בדיוק מה שהדוקטור רשם

ברזיל היא פשוט קבוצה בריאה

שלושים וחמישה אחוזים מההתקפות של ברזיל אתמול נגד מקסיקו הגיעו מאגף שמאל (ניימאר), 36% מאגף ימין (וויליאן) ו-29% מאמצע – איזון כמעט מושלם שבא לידי ביטוי גם בעובדה שוויליאן וניימאר נגעו בכדור כמעט אותו מספר פעמים (73 ו-70 בהתאמה).

לשום השוואה, ארגנטינה מול צרפת תקפה 51% מצד ימין (מסי, 67 נגיעות), 29% מצד שמאל (די מאריה, 41) ו-20% מהאמצע; ספרד מול רוסיה: 50% משמאל (איסקו, 198), 25% מימין (אסנסיו, 57) ו-25% מהאמצע.

במחקר שנערך על קבוצות מארבע הליגות המקצועניות באנגליה נבחנו הגורמים שמשפיעים על לכידות קבוצתית. בין הגורמים שנמצאו, באופן לא מפתיע, היו נכונות להקריב את התועלת האישית לטובת הקבוצה, תקשורת טובה בין חברי הקבוצה ומחויבות משותפת למטרת הקבוצה. אולם, המשתנה המנבא החזק ביותר של לכידות קבוצתית היה שלכל אחד מחברי הקבוצה ברור מה תפקידו.

נבחרת ברזיל הנוכחית היא דוגמא מצוינת לכך, גם בפן המקצועי וגם בתפקיד שכל אחד מהשחקנים ממלא כפרסונה בתוך הקבוצה.

מבחינה טקטית, התפקידים של כל שחקן במערך מוגדרים היטב – שני בלמים, שני מגנים תוקפים, שני קשרי אמצע הגנתיים, קוטיניו במרכז, ניימאר בשמאל, וויליאן בימין, ז'סוס בחוד.

היתרון הגדול במערך הזה הוא שכל שחקן נמצא בעמדה שבה הוא גם הוא משרת בצורה הטובה ביותר את הקבוצה וגם מביא לידי ביטוי באופן מקסימלי את האיכויות האישיות שלו. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא כמובן ניימאר. הציוות שלו באגף שמאל גם נותן לברזיל אופציה התקפית מהאגף, גם לא יוצר פקק במרכז כפי שיוצרים שחקנים מסוגו שאוהבים לכדרר, וגם מאפשר לו לעשות את כל הפדלאדות שלו וליהנות מהחיים באזור דליל יחסית של המגרש.

וויליאן באגף השני הוא אולי קצת פחות מרהיב, אבל לא פחות יעיל. הוא היה המצטיין אתמול בשורות ברזיל עם 2 איומים למסגרת, 3 מסירות מפתח ו-7 דריבלים מוצלחים. העובדה שוויליאן הוא ימני שמשחק היטב גם עם רגל שמאל, וניימאר הוא שמאלי שמשחק היטב גם עם רגל ימין, מאפשרת להם לבצע את החיתוכים למרכז עם הרגל ההפוכה ולעתים גם הצרחה בעמדות.

הדבר בא לידי ביטוי נפלא בשער הראשון, שבו ניימאר חתך משמאל לאמצע ו-ווליאן שחתך מימין עשה לו עקיפה, קיבל את הכדור מניימאר ברגל ימין ובישל לו חזרה ברגל שמאל, במהלך שעשה סחרחורת להגנה המקסיקנית.

אבל עם כל הכבוד (ויש כמובן) לשניים הללו, השחקן החשוב ביותר במערך של ברזיל הוא פיליפה קוטיניו. מי, שלטעמי, הוא האנייסטה הבא. יש בו תכונה אחת מעולה שהיא מאוד "אנייסטית" – הוא לא כופה את עצמו על המשחק. התפקיד שלו הוא לדאוג שהמכונה תזרום. ולכן, כשמשחק שוטף הוא לרוב יהיה לכאורה פחות בולט, כפי שהיה אתמול (נגע בכדור רק 47 פעמים), אבל כשתקוע הוא זה שייקח את המשחק על עצמו (כמו שהיה נגד שוויץ וקוסטה ריקה בשני המשחקים הראשונים).

וזה בדיוק מי שברזיל הייתה צריכה בעמדה הזו – שחקן יעיל וחכם, נטול אגו, שאין לו בעיה לתת לניימאר לעשות את כל הפוזות שלו ולקצור את התהילה, כאשר הוא מנווט בשקט את הספינה לנמל בו היא צריכה לעגון.

בכלל, חוץ מניימאר, שבאמת יש לו מספיק אגו בשביל קבוצה שלמה, נדמה שברזיל היא קבוצה נטולת אגו. כל שחקן שמח במקום ובתפקיד שלו. תיקחו למשל את הבלם מירנדה, הנתונים שלו פנטסטיים – הוא השלים עד עכשיו 90 דקות בכל אחד מארבעת המשחק של ברזיל, ורשם בכל הזמן הזה 0 איבודי כדור ונגיעה אחת לא מוצלחת. אני די משוכנע שאוהד כדורגל ממוצע שישאלו אותו מי הבלמים של ברזיל ידע להגיד אולי את השם של תיאגו סילבה, אבל ספק אם ידע לנקוב בשמו של מירנדה.

היה רגע יפה בשער השני, שבו פירמניו, זה שכבש, רץ לחגוג ואז ראה שניימאר חוגג בצד השני ועשה את כל הדרך לשם כדי להרים לו. כאילו אומר, בכיף אחי, תעוף על עצמך, העיקר שהכדור ברשת. בכלל, פירמניו נראה מושלם לשיטה ולסגנון של נבחרת ברזיל – גם הוא שחקן ללא אגו שמייצר, לעתים בלי לגעת בכדור בכלל, זרימה ושטף במשחק. מוזר שהוא לא פותח בהרכב או במינימום מקבל יותר דקות, אבל לצ'יצ'ה כנראה יש את המחשבות שלו והוא מבין דברים שאנחנו לו.

וזה מוביל לאיש עצמו – שמקרין מנהיגות מרשימה מהקווים. יש בו משהו מאוד אבהי, ונדמה שזה מה שהשחקנים של היום צריכים. מישהו שידע לחבק אותם ולתת להם את הבמה, אבל גם יהיה מספיק סמכותי בעיניהם כדי שהם ישמעו לו וילמדו ממנו. מישהו שהכבוד שהשחקנים רוכשים לו לא יבוא מהפגנת סמכות תקיפה, כמו המאמנים הרס"רים של פעם, אלא מתוקף האישיות שלו. אפשר היה לראות איך הוא חוגג את השערים בדבוקה אחת עם השחקנים, בשונה מסמפאולי, שבשער של רוחו נגד ארגטינה, הייתה תמונה גדולה שבה כל השחקנים והספסל רצו לצד אחד לחגוג עם הכובש והוא רץ לבד לצד השני.

לסיום, אני אחזור על הנתון שהבאתי כאן אתמול: מאז 1994 אף נבחרת שזכתה בגביע לא ספגה יותר מארבעה שערים לאורך הטורניר. מאז 1974 (שהתחילו לשחק בפורמט שבו הנבחרת שמגיעה לגמר עוברת שבעה משחקים) ממוצע הספיגות של נבחרות שזכו בטורניר הוא 3.7. יותר מכל נתון אחר, הנתון שמנבא את הזוכה בגביע העולם הוא כמות הספיגות.

ברזיל ספגה עד עכשיו בטורניר שער אחד. שלושה נבחרות עומדות פוטנציאלית בדרך שלה לגמר: בלגיה וצרפת, שספגו כבר ארבעה שערים כל אחת, ואורוגוואי, שכמו ברזיל, ספגה שער אחד בלבד. במובנים רבים, דווקא הסלסטה יכולה להתברר כמשוכה הגבוהה ביותר שעומדת בדרכה למוסקבה.

נתקעו בתור
דירוג עוצמה - שמינית הגמר

תגובות

  • אלון3131

    יש לברזיל אחלה התקפה, לא יותר טובה(בטח לא בצורה משמעותית) מבלגיה או צרפת.
    היתרון שלהם יש הגנת ברזל וקישור אחורי קשוח, את בלגיה לדעתי הם יעברו בקלות.

    מול אורגוואי זה שאלה של פיצוח בונקרים, בהנחה שצרפת תיהיה שם זה כבר יהיה קרב אמיתי. הקישור האחורי של צרפת לא פחות קשור משל ברזיל וזאת תיהיה מלחמת עולם.

    הגב
    • איציק אלפסי

      אכן. בהנחה ששתיהן יעברו, זה צפוי להיות הגמר האמתי שממנו תצא הזוכה בגביע.

      הגב
  • אריק האדום

    זמר אדיר... עשו לו כאן עוול עם המחרוזות בר מצווה בשנות ה 80.
    כל מה שאתה רושם נכון... ואז הגועל שעולה מהדמות הגורטסקית של ניימאר גורם לי לרצות שיעופו.

    הגב
  • אורן השני

    1. מעניין שכל ההגנות החזקות והמתואמות ביותר מגיעות מדרום אמריקה ולא מאירופה.

    2. אם באמת ברזיל תקח, בטח ייתנו את תואר המצטיין לניימאר שעושה הכי הרבה רעש במקום לקוטיניו שנותן טורניר מצוין.

    הגב
    • אלעדכ

      ניימאר מצויין בשני המשחקים האחרונים. בלתי נסבל, אבל מצויין.
      אם ברזיל תנצח בגמר עוד שבועיים, כנראה שזה בזכות זה שהוא היה טוב, אחרת לא בטוח שהם יהיו שם

      הגב
    • אדם

      עכשיו התחיל הנוקאאוט וניימאר היה טוב בהרבה מקוטיניו אז לא ברור לי מאיפה מגיע ההטענה שלך

      הגב
      • אורן השני

        הטענה שלי היא שנותנים את התואר למי שמושך הכי הרבה תשומת לב ולא בהכרח לזה שמגיע לו.

        הגב
        • אדם

          אבל כרגע אין שום סיבה לתת את התואר לקוטיניו על פני ניימאר.

          הגב
          • אורן השני

            אני לא מסכים אבל לא חשוב, בכל מקרה התכוונתי במידה וברזיל תזכה לא משנה מה ייתנו לניימאר.

            הגב
          • ירושלמי

            למרות שני המשחקים האחרנים, קוטיניו הוא עדיין השחקן המצטיין של ברזיל.
            הטורניר הוא גם שלב הבתים ולא רק הפלייאוף.
            ובמשחקים שקוטיניו כן כבש והצטיין ההתעלות שלו הייתה יותר קריטית משני המשחקים הלא רעים של ניימאר.
            ובמשחקים הפחות מורגשים של קוטיניו הוא לפחות לא הרס את ההתקפה של ברזיל, בניגוד לניימאר שעשה את ההיפך.

            הגב
            • אופיר ממן

              בדיוק, והיטבת לתאר. ניימאר לא היה מצויין אתמול, הוא היה לא רע.

            • אדם

              לא שאני באמת בעד ניימאר אבל שניהם בינתיים די בינוניים.

            • matipool

              ירושלמי - לגמרי וכל מילה.

    • איציק אלפסי

      אני חושב שאנחנו עושים קצת יותר מדי מתואר המצטיין של הטורניר - זה בסה"כ פרס של הספונסר. כרגע, לפחות, אין שחקן אחד שהתעלה משמעותית מעל השער ברמה שנזכור אותו כ"כוכב" של המונדיאל. אבל המשחקים המכריעים עוד לפנינו. זידאן ב-98', לדוגמא, היה די בינוני עד הגמר, אבל בזכות אותו משחק הוא נחקק בזיכרון הקולקטיבי ככוכב של הטורניר.

      הגב
      • ויכסלפיש

        והוא לא זכה בתואר השחקן המצטיין אלא רונאלדו, אלוף העולם האחרון שנבחר למצטיין היה מתיאוס 1990, אחריו הגיעו מלדיני רונאלדו קאן זידאן פורלאן וכמובן ליאו מסי....

        הגב
  • איציק מהקיבוץ

    איציק
    פוסט מדוייק, טוב, קצר וקולע.
    נהנתי לקרוא.
    בתור אוהד ליברפול אני בעד שפרמיניו יעלה 10 דק' כל משחק ויכבוש דקה לסיום. רק שלא יתעייף לעונה הבאה. שחקן ענק.

    הגב
    • איציק אלפסי

      תודה
      שם יפה :)

      הגב
  • yaron

    גילוי נאות - אוהד ברזיל.
    לגבי החלק ההתקפי, כל מילה.
    לגבי ההגנה - כתבתי אתמול שתמות הסטטיסטיקה אבל ברזיל היא לא אורוגוואי. אם צרפת (בתקווה ואמונה שעוברים את בלגיה) תקבל את כמות המתפרצות שקיבלה מקסיקו זה לפחות שתי חתיכות...
    והבעיה היא לא בהגנה, הבעיה היתה בניהול המשחק שלדעתי גבל בשערוריה.
    שתי נקודות אור:
    1. החלק ההתקפי משתפר ממשחק למשחק וההגנה של צרפת היא גם לא אורוגוואי (לדעתי גם לא מקסיקו). אם הם ישחקו זהיר במטרה לצאת למתפרצות גם הם יקבלו לפחות שתי חתיכות.
    2. צ'יצ'ה לא טמבל, הוא ראה את המשחק של צרפת ויודע שאי אפשר לשחק מולה כמו ששיחקנו נגד מקסיקו.
    עכשיו תסלחו לי, יש את בלגיה על הראש ואני ל ח ו ץ :-)

    הגב
    • yaron

      נ.ב.
      זה לא שצרפת סגורה בחצי, יהיה משחק אש!

      הגב
    • איציק אלפסי

      דווקא לטעמי החילופים היו ממש טובים - למה ניהול משחק שערורייתי?

      הגב
      • yaron

        כי מקסיקו הגיעו להרבה יותר מדי מתפרצות ומצבים שנגמרו בבעיטה "לא לסגרת"
        מעבר לזה שהייתי בלחץ שהם יבקיעו, לא יכולתי להפסיק לחשוב מה היה קורה אם זאת היתה צרפת.
        שוב, מסכים עם כל מילה שכתבת על החלק ההתקפי ועל הסגל, הבעיה שלי היתה עם החלק הטקטי בדגש על הסגירה במרכז השדה והמתפרצות.

        הגב
  • דני איל

    מעניין שציינת את ניימאר עם 35% לפני 36% של וויליאן. מניח שנובע מאותו מקום שוויליאן או קוטיניו היו הטובים בנבחרת אבל מדברים על ניימאר. ולמה מדברים על ניימאר ?
    צריך ללכת אחורה מעט בזמן, אבל המעורבות של חברות ענק ( בעיקר נייק) מייצרת לנו מציאות שבה דחפור ענק דוחף לנו כוכבים עמוק לגרון. הכוכבים האמיתיים במונדיאל הזה הם דווקא בהגנה ובקישור ההגנתי, אבל בהחלט ידוע שהנ"ל לא מוכרים נעליים.

    הגב
  • dmc

    תודה על הפוסט. אני לא מסכים איתך פה. דווקא הרבה פעמים הסדר הזה בהתקפה גורם לתקיעות. הייתי רוצה לראות אותם מחליפים צדדים יותר. בכלל, יש נטייה חזקה במונדיאל הזה (אולי זה בגלל שחזרתי לחודש לשמוע פרשנות בעברית) להתייחס למנצחות כפרוייקטים מרהיבים עם ניהול מבריק, ולמפסידות ככישלונות ידועים מראש והכל רקוב מהיסוד וכו'. אתמול למשל, איווניר הילל את נבחרת יפן מהגול הראשון, והאמת כל עוד היה 0-0, ועד שספגו. שבעים דקות הם היו אימפריה בלתי מנוצחת ואז חטפו שלישייה בעשרים דקות ועפו. הבלגים היו בהלם, המומים, עייפים, מותשים מהטכניקה והזריזות וכו'. "מקבלים שיעור". ואז שמו שלישייה. אז ארגנטינה תקפו מהצד של מסי? זה לא נשמע רע כל כך. האם היו רוצים לאזן עם 100 נגיעות של איסקו בשמאל? כנראה, אבל אין להם. לברזיל יש רביעייה התקפית טכנית ומהירה והכל מוגדר וכו' אבל מי שפרץ את הסכר מול סרביה היה פאוליניו, מול קוסטה ריקה כלום לא עבד עד שחסוס פיספס כדור שהגיע לקוטיניו, והתחילו בתיקו עם שוויץ. במשחק טוב של ניימאר הכל נראה קל, לפני זה הם לא היו טובים. הנקודה לגבי ההגנה נכונה, אבל זה צריך להחזיק מעמד טורניר שלם. היו קבוצות שחטפו 2 או 3 גולים בטורניר ועפו ברבע

    הגב
    • איציק אלפסי

      נכון. אפשר גם לתקוף 50% מאגף אחד, לשחק נפלא ולנצח. הנקודה של החלוקה בין האגפים בה להמחיש את האיזון שקיים בנבחרת בברזיל - זו הסיבה לטעמי שהיא משתפרת ממשחק, לא עצם החלוקה השווה בין האגפים.

      הגב
      • dmc

        לא יודע, עד אתמול ראינו את ניימאר מתנפץ על ההגנה ואת וויליאן מחכה לכדורים ומוחלף דקה 70. אני מסכים שאתמול שיחקו מאוזן

        הגב
  • אלי-לא אוהד כ"ס

    תובנות מאתמול:

    1. אני לא באמת מבין מה כל מיני פה רוצים מניימאר. שחקן אדיר שתורם יותר ויותר לנבחרת ברזיל ככל שהטורניר מתקדם.
    2. קבוצה שלא מקבלת גולים לוקחת את המונדיאל, במיוחד אם ההתקפה שלה שווה גול למשחק.
    3. באופן אישי הייתי שמח לאלופה שלא מהאריות אבל מי שאמר שהגמר יהיה כנראה חד צדדי לטובת ברזיל, כנראה צדק.

    הגב
    • עידן.

      לא חושב שיש מי שיחלוק על העובדה שניימאר שחקן כדורגל ענק, הבעיה היא שהוא גם שחקן כדורגל בלתי נסבל.

      ההתחזויות, ההצגות, המניירות- זה בלתי נסבל. מזמן לא היה שחקן שכל כך קיוותי שמישהו יעשה לו מעשה ג'ון הארטסון לברקוביץ.

      הגב
      • אלי - לא אוהד כ"ס

        אני לא מאשים את הכדורגלנים בנושא הזה שנקרא התחזויות. מישהו כשהם ילדים מחנך אותם לזה, וכך כשהם גדלים זה הופך לחלק לגיטימי מהמשחק. הייתי שמח אילו זה היה נעלם אבל כולם מתחזים. נכון הוא ששחקן ברמתו יכול היה לוותר על זה אבל כבר מזמן הפסקתי לצפות מספורטאי על לתכונות אישיות שתואמות את היכולת הספורטיבית (מה שפעם היה).

        הגב
        • איציק אלפסי

          מאוד מתחבר למשפט האחרון.

          הגב
    • yaron

      זה בלוג רציני, יש כאן הרבה שחקנים שדרכו להם עם סטופקס על הרגל ויודעים שזה לא רציני.
      תסתכלו שוב על ההילוך החוזר, "ההצגה" לא מתחילה כשהוא דורך, היא מתחילה (ורואים את זה בבירור) כשהוא לוחץ.
      שנית, קבוצות שמחליטות שהדרך היחידה לעצור כוכבים כמו ניימאר/מסי/רונאלדו וכו' ע"י עבירות (קטנות, בינוניות וגדולות) לאורך כל המשחק שתהנה מההצגות, הכרטיסים ובזבוז הזמן.

      הגב
  • Gil - Zimbabwe

    פוסט נהדר. תמשיך.
    ברזיל נהדרת, ושנייאמר ימשיך להתגלגל כל הדרך לגביע.

    הגב
    • איציק אלפסי

      תודה

      הגב
  • ארז

    מעבר לפסטיבל הבלתי נגמר שהוא ייצר ועדיין מייצר סביבו (ברצלונה-פסז-באז אינסופי), ההצגות והצומי שלו פשוט מתישים.
    לא חולק על זה שהוא שחקן גדול, רק שהרעש הלא נגמר מחוץ למגרש והרעש והצלצולים במגרש פוגעים לי בהנאה מהמשחק.
    לא יכול שלא להיזכר ב-tough love שרונאלדו קיבל מפרגוסון כשלא הפסיק להתבכיין באימונים.
    הייתי נותן לו לשחק שנה באנגליה רק כדי שיחטוף כמה סיבות להתגלגל + שישמע מהאוהדים של 19 קבוצות בכל הצגה בדיוק מה הם חושבים עליו. אני חושב שזה יוכל לאפס אותו ולתת לנו ליהנות ממנו נטו.

    הגב
    • איציק אלפסי

      תכל'ס. רונאלדו חייב כ"כ כרבה לפרגוסון. לא רואה אץ ניימאר מחזיק מעמד אתו, בטח אחרי חודשיים היה עושה פרצוף של מדוכא ושולח את הסוכן לחפש לו חוזה בעיר עם קצת יותר שמש.

      הגב
  • היסטוריון של ספורט

    יפה מאד תודה.
    בגדול השאלה שמסקרנת אותי היא האם לצרפת קרתה "תאונה" מול ארגנטינה או שזו מגמה.
    מצד אחד כאמור אין אלופת עולם שספגה יותר משני שערים במשחק במשחק בטורניר בו זכתה מאז ..גרמניה 54 שהובסה 8-3 על ידי הונגריה בבתים.
    ואגב תקדים 54 הוא התקדים היחידי בהיסטוריה לכך שאלופת עולם שבדרך סופגת במשחק נתון יותר משני שערים במשחק נתון.
    במובן זה הנורה האדומה כבר נשרפה ביחס לצרפת.
    אבל... איך כתבת כאן לפני כמה מאמרים ? לא הכל סט'
    אני אומר זאת קצת אחרת לעיתים בבסט' יש סטיית תקן .
    והשאלה היא האם מה שקרה מול ארגנטינה היא סוג של סטיית תקן או משהו רציני יותר.
    צרפת בבתים הייתה נבחרת שספגה שער בודד משלושה משחקים ושיחקה כדורגל של אלופת עולם (במובן הציני של המילה שזה מינימליסטיות התקפית למרות כל הכישרון אך חניקה הגנתית כפי שעושות כל אלופות העולם ).
    צרפת ההיסטורית זו שלקחה את 98 עשתה זאת כשספגה פעמיים כל הטורניר ופעם בודדת בנוקאאוט .
    צרפת שהפסידה בגמר חטפה שער אחד יותר בנוקאאוט (השער בגמר שהבדי בין אלופה לסגנית ).
    לצרפת הזו עם וראן אומטייטי ובעיקר חוליית הקישור האחורי ברשות קאנטה יש את כל הסיבות להיות קבוצה קשוחה הגנתית בטח לא פחות מברזיל ולכן צריך לשאול מה קרה מול צרפת.
    אם זו גישה חדה של דשאן צרפת לא תעבור אפילו את אורגוואי
    אבל אם הייתה זו איזו שהיא מחשבה נקודתית (כמו למשל ארגנטינה כזו חמאה הגנתית שחבל ללכת על שיטת משחק של חניקות שמביא 0-1 כי...בכל זאת בצד השני יש מסי ויתר החלוצים בואו ונשחק התקפה וננצח שכן למרות שההתקפה של ארגנטינה יותר טובה ההגנה שלה הרבה יותר גרועה ) אז צרפת גם בחיים.
    מה שבטוח ברזיל הפייבוריטית המובהקת שלי כרגע .

    הגב
    • איציק אלפסי

      הערכה מאוד זהירה שלי שזו הייתה סטיית תקן. סה"כ, ארגנטינה כבשה 3 שערים מ 4 בעיטות למסגרת, זו לא שההגנה של צרפת הייתה מסננת. אם צרפת תבקיע יותר משער אחד היא תעלה.

      הגב
      • היסטוריון של ספורט

        גם אני חושב

        הגב
      • yaron

        אם צרפת תבקיע שניים לאורוגוואי אז יש לך סטיית תקן אצלם :-)

        הגב
  • אבירם שליטה

    ניימאר ימני ברגל בבדיוק כמו וויליאן...

    המחמאות לברזיל שנותנת טורניר סולידי עד עכשיו הן עדיין מוקדמות.
    היא התמודדה עד עכשיו עם שלוש נבחרות דרג ביניים וסיימה בתיקו ושני ניצחונות, זה יפה אבל לא בטוח יספיק נגד נבחרות העלית. היא תצטרך לעבור לכל הפחות שתיים כאלה בדרך לגביע.

    פרמינו מתאים לשיטה של ברזיל הרבה יותר מז'זוס ולא ברור לי מדוע הוא לא פתוח.
    במשחק הבא אם אני לא טועה קאסמירו בחוץ בגלל צהובים. זה על פניו לא ביג דיל כשעל הספסל יש את פרננדיו אך לפעמים כשהאיזון הקל ביותר מופר ישנו בלגאן שלם.

    או בקיצור הייתי מחכה עם הכתרים לברזיל.

    הגב
  • היסטוריון של ספורט

    אשר לברזיל .
    יש שם את השילוב הנכון .
    אל תעליב את מירנדה הוא היה בלם פותח באתלטיקו של סימונה .
    ובוגרי סימונה ההגנתיים מככבים כאן (גודין וחימנז כמובן וגם המגן של קרואטיה אפילו המחליפים שזה המגן של צרפת ולואיז מברזיל נותנים כאן יופי של טורניר ).

    הם פייבוריטים ללא ספק .
    אבל בטורניר כזה מספיק יום טוב או יריבה אחת שלא מתאימה והכל הולך קפוט .
    בלגיה אמנם נראית רכה מאד ולפי אתמול תקבל בראש מברזיל.
    בכל זאת קאסמירו לא ישחק ברבע הגמר ומול חוליית הקשרים הבלגית זו פרבילגיה לא פשוטה (למרות שיש תחליף מצד פרננדיניו ).

    המעצבן שיתף הפעם את חבריו ועשה קודם כל לעצמו את החיים קלים יותר בטח בשער הראשון עם הדאבל פס עם וויליאן .
    בעולם מתוקן הייתי שמח לאליפות של ברזיל הזו בלי ניימאר .
    מכיוון שזה לא יקרה אני חותם כבר עכשיו על אליפות ל אורוגוואי /קולומביה/קרואטיה /בלגיה.
    גם באנגליה ננוחם .

    הגב
  • אמיתי

    חייב להוציא את זה שוב- קוטיניו נהדר אבל
    - בחיים לא יהיה אינייסטה ולו רק בגלל שהוא פשוט סוג שחקן אחר. גולר ודריבליסט. לא מנהל.
    - גם אתמול וגם בכלל הוא לא היה פליימייקר. בברזיל חסר את זה ככה שפתאום פיליפה לואיז מוביל התקפה ואחכ קאסימרו ואחכ טיאגו סילבה. יש לזה גם יתרונות

    הגב
    • איציק אלפסי

      חולק עליך.. גם אתמול ולאורך הטורניר קוטיניו מנהל את המשחק. זה נכון שהוא יותר דריבליסט מאנייסטה (בכל זאת ברזילאי), אבל לדעתי ככל שהקריירה שלו תתקדם נראה אותו פחות מכדרר ויותר מנהל משחק.

      הגב
  • צור שפי

    כמו שכבר כתבתי בתגובה לפוסט קודם, זו ברזיל מאוד מאורגנת, מאוד אירופאית בסגנון המשחק שלה, חזקה מאוד בהגנה, כמעט כמעט איטלקית. כשלכל זה מתווסף כוח האש בהתקפה ומה שהם מביאים מהבית ומהמסורת זו הנבחרת שכל מועמדת בעיני עצמה צריכה לקחת כנקודת ייחוס לאיך עוברים אותם.
    ברזיל איננה נבחרת מלהיבה, לפחות בינתיים היא לא הלהיבה. בכלל, אין לדעתי סיכוי שנראה בעתיד נבחרות כמו ברזיל 70 ו-82. עידן הכדורגל כאמנות לצערי מאחורינו. היום אנחנו בעיקר בעניין של שיטתיות וארגון.

    הגב
    • איציק אלפסי

      זה נכון צור. גם ברזיל שזכתה ב 94' וב-2002 הייתה כזו.

      הגב
  • יוניק

    איציק,
    ברזיל הולכת ומשתפרת ממשחק למשחק. ומקפידה בעיקר להתמקד בנקודות שאתה מעלה. אבל בעצמך ביקרת אותה מאוד בתחילת הדרך בדיוק על הנקודות שעליהם החמאת להם היום. אולי היתה יותר מתאימה הכותרת "קבוצה מבריאה".

    כעוקב די אדוק אחר הפוסטים שלך, זכרתי שהתחלת את המונדיאל בביקורת על צורת המשחק של ברזיל וגם על המאמן שלה. זה היה כאן:
    http://debuzzer.com/alfasi/89616/

    וזה הציטוט לעצלים:

    תוסיפו לזה את הנתון לפיו 51% מההתקפות של ברזיל הגיעו מאגף שמאל (של ניימאר), לעומת 24% בלבד מאגף ימין, ותקבלו המחשה ברורה לכך שברזיל ריכזה את מירב האיום ההתקפי שלה לחלק מצומצם של המגרש – מה שיוצר מצב, כמו במקרה של ארגנטינה, שמאוד קל להתגונן מולה.

    כל מה שצריך זה לסגור את ניימאר עם שניים שלושה שחקנים בכל פעם שהוא מקבל את הכדור, פלאס עבירה קטנה במידת הצורך ודי שיתקתם את ברזיל.

    והנתונים האלה מחזקים את התחושה שהמאמנים הדרום אמריקאים הם יותר אוהדים של הכוכבים שלהם במקום מאמנים שלהם. במקום לעשות בהם שימוש טקטי נכון, הם פשוט נותנים להם את הכדור ברגל וכמו אחרון האוהדים ביציע מריעים ומתפללים שיעשו איזה קסם.

    בהמשך ברזיל התקדמה וכתבת על זה כאן:

    http://debuzzer.com/alfasi/89820/

    וזה הציטוט:

    מפת החום ממחישה היטב את השינוי במשחק של ברזיל היום מול קוסטה ריקה לעומת המשחק הקודם מול שוויץ. בעוד מול שוויץ מרכז הכובד של ההתקפה של ברזיל נטה בצורה לא מאוזנת לצד שמאל (50% מההתקפות הגיעו מצד שמאל לעומת 25% בלבד מימין), היום נעשה שימוש מאוזן יותר בשני האגפים (42% משמאל ו 31% מימין).

    אבל היא לא שיחקה מתחילת המונדיאל כמו ששיחקה היום. הדינמיקה החיובית הזו נוצרה עם הזמן. וזה אולי אפילו עדיף ומאיים יותר מבחינת היריבות. אבל חשוב להדגיש שזה דבר מתהווה, לא דבר שהיה שם מהתחלה.

    הגב
    • איציק אלפסי

      מקבל. היא באמת משתפרת תוך כדי הטורניר ונראית מאוזנת יותר ממשחק למשחק.

      הגב
  • אמיתי

    לי צרם מאוד שלא משתפים את פאוליניו במשחק, בעיקר ניימאר שלא מוסר ברחבה אלא מנסה בעצמו בעיטות בלתי אפשריות. אפשר לראות בכל ההתקפות של ברזיל איך פאוליניו מנופף בידיו אך לא מתייחסים אליו.

    הגב
  • Ollie Williams

    בנוגע לז'סוס - לא זוכר אצל איזה עיתונאי ראיתי נתונים מרשימים שלו בקילומטראס' וחילוצי כדור.
    בגדול הוא מאוד משקיע בלחץ ועוזר מאוד חמשחק ההגנה הקבוצתי ולכן מועדף על פירמינו

    הגב
    • איציק אלפסי

      נכון, גם אני ראיתי את זה. כנראה שזו הסיבה שהוא באנקר בהרכב.

      הגב
    • באבא ימים

      מישהו שחושב שיש איזשהוא שחקן התקפה בעולם שתורם ללחץ, להגנה ולמשחק הקבוצתי יותר מפירמינו לא ראה את ליברפול השנהץ

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *