קהלת – פרק ו'

משבר אמצע החיים

צילום: הדר אלפסי

יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְרַבָּה הִיא עַל־הָאָדָם.

פרק ו' ובו קהלת קודר במיוחד. הוא תוהה איזו תכלית יש למעשיו של האדם בעולם הזה?

אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן־לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּה, וְלֹא־יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּו.

יש שאדם זוכה לעשר, נכסים וכבוד, אבל הוא לא נהנה מהם משום שהוא נפטר מוקדם מן העולם ומישהו אחר נהנה מהם במקומו.

וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי־שָׁנָיו וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה.

יש אדם זוכה לאריכות ימים, אולם גם הוא לא נהנה מן העולם משום שהוא תמיד רודף אחר הישגים נוספים ולא חש סיפוק ממה שיש לו.

וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה הֲלֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הוֹלֵךְ.

ואפילו חי חיים ארוכים וראה שכר בעמלו, בסופו של דבר הגורל האנושי הוא אחד לכולם ואדם לא לוקח אתו לשם שום דבר ממה שצבר והשיג בעולם הזה.

כָּל־עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא.

וגם זה שחי את הרגע, לא חוסך או מתכנן לעתיד, אלא אוכל מיד את פרי עמלו בבחינת "אכול ושתה כי מחר נמות", לא מסופק. תענוגות הגוף אינן מספקות את הנפש ואין אדם יוצא את העולם ו"חצי תאוותו בידו".

כאשר אנחנו לקראת אמצע הספר אנחנו פוגשים את קהלת במשבר אמצע החיים. השלב שבו אדם עוצר רגע ושואל את עצמו "מה בעצם יוצא לי מכל זה?"

הפסיכואנליטיקאי קרל יונג הסביר את התופעה הזו בכך שלאחר שמטרות החיים הושגו, נוצרת תחושת ריקנות. האדם חש מנוכר, לעולם ולעצמו. במונחים פסיכואנליטיים מדובר בריחוק גדול מדי של המודע מהלא מודע. בתוך המהומה של מרוץ החיים האדם איבד קשר עם האני הפנימי שלו – עם החוויה האותנטית שלו עצמו – התשוקות, הפנטזיות והפחדים.

כדי להתמודד עם זה, אומר יונג, אדם צריך לחפש אחר ה"מיתוס" – הדבר שמראה את מטרת החיים ומקנה להם ערך. יונג עצמו נטש בשלב זה את הקריירה האקדמית ועבר לעסוק בפילוסופיה ורוחניות. גם קהלת, הוא שלמה המלך, כפי שאנו עדים לכך, מפנה עצמו מטרדות ניהול הממלכה ועובר לעסוק בשאלות פילוסופיות קיומיות.

על-פי יונג, כדי להתגבר על הניכור ולמלא את הריקנות על האדם להפסיק להילחם בצדדים כאלה או אחרים באישיותו, ואף במציאות עצמה. עליו ללמוד לקבל את הדברים כפי שהם ולא כפי שהיה רוצה שיהיו. להבין שיש מציאות גדולה ממנו שאינו יכול להשפיע עליה. כדברי קהלת: מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם וְלֹא יוּכַל לָדִין עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ.

זוהי למעשה גישה דתית – הכרה בתלות במשהו שהוא מעבר לאגו, אולם היא איננה תלויה באמונה דתית כלשהי (יונג היה בן של כומר אבל הוא עצמו לא היה אדם דתי).

גם פסיכואנליטיקאי מפורסם אחר, אריק אריקסון, עסק בסוגיה הזו. לפי מודל ההתפתחות של אריקסון האדם עובר בחייו שמונה שלבי התפתחות, כאשר בכל שלב ישנו קונפליקט מרכזי אחד עמו הוא מתמודד.

בשלב השמיני והאחרון הקונפליקט הוא בין "יאוש", למה שאריקסון מכנה "שלמות האני". בשלב הזה אדם מתבונן לאחור על חייו. תחושה של החמצה ותסכול מעוררת אצלו יאוש, קנאה ומרירות. לעומת זאת, אם הוא חש סיפוק ממה שהשיג בחייו הוא חש תחושה של השלמה עם עצמו ועם עברו.

תחושה זו מתבטאת ב"תבונה" (wisdom) – תובנות מניסיון החיים של האדם אותו הוא מעביר לדורות הבאים. זוהי המורשת האדם משאיר אחריו בעולם.

נכסיו והישגיו החומריים של האדם לא נשארים אחריו, אולם התובנות מניסיון חייו הייחודי כן. את התובנות האלה אדם יכול להעביר באופנים שונים – כתיבה, יצירה, אמנות והחינוך שהוא מקנה לילדיו.

כשאדם מביט אחורה על חייו, אלו הם הדברים מהם הוא שואב סיפוק.

שבוע טוב ומועדים לשמחה.

קהלת - פרק ה
1:1 לנו

תגובות

  • איציק

    תודה איציק,
    מבחינתי פוסט זה הוא הכי מבלבל מכל אלו שהופיעו עד כה.
    אתחיל עם הציטוט "שלאחר שמטרות החיים הושגו." זה משפט סתום מבחינתי (אולי אני עדיין לא בגיל הנכון). מטרות זה דבר משתנה, יש מטרות שמומשו, יש כאלו שכבר לא מטרות ויש מטרות חדשות שמופיעות. המטרות משתנות מעת לעת. לא ברור איך אפשר למלא את כולן.
    גם המשפט "נכסיו והישגיו החומריים של האדם לא נשארים אחריו." בגדול זה מה שנשאר אחרי האדם בנוסף למה ששה למשפחתו ורק לבודדים גם מה שתרם לחברה, אנושות. כמה יש כאלו? אינשטיין, פרוייד, ניוטון, אפלטון... כל מה שנשאר מהאדם זה הזיכרונות ממנו על-ידי משפחתו ואולי עוד חוג מצומצם, ומה שהוריש אחריו, שזה אולי דירה, רכב, חסכונות. שזה החומרי שאולי יעזור לקרוביו. אולי היה הרבה יותר רומנטי להשאיר מורשת, תובנות, השראה. אבל לרובינו, אנשים פשוטים אין את הפריבילגיה הזו. אולי אחד כמו שלמה יכול, אבל לאיציק זה הרבה פחות סביר.
    כנראה לא הבנתי :-(
    מועדים לשמחה

    הגב
  • אמיתי

    חייב להודות שאני סולד מהפסיכואנליטיקה כתאוריה וגם כפרקטיקה (לא ניסיתי). ״שלמות האני״- אינני מבין את משמעות ביטוי זה עד הסוף. לדעתי זהו מיתוס. להבנתי בנאדם יכול להשלים ולקבל את החיים בכלל ואת חייו שלו (בייחוד את כישלונותיו והחמצותיו) ואז ייתכן והוא חש יותר ״שלם״ או חכם. ייתכן שהשלמה עם החיים כמות שהם היא סוג של מוות

    הגב
    • Amir A

      נו אמיתי, נראה שיש דברים בעולם שאנחנו יכולים להסכים עליהם. בעוונותי התחלתי ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה מתוך שאיפה להפוך לתראפיסט. שבועיים לתוך השנה הראשונה התחלתי להרגיש אי נוחות אחרי שלמדתי בקורס תאוריות אישיות את הטענה של פרויד שבנים בונים בקוביות לגובה בגלל צורת אבר המין הגברי. שבוע אחר כך, שלמדנו על אריקסון ממשיכו והטענה שלו שבנות מפזרות את המשחקים שלהן לכל עבר בגלל צורת הרחם הנשי, נשברתי ומאז אני מתמקד בפסיכולוגיה מחקרית, קוגניציה ופסיכופיזיקה. בגלל הפסיכואנליטיקה העולם הפסיד תראפיסט אדיר (על מי אני עובד? בחיים לא היתה לי הסבלנות לשבת ולשמוע שעות צרות של אחרים.)

      הגב
      • אמיתי

        אני מעריך שאנחנו מסכימים על המון. אבל מה הטעם לדיון על המוסכם והברור?..(;

        הגב
      • איציק אלפסי

        אמיר, כמו שאני מסביר לסטונדטים שלי בשיעור הראשון במבוא לפסיכולוגיה: חלק גדול מהרעיונות של פרויד נשמעים כיום מופרכים, ובצדק. אבל האיש חולל מהפכה תרבותית. הוא שינה את התפיסה שלנו לגבי נפש האדם. הרעיון שחלק גדול ממה שמניע את ההתנהגות שלנו הן מוטיבציות שאנחנו לא מודעים אליהן, שכיום מוכח גם מחקרית, זה משהו שהוא הראשון שדיבר עליו. דרך החשיבה של פרויד על נפש האדם הייתה פורצת דרך ויש לנו הרבה מה ללמוד ממנה, גם אם חלק מהמסקנות שהגיע אליהן בכלים המדעיים הפרימטיביים שעמדו לרשותו, היו מופרכות.

        הגב
        • אמיתי

          איציק. יש הוכחות מחקריות לקיומו של תת מודע? קשה לי להאמין. זה ניתן להוכחה או למחקר מדעי בכלל?

          הגב
          • Amir A

            אמיתי, מה שניתן לחקור זו העובדה שחלק משמעותי מההתנהגות שלנו נובע מגורמים שאנחנו או לא מודעים להם או מכחישים את קיומם. אחד המחקרים שאני יותר אוהב בתחום הזה הוא מחקר שנעשה בסוכנות מכוניות (ואל תבקש רפרנס, כי נתקלתי בו מזמן) ומצא שאנשים היו מוכנים לשלם יותר כאשר הכיסאות עליהם הושיבו אותם בסוכנות היו נוחים יותר. עכשיו תסביר לי, איפה בתודעה שלנו קיים הקישור בין הנוחות של הישבן והנכונות להוציא יותר כסף? מה לעזאזל הקשר בין שני הגורמים הללו בכלל? אני לא אומר שיש תת-מודע במובן הפרוידיאני ששם קיים הקישור הזה אלא רק שקיימים בנפשנו קישורים שאנחנו לא מודעים אליהם ושלא היינו מאמינים שהם קיימים אם היו מספרים לנו.

            הגב
            • אמיתי

              אמיר. בני אדם אינם ראציונליים. מכיר מקבל. אינני מבין איך משהו הוא בתת אבל משפיע. זוהי תיאוריה שבאה להסביר דברים שאיננו מבינים. גם את זה אני מקבל. אינני מקבל שההסבר לזה הוא תת מודע. התודעה- הכרה- מודע שלנו הוא משהו ככ מורכב ולא צפוי ואני מניח מאד שונה במבנה מאדם לאדם שלא נותר לי אלא להניח שאין הסבר אחד שלם שאפילו מתקרב לתפוס את עומק הפסיכיות שלנו. אני רק יכול להניח שכל מה שנכון על הפיסיות שלנו (אותה ניתן לחקור ושהיא ראציונלית) איננו נכון על הפסיכיות.

            • Amir A

              אמיתי, נכון שהתודעה מורכבת במידה שאין לנו את היכולת כיום להתמודד איתה. אולי באמת המורכבות הזו, שבמרביתה נסתרת מעינינו, היא בעצם אותו תת מודע. בדיוק כמו שהארועים שהתרחשו לפני המפץ הגדול הם התת מודע של הפיזיקה. אולי יום אחד יהיו כלים לחקור את זה.

          • איציק אלפסי

            אמיתי, בדוקטורט שלי עשיתי בין היתר מחקר שבו הוקרנו מילים שונות על מסך מחשב באופן תת סיפי (למשך פחות מעשר אלפיות שניה) ונבדק כיצד זה משפיע על הערכת בן/בת הזוג. נבדקים בקבוצה שבה הוקרנו מילים כגון "פרידה" או "בגידה" העריכו את בו/בת זוגם באופן שלילי יותר מאשר נבדקים בקבוצה שבה הוקרנו מילים כגון "אופניים".
            יש עוד לא מעט מחקרים מהסוג הזה. אחד המפורסמים שבהם הוא זה שבו במהלך סרט קולנוע שיבצו מודעות פרסומת של קוקה קולה באופן תת סיפי ובהפסקה כל האולם יצא לקנות קוקה קולה.

            הגב
            • Amir A

              איציק, באיזה תוכנה השתמשתם? אני עשיתי דברים דומים, ועבדתי עם E-PRIME כי MATLAB פחות מדוייקת (או לפחות זו היתה התפיסה) כשמדובר על זמנים כל כך קצרים. הגעתי ל-17 מילישניות, אבל זה בגלל המגבלה של 60HZ בקצב הריפרוש של מסכים.

            • איציק

              כותב את תגובתי שוב, אחרי שהמערכת עשתה לי ת'מות לפני שאפשרה את פרסום ההודעה, וגם אז פרסמה למטה ולא במקום הנכון :-(
              לא הבנתי, באיזה מובן matlab פחות מדויק (לא יודע מזה e-prime)?
              matlab זו חבילת תוכנה שתעשה בדיוק מה שתבקש ממנו, אם הדיוק לא מספיק, כנראה לא עשית משהו נכון שידעת לעשות ב-e-prime. הסטטיסטיקאים להבנתי מעדיפים את R במקום matlab. יש כאלו שלא יכולים בלי mathematica.
              המגיב הוא איציק אחר ולא זה שפנית אליו.

            • Amir A

              איציק (האחר). הכוונה בחוסר הדיוק של MATLAB לא היה למתמטיקה. יש לה TOOLBOX שנועד למחקרים בפסיכולוגיה ושמאפשר להציג גירויים על המסך. הבעיה היא שזמן ההצגה של הגירויים לא תמיד היה מדוייק כשמדובר היה על זמנים קצרים מאוד.

            • אמיתי

              אתן לך דןגמא נגדית קצת אחרת - חינוך. בכיתה מסויימת חינכו מהיסודי עד לתיכון להיות אנשים טובים. רוב התלמידים גדלו להיות אנשים טובים. חלקם הקטן לא. האם זוהי הוכחה שאין ״מודע״? בוודאי שלא. הדוגמא שהבאת לא מוכיחה קיום תת מודע- הרי זוהי השפעה ישירה על המודע. אני טוען דבר פשוט. התודעה שלנו איננה ניתנת לחלוקה והבנה באותו אופן שאנו מבינים דברים אחרים כמו פיזיקה וביולוגיה. הניסיון ״לפתור״ בני אדם משל היו משוואה נדון לכישלון. אפשר לטעון בפה מלא שאיננו ראציונליים בהרבה תחומים ושמניפולציות עובדות עלינו.

            • Amir A

              אמיתי, יש מרכיבים של התודעה האנושית שניתנים לכימות ולהצגה בתור משוואה (לדוגמא, חישה-ותפיסה) ויש דברים שקשה להאמין שניתנים לניתוח שכזה (התאהבות לדוגמא) בין אם בגלל מורכבותם הרבה ובין אם בגלל שדטרמניזם לא עובד במימדים הללו. הסיפור הגדול הוא שאנחנו עדיין לא מבין מה המשמעות של מודעות ותודעה, אז לדבר על להבין את הדבר הזה זה עדיין רחוק מאיתנו.

            • אמיתי

              אמיר. זו הנקודה שלי. לתת שם לחלק ממשהו שלא ניתן להגדרה ועליו לבנות תיאוריות נחשמע לי מופרך ולא מדעי. ואינני חושב שבכלל ניתן לגשת לנושא הזה בכלים מדעיים. אני חושב שהתרומה של הפסיכואנליטיקה מתמצה בכך שכעת אנו יודעים שהיא איננה התשובה. אבל לעומת שניכם (אתה ואיציק. נו וגם האיציק השני) לא למדתי ואינני בקיא כמוכם. ייתכן ואני מפספס משהו

            • איציק אלפסי

              אמיר, השתמשנו בmatlab

            • איציק אלפסי

              אמיתי, אתה צודק. לכן הסוג הזה של פסיכולוגיה (בשונה בחישה ותפיסה למשל, כמו שכתב אמיר, שאלו דברים שניתן לכמת ולמדוד) הוא לא מדע מדוייק. אבל זה עדיין תחום ידע חשוב ובעל ערך לטעמי כדי להבין את ההתנהגות האנושית. אני, לפחות, לא מתיימר לטעון שפסיכואנליזה היא מדע (ואפילו לא שיטת טיפול מוצלחת), אבל היא כן נותנת לנו כלים להבין, ולו ברמה הפילוסופית, את ההתנהגות האנושית.

            • אמיתי

              איציק. מקבל לגמרי ושלא יובן שאני מזלזל בך או בפסיכואנליזה בכלל. קטונתי. אני רק חושב שכל השיטות והניסיונות להבנת הטבע האנושי לא ממש קירבו אותנו אל.. ובכן אל עצמנו.

            • איציק

              אני מוחא על הכנסתי לדיון בהקשר זה במודע או בתת מודע!!!
              חוץ מזה, יש לי תחושת עלבון לכך שבכתיבה איציק השני, התכוונת אלי ושמת אותי ברקע.
              לגבי המודע ותת מודע הערכתי זו חלוקה שרירותית כדי להדגיש מה אנחנו עושים כשאנחנו חשים שאנו שולטים עליו לבין מה שאנו עושים ללא תחושה זו. אבל מי אני שאתייחס לכך כשאני רק התפאורה לדיון ;)
              נ.ב.: אנה הגדירו את המושג מודעות כדי שאפשר יהיה להתייחס לעניין באופן יותר מדעי. לי אין הגדרה לכך.

            • אמיתי

              מחאתך נרשמה בתת מודע

        • Amir A

          איציק, אני לרגע לא ממעיט בחשיבות המהפך שפרויד הוביל. אני רק מרגיש אי נוחות כאשר התורה שלו משמשת (או לפחות שימשה בזמנו, כשהייתי סטודנט) בעולם הממשי. פרויד צריך להילמד בקורסים לפילוסופיה, כמו שדיוויד יום, אולי הפסיכולוג הקוגניטיבי הראשון, נלמד שם.

          הגב
          • איציק אלפסי

            עקרונית אני מקבל. אם כי פסיכולוגיה בעיני היא הרבה דברים, גם מדע אבל גם פילוסופיה, כך שאני לא רואה מניענה ללמד את פרויד גם בחוג לפסיכולוגיה.

            הגב
  • yaron

    בסופו של דבר, כל אחד מגיע מתישהו (ובדר"כ הרבה יותר מפעם אחת בחיים) לשלב שבו הוא שואל את עצמו מה התכלית.
    "השיג את כל מטרותיו" זה לאו דווקא מצב בו הוא סימן v על כל המטרות שהיו לו בחיים אלא מצב בו השיג מספיק מהן כדי להבין שאין לזה סוף ואין בזה פתרון מוחלט.
    זה נכון כלכלית, בריאותית ורוחנית.

    הגב
  • איציק

    לא הבנתי, באיזה מובן matlab פחות מדויק (לא יודע מזה e-prime)?
    matlab זו חבילת תוכנה שתעשה בדיוק מה שתבקש ממנו, אם הדיוק לא מספיק, כנראה לא עשית משהו נכון שידעת לעשות ב-e-prime. הסטטיסטיקאים להבנתי מעדיפים את R במקום matlab. יש כאלו שלא יכולים בלי mathematica.
    המגיב הוא איציק אחר ולא זה שפנית אליו.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *