רק בכדורגל), אלא שלנו אין אפילו את הכישרונות שיש שם.

          הגב
          • yaron

            ואפשר במקביל להסתכל על אורוגוואי. ברור שמדובר בכשרונות מטורפים ומסורת מפוארת אבל כמו שכולם מסכימים, זה לא מספיק.

            אותו מאמן 12 שנה!
            אחראי על כל הנבחרות.
            "עבדנו 12 שנים כדי להגיע למונדיאל הזה ואנחנו רוצים לזכות בו."
            לא שזה מבטיח משהו אבל הנה נבחרת "קטנה" ששמה לעצמה מטרות גדולות וארוכות טווח ולא מתביישת להגיד את זה.

            עכשיו דמיינו מאמן רציני ל-12 שנה בישראל עם אחריות על כל הנבחרות.
            לרבע הגמר אולי לא היינו מגיעים, אבל לבתים?

            הגב
            • איציק אלפסי

              כל מילה.
              היינו מגיעים למונדיאל וגם מופיעים שם בצורה מכובדת, לפחות כמו איסלנד.
              אורוגוואי צריכה להיות המודל שלנו, לא ספרד, גרמניה או צרפת.

            • זינק

              כן 12 שנה או לא 12 שנה, בסופו של דבר הוא מזמן לנבחרת שחקנים מברסה, פסז, אתלטיקו ועוד ועוד.
              כאן במקרה הטוב מזמנים חלוץ מחליף מברייטון וכוכב מהליגה הסינית.

            • איציק אלפסי

              אם נעבוד כמו באורוגוואי, מגיל 3. אז עוד 12 שנה גם לנו יהיו שחקנים בקבוצות צמרת באנגליה וספרד ויהיה אפשר להרכיב נבחרת נורמלית.

          • זינק

            משום מה לא ניתן להגיב לתגובה האחרונה שלך.
            לעניין העבודה מגיל 3 - אין בינינו ויכוח, רק שזה לא קשור למאמן ראשי ולתקופת הכהונה שלו. זה קשור לתוכנית מערכתית לשיפור הענף וככל הנראה במוערבות של המדינה.

            הגב
            • איציק אלפסי

              נכון. טבארס באורוגוואי הוא לא רק מאמן הנבחרת הבוגרים, הוא גם האחראי המקצועי הראשי על כל הנבחרות מגיל ילדים.

      • Srtest - ארטסט

        *הכי טוב בהיסטוריה.

        הגב
  • red sox

    לפורטוגל דווקא היה את השחקן שייתן את הפס החכם, רק שז'ואאו מוטיניו נשאר על הספסל.
    המתקל עם הראש הוא טוריירו, היחיד בקישור האורוגוואי שעומד בסטנדרט האיכות של ההגנה וההתקפה. כל השאר זה ילדים מבוקה שיהיו באיטליה עוד שנה-שנתיים ובינתיים צריכים להחזיק מעמד ברבע הגמר מול שלישיית קאנטה-פוגבה-נ'זונזי/טוליסו שלצערי גדול עליהם בכמה מספרים. זה צריך להדאיג את טבארס לא פחות מהפציעה של קבאני.

    הגב
    • איציק אלפסי

      נכון. ז'ואו מוטיניו יכול היה לעזור להם מאוד.
      האמצע של צרפת אימתני, אבל הגארה צ'רואה הזו מסוגלת לעשות קסמים.

      הגב
  • צור שפי

    אני אוהב את אורוגוואי כמעט תמיד ומחבב את צרפת הנוכחית. לצערי נראה לי שלמרות האופי והמחויבות זה לא יספיק לגודין וחבריו מול גריזמן וחבריו.....

    הגב
    • yaron

      סביר להניח שאתה צודק אם כי מותר לקוות והכל אפשרי.
      הנה מה שכתבתי אתמול לגבי צרפת לפני שרונאלדו הצטרף למסי.
      "אם יש קבוצה שתדע להתמודד איתם זאת אורוגוואי שאני מקווה שתשלח היום את פורטוגל הביתה כדי שנוכל להתרכז בכדורגל ולא בלמי יש יותר גדול."

      הגב
    • אלי - לא אוהד כ"ס

      צור אתה צריך להיות אופטימי. אם ארגנטינה נתנה להם שני גולים.. והחתול הזה יודע גם לשרוט וגם לנשוך כשצריך.

      הגב
  • ממן

    "וליבי חלל בקירבי..."
    זה אמנם נאמר בהקשר אחר, אך אני מאוד כואב את ההדחה הזו. צרפת לא עד כדי כך טובים כמו שארגנטינה עד כדי כך נאיבים, אם היא הייתה עושה אורגוואי אחרי ה2-1, ואם היתה לה המנטליות הנכונה לא להתפרק אחרי השוויון המהיר, היא יכלה לעשות את זה כי בכדורגל לא סופרים מצבים בסופו של דבר.
    אוף, קריירת הנבחרות של מסי - מרגיש לי כמו פצע שיגליד וישאיר צלקת זיכרון לחיים.

    הגב
    • Ollie Williams

      צרפת גם יכלו, עם פחות נאיביות, להוביל 3-0 עוד לפני הגול של די מריה.
      לארגנטינה במון כשרון בהתקפה ומעבר לזה זו נבחרת די נוראית, די הרבה בגלל המאמן ועל אחת כמה וכמה אם הוא בובה של מסי כפי שגורסות השמועות

      הגב
      • Srtest - ארטסט

        נו אולי המכביסט וארגנטינה יכלה לעשות 4-4 ממש ממש בסוף באופן שייתכן והיה שובר את הצרפתים לקראת ההערכה...

        הגב
    • Srtest - ארטסט

      אם להיות מודח אז ככה אופיר! ככה! הילד שבך שהתחבר למשחק לא עשה חישובי סגירת משחק.

      הגב
  • אמוץ כהן-פז

    תרשמו את ה30 ביוני 2018, מסי ורונאלדו מודחים באותו יום.
    אחרי עשור תחת השפעתם הגיע הזמן ללכת הלאה.

    הגב
    • איציק אלפסי

      עד הקלאסיקו הבא ישכחו מזה. הם אתנו לעוד כמה שנים. וזכו בזה בצדק.

      הגב
  • שחר

    המשחק של צרפת היה קצבי ויפה, אבל נטול הגנות. כל כדור שצרפת שלחה קדימה היה חצי גול.
    המפתיע הוא שגם בצד השני הובקעו שערים בקלות מדי. נראה אם ישפרו זאת בהמשך או שהנאיביות תעלה תהיה שכר הלימוד שלהם

    הגב
  • שחר

    לגבי אורוגוואי, ההגנה שלהם היתה טובה, אבל היו כמה כדורים שהתגלגלו ברחבה ובמזל לא נכנסו, בעיקר בחצי שעה האחרונה. עם קבאני יהיה מעניין ברבע, אבל לא חושב שההגנה שלהם תחזיק מול צרפת

    הגב
    • אחד העם

      תהיה בטוח שמבפה, או איך שלא כותבים את שמו, לא יבצע כדרור מחוף לחוף במו בפנדל, לא יטייל ברחבה כמו בגול השלישי ושלא יהיו מרחבים במרכז השדה למתפרצת כמו בגול הרביעי. הפראיירים כבר בדרך למטוס ולא יהיו ארוחות חינם ברבע.

      הגב
  • היסטוריון של ספורט

    לממן קצת נחמה .
    סיכום קריירת המונדיאלים (כנראה סופי).
    של רונאלדו ומסי (למסי ישש סיכוי סביר לעוד מונדיאל ).
    06-18 .
    רונאלדו 06 חצי גמר (4 )
    10 שמינית גמר
    14בתים
    18 שמינית.
    מסי
    06 רבע
    10 רבע
    14גמר (2)
    18 שמינית.
    סיכום כללי מסי בדיוק שלב אחד יותר בממוצע .
    רונאלדו חצי ,שמינית,שמינית,בתים.
    מסי גמר ,רבע,רבע שמינית.
    בעיני זו בעיקר אנקדוטה סתמית .
    אבל כאשר מכניסים כל מיני נתונים הזויים יותר ופחות למשוואה מצאתי לנכון לתת גם את הנתון הזה.

    הגב
  • טירזיאס

    כבר בבתים היה ברור שההגנה של פורטוגל זה כבר לא זה. סוארז et קבאני הקילרים אכלו אותם בלי מלח, ואם לאיראן או מרוקו היו חלוצים עם עשירית מהכישרון של הצמד הזה כנראה שהיא הייתה עפה כבר בבתים.
    הפציעה של קבאני היא מכה לשאיפות של אורוגוואי. הקישור הצרפתי לא שונא אקטיבית את הכדור כמו הפורטוגלים. נראה אם יצליחו להוציא מעצמם את ה110%

    הגב
  • פרקש

    ניתוח מעולה! תודה!
    נראה לי שאפשר לסכם את המשחק של אורוגוואי ופורטוגל ככה ששתי נבחרות עם פחות או יותר אותה שיטה באו לשחק את אותו משחק ואורוגוואי, שהגול המוקדם עזר לה מאוד, פשוט הראו לפורטוגלים איך עושים את זה.
    ואם השער של צרפת היה המהלך הקבוצתי הכי יפה בטורניר אז הכול הראשון של קבאני היה המהלך הכי יפה בין שני שחקנים. לדעתי זה היה יותר יפה כי זה הרבה יותר נדיר לראות מהלך כזה. ביצוע מושלם

    הגב
    • איציק אלפסי

      בדיוק.
      והשער של קבאני עוד יותר מדהים.כשרואים בהילוך החוזר שלמעשה הוא כבש אותו עם החזה.

      הגב
  • צחי

    משהו שהמרתי מהפודקאסט המעולה של מלקולם גלדוול (כיליד טורונטו הוא מתייחס להוקי)-
    מסורת נהוגה במשחקי נוק-אאוט, להעלות בשניות הסיום את שוער הקבוצה שבפיגור בניסיון נואש להשוות. לגרמניה זה נגמר רע מאוד, לעתים רחוקות זה מצליח. מדוע בשניות האחרונות בלבד? או- בסיטואציה כזו שאין הבדל אמיתי בין הפסד 1:0 ל- 2:0, מתי כדאי להעלות את השוער על מנת למקסם את סיכויי השיוויון? גלדוול מביא מודל ממוחשב (שערך קוונט מוול-סטריט ) , על פי מודל זה כדאי לא רק שהשוער ייצא מהשער וינדוד לרחבה ההפוכה, כדאי להחליף אותו בחלוץ מטרה. מתי? לפחות 5 דקות לפני הסיום.
    הסיבה שאף מאמן שפוי לא ינקוט באסטרטגיה כזו היא מפתח להבנה מדוע כדורגל אינו (כמו כדורסל ובייסבול) Money-ball.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *