יורו 2018

מגמה מדאיגה

מאז זכתה ברזיל פעמיים ברציפות במונדיאלים של 1958 ו-1962 התחלקות הזוכות בגביע העולם בין היבשות באופן הבא:

1966 – אירופה (אנגליה)

1970 – דרום אמריקה (ברזיל)

1974 – אירופה (גרמניה)

1978 – דרום אמריקה (ארגנטינה)

1982 – אירופה (איטליה)

1986 – דרום אמריקה (ארגנטינה)

1990 – אירופה (גרמניה)

1994 – דרום אמריקה (ברזיל)

1998 – אירופה (צרפת)

2002 – דרום אמריקה (ברזיל)

ואז זה נעצר. מ-2006 זוכות אירופאיות בלבד: איטליה ב-2006, ספרד ב-2010 וגרמניה ב-2014, במה שהיווה תקדים בפני עצמו – זכייה ראשונה של נבחרת אירופית בגביע העולם על אדמת יבשת אמריקה.

גם במונדיאל הנוכחי תגיע הזוכה מיבשת אירופה, אחרי שהנציגות הדרום אמריקאיות האחרונות – ברזיל ואורוגוואי – הודחו ברבע הגמר. הווה אומר, שעד מונדיאל 2022 ימלאו 20 שנה לפעם האחרונה בה זכתה נבחרת דרום אמריקאית בגביע. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בין הזכיות של אורוגוואי ב-1930 ו-1950, אולם אז לא נערכו משחקים במשך 12 שנה בין 1938 ל-1950 בגלל מלחה"ע השנייה.

מאז שהחלו המשחקים על גביע העולם בכדורגל ועד 2014 לא התרחש מצב שבו זכו נבחרות מאותה יבשת יותר מפעמיים ברציפות. הנבחרת שתניף את הגביע בעוד שישה ימים במוסקבה תהיה הרביעית ברציפות מיבשת אירופה שעושה זאת.

עשרה משחקים נערכו במונדיאל הנוכחי בין נבחרות מאירופה לנבחרות מדרום אמריקה. המאזן עומד על 6 ניצחונות לנבחרות האירופאיות לעומת 4 לדרום אמריקאיות, 2 משחקים הסתיימו בתיקו ומשחק נוסף – אנגליה מול קולומביה – הסתיים בתיקו לאחר 120 דק' והנבחרת האירופאית נצחה בפנדלים.

רציתי לבדוק האם המגמה הזו באה לידי ביטוי גם בגילאים הצעירים:

גביע העולם לנוער (עד גיל 20) נערך מדי שנתיים החל משנת 1977 – מבין 18 הטורנירים שנערכו בין 1977 ל-2011 זכו ארגנטינה וברזיל במשותף עשר פעמים (5 כ"א). בין 1993 ל-2011 זכו ארגנטינה וברזיל במשותף ב-8 מתוך 10 טורנירים. אבל מאז הזכייה של ברזיל ב-2011, נבחרות אירופאיות בלבד זכו בשלושת הטורנירים הבאים: צרפת ב-2013, סרביה ב-2015 ואנגליה ב-2017.

גביע העולם לנערים (עד גיל 17) נערך גם הוא מדי שנתיים, מאז 1985. ארגנטינה מעולם לא זכתה בו (הגיעה חמש פעמים לחצי הגמר), אבל ברזיל זכתה בו 3 פעמים – האחרונה ב-2003. מאז לא זכתה בטורניר נבחרת דרום אמריקאית. מקסיקו זכתה ב-2005, ניגריה זכתה שלוש פעמים! (2007, 2013, 2015) שוויץ זכתה ב-2009 ואנגליה זכתה בטורניר האחרון שנערך בשנה שעברה בהודו (אנגליה זכתה באותה שנה בגביע העולם לנוער ונערים, מה שמעיד שההצלחה שלה בטורניר הנוכחי לבוגרים רחוקה מלהיות מקרית).

המגמה אם כך ברורה – החל מתחילת המילניום הנוכחי אירופה החלה לפתוח פער על דרום אמריקה והיבשות האחרות מתחילות לסגור ממנה את הפער במהירות.

העניין מצריך התבוננות מעמיקה. אינני מתיימר לומר שיש באמתחתי את ההסבר המלא לכך, אבל אני מעוניין להציע מספר השערות:

ראשית, וזו לטעמי אולי הסיבה העיקרית: הכדורגל, כמו כל תחום בחיים כמעט, הפך למדעי הרבה יותר. המדע מעורב כיום בשיטות אימון, ניתוח ביצועים, ניטור פיזיולוגי ומנטלי של שחקנים ועוד תחומים רבים. ומדע ברמה גבוהה זה משהו שדורש משאבים – כסף. לאירופה העשירה יותר יש כאן יתרון מובנה ביכולת להשקיע משאבים בפיתוח טכנולוגיות וידע מבוסס נתונים.

הסיבה השנייה היא ארגון – נבחרות כיום, בעידן בו שחקנים מפוזרים על פני הגלובוס, הם בעצם קבוצות המועדונים של ההתאחדות. התאחדויות שהן ארגונים יעילים ומסודרים יותר, כמו מועדונים מהסוג הזה, מצליחות יותר. גרמניה היא דוגמא אחת, בלגיה, צרפת ואנגליה (שההתאחדות שם, גוף שנוהל עד לא מזמן ע"י נציגים מחיל האוויר המלכותי, הצבא ואוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד עפ"י חלוקה שנקבעה במאה ה-19, עברה מהפכה בעשור הקודם והפכה לגוף מקצועי) הם דוגמא נוספת.

בארגנטינה, לדוגמא, נשיא ההתאחדות הנוכחי, צ'יקי טאפיה, הגיע לתפקיד לאחר שכיהן כיו"ר איגוד נהגי המשאיות. הוא ניצח בסיבוב השני בבחירות לאחר שבסיבוב הראשון נרשם תיקו בינו לבין המועמד השני – כל אחד מהם קיבל 38 קולות, וזאת על אף שהיו רק 75 חברים בגוף הבוחר… בברזיל, נשיא ההתאחדות הקודם, מרקו פולו דל נרו הושעה לכל החיים באפריל האחרון ע"י פיפ"א לאחר שהיה מעורב בפרשת השחיתות הגדולה בארגון (לפחות שם יפה יש לו). האיש שקדם לו בתפקיד, חוסה מריה מארין, נקלט ב-2012 בעדשות מצלמת הטלוויזיה כשהוא מכניס לכיסו את אחת ממדליות הזהב אותן היה אמור להעניק לשחקני הנוער של קורינטיאנס שזכו בגביע סאו-פאולו, מה שגרם לכך ששוער הקבוצה הזוכה נאלץ ללכת הביתה ללא מדליה…

הסיבה השלישית שאני רוצה להציע נעוצה בעובדה ששחקנים דרום אמריקאים יוצאים כיום לאירופה בגיל צעיר הרבה יותר מאשר בעבר. מצד אחד, זה מאפשר להם להתחרות ברמות הגבוהות כבר משלב מוקדם בקריירה. מצד שני, זה כנראה פוגם פעמים רבות בתהליך ההתפתחות הטבעי שלהם ככדורגלנים ובכלל.

אנחנו מכירים רק את הכדורגלנים הדרום אמריקאים המפורסמים שהצליחו להשתלב במועדונים הגדולים באירופה ולהפוך לכוכבים. אבל אנחנו לא שומעים אף פעם על אותם מאות וכנראה אלפים של כאלה שהמעבר ליבשת ותרבות אחרת בשלב מוקדם מאוד של החיים, בסיטואציה מאוד תחרותית, היה מעבר ליכולתם המנטליות.

ידוע ומוכר סיפור של רוברטו פירמניו, שבגיל 17 נסע לבד לאירופה כדי להיבחן במארסיי ונאלץ לחזור על עקבותיו, לאחר שבעצירת ביניים במדריד שלטונות ההגירה לא האמינו לו כשסיפר שהוא כדורגל מקצועני והעלו אותו על מטוס חזרה לברזיל. מה היה חסר שאחרי הטראומה הזו פירמניו היה מוותר, נשאר בברזיל, הופך לשחקן שולי במועדון מקומי ומעולם לא היינו שומעים עליו? ניתן רק לדמיין על כמה רוברטו פירמניו לא שמענו.

אבל יש לכך גם נזק נוסף – גם השחקנים שכן מצליחים להשתלב באירופה מאבדים חלק ניכר מהאיכויות שאפיינו בעבר את הכדורגלן הדרום אמריקאי – הטכניקה והיצירתיות. הם רוכשים במקומן איכויות אחרות, שאולי היו חסרות להם בעבר – כמו הבנה טקטית וקשיחות פיזית, אבל זה יותר אצלם מעין משבר זהות מקצועי.

במונדיאל הנוכחי זה בלט במיוחד במשחקים בין אנגליה לקולומביה וברזיל לבלגיה: בשני המקרים הנבחרות הדרום אמריקאיות שיחקו בהתחלה בסגנון אירופאי "זהיר", לפחות באופן יחסי, ורק כאשר נקלעו לפיגור אפשרו לעצמן "להשתחרר" ולשחק כדורגל התקפי יותר. באותו שלב הן אכן הצליחו לגלות עליונות ברורה על יריבותיהן האירופאיות, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

רונן דורפן העלה כאן הצעה שנראית לי מאוד, לאחד בין דרום אמריקה וצפון-מרכז אמריקה גם ברמת מפעלי הנבחרות וגם ברמת מפעלי המועדונים. השילוב בין הארגון והכסף הצפון אירופאי והכישרון הדרום אמריקאי יכול לייצר שיווי משקל גדול יותר בכדורגל העולמי.

בשנה שעברה הייתי במסע כדורגל בארגנטינה ואורוגוואי וראיתי שבעה משחקים – במוקדמות המונדיאל ובליגה המקומית. התחושה שליוותה אותי הייתה תחושה של החמצה. הכדורגל עצמו היה פשוט תענוג. אבל היה ברור שהקבוצות הללו לא תחרותיות מול הקבוצות האירופאיות. חשבתי לעצמי כמה יכולנו ליהנות אם המועדונים בדרום אמריקה היו מצליחים לשמור את הכוכבים שלהם בבית.

אבל זו רכבת שיצא מהתחנה כבר מזמן. עד לא מזמן לפחות הייתה הנחמה שבמונדיאל הדרום אמריקאיות מקבלות בחזרה לחודש אחד את הכישרונות שלהם שהתפזרו בכל העולם ונהנות בזכותן מתהילה.

במחקר שנערך בבית ההשקעות גולדמן-סאקס נמצא שיש קשר ישיר בין התמ"ג לנפש לבין זכייה במונדיאל. יוצאות הדופן היחידות היו ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי, שזכו בעבר בגביע העולם עם תמ"ג לנפש נמוך משמעותי מהזוכות האחרות.

המונדיאל אפשר בעבר גם למדינות לא עשירות, ואפילו נחשלות, להציג לעולם את הצד היפה שלהן, לזכות בתהילה ולחוש גאווה לאומית. אם אנחנו הולכים ומאבדים את זה, אנחנו הולכים ומאבדים גם את היופי שיש בכדורגל – שבו לא תמיד החזק והעשיר הוא זה שמנצח.

גם המשחק עצמו, הופך תועלתני יותר. נבחרות כמו פרו וקולומביה, שהציגו במונדיאל הזה לפרקים כדורגל מרגש, יבינו שאם הן לא רוצות להישאר רק עם המחמאות, הם יצטרכו לאמץ גישה אחרת.

אני אישית מאמין שניתן להביא לידי ביטוי גם האיכויות האסתטיות של הכדורגל הלטיני בתוך תבנית מאורגנת. להיפך, זה רק יהפוך אותו למרהיב יותר. בעיני, מה שספרד עשתה בין 2008 ל-2012 היה בדיוק זה, ולכן כ"כ התפעמתי ממנה.

אפשרות אחרת, היא לנסות לזכות בגביע העולם בדרך שבה עשתה זאת ברזיל ב-1994 עם דונגה כקפטן וניסתה לעשות זאת ב-2010 עם דונגה כמאמן, ושארגנטינה לא הייתה רחוקה מלעשות זאת לפני ארבע שנים ברזיל.

אבל זו איננה כוונת המשורר. בשביל זה יש לנו את הנבחרות האירופאיות. מי שחובב את הז'אנר הזה דווקא, תמיד יעדיף את המקור. ובצדק.

מי שאוהב את הכדורגל הדרום אמריקאי, ולטעמי כל מי שאוהב כדורגל, צריך לקוות שייעשו שם המהלכים הנכונים כדי לסגור את הפער מאירופה מבלי לאבד את הזהות הייחודית של המשחק המקומי.

כי כישרון לבד, וזה עדיין יש בכמויות מסחריות בברזיל וארגנטינה (עפ"י נתונים שמביא היום אוריאל דסקל בכלכליסט למעלה מ-1,200 כדורגלנים ברזילאים וקרוב ל-800 ארגנטינאים משחקים ברחבי העולם), כבר לא מספיק כדי לזכות בגביע העולם.

יעילות מוכחת
הכדורגל חוזר הביתה

תגובות

  • משה

    עובדה נוספת שלא ציינת לגבי השליטה האירופאית היא שמדובר בארבע זוכות שונות מאירופה.
    אורוגוואי כמו רוב המדינות הקטנות עובדת על מחזורי שחקנים והיא נמצאת באחת התקופות הגדולות בתולדותיה.
    הפער הוא בעיקר ברזיל וארגנטינה ושם יש מספיק כשרון כדי לזכות, חסר הארגון שיתמוך את זה.

    הגב
  • אופיר ממן

    המציאות עגומה עוד יותר ידידי, ארגנטינה המושמצת היא הנבחרת הדרום אמריקאית היחידה שהגיעה לגמר ב16 השנים האחרונות מאז הזכייה של ברזיל ב2002.

    הגב
  • צור שפי

    מסכים עם עיקרי הניתוח אבל לגבי הזוכות במונדיאל התמונה שהצגת קצת מטעה לטעמי: מ-1962 עד 2010 התקיימו שני מונדיאלים בלבד שלא באירופה או באמריקה. באחד (2002) זכתה ברזיל ובשני (2010) ספרד, כלומר שיוויון בין "יבשות הכדורגל" כשבכל האחרים באה הזוכה מהיבשת המארחת. 2014 באמת היוותה חריג שהיסטורית "איזן" את קודמו ב-1958, אם תרצה, שיוויון גם כאן. השנה המונדיאל מתקיים באירופה כך שזכיה אירופית איננה יכולה להיחשב כחריג.

    הגב
    • איציק אלפסי

      זה נכון. אפשר להסתכל על זה גם כך. אני מקווה ששני המונדיאלים הבאים שלא יערכו באירופה יאזנו את הסטטיסטיקה.

      הגב
    • ישרון

      +1
      זה בול מה שעבר לי בראש תוך כדי קריאה.

      הגב
  • צור שפי

    ותיקונצ'יק - במשפט הראשון שלך בפוסט צ"ל 1962

    הגב
    • איציק אלפסי

      נכון, תודה.

      הגב
  • אלי-לא אוהד כ"ס

    זה כמו בעולם הטכנולוגי - התקן האירופי ניצח את כל האחרים. מה שבולט במיוחד בנבחרת ברזיל בה רשימה ארוכה של שחקנים יוצאים מהכלל (הטובים בעולם במקצועם) שמשחקים בתקן האירופי וכך מאבדים את הייחוד כנבחרת דרום אמריקאית.

    הגב
  • אריק

    הכל נשמע הגיוני עד שנזכרים שהנבחרת הכי טובה ועמוקה במונדיאל הזאת היתה ברזיל ורק הגרלה רעה גרמה לה לפגוש את בלגיה ברבע גמר ושם לא הפסידה כח היתה נחותה.

    הגב
    • אסף

      מתי היתה הכי טובה ועמוקה בדיוק?
      בתיקו עם שויץ? בכמעט תיקו המשמים עם קוסטה ריקה? מול מקסיקו חסרת שיניים? בחוסר יכולת לעבור קבוצה מהרמה שלה כמו בלגיה?
      ההדחה ה'מוקדמת' שיקפה את הראוי לה במונדיאל הזה.

      הגב
      • אלכס(אחר)

        +100 אסף

        הגב
  • matipool

    1. לא יודע. לא ממש מדאיגה או מטרידה אותי המגמה הזו.
    2. שמתי לב שאתה מקפיד לכתוב כאן "פירמניו" ולא "פירמינו". זה בגלל שככה באמת צריך או מחוסר זמן לעשות הגהה? אולי בהשפעת רמי ויץ?
    3. קבל STAY הרבה הרבה יותר טוב: https://www.youtube.com/watch?v=Xci8hM42Cz0

    הגב
    • DS

      הדרך לומר את שמו הוא פירמינו. אגב, השחקן שאת שמו תמיד הוגים לא נכון הוא קוטיניו. ה-ou אמור להימשך כמו במילה road, וה-t נשמעת כ-ch. יש לבטא קואוצ'יניו.

      הגב
      • matipool

        וואלה? תודה.
        מזל שהעדכון הזה לא הגיע לרמי ויץ לפני המונדיאל.

        הגב
        • אופיר ממן

          *בדיוק מה שחשבתי
          **רמי וייש

          הגב
      • עובר אורח

        לפי מה שאני מבין יש הבדל בהגיה של t בין החלקים השונים של ברזיל. בחלק מברזיל מבטאים ט ובחלק צ'.
        לכן גם למאמן של ברזיל יש שהוגים טיטה ויש שהוגים צ'יצ'ה

        הגב
        • DS

          ה-t נהגית לפעמים כ-ch ולפעמים כ-t, לא סגור על החוקיות של זה, אבל זה (עד כמה שאני יודע) דומה בכל המדינה, בניגוד לאותיות אחרות. למשל rr שנהגית כ-ח' רפה בריו למשל, וכ-ר' בסאו פאולו, או ה-s שנהגית לעיתים כ-ש' בריו וכ-ס' בסאו פאולו.
          למאמן, אגב, קוראים צ'יצ'י, לא טיטה ולא צ'יצ'ה. כשיש e בסוף מילה זה הופך לאי במקום אה.

          הגב
  • רטקסס

    מספר דברים שראוי להוסיף לניתוח,
    מבחינה סטטיסטית, בדרום אמריקה 5 מדינות מתוך מאגר של 10 עולות (ברזיל הייתה יכולה לשלוח 2 נבחרות בכיף) ובאירופה 14- מתוך 50. זה מאפשר תחלופה יותר גבוהה, תחרות, התמודדות עם משברים וחשיבה מחדש - למשל, הסקת מסקנות של אנגליה והולנד מהשנים האחרונות, צרפת בשנות ה90, וכו'.

    שנית, שתי מדינות ענק שמייצגת אוכלוסיה של 60 מיליון תושבים (ונצואלה ופרו) נחשבות פחות בכירות ועניות והרבה פוטנציאל יורד לטמיון. משהו כמו רוסיה וטורקיה באירופה, להבדיל.

    דבר נוסף לחזק את הסוגיה הכלכלית - מערב אירופה שולטת בצורה דומיננטית מאוד בכדורגל העולמי (עם הבלחות של הונגריה לפני שהכדורגל נכנס לעידן המקצועי) . הקבוצות, הנבחרות, הליגות והשחקנים הטובים ביותר מגיעים מגרמניה, אנגליה, הולנד , איטליה, צרפת וישראל. סתם. ספרד. 4 מתוכן גם בG7.

    הנקודה על ההתאחדויות המושחתות נכונה וחשובה, ולצערי סובלים ממנה גם בארץ , אבל כמשנתו של מייקל קורליאונה בסנדק - אם אתה סבור שפרנסי הכדורגל במערב אירופה תמימים - אתה כנראה התמים...

    נקודה שהייתי מוסיף היא רמת האימון - הייתי שמח לראות מאמן אירופאי טוב עם עבר בליגת האלופות או בפרמיירליג לוקח נבחרת כמו פרגוואי או צ'ילה. מעניין לאן יגיעו...

    הגב
  • 7even

    מרגע שכל דרום אמריקאי בן 14 עם מעט כישרון התחיל לעבור לכסף הכגדול באירופה, השחקנים די סורסו שם.
    היום נבחרות דרום אמריקאיות משחקות כמו האירופאיות.

    שחקן דרום אמריקאי בן 14...אני לא בטוח שהוא יודע מה זהז טקטיקה.
    באירופה יודעים מה זו טקטיקה לפני שמתחילים לכדרר.

    הגב
  • רומן

    בלה בלה בלה.
    ואם קוטיניו היה שם את הרגל למלאה במקום פאס עם גוף פתוח מ5 מטר, מה היה שווה כל הניתוח הסטטיסטי העמוק? ואם בעיטה של ניימאר היתה נכנסת? ואם ברזיל היו מבקיעים משהו מתוך 3 פעמים שהם בעטו מ5 מטר ב 10 דקות הראשונות? ואם מירנדה לא היה נוגח לשער של עצמו?
    ברזיל היא הנבחרת הטובה בעולם, בלי ספק.
    אבל כדורגל זה משחק עם שונות מאוד גדולה ובנוסף כשיש לך 14 נציגות מאירופה(על איזה 60 מדינות) ו 5נציגות מדרום אמריקה (על איזה 10) מדינות, אתה בתור אחד שכתב שהוא מבין משהו בסיסי בסטטיסטיקה אמור לדעת שאין שום משמעות לכל הניתוח שאתה עושה.

    הגב
    • no propaganda

      גרמניה היא הנבחרת הטובה בעולם ללא כל ספק!

      הגב
      • אליובל

        לו רק היה אפשר לפתור את הדיון הזה על ידי תחרות כלשהי.

        הגב
        • no propaganda

          :)
          אני מניח שהציניות שלי לא עברה או שכן

          הגב
          • אליובל

            היתה התלבטות :)

            הגב
        • ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר)

          :)))))

          הגב
      • ud

        ראית אותם משחקים במונדיאל הזה?

        הגב
        • no propaganda

          זה היה בציניות, כדי להמחיש שהטענה הזו שקולה לטענה שברזיל הכי טובה בעולם

          הגב
    • אלי - לא אוהד כ"ס

      ממש לא נכון רומן. אתה כפי הנראה צריך מדגם יותר רחב.

      הגב
      • אביאל

        נו בהחלט יש מדגם רחב, שכן ההתפרסות היא כל פני חמישה-שישה טורנירים, זה מספיק.

        הגב
    • פרסלני

      חוץ מהבלה בלה מסכים עם רומן לגמרי. ברזיל הנבחרת בעיני עדיין הטובה בטורניר. וזה כולה טורניר גביע ותוא לא.. עדיין אני סבור שארגנטינה היתה הטובה ב06. ברזיל ב82? דווקא פה אני אשאיר לפנטים (והרוב יגידו שכן). אחר כך נקזז נאמר את ארגנטינה של 78 (אבל לא 86, כי צרפת וברזיל שם בדיון אז ארגנטינה זוכנ) וזה בסוף אם כבר מתיישר בסטטיסטיקה שפשוט יש יותר מדינות באירופא עם רמת כדורגל. אבל מה לכדורגל וסטטיסטיקה כשזה נוגע לגביע? מעט

      הגב
      • no propaganda

        כמות הגמרים של ברזיל וגרמניה מראה שזה רחוק מאוד מלהיות מקרי, כל השאר זה וישפול טינקינג. בלגיה ניצחה את ברזיל ולכן טובה ממנה בנקודת הזמן הזאת(או לפחות טובה מהקבוצה ששיחקה, קשה לאמר מה היה קורה אם ברזיל הייתה פותחת עם הרכב אחר אבל זה ספקולציה)

        הגב
        • עובר אורח

          בלגיה הוכיחה שהיא טובה מברזיל בנקודת זמן ספציפית והשתלשלות מקרים מסוימת.

          הגב
          • no propaganda

            זאת הנקודה החשובה, אי אפשר לייצר גרף רציף של דבר כזה אבל איפה שנעשתה הדגימה בלגיה הייתה יותר טובה, לפני 4 שנים הייתה דגימה אחרת וגרמניה הייתה טובה מברזיל וב2010 הולנד הייתה יותר טובה וב2002 ברזיל הייתה הכי טובה. כל השאר זה ספקולציות

            הגב
            • ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר)

              7-1 בבית זה יותר מדגימה. 7-1 זה מור"ק או צ'יזבט

            • no propaganda

              מסכים לגמרי

  • yaron

    מסכים (שוב) שאיחוד יבשת אמריקה יכול לעשות טוב לכולם.

    הגב
  • שחר

    יש חשיבות מסוימת לביתיות (רוסיה, ביתיות אירופית), אבל גם בברזיל 2014 ראינו שהנבחרות שבסופו של דבר גרמניה והולנד הן אלה שהטביעו את החותם הגדול ביותר על הטורניר.
    נראה מה יהיה בקטאר, אני מאמין שאסיה ואפריקה יצליחו יותר מאשר קודם

    הגב
  • DS

    אני שותף לדאגתך בקשר לחד גוניות היבשתית בשלבים הגבוהים של הטורנירים האחרונים, אך כפי שציינת הגלובליזציה מאיצה את תהליך סגירת הפער מלמטה, כך שגם אם ענקיות כארגנטינה וברזיל לא יגיעו לשלבים הגבוהים, אני רוצה להאמין ששאר היבשות מלבד אירופה כן יצליחו לסגור את הפער ולהגיע לחצאי הגמר והגמר. ואגב, אני ממש לא מודאג לגבי ברזיל, כמות הכשרון היא אינסופית.
    בהקשר אחר, יש בעיה מובנית וידועה בכדורגל, מעין פרדוקס, בשונה מרוב ענפי הכדור, והיא שהקבוצה הטובה במשחק לא בהכרח תנצח, ולפעמים אף תובס! מה שנקרה טקטיקה. אישית, הייתי ממש שמח אם יחוקקו חוקים חדשים המעודדים התקפיות וכיבוש שערים ונגד בונקריזציה (ולא, לא מעניין אותי שבאיסלנד יש רק 300000 איש, אני רוצה לראות אותם משחקים התקפי ופתוח, עד שיתמחו בכך ויצליחו לנצח). זה לא מהנה לצפות בקבוצה שעושה בונקר מנצחת, לא משנה כמה הפער על הנייר ביניהן גדול יותר, וכמה הסיפורים שמסביב רומנטיים.

    הגב
  • אריאל

    בוא נתחיל בזה שהם ימנו מאמנים אירופאים. השחקנים כבר משחקים בליגות האירופאיות החזקות ומכירים. אני לא יודע אם זה פתרון קסם אבל זה נראה לי צעד בכיוון הנכון, בטח אחרי הכשלונות האחרונים של ברזיל וארגנטינה.

    הגב
    • שמעון

      כשלונות איי איי מונדיאל זה טורניר עם מזל לכן כל טורניר יש אלופה אחרת. כל מגמה לנתח את זה היא מצחיקה. ראה אנגליה נבחרת.פח שדרך הגרלה מביכה נמצאית בחצי ואולי גם בגמר. אם היא הייתה בצד המערבי של הבראקט הם היו אומרים ביי ביי. יאללה נקווה שהקרואטים יעיפו את המאוסים האלו.

      הגב
    • Matipool

      ארגנטינה יכולה למנות את סימאונה (אם ירצה כמובן) שהוא מאמן אירופאי לכל דבר.

      הגב
      • shadow

        סימאונה יחתום אולי כשמסי וקלאודיו טאפיה המושחת יעזבו. הוא כבר יכל להיות שם בקדנציה הזו במקום סמפאולי אבל הוא ויתר על התענוג לדחוף את הראש שלו למיטה החולה הזו.

        הגב
        • איציק אלפסי

          ועשה בשכל

          הגב
  • שמעון

    לא יודע על במך מה נקבע שברזיל הכי טובה בעולם. ניקח את הנרכבים ונראה אמבפה יותר טוב מניימר קוטיניו טוב מגרינזמן גירו יותר טוב מזסוס קאסימרו יותר טוב מקאנטה פוגבה די שווה לוויליאן פאבר הרבה יותר טוב מפאגנר וראן ומטוידי די ברמה דל מיראנדה וסילבה השוערים די זהים. מרסלו הוא הפח האמיתי והחור ההגנתי כבר 5 שנים.

    הגב
    • no propaganda

      קאסמירו טוב מקאנטה? זו בדיחת השנה

      הגב
      • יעקב נקש

        בדיחת השנה? לא הגזמת אפילו קצת...
        עם כל הכבוד לקאנטה, שנותן שתי עונות יפות מאוד וגם טורניר גדול, קאסמירו שחקן טוב יותר, שלם יותר, מוכיח את עצמו תקופה ארוכה יותר... לגמרי המשלים של קרוס ומודריץ' בריאל וגם יותר קריטי לברזיל מאשר קאנטה לצרפת... לראייה רבע הגמר ופרננדיניו... אני הולך לישון כל יום בשקט עם מטודי בקישור במקום קאנטה...

        הגב
        • no propaganda

          קאזמירו שחקן מצויין אבל קאנטה הוא אחד השחקנים הטובים בעולם, נכון שזה רק שלוש עונות אבל זה כלל אליפות עם לסטר, אליפות עם צ'לסי(שגם היא לא מדהימה) ובדרך לאליפות עולם כשהוא השחקן הטוב בצרפת.
          שוב ייתכן(אני לא חושב ככה) שקאסימרו יותר מתאים לשחק ליד מודריץ וקרוס אבל יש רק קבוצה אחת בעולם שיש לה משהו שאפילו קרוב למודריץ וקרוס בקבוצה שאין לה צמד כזה קאנטה עדיף בלי לחשוב פעמים.
          ואתה ממש ממעיט בחשיבות של קאנטה לצרפת, בלעדיו הם היו נראים הרבה פחות טוב וייתכן שכבר לא היו בטורניר.

          הגב
          • איציק אלפסי

            מסכים שקאנטה הוא השחקן הכי חשוב בצרפת

            הגב
            • שמעון

              בחלום שלו אולי. השחקן הכי טוב בצרפת הוא קיליאן אמבפה וגם בפסז ואמרתי את זה כבר שנה שעברה. טוב יעשו בפסז אם יעיפו את הפחון הברזילאי לריאל ויתנו לילד למלוך. הברזילאי נמשיך לצחוק עליו בריאל. הברזילאי מנסה לגנוב את התהילה בכוח למרות שלא מתקרב ברמתו לילד בן ה18 והשייח הקטארי בזבז עליו בטוטאל כחצי מיליארד יורו ולא יודה בטעותו וימשיך לשחק ולשווק את התאגיד הברזילאי ככוכב של פסז.

              אחרי אמבפה בצרפת זה גרינזמן ואז אולי בתחרות עם פוגבה זה קאנטה.

            • no propaganda

              שמעון, מסכים לגבי מבפה לעומת ניימאר אבל אם את הלא רואה מה קאנטה שווה לנבחרת הזאת ולקבוצות שהוא משחק בהן, אתה צריך משקפיים. להשוות אותו לפוגבה שהוא אולי השחקן הכי פחות חשוב בצרפת, זה כמו להשוות את מודריץ לקובצ'יץ'

          • שמעון

            הוא לא קרוב להיות השחקן הטוב בצרפת. תפסיק לנסות לעשות פרופוגנדה על הצופים. האליפות עם לסטר הייתה פוקס שלא יחזור כמו לכל השחקנים בקבוצתו. קשר מצויין אבל לא קרוב להיות הכי טוב בעולם.

            מי שמובילים את צרפת הם אמבפה הבלתי עציר וגרינזמן. כל השאר שחקנים משלימים.

            הגב
            • ניק

              פוקס זה לקחת אליפות אירופה עם שוערים ובלמים שנותנים לך גולים במתנה בחצי גמר ובגמר.. וחוכמה גדולה להיות טוב ליד מודריץ וקרוס, מגדולי הקשרים של דורנו.. לקחת אליפות זה לא פוקס, זה התמדה, וכשאתה עושה את זה בצורה הכי מפתיע בהיסטוריה אז זה אמור להעצים את ההישג ולא להפך..
              לגבי צרפת, גריזמן חוץ מלבעוט פנדלים עוד לא עשה יותר מדי ואמבפה נתן משחק אחד גדול ולא משהוא מדהים מעבר, וזה מבלי להקטין מגדולתם, מעבר אליהם הוא בטוח הכי טוב שם...

      • שמעון

        חח קאסמירו לא רואה אותו ממטר.

        הגב
    • חז

      לא רק שקאנטה הכי טוב בתפקיד שלו היום, הוא גם הכי טוב בתפקיד שלו מאז מקאללה.

      הגב
  • פרקש

    כתבה טובה אבל.
    לדעתי אתה מסתכל על זה מנקודת מבט לא נכונה. זה שאתה מפנה אותנו, ועשית את זה יפה, לנסיגה לכאורה של דרום אמריקה מול אירופה הוא הסתכלות לא נכונה בהכרח על עולם הכדורגל מאז שהוא צבר תאוצה בעולם. זה שהנבחרות הדרום אמריקאיות כל כך טובות זאת הסטיה מהסטטיסטיקה. באירופה יש אימפריות כדורגל כמו גרמניה איטליה הולנד ספרד צרפת אנגליה בשנים האחרונות גם בלגיה ועוד המון מדינות עם תרבות כדורגל אדירה ונבחרות לא רעות בכלל כמו קורואטיה וסרביה ודנמרק ושבדיה. נתתי פה מעל עשר נבחרות- כמו מספר הנבחרות בדרום אמריקה.. הגיוני ביותר שיש לנו כמה שנים רצוף שלא ברזיל ולא ארגנטינה מצילות את הדרום אמריקאים. זה כדורגל ועוד טורניר גביע עם משחקי נוקאווט ולהוסיף לזה שכדורגל נבחרות הוא הרבה יותר אקראי מהמועדונים..
    ועוד הערה לגבי הקשר בין זכיה במונדיאל לגבי תמג- לא קראתי את המחקר אבל זה נשמע לי קשקוש מוחלט בגרמניה ובצרפת (שזכתה פעם אחת) התמג גבוה אבל בשאר הזוכות לא ( לא מחשיב את אנגליה) אז לא נראה לי שיש שם איזה תובנה בטח שהזכרת את "יוצאות הדופן" שזכו ביחד בתשעה טורנירים!

    הגב
    • קלבדוס

      מדויק.
      האירופיות היו בד"כ כפול במספרן מהדרום אמריקאיות, עכשיו הן כבר פי 3.
      אם כבר, אז ה"חצי-חצי" לאורך השנים היה הסטיה המפתיעה.

      הגב
    • איציק אלפסי

      פרקש, אתה מעלה פה נקודה טובה. יכול להיות שהעומק באירופה מעניק ליבשת הזו יתרון מובנה. אני אפילו יחזק את דבריך ויאמר שנבחרות כמו הולנד ואיטליה אפילו לא העפילו למונדיאל מהמוקדמות האירופאים.
      את ברזיל אני כן רואה זוכה באחד המונדיאלים הקרובים, לגבי ארגנטינה אני חושש שיש שם ריקבון מערכתי שיגרום לכך שמצב הנבחרת רק ילך וידרדר.

      הגב
      • פרקש

        מסכים איתך לגמרי על ארגנטינה ראו את זה מתחזק לאט לאט ובמונדיאל האחרון זה היה השיא (מקווה בשבילם) הכל שם רקוב מראשי הארגון עד לאיך שהשחקנים משחקים
        לדעתי זה שהם עלו בקושי והפסידו בשמינית ליריבה חזקה דווקא הזיק להם היה עדיף להם להפסיד לניגריה ולהבין שהם צריכים ריסטרט ענק לכל המערכת.
        בזבוז של דור שחקנים אדיר

        הגב
  • היסטוריון של ספורט

    איציק תודה לדעתי האישית לא קרה שום דבר מהותי .
    באופן עקרוני זה נכון שלראשונה קונפדרציה כלשהי זוכה לראשונה ב 4 גביעים ברצף אבל הסיבות המרכזיות בעיני הם טכניות במהותם .
    העיקרית שבהם .
    בסוף באירופה יש 5 אלופות עולם מכהנוח כשגם האופציה לשישית הגיונית ביותר מאירופה (הולנד למשל ).
    בדרום אמריקה יש בדיוק 3 אלופות עולם כשאחת מהן ממזמן לא רלוונטית למאבק על התואר (ואני אהדתי הטורניר את אורוגוואי ).
    לכן מספיק כישלון נקודתי של ברזיל /ארגנטינה בשביל שינוי המגמה הזה .

    לכן צריך להסתכל בהיבט יותר רחב .
    ובהיבט זה אז ככה .
    התוצאה הסופית בין אירופה לדרום אמריקה עומדת אגב על 4-6 לאירופה (3תיקו ) ויחס שערים של 17-17 בהחלט סביר במונדיאל חוץ.
    (ראיתי שרשמת 6-3 אז אלו המשחקים
    3 תיקו בין ארגנטינה -לאיסלנד ברזיל -שוויץ וקולומביה -אנגליה (1-1 בכולם ).
    4 ניצחונות לדרום אמריקה
    ברזיל -סרביה (0-2 ).
    אורגוואי -רוסיה (0-3 )
    אורגוואי -פורטוגל (1-2 ).
    וקולומביה -פולין (0-3).
    6 ניצחונות לאירופה .
    דנמרק -פרו (0-1).
    צרפת -פרו (0-1).
    קרואטיה -ארגנטינה (0-3 ).
    צרפת-ארגהטינה (3-4).
    צרפת -אורגוואי (0-2).
    ובלגיה -ברזיל (1-2).
    יחס שווה 17-17 לכן לא הייתי מרחיק לכת.
    נגיד זאת כך בסה"כ אירופה צריכה לקחת יותר תארים מאמריקה הדרומית מכיוון שיש לה קאדר הרבה יותר רחב של נבחרות איכות
    בזמן שלאירופה יש את
    צרפת ספרד אנגליה צרפת ואיטליה
    לדרום אמריקה יש רק את ברזיל וארגנטינה .
    ובזמן שלאירופה יש את קרואטיה בלגיה פורטוגל והולנד כדרג ב עם נבחרות רבות שקצת מתחת כמו הסקנדינביות ,הבריטיות למעט אנגליה ונבחרות כמו שוויץ ,פולין וסרביה
    לדרום אמריקה יש רק את אורגוואי צילה וקולומביה .
    לכן פערי הכמות יוצרים באופן טבעי פער איכותי .
    אשר להצעת האיחוד באמריקה.
    אני חושב שזו הצעה נכונה שתעלה קודם כל את ערכו של הטורניר היבשתי הדרום אמריקאני .
    לעשות למשל טורנירי מוקדמות שלבסוף יעלו 8 נבחרות לאליפות כל היבשת יבטיח טורניר מרתק עם פחות בוליביה וונצואלה ויותר אקשן שיעלה את הרמה ורמת העניין .
    תארו לכם למשל טורניר 8 (כמו היורו עד 92).
    עם בית אחד של ברזיל ,אורגוואי ,צילה ומקסיקו
    ובית נוסף של ארגנטינה ,קולומביה ארה"ב וקוסטה ריקה.
    זה יכול להיות טורניר גדול וגם היבשת תרוויח ותוכל לייצר עוד נבחרות איכות שמתקרבות לאירופה.

    הגב
    • איציק אלפסי

      דבר ראשון תודה על התיקון של הנתונים מהמונדיאל הנוכחי. אכן עברתי על הרשימה במהירות ופספסתי כמה משחקים.
      מאוד בעד הרעיון שלך לטורניר כל אמריקאי. הקופה סנטנריו לפני שנתיים היה מצוין. גם ליגת אלופות כלל אמריקאית עם קבוצות ממקסיקו וארה"ב יכולה להיות מפעל חזק כלכלית ומקצועית. לצערי יש שם כנראה פוליטיקות פנימיות שמונעות את זה (מקסיקו השתתפה בקופה אמריקה ובליברטדורס ופרשה).

      הגב
  • דוד

    למה זו מגמה מדאיגה?

    הגב
  • אליובל

    אוכלוסית אירופה - 900 מליון נפש
    אוכלוסית דרא״מ - 400 מליון

    הגב
  • אביאל

    כמו שרומן, אליובל ואחרים רשמו כאן, התמונה לא מאוזנת בכדי ליצור השוואה מהימנה בין היבשות, ברור גם שבמשחק כדורגל (מטבעו ובדיוק בגלל הטבע הזה, או כמו הקלישאה, השפיץ של הנעל הוא אהוב כל כך) יש הרבה יותר מדי משתנים שאי אפשר לכמת ולמזל, תזמון ועוד אינספור משתנים בעייתים מאוד למדידה כאמור, ככה שהשוואה נידונה לכשלון מראש.

    אין בעיה עם הכדורגלנים הדרום אמריקאיים, הם המובילים בעולם (מבחינת כמות) כמו שציינת ויש להם שחקנים מצוינים שהוכיחו עצמם בבמות הכי חשובות בכדורגל הקבוצות, הבעיה היא ככל הנראה בארגון מסביב, שם בהחלט יש מה לבסס טיעון, שכולנו מכירים את תרבות הניהול האירופית לעומת הדרום אמריקאית.

    הגב
    • איציק אלפסי

      בדיוק. הבעיה החא בארגון, לא בכישרון.

      הגב
  • ברק

    כשב2018 מתייחסים לנבחרות אירופאיות, חשוב לציין שמדובר בנבחרות שכוללות גם את הרבה כשרונות של בני מהגרים אפריקאים. זה הביא לשינוי מהותי בהיצע של האירופאיות ולדעתי גם זה היתרון היחסי שבא לידי ביטוי בשנים האחרונות.
    מישהו בשנים שפלאטיני הוביל את הנבחרת הצרפתית דמיין שחקן סגל כמו אמבפה שרץ 38 קמש עם הכדור?

    הגב
    • איציק אלפסי

      נכון. אני מדבר על המדינות שהנבחרות מייצגות, לא על מוצא השחקנים. כיום, כנראה, רובם לא מגיעים מאירופה. ועדיין, ביום ראשון הבא יחגגו בלונדון, פאריז או בריסל ולא בלאגוס או דקר.

      הגב
    • no propaganda

      במובן מסויים אתה צודק אבל צריך לשים לב מי הנבחרות האלה שזכו בתארים.
      ספרד שזכתה בשני יורו ומונדיאל- היה לה מתאזרח אחד ב2008 וגם הוא ברזילאי
      יוון - בלי מהגרים או מתאזרחים
      איטליה - בלי מהגרים או מתאזרחים
      גרמניה - עם בואטנג וחדירה(לא יודע אם טוניסאי היה בכוונות שלך אבל משאיר אותו) שהם חצי אפריקאים ועם אוזיל שהוא טורקי. עדיין הרב המוחלט של השחקנים החשובים היו גרמנים או מקסימום פולנים
      פורטוגל - יש לא מעט שחקנים ממוצא אפריקני

      בקיצור הייתי אומר שבתי הספר לכדורגל של גרמניה איטליה וספרד היו הפקטור המשמעותי יותר

      הגב
  • דוד שתיים

    באמת שלא מבין את הפוסט הזה.
    בדרום אמריקה יש בדיוק שתי נבחרות שיכולות לקחת מונדיאל ואילו באירופה יש את איטליה, גרמניה, צרפת וספרד ואולי אחריהן אנגליה והולנד
    אז ברור שמתוך המאגר הזה רוב הזכיות ילכו לאירופה.
    נכון שעד 2002 נשמר מאזן השוויון אבל זה בעיקר עקב שתי זכיות של ארגנטינה מתוך שלושה מונדיאלים, מה שספק אם אי פעם יחזור

    הגב
  • זינק

    בהתייחסות לאמירה שהכדורגלן הדרום אמריקאי ״מסורס״ באירופה, אני חושב שאין מאחוריה כלום. זה לא שהכדורגלן הדרום אמריקאי הלך אחורה, אלא האירופאי הלך קדימה.
    בעבר במשך שנים דיברו על הנחיתות של נבחרות דרום אמריקה בטקטיקיות ופיזיות, במפגשים מול נבחרות האירופאיות. אז הייצוא המסיבי ליבשת צמצם את הפער וגרם אפילו לברזיל לייצר נבחרות בסגנון גרמניה וכו׳.
    דורפמן ציין בפוסט שלו על הבלגים, את השינוי במעבר למשחקונים בצפיפות, בגילאי הילדים כדי לשפר את הטכניות. ובכלל אנחנו קוראים על כל הפרוייקטים שנעשים ביבשת בנושא זה. אם מה שמכונה פנטיזיסטים היה בעבר נחלת הדרום אמריקאים ברובו, היום יש כאלו בהרבה נבחרות אירופאיות.

    הגב
  • דני איל

    מאמר מדוייק ומעניין. אני בצד שמדינות המהגרים - וארה"ב לא בסיפור כמובן נכון להיום- ביחד עם האהבה לדבר הזה שנקרא כדורגל הן נותנות הטון והן אלו שיתנו את הטון בעתיד.
    החומר האנושי בברזיל ובחלקים מדרום אמריקה מאבד את הבכורה לדור חדש של אפריקאים ( צפון, מרכז ומערב בעיקר) ודור חדש של בני איים( שהם בעצמם צאצאי שחורים) שמרכיב את הרוב המוחלט של נבחרות צרפת, בלגיה, הולנד, גרמניה, אנגליה ומניח שיש עוד כמה דוגמאות. זה לא אומר שאין נבחרות טובות כמו סרביה, קרואטיה או אחרות. היוצא מן הכלל מדגיש את הכלל, והכיוון הוא ברור.
    מה שהיה ועדיין חסר לנבחרות האפריקאיות זה כמובן מה שאירופה נותנת בכל מה שמסביב לשחקן - המסגרת והארגון, וזה לצערי לא בדרך להשתנות.
    מה שמשאיר את העתיד (גם לנבחרת ברזיל) ולנבחרות הארופאיות שידעו לשלב את החומר האנושי המופלא שהגיע אליהן באוניות רעועות יחד עם המסגרת והארגון שהביאו את המערב לשלוט בעולם. ובדרך לחסל כמה מליוני בני אדם, בני תרבויות מתקדמות פחות - אבל בצורה מאוד מסודרת ומתויקת, יש לומר לזכותן.
    איום ונורא מה שהברברים גרמו לארופאים לעשות להם. - אבל הנה, התגברנו ויש לנו יופי של נבחרות לאומיות עכשיו.

    הגב
    • no propaganda

      בגרמניה יש מעט מאוד שחקנים ממוצא אפריקאי או מהאיים.
      יש 3 כאלה וגם הם כולם חצי אירופאים

      הגב
      • דני איל

        ואיפה נבחרת גרמניה צופה בשידורים :) ? אבל לגופו של עניין, לארגון טוב ומסורת יש חשיבות גדולה לא פחות מכשרון וכח פיזי, במיוחד באירוע על טהרת הנוק אאוט שמתקיים כל כמה שנים. אני מעריך שגם איטליה תמשיך כמו גרמניה להגיע לשלבים הגבוהים, אבל זה לא יפליא אותי אם נגיע למצב דומה לליגות האמריקאיות מתי שהוא בעתיד. הכוונה ל -NFL ו ל NBA . לפחות בתפקידים מסויימים.

        הגב
  • יואב

    הערה קטנה,
    למיטב ידיעתי, רק בישראל מלמדים טקטיקה מגיל צעיר(במקום ללמד את מה שחשוב באמת). כי המאמן מפחד להפסיד. אז הוא משחק כדי לא להפסיד.
    אירופה בכלל לא שם. טקטיקה זה הדבר האחרון שאותו הם מנחילים לכדורגלן שכבר הספיק להתפתח טכנית ופיזית. כי שם, אין פחיתות כבוד בלאמן את דור ההמשך(הפוך) ואין שום פחד מהפסד כי אין בכלל ליגה.

    הגב
  • דנידין

    מעניין, אני די בטוח שזה מסתכם באירגון. דוגמא צ׳ילה עם דור שחקנים שהיה צריך להגיע גם למונדיאל הזה לא עולה ורק בגלל ניהול כושל שמביא בחירת מאמנים עלובה. עם ניהול נכון ביילסה נשאר 10 שנים והם מגיעים לרבע גמר לפחות. בנוסף משהו שכתבתי אצלך בפוסט אחר וישפיע על העתיד הוא הוא"ר...הם יהיו חייבים לשנות ולהתאים את סגנון המשחק שלהם לוא"ר, כל הנפילות, הבכיינות, האלימות וכו פוגעים בהם ולדעתי ברזיל הפסידה את חצי הגמר בגלל זה ובגלל הפטאתיות של ניימר.

    הגב
  • שחר

    האמת שבאירופה יש הרבה יותר מועמדות לזכיה (אפשר להוסיף לרשימה כרגע את בלגיה ואפילו קרואטיה), ובדרום אמריקה יש מקסימום 2 מועמדות. כך, שצפוי שדרום אמריקה תזכה פעם ב 3 או 4 טורנירים.
    מה שמאזן את זה זה הכישרון המאד גדול שיש בברזיל, שהיא מועמדת בכירה בכל טורניר

    הגב
    • יואח האדום

      בדיוק.
      . מדובר בעניין סטטיסטי מובהק
      מ1974 ועד היום רוב מוחלט של חצאי הגמר היו עם 3 נבחרות אירופאיות ובמקרים נדירים זה התחלק ל2 אירופאיות ו2 דרום אמריקאיות ( וזה נדמה לי רק ברזיל וארגנטינה )
      היה פעם דרום קוריאה אבל זה שקול לכך שנורדיה תעלה לגמר גביע המדינה

      הגב
      • ויכסלפיש

        היה גם אורוגוואי 2010 ודרום קוריאה המושחתת שעברה בעזרת השופטיםאת איטליה וספרד 2002. לדעתי אנחנו מזלזלים באליפויות היבשתיות שאינן יורו ומחמיצים למשל את הגאווה של הצ'יליאנים על הזכיות ב-2015 ו-2016 והמצרית על הזכיות בעשור הקדום באליפויות אפריקה, כמעט בטוח שזה הרבה יותר חשוב להן מההעפלה לנוקאאוט במונדיאל

        הגב
  • ויכסלפיש

    ארבע הראשונות ב-2014 לא עלו השנה לחצי גמר, מצב שלא קרה מאז 1966, ומבחינתי מראה שלא מדובר במועדון סגור לעשירים ומי עובד קשה יכול להצליח. קרואטיה לא מדינה חזקה וגם לא עשירה, והפעם עלתה. בלגיה מדינה מבוססת אבל לא הייתה במעמד 32 שנה.

    איזה מדינות נחשלות הראו לעולם את הצד היפה שלהן בעבר (36 שנה אחרונות) ולא הפעם? מקסיקו כבר 24 שנה רצוף עפה בשמינית. אפריקאיות לא עלו לנוקאאוט לראשונה מאז 86'? פעם קודמת אלג'יריה וניגריה עלו ולא היו אסייתיות. הפעם הייתה אסיאתית, אבל יפן לא מדינה ענייה גם לא דרום קוריאה. אתה חושב שהרבע של קוסטה ריקה ב-2014/ החצי של אורוגוואי 2010 הוא תהילה למדינות עניות?

    הגב
    • היסטוריון של ספורט

      אם כבר ציינת
      אז לא רק לראשונה מאז 66 אלא
      א. פעם שלישית בכלל בהיסטוריה (34 אבל אז האלופה אורוגוואי לא התייצבה להגן על תארה).
      ב. הם גם לא היו טופ 4 ב 2010 (ב 66 הייתה גרמניה שהייתה גם בחצי ב 58 ).
      ולכן לראשונה בהיסטוריה אף עולה מהטופ 4 לא הייתה שם באחד משני הטורנירים הקודמים .

      הגב
      • ויכסלפיש

        אוקיי, אבל בין 2010 ו-2014 היו שתי נבחרות משותפות גרמניה והולנד

        הגב
  • אחד העם

    נכון ועצוב,
    השאלה מה תעשה ההגירה המסיבית מאפריקה ואסיה לאירופה, בשילוב עם ממוצעי הילודה הנמוכים של האירופאים, בטווח הרחוק. איך יראה חזון העולם השטוח של פרידמן, אחרי שחלקנו כבר יפרד ממנו?

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *